זיהומיות

Question 1

מה מהבאים נכון לגבי אנדוקרדיטיס:

1. לאחר החלפה מלעורית של המסתם האאורטלי שיעור הזיהומים בשנה הראשונה הוא 0.1%
2. שיעור הזיהומים על קוצבים גבוה מאשר על דפיברילטור אינטרה קרדיאלי
3. שיעור הזיהומים על מסתם תותב נמוך בשנה הראשונה ועולה בהדרגה לאחר מכן
4. אין הבדל בשיעור הזיהומים בין מסתם מכני לבין מסתם ביולוגי

Answer 1

התשובה היא 4

עמ’ 921-922.
שיעור הזיהומים לאחר חלפה מלעורית של המסתם האאורטלי בשנה הראשונה הוא 0.97%
על דפיברילטור אינטרה קרדיאלי יותר מאשר קוצב
זיהום על מסתם תותב גבוה יותר ב-6-12 חודשים הראשונים לאחר הניתוח ויורד בהדרגה לאחר מכן

Question 2

מה מהבאים נכון לגבי אנדוקרדיטיס:

1. HACEK מגיע מהעור
2. אנדוקרדיטיס על מסתם נטיבי הקשור לשירותי בריאות נגרם לרוב ע”י פטריות, פסאודומונס, ס. אאוראוס ו-קונס
3. המחוללים ואתרי החדירה המעורבים בזיהום על מסתם תותב מעל שנה מהניתוח זהים לאלו של זיהום על מסתם נטיבי מהקהילה.
4. אנדוקרדיטיס על מסתם תותב ע”י קונס בין 2-12 חודשים מההשתלה אינו נוזוקומיאלי

Answer 2

התשובה היא 3

עמ’ 922-923
HACEK מגיע מדרכי נשימה עליונות
אנדוקרדיטיס על מסתם נטיבי הקשור לשירותי בריאות נגרם על ידי ס. אאוראוס, קונס ואנטרוקוקים
אנדוקרדיטיס על מסתם תותב ע”י קונס בין 2-12 חודשים מההשתלה מהווה זיהום נוזוקומיאלי מאוחר

Question 3

מה מהבאים נכון לגבי אנדוקרדיטיס:

1. לקוקסיאלה פרה-דילקציה למסתמים נטיביים
2. שיעור האנדוקרדיטיס ללא צמיחה בתרביות הוא כ-30%.
3. טרופירמה וויפלי גורם לצורה סוערת של אנדוקרדיטיס עם חום גבוה ושיעור גבוה של אנאוריזמות מיקוטיות
4. שליש עד מחצית המקרים של אנדוקרדיטיס ללא צמיחה בתרביות הם עקב טיפול אנטיביוטי קודם

Answer 3

התשובה היא 4

עמ’ 922-923
לקוקסיאלה פרה-דילקציה למסתמים תותבים
שיעור אנדוקרדיטיס ללא צמיחה בתרביות הוא 5-15%
טרופירמה וויפלי גורם למחלה אינדולנטית ללא חום

Question 4

מה מהבאים פחות שכיח כגורם סיכון להתפתחות NTBE:

1. AS
2. AR
3. MS
4. MR
5. מום לב קונגניטלי מורכב
6. VSD
7. מצב היפרקואגולבילי

Answer 4

התשובה היא 3, MS

עמ’ 923

Question 5

מה מהבאים נכון לגבי אנדוקרדיטיס:

1. בשלב הראשון של אנדוקרדיטיס על מסתם נטיבי לרוב אין אוושה
2. אבצס מיטראלי שכיח יותר כגורם להפרעות הולכה לעומת אבצס אאורטלי, אשר נדיר שמערב את מערכת ההולכה.
3. אמבוליות עורקיות אינן שכיחות ומופיעות בכ-10% מהמקרים
4. גורמי סיכון לאמבוליה עורקית הם וגטציה > 30 מ”מ ומעורבות של העלה האחורי של המסתם המיטראלי

Answer 5

התשובה היא 1

עמ’ 923-924
אבצס אאורטלי יכול לערב את מערכת ההולכה, נדיר במקרה של אבצס מיטראלי
אמבוליות עורקיות ב-50%, מחציתן מקדימות את האבחנה
גורמי הסיכון הם וגטציה > 10 מ”מ, זיהום ב-ס. אאוראוס ומעורבות העלה הקדמי של המסתם המיטראלי

Question 6

מה מהבאים נכון לגבי אנדוקרדיטיס?

1. תסחיף שהופיע לאחר 14 ימי טיפול מהווה עדות לכשלון של הטיפול ומצריך לשקול ניתוח
2. מעורבות כלייתית יכולה להתבטא בגלומרולונפריטיס עם משלים תקין או אוטם כלייתי עם המטוריה ואי ספיקת כליות חריפה
3. זיהום כיס של התקן תוך לבבי בעיקר בחצי השנה הראשונה מההשתלה, יכול להתבטא בתסמינים ריאתיים, חום ואוושה מינימלית.
4. תשעים אחוזים מאנדוקרדיטיס במזריקי סמים מערבים את המסתם הטריקוספידלי

Answer 6

התשובה היא 3

עמ’ 924
תסחיף שהופיע בשלב מאוחר של הטיפול או אחריו, כשלעצמו אינו מהווה עדות לכשלון של הטיפול
גלומרולונפריטיס עם משלים נמוך. אוטם כלייתי לרוב ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי.
חמישים אחוז מעורבות טריקספיד במזריקי סמים

Question 7

MODIFIED DUKE’S CRITERIA

Answer 7

קריטריונים מאג’וריים:
1. תרבית דם חיובית (יש ליטול 3 סטים במרווחים של לפחות שעתיים במהלך 24 שעות. אם התרביות עקרות לאחר 48-72 שעות יש ליטול 2-3 סטים נוספים):
א- מחולל טיפוסי בשתי תרביות נפרדות (וירידנס, גלוליטיקוס, ס. אאוראוס, האסק, אנטרוקוק שנרכש בקהילה בהיעדר מקור אחר).
ב- תרביות דם חיוביות עם מחולל אופייני במרווח של לפחות 12 שעות.
ג- 3 תרביות חיוביות או הרוב מתוך 4 ומעלה כאשר הראשונה והאחרונה הן לפחות במרווח של שעה זו מזו.
ד- תרבית חיובית אחת עם קוקסיאלה או סרולוגיה חיובית לפאזה 1 בטיטר של מעל 1:800.
2. עדות למעורבות אנדוקרדיאלית:
א- אקו חיובי (אקו טראנס אזופגיאלי נחוץ במסתם תותב או חשד לסיבוך) המוגדר כמסה מתנפנפת על מסתם או מבנים תומכים או במרכז ג’ט רגורגיטנטי או בשתל, בהיעדר הסבר אנטומי אלטרנטיבי.
ב- אבצס
ג- התפרקות חדשה של מסתם תותב
ד- אי ספיקה מסתמית חדשה (לא מספיק שינוי באוושה ידועה)
קריטריונים מינוריים:
1. פרה דיספוזיציה: מזריקי סמים, מסתם תותב, שתל תוך לבבי, מום לב גם אם נותח (למעט פגם מחיצתי עלייתי מבודד, פגם מחיצתי חדרי שתוקן או דוקטוס ארטריוזוס שנסגר), מחלה מסתמית, אנדוקרדיטיס קודם, קרדיומיופתיה היפרטרופית.
2. חום מעל 38
3. תופעות וסקולריות: janeway lesions, דימומים בלחמית, אנאוריזמה מיקוטית, דימום תוך גולגלתי, אמבוליה עורקית מאג’ורית, אוטמים ריאתיים ספטיים.
4. תופעות אימוניות: GN, osler nodes, RF, roth’s spots
5. ממצא מיקרוביולוגי שאינו עונה על קריטריון מאג’ורי ( למעט תרבית בודדת של קונס, דיפטרואידים או חיידק לא שכיח באנדוקרדיטיס כמו בצילי גראם שליליים) או סרולוגיה חיובית של מחולל אופייני לאנדוקרדיטיס.

Question 8

מה מהבאים אינו שולל את האבחנה של אנדוקרדיטיס:

1. חולה עם מסתם תותב המתאשפז עם חום וחולשה אשר חולפים לאחר 3 ימי טיפול אנטיביוטי אמפירי.
2. שתי תרביות חיוביות של ס. וירידנס ברווח של 3 שעות זו מזו בנוכחות חום > 38 בחולה ללא פרה דיספוזיציה, ללא ממצא באקו תוך ושטי
3. חולה לאחר החלפה מלעורית של המסתם האאורטלי המתאשפז עם בקטרמיה אנטרוקוקלית ותסמינים אורינריים.
4. חולה עם קרדיומיופתיה היפרטרופית המתאשפז עם חום וצמיחה בתרבית אחת של קונס

Answer 8

התשובה היא 2, עמ’ 925
האבחנה נשללת אם נעשית אבחנה אלטרנטיבית, אם התסמינים חולפים ללא הישנות לאחר ≤ 4 ימי טיפול אנטיביוטי, או אם בניתוח או אוטופסיה ≤ 4 ימים של טיפול אנטיביוטי אין הוכחה היסטולוגית.
מחוללים שנדיר שגורמים לאנדוקרדיטיס ומהווים בדר”כ קונטמינציה (קואגולז נגטיב, דיפטרואידים) צריכים לצמוח בתרביות חוזרות.

Question 9

בן 72 עם מסתם תותב ביולוגי מתאשפז עם חום לאחר טיפול שיניים רצנטי, צמיחה של ס. אאוראוס רגיש בשתי תרביות. החולה יציב ונינוח. אקו תוך ושטי שמבוצע יום לאחר אשפוזו- שלילי. מה השלב הבא?

1. PET
2. לחזור על אקו כעבור 7-10 ימים
3. מדובר באבחנה אפשרית של אנדוקרדיטיס ויש להתחיל טיפול בצפמזין, בלי צורך בהדמיה נוספת.
4. נשללה אבחנה של אנדוקרדיטיס, יש להתחיל טיפול בצפמזין.

Answer 9

התשובה היא 2, עמ’ 927
הערה: מצויין בטקסט שפט יכול לזהות זיהומים על מסתם תותב או גראפט שלא הודגמו באקו תוך ושטי אך שטכניקה זו עדיין נבדקת. לפי תרשים הזרימה כאשר החשד גבוה או כשלא נמצא מקור אחר יש לחזור על אקו.
אכן מדובר באבחנה אפשרית ואז הניהול והטיפול הוא כמו באבחנה וודאית. יחד עם זאת לפי תרשים הזרימה, צריך לחזור על אקו.

Question 10

חולה דיאליזה הנושא קוצב לב עקב בלוק בדרגה גבוהה, וסובל מהיצרות אאורטלית קלה, מאושפז מזה עשרה ימים עקב אוסטאומייליטיס. דווח על צמיחה של ס. אאוראוס רגיש בסט אחד של תרביות, ללא צמיחה נוספת למחרת. מה מהבאים מאפשר לבצע אקו רגיל במקום אקו תוך ושטי:

1. ליין דיאליזה
2. היעדר צמיחה למחרת
3. קוצב
4. אבחנה של אוסטאומייליטיס לא ורטברלי

Answer 10

התשובה היא 2, עמ’ 926
חולים עם זיהום ס. אאוראוס נוזוקומיאלי הם בסיכון מוגבר לאנדוקרדיטיס אם מתקיים אחד מהבאים: תרביות חיוביות במשך 2-4 ימים, תלות בדיאליזה, התקן תוך לבבי, זיהום ספינאלי, אוסטאומייליטיס שאינו ורטברלי והפרעה מסתמית המהווה פרה דיספוזיציה. חולים אלו צריכים אקו תוך ושטי, ואם אף אחד מהנ”ל אינו מתקיים מספיק לבצע אקו דרך בית החזה.

Question 11

מה מהבאים נכון לגבי טיפול באנדוקרדיטיס:

1. במקרה של מסתם תותב עם בקטרמיה של ס. אאוראוס הטיפול כולל ריפמפין, ונקומיצין, וגנטמיצין (הניתן לשבועיים).
2. במקרה של אנדוקרדיטיס עם בקטרמיה של אנטרוקוק עם עמידות לאמינוגליקוזידים הטיפול הוא במשלב אמפיצילין + גנטמיצין או סטרפטומיצין
3. במקרה של אנדוקרדיטיס על מסתם נטיבי עם צמיחה של מ.ר.ס.א הטיפול הוא בונקומיצין משולב עם ריפמפין
4. באנדוקרדיטיס ימנית עם צמיחה של מ.ס.ס.א הטיפול הוא בונקומיצין + גנטמיצין למשך 6 שבועות

Answer 11

התשובה היא 1, עמ’ 926-929
במקרה של עמידות לאמינוגליקוזידים ההמלצה היא למונותרפיה ממושכת 8-12 שבועות עם אנטיביוטיקה הפועלת על דופן התא. לחילופין, אם מדובר באנטרוקוקוס פקאליס אפשר לטפל במשלב אמפיצילין+צפטריאקסון שנמצא יעיל באותה מידה (יכול לשמש גם במקרה של חולה בסיכון גבוה לפגיעה כלייתית)
במקרה של ס. אאוראוס על מסתם נטיבי אין צורך בהוספה של ריפמפין או אמינוגליקוזיד
באנדוקרדיטיס ימנית עם מ.ס.ס.א ומחלה לא סוערת ניתן לטפל באוקסצילין (אך לא ונקומיצין) + גנטמיצין למשך שבועיים. אם יש חום ממושך על הטיפול או מעורבות ריאתית נרחבת יש לטפל במשך סטנדרטי.

Question 12

מה מהבאים נכון לגבי טיפול באנדוקרדיטיס:

1. במקרה של זיהום קוצב ניתן לנסות טיפול שמרני בטרם החלטה על ניתוח.
2. במקרה של קוקסיאלה על מסתם נטיבי ניתן לטפל 6 שבועות, בניגוד ל-12 חודשים במקרה של מסתם תותב.
3. טיפול אמפירי במסתם תותב לאחר יותר משנה מההשתלה הוא ונקומיצין + צפטריאקסון + דוקסילין
4. טיפול אמפירי במזריקי סמים הוא ונקומיצין או דפטומיצין

Answer 12

התשובה היא 3, עמ’ 929-930
תמיד צריך להוציא התקן אם הוא מזוהם, בנוסף לטיפול אנטיביוטי
הטיפול בקוקסיאלה הוא 18 חודשים במסתם נטיבי ו-24 חודשים במסתם תותב
אכן הטיפול האמפירי במסתם תותב מאוחר זהה לטיפול האמפירי במסתם נטיבי עם תרביות שליליות, בעוד שהטיפול במסתם תותב מוקדם הוא ונקו+גנטמיצין+צפפים
טיפול אמפירי במזריקי סמים ונקומיצין+גנטמיצין בדומה לזיהום מסתם נטיבי הקשור בשירותי בריאות

Question 13

מה מהבאים נכון לגבי טיפול באנדוקרדיטיס:

1. מ.ר.ס.א שממשיך לצמוח 6 ימים אחרי הטיפול מצריך שינוי של הטיפול האנטיביוטי.
2. אם 3 חודשים לאחר הטיפול עדיין מודגמת וגטציה באקו, יש להפנות לניתוח.
3. אסור להוסיף נוגדי קרישה גם אם התפתח פרפור פרוזדורים.
4. אם יש הישנות של החום לאחר שבוע ללא מקור ברור בבדיקה הגופנית, זה מהווה אינדיקציה לאקו תוך ושטי.

Answer 13

התשובה היא 4, עמ’ 930
מ.ר.ס.א יכול להמשיך לצמוח 7-9 ימים מתחילת הטיפול, לעומת מ.ס.ס.א שצומח עד 3-5 ימים, ושאר המחוללים שצומחים עד יומיים.
וגטציות יכולות להישאר באותו גודל גם חודשים לאחר הטיפול.
נוגדי קרישה אינם מונעים אמבוליות ספטיות אך אם יש אינדיקציה אחרת ובהיעדר סיכון מוגבר לדמם מומלץ להוסיף
הישנות של חום או חום שנמשך מעל שבוע על טיפול מצריך בירור של סיבוך כמו אבצס פרי-וולוולרי.

Question 14

מהן האינדיקציות המוחלטות לניתוח באנדוקרדיטיס (5)

Answer 14

טבלה 123-5

1. מסתם תותב שהתפרק חלקית ואינו יציב
2. אי ספיקת לב בינונית-קשה עקב הפרעה מסתמית
3. זיהום פרי-וולוולרי עם אבצס, פיסטולה או בלוק
4. בקטרמיה פרסיסטנטית ללא מקור אחר למרות 7-10 ימים של טיפול אופטימלי
5. היעדר טיפול אנטיביוטי יעיל (פטריה, ברוצלה, MDR-GNB)

Question 15

מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לניתוח חירום באנדוקרדיטיס:

1. קרע של אבצס
2. מסתם תותב שהתפרק
3. בצקת ריאות או שוק קרדיוגני בנוכחות הפרעה מסתמית
4. דלף אאורטלי המלווה בסגירה מוקדמת של המסתם המיטראלי

Answer 15

טבלה 123-6
התשובה היא 2- מסתם תותב שהתפרק מהווה אינדיקציה לניתוח דחוף ביומיים הקרובים אך לא חירום.

אינדיקציות דחופות נוספות שאינן חירום:
חסימת מסתם על ידי וגטציה
דלף אאורטלי או מיטראלי חריף מלווה באי ספיקת לב דרגה 3-4
פרפורציה של הספטום
מעורבות פרי-וולוולרית עם או ללא הפרעות אק”ג נלוות
היעדר טיפול אנטיביוטי יעיל (פטריה, ברוצלה, MDR-GNB)

אינדיקציות לניתוח אלקטיבי:
דלף פאראוולוולרי מתקדם
הפרעה מסתמית + בקטרמיה שממשיכה לאחר 7-10 ימים של טיפול אנטיביוטי
זיהום פטרייתי

Question 16

מה מהבאים אינו מאפשר ניתוח אלקטיבי באנדוקרדיטיס:

1. דלף פאראוולוולרי מתקדם
2. מעורבות פרי-וולוולרית ללא הפרעות אק”ג נלוות
3. זיהום פטרייתי
4. הפרעה מסתמית + בקטרמיה שממשיכה לאחר 7-10 ימים של טיפול אנטיביוטי

Answer 16

טבלה 123-6

התשובה היא 2. מעורבות פרי-וולוולרית עם או ללא הפרעות אק”ג נלוות מהווה אינדיקציה לניתוח דחוף ביומיים הקרובים.

Question 17

מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לניתוח חירום באנדוקרדיטיס:

1. פרפורציה של הספטום
2. שוק קרדיוגני
3. קרע של אבצס
4. הופעה של תפליט פריקרדיאלי

Answer 17

התשובה היא 1
טבלה 123-6
פרפורציה של הספטום מהווה אינדיקציה לניתוח דחוף ביומיים הקרובים אך לא חירום.
הופעה של תפליט פריקרדיאלי יכולה לבטא קרע של אבצס אל תוך השק הפריקרדיאלי.

Question 18

מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לניתוח חירום באנדוקרדיטיס:

1. בצקת ריאות
2. שוק קרדיוגני
3. דלף אאורטלי חריף המלווה בסגירה מוקדמת של המסתם המיטראלי
4. הופעה של בלוק 2:1 באק”ג

Answer 18

טבלה 123-6

התשובה היא 4- מעורבות פרי-וולוולרית עם או ללא בלוק מהווה אינדיקציה לניתוח דחוף ביומיים הקרובים אך לא חירום.

Question 19

מי מהבאים אינו זקוק לאנטיביוטיקה פרופילקטית לפני טיפול שיניים:

1. חולה עם אנדוקרדיטיס קודם
2. חולה עם מום לב ציאנוטי
3. חולה עם היצרות מיטראלית קשה
4. חולה עם אי ספיקה אאורטלית קלה לאחר השתלת לב

Answer 19

טבלה 123-8
תשובה 3
לציין שלפי האירופאים חולה עם הפרעה מסתמית לאחר השתלת לב אינו חייב פרופילקסיס

Question 20

מי מהבאים אינו זקוק לאנטיביוטיקה פרופילקטית לפני טיפול שיניים:

1. חולה שעבר תיקון של מום לב מולד לפני 8 חודשים
2. חולה שעבר תיקון חלקי של מום מולד
3. חולה עם מסתם תותב
4. חולה עם מום לב ציאנוטי

Answer 20

טבלה 123-8

תשובה 1- מי שעבר תיקון מלא צריך פרופילקסיס למשך חצי שנה בלבד

Question 21

מה מהבאים מהווה אינדיקציה לטיפול אנטיביוטי פרופילקטי:

1. חולה עם מסתם תותב לפני ציסטוסקופיה
2. חולה עם אנדוקרדיטיס בעבר וללא הפרעה מסתמית קלינית, לפני טיפול שורש
3. חולה עם דלף מיטראלי בינוני לפני הכנסת נפרוסטום עקב גידול חוסם
4. חולה עם מום לב ציאנוטי לפני גסטרוסקופיה.

Answer 21

התשובה היא 2.
עמ’ 932-933, טבלה 123-8
פרופילקסיס רק לטיפולי שיניים עם חדירה למוקוזה
בפעולות במערכת העיכול או גניטואורינרית, אם הרקמה מזוהמת יש לטפל לפני הפעולה

Question 22

מה מהבאים נכון לגבי מנינגיטיס חריפה:

1. המחוללים השכיחים ביותר במנינגיטיס חיידקית הם פנאומוקוק, מנינגוקוק והמופילוס
2. שיעורי תמותה ממנינגיטיס פנאומוקוקלית חמישה אחוזים בהיעדר טיפול אנטיביוטי
3. מנינגוקוק סוג בי אחראי לשליש מהמקרים
4. ירידה במצב ההכרה בפחות מ-30 אחוז

Answer 22

התשובה היא 3
הבאים בשכיחותם אחרי פנאומוקוק ומנינגוקוק הם סטרפ בי וליסטריה, כאשר המופילוס פחות מעשרה אחוז
תמותה 20 אחוז עם טיפול
ירידה במצב ההכרה ב-75 אחוז

Question 23

מה מהבאים אינו מהווה גורם סיכון למנינגיטיס פנאומוקוקלית

1. פנאומוניה
2. אלכוהוליזם
3. סוכרת
4. חבלת ראש עם שבר בסיס גולגולת
5. ילודים

Answer 23

התשובה היא 5

Question 24

מה מהבאים אינו מהווה גורם סיכון למנינגיטיס עם גראם נגטיב

1. פצעים כרוניים
2. צירוזיס
3. זיהומים חוזרים בדרכי השתן
4. פעולות כירורגיות

Answer 24

התשובה היא 1

Question 25

מה מהבאים נכון לגבי מנינגיטיס חריפה 1. ליסטריה בילדים עד גיל חצי שנה 2. סטרפ מקבוצה בי במבוגרים מעל גיל חמישים 3. אינו מהווה סיבוך של אנדוקרדיטיס 4. פירכוסים בפחות מחמישה אחוזים 5. סיקוולה בעשרה אחוזים מהחולים

Answer 25

התשובה היא 2 ליסטריה עד חודש, הריוניות ומבוגרים מעל 60 פירכוסים 20-40 אחוז סיקוולה ברבע מהחולים, שכיח ירידה קוגניטיבית, פירכוסים, אבדן שמיעה, סחרחורות והפרעות הליכה

Question 26

מה מהבאים נכון לגבי מנינגיטיס חריפה 1. קשיון עורף הוא פתוגנומוני 2. לחץ פתיחה מוגבר הוא ספציפי אך לא רגיש 3. בניגוד לאנצפליטיס, ירידה במצב ההכרה היא נדירה 4. אין לתת אנטיביוטיקה לפני ניקור מתני 5. אין לבצע ניקור מתני ללא הדמיה

Answer 26

התשובה היא 1 אמנם קשיון עורף הוא פתוגנומוני אך קרניג/ברוזינסקי לא רגיש ולא ספציפי לחץ פתיחה מוגבר רגיש מאוד: ל-90% מעל 180 ול-20% מעל 400 ירידה במצב ההכרה ב-75%, החל מישנוניות ועד קומה ניקור לא מעכב אנטיביוטיקה אין צורך בהדמיה במטופל ללא חסר חיסוני ללא חבלת ראש ללא פפילאדמה במצב הכרה תקין ללא חסרים נוירולוגיים

Question 27

מהם ממצאי הניקור הטיפוסיים במנינגיטיס ובאיזה שיעור | פולימורפונוקלארים, גלוקוז, חלבון, לחץ פתיחה, תרביות וצביעה

Answer 27

``` פולימורפונוקלארים מעל 100 בתשעים אחוז גלוקוז פחות מארבעים או יחס מול הסרום פחות מ-0.4 ב-60% יכול להיות גם בפטריות, מיקובקטריה וממאירות חלבון מעל 45 בתשעים אחוז לחץ פתיחה מעל 180 ס"מ מים בתשעים אחוז תרביות חיוביות מעל שמונים אחוז צביעה מעל שישים אחוז ```

Question 28

מה מהבאים אינה בדיקה נדרשת במנינגיטיס חריפה 1. מ.ר.י בנוכחות חסרים פוקאליים 2. ביופסיה מפטכיות 3. אי אי ג'י בחשד להרפס אנצפליטיס 4. ציטולוגיה מנוזל מוחי שדרתי

Answer 28

התשובה היא 4

Question 29

למי מהחולים הבאים אין צורך לתת אמפיצילין במנינגיטיס 1. אישה בהריון 2. תינוק בן 6 חודשים 3. גבר בן 57 עם אי ספיקת לב 4. אישה בת ארבעים עם לופוס

Answer 29

התשובה היא 2 אמנם שכיחות מתוארת בילודים מתחת לחודש ובמבוגרים מעל 60 אך בפסקה על הטיפול מומלץ לתת מתחת לשלושה חודשים ומעל גיל 55, בנוסף להריוניות ומדוכאי חיסון

Question 30

מה מהבאים אינו מהווה טיפול אמפירי מומלץ במנינגיטיס 1. פלג'יל 2. פיפרצילין/טאזובקטם 3. מרופנם 4. צפטזידים 5. דוקסילין 6. צפוטקסים

Answer 30

התשובה היא 2 פלג'יל לכיסוי אנאירוביים בחולים עם סינוסיטיס, מאסטואידיטיס, אוטיטיס בחולים נוירוכירורגיים- צפטזידים או מרו/ונקו בחשד קליני לריקציה- דוקסילין בחולים עם חום נויטרופני- צפטזידים/מרופנם צפוטקסים הוא קלפורן, צפלוספורין דור 3 היכול להוות חלק מהכיסוי האמפירי

Question 31

מה מהבאים נכון לגבי טיפול במנינגיטיס חריפה 1. למנינגוקוק רגיש ניתן לתת פניצילין, טיפול לשבוע 2. בזיהום פנאומוקוקלי יש לתת למטופל ולקרוביו כמופרופילקסיס עם ריפמפין 600 פעמיים ביום ליומיים 3. בזיהום פנאומוקוקלי טיפול בצפלוספורין בלבד לשבועיים 4. בזיהום פנאומוקוקלי אין צורך לחזור על ניקור אם החולה מגיב קלינית

Answer 31

התשובה היא 1 כמופרופילקסיס במנינגוקוק, ובנוסף כיום פחות מקובל לתת ריפמפין, נותנים מנה חד פעמית של רוצפין 250 מ"ג תוך ורידית לפנאומוקוק צפלוספורין+ונקומיצין לשבועיים ודה אסקלציה לפי פרופיל עמידויות יש לחזור על ניקור אחרי 24-36 שעות לוודא אירדיקציה מהנוזל, אחרת מהווה הוכחה לעמידות. ניתן לנסות מתן אינטרה תקאלי אם אין תגובה לונקומיצין

Question 32

מה נכון לגבי הטיפול במנינגיטיס חריפה 1. הטיפול בליסטריה הוא אמפיצילין כמונותרפיה למשך שבועיים 2. ניתן לתת רספרים לליסטריה 3. ניתן לתת טאזוצין + אמינוגליקוזיד לכיסוי של פסאודומונס 4. טיפול בגראם שליליים באמינוגליקוזיד למשך 10 ימים

Answer 32

התשובה היא 2 טיפול בליסטריה אמפי+גנטה למשך 3 שבועות הטיפול לפסאודומונס הוא צפטזידים/מרופנם הטיפול בגראם שליליים צפלוספורין דור 3 או צפטזידים למשך 3 שבועות

Question 33

מה מהבאים נכון לגבי מנינגיטיס ויראלית? 1. נדיר פלאוציטוזיס מעל 200 2. סוכר תמיד תקין 3. וירוס הנילוס המערבי יכול לגרום לפלאוציטוזיס ניכר פולימורפונוקלארי עד שבוע 4. חלבון כמעט תמיד מוגבר 5. התמונה הטיפוסית היא פלאוציטוזיס לימפוציטרי עם גלוקוז נמוך

Answer 33

התשובה היא 3 פלאוציטוזיס בדרך כלל 25-500 יכול להיות סוכר נמוך במקרים מסויימים כמו חזרת, ציטומגלווירוס במדוכאי חיסון, זוסטר, הרפס2 חלבון תקין או מוגבר מעט 20-80 ככלל, פלאוציטוזיס לימפוציטי עם סוכר נמוך מכוון לשחפת, זיהום פונגאלי, ליסטריה או סיבה לא זיהומית כמו ממאירות או סרקואידוזיס

Question 34

מה נכון לגבי מנינגיטיס ויראלית 1. שינויים במצב ההכרה וסימנים נוירולוגיים הם שכיחים 2. המחוללים השכיחים ביותר הם הרפס 1 ו-2 3. הרפס 2 שכיח יותר בגברים 4. בשני שליש מהמקרים יהיה זיהוי של מחולל ויראלי בפי סי אר

Answer 34

התשובה היא 4 אין שינויים במצב ההכרה או סימנים נוירולוגיים, אחרת מדובר באנצפליטיס המחולל השכיח הוא אנטרווירוסים 85%, הרפס הוא השני בשכיחותו 5%, יותר 2 מאשר 1 הרפס 2 עם אפיזודה ראשונה של הרפס גניטלי שכיח יותר בנשים 35% לעומת 15% בגברים חמישית מאלו שחוו הרפס מנינגיטיס יסבלו מאירועים חוזרים

Question 35

מה נכון לגבי מנינגיטיס ויראלית 1. ניתן לטפל באציקלוביר גם בוריצלה ובאפשטיין בר 2. מנינגיטיס של איידס בדרך כלל מופיע בשלבים מאוחרים של המחלה ונדיר שגורם לסימנים נוירולוגיים 3. אימונוגלובולינים הם קונטרה אינדיקציה במדוכאי חיסון 4. חזרת מופיעה באופן שווה בבנים ובבנות

Answer 35

התשובה היא 1 מנינגיטיס של איידס מופיעה בעד 10% בעקבות זיהום ראשוני ופחות בשלבים מאוחרים, מעורבות שכיחה של עצבים קרניאלים 5,7,8 יש לתת אימונוגלובולינים למי שיש לו חסר חיסוני הומורלי ולא קיבל עדיין חזרת פי 3 בבנים

Question 36

מה נכון לגבי מנינגיטיס 1. הסיבוך השכיח של מנינגיטיס פונגאלי הוא פרופטוזיס 2. נוירוסיפיליס אינו פוגע בעצבים קרניאלים 3. בנוירוסיפיליס יש לחזור על ניקור אחת לחצי שנה במשך שנתיים להראות התנרמלות הספירה וירידה בוידיאראל 4. אין לטפל במנינגיטיס מיקובקטריאלית לפני זיהוי סופי של המחולל

Answer 36

התשובה היא 3 הסיבוך השכיח של מנינגיטיס פונגאלי הוא הידרוצפלוס נוירוסיפיליס פוגע בעיקר בעצבים קרניאלים 7 ו-8 במנינגיטיס מיקובקטריאלית מטפלים אמפירית אם יש חשד גבוה גם ללא הוכחה מעבדתית

Question 37

מה מהבאים מהווה גורם סיכון לאמבוליזציה ספטית באנדוקרדיטיס 1. מעורבות מסתם אאורטלי 2. מעורבות עלה קדמי של מסתם מיטראלי 3. צמיחה של ס. אאוראוס 4. וגטציה > 8 מ"מ

Answer 37

התשובה היא 3 | גורמי הסיכון כוללים פרט לצמיחה של סטאפ אאוראוס מעורבות עלה אחורי של מסתם מיטראלי ווגטציה מעל 10 מ"מ

Question 38

מה נכון לגבי ארתריטיס 1. מעורבות של יותר ממפרק אחד שוללת אטיולוגיה זיהומית 2. ניתן לשלול זיהום של מפרק עם פחות מ-50000 תאים 3. אין חובה לזהות מחולל על מנת לאבחן ארתריטיס ספטית 4. דלקת התקפית יכולה להוות הסתמנות של תהליך זיהומי

Answer 38

התשובה היא 4 יכולה להיות אוליגוארתריטיס למשל בשחפת או זיהום פטרייתי, פוליארתריטיס חריפה יכולה להופיע כתגובה אימונית לזיהום (אנדוקרדיטיס למשל) או עם מעורבות של המפרקים על ידי מחולל חיידקי (ראומטואיד ארתריטיס בעיקר) או ויראלי זיהום חיידקי לרוב יהיה מעל 50000 תאים ורובם יהיו נויטרופילים אך יכול להיות גם 10-30 אלף בשחפת או פטריה האבחנה מצריכה זיהוי של מחולל בצביעה/תרבית/פי סי אר דלקת התקפית יכולה להיגרם על ידי סיפיליס או בורליה

Question 39

מטופל הגיע עם מונוארתריטיס בשורש כף היד לאחר נשיכת אדם, מה המחולל הסביר? 1. סטאפ אאוראוס 2. גונוקוק 3. אייקינלה 4. קינגלה 5. פסטורלה

Answer 39

התשובה היא 3 המחולל השכיח ביותר בפגיעה חודרת הוא סטאפ אאוראוס לאחר טראומה- פולימיקרוביאלי בדריכה על מסמר- פסאודומונס נשיכת חתול- פסטורלה וברטונלה המחולל השכיח ביותר בפיזור המטוגני הוא גונוקוק בנוער ומבוגרים צעירים, סטאפ אאוראוס בכל שכבות הגיל מבין הזיהומים הלא-גונוקוקלים

Question 40

בן 59 מטופל בנוגד טי אן אף עקב מחלת מעי דלקתית, מתייצג עם ארתריטיס מזה כשלושה שבועות, מה יש לשלול? 1. שחפת 2. תגובה אימונית עקב היווצרות נוגדנים לטיפול הביולוגי 3. ארתריטיס משנית למחלת המעי הדלקתית 4. תגובה אימונית להפטיטיס בי

Answer 40

התשובה היא 1 נוגד טי אן אף מעלה סיכון ספציפית לשחפת אך גם לזיהומים רבים אחרים ראומטואיד ארתריטיס רגישים במיוחד לזיהומים חיידקיים ובפרט ס. אאוראוס ,גורמי סיכון נוספים כוללים סוכרת, דיאליזה, טיפול סטרואידלי, ממאירות, אלכוהוליסטים ומזריקי סמים

Question 41

בת 19 עם היפוגאמאגלובולינמיה ברקע מתייצגת עם מונואתריטיס קשה, מה הטיפול? 1. משלב של איזוניאזיד, אתמבוטול, ריפמפיצין 2. טטרציקלין ואיי וי איי ג'י 3. טאזוצין + ונקומיצין 4. צפלוסופורין דור ראשון

Answer 41

התשובה היא 2 חולים עם חסר של אימונוגלובולינים עלולים לפתח ארתריטיס קשה משני למיקופלסמה עם הרס בלתי הפיך של המפרק אלא אם מקבלים טטרציקלין ואיי וי איי ג'י

Question 42

מה נכון לגבי די ג'י איי 1. סיכוי גבוה לבודד חיידק מהנוזל הסינוביאלי 2. לרוב נגרם מקולוניזציה אתסמינית של רירית האורטרה, צוואר הרחם או הלוע 3. יותר גברים מנשים 4. הריון או מחזור מפחיתים סיכון

Answer 42

התשובה היא 2 נגרם מבקטרמיה סביב זיהום גונוקוקלי או שכיח יותר מקולוניזציה אסימפטומטית של רירית האורטרה, צוואר הרחם או הלוע. נשים בסיכון גבוה יותר סביב המחזור ובהריון ובאופן כללי בסיכון מוגבר פי 2-3 מגברים נוזלים סינוביאליים בדר"כ שליליים לחיידקים ותרביות דם חיוביות בפחות מ-45%. הנוזל המפרקי קשה לניקור ומכיל לרוב 10000-20000 תאים בלבד.

Question 43

בת 32 עם ריבוי פרטנרים מיניים מתייצגת עם מונוארתריטיס, מה נכון? 1. סיכוי גבוה לבודד חיידק מתרבית הדם 2. התגובה לטיפול צפויה להיות איטית 3. הטיפול כולל צפלוספורין, פלורוקינולון ומאקרוליד 4. יותר שכיח מדי ג'י איי

Answer 43

התשובה היא 3 ארתריטיס ספטי גונוקוקלי פחות שכיח מ-די ג'י איי ותמיד מופיע אחרי די ג'י איי שיכול להיות לא מאובחן בשליש מהחולים. נוזל קל לניקור עם למעלה מ-50000 תאים רק לעיתים ניתן לראות גונוקוק במשטח, ותרביות מנוזל מפרקי חיוביות בפחות מ-40%. תרביות דם כמעט תמיד שליליות מכיוון שקשה לבודד חיידק ממפרק או מהדם, מומלץ לקחת תרבית גם מרירית שחשודה כמזוהמת תגובה דרמטית תוך 24-48 מתחילת הטיפול תומכת באבחנה אם התרביות שליליות טיפול התחלתי מבוסס על רוצפין ולאחר שהתסמינים חולפים השלמת טיפול בן 7 ימים בפלורוקינולון פומי כמו ציפרו אם החיידק רגיש אם מבודד חיידק רגיש לפניצילין ניתן לטפל במוקסיפן יש לטפל גם כנגד כלמידיה טרכומטיס במנה חד פעמית של אזניל 1 גר' (אלא אם נשלל מעבדתית), היות וקו-אינפקציה נפוצה. יש גם להציע בירור וטיפול לפרטנרים מיניים

Question 44

מה נכון לגבי פריטוניטיס חיידקית משנית לדיאליזה פריטונאלית 1. החיידקים השכיחים מקורם ממערכת העיכול או השתן 2. האבחנה נעשית אם זוהו למעלה מ-500 לויקוציטים שמחציתם פולימורפונוקלארים 3. אירועים חוזרים מהווים אינדיקציה להפסקת דיאליזה פריטונאלית 4. שכיח זיהום פולימיקרוביאלי

Answer 44

התשובה היא 3 החיידקים השכיחים הם חיידקי עור, בעיקר סטאפ האבחנה היא לפי 100 לויקוציטים שלפחות מחציתם נויטרופילים, ואם המטופל מבצע רק דיאליזה לילית ולא מתמשכת, אפשר להסתכל רק על אחוז הנויטרופילים במבדלת זיהום פולימיקרוביאלי מצריך בירור לפריטוניטיס שניונית (אבצס, התנקבות של איבר)

Question 45

מה נכון לגבי זיהום בקלוסטרידיום? 1. שילוב של פניצילין + מעכב ביתא לקטמאז מעלה סיכון במידה רבה יותר לעומת פניצילין רגיל 2. אין הבדל בקולוניזציה בקרב מאושפזים לעומת מי שלא נחשף לבית חולים או מוסד סיעודי 3. ב-10% מהחולים עם פסאודוממברנוס קוליטיס אין מעורבות רקטלית 4. ברוב החולים עם שלשול ובדיקת צואה חיובית לקלוסטרידיום, ניתן לזהות באנדוסקופיה פסאודוממברנות

Answer 45

התשובה היא 3 שילוב פניצילין עם מעכב ביתא לקטמאז הוא פחות קלוסטרידוגני פסאודוממברנות ניתנות לזיהוי רק בחצי מהחולים שאובחנו קלינית ומיקרוביולוגית ולכן הבדיקה היא ספציפית אך לא רגישה

Question 46

מה נכון לגבי קלוסטרידיום? 1. טוקסין איי הוא יותר וירולנטי מטוקסין בי 2. כל הזנים יכולים לייצר טוקסין בינארי 3. זן 027 מאופיין ברגישות גבוהה לקינולונים 4. זן 027 מאופיין בין היתר בייצור עודף של טוקסין בתרבית

Answer 46

התשובה היא 4 החיידק יודע לייצר שלושה טוקסינים כאשר בי יותר וירולנטי, ובינארי המיוצר ע"י זן 027 אשר יש לו גם עמידות גבוהה לקינולונים וכאמור מייצר בעודף טוקסין אין ויטרו.

Question 47

מה נכון לגבי קלוסטרידיום? 1. בכל חולה משלשל עם בדיקת צואה חיובית לטוקסין יש לטפל 2. לאחר הטיפול יש לחזור על בדיקת הצואה על מנת לוודא אירדיקציה 3. היעילות של ונקו ופידקסומיצין היא זהה 4. בנוכחות איליאוס פאראליטי קיימת אינדיקציה לטפל בפלג'יל תוך ורידי

Answer 47

התשובה היא 3 כאשר חולה משלשל יש להוכיח הן טוקסין והן פי.סי.אר כי יכול להיות חולה נשא עם טוקסין בצואה ושלשול מסיבה אחרת מאותה סיבה אין משמעות לבדיקת צואה לטוקסין לאחר הטיפול, בחצי מהחולים עדיין תהיה קולוניזציה וטוקסין חיובי וזה לא מנבא סיכון להישנות היעילות של ונקו ופידקסו אכן זהה אך סיכון נמוך יותר להישנות עם פידקסו אם יש איליאוס אין יעילות לפלג'יל תוך ורידי

Question 48

מה נכון לגבי הטיפול בקלוסטרידיום? 1. משך הטיפול לפחות שבועיים 2. אם החולה עדיין משלשל לאחר 3 ימי טיפול ניתן להכריז על כשלון טיפולי 3. במקרה של לויקוציטוזיס מעל 15000 או קריאטנין מעל פי 1.5 מהבסיס יש להוסיף לטיפול פלג'יל 4. מחלה פולמיננטית יכולה להתבטא גם ללא שלשול

Answer 48

התשובה היא 4 משך הטיפול הוא בדרך כלל 10 ימים כאשר רק לאחר 6 ימים ניתן להכריז על כשלון טיפולי הטיפול האפיזודה ראשונה יכלול ונקו או פידקסו או פלג'יל פומי שהוא פחות עדיף וניתן רק במקרה שהאנטיביוטיקות האחרות אינן בנמצא, ובכל מקרה במחלה קשה המאופיינת בלויקוציטוזיס מעל 15 אלף או קריאטנין מעל פי 1.5 מהבסיס, אין לטפל בפלג'יל פומי לבד מחלה פולמיננטית מוגדרת כמחלה קשה + תת ל"ד, איליאוס או מגה קולון. יכולה להתבטא גם ללא שלשול. משך הטיפול צריך להיות לפחות שבועיים, עם ונקו במינון גבוה של 500 בשילוב פלג'יל תוך ורידי וחוקני ונקו.

Question 49

מה נכון לגבי הישנות של קלוסטרידיום? 1. הישנות אחת אינה מגבירה סיכון להישנויות נוספות 2. הישנות מתרחשת עקב עמידות לטיפול 3. הישנות מעלה סיכון לסיבוכים קשים 4. הטיפול המומלץ בהישנויות הוא פלג'יל לטווח ארוך

Answer 49

התשובה היא 3 שיעורי הישנות 15-30%. הישנות שניה ב-38%. נגרמת עקב זיהום מחדש באותו הזן או הדבקה בזן נוסף, בעקבות הפגיעה בפלורה ע"י האנטיביוטיקה ששימשה לטיפול בזיהום הקודם. הישנות מלווה בשיעור מוגבר של סיבוכים (11%) טיפול מומלץ להישנות ראשונה הוא ונקו רגיל או טייפר-פולס או פידקסומיצין כאשר יש לקחת בחשבון את הטיפול שניתן בזיהום הראשון. אך יש להימנע מטיפול ארוך או חוזר של מטרונידזול עקב סיכון לנוירוטוקסיות. הגישה המומלצת היא ונקו במשטר טייפר-פולס. גישות מחקריות כוללות השתלת צואה או הדבקה מכוונת בזן שאינו טוקסיגני. טיפול מומלץ בהישנויות חוזרות לפי הטבלה: ונקו רגיל -> טייפר פולס או ונקו רגיל -> ריפקסימין או פידקסומיצין או השתלת צואה.

Question 50

מה נכון לגבי לגיונלה? 1. פונטיאק פיבר היא צורה קשה וסוערת של פנאומוניה משנית ללגיונלה 2. הטיפול בפונטיאק פיבר לרוב מצריך משלב של 2 אנטיביוטיקות 3. בפנאומוניה עקב לגיונלה לרוב אין חום 4. פנאומוניה עקב לגיונלה יכולה להיות מלווה בכאב חזה פלאוריטי וכיח דמי 5. בפנאומוניה עקב לגיונלה שכיח שיש מיאלגיה ואתראלגיה

Answer 50

התשובה היא 4 פונטיאק פיבר היא מחלת חום ללא פנאומוניה אשר חולפת ספונטנית ואינה מצריכה טיפול ספציפי בפנאומוניה עקב לגיונלה כמעט תמיד יש חום, אך לא שכיח שיש מיאלגיה וארתראלגיה כן יתכן כאב פלאוריטי והמופטיזיס

Question 51

מה נכון לגבי לגיונלה 1. שכיח תסמינים של מערכת הנשימה העליונה 2. בראדיקרדיה יחסית מאפיינת את המחלה בילדים 3. התסמינים הנוירולוגיים השכיחים הם בלבול ושינוי במצב ההכרה 4. הממצאים הרדיוגרפיים במדוכאי חיסון דלים לעומת חולים אימונוקומפטנטים 5. אין צורך לקחת בדיקות ללגיונלה בכל המטופלים עם דלקת ריאות מהקהילה כי ממילא מקובל לטפל במשלב המכסה את החיידק

Answer 51

התשובה היא 3 נדיר תסמיני מערכת הנשימה העליונה בראדיקרדיה יחסית בקשישים עם פנאומוניה קשה במדוכאי חיסון, בעיקר מי שמטופל בסטרואידים, תסנינים עגולים העוברים קביטציה, יכול להיות גם אבצס. הממצאים הרנטגניים יכולים להחמיר למרות טיפול הולם והשיפור מאחר אחר התגובה הקלינית, עד 1-4 חודשים. מומלץ לבדוק לגיונלה בכל החולים עם דלקת ריאות מהקהילה

Question 52

מה נכון לגבי לגיונלה 1. סטנדרט הזהב לאבחנה הוא בדיקת אנטיגן בשתן 2. אנטיגן בשתן מזהה רק את תת הסוג הסרולוגי 2, אשר גורם לכמחצית המקרים 3. במושתלים קיימת עדיפות לטיפול בקינולונים על פני מאקרוליד או ריפמפין 4. הטיפול הוא תמיד מונותרפיה ללא קשר לחומרת המחלה 5. לרוב המחלה אינה מעורבת בסיקוולה לאחר ההחלמה

Answer 52

התשובה היא 3 סטנדרט הזהב הוא תרבית אנטיגן בשתן מזהה את תת סוג 1 האחראי ל-80 אחוז מהמקרים אכן במושתלים עדיף קינולונים כי למאקרולידים וריפמפין יש אינטראקציה עם טקרולימוס וציקלוספורין במחלה סוערת מקובל לתת משלב של מאקרוליד, קינולון ו/או ריפמפין, כאשר ת"ל של ריפמפין מופחתות ע"י הגבלת משך הטיפול בו ל-3-5 ימים. משך הטיפול באימונוקומפטנטים 10-14 ימים (5-10 ימים עם אזניל בזכות מחצית חיים ארוכה), ובמדוכאי חיסון 3 שבועות. בכשני שליש היתה סיקוולה נוירולוגית, עייפות וחולשה, שנה וחצי לאחר הטיפול

Question 53

מה נכון לגבי פנאומוניה? א- מספיק גורם סיכון אחד, דוגמת דמנציה, על מנת שיהיה צורך לכסות אמפירית לחיידקים עמידים ב- פנאומוניה חיידקית עלולה להתפתח כתוצאה מזיהום ע"י הפלורה הטבעית של דרכי הנשימה ג- פנאומוניה לובארית שכיחה יותר בזיהומים נוזוקומיאליים בעוד שברונכופנאומוניה שכיחה יותר בפנאומוניה שנרכשה בקהילה ד- פנאומוניה ויראלית או זו הנגרמת ע"י פי סי פי מאופיינת בתהליך שהוא אינטרסטיציאלי בעיקרו ולא אלבאולרי

Answer 53

התשובה היא ב. יש צורך ב-2 אם לא 3 ג"ס כדי לכסות חיידקים עמידים אמפירית. אחת התאוריות גורסת ששינוי במנגנוני ההגנה, כמו למשל זיהום ויראלי רצנטי או שימוש באנטיביוטיקה, גורם לגדילה ביתר של אחד או יותר ממרכיבי הפלורה הטבעית. פנאומוניה לובארית שכיחה יותר בקהילה בעוד שברונכופנאומוניה יותר בזיהומים נוזוקומיאליים. וכן, למרות המראה הרדיוגרפי, פי סי פי ופנאומוניה ויראלית גורמים לתהליך דלקתי אלבאולרי ולא אינטרסטיציאלי.

Question 54

מה נכון לגבי פנאומוניה? א- החיסון לא שינה שכיחות של פנאומוניה פנאומוקוקלית אלא רק את המחוללים הספציפיים ב- שכיחות של מיקופלסמה וכלמידיה בירידה בשנים האחרונות ג- ממאירות סולידית אך לא המטולוגית מהווה ג"ס לפנאומוניה ד- עד 20% יסבלו מתסמינים גסטרואינטסטינליים ללא קשר למחולל ספציפי ה- לא נצפה קשר לתחלואה קרדיאלית

Answer 54

התשובה היא ד. פנאומוקוק בירידה, מיקופלסמה וכלמידיה בעליה דווקא, בעיקר בצעירים. ממאירות המטולוגית וסולידית מהווה ג"ס ללגיונלה כמו גם איידס, מחלת כליות כרונית, סוכרת, עישון ומין זכר. קיים קשר לתחלואה קרדיאלית לרבות סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב, אי ספיקת לב (בקשישים עד שנה לאחר האשפוז!) והפרעות קצב.

Question 55

מה נכון לגבי אבחנה של פנאומוניה? א- המטרה של צביעת גראם בכיח היא זיהוי מהיר של הפתוגן ב- יש לקחת תרבית דם לכל המטופלים לפני תחילת טיפול אנטיביוטי ג- אין טעם לקחת אנטיגן לפנאמוקוק בשתן לאחר תחילת הטיפול האנטביוטי ד- פחות מ-50% מתרביות הכיח חוזרות חיוביות ה- זיהום עם יותר ממחולל אחד הוא נדיר.

Answer 55

התשובה היא ד. המטרה העיקרית של צביעת הגראם היא לוודא שהדגימה מתאימה לתרבית (מעל 25 נויטרופילים ופחות מ-10 תאי אפיתל). יש לקחת תרבית רק לחולים בסיכון גבוה כמו נויטרופנים, אספלנים, מחלת כבד כרונית, פנאומוניה סוערת. אנטיגן לפנואמוקוק או לגיונלה יכול להיות מזוהה בשתן גם לאחר טיפול אנטיביוטי. ב-15% מהמקרים הזיהום הוא פולימיקרוביאלי טיפי ואטיפי במקביל.

Question 56

מה נכון לגבי הטיפול בפנאומוניה שנרכשה בקהילה? א- צפטריאקסון + אזיתרומיצין הוא טיפול אפשרי למאושפזים בטיפול נמרץ ב- בכל מקרה מונותרפיה עם טיפול פומי אינה מומלצת לחולים מאושפזים ג- בלא מאושפזים ניתן לטפל בדוקסילין כמונותרפיה אם החולה קיבל אנטיביוטיקה ב-3 החודשים הקודמים או אם יש מחלות רקע ד- למרסא שנרכשה בקהילה יש להוסיף רספרים

Answer 56

התשובה היא א. במאושפזים ניתן לטפל בקינולון רספירטורי פומי כמונותרפיה דוקסילין כמונותרפיה בקהילה רק אם החולה בריא ולא טופל אנטיביוטית ב-3 החודשים למרסא שנרכשה בקהילה מוסיפים קלינדמיצין + לינזוליד או ונקו

Question 57

מה נכון לגבי פנאומוניה הקשורה בהנשמה? א- לאחר 2-3 ימי הנשמה רוב הפתוגנים הם חיידקים עמידים ב- הסיכון לפנאומוניה הקשורה בהנשמה נותר גבוה גם לאחר העברת המטופל ליחידת מונשמים כרוניים ג- היפרגליקמיה ומתן עירויי דם מעלים את הסיכון לפנאומוניה הקשורה בהנשמה ד- בניגוד לפנאומוניה שנרכשה בקהילה, חשיפה קודמת לאנטיביוטיקה אינה מהווה גורם סיכון משמעותי לפנאומוניה הקשורה בהנשמה ה- צילומי חזה חוזרים מהווים מדד טוב יותר לתגובה לטיפול מאשר הערכה קלינית, לאור המורכבות של החולים.

Answer 57

התשובה היא ג. עד 5-7 ימים המחוללים כמעט זהים לאלו של פנאומוניה שנרכשה בקהילה קשה. הסיכון לפנאומוניה הקשורה בהנשמה יורד משמעותית לאחר ההעברה למונשמים כרוניים. חשיפה קודמת לאנטיביוטיקה היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפנאומוניה הקשורה בהנשמה- חיידקים כמו פסאודומונס כמעט אף פעם אינם גורמים לזיהום בחולים שלא טופלו קודם אנטיביוטית. צילומי חזה הרבה פעמים מחמירים דווקא עם תחילת הטיפול ולכן הערכה קלינית היא מדד טוב יותר. הצפי לשיפור הוא 48-72 שעות מתחילת הטיפול.

Question 58

בן 62 עם קרדיומיופתיה איסכמית ברקע, אי ספיקת כליות מתקדמת, נשא מרסא. אושפז בטיפול נמרץ בשל ספסיס ממקור של דרכי השתן ונזקק להנשמה עקב בצקת ריאות קשה. תחת טיפול אנטיביוטי באמינוגליקוזיד השתפר אבל בהמשך שוב הידרדרות במצבו, ל"ד נמוכים, עליית חום וריבוי הפרשות בטובוס. בצילום חשד לתסנין חדש. מה הטיפול המומלץ? א- צפטריאקסון + לבופלוקסצין ב- מרופנם + לבופלוקסצין + לינזוליד ג- פיפרצילין/טאזובקטם ד- בינתיים ללא טיפול אמפירי, מעקב עד תשובת תרבית כיח

Answer 58

התשובה היא ב. מטופל ללא סיכון לחיידקים עמידים- לא נחשף לאנטיביוטיקה, ללא אשפוז קודם, ללא נשאות ידועה לחיידקים עמידים, ניתן לטפל במונותרפיה. כאשר יש סיכון לחיידקים עמידים יש לטפל במשלב של 2 תרופות (ביתא לקטם רחב טווח + אמינוגליקוזיד/קינולון/קוליסטין/פולימיקסין) וכאשר יש סיכון למרסא יש להוסיף ונקומיצין או לינזוליד.

Question 59

מה נכון לגבי הטיפול בפנאומוניה הקשורה בהנשמה? א- הטיפול בונקומיצין עדיף על פני לינזוליד, למרות הסיכון לפגיעה כלייתית ב- התמותה כתוצאה מפסאודומונס למרות טיפול היא 50% ג- גם אם אין צמיחה בתרבית יש להשלים את הטיפול האנטיביוטי שהוחל ד- רמות פרוקלציטונין אינן מדד מדוייק לתגובה לטיפול

Answer 59

התשובה היא ב. לינזוליד נמצא יעיל מונקומיצין ב-15% ועדיף בחולים עם איס"כ תמותה של 40-50% בקרב מונשמים עם פנאומוניה עקב פסאודומונס ללא קשר לטיפול היעדר צמיחה בתרבית שנלקחה לפני שינוי אנטיביוטי מצריך הפסקה של הטיפול או חיפוש אחר אבחנה אלטרנטיבית רמות פרוקלציטונין יכולות לשמש כמדד לתגובה לטיפול

Question 60

``` מה מהבאים אינו מהווה אסטרטגיה למניעת פנאומוניה הקשורה בהנשמה בכל החולים? א- הפחתת שימוש במעכבי חומצה ב- המנעות מהעברת החולים ג- הרמת הראש לזווית של לפחות 30 מעלות ד- חלון סדציה ה- שאיבת הפרשות מעל הבלונית ```

Answer 60

התשובה היא א. אסטרטגיה זו נכונה רק לאוכלוסיות מסויימות כמו מושתלי כבד וחולים שעברו ניתוחים בטניים גדולים או שיש להם חסימת מעי.

Question 61

מה מהבאים אינו מהווה זד"ש מורכבת? 1. ציסטיטיס פשוטה באישה בהריון 2. פרוסטטיטיס בקשיש 3. פיילונפריטיס באישה צעירה עם ריבוי פרטנרים 4. ציסטיטיס חוזרת בצעירה עם ריפלוקס נפרופתי 5. אורוספסיס באישה הנושאת נפרוסטום

Answer 61

התשובה היא 3. זד"ש פשוטה מוגדרת כזיהום באישה שאינה בהריון, ללא הפרעות אנטומיות וללא אינסטרומנטציה, או גורמים המעכבים תגובה לטיפול. כל השאר הן זד"ש מורכבת

Question 62

מה נכון לגבי זד"ש? 1. בילדים מופיעה יותר בבנים אך במבוגרים בכל הגילים הרבה יותר נשים מגברים 2. בקטריאוריה אתסמינית שכיחה יותר בקשישים מאשר בצעירים 3. זד"ש אצל האם אינו רלוונטי לסיכון להתפתחות זד"ש אצל הבת 4. פחות מחמישה אחוזים מהנשים יסבלו מאירועים חוזרים 5. אסטרוגן יעיל במניעת זד"ש בנשים פוסטמנופאוזאליות

Answer 62

התשובה היא 2 בקשישים השכיחות כמעט משתווה עקב הגדלה שפירה של הערמונית עשרים עד שלושים אחוז שהיה להם זד"ש יסבלו מאירועים חוזרים אמנם בנשים פוסטמנופאזואליות הפלורה הטבעית משתנה ומכילה יותר חיידקים גראם שליליים, אולם אסטרוגן אינו יעיל במניעת זד"ש

Question 63

מה נכון לגבי זד"ש? 1. הסיכון לאירוע נוסף עולה ככל שחולף הזמן מהאירוע הקודם 2. בניגוד לדעה הרווחת גברים שאינם נימולים אינם בסיכון מוגבר 3. אנטרוקוק מופיע לרוב בחולים ללא אינסטרומנטציה או הפרעה אנטומית 4. אי קולי מהווה המחולל השכיח ביותר הן בזד"ש פשוט והן בזד"ש מורכבת

Answer 63

התשובה היא 4. הסיכון לאירוע נוסף יורד דווקא ככל שחולף הזמן. לא נדיר שיש צבר של אירועים סביב רכישת ג"ס חדש אנטרוקוק מופיע דווקא בחולים עם אינסטרומנטציה בנוסף לאי קולי בזד"ש מורכבת יש יותר פסאודומונס, קלבסיאלה וכן גראם חיוביים כמו סטאפ ואנטרוקוק

Question 64

בת 72 סוכרתית מאושפזת עם פיילונפריטיס ומטופלת אנטיביוטית. לאחר 3 ימים עדיין חום גבוה, צמרמורות וכאבי בטן. ללא צמיחה בתרביות. מה יש לעשות כעת? 1. הדמיית בטן דחופה 2. חלון אנטיביוטי 3. להמשיך באותו טיפול- נצפה לשיפור רק מהיום הרביעי לטיפול ואילך 4. שידרוג לאנטיביוטיקה רחבת טווח

Answer 64

התשובה היא 1, חשד לסיבוך כמו אבצס/אבן מזוהמת וכו

Question 65

מה נכון לגבי אבחנה וטיפול ב-UTI? 1. לא חייבים לטפל בזד"ש עם תסמינים קלים 2. תרבית שלילית שוללת את האבחנה 3. סטיק שתן תקין אינו מספיק כדי לשלול בקטריאוריה באישה בהריון 4. הסף לאבחנה בתרבית גבוה יותר בנשים לעומת גברים 5. צמיחה מעורבת תמיד תצביע על קונטמינציה

Answer 65

התשובה היא 3 חייבים לטפל בכל זד"ש תסמינית הסף לאבחנה גבוה יותר בגברים צמיחה מעורבת היא אכן קונטמינציה למעט בנוכחות קתטר קבוע, אצירת שתן כרונית או פיסטולה

Question 66

מה נכון לגבי הטיפול בזד"ש? 1. פוספומיצין אינו מיועד לאי קולי עמיד 2. קו ראשון הוא ביתא לקטם 3. לרספרים פחות עמידויות מאשר למקרודנטין 4. אין להשתמש בקינולונים לציסטיטיס פשוטה אלא אם אין אלטרנטיבה

Answer 66

התשובה היא 4 פוספומיצין מכסה אי קולי עמיד ביתא לקטם הוא קו שני העמידות למקרודנטין נותרת נמוכה למרות מעל 60 שנות שימוש, מכיוון שנחוצות מספר מוטציות ברצף על מנת לרכוש עמידות לתרופה זו

Question 67

מה נכון לגבי הטיפול בזד"ש? 1. טיפול במקרודנטין הוא לשלושה ימים 2. טיפול ברספרים הוא לשלושה ימים 3. מקרודנטין הוא קו ראשון לטיפול בפיילונפריטיס 4. בנשים בהריון מומלץ טיפול בקינולון מכיוון שמדובר בזד"ש מורכבת

Answer 67

התשובה היא 2 בציסטיטיס- מקרודנטין לחמישה ימים, רספרים שלושה ימים מקרודנטין אינו מומלץ לפיילונפריטיס כי אין לו חדירות טובה לרקמה קינולון בציסטיטיס לשלושה ימים, אך מומלץ רק אם אין אופציה אחרת כי משרה עמידויות קינולון ורספרים אסור בהריון, ההמלצה היא אמפיצילין או צפלוספורין 4-7 ימים לבקטריאוריה או ציסטיטיס, וביתא לקטם תוך ורידי +/- אמינוגליקוזיד לפיילונפריטיס

Question 68

מה נכון לגבי טיפול בזד"ש? 1. קתטריזציות חוזרות עדיפות על פני קתטר קבוע באוכלוסיות מסויימות (נפגעי חוט שדרה למשל) 2. אין צורך להחליף קתטר באפיזודה של CAUTI 3. קתטר סופרה פובי הוכח כמפחית אירועי CAUTI 4. שתן עכור במטופל נושא קתטר עם חום הוא אבחנתי ל-CAUTI

Answer 68

התשובה היא 1 בנוסף ליתרון במניעת זיהומים, בחולים עם פגיעת חוט שדרה הנושאים קתטר קבוע, הוא מהווה גורם סיכון מוכח לסרטן שלפוחית, כנראה עקב דלקת כרונית המשנית לבקטריאוריה המתמשכת.

Question 69

במי מהבאים עם בקטריאוריה אסימפטומטית אין לטפל? 1. אישה לפני ציסטוסקופיה 2. גבר 3. אישה בהריון 4. אישה 3 שבועות לאחר השתלת כיליה

Answer 69

התשובה היא 2

Question 70

מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לטיפול בקנדידיוריה? 1. חולה נויטרופני 2. חולה לפני ציסטוסקופיה 3. אישה בהריון אתסמינית 4. חולה עם ל"ד 80/50 וחום

Answer 70

התשובה היא 3 | הטיפול שמור לזד"ש תסמיני או לחולים בסיכון גבוה למחלה מפושטת כפי שמפורט בשאלה

Question 71

מה נכון לגבי לגיונלה: 1. בפונטיאק פיבר חובה לטפל אנטיביוטית בעוד שפנאומוניה משנית ללגיונלה יכולה לחלוף ספונטנית 2. מושתלים בסיכון מוגבר במיוחד למחלה קביטרית ולתמותה 3. גורמת לפנאומוניה פחות קשה או בחומרה דומה לפנאומוניות אטיפיות אחרות 4. למעלה ממחצית המקרים ללא חום

Answer 71

התשובה היא 2. לרוב 3 חודשים מההשתלה פונטיאק היא מחלת חום חריפה ללא פנאומוניה אשר חולפת ספונטנית ואינה מצריכה טיפול לרוב גורמת לפנאומוניה קשה יותר ממחוללים אטיפיים אחרים נוכחות של חום כמעט בכל החולים, 20% עם חום גבוה מעל 40 מ"צ

Question 72

מה מהבאים אינו מהווה רמז אבחנתי ללגיונלה? 1. אשפוז בעשרה ימים אחרונים 2. חום גבוה 3. תסמיני מערכת נשימה עליונה 4. כשלון טיפולי על ביתא לקטם

Answer 72

התשובה היא 3 | מהווה מאפיין נדיר, וכן מיאלגיה/ארתראלגיה גם הן אינן שכיחות

Question 73

מה נכון לגבי אבחנה של לגיונלה 1. ברונכוסקופיה רגישה יותר מתרביות כיח 2. צביעת גראם לרוב תגלה את המחולל 3. אנטיגן בשתן צפוי להיות חיובי זמן קצר לאחר הופעת התסמינים 4. בדיקת אנטיגן בשתן מאבחנת רק תת סוג 1 אשר אחראי לכמחצית המקרים

Answer 73

התשובה היא 3 רגישות של תרבית כיח וברונכוסקופיה היא דומה בצביעת גראם לרוב נראה נויטרופילים רבים ללא אורגניזמים אנטיגן בשתן אכן חיובי זמן קצר לאחר תחילת הקליניקה ועד 10 חודשים ללא קשר לטיפול האנטיביוטי, אם כי תזהה רק תת סוג 1 האחראי לכ-80% מהמקרים

Question 74

בן 48 מושתל כיליה על רקע סוכרת סוג 1, מטופל בטקרולימוס. מאושפז עקב פנאומוניה עם אנטיגן בשתן חיובי ללגיונלה. מה הטיפול המומלץ? 1. לבופלוקסצין ל-3 שבועות 2. אזיתרומיצין לחמישה ימים 3. צפטריאקסון + אזיתרומיצין עשרה ימים 4. פיפרצילין/טאזובקטם + אזיתרומיצין לשבוע

Answer 74

התשובה היא 1 טיפול הבחירה בלגיונלה פנאומוניה הוא מאקרוליד או קינולון וניתן לתת כמונותרפיה למושתלים מומלץ קינולון כי למאקרולידים/ריפמפין אינטראקציה עם תרופות לדחיית שתל הטיפול במדוכאי חיסון הוא ממושך יותר אלא אם מטפלים באזיתרומיצין ואז מספיק קורס של 5-10 ימים בזכות זמן מחצית חיים ארוך

Question 75

מה נכון לגבי CMV? 1. מדבק מאוד, גם בהיעדר מגע הדוק 2. מדבק במגע מיני 3. אינו עובר במוצרי דם 4. אין נשאות לנגיף 5. אינקובציה של עד שבוע

Answer 75

התשובה היא 2 דרוש מגע הדוק להדבקה עד 10% הדבקה דרך מוצרי דם כאשר דל לויקוציטים או בדיקה של המנה ושלילת נוכחות הנגיף מפחיתה משמעותית את הסיכון לאחר ההדבקה יש נשאות לכל החיים עם סיכון לרה אקטיבציה כאשר יש ירידה בחיסוניות של תאי T אינקובציה של 20-60 ימים

Question 76

מה נכון לגבי CMV? 1. לימפוציטים אטיפיים הם תאים מסוג B 2. יכולים להופיע נוגדנים מסוג RF 3. הביטוי הקליני השכיח הוא פארינגיטיס עם תפליטים ולימפאדנופתיה צווארית 4. במדוכאי חיסון שכיחות נמוכה של superinfection 5. במעבדה שכיחה לימפופניה

Answer 76

התשובה היא 2 לימפוציטים אטיפיים הם תאים מסוג CD8 הפעלה של תאי בי יכולה לגרום להופעת נוגדנים עצמיים כולל RF הביטוי השכיח בהיעדר דיכוי חיסוני הוא מונונוקלאוזיס, בפרט בצעירים פעילים מינית, אך בניגוד לאפשטיין באר פארינגיטיס עם תפליטים ולימפאדנופתיה צווארית הם נדירים הוירוס עצמו גורם לדיכוי חיסוני ציטוטוקסי, במדוכאי חיסון שכיחות גבוהה של superinfection במעבדה לימפופציטוזיס יחסית

Question 77

במושתלים, מה נכון לגבי CMV? 1. במושתלים מהווה הזיהום הויראלי השכיח ביותר 2. אינו מהווה בפני עצמו גורם סיכון לדחיית השתל 3. ריאקטיבציה תגרום למחלה חמורה יותר קלינית מהדבקה ראשונית 4. הסיכון עולה כעבור למעלה מארבעה חודשים מההשתלה

Answer 77

התשובה היא 1 | הסיכון הוא בחודשים 1-4 מההשתלה

Question 78

במדוכאי חיסון, מה נכון לגבי CMV? 1. פי סי אר שלילי בדם שולל זיהום בסי אם וי 2. שכיחה יותר מעורבות של האיבר המושתל 3. כאשר יש זיהום במערכת העיכול, במושתלים ההסתמנות השכיחה היא הפטיטיס 4. בחולי אייצ' איי וי לא שכיח בתקופה הראשונה לאחר תחילת הטיפול האנטי ויראלי

Answer 78

התשובה היא 2 פי סי אר שלילי יכול להיות בזיהום במערכת העיכול ההסתמנות השכיחה במושתלים היא קוליטיס סי אמ וי באייצ' איי וי יכול להיות כחלק מאייריס בשבועות הראשונים לאחר תחילת הטיפול

Question 79

בן 29 מושתל כיליה ע"ר ריפלוקס, מתייצג עם פולירדיקולופתיה הולכת ומחמירה, מה מהבאים הוא טיפול מתאים? 1. הפחתת טיפול אימונוסופרסיבי 2. ויטמין בי 12 3. גנציקלוביר 4. איזוניאזיד

Answer 79

התשובה היא 3 | מדובר בסיבוך נוירולוגי של סי אם וי במדוכאי חיסון

Question 80

מה נכון לגבי אבחנה של CMV? 1. בדיקה סרולוגית היא בדיקת הבחירה במטופלים שאינם מדוכאי חיסון 2. זיהוי של הוירוס בהפרשות גוף הוא אבחנתי 3. פי סי אר מהדם יכולה להיות שלילית בנוכחות זיהום בדרכי העיכול 4. בדיקות סרולוגיות אינן יעילות לצורך הערכת סיכון במושתלים

Answer 80

התשובה היא 3 סרולוגיה יעילה בעיקר כדי לחזות סיכון למחלה בקרב מושתלים זיהוי של הוירוס בהפרשות אינו אבחנתי כי יכול להיות חודשים עד שנים מההדבקה

Question 81

מה נכון לגבי מניעה וטיפול ב-CMV 1. במושתלי מח עצם מומלץ לנטר מדי שבוע ולטפל רק אם מודגמת וירמיה 2. בנשאי אייצ' איי וי מומלץ לתת פרופילקסיס תרופתי אם רמות סידי4 נמוכות 3. יעילות דומה בין גנציקלוביר ואציקלוביר 4. ולגנציקלוביר יעיל יותר מגנציקלוביר אך פרופיל תופעות הלוואי שלו פחות טוב

Answer 81

התשובה היא 1 הסיבה לכך היא שהטיפול האנטי ויראלי יכול לגרום לדיכוי מח העצם גם בנשאי אייצ' איי וי לא מומלץ פרופילקסיס אלא שמירה על רמות סידי4 מעל 100 גנציקלוביר יעיל יותר מאציקלוביר גנציקלוביר וואלגנציקלוביר יעילים במידה זהה, עם פרופיל ת"ל דומה ושיעור עמידויות זהה. ההבדל ביניהם הוא שואלגנציקלוביר הוא פרודראג שניתן פומית אפשרויות טיפול נוספות כוללות פוסקרנט וצידופוביר, שניהם נפרוטוקסיים ועלולים לגרום להפרעות אלקטרוליטריות קשות אך יעילים כנגד זנים עמידים. הטיפול מצריך התאמת מינון והידרציה אגרסיבית, מתן פרובנציד בטיפול בצידופוביר

Question 82

מה נכון לגבי סיפיליס 1. תקופת אינקובציה של 7-14 ימים 2. כל מי שלא מטופל יפתח בסופו של דבר סיפיליס שלישוני 3. גדל לאט בתרבית 4. שיעור ההידבקות נמצא במגמת עליה בעשרים השנים האחרונות

Answer 82

התשובה היא 4 אינקובציה של 2-6 שבועות סיפיליס שלישוני בשליש מהחולים שאינם מטופלים, לא ברור מה הגורמים של מחלה שלישונית אינו ניתן לגידול בתרבית שיעור העליה מיוחס לשיפור בטיפול באיידס, שיעור הגברים נשאי איידס המקיימים יחסים ללא קונדום עם נשאים אחרים והעליה בשירותי המין

Question 83

מה נכון לגבי סיפיליס 1. הנגע הראשוני חולף ספונטנית לאחר 7-14 ימים 2. נגעים שניוניים יכולים להופיע בזמן שקיים נגע ראשוני 3. תמיד תופיע מחלה ראשונית ושניונית לפני מעבר לתקופה לטנטית 4. לאחר שהנגעים השניוניים חולפים, לא תהיה הישנות שלהם

Answer 83

התשובה היא 2 הנגע הראשוני חולף לאחר 4-6 שבועות אכן מחלה שניונית יכולה לחפוף לראשונית ב-15% מהחולים, בעיקר נשאי HIV ויש חולים בתקופה לטנטית שלא הבחינו במחלה ראשונית או שניונית יכולה להיות הישנות של הנגעים השניוניים, במיוחד במהלך השנה הראשונה מההדבקה

Question 84

מה נכון לגבי סיפיליס ראשונית 1. השנקר מופיע רק באיבר המין 2. לימאדנופתיה לרוב כואבת וחד צדדית 3. הלימפאדנופתיה יכולה להישאר זמן רב לאחר היעלמות הנגע הראשוני 4. אם מופיעים מספר נגעי שנקר לא מדובר בסיפיליס ויש לחפש אבחנה אחרת

Answer 84

התשובה היא 3 השנקר יכול להיות ברקטום, פי הטבעת או בפה בהומוסקסואלים וכן בצוואר הרחם בנשים ולכן באוכלוסיות אלו קל לפספס הלימפאדנופתיה היא בדר"כ בילטרלית במפשעות, נוקשה ואינה כואבת, יכולה להישאר זמן רב לאחר היעלמות השנקר במיעוט החולים יכולים להיות מספר נגעים ראשוניים

Question 85

מה נכון לגבי סיפיליס שניונית 1. כאשר קיימת מעורבות כבדית היא לרוב אתסמינית 2. רק במקרה של מנינגיטיס ניתן לזהות את החיידק בסי אס אף 3. כאב גרון אינו מהווה חלק מההסתמנות 4. חולפת לאחר 6-12 חודשים

Answer 85

התשובה היא 1 חלבון בסי אס אף מוגבר ב-40% וניתן לזהות את החיידק בשליש מהמקרים, אך מנינגיטיס רק ב-1-2% ההסתמנות יכולה לכלול תסמינים קונסטיציונליים וכאב גרון חולפת ספונטנית כעבור 1-6 חודשים

Question 86

בן 25 הומוסקסואל, אובחן עם אייצ' איי וי ובמסגרת הבירור נמצא חיובי בבדיקת סרולוגיה לסיפיליס. אתסמיני למעט קונדילומטה לאטה. מסיבה כלשהי עובר ניקור מתני ונמצא חלבון מוגבר. כיצד מוגדרת מחלתו? 1. סיפיליס שניונית 2. סיפיליס לטנטית 3. סיפיליס שלישונית 4. סיפיליס ראשונית

Answer 86

התשובה היא 1 קונדילומטה לאטה יכולים להוות ביטוי של מחלה שניונית מחלה לטנטית מוגדרת כמטופל אתסמיני עם סרולוגיה חיובית וסי אס אף תקין למטופל יש למעשה נוירוספיליס אתסמינית כביטוי של סיפיליס שניוני

Question 87

מה נכון לגבי סיפיליס? 1. שני שליש מהחולים מחלימים ספונטנית גם ללא טיפול 2. חולה עם מחלה לטנטית אינו מדבק 3. מחלה לטנטית בהריון עוברת לילוד 4. מחלה לטנטית אינה מדבקת דרך מוצרי דם

Answer 87

התשובה היא 3 כנראה שאין החלמה ספונטנית מסיפיליס, למרות שמחלה שלישונית היא נדירה מחלה לטנטית מדבקת גם בלידה וגם דרך מוצרי דם

Question 88

מה מהבאים מהווה קריטריון להתקדם לניקור מתני בסיפיליס? 1. סידי4 400 במטופל אתסמיני 2. חולה שלא הגיב לטיפול אנטיביוטי 3. RPR 20 4. כל חולה אתסמיני צריך לעבור ניקור מתני לשלילת נוירוסיפיליס חבויה

Answer 88

``` התשובה היא 2 הקריטריונים לניקור כוללים: הסתמנות נוירולוגית סידי4 מתחת ל-350 RPR=32 ומעלה היעדר תגובה לטיפול סיפיליס שלישונית ```

Question 89

בן 40, הומוסקסואל, פנה למיון בשל בלבול מזה כיממה. במהלך שהותו במיון מפתח המיפלגיה מימין ואפאזיה, מובהל לסיטי שם מאובחן אוטם גדול בטריטוריית אם סי איי. מה הבאחנה הסבירה? 1. נוירוסיפיליס 2. לימפומה בסי אן אס 3. אייצ' איי וי אנצפליטיס 4. שימוש בקוקאין

Answer 89

התשובה היא 1 סיפיליס מנינגו-וסקולרית כוללת וסקוליטיס בעורקים בכל הגדלים כשהביטוי השכיח הוא אוטמים מוחיים, בעיקר בטריטוריית אם סי איי, בחולה צעיר. בשונה ממאורע תרומבוטי רגיל, הסינדרום מופיע הרבה פעמים אחרי סינדרום אנצפליטי תת חריף.

Question 90

באיזה מצב מופיעים אישוני ארגיל-רוברטסון? 1. אוטם בגזע המוח 2. דימום תת קשתי אוקסיפיטלי 3. טרשת נפוצה 4. סיפיליס שלישונית

Answer 90

התשובה היא 4 | מצב בו האישונים אירגולריים ואינם מגיבים לאור אך מגיבים לאקומודציה. מלווה טאבס דורסאליס/ג'נרל פרזיס

Question 91

מה נכון לגבי סיפיליס שלישונית? 1. בטאבס דורסאליס פגיעה בעמודות קדמיות 2. גומה הם נגעים עוריים ואינם מערבים מערכות אחרות בגוף 3. אחד הביטויים הוא היצרויות כליליות 4. אנאוריזמות בעיקר באאורטה הבטנית

Answer 91

התשובה היא 3 הפגיעה היא בעמודות אחוריות ומתבטאת בהפרעה בהליכה ובשו"מ, פרסתזיות, הפרעות בשלפוחית והפרעה בתחושה עמוקה וטמפ' גומה הם נגעים גרנולומטוטיים, בעיקר בעור ובשלד אך יכולים להיות בכל מקום כולל המוח אנאוריזמות בעיקר באאורטה העולה

Question 92

מה נכון לגבי אבחנה של סיפיליס? 1. הגולד סטנדרט הוא תרבית 2. השיטה הנפוצה היא פי סי אר 3. טי פי אייצ' איי היא בדיקה ספציפית 4. הנוגדנים ברוב המקרים נעלמים כעבור שנים מההדבקה אך לא יכולה להיות הדבקה חוזרת

Answer 92

התשובה היא 3 החיידק לא צומח בתרבית פי סי אר אינה בדיקה זמינה קלינית הבדיקות הטרפונמליות הן ספציפיות כי בודקות נוגדנים לאנטיגנים של סיפיליס וכוללות טי פי אייצ' איי ברוב המקרים הנוגדנים נותרים לכל החיים למרות שאין חיסוניות לסיפיליס וניתן להידבק שוב

Question 93

``` בבדיקת סקר לסיפיליס חזר וידיאראל שלילי וטיפיאייצ'איי חיובי מה מהבאים אינו אחת האפשרויות? 1. חשיפה בעבר 2. בדיקה חיובית כוזבת 3. שלב מוקדם של המחלה 4. מחלה לטנטית ```

Answer 93

התשובה היא 4 בדיקות טרפונמליות (כמו טי פי אייץ' איי) בודקות נוגדנים, ספציפיות ונותרות חיוביות תמיד הבדיקות הנון-טרפונמליות (וידיאראל, אר פי אר) בודקות סמנים עקיפים לזיהום, הן פחות ספציפיות אך משמשות להערכת תגובה לטיפול ופעילות מחלה (יש לעקוב במשך שנתיים ולוודא שהטיטר של הבדיקה הלא טרפונמלית יורד לפחות פי 4) לכן יתכן שזה חולה שטופל בעבר, או שלב מוקדם של המחלה בו וידיאראל לא הספיק לעלות, או בסבירות נמוכה אך קיים- תשובה חיובית כוזבת של הטיפיאייצ'איי

Question 94

מה נכון לגבי הטיפול בסיפיליס? 1. בחלק מהמקרים מצריך מתן תוך ורידי 2. הטיפול הוא חד פעמי והמינון אינו תלוי בשלב המחלה או בקליניקה 3. ניתן לתת פומי 4. מצריך שילוב עם סטרואידים

Answer 94

התשובה היא 1 אין אפשרות לטיפול פומי. הטיפול המקובל הוא בנזתין פניצילין שניתן לתוך השריר ומשתחרר לאט במשך שבוע המינון בעגבת ראשונית, שניונית ולטנטית מוקדמת (עד שנה) הוא מתן חד פעמי של 2.4 מליון יחידות במקרה של עגבת לטנטית מאוחרת או בתזמון לא ידוע צריך חשיפה יותר ממושכת ואז נותנים 3 מנות במינון הנ"ל אחת לשבוע במשך 3 שבועות רצופים. הטיפול בנוירוסיפיליס קליני הוא תוך ורידי פניצילין ג'י 24 מליון יחידות ליום למשך שבועיים. עם תחילת הטיפול עלולה להופיע תגובת ג'ריש-הרקסהיימר עם חום, צמרמורות, מיאלגיה, כאב ראש, טכיקרדיה, טכיפניאה ותת ל"ד קל. התופעה חולפת תוך 12-24 שעות, ואין צורך בטיפול סטרואידלי. יש לטפל גם בפרטנרים כמו בכל מחלת מין

Question 95

בן 70 המאושפז פעם שניה בתוך חודש עם מחלת שלשול וחום, קלוסטרידיום בצואה חיובי. בפעם הראשונה טופל בונקומיצין. מה הטיפול המומלץ כעת? 1. פלג'יל תוך ורידי 2. ונקומיצין לעשרה ימים עם הפחתה איטית לאחר מכן 3. השתלת צואה 4. חוקן ונקומיצין

Answer 95

התשובה היא 2

Question 96

בן 58, אלכוהוליסט, מאושפז עם שיעול, חום, ירידה במצב ההכרה. בצילום ממצא עגול עם פלס נוזל אוויר. מה ניתן לומר על מחלתו? 1. ב-40% מהמקרים המחלה היא כרונית (מעל 4-6 שבועות) 2. קו ראשון מטרונידאזול כמונותרפיה 3. הטיפול לרוב קצר עד 5-7 ימים 4. רוב המקרים מצריכים טיפול ניתוחי

Answer 96

התשובה היא 1 אבצס ריאתי מחולק לראשוני (משני לאספירציה, לרוב אנאירוביים/פולימיקרוביאליים) ולשניוני (עקב חסימה- גוף זר/גידול, דיכוי חיסוני, סינדרום למייר, אנדוקרדיטיס וכו') חלוקה נוספת היא חריף/כרוני עד או מעבר ל-4-6 שבועות הטיפול במטרונידאזול אינו מספיק כמונותרפיה כי לא מכסה סטרפטוקוקים מיקרואירופילים הנפוצים באספירציה מקובל לטפל באבצס ראשוני בקלינדמיצין או אוגמנטין הטיפול הוא ממושך עד היעלמות האבצס אם אין תגובה יש צורך בטיפול ניתוחי במטופלים עם חשד גבוה לחסימה יש להתקדם לברונכוסקופיה או דגימה תחת סיטי

Question 97

מה הסיבוך הנפוץ ביותר של חולים ששרדו מנינגיטיס מניגוקוקלית 1. חירשות 2. הצטלקות של העור 3. קרדיומיופתיה 4. פגיעה קוגניטיבית 5. אי ספיקת כליות כרונית

Answer 97

התשובה היא 2

Question 98

בת 31 בהריון שבוע 10, התקבלה עם פנאומוניה אטיפית ואובחנה עם קיו פיבר, מה הטיפול המומלץ? 1. דוקסילין 2. דוקסילין + פלקווניל 3. רספרים + חומצה פולית 4. ציפרופלוקסצין

Answer 98

התשובה היא 3 הפלקווניל הופך את הדוקסילין לבקטריוצידי על ידי הבססה של הפאגוליזוזום בהריון דוקסילין אסור ולכן נותנים רספרים

Question 99

מטופל לאחר החלפת מסתם אאורטלי, לפני טיפול שיניים מורכב. ידוע על אלרגיה לפניצילין שהתבטאה באורטיקריה. מה מהבאים מומלץ כפרופילקסיס? 1. צפמזין 2. ונקומיצין 3. אזיתרומיצין 4. רספרים 5. אין אינדיקציה לפרופילקסיס במטופל זה

Answer 99

התשובה היא 3 כעקרון גם צפלוספורין דור 1 זו אופציה אך למטופל היתה אורטיקריה עם פניצילין פרט לאזיתרומיצין, ניתן לתת גם קלאריתרומיצין, וקלינדמיצין

Question 100

בן 25 מתקבל עם חום וכאב ראש, במעבדה בילירובין מוגבר 4.5 וקריאטנין 2. באנמנזה מדובר באינסטלטור העובד בביוב העירוני, ללא טיול לחו"ל לאחרונה. מה נכון לגבי מחלתו? 1. לזיהוי המחולל יש צורך בטיפה עבה 2. עשרה אחוז מהחולים מתייצגים עם מחלה סוערת מסכנת חיים 3. הצורה הקשה מאופיינת בקונג'וקטיביטיס 4. בצורה הקשה עלול להופיע דימום אלבאולרי 5. הפגיעה הכלייתית היא לרוב במנגנון של גלומרולונפריטיס

Answer 100

התשובה היא 4 מדובר בלפטוספירוזיס כיום קיים פי סי אר או סרולוגיה, לזיהוי במיקרוסקופ יש צורך בצביעת כסף, צמיחה בתרבית יכולה לקחת חודשים הסרולוגיה אינה צפויה להיות חיובית עד לשבוע השני של המחלה, פי סי אר מאפשר זיהוי בחמישה הימים הראשונים אחוז אחד מתייצגים עם מחלה קשה המאופיינת בטריאדה של דימום, צהבת ואי ספיקת כליות הדימומים השכיחים הם לריאות, מערכת העיכול, השתן והעור קונג'וקטיביטיס מאפיין את הצורה הקלה המתייצגת כמחלה דמויית שפעת עם חום, צמרמורת, כאב ראש, כאב בטן, בחילה, הקאה ומיאלגיה משמעותית הפגיעה הכלייתית היא נפריטיס אינטרסטיציאלית

Question 101

מה נכון לגבי לפטוספירוזיס 1. בשלב הראשון החיידקים מופיעים בשתן ובהמשך בדם 2. גם בצורה הקלה יכולה להיות צהבת 3. פריחה אינה חלק מביטויי המחלה 4. אי ספיקת הכליות לרוב עם היפרקלמיה

Answer 101

התשובה היא 2 בשלב הראשון החיידק בדם, וכאשר מופיעים נוגדנים הוא נעלם מהדם ומתפשט לאיברים, ואז ניתן לתרבתו מהשתן צהבת מופיעה ב-5-10% מהחולים, גם בצורה הקלה יכולה להיות צהבת קלה. בכל מקרה צהבת אינה קשורה בהתפתחות של הפטיטיס פולמיננטית. עלולה להיות פריחה מסוגים שונים אי ספיקת הכליות עם היפוקלמיה, היפונתרמיה, לעיתים גם היפומגנזמיה עקב איבוד של מגנזיום בשתן

Question 102

מה נכון לגבי לפטוספירוזיס 1. בעקבות המחלה עלולה להתפתח סיקוולה כרונית, כולל אובאיטיס אוטואטימונית 2. תרומבוציטופניה היא נדירה ומהווה סמן פרוגנוסטי רע 3. אי ספיקת כליות היא מאפיין מאוחר של המחלה 4. בצילום חזה שכיח לראות תפליטים פלאורליים 5. בדרך כלל עמיד לפניצילין

Answer 102

התשובה היא 1 תרומבוציטופניה שכיחה וקשורה באי ספיקת כליות לרוב לא אוליגורית ומלווה בהיפוקלמיה, ומאפיינת שלב מוקדם בצילום חזה הצללות כתמיות יותר באונות התחתונות, המייצגות דימום אלבאולרי או ארדס, הממצאים לא בהכרח בקורלציה עם הממצאים הקליניים החיידק רגיש להרבה אנטיביוטיקות כולל פניצילין, צפלוספורין, אמינוגליקוזיד ומאקרוליד, אך עמיד לונקומיצין, ריפמפיצין, פלג'יל וכלורמפניקול במחלה קלה מומלץ לטפל פומית, רצוי בדוקסילין כדי לכסות אפשרות של ריקציה במחלה בינונית-קשה מטפלים תוך ורידית עם פניצילין, רוצפין, צפוטקסים או דוקסילין

Question 103

מה נכון לגבי אוסטאומייליטיס 1. אוסטאומייליטיס המטוגני ספונטני אינו מופיע באנשים בריאים 2. האתר השכיח ביותר לזיהום במבוגרים הוא החוליות 3. במעל 80% מהחולים ניתן לאתר מקור לזיהום כגון צנתר, אנדוקרדיטיס או זיהום בדרכי השתן 4. קונס אינו מזהם נפוץ באוסטאומייליטיס מאוחרת של משתלים

Answer 103

התשובה היא 2 אוסטאומייליטיס המטוגני ספונטני יכול להופיע באנשים בריאים הסיכון לזיהום בחוליות עולה עם הגיל רק ב-50% ניתן לאתר מקור זיהומי משתלים מאוחרים הם לרוב עם מחוללים עם וירולנטיות נמוכה כמו קונס

Question 104

מה נכון לגבי אוסטאומייליטיס 1. רוב הזיהומים בחוליות עקב סטרפטוקוקים וחיידקים גראם שליליים 2. רוב הזיהומים הם בעמוד שדרה לומבארי 3. המחולל השכיח בזיהום מוקדם של שתל הוא קונס 4. תמיד יש לתת כיסוי אמפירי עד קבלת תשובת התרבית

Answer 104

התשובה היא 2 מחצית הזיהומים עקב סטאפ אאוראוס, 20% סטרפטוקוקים, 12% גראם שליליים שישים אחוז עמ"ש לומבארי, 30% תורקאלי, 10% צווארי קונס הוא מזהם מאוחר, בזיהום מוקדם עד חודש השכיח הוא סטאפ אאוראוס אם החולה אינו ספטי יש לחכות עם האנטיביוטיקה עד לזיהוי החיידק

Question 105

בן 55 חודשיים לאחר ניתוח גב עם שתלים, מתייצג עם חום גבוה וכאב גב. מה בדיקת הבחירה? 1. צילום רנטגן 2. סיטי 3. מ.ר.י 4. פט סיטי

Answer 105

התשובה היא 4 ניתן להתחיל עם צילום רגיל אך הגולד סטנדרט הוא מ.ר.י, סיטי פחות רגיש אך ניתן להיעזר לשם נטילת ביופסיה בחולים עם שתלים או חולים בהם חושדים במספר מוקדי זיהום מומלץ לשקול פט סיטי

Question 106

מה הטיפול המומלץ לחולה בן 55 חודשיים לאחר ניתוח גב עם שתלים, המגיע עם אוסטאומייליטיס בחוליות? 1. אנטיביוטיקה לשלושה חודשים 2. הוצאת המשתל ואנטיביוטיקה לשישה שבועות 3. הטריה ואנטיביוטיקה לשלושה חודשים 4. אנטיביוטיקה לחצי שנה

Answer 106

התשובה היא 2 תמיד יש צורך בניתוח כאשר מדובר בשתל של חוליה בזיהום מוקדם עד 30 יום יש לשמר את השתל ולבצע הטריה + אנטיביוטיקה לשלושה חודשים בזיהום מאוחר כמו במקרה הנוכחי- הוצאת השתל ואנטיביוטיקה לשישה שבועות

Question 107

בן 60 עם ספסיס משני לאוסטאומייליטיס בחוליה לומבארית, בתרבית צמיחה של מ.ס.ס.א, מה נכון? 1. הטיפול תמיד יכלול ניתוח להטריה 2. צפמזין לשלושה חודשים 3. אוקסצילין תוך ורידי וכשמתייצב להשלים 6 שבועות עם ריפמפין + טבניק 4. מרופנם לשישה שבועות

Answer 107

התשובה היא 3 לרוב אין צורך בניתוח בחולה ללא משתל הטיפול הוא 6 שבועות אלא אם יש שתל או אבצס שלא נוקז ניתן לטפל פומית אך טיפול קצר בביתא לקטם תוך ורידי מפחית עמידויות

Question 108

מה נכון לגבי אוסטאומייליטיס 1. אבצס אפידוראלי שכיח יותר בחוליות צוואריות לעומת לומבאריות 2. זיהום משתלים שכיח יותר לאחר שבר סגור לעומת שבר פתוח 3. המחולל השכיח ביותר בזיהומי משתלים לאחר קיבוע שבר הוא קואגולז נגאטיב 4. זיהום של מפרק ירך או ברך לאחר החלפת מפרק הוא שכיח יותר מאשר זיהום של מפרק קרסול ומרפק

Answer 108

התשובה היא 1 בשבר פתוח יותר סיכון לזיהום קואגולז נגטיב הוא השני בשכיחותו אחרי סטאף אאוראוס קרסול ומרפק מזדהמים יותר מאשר ברך וירך לאחר החלפת מפרק, 4-10% לעומת 0.3-1.5% בהתאמה

Question 109

מה נכון לגבי אוסטאומייליטיס של מפרק מושתל 1. במפרקים מושתלים תמיד יש צורך בניתוח 2. הטריה אינה מאפשרת ריפוי מלא במקרה של מפרק מושתל 3. ריפמפין אינו יעיל במקרה של סטאף 4. במקרה של סטאף תמיד יש לטפל במשלב של 2 אנטיביוטיקות

Answer 109

התשובה היא 4 בחולים מבוגרים עם קומורבידיות לעיתים ההעדפה היא לדיכוי כרוני של הזיהום ואז לא תמיד יש צורך בניתוח, אם כי במקרה זה הטיפול הוא סופרסיבי בלבד ולא קורטיבי הטריה ושימור המפרק יכולה להביא לריפוי ב-80% ריפמפין עובד מעולה על סטאף אך תמיד יש לשלב עם עוד אנטיביוטיקה להפחתת סיכון לעמידויות

Question 110

בן 60 עם סוכרת ויל"ד ברקע, לאחר ניתוח מעקפים + החלפת מסתם, אושפז עם זיהום בפצע הניתוחי המערב את הסטרנום, מה נכון? 1. הטיפול חייב לכלול כיסוי כנגד ס. אאוראוס 2. תוספת ריפמפין אינה משפרת את ההישרדות 3. ספסיס נדיר במקרים כאלה 4. הימצאות של גוף זר אינה רלוונטית למשך הטיפול

Answer 110

``` התשובה היא 1 בשל מסתם תותב חובה לכסות סטאף תוספת ריפמפין משפרת סיכויי הצלחה ספסיס שכיח, מדיאסטיניטיס ב-30% נוכחות גוף זר מחייבת טיפול בן 3 חודשים במקום 6 שבועות ```

Question 111

מה נכון לגבי אוסטאומייליטיס בפצע סוכרתי 1. טיפול אנטיביוטי קודם אינו משנה את ההחלטה הטיפולית 2. לצילום רנטגן רגישות וסגוליות זהה למ.ר.י באבחנה של אוסטאומייליטיס 3. לעצם חשופה ערך מנבא חיובי של 90% 4. להטריה אין מקום במצב זה

Answer 111

התשובה היא 3 חולים שטופלו אנטיביוטית קודם, יהיו עם יותר זיהומי פסאודומונס, אנטרוקוקים ומרסא, ובכל מקרה יש לכסות אצלם גראם שליליים רנטגן הוא פחות רגיש וספציפי ומשמש בעיקר למעקב שני שליש ימנעו מאמפוטציה עם הטריה וטיפול אנטיביוטי לשישה שבועות אם לא ניתן להסיר עצם מתה יש להאריך את הטיפול ל-3 חודשים, בדרך כלל לא יהיה ריפוי ויהיה צורך להמשיך עם טיפול סופרסיבי.

Question 112

מה נכון לגבי איביוי 1. בעולם השלישי מתבטא יותר כמונונוקלאוזיס לעומת מדינות מערביות 2. הרזרבואר של הנגיף הוא תאי גנגליון 3. בזיהום לטנטי, רוב התאים המודבקים מבטאים חלבונים של הנגיף אך רק מיעוטם מייצרים ויריונים 4. מונונוקלאוזיס שכיח יותר בילדים ופחות במבוגרים

Answer 112

התשובה היא 3 מונונוקלאוזיס יותר במדינות מערביות, יותר במבוגרים צעירים הרזרבואר הוא תאי בי זיכרון החיסוניות התאית משמידה תאי בי המבטאים אנטיגנים של הנגיף אך ברגע שהיא נפגעת עולה הסיכון ללימפומה

Question 113

מה נכון לגבי איביוי 1. הופעה של פריחה ככל הנראה לא קשורה לטיפול אנטיביוטי 2. בילירובין מוגבר אינו אופייני 3. בחולים אימונוקומפטנטיים לא יופיעו זיהומים משניים 4. מחצית מהמקרים של מונונוקלאוזיס קשורים בו, וחצי נוסף בסי אם וי 5. קונטרה אינדיקציה לטיפול בסטרואידים

Answer 113

התשובה היא 1 בניגוד למה שחשבו בעבר, הפריחה המופיעה בכחמישה אחוזים מהמקרים כנראה אינה קשורה לפניצילין בילירובין מוגבר ב-40%, ובנוסף 2% של אנמיה המוליטית קומבס חיובית בעשרה אחוזים זיהום משני בסטרפטוקוק איי ב-90% ממקרי המונונוקלאוזיס איביוי הוא הגורם, וסי אם וי רק ב-5-10% בהיעדר סיבוכים מומלץ להימנע מסטרואידים עקב הסיכון לזיהום משני אך כן קיימת אינדיקציה כאשר ישנה סכנה לנתיב אוויר, אנמיה המוליטית אוטואימונית, תרומבוציטופניה קשה, מעורבות קרדיאלית או מערכת העצבים המרכזית, או אייץ' אל אייץ

Question 114

בן 40, בריא ברקע, פונה בשל מחלת חום מזה כשבוע, כאב גרון עם בלוטות לימפה מוגדלות, מלין על כאב בטן שמאלית עליונה עז מזה כשעתיים המקרין לכתף. בקבלתו ל"ד 80/50, חיוור. מה האבחנה הסבירה? 1. פריקרדיטיס 2. אוטם שריר הלב 3. פרפורציה של כיב פפטי 4. קרע בטחול

Answer 114

התשובה היא 4 מדובר בקרע בטחול כסיבוך של אי בי וי, מופיע בחצי אחוז, ולכן יש להמליץ על מנוחה והימנעות מפעילות גופנית במהלך החודש שלאחר המחלה

Question 115

מה המחולל הפטרייתי השכיח ביותר בפונגמיה? 1. אספרגילוס 2. קנדידה 3. קרפיטוקוק 4. מוקור

Answer 115

התשובה היא 2

Question 116

מה נכון לגבי זיהום פטרייתי 1. הידבקות בפטריה אנדמית היא כמעט רק דרך מערכת הנשימה 2. מגע עם האדמה אינו מגביר סיכון להידבקות בפטריות של עור וריריות 3. קנדידה גלברטה היא פטריה דימורפית כאשר היא מזהמת רקמה 4. הידבקות בקנדידה היא לרוב מהסביבה

Answer 116

התשובה היא 1 זיהומי עור וריריות בפיזור המטוגני, ויותר שכיח- מגע עם האדמה קנדידה גלברטה מופיעה ברקמה בצורה של שמרים בלבד הידבקות בקנדידה היא לרוב מקולוניזציה בגוף, בדר"כ המעי

Question 117

מה נכון לגבי זיהום פטרייתי 1. קנדידה אינה ניתנת לזיהוי בצביעת גראם 2. גלקטומנן יעיל יותר כאשר מבוצע בברונכוסקופיה 3. ביתא גלוקן זו בדיקת הבחירה בחשד לקריפטוקוק 4. שיעור הבדיקות עם תשובה שלילית כוזבת נמוך במיוחד עם גלקטומנן

Answer 117

התשובה היא 2 קנדידה ניתנת לזיהוי בצביעת גראם אך לא באייץ' & אי לגלקטומנן שיעור שלילי כוזב גבוה ולכן מומלץ לחזור עליה מס' פעמים, אמינה יותר בברונכוסקופיה ביתא די גלוקן זו בדיקה לקנדידה, לקריפטוקוק בסי אס אף עושים אינדיה אינק, וניתן לבצע בדיקת אנטיגן בדם

Question 118

מה מהבאים נכון לגבי תרופות אנטי פונגאליות 1. לאמפוטריצין טווח כיסוי צר יחסית 2. אזולים גורמים לפגיעה כלייתית בשיעור גבוה 3. אזולים הם פונגיסטטיים ולא פונגיצידיים 4. מנגנון הפעולה של אזול הוא דיכוי של ביתא די גלוקן

Answer 118

התשובה היא 3 לאמפוטריצין כיסוי רחב אך רעילות גבוהה, שיעור ת"ל מופחת בשימוש בתכשיר ליפוזומלי אזולים יחסית בטוחים כלייתית אך הפטוטוקסים מנגנון הפעולה שלהם הוא עיכוב של ארגוסטרול בדופן התא

Question 119

מה מהבאים נכון לגבי תרופות אנטי פונגאליות 1. בחולים נויטרופנים הקו הראשון הוא פלוקונאזול 2. פלוקונאזול בטוח בהריון 3. ווריקונאזול מכסה אספרגילוס אך לא קנדידה 4. דיכוי מח עצם שכיח כתופעת לוואי של פלוציטוזין + אמפוטריצין

Answer 119

התשובה היא 4 קו ראשון בחולים נויטרופנים הוא אכינוקנדין ומחליפים לפלוקונאזול רק אם צומחת קנדידה רגישה כי פלוקונאזול מכסה רק קנדידה אלביקנס ולא מכסה אספרגילוס (אם כי כן טוב כטיפול אחזקה לקריפטוקוק), עלול לגרום להפלה גם במינונים נמוכים ווריקונאזול מכסה הן אספרגילוס והן קנדידה

Question 120

בן 30 נשא אייץ' איי וי עם היענות נמוכה לטיפול, מתייצג עם בלבול, חום סוב פיברילי. בצילום חזה נודולים וקביטציות. בהדמיה מוחית חשד לאבצס קטן. בן זוגו מספר על שיעול פרודוקטיבי מזה מס' שבועות. בצביעה מברונכוסקופיה סיבים גראם חיוביים, נצבעים לאסיד פאסט. מה הטיפול? 1. רספרים לשנה 2. איזוניאזיד, אתמבוטול, פירזינאמיד, ריפמפיצין לתשעה חודשים 3. פניצילין תוך ורידי לשבועיים 4. אמפוטריצין בי ופלוציטוזין

Answer 120

התשובה היא 1 מדובר בנוקרדיוזיס בהיעדר דיכוי חיסוני ו/או מעורבות מוחית הטיפול הוא חצי שנה עד שנה

Question 121

מה מהבאים טיפול אמפירי סביר בחולה נויטרופני עם חשד למנינגיטיס חיידקית? 1. טאזוצין 2. טאזוצין + ונקומיצין 3. צפטריאקסון + ונקומיצין + אמפיצילין + אציקלוביר 4. צפטזידים + ונקומיצין + אמפצילין + אציקלוביר

Answer 121

התשובה היא 4 | בחולה נויטרופני יש לתת צפטזידים/מרופנם במקום צפטריאקסון, לכיסוי של פסאודומונס

Question 122

מה מהבאים טיפול אמפירי סביר בחולה עם חשד למנינגיטיס לאחר ניתוח נוירוכירורגי? 1. טאזוצין + ונקומיצין 2. מרופנם + ונקומיצין 3. צפטריאקסון + ונקומיצין + אציקלוביר 4. קוליסטין

Answer 122

התשובה היא 2 | הטיפול צריך לכלול ונקומיצין + צפטזידים או מרופנם

Question 123

מה מהבאים מומלץ להוסיף כטיפול אמפירי לחולה עם חשד למנינגיטיס חיידקית ועדות לסינוסיטיס בהדמיה? 1. מרופנם 2. אוגמנטין 3. קלינדמיצין 4. פלג'יל 5. טאזוצין

Answer 123

התשובה היא 4 | לכיסוי אנאירוביים

Question 124

מה מהבאים אינו נכון לגבי הטיפול במנינגיטיס: 1. הטיפול במנינגוקוק עמיד הוא צפטריאקסון או צפטזידים למשך שבוע 2. הטיפול בפנאומוקוק כולל ונקומיצין עד לקבלת פרופיל רגישויות, משך הטיפול שבועיים 3. במקרה של מנינגיטיס פנאומוקוקלית אין צורך לחזור על ניקור מותני ביומיים שלאחר תחילת הטיפול 4. הטיפול בליסטריה הוא אמפיצילין + גנטמיצין למשך שלושה שבועות

Answer 124

התשובה היא 3 | יש לחזור על ניקור מותני תוך 24-36 שעות על מנת לוודא סטריליזציה, אחרת מדובר בכישלון טיפולי

Question 125

מה נכון לגבי הטיפול במרסא אנדוקרדיטיס 1. לינזוליד הוא טיפול יעיל 2. דפטומיצין הוא אופציה אם אין תגובה לונקו 3. תמיד צריך להוסיף ריפמפין לטיפול 4. הוספת גנטמיצין אינה מומלצת

Answer 125

התשובה היא 2 לינזוליד לא הוכח כיעיל אנטיביוטיקה נוספת אינה הכרחית אם המסתם נטיבי, אך במקומות מסויימים מקובל להוסיף

Question 126

מה מהבאים נכון לגבי ברוצלוזיס 1. אבחנה מבדלת עיקרית היא שחפת 2. בהיעדר טיפול החום חולף לרוב תוך מספר ימים 3. תקופת דגירה של עד שבוע 4. בדרך כלל אין תסמינים מוסקולוסקלטליים

Answer 126

התשובה היא 1 החום נמשך מספר שבועות, ולאחר שחולף צפויה להיות הישנות דגירה בין שבוע למספר חודשים תסמינים מוסקולוסקלטליים במחצית החולים

Question 127

מה מהבאים נכון לגבי ברוצלה בעמוד השדרה? 1. שכיחות גבוהה של אבצס בפסואס לעומת שחפת 2. בחוליות יכולים להיות מספר נגעים לעומת שחפת בה המעורבות היא המשכית 3. שכיח שיש לחץ על התעלה לעומת שחפת 4. דיסקיטיס מופיעה מוקדם יחסית לעומת שחפת בה דיסקיטיס היא ביטוי מאוחר

Answer 127

התשובה היא 2 | טבלה 164-1

Question 128

מה מהבאים נכון לגבי ברוצלה? 1. מעורבות ריאתית היא נדירה 2. יכולה להיות מעורבות אשכים 3. אינה מעלה סיכון להפלות בבני אדם 4. לא תוארה כגורם לאנדוקרדיטיס 5. פריחה לא ספציפית היא שכיחה

Answer 128

התשובה היא 2 בעשרה אחוז אורכיטיס/אפידידימיטיס מעורבות ריאתית ברבע מהחולים עם שיעול יבש, יכולים להיות ממצאים בצילום החזה, לעיתים אף אמפיימה ואבצסים, תרביות מהכיח או מתפליט פלאורלי לרוב שליליות מעלה סיכון להפלות ב-1% אנדוקרדיטיס, לרוב מסתם אאורטלי, פיזור מטסטטי לכל איבר עם נטיה בעיקר לשד ולתיירואיד פריחה היא נדירה

Question 129

מה מהבאים נכון לגבי ברוצלה? 1. מדדי דלקת בדרך כלל מוגברים 2. לויקוציטוזיס עם נויטרופיליה 3. תרומבוציטוזיס 4. בסי אס אף אדנוזין דאמינאז יהיה מוגבר

Answer 129

התשובה היא 4 לכן אדא אינה יכולה לשמש לצורך הבחנה בין ברוצלוזיס לשחפת עוד בסי אס אף לימפוציטוזיס וגלוקוז נמוך מעבדה אופיינית כוללת מדדי דלקת לרוב תקינים, לויקופניה עם לימפוציטוזיס יחסית, אנמיה קלה, תרומבוציטופניה, הפרעה באנזימי כבד עם היפרבילירובינמיה קלה

Question 130

מה נכון לגבי הטיפול בברוצלוזיס? 1. טפול בבקטרמיה הוא שבועיים 2. טיפול בדוקסילין לארבעה שבועות 3. בכל מקרה הטיפול לשישה שבועות לפחות 4. כשלון טיפולי מעיד ברוב המקרים על עמידות לתרופה

Answer 130

התשובה היא 3 מקובל לתת משלב של סטרפטומיצין או ריפמפיצין + דוקסילין לשישה שבועות (סטרפטומיצין ל-2-3 שבועות), כישלון טיפולי מעיד על היענות נמוכה ונדיר שמופיעות עמידויות תו"כ טיפול

Question 131

בת 24 בהריון, אובחנה עם ברוצלוזיס, מה הטיפול? 1. ריפמפין + דוקסילין לשישה שבועות 2. ריפמפין + רספרים לשישה שבועות 3. סטרפטומיצין + דוקסילין לשישה שבועות 4. סטרפטומיצין + ציפרו לשישה שבועות

Answer 131

התשובה היא 2 ניתן לתת רספרים במקום טטרציקלין לנשים בהריון או ילדים ציפרו בכל מקרה לא נמצאה יעילה

Question 132

מה נכון לגבי הטיפול בברוצלוזיס? 1. הטיפול הוא זהה בלי קשר לקיום של מעורבות נוירולוגית 2. הטיפול במשלב של 3 תרופות לא הראה יעילות גבוהה יותר מטיפול במשלב של 2 תרופות 3. רוב המקרים של אנדוקרדיטיס על מסתם תותב יזדקקו בסופו של דבר לניתוח 4. אין הכרח בפרופילקסיס לאחר חשיפה אם לא התפתחו תסמינים

Answer 132

התשובה היא 3 אם יש מעורבות נוירולוגית הטיפול הוא ל-3-6 חודשים כמו כן מומלץ להוסיף צפטריאקסון הוספת אמינוגליקוזיד לטיפול בדוקסי/ריפמפין היתה יעילה יותר ומומלצת למחלה מורכבת או היענות נמוכה לאחר חשיפה בסיכון נמוך מומלצת פרופילקסיס ל-3 שבועות ולאחר חשיפה בסיכון גבוה פרופילקסיס ל-6 שבעות, יש מחלוקת לגבי הטיפול המניעתי, באנגליה מספיק דוקסי, ובארה"ב ריפמפין + דוקסי

Question 133

מה מהבאים נכון לגבי נקרוטייזינג פציאיטיס 1. הזיהום עקב סטרפטוקוק מקבוצה איי עלה בשכיחותו 2. מיוזיטיס ב-1% מהמקרים 3. בועות אוויר הן מאפיין שכיח של זיהום בסטרפטוקוק מקבוצה איי 4. הכאב נותר חמור לכל מהלך המחלה

Answer 133

התשובה היא 1 מאז 1985 מחולל זה עלה בשכיחות כגורם לנקרוטייזינג מיוזיטיס ב-20-40% עם סיפיקיי מוגבר בועות אוויר הן מאפיין של פלורה מעורבת אך לא של סטרפטוקוק מקבוצה איי הכאב בהמשך פוחת עקב תרומבוזיס של כלי דם קטנים ונזק לעצבים פריפריים

Question 134

מה מהבאים נכון לגבי TSS 1. מופיע בנשים במחזור בלבד 2. קילוף העור מופיע ביום השלישי למחלה בדרך כלל 3. סטרואידים הניתנים כתוספת לאנטיביוטיקה מהווים טיפול יעיל 4. הטיפול הראשוני צריך לכלול ונקומיצין + קלינדמיצין

Answer 134

התשובה היא 4 יכול להופיע גם ללא קשר למחזור, בעיקר פוסט ניתוחי קילוף העור לאחר 1-2 שבועות סטרואידים אינם יעילים הטיפול כולל פניצילין + קלינדמיצין, אם החיידק עמיד- ונקו+קלינדמיצין וגם כטיפול אמפירי לפני שיש רגישויות

Question 135

מה מהבאים נכון לגבי TSS 1. במקרה של סטרפטוקוק, רוב החולים עם בקטרמיה בניגוד לסטאפילוקוק 2. בזיהום סטרפטוקוקלי שכיחה פריחה מפושטת 3. לרוב אין מעורבות ריאתית בזיהום סטרפטוקוקלי 4. איי וי איי ג'י אינם חלק מפרוטוקול הטיפול

Answer 135

התשובה היא 1 בנוסף לבקטרמיה שכיח זיהום פוקאלי, בדרך כלל עורי- נקרוטייזינג, מיוזיטיס או צלוליטיס תוארו סוגים שונים של פריחה אך בדר"כ אינה מתפתחת אופייני ארדס איי וי איי ג'י מומלצים למרות היעדר מחקרים קליניים מבוקרים

Question 136

מהי ת"ל השכיחה של גנציקלוביר? 1. פגיעה כלייתית 2. דיכוי מח עצם 3. פריחה 4. נוירופתיה

Answer 136

התשובה היא 2

Question 137

מה נכון לגבי זיהום אקטינומיקוטי? 1. המסה לעולם אינה פולימיקרוביאלית 2. אין הכרח בפגיעה במוקוזה להתפתחות הזיהום 3. ביספוספונטים נחשבים גורם מגן 4. קרינה מהווה גורם סיכון

Answer 137

התשובה היא 4 כמעט תמיד הזיהום פולימיקרוביאלי כאשר לא ברור תרומתם של החיידקים השונים לפתוגנזה השלב הראשון הוא פגיעה במוקוזה (התקן תוך רחמי, טיפול שיניים, הרפס וכו' קרינה לצוואר וביספוספונטים מעלים סיכון לאקטינומיקוזיס של הלסת

Question 138

מה נכון לגבי זיהום אקטינומיקוטי? 1. לרוב אין מעורבות פלאורלית 2. תהליך היכול לחקות מחלת מעי דלקתית 3. תעלת סינוס היא מופע נדיר של המחלה 4. זיהוי של חיידקים אקטינומיקוטיים בכיח או בהפרשות וגינליות הוא אבחנתי גם בהיעדר גרנולות גופרית

Answer 138

התשובה היא 2 מעורבות פלאורלית ביותר ממחצית המקרים תעלת סינוס היא מופע קלאסי אקטינומיקוטים הם חלק מהפלורה הטבעית ובהיעדר גרנולות גופרית בדגימה מהזיהום, ממצא כזה אינו אבחנתי

Question 139

מה נכון לגבי זיהום אקטינומיקוטי? 1. גרנולות גופרית הן ממצא פתוגנומוני 2. אין מניעה ממתן אנטיביוטיקה לפני הדגימה 3. מעורבות מערכת העצבים המרכזית היא נדירה 4. הטיפול כולל קורס קצר בדוקסילין, מאקרוליד או קינולון

Answer 139

התשובה היא 3 ניתן למצוא גרנולות דומות בזיהומים אחרים אך הזיהוי של החיידק בהיסטופתולוגיה הוא פשוט אין לתת אנטיביוטיקה לפני הדגימה מחלה במערכת העצבים המרכזית היא נדירה, כאשר תסמונת אייץ' אייץ' טי (אוסלר-וובר-רנדו) מהווה גורם סיכון הטיפול הוא פניצילין תוך ורידי

Question 140

מה נכון לגבי זיהומים במושתלי מח עצם 1. זיהומים ויראליים שכיחים בחודש הראשון מההשתלה, בפרט CMV 2. רספרים פרופילקטי אינו מכסה טוקסופלסמה 3. אציקלוביר מניעתי למשך חצי שנה מההשתלה מספיק גם כדי למנוע שלבקת חוגרת מאוחרת 4. חיידקי קופסית אופייניים בתקופה המאוחרת, למעלה מחצי שנה מההשתלה

Answer 140

התשובה היא 4 סי אם וי החל מחודש ועד ארבעה חודשים רספרים מכסה פיסיפי, טוקסופלסמה, וגם כיסוי חלקי של ליסטריה, נוקרדיה, פנאומוקוק והמופילוס אציקלוביר למשך חצי שנה אינו מונע זוסטר מאוחר ולכן מומלץ שנה

Question 141

מה נכון לגבי זיהומים במושתלים סולידיים 1. אין צורך בפרופילקסיס עם רספרים, בניגוד למושתלי מח עצם 2. מחלה לימפופרוליפרטיבית אינה שכיחה בשנה הראשונה מההשתלה 3. סיכון מוגבר למחלה לימפופרוליפרטיבית בעיקר במושתלי כיליה וכבד 4. פיילונפריטיס בסמוך להשתלת כיליה מצריך טיפול ממושך בן שישה שבועות

Answer 141

התשובה היא 4 מקובל לתת פרופילקסיס עם רספרים מחלה לימפופרוליפרטיבית החל מחודשיים לאחר ההשתלה, יותר בלב וריאות

Question 142

מה אינו נכון לגבי סי אם וי במושתלי מח עצם 1. אלמטוזומאב הניתן גם למניעה של מחלת השתל כנגד המאכסן, מהווה גורם מגן 2. סיבת המוות השכיחה היא פנאומוניה 3. גנציקלוביר מכל סיבה עלול לגרום לזיהום מאוחר 4. במושתלים אלוגנאים מחלה קשה יותר ממושתלים אוטולוגיים

Answer 142

התשובה היא 1 אלמטוזומאב מעלה את הסיכון הסיבה שגנציקלוביר מעלה סיכון לזיהום מאוחר היא שהוא מעכב התפתחות חיסוניות לנגיף במושתלים אלוגנאיים מחלה קשה יותר והרבה פעמים קשורה במחלת השתל כנגד המאכסן לכן במושתלים אוטולוגיים אין מקובל לתת גנציקלוביר פרופילקטי, בשל הסיכון הנמוך יחסית ופרופיל תופעות הלוואי של התרופה (דיכוי מח עצם)

Question 143

מה אינו נכון לגבי סי אם וי במושתלי מח עצם 1. מקובל לטפל כאשר מזוהה נגיף בדם, ללא קשר לביטוי הקליני 2. הסתמנויות עיניות או נוירולוגיות אינן שכיחות במושתלים 3. יש צורך להוסיף איי וי איי ג'י לטיפול 4. כשל של השתל אינו מהווה הסתמנות קלינית אופיינית, בניגוד למושתלים סולידיים 5. יש צורך להפסיק אציקלוביר מניעתי בעת מתן גנציקלוביר

Answer 143

התשובה היא 4 הסתמנויות עיניות או נוירולוגיות שכיחות יותר בחולי איידס תוספת איי וי איי ג'י יחודית למושתלי מח עצם. בחולים שלא יכולים לקבל גנציקלוביר, קו שני ושלישי הם פוסקרנט וצידופוביר בהתאמה, שניהם נפרוטוקסיים וצידופוביר אינו מוכח כיעיל

Question 144

מה נכון לגבי זיהום במושתלי מח עצם 1. HHV8 הוא מחולל מחלה שכיח העלול לגרום למספר ממאירויות 2. מחלה לימפופרוליפרטיבית משנית לאי בי וי בשכיחות גבוהה יותר ממושתלים סולידיים 3. PML שכיח בדומה לחולי איידס 4. הסיכון לסי אם וי הוא גבוה במושתלים אלוגנאים רק אם המושתל סרופוזיטיבי לנגיף והתורם סרונגטיבי.

Answer 144

התשובה היא 4 HHV8 פחות שכיח לעומת מושתלים סולידיים במושתלים סולידיים שכיחות גבוהה יותר של EBV-LPD PML נדיר לעומת חולי איידס הסיכון לסי אם וי יותר גבוה כי בחולה סרופוזיטיבי הנגיף עובר ריאקטיבציה ומערכת החיסון של התורם אינה מזהה אותו. המצב בדיוק הפוך לזה שאצל מושתלים סולידיים

Question 145

מה נכון לגבי זיהומים במושתלי כבד 1. בכולנגיטיס בדרך כלל אין הפרעה באנזימי כבד, בניגוד לאירוע של דחיית שתל 2. כולנגיטיס בדרך כלל עם הופעה סוערת של כאבי בטן וצהבת ניכרת 3. שיעור סטריקטורות ודליפות גבוה יותר בכבד מן המת 4. כמעט בכל המקרים של אבצס בטני יש בקטרמיה

Answer 145

התשובה היא 1 כולנגיטיס לרוב ללא הפרעה באנזימי כבד, בניגוד לדחיית שתל, וכן בדרך כלל בלי כאבי בטן או צהבת, אלא רק חום גבוה וצמרמורת שיעור סטריקטורות ודליפות גבוה יותר בכבד מן החי רק שליש מהמקרים עם בקטרמיה

Question 146

מה נכון לגבי EBV 1. זיהום בארצות לא מפותחות מתרחש בדר"כ בגיל הנעורים 2. קשור כמעט לכל מקרי הלימפומה המוחית בחולי איידס 3. ביטוי של מונונוקלאוזיס שכיח במיוחד בארצות לא מפותחות 4. כשני שליש ממקרי הברקיט בכל המדינות קשורים ב-EBV

Answer 146

התשובה היא 2

Question 147

בן 23 חזר מטיול בנפאל, מתאר חמישה ימים של חום, הקאות, פריחה עדינה שנעלמה. כעת חום גבוה 39, ל"ד שמור, דופק 70 לדקה, סטורציה תקינה, בדיקה גופנית ללא ממצא. מה הטיפול? 1. אשפוז לטיפול תומך ונוזלים 2. צפטריאקסון וטיפול תומך 3. ציפרו ונוזלים 4. נוזלים ובידוד 5. שחרור עם המלצה לשתיה מרובה

Answer 147

התשובה היא 2 מדובר בטייפואיד, יש בראדיקרדיה יחסית בחולה שחזר מהודו, נפאל או איזורים מסויימים באפריקה אין לתת ציפרו כטיפול אמפירי בשל שיעור גבוה של זנים עמידים

Question 148

חולה עם תבחין טוברקולין 6 מ"מ, במי מהבאים תחליט לטפל? 1. חולה דיאליזה 2. אסיר המשתמש בסמים בהזרקה 3. מהגר ממדינה אנדמית 4. עובד מעבדה של מיקובקטריה

Answer 148

התשובה היא 1

Question 149

חולה עם תבחין טוברקולין 6 מ"מ, במי מהבאים *אין* צורך לטפל? 1. מטופל עם סיליקוזיס ללא טיפול תרופתי 2. מטופל עם אסתמה הנוטל סטרואידים סיסטמיים באופן קבוע 3. מזריק סמים 4. מטופל עם HIV

Answer 149

התשובה היא 3

Question 150

מה נכון לגבי סלמונלה? 1. לסלמונלה טייפי ופאראטייפי רזרבואר במינים שונים של בע"ח 2. נוגדי חומצה מעלים את הסיכון לזיהום 3. זיהום בס. פאראטייפי נפוץ משמעותית יותר מס. טייפי 4. חיידק גראם חיובי

Answer 150

התשובה היא 2 אין רזרבואר ידוע פרט לאדם אכלורידיה ומחלה הפוגעת בשלמות המעי כמו מחלת מעי דלקתית מעלות את הסיכון זיהום בזן ס. טייפי שכיח פי 4 מפאראטייפי אך שכיחותו של האחרון עולה, בעיקר בהודו, בזכות חיסון מדובר בחיידק גראם שלילי

Question 151

מה נכון לגבי סלמונלה טייפי 1. לעיתים ניתן לבודד את החיידק בביופסיית עור 2. אינקובציה של 1-7 ימים 3. לא קיימת נשאות אסימפטומטית, בניגוד לזנים שאינם טייפואידים 4. אם מופיעה הישנות לרוב מדובר בזן אחר או בהתפתחות עמידות

Answer 151

התשובה היא 1 ניתן לבודד את החיידק בביופסיית עור מפריחה המופיעה ב-30% בתום השבוע הראשון ונעלמת כעבור 2-5 ימים אינקובציה של 5-21 יום קיימת נשאות אתסמינית- 10% מהחולים שלא טופלו מפרישים את החיידק 3 חודשים ו-5% מפרישים למעלה משנה, יותר נשים, ילדים וחולים עם הפרעות בדרכי המרה לעיתים יש הישנות כעבור 2-3 שבועות שהיא קלה יותר, עם אותו זן ואותו פרופיל עמידויות

Question 152

מה נכון לגבי סלמונלה טייפי 1. תרביות צואה לרוב יהיו חיוביות בשבוע הראשון 2. נשאות מעלה סיכון לממאירויות ביליאריות 3. הטסט האבחנתי היעיל ביותר הוא סרולוגיה מהדם 4. בכל החולים יהיו חום וכאב בטן

Answer 152

התשובה היא 2 תרביות צואה לרוב שליליות בשבוע הראשון וללא טיפול בדרך כלל יהפכו חיוביות לאחר שבועיים הטסט האבחנתי היחיד הוא תרבית חום וכאב בטן הם התסמינים האופייניים אך חום יהיה ב-75% מהחולים וכאב בטן רק ב-30-40%

Question 153

מה נכון לגבי הטיפול בסלמונלה טייפי 1. טיפול אנטיביוטי רק לחולים עם מחלה סוערת עם סיבוכים 2. אמינוגליקוזידים הם טיפול יעיל כקו שני 3. ניתן לטפל בציפרו בזנים עם עמידות חלקית לציפרו 4. קונטרה אינדיקציה לטיפול בסטרואידים

Answer 153

התשובה היא 3 טיפול אנטיביוטי לכל החולים, מונע סיבוכים ומפחית תמותה אמינוגליקוזידים וצפלופורינים דור 1-2 אינם יעילים ניתן לתת ציפרו במינון גבוה 750*2 לזנים עם עמידות חלקית ניתן להוסיף סטרואידים לחולים עם מחלה קשה

Question 154

בן 23 חזר מטיול בנפאל, מתאר חמישה ימים של חום, הקאות, פריחה עדינה שנעלמה. כעת חום גבוה 39, ל"ד שמור, דופק 70 לדקה, סטורציה תקינה, בדיקה גופנית ללא ממצא. בתרבית דם צמיחה של סלמונלה טייפי רגישה. מה מהבאים אינו אופציה טיפולית? 1. אזיתרומיצין 2. מטרונידאזול 3. רספרים 4. כלורמפניקול 4. אמוקסיצילין

Answer 154

התשובה היא 2 טיפול אמפירי- אזניל 1 גר' *5 או צפטריאקסון 2 גר' *10-14 טיפול לחיידק רגיש ציפרו או אזניל, ואם אין אפשרות- מוקסיפן, כלורמפניקול או רספרים טיפול לחיידק עמיד הוא כמו הטיפול האמפירי כאשר אם יש עמידות חלקית לקינולונים ניתן לתת ציפרו במינון גבוה 750*2 פומי או 400*3 תוך ורידי למשך 10-14 ימים

Question 155

מה נכון לגבי סלמונלה נון-טיפואיד? 1. אין רזרבואר בבע"ח פרט לאדם 2. יכול להופיע כעבור 6 שעות מאכילה של מזון נגוע 3. חובה לטפל אנטיביוטית 4. נשאות אתסמינית ממושכת היא שכיחה

Answer 155

התשובה היא 2 בניגוד לטייפי ופאראטייפי, ההדבקה היא בעיקר ממוצרי מזון מן החי גסטרואנטריטיס מופיע תוך 6-48 שעות מאכילת מזון נגוע טיפול אנטיביוטי מאריך נשאות תרביות צואה נותרות חיוביות למשך חודש אך נשאות למשך למעלה משנה היא נדירה בכל מקרה הבודדים שיפתחו נשאות ממושכת צריכים טיפול אנטיביוטי בדומה לנשאים של זנים טייפואידיים

Question 156

בן 30 חולה קוליטיס כיבית, תחת טיפול באינפליקסימאב, מתאשפז עם חום גבוה ושלשולים מיימיים מרובים יממה לאחר שחזר מטיול מאורגן בהודו, תרבית צואה חיובית לסלמונלה נון טייפואיד, מה נכון? 1. אין לטפל אנטיביוטית על מנת שלא להעלות את הסיכון לנשאות 2. זנים נון טייפואידים אינם גורמים למחלה אינבזיבית 3. אם הוא נשא של בי57, סיכון גבוה יותר לריאקטיב ארתריטיס 4. מדובר בנשאות והקליניקה משנית להתלקחות של המחלה הדלקתית

Answer 156

התשובה היא 3 באופן כללי אין לטפל כי מאריך נשאות, אך כן מומלץ לתת טיפול עם ציפרו 500*2 למשך 2-3 ימים בילודים, מעל גיל 50 עם מחלה כלילית, ובמדוכאי חיסון, וכן חולים עם שתלים וסקולריים או מפרקים מלאכותיים בחולים עם מחלה סוערת המצריכה אשפוז כן ניתן לשקול טיפול ממושך יותר 3-7 ימים בציפרו, רספרים, מוקסיפן או רוצפין בחולים עם בקטרמיה טיפול בן שבועיים בציפרו או רוצפין בחולים עם אנדוקרדיטיס או ארטריטיס הטיפול הוא בן 6 שבועות עם ציפרו/רוצפין/אמפצילין בחולים עם מנינגיטיס 2-3 שבועות עם רוצפין או אמפיצילין בחולים עם מחלה פוקאלית שאינה וסקולרית, טיפול בן 2-4 שבועות עם ציפרו/רוצפין/אמפצילין

Question 157

מה נכון לגבי מנינגיטיס מנינגוקוקלית? 1. פריחה פורפוריאלית אופיינית מופיעה בשני שליש מהמקרים 2. ברוב מקרי התמותה ממנינגיטיס מנינגוקוקלית ללא בקטרמיה, סיבת המוות היא שוק המודינמי וכשל רב מערכתי 3. ל-90% מהחולים יש גם בקטרמיה 4. הטיפול חייב לכלול בנוסף לאנטיביוטיקה גם סטרואידים 5. היעדר סימנים מנינגיאלים בחולה עם בקטרמיה של מנינגוקוק מעיד על פרוגנוזה טובה יותר

Answer 157

התשובה היא 1 סיבת המוות ברוב מקרי המנינגיטיס עקב מנינגוקוק ללא בקטרמיה, היא לחץ תוך גולגלתי מוגבר בקטרמיה בעד 40% מהחולים הטיפול בסטרואידים שנוי במחלוקת ואינו נתמך מחקרית היעדר סימנים מנינגיאלים בחולה עם בקטרמיה מנינגוקוקלית מעיד על פרוגנוזה רעה, כמו גם חום נמוך מ-38, תת ל"ד, גיל צעיר, קומה, לויקופניה ותרומבוציטופניה

Question 158

מה נכון לגבי AZTREONAM 1. שייכת למשפחת הקרבפנמים 2. אינה יעילה כנגד פסאודומונס 3. מבנה דומה לצפטזידים 4. יעילה כנגד רוב ה-ESBL 5. קונטרה אינדיקציה בחום נויטרופני

Answer 158

התשובה היא 3 מדובר במונובקטם (היחידה!) ללא יעילות נגד גראם חיובי יעילה כנגד פסאודומונס ואנטרובקטריה אחרים מבנה דומה לצפטזידים ולכן אסורה באלרגיה קשה לצפטזידים מפורקת על ידי אי אס בי אל וקרבפנמאז שימוש שכיח בחום נויטרופני וזיהומים בטניים

Question 159

מה מהבאים נכון לגבי עמידות לאנטיביוטיקה 1. מרסא - עיבוי דופן 2. פנאומוקוק - שינוי אתר המטרה 3. ויזה - פירוק אנזימטי 4. אי אס בי אל - משאבת איפלאקס

Answer 159

התשובה היא 2 עמידות של מרסא על ידי שינוי אתר המטרה עמידות של ויזה על ידי עיבוי דופן וריבוי אתר מטרה עמידות של אי אס בי אל על ידי פירוק אנזימטי

Question 160

מה מהבאים נכון לגבי מנגנון פעולה? 1. קינולון - ריבוזום 2. מאקרוליד - טופואיזומראז 3. מקרודנטין - נזק לד.נ.א 4. דפטומיצין - דופן התא

Answer 160

התשובה היא 3 קינולון - טופואיזומראז מאקרוליד - ריבוזום דפטומיצין - חור בממברנה

Question 161

מה מהבאים נכון לגבי מנגנון הפעולה? 1. ריפמפין - ר.נ.א פולימראז 2. לינזוליד - נזק לד.נ.א 3. טטרציקלין - נזק לד.נ.א 4. כלורמפניקול - נזק לד.נ.א

Answer 161

התשובה היא 1 לינזוליד ריבוזום טטרציקלין ריבוזום כלורמפניקול ריבוזום

Question 162

מה מהבאים נכון לגבי אנצפליטיס? 1. ברוב המקרים ניתן לזהות מחולל ויראלי ספציפי 2. המחולל השכיח ביותר הוא הרפס2 3. ברוב החולים פליאוציטוזיס > 500 4. תאי דם אדומים בניקור מותני שאינו טראומטי נמצאים בשכיחות ובמספרים דומים הן באנצפליטיס הרפטית והן באנצפליטיס ממחוללים אחרים 5. בניקור מתני גלוקוז נמוך בלמעלה ממחצית המקרים

Answer 162

התשובה היא 4 רוב המקרים נותרים ללא סיבה ידועה המחולל השכיח הוא הרפס1 במקרה של אנצפליטיס זיהומית ספוראדית, ונילוס מערבי במקרים אפידמים פלאוציטוזיס > 500 רק בעשרה אחוז מהחולים ובזיהומים מסויימים בעשרים אחוז מעל 500 תאים אדומים בניקור לא טראומטי, יכול להיות משני לאנצפליטיס המורגית של הרפס אך מופיע בשכיחות דומה גם במקרים אחרים גלוקוז נמוך הוא ממצא לא אופייני

Question 163

מה מהבאים נכון לגבי אנצפליטיס 1. תרבית היא הגולד סטנדרט לאבחנה 2. במקרה של נילוס מערבי, בדיקת הבחירה היא נוגדנים בסי אס אף 3. בדיקות סרולוגיות בדם יעילות במיוחד בסי אם וי, אי בי וי והרפס 4. במקרה של הרפס, פי סי אר בסי אס אף היא בדיקה בעלת רגישות וספצפיות נמוכה 5. במקרה של וריצלה, פי סי אר שלילי שולל את האבחנה ואין צורך לבדוק סרולוגיה בסי אס אף

Answer 163

התשובה היא 2 תרבית אינה מומלצת כי לא רגישה בכלל ולוקחת הרבה זמן הנוגדנים הם איי ג'י אם אשר לא עוברים את הביביבי ולכן נוכחותם בסי אס אף היא אבחנתית יש גם פי סי אר לנילוס מערבי היכולה לסייע במקרה של מדוכאי חיסון למשל, אצלם תגובת הנוגדנים פחותה או לא קיימת סרולוגיה בדם פחות יעילה למחוללים עם שכיחות סרולוגית גבוהה באוכלוסיה ובכל מקרה תגובת הנוגדנים היא מאוחרת ולכן לא יכולה לשמש להחלטה על טיפול הרגישות והספציפיות של פי סי אר להרפס בסי אס אף היא גבוהה מאוד, יותר מביופסיה! אם הבדיקה נלקחה ב-72 השעות הראשונות שלילית והחשד נותר גבוה יש לחזור על הבדיקה במקרה של וריצלה, יש לבצע את שתי הבדיקות כי פי סי אר יכול להיות שלילי וסרולוגיה לאיי ג'י אם חיובית

Question 164

מה מהבאים נכון לגבי אנצפליטיס 1. בכל החולים עם וירוס הנילוס המערבי יהיו ממצאים פוקאליים במ.ר.י 2. ממצאים פוקאליים במ.ר.י אינם אופייניים לזיהום הרפטי 3. במקרה של וירוס הנילוס המערבי, אם מודגמים ממצאים פוקאליים הם יהיו לרוב במבנים עמוקים כמו גזע המוח וגרעיני הבסיס 4. ברוב החולים עם הרפס אנצפליטיס, אי אי ג'י יהיה תקין

Answer 164

התשובה היא 3 רק בשני שליש יהיו ממצאים פוקאליים ואכן הם יהיו במבנים עמוקים בחולים עם הרפס אנצפליטיס ל-80-90% יהיו ממצאים פוקאליים במ.ר.י, לרוב קורטיקליים (אונות טמפורליות) והיעדר ממצאים טמפורליים מפחית את סבירות האבחנה שלושה רבעים עם אי אי ג'י פתולוגי

Question 165

בת 20 מפרדס חנה אושפזה עם מנינגואנצפליטיס סוערת וטופלה במשלב המכיל אציקלוביר, בהמשך חזר פי סי אר חיובי לוריצלה בסי אס אף. מה יש לעשות כעת? 1. להפסיק אנטיביוטיקה ולהמשיך אציקלוביר 2. להפסיק את הטיפול האנטיביוטי והאנטיויראלי ולתת טיפול תומך בלבד 3. להמשיך טיפול ללא שינוי 4. להחליף את הטיפול לצידופוביר

Answer 165

התשובה היא 1 | לאציקלוביר פעילות גם נגד וריצלה ואיביוי

Question 166

בן 50 עם איידס התייצג עם חסר בשדה הראיה הימני בשתי העיניים ואטקסיה. בן זוגו מתאר שינויים התנהגותיים וירידה חדה בזיכרון. ללא חום. מה *אינו* נכון לגבי מחלתו? 1. יכולה להיגרם גם על ידי תרופות ביולוגיות מסויימות 2. אין מעורבות של חוט השדרה ועצבי הראיה 3. הנגעים המוחיים לרוב יגרמו לאפקט מסה ובצקת מוחית 4. פלאוציטוזיס מונונוקלארי מופיע בפחות מרבע מהמקרים

Answer 166

התשובה היא 3 מדובר בפי אם אל יכול להיגרם על ידי נטליזומאב אופייני נגעים אסימטריים בחומר הלבן ללא מעורבות חוט שדרה ועצבי ראיה הביטויים השכיחים הם המיאנופסיה הומונימית, פגיעה מנטלית, חולשה המתבטאת לרוב במונופרזיס או המיפרזיס, אטקסיה ופירכוס. הנגעים אינם גורמים לאפקט מסה או בצקת בפחות מרבע מהמקרים יהיה פליאוציטוזיס מונונוקלארי ונדיר שיהיו יותר מ-25 תאים פי סי אר היא בדיקת הבחירה

Question 167

בת 40, מטופלת בנטליזומאב בהתוויה של טרשת נפוצה, מתייצגת עם חסר בשדה הראיה הימני בשתי העיניים ואטקסיה. בן זוגה מתאר שינויים התנהגותיים וירידה חדה בזיכרון. ללא חום. מה *אינו* נכון לגבי מחלתה? 1. הפסקת הטיפול בנטליזומאב הכרחית 2. הפסקת הטיפול בנטליזומאב עלולה לגרום להחמרה 3. לא קיים טיפול יעיל 4. סרולוגיה היא בדיקה יעילה לאבחנה

Answer 167

התשובה היא 4 מדובר בפי אם אל חובה להפסיק את הטיפול ואף מקובל להתחיל פלסמפרזיס כדי לזרז את פינוי הנוגדן שהוא בעל זמן מחצית חיים ארוך, אך בעקבות הפסקת הטיפול עלולה להופיע אייריס ואז הטיפול הוא סטרואידים סרולוגיה בדם אינה יעילה לאבחנה

Question 168

מה מהבאים אינו נכלל בפי סי אר בסיסי בשתן למחלות המועברות ביחסי מין 1. הרפס 2. טריכומונס 3. גונוריאה 4. מיקופלסמה

Answer 168

התשובה היא 1 | הבדיקות בודקות לפחות 4 מחוללים: גונוריאה, כלמידיה, טריכומונס ומיקופלסמה אוריאליטיקום

Question 169

מה מהבאים נכון לגבי מחלות המועברות ביחסי מין 1. לכלמידיה נשאות בנרתיק בלבד 2. לכלמידיה אין עמידות לאנטיביוטיקה 3. כלמידיה אינה גורמת לסיבוכים ראומטולוגיים, לעומת גונוריאה 4. כלמידיה גורמת למחלה בנשים בלבד

Answer 169

``` התשובה היא 2 לכלמידיה נשאות גם בחלל הפה אין עמידות והטיפול המקובל הוא אזניל 1 גר' חד פעמי, אפשר גם דוקסילין לשבוע אבל היענות פחות טובה כלמידיה יכולה לגרום לריאקטיב ארתריטיס גורמת למחלה גם בגברים הטרוסקסואלים ```

Question 170

מה מהבאים נכון לגבי מיקופלסמה אוריאליטיקום 1. גורם למחלה בנשים בלבד 2. אינו גורם למחלה תסמינית ולכן אין צורך לטפל 3. הטיפול המומלץ הוא דוקסילין 4. למגקסין יעילות במחלה רפרקטורית

Answer 170

התשובה היא 4 גורם למחלה דומה לכלמידיה כולל עקרות מכנית אך יותר עמיד מכלמידיה- יעילות של אזניל 75%, דוקסילין לא יעיל, במחלה רפרקטורית נותנים מגקסין

Question 171

מה מהבאים נכון לגבי גונוריאה 1. יכולה להיות נשאות ברקטום ובפה 2. תמיד גורמת למחלה תסמינית 3. בדרך כלל תרביות דם/סינוביום חיוביות בארתריטיס ספטית 4. DGI אינה מצריכה טיפול אנטיביוטי

Answer 171

התשובה היא 1 אמנם בדרך כלל גורמת למחלה יותר סימפטומטית מכלמידיה למשל, אך יכולה להיות גם אתסמינית או עם תסמינים קלים בלבד באתריטיס ספטית נדיר שתרביות דם חיוביות מצריכה טיפול בן שבוע לפחות

Question 172

באיזה מהחולים הבאים עם אלרגיה לפניצילין וזיהום בסיפיליס, ניתן לטפל באנטיביוטיקה שאינה פניצילין? 1. בת 70 עם סיפיליס שלישוני 2. בת 30 בהריון שבוע 10 3. בין 25 עם איידס 4. בן 32 עם סיפיליס אוקולרי

Answer 172

``` התשובה היא 1 יש לבצע דה סנסיטיזציה ולטפל בפניצילין במקרים הבאים: הריון HIV נוירוסיפיליס ```

Question 173

מה מבאים אינו נכון לגבי הרפס סימפלקס 1. הרפס2 שכיח ביותר בנשים 2. הרפס1 שכיח יותר ונרכש מוקדם יותר מהרפס2 3. כל מי שנמצא חיובי להרפס2 סבל מזיהום גניטלי קליני 4. הרפס2 מעלה את הסיכון לאייץ' איי וי

Answer 173

התשובה היא 3 נוגדנים להרפס2 מופיעים בדרך כלל רק לאחר ההתבגרות, ושכיחותם בקורלציה עם פעילות מינית ושונה בין אוכלוסיות לא כל מי שיש לו נוגדנים חווה זיהום קליני יש לזכור שגם במקרים שהם לכאורה אסימפטומטיים יכול להיות זיהום חבוי באיזורים אנטומיים שקשה לבדוק בכל מקרה אנשים ללא ביטוי קליני הם מדבקים על ידי השרה של הוירוס מהריריות הרפס2 מדבק יותר באנשים עם אייץ' איי וי

Question 174

מה מבאים אינו נכון לגבי הרפס סימפלקס 1. זיהום ראשוני בדרך כלל מלווה בתסמינים סיסטמיים ונמשך זמן רב יותר מרה אקטיבציה 2. הרפס1 גורם כמעט רק לזיהומים אוראליים בעוד הרפס2 גורם כמעט רק לזיהומים גניטליים. 3. הרפס יכול לגרום לפארינגיטיס וג'ינג'יבוסטומטיטיס מלווה בחום ולימפאדנופתיה צרביקלית 4. ריאקטיבציה של הרפס יכולה להתבטא בהפרשה אתסמינית של הנגיף ברוק

Answer 174

התשובה היא 2 שני הוירוסים גורמים לזיהום זהה בגניטליה או בפה, אך זיהום אוראלי עם הרפס1 יגרום ליותר הישנויות מזיהום אוראלי עם הרפס2, וכנ"ל לגבי זיהום גניטלי עם הרפס2 שיגרום ליותר הישנויות לעומת זיהום גניטלי עם הרפס1

Question 175

מה מהבאים נכון לגבי הרפס גניטלי 1. דיסאוריה, תכיפות ודחיפות אינן תלונות אופייניות 2. לעולם אינו מלווה בתסמינים סיסטמיים 3. לא אופייני שילווה בהפרשה אורטראלית 4. יכולה להיות לימפאדנופתיה אינגווינלית רגישה

Answer 175

התשובה היא 4 זיהום ראשוני מלווה בתסמינים סיסטמיים, הפרשה, דיסאוריה ולימפאדנופתיה, נגעים בילטרליים כואבים בשלבים שונים, ביותר מ-80% מהנשים מעורבות של האורטרה והסרביקס. לציין שבאנשים עם זיהום קודם בהרפס1, תהיה פחות הסתמנות סיסטמית והחלמה מהירה יותר.

Question 176

מה מבאים נכון לגבי הרפס אנצפליטיס 1. רוב המקרים של אנצפליטיס ויראלית נגרמים על ידי הרפס1 2. נדיר שהרפס אנצפליטיס מופיעה לאחר זיהום מוקו-קוטנאי 3. עליית נוגדני איי ג'י אם מהווה מרקר מוקדם של הרפס אנצפליטיס 4. לרוב המחלה חולפת ספונטנית והטיפול שמור למקרים בינוניים-קשים, כאשר ניתן לטפל פומית

Answer 176

התשובה היא 1 שכיח שיש זיהום מוקוקוטנאי בהרפס לפני הופעת האנצפליטיס נוגדנים עולים רק אחרי 10 ימים ואינם יעילים לזיהוי מוקדם בכל המקרים המוכחים חובה לטפל באציקלוביר תוך ורידי 30 מ"ג/ק"ג *3 ביום למשך 21 ימים

Question 177

מה מבאים נכון לגבי הרפס סימפלקס 1. המחלימים מהרפס אנצפליטיס אינם סובלים מסיקוולה נוירולוגית 2. הרפס מנינגיטיס מופיע בדרך כלל בעקבות זיהום אוראלי לביאלי 3. הרפס מנינגיטיס לרוב חולף ספונטנית לאחר מספר ימים 4. הרפס מהווה סיבה נדירה למנינגיטיס חוזרת

Answer 177

התשובה היא 3 סיקוולה היא שכיחה אחרי אנצפליטיס, בעיקר מעל גיל 50, אך נדירה לאחר מנינגיטיס מנינגיטיס מופיע בדרך כלל אחרי הרפס גניטלי הרפס הוא הסיבה השכיחה ביותר למנינגיטיס חוזרת, הנקראת סינדרום מולארה

Question 178

מה נכון לגבי וריצלה 1. מדבקת רק לאחר הופעת הנגעים 2. הנגעים מופיעים בעור אך לא בריריות 3. הסיבוך השכיח הוא פנאומוניטיס חריפה 4. אין טיפול יעיל למעורבות מערכת העצבים המרכזית

Answer 178

התשובה היא 4 מדבקת יומיים לפני שהופיעו נגעים יכולים להופיע גם בריריות הלוע והוגינה הסיבוך השכיח הוא זיהום בקטריאלי עורי משני הסיבוך הקשה ביותר הוא פנאומוניה, בעיקר סוער בנשים בהריון במדוכאי חיסון 30-50% מעורבות ויסרלית

Question 179

מה מהבאים אינו נכון לגבי סינדרום ראמזי-האנט 1. הווזיקולות מופיעות בתעלת השמע החיצונית 2. מלווה בפציאליס פריפרי איפסילטרלי 3. הווזיקולות אינן כואבות 4. טיפוסי אובדן חוש הטעם בשני שליש קדמיים של הלשון

Answer 179

התשובה היא 3

Question 180

מה מהבאים נכון לגבי שחפת 1. הביטוי החוץ ריאתי השכיח ביותר הוא שחפת פלאורלית 2. הזן השכיח ביותר בלימפאדניטיס הוא מיקובקטריום בוביס 3. כאשר מערבת קשריות לימפה תהיה לימפאדנופתיה שאינה רגישה 4. במטופל עם סקרופולה ברוב המקרים תהיה גם מחלה ריאתית וביטויים סיסטמיים 5. לאבחנה של סקרופולה נדרשת ביופסיה ולא ניתן לאבחן עם FNA

Answer 180

התשובה היא 3 הביטוי החוץ ריאתי השכיח הוא לימפאדניטיס, פלאורה היא האיבר השני בשכיחותו הזן השכיח הוא מ. טוברקולוזיס המחלה מתבטאת בלימפאדנופתיה ללא רגישות, לרוב צווארית אחורית וסופרה-קלביקולרית (סקרופולה), לעיתים עם הופעה של פיסטולה מפרישה. מעורבות ריאתית במקביל בפחות מ-50% מהמקרים, ותסמינים סיסטמיים אינם שכיחים למעט בנשאי HIV. ניתן לאבחן הן ניתוחית והן עם FNA

Question 181

מה מהבאים נכון לגבי שחפת 1. נדיר שתהיה גם מעורבות פרנכימטית בחולים עם שחפת פלאורלית 2. בניקור מוקדם יכול להיות בנוזל רוב של נויטרופילים 3. שחפת פלאורלית אינה מגיבה היטב לטיפול אנטיביוטי, ולעולם אינה חולפת ספונטנית 4. רוב התרביות מביופסיה של הפלאורה תהיינה עקרות

Answer 181

התשובה היא 2 בדומה לניקור מתני במנינגיטיס של שחפת, בשלבים מוקדמים רוב נויטרופילים ובהמשך טיפוסי תפליט לימפוציטרי בשליש מהמקרים מעורבות פרנכימטית מגיבה היטב לטיפול אנטיביוטי ויכולה אף לחלוף ספונטנית זיהוי חיידקים במיקרוסקופ מנוזל פלאורלי הוא נדיר ולרוב התרביות שליליות, לכן האבחנה מצריכה ביופסיה עם 80% תרבית חיובית

Question 182

בן 30 נשא אייץ' איי וי תייר מברה"מ, מתייצג עם כאב ראש ודיפלופיה מזה כשבועיים מלווים בחום סוב פיברילי, מיאלגיה והזעות לילה. בן זוגו אובחן לאחרונה עם שחפת ריאתית. סיטי מח לא הדגים ממצא מכוון. בניקור מתני ריבוי לימפוציטים, גלוקוז נמוך, חלבון מוגבר. מה נכון לגבי מחלתו? 1. לרוב המעורבות היא באונות טמפורליות 2. סיבוך אפשרי הוא איסכמיה מוחית 3. קונטרה אינדיקציה לסטרואידים 4. צפוי שתרביות תהיינה שליליות, פי סי אר אינו יעיל לאבחנה

Answer 182

התשובה היא 2 מדובר בשחפת מנינגיאלית אם יש מעורבות עורקית יכולים להיות סיבוכים איסכמיים המעורבות לרוב בבסיס המח עם פגיעה אפשרית בעצבים קרניאליים בעיקר אוקולריים סטרואידים מפחיתים סיבוכים ותמותה תרביות חיוביות ב-80%, פי סי אר מומלץ כבדיקה ראשונית

Question 183

מה מהבאים *אינו* נכון לגבי גסטרואנטריטיס 1. ברוב המקרים אין צורך בטפול אנטיביוטי 2. כאשר בתרבית צואה צומח אי קולי O157:H7 חשוב לטפל אנטיביוטית 3. טיפול הבחירה בדיזנטריה הוא קינולון ל-3 ימים 4. טיפול הבחירה בקמפילובקטר הוא אזיתרומיצין 5. אין לתת לופרמיד לחולים עם חום או דיזנטריה

Answer 183

התשובה היא 2 | טיפול אנטיביוטי מעלה את הסיכון להוס

Question 184

מה הממצא המעבדתי הרגיש ביותר לאבצס בכבד? 1. הפרעה הפטוצלולרית 2. אלקפוס מוגבר 3. תרומבוציטוזיס 4. היפואלבומינמיה 5. היפרבילירובינמיה

Answer 184

התשובה היא 2 החולים יכולים להתייצג כחום ללא מקור ברור, בעיקר קשישים, והדמיה של הבטן צריכה להיות חלק מהמנג'מנט של חום ללא מקור אלקפוס מוגבר ב-70% רק לחצי מהחולים יהיו ממצאים מכוונים כמו צהבת, הפרעה הפטוצלולרית, רגישות בבטן ימנית עליונה או כבד מוגדל אלבומין נמוך רק בשליש

Question 185

מה נכון לגבי אבצס בכבד 1. המקור השכיח כיום הוא פרפורציה של התוספתן 2. רוב החולים מתייצגים ללא חום 3. בקטרמיה ב-90% מהחולים 4. עשוי להתבטא עם תסנין בבסיס הריאה הימני ותפליט פלאורלי מימין

Answer 185

התשובה היא 4 המקור השכיח הוא מחלה ביליארית מקור שכיח נוסף הוא פיילפלביטיס- תרומבוס מזוהם בוריד השער משני לזיהום באגן או בחלל הבטן חום הוא הסימן השכיח ביותר בהתייצגות בקטרמיה בשליש עד חצי מהחולים רמזים בצילום כוללים עמדה גבוהה של סרעפת ימין, תסנין בבסיס ימין ותפליט פלאורלי מימין

Question 186

מה נכון לגבי קוקסיאלה 1. חיידק תוך תאי 2. ספירוכטה 3. גראם חיובי 4. רוב ההדבקות הן בחודשים יולי עד ספטמבר

Answer 186

התשובה היא 1 קוקובצילוס גראם שלילי תוך תאי רוב ההדבקות באפריל עד יוני

Question 187

מה אינו נכון לגבי קוקסיאלה 1. עלול לגרום לדיכוי חיסוני 2. עלול לגרום להיווצרות נוגדנים עצמיים 3. יכול לגרום גם לזיהום כרוני וגם לזיהום חריף 4. הגורם הקובע את אופי הזיהום הוא הזן הספציפי של החיידק

Answer 187

התשובה היא 4 | הגורם המשמעותי הוא תגובת המאכסן

Question 188

מה נכון לגבי קוקסיאלה 1. ילדים נדבקים יותר ממבוגרים 2. נשים יותר מגברים 3. יכולה להיות הדבקה מאירוסול המגיע מאדמה נגועה 4. בהריון של נקבת הבקר, הופך לנבג

Answer 188

התשובה היא 3 ילדים כנראה מוגנים מהדבקה גברים יותר מנשים בהריון עובר ריאקטיבציה

Question 189

מה נכון לגבי קיו פיבר חריפה 1. בכל מקרי הפנאומוניה יהיה שיעול 2. יכולה לגרום לסיבוכי הריון 3. הפטיטיס בלבד אינה שכיחה במחלה חריפה וכמעט תמיד נלווית לפנאומוניה 4. כל השורדים מחלימים ללא סיקוולה

Answer 189

התשובה היא 2 שיעול רק בחצי מהחולים עם פנאומוניה יכולה לגרום ללידה מוקדמת, הפלה, תמותה של הילוד ומשקל לידה נמוך במחקר מצרפת נמצא הפטיטיס ב-40%, פנאומוניה + הפטיטיס ב-20% ופנאומוניה לבד ב-17% לאחר ההחלמה, עייפות ממושכת יכולה להופיע ב-20% מהחולים ויכולה להיות מלווה באוסף של תסמינים הכוללים כאבי ראש, הזעות, ארתראלגיה, מיאלגיות, טשטוש ראיה, פסיקולציות של שריר ולימפאדנופתיה כואבת.

Question 190

מה אינו נכון לגבי קיו פיבר כרונית 1. הביטוי השכיח הוא אנדוקרדיטיס 2. במרבית מקרי האנדוקרדיטיס נראה וגטציות 3. יכול לגרום לזיהומי עצם כרוניים 4. בדרך כלל אין חום

Answer 190

התשובה היא 2 | וגטציות רק ב-12% באקו דרך בית החזה ועד 50% באקו דרך הושט

Question 191

מה אינו נכון לגבי אבחנה של קיו פיבר 1. יש לספוג את נוגדני האר אף מהדגימה לפני הטסט הסרולוגי 2. טיטר נוגדנים מעל 800 נחשב קריטריון מאג'ורי למחלה כרונית 3. פט סיטי יעיל באבחנה של מחלה כרונית 4. קל לבודד את החיידק מדגימות דם

Answer 191

התשובה היא 2 טיטר של 800-6400 הוא קריטריון מינורי, מעל 6400 קריטריון מאג'ורי פט סיטי יעיל לאבחנה של מוקד חוץ לבבי כמו אוסטאומייליטיס או זיהום אנדווסקולרי קל לבודד את החיידק אך זה דורש מיגון מעבדתי גבוה ולכן זה לא מבוצע. ניתן גם לזהות בפי סי אר, אך הגישה האבחנתית הנפוצה היא סרולוגיה

Question 192

מה אינו נכון לגבי הטיפול בקיו פיבר 1. במחלה חריפה מספיק טיפול בן שבועיים בדוקסילין בלבד 2. תוספת של הידרוקסיכלורוקווין הופכת את הדוקסילין לבקטריוסטטי על ידי הורדת הפי אייץ' של הליזוזום 3. ריפמפין וציפרו יכולים לשמש טיפול קו שני 4. ניתן להפסיק טיפול אם הנוגדנים ירדו פי 4 תוך שנה, נוגדני איי ג'י אם נעלמו והחולה יציב קלינית

Answer 192

התשובה היא 2 גם קינולונים יעילים במחלה חריפה בהריון רספרים + חומצה פולית פלקווניל מבסיס את הפאגוליזוזום וכך הופך את הדוקסילין לבקטריוצידי יש לבדוק נוגדנים אחת ל-3-4 חודשים במשך שנתיים

Question 193

מה מהבאים נכון לגבי קדחת חוזרת 1. בורליה רקורנטיס הוא הזן השכיח הגורם למחלה זו, ומועבר כתוצאה מנשיכת קרציה 2. הרזרבואר העיקרי של בורליה רקורנטיס הוא בני אדם 3. קדחת חוזרת היא מחלה הנפוצה בעיקר באיזורים טרופיים 4. ניתן לזהות בורליה בקלות במיקרוסקופ אור

Answer 193

התשובה היא 2 בורליה רקורנטיס הוא זן הבורליה היחיד המועבר על ידי כינת הגוף מאדם לאדם ולא על ידי קרציה רכה מהסוג אורניתודורוס, ובניגוד לשאר הזנים של בורליה הוא נפוץ בכל העולם, וגורם לאפידמיות בעיקר באיזורים צפופים מוכי רעב ומלחמות, כמו מחנות פליטים בורליה כתוצאה מנשיכת קרציה היא נדירה באיזורים טרופיים, למרות שטכנית מדובר בחיידק גראם שלילי, הוא דק מכדי לזהותו במיק' אור

Question 194

מה מהבאים נכון לגבי קדחת חוזרת 1. הבורליה הוא חיידק חוץ תאי 2. הקליניקה כוללת קרישיות יתר 3. הגדלת כבד וטחול היא נדירה וקשורה בסיבוכים מאוחרים של המחלה 4. משברי החום נובעים מרעלנים שמפריש החיידק

Answer 194

התשובה היא 1 כאשר מודגמים חיידקים תוך תאיים מדובר בחיידקים מתים שעברו פאגוציטוזיס החיידק נצמד לתאי דם אדומים, גורם לאגרגציה שלהם, סקווסטרציה שלהם בטחול ובכבד, וכתוצאה הפטוספלנומגלי ואנמיה משברי החום נובעים מליפופרוטאינים ותוצרי חיידקים אחרים המשתחררים מחיידקים מתים, בדומה לתגובת ג'ריש הרקסהיימר

Question 195

מה מהבאים נכון לגבי קדחת חוזרת 1. פטכיות ודימומים אופייניים ברוב המקרים בקדחת חוזרת משנית לעקיצת קרציה אך לא עם בורליה רקורנטיס 2. ספלנומגלי מופיע ברוב המקרים בקדחת חוזרת משנית לעקיצת קרציה אך עם בורליה רקורנטיס 3. הפטומגלי מופיע יותר עם בורליה רקורנטיס 4. סימנים נוירולוגיים פוקאליים מופיעים יותר עם בורליה רקורנטיס

Answer 195

``` התשובה היא 3 LBRF (recurrentis): יותר פטכיות, אכימוזות ואפיסטקסיס יותר הפטומגלי אם יש סימנים נוירולוגיים הם מיוחסים לדלקת סיסטמית ולא לחדירה ישירה של החיידק למערכת העצבים המרכזית TBRF (tick-born) יותר סימנים נוירולוגיים פוקאליים המעורבות הקרניאלית השכיחה ביותר היא שיתוק של עצב 7/8 עם בל פלסי חד או דו צדדי וחירשות, בדרך כלל מופיע לאחר גל החום השלישי, לא בראשון ``` בשניהם מופיע ספלנומגלי

Question 196

מה נכון לגבי אבחנה של קדחת חוזרת? 1. סרולוגיה היא השיטה האבחנתית הנפוצה ביותר 2. ברוב המעבדות יש אפשרות לתרבת את החיידק 3. כיום אין עדיין אפשרות זיהוי עם פי סי אר 4. השיטה המקובלת היא זיהוי ישיר של החיידק במשטח דם

Answer 196

התשובה היא 4 מבצעים דיפרנציאל ידני של תאים לבנים בצביעת גימזה/רייט טיפה עבה מאפשרת לזהות ריכוזים נמוכים יותר של הספירוכטות פי סי אר יכול לזהות את החיידק בין אפיזודות של החום, ובסי אס אף אפשרויות לאישור סרולוגי הן מוגבלות ויש הרבה תגובות צולבות

Question 197

חייל התקבל לאחר שפונה משהות ארוכה בשטח, עם סיפור של חום גבוה אשר החל לפני שלושה ימים, חלף עם אקמול וכעת התחדש, מלווה בצמרמורת וכאבי בטן. מה מהבאים נכון לגבי מחלתו? 1. הטיפול המומלץ הוא ריפמפין וגנטמיצין 2. במקרה שמדובר בבורליה רקורנטיס, הטיפול הוא מנה חד פעמית של אנטיביוטיקה 3. ברוב המקרים הטיפול האנטיביוטי ממושך, לפחות 4-6 שבועות 4. החיידק עמיד באופן אינהרנטי לצפלוספורינים

Answer 197

התשובה היא 2 טטרציקלין ופניצילין הם טיפול הבחירה, ואופציה נוספת היא אריתרומיצין. לא קיימת עמידות לאנטיביוטיקות אלו. בורליות רגישות גם לצפלוספורינים וכלורמפניקול אם כי יש פחות נסיון קליני איתן החיידק עמיד לקינולונים, סולפונאמידים, ריפמפין ואמינוגליקוזידים בורליה רקורנטיס מטופלת במנה חד פעמית בורליות שמקורן בקרציות מטופלות למשך עשרה ימים מעורבות מערכת העצבים מצריכה טיפול תוך ורידי ברוצפין או פניצילין למשך שבועיים

Question 198

אישה התקבלה לסיוע רפואי הומניטרי לאחר שפונתה ממחנה פליטים בסוריה. בהגעתה חום גבוה, שיעול, פריחה מפושטת ללא מעורבות כפות ידיים ורגליים או פנים. מלינה על כאב ראש, פוטופוביה וכאבי שרירים. בהסרת הבגדים נראים כינים רבות. מה נכון לגבי מחלתה: 1. בבדיקה יסודית ניתן לגלות אשכר שחור עם אריתמה בהיקפו 2. לאחר החלמתה המחולל יכול להישאר כזיהום לטנטי ולהתפרץ בשנית אחרי שנים רבות 3. מאחר ומדובר במחלה ויראלית, הטיפול הוא תומך בלבד 4. כינת הגוף מהווה רזרבואר של המחולל ומעבירה אותו לצאצאיה

Answer 198

התשובה היא 2 מדובר בטיפוס הנגרם ע"י ריקציה פרווזקי, מחלה המועברת על ידי כינת הגוף במקומות צפופים כמו מחנות פליטים לאחר שנים רבות יכולה להתפרץ שוב, מצב המכונה סינדרום בריל-זינסר הכינה מתה כתוצאה מהריקציה ואינה מעבירה אותה לצאצאים אשכר ("טאכ נואר") נגרם כאשר הריקציה מועברת על ידי נשיכת קרציה, כמו במקרה של קדחת הבהרות

Question 199

מה נכון לגבי מיקופלסמה 1. חיידק גדול יחסית עם דופן עבה המקנה לו עמידות לפניצילין 2. גורמת לדלקת ריאות אינטרסטיציאלית בלבד, ולכן אם מודגמת קונסולידציה לובארית לא סביר שמדובר במיקופלסמה 3. רוב החולים סובלים משיעול, כאב ראש, חום וצמרמורת 4. גורם למרבית מקרי האוטיטיס מדיה בילדים ובמבוגרים

Answer 199

התשובה היא 3 זהו החיידק הקטן ביותר המסוגל להתחלק ללא צורך בתא אחר, גודלו קרוב לגודל של וירוס, והוא חסר דופן תא, לכן ביתא לקטמים אינם יעילים יכול להתבטא גם כפנאומוניה לובארית אינו מהווה סיבה חשובה לאוטיטיס מדיה

Question 200

מה נכון לגבי מיקופלסמה 1. גורם לדלקת ריאות בלבד 2. זיהוי של נוגדני איי ג'י אם בסרולוגיה מספיק לאבחנה 3. ציפרו/אופלוקסצין מהווים טיפול יעיל 4. כאשר מופיעה אנמיה כסיבוך חוץ ריאתי, היא מופיעה בשלבים מאוחרים של המחלה, בדרך כלל בשבוע השני או השלישי

Answer 200

התשובה היא 4 קיימות מיקופלסמות שגורמות למחלה אורוגניטלית, וגם מיקופלסמה פנאומוניה יכולה לגרום למגוון ביטויים חוץ ריאתיים, לעיתים אף ללא פנאומוניה ביטויים אלו כוללים פריחות שונות עד כדי סטיבן ג'ונסון, מנינגואנצפליטיס, מנינגיטיס, גיאן בארה, אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, די איי סי וארתריטיס ספטית (בעיקר בחולים עם היפוגאמאגלובולינמיה) הטיפול המקובל הוא אזיתרומיצין 500 מ"ג ביום הראשון ואז 250 מ"ג ליום לארבעה ימים נוספים, בנוסף ניתן לטפל עם טטרציקלין למשך 10-14 ימים וקינולונים נשימתיים אך לא ציפרו/אופלו שאינם יעילים

Question 201

מה אינו נכון לגבי כלמידיה 1. חיידק החסר יכולת לייצר אנרגיה בעצמו ולכן מהווה טפיל 2. רוב החולים עם כלמידיה טרכומטיס הם אתסמיניים 3. הסיבה השכיחה ביותר לאורטריטיס שאינו גונוקוקלי 4. הטיפול המומלץ לכלמידיה פנאומוניה זהה לטיפול במיקופלסמה (אזיתרומיצין 500 מ"ג ליום למשך חמישה ימים)

Answer 201

התשובה היא 4 | הטיפול בכלמידיה פנאומוניה הוא טטרציקלין או אריתרומיצין 2 גר' ליום למשך 10-14 ימים

Question 202

מה נכון לגבי שחפת? 1. שחפת לרינגיאלית שכיחה יותר משחפת קביטרית 2. אנשים עם כיח שלילי לחיידקים יציבי חומצה, אינם מדבקים גם אם התרבית חיובית 3. אנשים עם שחפת ואיידס ככל הנראה מדבקים פחות מאנשים עם שחפת ללא HIV 4. שחפת ראשונית שכיחה יותר בקרב אנשים עם מערכת חיסון תקינה לעומת מדוכאי חיסון וילדים

Answer 202

התשובה היא 3 עמ' 1238-1239 שחפת לרינגיאלית הרבה פחות שכיחה משחפת קביטרית, אלו שתי הצורות המדבקות ביותר אנשים עם כיח שלילי ותרבית חיובית אחראים ל-20% ממקרי ההדבקה אנשים עם איידס פחות מדבקים, כנראה כי פחות נוטים לפתח שחפת קביטרית בקרב ילדים ומדוכאי חיסון שכיח יותר ביטוי של שחפת ראשונית

Question 203

מה נכון לגבי שחפת? 1. שחפת ראשונית מדבקת משמעותית יותר מריאקטיבציה 2. הסיכון לפתח שחפת שניונית גבוה יותר בקרב נשאי HIV 3. לא קיימת הדבקה מחדש אצל מי שכבר נדבק בשחפת 4. בקבוצת הגיל 25-34 שחפת פעילה שכיחה יותר בקרב גברים

Answer 203

התשובה היא 2 עמ' 1239 מצב של ריאקטיבציה מדבק יותר יכולה להיות הדבקה מחדש וזה שכיח באיזורים אנדמיים בקבוצת הגיל 25-34 יותר נשים, ובקרב מבוגרים יותר גברים

Question 204

מה מהבאים אינו מוזכר כגורם סיכון לפתח שחפת פעילה? 1. השמנת יתר 2. עישון 3. סוכרת 4. דיאליזה 5. מעקף מעי דק

Answer 204

התשובה היא 1 טבלה 173-1 תת תזונה כן מהווה ג"ס כמו כן גסטרקטומי מהווה ג"ס לא אינטואיטיבי וכן נגעים ריאתיים פיברוטיים (שהחלימו) באופן אבסולוטי, אייץ' איי וי הוא גורם הסיכון הפוטנטי ביותר לפתח מחלה פעילה

Question 205

מה נכון לגבי שחפת? 1. האיזורים המעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר בשחפת ראשונית הם האונות העליונות 2. מוקדי "גון" מופיעים בדרך כלל בפריפריית הריאה 3. תפליט פלאורלי מופיע בפחות מרבע מהמקרים 4. בילדים, נדיר לראות לימפאדנופתיה פריהילארית

Answer 205

התשובה היא 2 עמ' 1241-2 בשחפת ראשונית אונות תחתונות ואמצעיות, בשחפת שניונית אונות עליונות, ואיזורים עליונים של אונות תחתונות מוקד גון מופיע בפריפריה, וכאשר מלווה בעיבוי פלאורלי/לימפאדנופתיה מכונה קומפלקס גון תפליט פלאורלי מופיע בשני שליש בילדים כמעט תמיד יש לימפאדנופתיה אריתמה נודוזום וקונג'וקטיביטיס הם ביטויים אפשריים נוספים של שחפת ראשונית

Question 206

מה נכון לגבי שחפת? 1. בשחפת שניונית שיעול מופיע בפחות מחצי מהמקרים 2. המופטיזיס הוא מאפיין של שחפת ראשונית אך לא שניונית 3. לכל החולים עם שחפת שניונית יהיו ממצאים בצילום רנטגן 4. קלאבינג יכול להופיע בחלק מהחולים עם שחפת שניונית

Answer 206

התשובה היא 4 עמ' 1243 שיעול מופיע ב-90% מהחולים עם שחפת שניונית המופטיזיס מופיע בשחפת שניונית ב-20-30%, יכול להיות גם כתוצאה מאספרגילומה להרבה חולים אין ממצאים בצילום יכולים להופיע קלאבינג, חיוורון, וכמובן תסמינים קונסטיציונליים עם חום סוב פיברילי אם כי היעדר חום אינו שולל

Question 207

מה נכון לגבי הטיפול בשחפת? 1. טיפול הבחירה הוא בארבע תרופות למשך חצי שנה 2. נשים בהריון מטופלות במשך תשעה חודשים 3. קינולונים אינם מהווים טיפול מקובל כיום 4. סטרפטומיצין יכול לשמש כתרופת קו ראשון במקרים מסויימים 5. קונטרה אינדיקציה לטיפול בשחפת בהנקה

Answer 207

התשובה היא 2 טיפול הבחירה הוא איזוניאזיד+ריפמפין+אטמבוטול+פירזינאמיד לחודשיים ואז איזוניאזיד+ריפמפין לעוד 4 חודשים נשים בהריון בארה"ב אינן מטופלות בפירזינאמיד ולכן פאזת הטיפול השניה מתארכת ל-7 חודשים אין ק"א לטיפול בהנקה קינולון נשימתי משמש כתרופת קו שני בשחפת עמידה סטרפטומיצין כבר לא משמש טיפול קו ראשון כיום אך במקרים מסויימים יכול לשמש כטיפול קו שני

Question 208

מה מהבאים נכון? 1. חיסון ביסיג'י מקובל עדיין באיזורים אנדמיים לשחפת 2. החיסון מומלץ בעיקר לנשאי אייץ' איי וי 3. ביסיג'יטיס הוא תופעה יחסית שכיחה באיזורים בהם החיסון נפוץ, אך מדוכאי חיסון מוגנים מפני סיבוך זה 4. תבחין טוברקולין נוטה להיות חיובי יותר ככל שחולף הזמן ממתן החיסון

Answer 208

התשובה היא 1 עמ' 1256 ק"א לנשאי אייץ' איי וי ביסיג'יטיס נדיר ביותר ומופיע רק במדוכאי חיסון תבחין טוברקולין נוטה לדעוך ככל שחולף הזמן מהחיסון, והתגובה אינה מנבאת חיסוניות מפני שחפת

Question 209

נשא אייץ' איי וי הגיע ליעוץ לאחר ששהה מספר שעות במרפאת אייץ' איי וי בסמוך לפליטה משתעלת, ובהמשך נודע לו שסובלת משחפת פעילה. מה יש להמליץ? 1. ההחלטה על טיפול תלויה בתשובת תבחין טוברקולין 2. בהיעדר חום, שיעול, ירידה במשקל או הזעות לילה, סבירות גבוהה שאין שחפת פעילה 3. במקרה שנדבק, הטיפול אינו מקנה הגנה לכל החיים מפני ריאקטיבציה 4. איזוניאזיד מפחית סיכון לשחפת פעילה בחמישים אחוז

Answer 209

התשובה היא 2 עמ' 1257 נשאי אייץ' איי וי צריכים להיות מטופלים לאחר חשיפה ללא קשר לתשובת התבחין בנוכחות אחד מארבעת התסמינים המוזכרים, יש להמשיך ולשלול שחפת פעילה ביסודיות לפני תחילת טיפול כשחפת לטנטית תשעה חודשי טיפול באיזוניאזיד מפחיתים סיכון בתשעים אחוז ומקנים הגנה לכל החיים, למעט במקרה של הדבקה חוזרת

Question 210

מה מהבאים נכון לגבי פרופילקסיס בנשאי HIV? 1. פרופילקסיס לפיסיפי כאשר מופיע אורופארינגיאל קנדידיאזיס 2. פרופילקסיס למיקובקטריום אביום בספירת סידי4 מתחת ל-200 3. פרופילקסיס לטוקסופלסמה בספירת סידי4 מתחת ל-200 4. פרופילקסיס לקריפטוקוק בספירת סידי4 מתחת ל-200

Answer 210

התשובה היא 1 בנוסף פרופילקסיס לפיסיפי אם סידי4<200 פרופילקסיס למיקובקטריום אביום אם סידי4<50 פרופילקסיס לטוקסופלסמה אם סידי4<100, או מתחת ל-200 אם היתה אנצפליטיס טוקסופלסמית קודמת

Question 211

מה נכון לגבי חיסונים: 1. מותר לתת חיסון מוחלש לנשא אייץ' איי וי במידה וספירת סידי4>200 2. מותר לתת חיסון חי מוחלש לנשים בהריון 3. אין הגבלת גיל על חיסון אינפלואנזה חי מוחלש 4. אסור לתת חיסון לפנאומוקוק לנשים בהריון

Answer 211

התשובה היא 1 | אינפלואנזה חי מוחלש עד גיל 50