ראומטולוגיה

Question 1

מה המניפסטציה העורית השכיחה ביותר בסרקואידוזיס

1. נגעים מאקולופפולריים
2. נודולים עוריים
3. אריתמה נודוזום
4. אורטיקריה

Answer 1

התשובה היא 1

Question 2

מה המניפסטציה ההמטולוגית השכיחה ביותר בסרקואידוזיס

1. לימפוציטוזיס
2. תרומבוציטופניה
3. לימפופניה
4. אנמיה

Answer 2

התשובה היא 3

Question 3

מה נכון לגבי סינדרום לפגרן

1. HLA-DRB1
2. רוב החולים מפתחים מחלה כרונית
3. בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי
4. מתבטא באריתמה נודוזום, ארתריטיס ואובאיטיס, ללא הדפוס המוכר של לימפאדנופיה פריהילארית בהדמיה

Answer 3

התשובה היא 1
HLA-DRB1
בעיקר בסקנדינבים
לימפאדנופתיה הילארית, אריתמה נודוזום, יתכן ארתריטיס, אובאיטיס.
רזולוציה ספונטנית במעל 90% תוך שנתיים.

Question 4

מה נכון לגבי הטיפול בוסקוליטיס

1. לאחר טיפול בציקלופוספאמיד יש לעקוב במשך 5 שנים לפחות אחר התפתחות של ממאירות שלפוחית
2. לפני טיפול באימורן יש לבדוק רמות TPMT
3. בטיפול במטותרקסט ואימורן יש לעקוב אחר ספירת הדם, בניגוד לציקלופוספאמיד
4. כל המטופלים המקבלים סטרואידים צריכים פרופילקסיס לפיסיפי

Answer 4

התשובה היא 2
מעקב לשלילת ממאירות אחרי ציקלופוספאמיד הוא לכל החיים
גם בציטוקסן יש לעקוב כל 1-2 שבועות אחר הספירות לוודא שלויקוציטים מעל 3000 ונויטרופילים מעל 1500
רספרים לכל מי שמקבל סטרואידים ותרופה נוספת

Question 5

מה נכון לגבי ווגנר

1. גרנולומות שכיחות בפתולוגיה כלייתית
2. המאפיין העיקרי הוא קומפלקסים אימוניים
3. רמות אנקא מוגברות בעד-70% בחולים ברמיסיה
4. ב-10% אנקא שלילי

Answer 5

התשובה היא 3
גרנולומות נדירות בגלומרולי
אין כמעט קומפלקסים אימוניים
אנקא שלילי בעשרים אחוז

Question 6

מה נכון לגבי ווגנר

1. ניתן לרוב לבצע את האבחנה לפי סי אנקא חיובי וקליניקה מתאימה, ללא צורך בביופסיה
2. ההיסטולוגיה האופיינית של דרכי אוויר עליונות היא וסקוליטיס
3. אין קורלציה בין רמות אנקא ובין פעילות המחלה
4. האבחנה המבדלת כוללת לימפומה נ.ק או טי אקסטרה נודאלית בעיקר כאשר מופיעים כיבים עוריים באיזור הפנים, השכיחים בשני המצבים

Answer 6

התשובה היא 3
כמעט תמיד חייבים ביופסיה כי יש אבחנה מבדלת, למשל לימפומטואיד גרנולומטוזיס הקשורה לאפשטיין באר ושהטיפול בה כולל קרינה בניגוד לווגנר
הביופסיה הכי יעילה היא ביופסיית ריאה, ביופסיה מדרכי אוויר עליונות תדגים גרנולומות אך לא וסקוליטיס, וביופסיית כיליה תדגים פאוצי אימיון שאינה ספציפית
כיבים עוריים בפנים אינם שכיחים בווגנר

Question 7

מה מהבאים אינו מהווה טיפול מקובל בווגנר

1. פלסמפרזיס
2. מתוטרקסט וסטרואידים
3. ריטוקסימאב
4. ציקלופוספאמיד וסטרואידים
5. רספרים

Answer 7

התשובה היא 1
הטיפול הקלאסי לאינדוקציה הוא ציטוקסן וסטרואידים פומי
מתן תוך ורידי של ציטוקסן פחות רעיל אך יותר הישנויות
ניתן לטפל לאינדוקציה גם בריטוקסימאב
בחולים עם מחלה שאינה מסכנת חיים ניתן לשקול לתת טיפול פומי בלבד במתוטרקסט וסטרואידים
רספרים מפחית הישנויות במחלה המוגבלת לדרכי נשימה עליונות בלבד

Question 8

מה נכון לגבי מיקרוסקופיק פוליאנגייטיס

1. ביטויים זהים לווגנר רק ללא גרנולומות וללא מעורבות דרכי נשימה עליונות
2. לרוב ניתן לטפל בטיפול פומי
3. אנקא חיובי בחמישים אחוז
4. מעורבות כלייתית נדירה ויותר קלה מאשר ווגנר

Answer 8

התשובה היא 1
המחלה דומה לווגנר, עם פרה דילקציה לורידונים וקפילרות ובנוסף מעורבות עורקים קטנים ובינוניים, ההבדלים לעומת ווגנר הם היעדר גרנולומות והיעדר מעורבות דרכי אוויר עליונות
המחלה הכלייתית מופיעה ב-80% ודומה לווגנר
פי אנקא חיובי ב-75%
הטיפול זהה לווגנר, למעט אחרי הישנות שאז ממשיכים באותו טיפול שהביא לרמיסיה

Question 9

מה נכון לגבי צ’ורג שטראוס

1. מונונויריטיס מולטיפלקס הוא הביטוי השכיח
2. מיוקרדיטיס הוא הביטוי השכיח
3. אם אין קליניקה קרדיאלית אין הכרח לבצע אקו לב
4. מחלה כלייתית יותר קלה מאשר ווגנר

Answer 9

התשובה היא 4
מונונויריטיס מולטיפלקס הוא הביטוי השני בשכיחותו אחרי אסתמה
תמיד חייבים לבצע אקו לב כי מעורבות קרדיאלית היא גורם המוות העיקרי, למרות שמופיעה רק בכ-14%

Question 10

מה נכון לגבי צ’ורג שטראוס

1. ניתן הרבה פעמים לטפל בסטרואידים בלבד
2. חובה לבצע ביופסיה לצורך אבחנה
3. אנקא חיובי במעל שמונים וחמישה אחוזים
4. מפוליזומאב הוכח כיעיל בחולים עם מחלה קשה מסכנת חיים רפרקטורית לטיפול הסטנדרטי

Answer 10

התשובה היא 1
בהרבה חולים ניתן לטפל בסטרואידים בלבד אם כי נוכחות של אסתמה מגבילה את הפחתתם והרבה חולים נותרים עם מינון נמוך קבוע לאסתמה גם זמן רב לאחר רמיסיה של הוסקוליטיס.
בחולים עם הסתמנות רב מערכתית קשה או קרדיאלית מקובל לטפל במשלב סטרואידים + ציקלופוספאמיד בדומה לווגנר עם טיפול אחזקתי באימורן או מתוטרקסט.
האבחנה מבוצעת באופן אידיאלי עם ביופסיה אך היות ולא כל מאפייני המחלה הפתוגנומוניים מופיעים בו זמנית, ניתן לאבחן חולה עם אסתמה + אאוזינופיליה + קליניקה של וסקוליטיס.
אנקא חיובי בחמישים אחוז אנטי מיילופרוקסידאז
מפוליזומאב נבדק רק בחולים ללא מחלה מסכנת חיים

Question 11

מה מהבאים מהווה אינו מאפיין טיפוסי של פוליארתריטיס נודוזה

1. מעורבות ויסרלית בפרט כלייתית
2. מעורבות ריאתית
3. אנאוריזמות
4. דלקת בביפורקציות

Answer 11

התשובה היא 2

Question 12

מה מהבאים מהווה אינו מאפיין טיפוסי של פוליארטריטיס נודוזה

1. מעורבות של ורידונים
2. אסוציאציה עם לוקמיה של תאים שעירים
3. אסוציאציה עם הפטיטיס סי
4. יתר לחץ דם
5. אנקא שלילי
6. תמותה לרוב מסיבוכי גסטרו או לב

Answer 12

התשובה היא 1

Question 13

מה נכון לגבי אבחנה של פוליארטריטיס נודוזה

1. חובה לבצע ביופסיה
2. מספיקה הדמיה טומוגרפית, ללא הזרקת חומר ניגוד העלול להחמיר את התפקוד הכלייתי
3. היעדר אנאוריזמות שולל את האבחנה
4. אנאוריזמות אינן פתוגנומוניות

Answer 13

התשובה היא 4
ביופסיה עדיפה אך ניתן לאבחן באנגיוגרפיה, אם כי חייבים הזרקת יוד אחרת רזולוציה לא מספקת
אנאוריזמות אינן פתוגנומוניות והיעדרן לא שולל

Question 14

מה מהבאים אינו נכון לגבי הטיפול בפוליארטריטיס נודוזה

1. במחלה קשה מטפלים כמו ווגנר
2. בכל מקרה לא ניתן לטפל בסטרואידים בלבד
3. כשהפטיטיס בי חיובי יש לטפל בנוסף לסטרואידים גם בטיפול אנטיויראלי ופלסמפרזיס
4. ל”ד מתאזן ספונטנית עם הטיפול

Answer 14

התשובה היא 2

Question 15

מה נכון לגבי ארטריטיס של תאי ענק

1. במחלה שאינה קרניאלית ביטוי שכיח הוא קלאודיקציה של הזרוע
2. בהיעדר מעורבות כבדית, הפרעה באנזימי כבד אינה טיפוסית
3. סי פי קיי לרוב מוגבר באופן מתון בפי אם אר
4. למרות סיכון מוגבר לאנאוריזמות, דיסקציה היא נדירה

Answer 15

התשובה היא 1
שכיח הפרעה כבדית, בעיקר אלקפוס
סיפיקיי תקין

Question 16

מה נכון לגבי ג’י סי איי

1. יש להמתין עם סטרואידים עד לאחר ביצוע הביופסיה כדי לא למסך
2. בכחמישים אחוז אין תגובה לסטרואידים
3. אנאוריזמה חזית פי 18 מאשר באוכ’ הכללית
4. במחלה קרניאלית אספירין יחד עם סטרואידים העלה תמותה, בעיקר בחולים עם הליקובקטר חיובי

Answer 16

התשובה היא 3
אין להמתין עם הסטרואידים וביופסיה יכולה להיות חיובית גם אחרי שבועיים טיפול
תגובה לסטרואידים היא לרוב דרמטית ותומכת באבחנה
תמותה אינה שכיחה וקשורה בעיקר לאירועי אוטם מוחי או של שריר הלב או לקרע/דיסקציה של אנאוריזמה, אשר שכיחה פי 18 לעומת האוכ’ הכללית.
אספירין הפחית סיבוכים איסכמיים של ארטריטיס קרניאלית

Question 17

מה נכון לגבי ג’י סי איי

1. אנאוריזמה של האאורטה החזית פי 4 מהאוכלוסיה הכללית
2. עליית ש”ד במהלך טיפול מחייבת שינוי מינון
3. מתוטרקסט ואינפליקסימאב לא הוכחו כיעילים
4. מינון סטרואידים דומה בין אם פי אם אר מבודדת ובין אם מעורבות קרניאלית או סיסטמית

Answer 17

התשובה היא 3
סיכון לאנאוריזמה פי 18
עליה קטנה ללא שינוי קליני אינה מחייבת שינוי מינון
מינון סטרואידים נמוך יותר בפי אם אר מבודדת אך בכל מקרה שיעור הישנויות הוא גבוה

Question 18

מה נכון לגבי טקיאסו

1. מעורבות נרחבת ככל שמתרחקים מהפיצול מהאאורטה
2. מעורבות עורק תת בריחי בלמעלה מתשעים אחוז
3. אין הכרח לבצע אנגיוגרפיה
4. נוכחות של אנאוריזמות אינה תומכת באבחנה

Answer 18

התשובה היא 2
המעורבות עולה קרוב לפיצול
יש לבצע אנגיוגרפיה עם יוד או מ.ר.א כדי להעריך את היקף המחלה, ניתן לראות אנאוריזמות וריבוי קולטרלים

Question 19

מה מהבאים אינו מאפיין היסטולוגי של טקיאסו

1. מעורבות מדיה ואדוונטיציה
2. גרנולומות ותאי ענק
3. פיברוזיס
4. תסנינים לימפוציטריים

Answer 19

התשובה היא 3

Question 20

מה נכון לגבי הטיפול בטקיאסו

1. סטרואידים משפרים פרוגנוזה
2. טיפול ניתוחי או אנדווסקולרי משפר פרוגנוזה
3. מתוטרקסט וטוציליזומאב לא יעילים
4. מומלץ לטפל ניתוחית רק במצבים מסכני חיים או איבר

Answer 20

התשובה היא 2
סטרואידים משפרים תסמינים בלבד
טיפול פולשני משפר פרוגנוזה אך מומלץ רק כאשר הדלקת נשלטת היטב בהיעדר מצב מסכן חיים
מתוטרקסט וטוציליזומאב הראו תוצאות מבטיחות

Question 21

מה מהבאים נכון לגבי הנוך שונליין

1. סטרואידים יעילים למעורבות עורית או כלייתית בלבד
2. סטרואידים נמצאו כמפחיתים הישנויות ומקצרים משך מחלה
3. במבוגרים האבחנה מחייבת ביופסיית כיליה
4. אימונוגלובולין איי מוגבר בחמישים אחוז

Answer 21

התשובה היא 4

סטרואידים אינם יעילים במעורבות עורית או כלייתית, אינם מקצרים מחלה ואינם מפחיתים הישנויות, נדיר שצריך ביופסיית כיליה

Question 22

מה נכון לגבי קריוגלובולינמיה

1. לחמישה אחוזים הפטיטיס סי חיובי
2. רוב הנגעים הכלייתיים הם ממברנופרוליפרטיב
3. גלומרולונפריטיס מהווה סמן פרוגנוסטי חיובי
4. ברוב החולים ראומטיק פקטור שלילי ומשלים תקין

Answer 22

התשובה היא 2
לרוב החולים הפטיטיס סי, ולעומת זאת לחמישה אחוזים מחולי הפטיטיס סי יש קריו
גלומרולונפריטיס הוא סמן פרוגנוסטי רע
ברוב החולים ראומטיק פקטור חיובי ובתשעים אחוז משלים נמוך

Question 23

מה נכון לגבי הטיפול בקריו עם הפטיטיס סי

1. תגובה לטיפול אנטיויראלי אינה בקורלציה עם פעילות המחלה
2. סטרואידים בעלי יעילות נמוכה ביותר
3. ריטוקסימאב אינו יעיל
4. טיפול אנטי ויראלי לבד אינו יעיל וחובה להוסיף תרופה נוספת

Answer 23

התשובה היא 2

Question 24

מה נכון לגבי שיוגרן

1. מעורבות אקסטרה גלנדולרית היא שכיחה בעיקר בחולים עם מחלה משנית לראומטואיד ארתריטיס
2. הגדלה של בלוטת רוק מופיעה בעד שליש מהחולים
3. מעורבות ריאתית מאופיינת בעיקר בקוצר נשימה עקב מחלה אינטרסטיציאלית
4. שקיעה של קומפלקסים אימוניים מהווה חלק מהספקטרום של המחלה
5. חולים עם שיוגרן ראשוני סובלים מסיכון קרדיווסקולרי מוגבר יותר משיוגרן משני

Answer 24

התשובה היא 4
מעורבות חוץ בלוטית נדירה בראומטואיד ארתריטיס+ שיוגרן
הגדלה של בלוטת רוק בשני שליש מהחולים ואינה שכיחה בשיוגרן משנית לראומטואיד
מעורבות ריאתית בעיקר פריברונכיאלית עם שיעול יבש, נדיר מחלה אינטרסטיציאלית ודיספניאה
דווקא שיוגרן + ראומטואיד או לופוס סובלים מסיכון ק”ו מוגבר

Question 25

מה מהבאים נכון לגבי לימפומה בשיוגרן 1. הסוג השכיח הוא לימפומה של תאי טי 2. היא בדרך כלל אגרסיבית 3. רוב הלימפומות הן אקסטרה נודאליות 4. לימפומה עם גרייד גבוה מהווה פקטור פרוגנוסטי חיובי כי מאפשרת טיפול באר-צ'ופ

Answer 25

התשובה היא 3 הסוג השכיח הוא מרג'ינל זון של תאי בי עם גרייד נמוך, לרוב מאלט פקטורים פרוגנוסטים גרועים כוללים תסמיני בי, אדנופתיה מעל 7 ס"מ וגרייד בינוני או גבוה בכל מקרה הטיפול הוא אר צ'ופ

Question 26

מה מהבאים אינו באבחנה המבדלת של שיוגרן 1. איי ג'י ג'י 4 2. איידס 3. סרקואידוזיס 4. לופוס

Answer 26

התשובה היא 4 | לופוס יכול להיות באסוציאציה אך אינו מוזכר בא"מ

Question 27

מה נכון לגבי פוליארתריטיס נודוזה 1. מעורבות ריאתית שכיחה 2. באסוציאציה עם לוקמיה של תאים שעירים 3. לשליש מהחולים נוגדנים להפטיטיס סי 4. למחצית החולים אנקא חיובי 5. בביופסית כיליה בדרך כלל גלומרולונפריטיס

Answer 27

התשובה היא 2 מעורבות ריאתית אינה אופיינית הפגיעה הכלייתית וסקולרית ולא גלומרולרית כי הדלקת היא של כלי דם בינוניים

Question 28

מה מהבאים נכון לגבי הטיפול בבכצ'ט 1. באובאיטיס ונוירובכצ'ט- קולכיצין 2. לנגעים בעור ובריריות- ציקלופוספאמיד 3. לארתריטיס- אימורן + סטרואידים + ציקלוספורין 4. באנאוריזמות ריאתיות- פאלס ציקלופוספאמיד

Answer 28

התשובה היא 4 מעורבות מוקוזלית מטופלת טופיקלית. במקרים קשים יותר- תלידומיד. מעכב פוספודיאסטראז 4, הוכח כיעיל לנגעים אוראליים אך היעילות ירדה עם הפסקת הטיפול. לנגעים מוקוקוטנאים וארתריטיס- קולכיצין באובאיטיס ונוירו-בכצ'ט- סטרואידים + אימורן + ציקלוספורין. בפן-אובאיטיס רפרקטורית- אנטי טי אן אף. בתרומבופלביטיס- אימונוסופרסיה. באנאוריזמות ריאתיות או פריפריות- פאלס ציקלופוספאמיד

Question 29

מה אינו נכון לגבי סינדרום אפלא 1. חיובי כוזב לסיפיליס 2. הנוגדנים מופיעים יותר בחולים במחלות אוטואימוניות אך רק מיעוטם מפתחים את הסינדרום 3. אירועים עורקיים מופיעים יותר בגפיים התחתונות 4. בליבמן סאקס הוגטציות קטנות מאוד

Answer 29

התשובה היא 3 אירועים עורקיים מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בכלי הדם המוחיים ויכולים לגרום למיגרנה, ירידה קוגניטיבית, שבץ וחסימה של עורק רטינלי. בנוסף ניתן לראות אירועים עורקיים בגפיים המובילים לכיבים איסכמיים, נקרוזיס בקצות האצבעות, נקרוזיס א-וסקולרי של העצמות וכן אוטם שריר הלב, סטנוזיס של עורקי הכיליה, תסחיפים גלומרולריים, אוטמים בטחול, לבלב ואדרנל.

Question 30

מה מהבאים אינו מוזכר כמאפיין של אפלא 1. נקרוזיס של מח העצם 2. שבר פתולוגי 3. ארתריטיס 4. תרומבוציטוזיס 5. מיקרואנגיופתיה תרומבוטית

Answer 30

התשובה היא 4

Question 31

מה מהבאים אינו מוזכר כסיבוך מיילדותי הקשור באפלא 1. דימום מוגבר בלידה 2. עובר קטן לגיל ההריון 3. אקלמפסיה 4. פרה-אקלמפסיה

Answer 31

התשובה היא 1

Question 32

בת 34 עם לופוס נפריטיס, בשבוע 30 להריון נכנסה לניתוח קיסרי בחירום עקב פרה אקלמפסיה, תרומבוציטופניה במעבדה, בעור ניכר ליבדו רטיקולריס. ללא אירועים תרומבוטיים בעברה. מה מהבאים נחוץ לאבחנה של אפלא 1. אירוע תרומבוטי אחד נוסף לפחות 2. זיהוי של נוגדן אופייני בדם בשתי בדיקות שונות בהפרש של 12 שבועות לפחות 3. אין צורך בקריטריון נוסף לאור לופוס נפריטיס ברקע 4. עוד שני סיבוכים מיילדותיים

Answer 32

התשובה היא 2 האבחנה נעשית כאשר יש קריטריון קליני וקריטריון מעבדתי, בהיעדר אטיולוגיה אחרת לתרומבופיליה. קריטריונים קליניים: 1. אירוע תרומבוטי קליני אחד לפחות, עורקי/ורידי/כלי דם קטנים (לפי אפטודייט לא כולל תרומבוזיס ורידי שטחי) 2. סיבוכי הריון: a. אירוע אחד לפחות של מוות עוברי לא מוסבר עם עובר תקין מורפולוגית בשבוע עשר ואילך b. לידה מוקדמת לפני שבוע 34 של עובר תקין מורפולוגית, משנית לפרה אקלמפסיה, אקלמפסיה או אי ספיקה שלייתית c. שלוש ומעלה הפלות ספונטניות רצופות לא מוסברות לפני שבוע עשר קריטריונים מעבדתיים בטיטר בינוני-גבוה בשתי בדיקות שונות בהפרש של 12 שבועות: 1. LAC 2. aCL 3. b2GP

Question 33

מה נכון לגבי הטיפול באפלא 1. סטרואידים יעילים מאוד בהריון 2. בהריון קומדין + אספירין 3. חולה ללא אירועים תרומבוטיים או סיבוכים מיילדותיים אשר כל הנוגדנים שלה חיוביים צריכה לקבל אספירין והידרוקסיכלורוקווין 4. איי וי איי ג'י לא הוכח כיעיל באירועים חוזרים על טיפול בקומדין 5. הטיפול בחולים עם קטסטרופיק אפלא בט"נ הוא בקומדין עם איי אן אר מטרה 3-4

Answer 33

התשובה היא 3 אחרי אירוע תרומבוטי ראשון, קומדין לכל החיים עם איי אן אר מטרה 2.5-3.5, לבד או בשילוב עם אספירין. בהריון קלקסן + אספירין. איי וי איי ג' 400 מ"ג/ק"ג ליום למשך 5 ימים יכול למנוע הפלות. סטרואידים אינם יעילים. חולים ללא קריטריון קליני אשר כל הנוגדנים שלהם חיוביים או שיש להם לופוס, הם בסיכון מוגבר ויש לטפל עם אספירין + הידרוקסיכלורוקווין. חלק מהחולים עם אפלא וחולים עם קטסטרופיק סובלים מאירועים חוזרים למרות טיפול הולם, בחולים אלו פרוטוקול של איי וי איי ג'י כמתואר יכול להועיל. בחולים עם קטסטרופיק המאושפזים בט"נ לא ניתן לטפל בקומדין ובמקרה זה מטפלים בקלקסן. במקרה של היט- פונדפרינוקס או ריברוקסבן

Question 34

מה נכון לגבי גאוט 1. מיקרוסקופ אור מקוטב עוזר להבחין בין כל מחלות הגבישים המפרקיות 2. עד גיל המעבר שכיחות זהה בין גברים לנשים ומגיל המעבר יותר גברים 3. התקפים מוקדמים נוטים לשכוך ספונטנית תוך 3-10 ימים 4. טיפול היפואוריצמי תוך כדי התקף מהווה סינרגיסט לטיפול בקולכיצין

Answer 34

התשובה היא 3 מיקרוסקופ אור מקוטב אינו עוזר לזהות אפטייט בכל מקרה יותר בגברים אך השכיחות עולה בנשים מנופאוזאליות בעיקר המטופלות במשתנים, וסובלות מאוסטאוארתריטיס ואיס"כ קלה טיפול היפואוריצמי מהווה טריגר להתקף

Question 35

מה אינו נכון לגבי גאוט 1. אוטם שריר הלב או שבץ יכולים להוות טריגר להתקף 2. חולים יכולים להתייצג לראשונה עם טופי ללא סינוביטיס 3. גבישי גאוט זורחים באור מקוטב 4. אין גבישים במפרק בין ההתקפים

Answer 35

התשובה היא 4

Question 36

מה נכון לגבי גאוט 1. לויקוציטים בנוזל סינוביאלי עד 60000 2. רמות ח' אורית גבוהות במיוחד בזמן התקף 3. אין צורך לבצע איסוף שתן לחומצה אורית ומספיק רמות ח' אורית בדם, שכן חלק מהחולים אינם מצליחים להפריש מספיק 4. סונר אינו מהווה חלק מההערכה הרדיוגרפית של גאוט

Answer 36

התשובה היא 1 בזמן התקף הרמות יכולות להיות נמוכות איסוף שתן מסייע להעריך סיכון לאבנים ולקבוע אם מדובר בייצור עודף או הפרעה בהפרשה, כאשר רמות מעל 800 ביממה הן משניות ליצור עודף בסונר בשלב מוקדם ניתן לראות double contour sign מאפיינים רדיוגרפיים כוללים ציסטות, ארוזיות עם גבולות סקלרוטיים ומאסות ברקמה רכה

Question 37

מה נכון לגבי הטיפול בגאוט 1. בזמן התקף יש להתחיל קולכיצין במקביל לאלוריל 2. ת"ל גסטרואינטסטינליות מצריכות השהיה של הקולכיצין ומתן טיפול תומך 3. נוגדי דלקת לא סטרואידליים פחות יעילים מקולכיצין ובעלי פרופיל ת"ל גבוה ולכן אינם משמשים בטיפול 4. טיפול היפואוריצמי מומלץ כבר מההתקף הראשון וללא קשר לרמות חומצה אורית בדם או הסתמנות חוץ מפרקית 5. יעד מטרה של חומצה אורית בטיפול הוא <8

Answer 37

``` התשובה היא 2 טיפול היפואוריצמי מומלץ כאשר: ארעו לפחות 2 התקפים ח' אורית > 9 נוכחות של אבני אוריאט טופי ארתריטיס כרוני של גאוט יעד מטרה הוא < 5-6 ```

Question 38

מה נכון לגבי הטיפול בגאוט 1. קומפרסים קרים לא מומלצים שכן יכולים להגביר את שקיעת הגבישים 2. תרופות נוגדות דלקת מומלצות הן כאלו עם זמן מחצית חיים ארוך 3. לוסרטן ואמלודיפין יכולות לסייע בהגברת הפרשה של חומצה אורית 4. אין צורך להתאים תרופות אוריקוזוריות לתפקוד הכלייתי

Answer 38

התשובה היא 3 קומפרסים קרים ומנוחה יכולים להקל תרופות נוגדות דלקת עם זמן מחצית חיים קצר טיפול אוריקוזורי למי שלא מצליח להפריש ויש לו תפקוד כליה תקין/ קריאטנין עד 2

Question 39

מה נכון לגבי הטיפול בגאוט 1. אלוריל אינו מומלץ למי שיש לו נטיה לייצר אבנים 2. חולים עם תגובה עורית קלה לאלוריל- אין צורך להחליף טיפול אלא להפחית מינון בלבד 3. אלוריל אסור בפינוי כלייתי < 50 4. רעילות לאלוריל גבוהה במי שיש לו אלרגיה לפניצילין

Answer 39

התשובה היא 4 באנשים שמייצרים ח' אורית ביתר, מייצרים אבנים, ואלו עם איס"כ, הקסנתין אוקסידאז הטוב והנפוץ ביותר הוא אלופורינול מינון מקסימלי 800 מ"ג ביום ויש להתאים כלייתית כך שבפינוי של 10 המינון הוא 100 מ"ג בתגובה עורית קלה יש להחליף טיפול או לנסות דה-סנטיסיזציה רעילות של אלופורינול גבוהה במיוחד באנשים שלוקחים במקביל תיאזיד, באנשים שאלרגיים לפניצילין ואמפיצילין, ובאסיאתים המבטאים HLA-B58:01.

Question 40

מה מהבאים אינו מוכר כתופעת לוואי של אלוריל 1. דיכוי מח עצם 2. נקרוזיס א-וסקולרי 3. TEN 4. הפטיטיס גרנולומטוטית 5. וסקוליטיס

Answer 40

התשובה היא 2

Question 41

מה נכון לגבי הטיפול בגאוט 1. פבוקסוסטאט אינו מצריך התאמת מינון כלייתי באי ספיקה שאינה קשה 2. קולכיצין משמש כטיפול בזמן התקף בלבד ויש להפחיתו בהדרגה עם התחלת טיפול היפואוריצמי על מנת להפחית רעילות 3. פגלוטיקאז היא תרופה שניתנת במתן תת עורי אחת ליום 4. לקולכיצין אין אינטראקציות בין תרופתיות מוכרות וניתן לתת אותו גם לחולי דיאליזה

Answer 41

התשובה היא 1 ממשיכים את הקולכיצין עד שהמטופל נורמואוריצמי וללא התקפים במשך חצי שנה או ככל שקיימים טופי. קולכיצין אסור בחולי דיאליזה, וכמובן מותאם לתפקוד כלייתי ירוד או לתרופות אחרות שיש לו אינטראקציה עימן, למשל קלריתרומיצין או תרופות אחרות המעכבות CYP3A4 פגלוטיקאז ניתנת תוך ורידי אחת לשבוע ויעילה ביותר

Question 42

מה נכון לגבי סרקואידוזיס 1. סיטי אינו משמש למעקב אחר התקדמות המחלה 2. התסנינים הם בדרך כלל באונות התחתונות 3. לרוב החולים תמונה חסימתית בתפקודי ריאות 4. יתר ל"ד ריאתי הוא סיבוך שכיח

Answer 42

``` התשובה היא 1 מעקב על ידי צילום חזה תסנינים באונות עליונות לחצי תמונה חסימתית יל"ד ריאתי ב-5% ```

Question 43

מה נכון לגבי לופוס 1. נוגדנים מוגברים בסרום מנבאים ביטויים קליניים של המחלה בטווח הקרוב ומצריכים מעקב 2. עישון מהווה טריגר סביבתי בעוד שאלכוהול נמצא מגן 3. הפתולוגיה בעור היא וסקוליטיס הנגרם כתוצאה מחשיפה לקרינת שמש 4. ביופסיה של קשרי לימפה יכולה לספק אבחנה היסטולוגית

Answer 43

התשובה היא 2 נוגדנים יכולים להיות מוגברים שנים לפני הופעת המחלה הפתולוגיה בעור היא שקיעת נוגדנים בצומת דרמו-אפידרמל ביופסיה של קשרית לימפה תדגים דלקת כרונית לא ספציפית ויעילה רק לשלילת ממאירות או זיהום

Question 44

מה נכון לגבי אבחנה של לופוס 1. ביופסיית כיליה חיובית בשילוב עם סרולוגיה חיובית כלשהי מהווה אבחנה גם בהיעדר קריטריון נוסף 2. קריטריונים קליניים כוללים ציטופניות והיפוקומפלמנטמיה 3. א.נ.א היא בדיקה ספציפית אך לא רגישה 4. א.נ.א שלילית שוללת לופוס

Answer 44

התשובה היא 1 היפוקומפלמנטמיה היא קריטריון אימוני, אם כי ציטופניות הן אכן קריטריון קליני (אנמיה המוליטית, לויקופניה <4000, לימפופניה<1000 ותרומבוציטופניה < מאה אלף א.נ.א רגישה מאוד > 98% מהחולות אך לא ספציפית, יכול להיות מצב שתהיה שלילית בעת הופעת הקליניקה ותהפוך חיובית תוך שנה. יש מצבים של אנא נגטיב אך הם נדירים ולרוב מלווים בהופעת נוגדנים אחרים כמו רו/לה

Question 45

מה נכון לגבי אבחנה של לופוס 1. אנטי דאבל סטרנדד אינם בקורלציה עם המחלה 2. אנטי ס.מ בקורלציה עם לופוס נפריטיס 3. אנטי רו קשור ללופוס עורית 4. אנטי רו קשור בסיכון מוגבר לנפריטיס 5. אפלא אינם נחשבים קריטריון אימוני בלופוס כי אינם ספציפיים, אך תומכים באבחנה

Answer 45

התשובה היא 3 דאבל סטרנדד הם ספציפיים ובקורלציה, בעיקר נפריטיס ווסקוליטיס אנטי רו קשור בסיכון נמוך לנפריטיס

Question 46

בת 29 מתייצגת עם פריחה המחמירה בשמש ותרומבוציטופניה ללא תסמין/ממצא אחר. במעבדה א.נ.א חיובי. מה השלב הבא? 1. מדובר באבחנה וודאית של לופוס, יש לטפל 2. מדובר באבחנה אפשרית של לופוס, יש לבצע מעקב הדוק 3. האבחנה של לופוס נשללה, יש לחפש אבחנה אחרת 4. מדובר באבחנה אפשרית של לופוס, יש לטפל

Answer 46

התשובה היא 4

Question 47

בת 29 מציגה פריחה עורית, פגיעה כלייתית ותרומבוציטופניה. סה"כ מכלול הסימפטומים חשוד כלופוס. בדיקת אנא שלילית פעמיים, בדיקת דאבל סטרנדד שלילית, בדיקת אנטי-רו שלילית. כיצד יש להתקדם כעת באבחנה? 1. ביופסיית כיליה 2. לקחת בדיקת אנטי לה 3. לחפש אבחנה אחרת 4. להתחיל לטפל אמפירית 5. לחזור על דאבל סטרנדד

Answer 47

התשובה היא 3 | כאשר מכלול התסמינים מחשיד ואנא שלילית- חוזרים על אנא ומוסיפים דאבל סטרנדד ואנטי רו, אם הכל שלילי, נשלל לופוס

Question 48

מה נכון לגבי לופוס 1. רמיסיה מתמשכת היא שכיחה 2. ברוב החולות ניתן להשיג פעילות מחלה נמוכה על פלקווניל ו/או סטרואידים במינון נמוך 3. לעשר אחוז מהחולות דפורמציות במפרקים 4. מיוזיטיס אינו חלק מספקטרום המחלה 5. פריחת הפרפר היא הנגע הכרוני השכיח ביותר

Answer 48

התשובה היא 3 נדיר שיש רמיסיה מתמשכת פעילות מחלה נמוכה על פלקווניל ו/או סטרואידים במינון נמוך ניתן להשיג רק בשליש מהחולות לעשר אחוז דפורמציות אך לעד 50% ארוזיות בסונר (נדיר לראות ברנטגן). לחלק מהחולות ארתריטיס דמויית ראומטואיד עם קריטריונים חופפים (נקרא רופוס) יכול להיות מיוזיטיס אך לזכור שמיאלגיה יכולה להיות גם משנית לסטרואידים הנגע הכרוני השכיח הוא דיסקואיד, פריחה פוטוסנסיטיבית היא הנגע החריף השכיח ביותר

Question 49

מה נכון לגבי לופוס 1. הכיבים ברירית האף והפה בדרך כלל אינם כואבים 2. הפריחה העורית התת חריפה היא פוטוסנסיטיבית 3. נפריטיס אינה מהווה סיבת תמותה שכיחה בעשור הראשון של המחלה 4. לא הוכח כי סטטינים יעילים למניעה של מחלה וסקולרית בלופוס

Answer 49

התשובה היא 2

Question 50

מה נכון לגבי לופוס 1. הביטוי הריאתי השכיח הוא מחלה אינטרסטיציאלית 2. דימום אלבאולרי מהווה חלק מספקטרום המחלה בלופוס 3. הביטוי הקרדיאלי השכיח הוא ליבמן זאקס 4. הוכח כי דיכוי חיסוני אגרסיבי משפר מיוקרדיטיס/אנדוקרדיטיס בלופוס 5. פריקרדיטיס אינו מגיב היטב לטיפול אימונוסופרסיבי וגורם בשיעור גבוה לטמפונדה

Answer 50

התשובה היא 2 הביטוי השכיח ביותר הוא פלאוריטיס עם או ללא תפליט הביטוי הקרדיאלי השכיח הוא פריקרדיטיס אשר מגיב לאימונוסופרסיה ולא שכיח שגורם לטמפונדה אימונוסופרסיה אגרסיבית לא הוכחה במיו/אנדוקרדיטיס אך בכל מקרה כן מקובל לתת

Question 51

מה נכון לגבי לופוס 1. המוליזה מתפתחת באופן תת חריף בדרך כלל ואינה מגיבה לטיפול סטרואידלי 2. לויקופניה תגרום לרוב לדיכוי חיסוני 3. אירועים חוזרים של המוליזה יכולים להגיב לספלנקטומי 4. הפרעה באנזימי כבד אינה נחשבת כחלק מביטויי המחלה 5. סינדרום סיקה אינו שכיח אך במידה ומופיע הוא חמור עד כדי פגיעה בראיה

Answer 51

התשובה היא 3 המוליזה מתפתחת באופן פתאומי ומגיבה לסטרואידים לויקופניה אינה גורמת בדרך כלל לדיכוי חיסוני ואינה מצריכה טיפול אירועים חוזרים של המוליזה/תרומבוציטופניה קשה או צורך בטיפול סטרואידלי ממושך במינון גבוה מצריך לחשוב על אסטרטגיות אחרות כמו ריטוקסימאב, פקטורי גדילה של טסיות ו/או ספלנקטומי. עליה באנזימים הפטוצלולריים שכיחה בלופוס פעילה סינדרום סיקה וקונג'וקטיביטיס לא ספציפית הן שכיחות ולא גורמות לרוב לאבדן הראיה, בניגוד לאופטיק נויריטיס ווסקוליטיס רטינלית העלולות לגרום לעיוורון תוך ימים עד שבועות. סיבוכים של סטרואידים סיסטמיים ובמתן אינטרה-אורביטלי כוללים קטרקט (שכיח) וגלאוקומה.

Question 52

מה נכון לגבי הטיפול בלופוס 1. גם במחלה קלה ללא סיכון חיים/איבר יש צורך בדיכוי חיסוני 2. פלקווניל הוכח כמשפר תסמינים אך לא מפחית התלקחויות 3. בלימומאב שמור לחולות עם מחלה קשה מסכנת חיים/איבר, בפרט לופוס נפריטיס 4. בחולים עם נפריטיס 3 ו-4 טיפול מוקדם בסטרואידים במינון גבוה + ציקלופוספאמיד/מ.מ.פ מפחית מחלת כליות סופנית ותמותה

Answer 52

התשובה היא 4 במחלה קלה ניתן לטפל באנלגטיקה (נוגדי דלקת לא סטרואידלים) ופלקווניל, אשר נמצא כמשפר סימפטומים והפסקתו הובילה לעליה בתדירות ההתלקחויות בחולה רפרקטורית עם מחלה שאינה מסכנת חיים או איבר ניתן לשקול תוספת בלימומאב, אשר לא נבדק בנפריטיס. משפר תסמינים בחמישים אחוז מהחולות.

Question 53

מה מהבאים אינו נכון לגבי הטיפול בלופוס 1. נוגדי דלקת לא סטרואידליים בלופוס יכולים לגרום להפרעה באנזימי כבד 2. פלקווניל יכול לגרום לפגיעה רטינלית 3. סטרואידים יכולים לגרום לקטרקט וגלאוקומה 4. מ.מ.פ ניתנת לנשים בגיל הפוריות מאחר ואינה טרטוגנית 5. מ.מ.פ מהווה חלק מהטיפול בנפריטיס

Answer 53

התשובה היא 4 יש להפסיק ציקלופוספאמיד/מ.מ.פ לפחות 3 חודשים לפני כניסה להריון הטיפול בנפריטיס חריפה כולל סטרואידים במינון גבוה + ציקלופוספאמיד/מ.מ.פ כאינדוקציה ובהמשך אחזקה עם מ.מ.פ, או אימורן אם יש תכנון להיכנס להריון

Question 54

מה נכון לגבי טיפול בלופוס 1. למ.מ.פ יותר ת"ל טוקסיות מאימורן כטיפול אחזקה 2. אימורן יותר יעיל מ-מ.מ.פ לשמירה על הכליות 3. לא ניתן לטפל במטותרקסט לנפריטיס או ביטויים מסכני חיים אחרים של לופוס 4. רוב הנשים חוות התלקחויות במהלך ההריון 5. סטרואידים סיסטמיים אסורים בהריון

Answer 54

התשובה היא 3 מ.מ.פ ואימורן זהים מבחינת רעילות אם כי מ.מ.פ יותר יעיל בשמירה על הכליות לרוב הנשים אין עליה בהתלקחויות בהריון מחלה פעילה בהריון מדוכאת באמצעות סטרואידים סיסטמיים

Question 55

מה נכון לגבי לופוס בהריון 1. לופוס אינו גורם לפגיעה בפוריות 2. מתוטרקסט בטוח בהריון 3. סטרואידים אינם גורמים לפגיעה עוברית 4. התרופות אינן עוברות בהנקה

Answer 55

התשובה היא 1 כן מעלה סיכון פי 2-3 לאבדן הריון פגיעה עוברית ע"י סטרואידים (בעיקר בתזמון שאינו מומלץ) כוללת משקל לידה נמוך, הפרעות התפתחות מע' העצבים המרכזית ונטיה לתסמונת מטבולית בבגרות. כל אחת מהתרופות כנראה עוברת בהנקה, לפחות בכמויות קטנות, ומומלץ לשקול לא להניק.

Question 56

מה נכון לגבי לופוס 1. ציטוטוקסיקה יעילה ב-טיטיפי/אייצ' יו אס 2. בלופוס סיכון מוגבר ללימפומה 3. לופוס נפריטיס חוזרת בכיליה המושתלת בכחמישים אחוזים 4. איי אן אר מטרה באפלא + לופוס עם אירועים עורקיים 3-4

Answer 56

התשובה היא 2 ציטוטוקסיקה לא יעילה והטיפול הוא סטרואידים+פלסמפרזיס בנוסף לסיכון לנון הודג'קינס לימפומה יש גם עליה בממאירויות סולידיות נפריטיס בכיליה מושתלת בחמישה אחוזים אי אן אר מטרה 3-3.5 באירוע עורקי/אירועים חוזרים בניגוד ל-2-2.5 לאחר אירוע ורידי ראשון

Question 57

מה מהבאים אינו מהווה פקטור פרוגנוסטי גרוע בלופוס 1. אפלא חיובי 2. מעורבות מערכת עצבים מרכזית 3. גברים 4. היפואלבומינמיה 5. אנטי דאבל סטרנדד חיובי

Answer 57

התשובה היא 2 פקטורים המנבאים פרוגנוזה גרועה: קריאטנין > 1.4, יל"ד, תסמונת נפרוטית (חלבון > 2.6 גר'/יממה), אנמיה (המוגלובין < 12.4), היפואלבומינמיה, משלים נמוך, אפלא, גברים, מוצא אפרו-אמריקאי/היספאני וסטטוס סוציואקונומי נמוך.

Question 58

מה נכון לגבי לופוס המושרית על ידי תרופות 1. יותר בשחורים 2. שכיח שמערב כליות 3. שכיח דאבל סטרנדד 4. נדיר שחולף עם הפסקת התרופה 5. תרופות רבות משרות אנא ללא התפתחות לופוס

Answer 58

התשובה היא 5 | יותר בלבנים, נדיר כליות/מח, נדיר דאבל סטרנדד, לרוב חולף תוך שבועות מהפסקת התרופה

Question 59

מה מהתרופות הבאות אינה ידועה כמשרה לופוס 1. דקרבזין 2. פי טי יו 3. סימבסטטין 4. משתנים 5. אנטי טי אן אף

Answer 59

התשובה היא 1

Question 60

מה הביטוי העיני השכיח ביותר בסרקואידוזיס? 1. קונג'וקטיביטיס 2. אין מעורבות עינית בסרקואידוזיס 3. אובאיטיס קדמית 4. אוביאטיס אחורית 5. סינדרום סיקה

Answer 60

התשובה היא 3 הביטוי השכיח ביותר הוא אובאיטיס קדמית, אם כי כרבע מהחולים סובלים מדלקת בחלקים הפוסטריוריים. גם חולים אסימפטומטיים יכולים לסבול מדלקת ולהתקדם בסופו של דבר לעיוורון ולכן מומלצת הערכה אופתלמולוגית. סינדרום סיקה במעל מחצית מהחולים.

Question 61

מה נכון לגבי מעורבות ריאתית בסרקואידוזיס 1. דיפוזיה היא הבדיקה הרגישה ביותר 2. לצורך סטייג'ינג יש צורך בבדיקת סיטי תקופתית 3. נדיר שיש תמונה חסימתית בספירומטריה 4. חצי מהחולים עם יתר לחץ דם ריאתי

Answer 61

התשובה היא 1 לחץ ריאתי בחמישה אחוזים למעקב צילומי רנטגן ביטוי חסימתי בחצי מהחולים

Question 62

מה הפגיעה הכלייתית השכיחה בסרקואידוזיס 1. אין פגיעה כלייתית בסרקואידוזיס 2. היפרקלצמיה 3. נפריטיס אינטרסטיציאלית גרנולומטוטית 4. וסקוליטיס 5. נפרוליתיאזיס

Answer 62

התשובה היא 2

Question 63

מה נכון לגבי סרקואידוזיס 1. עליה של אייס אינה רגישה אך פתוגנומונית 2. אופטיק נויריטיס ונגעים בחומר הלבן מהווה ממצא פתוגנומוני למעורבות מע' עצבים מרכזית 3. אריתמיות אינן מאפיין שכיח של מעורבות קרדיאלית 4. דיאבטיס אינסיפידוס יכולה להיות הסתמנות של סרקואידוזיס

Answer 63

התשובה היא 4 אייס יכול לעלות גם בהנסן, גושה, היפרתירואידיזם וזיהומים גרנולומטוטיים מפושטים אבחנה מבדלת של אופטיק נויריטיס ונגעים בחומר הלבן היא מולטיפל סקלרוזיס

Question 64

מנה לפחות 5 ת"ל של ציקלופוספאמיד

Answer 64

``` ממאירות שלפוחית ציסטיטיס דיכוי מח עצם פיברוזיס ריאתי תופעות גסטרואינטסטינליות טרטוגני זיהומים אופורטוניסטיים פגיעה בפוריות ```

Question 65

מנה לפחות 5 ת"ל של מטותרקסט

Answer 65

``` פגיעה כבדית עד כדי פיברוזיס וצירוזיס טרטוגני זיהומים אופורטוניסטיים תופעות גסטרואינטסטינליות פנאומוניטיס דיכוי מח עצם סטומטיטיס ```

Question 66

מנה לפחות 5 ת"ל של ריטוקסימאב

Answer 66

``` ריאקטיבציה של הפטיטיס בי זיהומים אופורטוניסטיים פי אם אל תגובות מוקו-קוטנאיות תגובות לעירוי טומור ליזיס נויטרופניה ```

Question 67

מנה 5 ת"ל של אימורן

Answer 67

``` זיהומים אופורטוניסטיים הפטוטוקסי תופעות גסטרואיטסטינליות דיכוי מח עצם רגישות יתר ```

Question 68

מה מהבאים אינו מהווה אפשרות טיפולית בהתקף גאוט חריף? 1. אלוריל 2. פרדניזון 3. אנקינרה 4. נקסין 5. קולכיצין

Answer 68

התשובה היא 1 תרופות היפואוריצמיות בדרך כלל אינן מותחלות במהלך התקף חריף אלא לאחר שהחולה התייצב והחל קולכיצין במינון נמוך (0.6*1-2 ביום) על מנת להפחית את הסיכון להתקפים שבדרך כלל מופיעים תחת טיפול היפואוריצמי בהיעדר טיפול אנטיאינפלמטורי. ממשיכים את הקולכיצין עד שהמטופל נורמואוריצמי וללא התקפים במשך חצי שנה או ככל שקיימים טופי.

Question 69

מה יעד חומצה אורית בטיפול היפואוריצמי? 1. 7-8 2. 6-7 3. 5-6 4. 4-5

Answer 69

התשובה היא 3 הפחתת רמות ח' אורית בדם אל מתחת ל-5-6 מ"ג/ד"ל היא קריטית להשגת שליטה על המחלה, מניעת התקפים ומניעה של שקיעת טופי. טיפול תרופתי מומלץ כאשר לא ניתן להוריד את רמות החומצה האורית באמצעים פשוטים כמו הפחתת משקל, דיאטה דלת פורין, שתיה מרובה, הגבלת שתיית אתנול, צריכה מופחתת של מזונות עתירי פרוקטוז והמנעות ממשתנים.

Question 70

מה מהבאים אינו מהווה אינדיקציה לתחילת טיפול היפואוריצמי 1. מטופל עם טופי 2. מטופל עם פוליארתריטיס כרונית 3. מטופל עם ח' אורית 8.5 4. אבנים בדרכי השתן בסונר כליות 5. התקף גאוט שני

Answer 70

התשובה היא 3 הטיפול מומלץ כאשר ארעו לפחות 2 התקפים, ח' אורית > 9, נוכחות של אבני אוריאט וכן יש לוודא כי המטופל מוכן להתחייב לטיפול לכל החיים. יש להתחיל בכל מטופל שיש לו כבר טופי או ארתריטיס כרוני של גאוט.

Question 71

מה מהבאים נכון לגבי טיפול בגאוט? 1. קונטרה אינדיקציה מוחלטת לקולכיצין באי ספיקת כליות כרונית 2. אינטראקציה של קולכיצין עם קלריתרומיצין 3. עם הופעת ת"ל גסטרואינטסטינליות יש להפסיק את הטיפול בקולכיצין ואין לחדש אותו לאחר מכן 4. בהיעדר ת"ל או ק"א יש להמשיך קולכיצין לכל החיים

Answer 71

התשובה היא 2 ממשיכים את הקולכיצין עד שהמטופל נורמואוריצמי וללא התקפים במשך חצי שנה או ככל שקיימים טופי. קולכיצין אסור בחולי דיאליזה, וכמובן מותאם לתפקוד כלייתי ירוד או כאשר המטופל מקבל מעכבי ציטוכרום סי או גליקופרוטאין פי, כמו קלריתרומיצין יש להשהות את הטיפול ברגע שמופיע שלשול ולתת טיפול סימפטומטי.

Question 72

מה מהבאים נכון לגבי אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. בהיעדר ממצאים הדמייתיים ובנוכחות בי27 מספיק קריטריון נוסף אחד לאבחנה 2. אנקילוזינג ללא ממצאים ברנטגן (אך כן במרי) מאפיין יותר גברים מנשים 3. ברוב החולים התסמינים מופיעים לאחר גיל 40 4. ארתריטיס של הכתף או של הירך נחשבת כחלק ממחלה אקסיאלית

Answer 72

התשובה היא 4 לאבחנה צריך הדמיה + קריטריון אחד או בי 27 + שני קריטריונים, במטופל בן 45 ומטה עם כאב גב אינפלמטורי 3 חודשים ומעלה לנשים יש יותר אנקילוזינג לא רדיוגרפי רק 5% מאובחנים מעל גיל 40 כתף וירך נחשבים אקסיאליים, כתף לרוב פחות תסמינית

Question 73

מה מהבאים נכון לגבי אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. ארתריטיס פריפרית אינה טיפוסית, ואם היא מופיעה היא לרוב בשלבים מאוחרים ואסימטרית 2. אם יש מעורבות צרביקלית היא מופיעה בשלב מוקדם 3. ארתריטיס פריפרית ואנתזיטיס מאפיינים מחלה בילדות לעומת מחלה אקסיאלית המופיעה בסוף ההתבגרות בדר"כ 4. ההגבלה בתנועה של עמוד השדרה נובעת בעיקר מאיחוי גרמי של מפרקי החוליות

Answer 73

התשובה היא 3 ארתריטיס פריפרית לרוב סימטרית ומופיעה בכל שלב אם כי אכן מאפיינת יותר ילדים מעורבות צרביקלית מופיעה בשלב מאוחר ההגבלה בתנועה נובעת מספאזם שרירי עקב כאב ואינה פרופורציונאלית למידת האיחוי הגרמי

Question 74

מה מהבאים נכון לגבי אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. מבחן שובר חיובי מוגדר כהארכה של 5 ס"מ ומעלה של הקו בן עשרה ס"מ מהפסיס כלפי מעלה, במעבר מעמידה לכיפוף 2. התרחבות בית החזה היא פתולוגית כאשר היקף החזה הוא פחות מחמישה ס"מ בין שאיפה מקסימלית לנשיפה מאומצת 3. כיפוף לטרלי הוא פתולוגי כאשר האצבע האמצעית עוברת פחות מחמישה ס"מ לאורך הרגל 4. במקרים קשים לא מטופלים מופיע היפרלורדוזיס לומבארי

Answer 74

התשובה היא 2 שובר חיובי הוא פחות מ-5 ס"מ כיפוף לטרלי חיובי הוא פחות מעשרה ס"מ במקרים הקשים הלורדוזיס הלומבארי נעלם, הקיפוזיס התורקאלי מחמיר ויש אטרופיה של הישבן

Question 75

מה מהבאים נכון לגבי אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. המחלה תמיד מחמירה בהריון 2. הסיכון לשבר ספינלי הוא זניח 3. הביטוי החוץ מפרקי השכיח ביותר הוא אובאיטיס קדמית 4. כאשר באסוציאציה עם דלקת במעי היא לרוב תסמינית

Answer 75

התשובה היא 3 שליש מחמירות, שליש ללא שינוי ושליש משתפרות הסיכון לשבר ספינלי בטראומה מינורית הוא גבוה עקב עמ"ש נוקשה ואוסטאופורוטי, 10% לאורך החיים אובאיטיס קדמית ב-40%, לרוב חד צדדי עם כאב ופוטופוביה, בהמשך קטרקט וגלאוקומה דלקת מעי ב-60% אך רק 5-10% עם מחלת מעי דלקתית תסמינית

Question 76

איזו תופעת עור אינה מוזכרת באסוציאציה עם אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. פסוריאזיס 2. אריתמה נודוזום 3. הידרדניטיס ספורוטיבה 4. אקנה

Answer 76

התשובה היא 2

Question 77

מה מהבאים אינו מוזכר באסוציאציה עם אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. AR 2. CAD 3. AVB 4. STROKE

Answer 77

התשובה היא 4

Question 78

מה מהבאים אינו מוזכר באסוציאציה עם אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. פרוסטטיטיס 2. אורטריטיס 3. פיברוזיס ריאתי 4. עמילואידוזיס 5. תסמונת זנב הסוס

Answer 78

התשובה היא 2

Question 79

מה מהבאים נכון לגבי אנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. שכיח חסר איי ג'י איי 2. רמות אנא תמיד גבוהות 3. רמות אם אם פי 3 בסרום הן בקורלציה עם פעילות המחלה 4. כמעט כל החולים ללא סקרואיליאטיס רדיוגרפי באבחנה מפתחים ממצאים רדיוגרפיים תוך 15 שנים

Answer 79

התשובה היא 3 בדר"כ רמות איי ג'י איי גבוהות אם רמות אנא גבוהות זה לא עקב המחלה אלא עקב מעכבי טי אן אף למשל רק רבע מהחולים מפתחים ממצאים רדיוגרפיים וזה מדגיש את החשיבות של מרי באבחנה

Question 80

מה נכון לגבי טיפול באנקילוזינג ספונדיליטיס? 1. קו ראשון הוא מעכבי טי אן אף 2. רקע של לופוס מהווה ק"א לטיפול במעכבי טי אן אף 3. הריון והנקה מהווים ק"א למעכבי טי אן אף 4. מעכב טי אן אף עלול להחמיר מחלת מעי דלקתית חבויה

Answer 80

התשובה היא 2 קו ראשון תרופתי הוא נון סטרואידלס חולים עם אבחנה דפיניטיבית ומחלה פעילה ללא תגובה יתקדמו למעכבי טי אן אף לפני תחילת טיפול יש לשלול שחפת לטנטית ומי שחיובי (מנטו>5 ס"מ או קוונטיפרון חיובי) צריך לקבל טיפול. ק"א כוללות זיהום פעיל או סיכון מוגבר לזיהום, ממאירות או מצב פרה-מליגני, ורקע של מחלה אוטואימונית הריןו והנקה אינם ק"א אך לילוד אסור לקבל חיסון חי מוחלש עד חצי שנה סקוקינומאב, מעכב של איי אל 17, יכול להחמיר מחלת מעי דלקתית

Question 81

מה מהבאים אינו נחשב כטיפול יעיל בא"ס 1. סולפסלזין 2. סטרואידים 3. תלידומיד 4. tofacitinib (JAK inhibitor)

Answer 81

התשובה היא 2 בנוסף לסטרואידים לא הוכחה יעילות למטותרקסט וזהב לציין כי סטרואידים כן נמצאים בשימוש להתקפי אובאיטיס

Question 82

``` בן 45 אושפז בשל פנאומוניה, במהלך האשפוז ארתריטיס- בניקור 30000 תאים וגבישים מעויינים. מה מהבאים יש לשלול בבירור? א. אייץ' איי וי ב. תסמונת גיטלמן ג. היפופאראתירואידיזם ד. עמילואידוזיס ```

Answer 82

התשובה היא ב. קיים קשר לגיטלמן, כמו גם היפרפאראתירואידיזם, היפומגנזמיה והמוכרומטוזיס, ויש לשלול הפרעות אלו במטופלים עם פסאודוגאוט מתחת לגיל 50

Question 83

מה נכון לגבי פסאודוגאוט? א- ברוב המקרים מונוארטיקולרית ב- כונדרוקלצינוזיס בהדמיה הוא ממצא פתוגנומוני ג- מחצית מהחולים יהיו עם חום ד- לויקוציטים מעל 50000 בניקור שולל את האבחנה

Answer 83

התשובה היא ג. בשני שליש פוליארטיקולרי. כונדרוקלצינוזיס אופייני אך לא ספציפי. לויקוציטים בניקור יכולים להיות מאלפים בודדים ועד 100000, אם כי הממוצע סביב 24000.

Question 84

מה מהבאים נכון לגבי ריאקטיב ארתריטיס? 1. HLAB27 מהווה פרדיספוזיציה לא"ס אך לא לריאקטיב 2. ארתריטיס סימטרית בדרך כלל 3. האבחנה מחייבת מחלה זיהומית טרם הופעת הקליניקה 4. המפרקים השכיחים הם בגפיים תחתונות

Answer 84

התשובה היא 4 בי27 מהווה פרדיספוזיציה גם לריאקטיב- 30-50% מהחולים חיוביים, והוא מהווה פקטור פרוגנוסטי רע מבחינת סיכון לסיקוולה הארתריטיס אסימטרית אין הכרח בעדות מעבדתית או קלינית למחלה זיהומית, בכלמידיה לרוב לא תהיה. במחלה המיוחסת לזיהום גניטלי יכול להיות סיפור של פרטנר חדש

Question 85

מה מהבאים נכון לגבי ריאקטיב ארתריטיס? 1. אובאיטיס אחורית בדרך כלל 2. מעורבות גניטליה (אורתריטיס, סרביסיטיס וכו') היא משנית לזיהום ולא למחלה הריאקטיבית 3. הנגעים בפה אינם כואבים 4. המחלה חולפת בדרך כלל כעבור שבועיים

Answer 85

התשובה היא 3 אובאיטיס קדמית מעורבות הגניטליה יכולה להיות הן זיהומית והן ריאקטיבית המחלה חולפת לאחר 3-5 חודשים אך יש מקרים של ארתריטיס או אתראלגיה כרוניים או הישנויות של הסינדרום החריף

Question 86

מה מהבאים נכון לגבי ריאקטיב ארתריטיס? 1. בשלב המוקדם לרוב אין ממצאים הדמייתיים 2. תרבית דם חיובית לגונוקוק מחזקת אבחנה של ריאקטיב ארתריטיס 3. החולים מגיבים תמיד לנוגדי דלקת בצורה מצויינת 4. ההמלצה היא לטפל אנטיביוטית גם לאחר הופעת הסינדרום

Answer 86

התשובה היא 1 צמיחה של גונוקוק מאורטרה או סרביקס אינה שוללת ריאקטיב, אך צמיחה מהדם, מפרק או נגע עורי היא אבחנתית ל-DGI ברוב המקרים אין הקלה מוחלטת של התסמינים ויש חולים שלא מגיבים כלל לנוגדי דלקת רוב המחקר לא מצא עדות ליעילות של טיפול אנטיביוטי לאחר הופעת הסינדרום

Question 87

מה נכון לגבי פסוריאטיק ארתריטיס? 1. הארתריטיס אינה בקורלציה עם המחלה העורית 2. לרוב הפסוריאזיס מקדים את מחלת הפרקים 3. המחלה מתבטאת באוליגוארתריטיס ואם מופיעה פוליארתריטיס סימטרית יש לחפש אבחנה אחרת 4. אובאיטיס קדמית בדרך כלל

Answer 87

התשובה היא 2 יש קורלציה עם חומרת ומשך המחלה העורית ב-60% אכן מקדים קיימות מספר צורות של המחלה- פוליארתריטיס, אוליגוארתריטיס, אקסיאלית, די איי פי בלבד וארתריטיס מוטילנס בניגוד לריאקטיב ואנקילוזינג, האובאיטיס נוטה להיות כרונית, בילטרלית ואחורית

Question 88

מה נכון לגבי הטיפול בסרקואידוזיס 1. טיפול הבחירה בחולים עם סרקואידוזיס ריאתית שלא הגיבו לסטרואידים הוא הידרוקסיכלורוקווין 2. טיפול אנטיביוטי מהווה אפשרות טיפולית בסרקואידוזיס עורית 3. מתוטרקסט יעיל יותר מאימורן אך גורם ליותר ת"ל 4. אינפליקסימאב ואטנרספט יעילים במידה דומה אך עם אטנרספט סיכון משמעותי יותר לריאקטיבציה של שחפת

Answer 88

התשובה היא 2 עמ' 2607 פלקווניל טוב למחלה עורית אך פחות לריאתית גם מינוציקלין יכול לשמש למחלה עורית מתוטרקסט ואימורן יעילים במידה דומה אך דווקא למתוטרקסט פחות ת"ל אינפליקסימאב יעיל משמעותית יותר מאטנרספט אך גם מעלה יותר את הסיכון לריאקטיבציה של שחפת. ההבדל ביניהם נובע מכך שאטנרספט הוא אנטגוניסט לרצפטור בעוד אינפליקסימאב נקשר לטי אן אף עצמו, בין היתר על תאים שמפרישים טי אן אף ובכך גורם לליזיס שלהם.

Question 89

מה מהבאים אינו מוזכר כגורם סיכון למשבר כלייתי בסקלרודרמה 1. אפרו-אמריקאים 2. מין זכר 3. מעורבות עורית נרחבת 4. אי ספיקת כליות כרונית

Answer 89

התשובה היא 4 | עמ' 2555

Question 90

מה נכון לגבי משבר כלייתי בסקלרודרמה 1. סטרואידים אינם יעילים ואינם מגבירים סיכון 2. לחץ דם תקין שולל את האבחנה 3. נוגדני אנטי צנטרומר מגינים מפני הסיבוך הזה 4. מטופלים עם אי ספיקת כליות בבסיס הם בסיכון גבוה להתקדמות מחלת הכליות

Answer 90

התשובה היא 3 עמ' 2556 סטרואידים מגבירים סיכון לחץ דם תקין ב-10%, קשור בפרוגנוזה גרועה נוגדי אנטי צנטרומר מגינים, ב-50% נוגדני אנטי רנפ3 ב- 50% הפרעה כלייתית אתסמינית אשר קשורה בביטויים וסקולריים אחרים והתקדמות היא נדירה

Question 91

מה נכון לגבי קדחת ים תיכונית 1. הורשה אוטוזומלית דומיננטית 2. הוכחה של מוטציה אופיינית הכרחית לאבחנה 3. התקף טיפוסי נמשך עד 12 שעות 4. שיעור גבוה של רמיסיה בהריון

Answer 91

התשובה היא 4 עמ' 2611-12 אוטוזומלית רצסיבית משך התקף 24-72 שעות אם כי ארתריטיס יכול להימשך יותר

Question 92

מה נכון לגבי קדחת ים תיכונית 1. ארתריטיס אינו שכיח באשכנזים 2. ארתריטיס לרוב פוליארטיקולרי ופריפרי 3. קולכיצין מהווה טיפול יעיל בסקרואיליאיטיס, אשר מופיע רק בחיוביים לבי27 4. פריחה דמויית אריזפלס היא ביטוי עורי נדיר אך פתוגנומוני

Answer 92

התשובה היא 1 ארתריטיס וגם פריחה דמויית אריזפלס שכיחים בהומוזיגוטים למוטציה M694V השכיחה ביהודים לא אשכנזים לרוב מונוארתריטיס של מפרקים גדולים סקרואיליאטיס יכול להיות בלי קשר לבי27 ולמרות טיפול בקולכיצין

Question 93

מה נכון לגבי קדחת ים תיכונית 1. אורכיטיס מהווה אחד מביטויי המחלה 2. פריקרדיטיס תסמינית היא ביטוי שכיח 3. התקפי מיאלגיה וחום הנמשכים מספר שבועות מצריכים בירור לפולימיוזיטיס 4. M694V ככל הנראה מגינה מפני עמילואידוזיס

Answer 93

``` התשובה היא 1 עמ' 2612 אורכיטיס בעיקר בילדים פריקרדיטיס תסמינית היא נדירה יכולה להיות מיאלגיה בעקבות מאמץ, ובמקרים מועטים התקפי מיאלגיה וחום הנמשכים מספר שבועות M694V מעלה סיכון לעמילואידוזיס ```

Question 94

מה נכון לגבי הטיפול בקדחת ים תיכונית 1. קולכיצין בזמן התקף בלבד יעיל במידה זהה לקולכיצין קבוע ומונע עמילואידוזיס 2. קולכיצין עלול לגרום לחולשת שרירים פרוקסימלית המלווה בעליית סיפיקיי 3. ציקלוספורין מפחית מיעילות קולכיצין 4. כיום מעכבי אינטרלוקין1 מהווים קו ראשון לטיפול

Answer 94

התשובה היא 2 קולכיצין פרופילקטי יעיל יותר ומונע עמילואידוזיס פגיעה מיונוירופתית אופיינית בקשישים עם איס"כ ציקלוספורין עלול לגרום להרעלת קולכיצין מעכבי אינטרלוקין1 בחולים שלא מגיבים או שלא יכולים לסבול קולכיצין

Question 95

מה מהבאים נכון לגבי סקלרודרמה 1. ממאירות שד או שחלה מופיעות לרוב לאחר שנים רבות של מחלה 2. ממאירות ושט או ריאה מופיעות בדרך כלל מוקדם במהלך המחלה וללא קשר לנוכחות ריפלוקס או מחלה ריאתית אינטרסטיציאלית 3. כאשר שקיעת דם מוגברת זה מצריך בירור לממאירות או מיוזיטיס 4. נוגדני א.נ.א אינם שכיחים בסקלרודרמה ומבטאים תסמונת חפיפה

Answer 95

התשובה היא 3 ממאירות ושט או ריאה מופיעות בנוכחות מחלת ריפלוקס או מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ממושכות, בעוד שממאירות שד, ריאה, שחלה או לימפומה נוטות להופיע בסמוך לאבחנה, במיוחד במטופלים עם נוגדנים אנטי רנא פולימראז3 שקיעת דם אמורה להיות תקינה ואם היא מוחשת זה מחשיד לממאירות או מיוזיטיס א.נ.א מופיעים כמעט בכל החולים, או אנטי-טופואיזומרז או אנטי צנטרומר, שניהם ספציפיים מאוד, טופואיזומרז קשורים במחלה אינטרסטיציאלית ופרוגנוזה רעה, צנטרומר עם יל"ד ריאתי אך לרוב ללא מעורבות ריאתית, קרדיאלית או כלייתית משמעותית

Question 96

מה מהבאים נכון לגבי סקלרודרמה 1. תמונה היסטולוגית במטופלים עם סינדרום סיקה תהיה זהה לזו של מטופלים עם שיוגרן ראשוני 2. האשימוטו שכיחה במקרה של מחלה דיפוזית 3. הפרעה בתפקוד המיני בגברים אך לא בנשים 4. בהריון סיכון מוגבר למשבר כלייתי

Answer 96

התשובה היא 4 בהיסטולוגיה יהיה פיברוזיס לעומת הסננה לימפוציטרית האשימוטו בעיקר במטופלים עם מחלה מוגבלת הפרעה בתפקוד המיני בגברים ובנשים, לעיתים זוהי ההתייצגות הראשונית הריון קשור בסיבוכים עובריים, החמרה קרדיופולמונרית והופעה של משבר כלייתי

Question 97

מה מהבאים נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. ל-10% יש שיוגרן שניוני 2. סינדרום פלטי מאופיין בתרומבוציטוזיס ונודולים ריאתיים 3. עליה בשכיחות ראומטואיד וסקוליטיס בשנים האחרונות 4. נודולים תת עוריים הם נדירים ואינם בקורלציה עם פעילות המחלה

Answer 97

התשובה היא 1 סינדרום פלטי מאופיין בספלנומגלי, נויטרופניה ומחלה נודולרית ירידה בשכיחות של וסקוליטיס אל פחות מ-1% נודולים תת עוריים ב-30-40% ובקורלציה עם פעילות המחלה

Question 98

מה נכון לגבי מיופתיות דלקתיות 1. פולימיוזיטיס מופיעה לרוב כמחלה אידיופתית ללא אסוציאציה עם מחלות אחרות 2. איי בי אם מופיעה לרוב עד גיל 50, יחס שווה בין גברים ונשים 3. פולימיוזיטיס באסוציאציה עם ממאירות 4. חובה לבצע ביופסיה לאבחנה של דרמטומיוזיטיס 5. המעורבות באיי בי אם היא לרוב סימטרית

Answer 98

התשובה היא 3 נדיר שפולימיוזיטיס היא אידיופתית וללא חפיפה עם תסמונות אחרות איי בי אם מעל גיל 50, יותר גברים מנשים לא חובה לבצע ביופסיה בדרמטומיוזיטיס אם יש ממצאים עוריים תואמים וסרולוגיה ספציפית איי בי אם לרוב א-סימטרית

Question 99

מה נכון לגבי מיופתיות דלקתיות 1. הסיכוי לביופסיה אבחנתית עולה ככל שנלקחת משריר חולה יותר 2. בכל החולים עם דרמטומיוזיסטיס רמות סיפיקיי מוגברות 3. בכל החולים עם פולימיוזיטיס רמות סיפיקיי מוגברות 4. בכל החולים עם איי בי אם רמות סיפיקיי מוגברות

Answer 99

התשובה היא 3 רמות סיפיקיי מוגברות רק ב-70-80% בדרמטומיוזיטיס, החולשה והפריחה יכולים להופיע בטווח של עד חודשים זה מזה, ויכול להיות מצב של דרמטומיוזיטיס אמיוטרופי בו יש רק מעורבות עורית ולעומת זאת מצב של מעורבות שריר עם מעורבות עורית מינימלית או חסרה

Question 100

מה מהבאים נכון לגבי דרמטומיוזיטיס 1. אנטי מדא5 קשורים בפריחה קשה ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית ללא חולשת שרירים 2. אנטי מי2 קשורים בסיכון מוגבר לממאירות וסיבוכים 3. אנטי טיף1 קשורים במהלך שפיר ללא ממאירות 4. אנטי ג'ו1 קשורים בחולשת שרירים ניכרת ללא תופעות עוריות משמעותיות או מעורבות ריאתית פרנכימטית

Answer 100

התשובה היא 1 אנטי מדא5 קשורים בדרמטומיוזיטיס אמיוטרופית אנטי מי2 קשורים במהלך שפיר ותגובה טובה לסטרואידים אנטי טיף1 קשורים בסיכון מוגבר לממאירות אנטי ג'ו1 קשורים בתסמונת אנטי סינתטאז- תופעת רנו, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, ידי מכונאי, ארתריטיס וחום.

Question 101

מה נכון לגבי מיופתיות דלקתיות 1. נקרוטייזינג מיופתי לרוב אינה מצריכה טיפול אגרסיבי ומשתפרת עם הפסקת טיפול בסטטינים בלבד 2. בנקרוטייזינג מיופתי רמות סיפיקיי לרוב מוגברות באופן מתון או תקינות 3. נקרוטייזינג מיופתי מופיעה רק בחולים המטופלים בסטטינים 4. בנקרוטייזינג מיופתי עם נוגדנים נגד HMGCR יש לבצע בירור לממאירות 5. הביטוי הטיפוסי הוא חולשת שרירים דיסטלית ללא מעורבות שרירי הבליעה

Answer 101

התשובה היא 4 בדרך כלל מצריכה טיפול אגרסיבי לא תמיד קשורה לסטטינים ולא תמיד מגיבה להפסקת סטטינים רמות סיפיקיי בדרך כלל מוגברות מאוד יכולה להופיע גם כתופעה פאראנאופלסטית וגם באסוציאציה עם מחלת רקמת חיבור אחרת, בעיקר סקלרודרמה הביטוי הטיפוסי הוא חולשת שרירים פרוקסימלית סימטרית עם דיסארתריה, דיספאגיה ומיאלגיה

Question 102

מה מהבאים נכון לגבי נוגדנים בלופוס 1. אנא נוגדנים ספציפיים ביותר 2. אנטי לה מעלים סיכון לנפריטיס 3. אנטי רו קשורים לחסם לבבי בילוד 4. רמות משלים מוגברות בקורלציה עם פעילות מחלה

Answer 102

התשובה היא 3 אנטי לה מפחיתים סיכון לנפריטיס אנטי רו גם עם לופוס נאונטלית ולופוס עורית תת חריפה

Question 103

למי מהבאים יש לופוס? 1. בת 20 עם לופוס נפריטיס מוכחת בביופסיה ואנא חיובי ללא תסמין נוסף, שאר הסרולוגיות שליליות 2. בת 29 עם כיבים בפה, תפרחת פוטוסנסיטיבית, אנמיה ותרומבוציטופניה, סרולוגיות שליליות 3. בת 35 עם פריחת פרפר, ארתריטיס בברך ימין, אנא חיובי, דאבל סטרנדד חיובי 4. בת 32 עם אנא חיובי, דאבל סטרנדד חיובי, אפלא חיובי ומשלים נמוך

Answer 103

התשובה היא 1 ביופסיה + סרולוגיה מספיקה גם אם יש פחות מ-4 קריטריונים סינוביטיס נחשבת כקריטריון רק אם מעורבים 2 מפרקים ומעלה

Question 104

למי מהבאים יש ראומטואיד ארתריטיס? 1. בן 20 עם דלקת בברך ימין 7 שבועות, אנטי סיסיפי חיובי חזק, סי אר פי מוגבר 2. בן 70, דלקת באם טי פי 1 מזה חודשיים, ש"ד מוחשת, אר אף חיובי חלש 3. בת 70, דלקת סימטרית בבירכיים, ירכיים, קרסוליים, מרפקים וכתפיים 3 חודשים, אר אף חיובי חלש, ש"ד מוחשת 4. בת 60 עם דלקת ב-8 מפרקי פיפ חצי שנה, סרונגטיבית, סי אר פי מוגבר

Answer 104

``` התשובה היא 2 עד 3 מפרקים קטנים נותן 2 נקודות כאשר 4-10 מפרקים קטנים נותן 3 נקודות מעל 10 מפרקים (לפחות אחד קטן) נותן 5 נקודות מפרק גדול אחד לא נותן נקודות שני מפרקים גדולים עד עשר נותן נקודה אחת סרולוגיה חיביות חלשה וחזקה נותן 2 ו-3 נק' בהתאמה מעל 6 שבועות נותן נקודה אחת ```

Question 105

מה מהבאים נכון לגבי סקלרודרמה 1. הנזק הריאתי והכלייתי מתקדמים הכי מהר בארבע השנים הראשונות למחלה דיפוזית 2. תופעת רנו מופיעה שנים רבות לפני שאר התסמינים של מחלה דיפוזית 3. תופעת רנו ראשונית מתאפיינת בהיעדר סיפור משפחתי, היעדר כיבים, והיעדר קפילרוסקופיה פתולוגית 4. מחלה אינטרסטיציאלית מופיעה יותר בחולים עם אנטי צנטרומר לעומת חולים עם anti-SCL70

Answer 105

התשובה היא 1 בצורה הדיפוזית, הנזק הכלייתי והריאתי מתקדם במהירות בארבע השנים הראשונות ואז יכול להתייצב תופעת רנו מופיעה זמן קצר לפני הופעת התסמינים הסיסטמיים, בניגוד לצורה המוגבלת בה תופעת רנו יכולה להופיע שנים רבות קודם אנטי טופואיזומראז מעלים סיכון למחלה אינטרסטיציאלית בעוד שאנטי צנטרומר מגנים

Question 106

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. רוב החולים סובלים ממעורבות אטלנטו-אקסיאלית 2. נדיר שיש מעורבות עמ"ש מתנית/חזית 3. דלקת כרונית של הקרסוליים מופיעה לרוב מוקדם במהלך המחלה 4. אין מעורבות TMJ

Answer 106

התשובה היא 2 מעורבות אטלנטו-אקסיאלית רק ב-10% אך יכולה לגרום לנכות קשה בניגוד לספונדילוארתרופתיות, נדיר שיש מעורבות עמ"ש תורקאלי/לומבארי דלקת כרונית של הקרסוליים מופיעה מאוחר מעורבות טי אם ג'יי שכיחה אך לרוב אתסמינית

Question 107

מה מהבאים נכון לגבי סקלרודמה 1. רוב מקרי המוות נובעים ממעורבות ריאתית 2. הופעה של דימום ריאתי אינה מאפיין טיפוסי ומחשידה לתסמונת חפיפה 3. אין שכיחות גבוהה יותר של סרטן ריאה ביחס לאוכלוסיה הכללית 4. בחשד למחלה ריאתית האבחנה מחייבת ברונכוסקופיה וביופסיה

Answer 107

התשובה היא 1 דימום ריאתי יכול להיות עקב טלנגיאקטזיות קיימת שכיחות גבוהה יותר של ממאירות ריאה אין משמעות לשטיפה ברונכיאלית, וביופסיה מבוצעת רק אם התמונה אינה טיפוסית

Question 108

מה מהבאים *אינו* מהווה גורם סיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בסקלרודרמה 1. אפרו-אמריקאים 2. אנטי טופואיזומראז1 3. נשים 4. ריפלוקס קשה 5. מעורבות עורית דיפוזית

Answer 108

התשובה היא 3 | דווקא גברים בסיכון גבוה יותר

Question 109

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. עישון מעלה סיכון להתפרצות המחלה אך אינו קשור במעורבות חוץ מפרקית 2. הפסקת עישון לרוב מביאה לרמיסיה לפחות חלקית 3. הסיכון להתפרצות המחלה נותר גבוה גם שנים רבות לאחר הפסקת עישון 4. רוב החולים שמחלתם קשורה בעישון, הם סרונגטיביים

Answer 109

התשובה היא 3 גם מעלה סיכון להתפרצות, אשר נותר שנים רבות (15) לאחר הפסקת עישון, וגם מגביר סיכון למעורבות חוץ מפרקית הפסקת עישון לא מפחיתה פעילות מחלה רוב המעשנים הם סרופוזיטיביים

Question 110

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. נודולים תת עוריים הם ביטוי נדיר ביותר בימינו 2. הופעה של נודולים תת עוריים קשורה במידת פעילות המחלה 3. נודולים תת עוריים הם לרוב רגישים עם אינדורציה 4. נודולים נוטים להופיע בתת עור בלבד ולא באיברים ויסרליים

Answer 110

התשובה היא 2 בעד 40% נודולים, קשורים במחלה פעילה, באיזורים החשופים לטראומה חוזרת, נוקשים ולא רגישים, מופיעים גם בריאות, פלאורה, פריקרד ופריטונאום

Question 111

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. הביטוי הריאתי השכיח ביותר הוא מחלה אינטרסטיציאלית 2. ברונכיאוליטיס אינה מהווה ביטוי ריאתי של המחלה 3. עישון אינו מעלה סיכון למחלה אינטרסטיציאלית 4. סינדרום קפלן הוא סינדרום נדיר הנגרם עקב חשיפה לסיליקה

Answer 111

התשובה היא 4 הביטוי הריאתי השכיח הוא פלאוריטיס בנוסף יכולים להיות ברונכיאוליטיס, ברונכיאקטזיות ונודולים עישון כן מעלה סיכון כמו גם מחלה פעילה

Question 112

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. הביטוי הקרדיאלי השכיח ביותר הוא מחלה כלילית 2. במחצית החולים פריקרדיטיס 3. עמילואיד לבבי הוא סיבוך שכיח 4. אין מעורבות מסתמית

Answer 112

התשובה היא 2 הביטוי הקרדיאלי השכיח הוא פריקרדיטיס, בחצי מהחולים פר אקו אך רק 10% תסמיניים מחלה קרדיווסקולרית היא סיבת המוות השכיחה ביותר עמילואיד ונודולים הם סיבוכים נדירים ההפרעה המסתמית השכיחה היא אי ספיקה מיטראלית

Question 113

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. וסקוליטיס מופיעה במהלך המחלה ברוב החולים 2. סיכון מוגבר ללימפומה 3. ההפרעה ההמטולוגית השכיחה היא תרומבוציטופניה 4. לויקופניה קשורה באופן ישיר לתהליך האוטואימוני

Answer 113

התשובה היא 2 וסקוליטיס היא נדירה ומופיעה במחלה ממושכת שכיחות גבוהה של לימפומה, בעיקר די אל בי סי אל, בקורלציה עם מחלה פעילה וסינדרום פלטי (נויטרופניה, ספלנומגלי ונודולים תת עוריים) ההפרעה ההמטולוגית השכיחה היא אנמיה נורמו-נורמו. בנוסף תרומבוציטוזיס כביטוי למצב דלקתי. יכול להיות איי טי פי אך נדיר. לויקופניה בדרך כלל כת"ל תרופתית ולא כתוצאה מהמחלה עצמה.

Question 114

מה נכון לגבי ראומטואיד ארתריטיס 1. אנטי סיסיפי רגיש יותר מאר אף 2. נוכחות של אנטי סיסיפי/אר אף מסייעת לאבחנה אך אינה בעלת משמעות פרוגנוסטית 3. אין משמעות לטיטר של אנטי סיסיפי או של אר אף אלא רק להימצאות הנוגדן בסרום 4. אנטי סיסיפי הוא נוגדן ספציפי לראומטואיד ארתריטיס

Answer 114

התשובה היא 4 אנטי סיסיפי רגיש כמו אר אף אך ספציפי ב-95% יש לו משמעות פרוגנוסטית הטיטר חשוב לאבחנה

Question 115

מה נכון לגבי הטיפול בראומטואיד ארתריטיס 1. NSAIDS אינם חלק מארגז הכלים הטיפולי 2. לרוב לא מתחילים ממתוטרקסט 3. סטרואידים לא הוכחו כיעילים 4. אין הורייה לתת פרופילקסיס קיבתי במתן סטרואידים

Answer 115

התשובה היא 4 NSAIDS משמשים כתוספת לטיפול אך לא מומלצים כטיפול כרוני מתוטרקסט היא קו ראשון סטרואידים משמשים הן להשראה מהירה של רמיסיה כי דימארדס מתחילים לעבוד רק אחרי שבועות, הן כתוספת לטיפול והן להזרקה תוך מפרקית לאחר ששללנו זיהום אין קווים מנחים לגבי מתן כיסוי קיבתי למרות הסיכון המוגבר למחלה פפטית

Question 116

מה נכון לגבי הטיפול בראומטואיד ארתריטיס 1. לפלונומייד הוא מעכב של אינטרלוקין 1 2. לפלונומייד פחות יעיל ממתוטרקסט ולכן לא ניתן לטפל בו כמונותרפיה 3. פלקווניל לא הוכח כמעכב את ההרס המפרקי 4. סולפסלזין אינו משמש כטיפול במחלה זו

Answer 116

התשובה היא 3 לפלונומייד הוא מעכב סינתזה של פירימידין, יעיל כמו מתוטרקסט ויכול להינתן גם כמונותרפיה פלקווניל לא הוכח כמעכב את ההרס המפרקי ויכול להינתן כתוספת במחלה קלה ומוקדמת השימוש בסולפסלזין דומה רק שהוא כן הוכח כמעכב את ההרס המפרקי

Question 117

מה נכון לגבי הטיפול בראומטואיד ארתריטיס 1. לפני מתן לפלונומייד יש צורך לקחת פאנל הפטיטיס ויראלית 2. לפלונומייד מותר בהריון 3. ריטוקסימאב אינו טיפול מקובל 4. אנקינרה הוא טיפול יעיל ביותר בראומטואיד ארתריטיס

Answer 117

התשובה היא 1 פאנל הפטיטיס צריך לקחת לפני מתוטרקסט, לפלונומייד, וריטוקסימאב לפלונומייד כמו מתוטרקסט אסור בהריון ריטוקסימאב כן מקובל, יותר בחולים סרופוזיטיביים אנקינרה בעל יעילות מתונה ולא משמש כמעט כיום באינדיקציה זו

Question 118

מה נכון לגבי הטיפול בראומטואיד ארתריטיס 1. אין צורך לבצע סקר לשחפת לפני טיפול בריטוקסימאב 2. אבטספט הוא אנטי טי אן אף 3. טופציטיניב הוא אנטי אינטרלוקין 6 4. טיפול אגרסיבי אינו מונע הופעה של תסמינים חוץ מפרקיים

Answer 118

``` התשובה היא 1 לפני ריטוקסימאב צריך לקחת פאנל הפטיטיס אבטספט הוא מעכב CD28-CD80/86 טופציטיניב הוא אנטי ג'אק1 וג'אק3 טיפול אגרסיבי יכול למנוע הופעה של תסמינים חוץ מפרקיים ```

Question 119

מה אינו נכון לגבי ריאקטיב ארתריטיס 1. יש לתשאל את החולה אודות מחלת שלשולים רצנטית ומגע מיני 2. מעורבות שווה של ידיים ורגליים, היעדר מעורבות אקסיאלית, ופריחה וזיקולרית מפושטת, מעלה שאלה של DGI 3. קרטודרמה בלנורגיקה קשה ומפושטת מעלה שאלה של HIV 4. לאחר רזולוציה של התסמינים הסיכון להישנות הוא אפסי

Answer 119

התשובה היא 4 | עמ' 2570

Question 120

מה נכון לגבי ריאקטיב ארתריטיס 1. אובאיטיס בדרך כלל אחורית 2. שכיח שיש שינויי ציפורניים 3. צירצינייט בלניטיס היא כינוי לכיבים כואבים על הגלאנס, מצב קשה ודיפוזי מופיע עם HIV 4. המחלה חולפת ספונטנית לאחר 2-3 שבועות כמעט בכל החולים

Answer 120

התשובה היא 2 אובאיטיס קדמית שינויי ציפורניים כוללים אונקוליזיס וכתם צהוב צירצינייט בלניטיס הם נגעים וזיקולריים שהופכים לכיבים לא כואבים קרטודרמה בלנורגיקה זה מצב דמוי פסוריאזיס פוסטולרית אשר יכול להיות קשה ומפושט בחולים עם HIV המחלה נמשכת 3-5 חודשים, יש צורה כרוני ויכולות להיות הישנויות

Question 121

בת 45 עם אסתמה קשה רפרקטורית, התקבלה בשל חולשה מתקדמת של רגל שמאל עם דרופ פוט. בבירור נמצאו אאוזינופיליה, מדדי דלקת מוגברים ופי אנקא חיובי. בהמשך אקו לב הדגים קרדיומיופתיה רסטריקטיבית בחומרה בינונית. מה תמליץ לגבי הטיפול? 1. הטיפול המקובל לאינדוקציה הוא סטרואידים + ציקלופוספאמיד 2. מפוליזומאב הוכח כיעיל במקרים כאלו 3. מתוטרקסט אינו יעיל כטיפול אחזקה במקרה זה 4. סיבת המוות העיקרית במחלה זו היא אי ספיקה נשימתית

Answer 121

התשובה היא 1 אינדוקציה עם ציטוקסן + סטרואידים למעורבות קרדיאלית ו/או מחלה קשה מסכנת חיים בהמשך אחזקה עם מתוטרקסט או אימורן מפוליזומאב לא נבדק במחלה קשה סיבת המוות העיקרית היא קרדיאלית, בארבעים אחוז מהחולים