Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

שלב א > גסטרו > Flashcards

גסטרו Flashcards

1
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. כשאי אנטיגן שלילי הטיפול בדרך כלל קצר יותר
  2. דיכוי הוירוס מעכב התקדמות לצירוזיס והפטומה
  3. אצל רוב החולים אנטיגן אס נעלם ספונטנית או בעקבות הטיפול
  4. אם אנטיגן אס נעלם, לא יכולה להיות רה אקטיבציה
A

התשובה היא 2
בכל מקרה ובעיקר כשאי אנטיגן שלילי הטיפול הוא ממושך מאוד, אפילו כל החיים
נדיר שאס אנטיגן נעלם וגם אז נשאר סיסיסי די אן איי ויכולה להיות רה אקטיבציה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מה מהבאים אינו מהווה קריטריון בהחלטה על טיפול בהפטיטיס בי

  1. סיפור משפחתי
  2. ALT מוגבר
  3. DNA מעל 2000
  4. eAG חיובי
  5. גיל מעל לארבעים
A

התשובה היא 5
מטפלים באי אנטיגן חיובי, די אן איי מעל 2000 ואלט מוגבר
גיל מתחת לארבעים, סיפור משפחתי של הפטומה, ודלקת או פיברוזיס בביופסיה מחזקים את ההחלטה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

בת 50 עם צירוזיס ע”ר הפטיטיס בי, מאושפזת עם עליית קריאטנין עד 2.5 סביב הקאות דמיות, התייצבה עם טיפול תומך וגסטרוסקופיה. אנזימי כבד תקינים, די אן איי מוגבר, אי אנטיגן חיובי
מה נכון?
1. היות ואין דלקת אין צורך לתת טיפול אנטיויראלי
2. מועמדת להשתלה
3. זקוקה לטיפול אנטיויראלי בכל מקרה ללא קשר לרמת הדי אן איי
4. טיפול הבחירה הוא אינטרפרון

A

התשובה היא 2
בדה קומפנסציה צריך לטפל גם אם אין דלקת, אלא אם הדי אן איי שלילי
צירוזיס מהווה ק”א לאינטרפרון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מה נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס בי

  1. שיעורי עמידות לאינטרפרון גבוהים ביחס לאנאלוגים לנוקלאוזיד כמו למיבודין
  2. הטיפול בפג אינטרפרון הוא למשך זמן ארוך, לעיתים לכל החיים
  3. יש יותר סיכוי להיעלמות אס אנטיגן עם אנלוגים לנוקלאוזיד מאשר אינטרפרון
  4. יותר תופעות לוואי באינטרפרון מאשר באנלוגים לנוקלאוזיד
A

התשובה היא 4
הטיפול באינטרפרון הוא למשך שנה
לאינטרפרון כמעט אין עמידות ויש סיכוי גבוה יותר להיעלמות אנטיגן אס, אך יותר ת”ל
עמידות ללמיבודין כשבעים אחוז בחמש שנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מה נכון לגבי מעקב בהפטיטיס בי

  1. אלט כל 3 חודשים
  2. פיברוסקאן אחת לשנה
  3. די אן איי כל 3 חודשים
  4. אין צורך במעקב מיוחד במטופל אסיפטומטי
A

התשובה היא 1

בנוסף לדי אן איי אחת לחצי שנה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה מהבאים נכון לגבי הפטיטיס ויראלית
1. הפטיטיס די בקו אינפקציה מעלה סיכון לכרוניות
2. הפטיטיס די בסופר אינפקציה מעלה סיכון לכרוניות ומחמיר צירוזיס
3. הפטיטיס די מעלה רפליקציה של הפטיטיס בי
4. הפטיטיס די גורם ליצירת נוגדנים
anti-LKM1

A

התשובה היא 2
בקו אינפקציה לא מעלה סיכון לכרוניות אך בסופר אינפקציה כן ואף מחמיר את מחלת הכבד, מדכא רפליקציה של הפטיטיס בי וגורם ליצירת נוגדנים אך כנגד סוג 3 ולא סוג 1 (הנוגדנים בהפטיטיס אוטואימונית)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס סי

  1. אינדיקציות לטיפול זהות לאלו של בי עם דגש על אלט מוגבר
  2. יש צורך בביופסיה לפני טיפול על מנת לשלול פיברוזיס, אז יש ק”א
  3. לרוב אין צורך בהוספת ריבבירין לטיפול
  4. בחולים עם מחלה מתקדמת מומלץ טיפול עם מעכבי פרוטאז
A

התשובה היא 3
האינדיקציה לטיפול היא בכל החולים הכרוניים (רנ”א חיובי), ללא קשר לאלט, בכל שלבי הפיברוזיס, בעדיפות לפיברוזיס מתקדמת (אין צורך בביופסיה, מספיק נון-אינבייזיב)
יש כיום תרופות עם >95% ריפוי כלומר אס וי אר- אין נגיף בדם מעל 24 שבועות
משך הטיפול בהן 8-12 שבועות. כמעט לא צריך כיום להוסיף ריבוירין. מעכבי פרוטאז הם ק”א בצ’יילד בי או סי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה מהבאים נכון

  1. היתרון בסופוסבוויר שמותר באי ספיקת כליות
  2. אסור סופוסבוויר בשילוב עם אמיודרון
  3. משך טיפול אנטיויראלי בהפטיטיס סי הוא כ-24 שבועות
  4. ריבוירין היא התרופה היחידה המומלצת בהריון
A

התשובה היא 2

סופוסבוויר אסור באיס”כ, ק”א עם אמיודרון, משך טיפול ברוב התרופות 8-12 שבועות, ק”א לריבוירין בהריון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית

  1. שכיחות זהה בין לבנים ושחורים במדינות מפותחות
  2. בעשורים 7-9 שכיח יותר קוליטיס מקרוהן
  3. אפנדקטומי עקב אפנדציטיס מעלה סיכון לקוליטיס
  4. גלולות מגינות
A

התשובה היא 2
בלבנים השכיחות הגבוהה ביותר, בפרט באוכלוסיה היהודית. ההיארעות עולה עם הגירה, כנראה בקשר לתזונה מערבית, איזורים עירוניים ויותר מפותחים סוציואקונומית.
עישון מעלה סיכון לקרוהן ומגן מקוליטיס.
אפנדקטומי עקב אפנדציטיס מפחית סיכון לקוליטיס.
הנקה מגינה ממחלת מעי דלקתית בעוד שגלולות מעלות סיכון לקרוהן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית

  1. בקוליטיס יכולה להיות מעורבות של איליום טרמינלי
  2. בקוליטיס יתכנו פסאודופוליפים בניגוד לקרוהן
  3. אם אין מעורבות רקטום, מדובר בקרוהן ולא בקוליטיס
  4. בקוליטיס יכולה להיות מעורבות פרי-אנאלית
A

התשובה היא 1, הכוונה ל-
backwash ileitis
בשתי המחלות יתכנו פסאודופוליפים
רקלט ספארינג יכולה להיות בקוליטיס שטופל בנרות/חוקנים
מעורבות פרי אנאלית אופיינית לקרוהן ולא לקוליטיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית

  1. גרנולומות הן פתוגנומוניות אך יודגמו רק ב-10% מחולי קרוהן
  2. סי אר פי תקין לחלוטין שולל התלקחות
  3. קלפרוטקטין הוא מדד ספציפי
  4. התלקחות קוליטיס יכולה להתבטא בעצירות
A 
התשובה היא 4
עצירות במחלה דיסטלית עקב האטת הפריסטלטיקה
גרנולומות בכחמישים אחוז
סי אר פי תקין יכול להיות במחלה דיסטאלית
קלפרוטקטין לא מבחין בין התלקחות לזיהום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית

  1. טוקסיק מגה קולון מאופיינת בהתרחבות של מעל 10 ס”מ של הצקום
  2. היעדר מעי מורחב שולל פרפורציה
  3. ניתן לטפל שמרנית בטוקסיק מגה קולון
  4. לכאבים עזים מומלץ לתת אופיאטים ולהימנע מנוגדי דלקת שאינם סטרואידליים
A

התשובה היא 3
חמישים אחוז יסתדרו עם טיפול תרופתי
טוקסיק מגה קולון מאופיינת בהתרחבות של מעל 6 ס”מ של מעי רוחבי או ימני, והיעדר הרחבת מעי אינו שולל פרפורציה
יש להימנע מאופיאטים ומאותה סיבה לתקן הפרעות אלקטרוליטריות אשר עלולות להאט פריסטלטיקה כמו היפוקלמיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית

  1. בקוליטיס סטריקטורה שאינה מאפשרת מעבר אנדוסקופ מהווה אינדיקציה לניתוח, וגם בקרוהן יש לשקול זאת
  2. בקרוהן אין קורלציה בין מיקום המחלה להסתמנות הקלינית
  3. טוקסיק מגה קולון מופיע בשיעורים זהים בקרוהן ובקוליטיס
  4. קרוהן דואודניטיס מערב בשכיחות הגבוהה ביותר את הבצל
A

התשובה היא 1
טוקסיק מגה קולון נדיר בקרוהן ויכול להופיע בשלבים מוקדמים של מחלה קשה
מעורבות דואודנלית שכיחה יותר בחלק השני מאשר הבצל

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

חולה קרוהן עם מעורבות שהיא בעיקרה איליוצקאלית מתייצג עם כאב בטן ימנית תחתונה, שלשול, וחום גבוה, מה הסיבוך הסביר?

  1. פרפורציה
  2. אבצס
  3. חסימת מעי
  4. טוקסיק מגה קולון
A

התשובה היא 2
באיליוקוליטיס הביטוי יהיה אירועים חוזרים של כאב בטן ימנית תחתונה ושלשול, לעיתים ההתייצגות הראשונית מחקה אפנדציטיס. הכאב קוליקי, מקדים שלשול ומוקל לאחריו. בולטים תסמינים סיסטמיים של חום וירידה במשקל (עד 10-20% מהמשקל), כאשר חום גבוה צריך להחשיד לאבצס בטני. יכולה להיות מסה נמושה בבטן ימנית תחתונה עקב לולאות מודלקות ולימפאדנופתיה, לעיתים גורמת לחסימה של האורטר הימני ו/או ציסטיטיס המתבטאת בדיסאוריה וחום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מה נכון לגבי קרוהן

  1. אבני אוקסלט הם ביטוי של קרוהן קוליטיס
  2. אירועי ציסטיטיס חוזרים יכולים להיות ביטוי של מעורבות איליוצקאלית
  3. לכל החולים עם פיסטולה פרי-אנאלית נצפה שתהיה דלקת אנדוסקופית במעי הגס
  4. מחלה של דרכי עיכול עליונות מאפיינת יותר מבוגרים ונדירה בילדים
A

התשובה היא 2
אבני אוקסלט יותר במעורבות ג’ג’וג’ונלית עקב הפרעה בספיגת מרה, סטיאטוריאה, הקלציום נקשר לשומן ומאפשר לאוקסלט להיספג
עוד נצפה לחסרים תזונתיים, הפרעות אלקטרוליטריות, גדילת יתר של חיידקים במעי הגס
פיסטולה פרי אנאלית אינה בהכרח מלווה בדלקת בקולון
מחלה של דרכי עיכול עליונות יותר מאפיינת ילדים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מה נכון לגבי קרוהן

  1. סטרואידים מעלים סיכון לאבצס בחולים שלא עברו ניתוח
  2. נוגדי דלקת שאינם סטרואידלים נחשבים בטוחים
  3. גיל מבוגר בהתייצגות > 40 מהווה מרקר פרוגנוסטי רע
  4. איפילימומאב מהווה את אחת האופציות הטיפוליות
A

התשובה היא 1
נוגדי דלקת לא סטרואידלים מעלים סיכון להתלקחות
גיל < 40 כמו גם מחלה פריאנאלית וצורך בסטרואידים בהתייצגות מנבאים מחלה קשה
MMF, איפילימומאב
יכולים לגרום לקוליטיס אוטואימונית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה נכון לגבי קוליטיס אטיפית

  1. לימפוציטיק וקולגנוס שתיהן יותר בנשים
  2. חוסמי ביתא בלימפוציטיק אך לא בקולגנוס
  3. סרטרלין בלימפוציטיק אך לא בקולגנוס
  4. היסטולוגיה של דייברז’ן קוליטיס זהה לזו של קוליטיס כיבית
A

התשובה היא 3
קולגנוס יותר בנשים ולימפוציטיק באופן שווה
חוסמי ביתא בקולגנוס ולא בלימפוציטיק
היסטולוגיה של דייברז’ן דומה אך עם ארכיטקטורה שלמה של הקריפטות
לזכור לשלול צליאק בלימפוציטיק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות

  1. אריתמה נודוזום יותר בקוליטיס
  2. ארתריטיס יותר בקרוהן
  3. ארתריטיס אינה בקורלציה עם מהלך המחלה
  4. אובאיטיס יותר בקוליטיס ובקורלציה עם מהלך המחלה
A

התשובה היא 2
אריתמה נודוזום בקרוהן
ארתריטיס בקורלציה
אובאיטיס בשתיהן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות

  1. כולליתיאזיס יותר בקוליטיס
  2. אנקילוזינג ספונדיליטיס יותר בקוליטיס
  3. סאקרואיליאיטיס יותר בקוליטיס
  4. קולקטומי בקוליטיס מרפאת את הארתריטיס אך לא משפיעה על האנקילוזינג ספונדיליטיס
A

התשובה היא 4
כולליתיאזיס ואנקילוזינג יותר בקרוהן
סקרואיליאטיס בשיעורים דומים ולרוב אסימפטומטית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות

  1. סיכון מוגבר לשברים
  2. אין עליה בסיכון לאירועים תרומבואמבוליים
  3. כשיש פי אס סי נלווית יש לבצע קולונוסקופיה אחת לשלוש שנים
  4. פיודרמה גנגרנוזום בקורלציה לחומרת המחלה
A

התשובה היא 1

קולונו + ביופסיות אחת לשנה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. אנטיביוטיקה אינה מהווה אפשרות טיפול בהיעדר הוכחה למרכיב זיהומי
  2. בודזון יכול לשמש כטיפול אחזקה בקרוהן המוגבלת למעי הדק
  3. מתוטרקסט יכול לשמש כטיפול אחזקה בקרוהן אך לא בקוליטיס כיבית
  4. אין אינדיקציה לנוגדי טי אן אף כאינדוקציה
A

התשובה היא 3
ציפרו פלג’יל כאינדוקציה בקרוהן אך לא בקוליטיס אם אין זיהום
אמנם בודזון מתאים למחלה של מעי דק אך אין לתת סטרואידים כטיפול אחזקה
נוגדי טי אן אף יכולים לשמש כאינדוקציה במחלה קשה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מה נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. אנטי טי אן אף כמונותארפיה עלול להעלות סיכון ללימפומה
  2. אנטי טי אן אף עלול להעלות סיכון לאיס”ק לב וממאירות עורית
  3. צום וטי פי אן יעיל כמו סטרואידים הן באינדוקציה והן כאחזקה, הן בקרוהן והן בקוליטיס
  4. פורמולות יעילות אך פחות מסטרואידים
A

התשובה היא 2
סיכון מוגבר ללימפומה בעיקר כאשר ניתן בשילוב עם תרופה אימונומודולטורית
צום וטי פי אן יעילים כמו סטרואידים אך באינדוקציה בלבד ורק בקרוהן
פורמולות יעילות כמו סטרואידים אך לא טעימות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מה נכון לגבי טיפול ניתוחי בקוליטיס

  1. מעל 6 שלשולים ביום לאחר הניתוח מהווה עדות לכישלון של הניתוח
  2. אבחנה וודאית של פאוצ’יטיס מצריכה ביופסיה
  3. פאוצ’יטיס הוא סיבוך לא שכיח המופיע בכ-1% מהחולים
  4. פרוביוטיקה לא הוכחה כיעילה במניעה
A

התשובה היא 2
לרוב 6-10 שלשולים לאחר הניתוח
פאוצ’יטיס ב-30-50 אחוז
פרוביוטיקה יכולה למנוע הישנויות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה נכון לגבי טיפול ניתוחי בקוליטיס

  1. ברוב הנשים תהיה פגיעה בפוריות
  2. לאחר ניתוח מוצלח ההמלצה לבדיקות סקר אנדוסקופיות כמו ליתר האוכלוסיה
  3. לרוב לא תהיה תגובה לאנטיביוטיקה
  4. ברוב המטופלים התפקוד האנאלי נפגע
A 
התשובה היא 1
שמונים אחוז פגיעה בפוריות בנשים
אנדוסקופיות תקופתיות לאחר הניתוח
היעדר תגובה לאנטיביוטיקה בעד 5% ואז צריך טיפול אימונוסופרסיבי ולעיתים פאוצ'קטומי
לרוב תפקוד אנאלי נשמר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מה נכון לגבי מעקב במחלות מעי דלקתיות

  1. החל מהאבחנה אנדוסקופיות מדי 5 שנים
  2. קולונוסקופיות + ביופסיות אחת לשנה החל מ-12 שנים של מחלה שמאלית
  3. דיספלזיה בביופסיה שגרתית מצריכה אנדוסקופיה חוזרת עם ביופסיות נוספות מאותו איזור
  4. ההנחיות תקפות לקוליטיס אך לא לקרוהן
A

התשובה היא 2
בקוליטיס כיבית ככל שהמחלה יותר נרחבת וקשה עולה הסיכון לסרטן.
מתחילים אנדוסקופיות כולל ביופסיות אחת ל-1-2 שנים לאחר 12-15 שנים של מחלה שמאלית, או 8-10 שנים של פן-קוליטיס.
בקרוהן קוליטיס- אותה אסטרטגיה.
אם מופיעה דיספלזיה בקולונוסקופיה שגרתית, הטיפול המומלץ הוא קולקטומי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מה מהבאים אינו באבחנה המבדלת של סאאג גבוה עם חלבון נמוך

  1. צירוזיס
  2. באד כיארי מאוחר
  3. גרורות בכבד
  4. פריקרדיטיס קונסטריקטיבית
A 
התשובה היא 4
לסאאג גבוה וחלבון נמוך מ-2.5 3 אפשרויות בלבד- צירוזיס, באד כיארי מאוחר וגרורות בכבד
כאשר החלבון גבוה מ-2.5 האפשרויות הן:
באד כיארי מוקדם
איס"ק לב
פריקרדיטיס קונסטריקטיבית
חסימת הוריד הנבוב התחתון
סינדרום חסימת סינוסואידים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מה נכון לגבי דימום מדליות?
א- בעוד שעד למחצית מהחולים יש דליות בדרגה כלשהי, שיעור התמותה הוא כ-10%
ב- הסיכון גובר כאשר הלחץ הפורטלי מעל 8-10 ממ”כ
ג- תרומבוציטופניה מהווה גורם סיכון משמעותי לדמם מדליות
ד- נוכחות מיימת לוחצת מהווה גורם סיכון לדמם מדליות
ה- צ’יילד אינו מהווה מדד להערכת הסיכון לדמם מדליות

A

התשובה היא ד. לשליש מהחולים דליות, מתוכם שליש מדממים עם 30% תמותה. גורמי הסיכון כוללים בין היתר ל”ד פורטלי מעל 12 ממ”כ, מיימת לוחצת, צ’יילד סי. תרומבוציטופניה אינה מהווה ג”ס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מה נכון לגבי דימום מדליות?
א- הטיפול בשלב החריף אינו כולל אנטיביוטיקה
ב- כאשר הדליות מתמשכות עד לקיבה, טיפס עדיף על טיפול אנדוסקופי
ג- טיפס מפחית את הסיכון לאנצפלופתיה או החמרתה
ד- במטופלים עם צ’יילד בי/סי ניתן לשקול ניתוח במקום טיפס

A

התשובה היא ב.בדליות בקיבה פרוקסימלית טיפס עדיף על ליגציה/סקלרותרפיה. טיפס מחמיר אנצפלופתיה. רק בחולים עם צ’יילד איי ניתן לשקול ניתוח במקום טיפס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

מה נכון לגבי מחלות של הושט:
א- כאב רטרוסטרנלי שורף המחמיר במאמץ הוא תלונה טיפוסית
ב- הסיבה השכיחה ביותר לכאב חזה ממקור ושטי היא ספאזם של הושט
ג- דיספאגיה למוצקים בלבד מחשידה להפרעת תנועתיות בעוד שדיספאגיה למוצקים ונוזלים מכוונת לסטריקטורה או גידול
ד- המטופל לרוב ירגיש במדוייק את מיקום ההיצרות

A

התשובה היא א. הסיבה השכיחה לכאב חזה ממקור ושטי היא ריפלוקס. דיספאגיה למוצקים בלבד מחשידה להיצרות בעוד שדיספאגיה למוצקים ונוזלים מחשידה להפרעת תנועתיות כמו אכלזיה. תחושת המטופל לגבי מיקום החסימה אינה מדוייקת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מה נכון לגבי מחלות של הושט:
א- אודינופאגיה לרוב תהיה משנית לריפלוקס
ב- אנדוסקופיה יעילה יותר מצילום בריום באבחנה של היצרויות
ג- אבחנה של מחלת ריפלוקס מצריכה הדגמה של אזופגיטיס אנדוסקופית
ד- צילום בריום כמעט אף פעם אינו חוסך ביצוע אנדוסקופיה

A

התשובה היא ד
אודינופאגיה בדרך כלל תהיה משנית לאזופגיטיס עקב תרופה או זיהום, ופחות לריפלוקס.
אחד היתרונות של צילום בריום הוא היכולת לאבחן היצרויות דיפוזיות וכן הערכה טובה יותר של תפקוד ומורפולוגיה. עדיין כמעט אף פעם לא נחסכת אנדוסקופיה המבוצעת כדי לאשש או לשלול ממצאים ולצורך פעולות טיפוליות כמו הרחבה למשל.
ניתן לאבחן ריפלוקס גם ללא אזופגיטיס אנדוסקופית (עקב טיפול חלקי, מוקוזה רגישה או ללא הסבר) ואז בדיקת הבחירה היא פי אייצ’ מטריה, אשר ניתן להוסיף לה בדיקת מוליכות למקרה שהריפלוקס אינו חומצי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מה נכון לגבי טבעת ע”ש שצקי?
א- טבעת ע”ש שצקי מופיעה לרוב לפני גיל 40
ב- הקליניקה האופיינית של טבעת ע”ש שצקי היא אירועים אינטרמיטנטיים של היתקעות מזון אך לא נוזלים.
ג- טבעת ע”ש שצקי היא סיבה יחסית נדירה לדיספאגיה
ד- האטיולוגיה לטבעת ע”ש שצקי היא כנראה מולדת
ה- המיקום האופייני הוא בושט העליונה

A

התשובה היא ב.
לעד 15% מהאוכלוסיה יש טבעת מוקוזלית בושט התחתונה, כאשר אם קוטרה < 13 מ”מ היא גורמת לדיספאגיה אינטרמיטנטית למוצקים.
רוב המקרים מעל גיל 40 מה שמרמז על אטיולוגיה נרכשת.
הטיפול הוא ע”י הרחבה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מה נכון לגבי מחלות של הושט:
א- אין קשר בין הגודל של סעיף ע”ש זנקר לתסמינים
ב- היצרות דיסטלית בנוכחות חסר בי12 מחשידה לתסמונת פלאמר וינסון.
ג- היצרות דמויית רשת בניגוד לטבעת ע”ש שצקי תגרום לדיספאגיה קבועה ומצריכה טיפול ניתוחי
ד- הסיבה להיווצרות סעיף ע”ש זנקר היא לרוב חולשה מולדת של דופן הושט
ה- סיבה אפשרית לסעיף ושטי היא שחפת

A

התשובה היא ה.
סעיף קטן לרוב יהיה אתסמיני בעוד שסעיף גדול יצריך ניתוח.
פלאמר וינסון היא היצרות פרוקסימלית דמוית רשת בנוכחות אנמיה מחסר ברזל בנשים בגיל המעבר.
היצרות דמויית רשת תגרום לתסמינים דומים לטבעת ע”ש שצקי ומטופלת באופן זהה ע”י
הרחבה.
הסיבה לסעיף ע”ש זנקר היא חסימה דיסטלית עקב שריר קריקופרינגאוס סטנוטי.
סעיף מיד-אזופגיאלי יכול להיגרם כתוצאה מדלקת סמוכה (טיפוסי- שחפת) ובמקרה זה מדובר בסעיף אמיתי המערב את כל שכבות המוקוזה, או עקב הפרעות תנועתיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q 
בת 60 עם דיספאגיה קשה קבועה למוצקים ונוזלים מבצעת גסטרוסקופיה. מה מהבאים סביר שנמצא בושט?
א- גידול
ב- טבעת ע"ש שצקי
ג- סעיף אפיפרני
ד- סטריקטורה
A

התשובה היא ג. סעיף אפיפרני הולך עם אכלזיה. שאר המצבים לא יגרמו לדיספאגיה קבועה ו/או לנוזלים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מה נכון לגבי ממאירות של הושט?
א- שכיחות נמוכה פי 2 לעומת ממאירות מעי גס
ב- כיום אדנוקרצינומה שכיחה יותר מקרצינומה קשקשית
ג- קרצינומה קשקשית היא דיסטלית יותר ומופיעה יותר בלבנים
ד- אדנוקרצינומה קשורה בעיקר בעישון ואלכוהול
ה- גידולים שפירים הם שכיחים יותר אך גם הם מצריכים טיפול ניתוחי עקב פוטנציאל לממאירות.

A

התשובה היא ב.
שכיחות נמוכה פי 10 אך תמותה מגיעה לכדי רבע מהמקרים של ממאירות מעי גס.
קרצינומה קשקשית יותר בשחורים, פרוקסימלית, קשורה בעישון, אלכוהול, וירוס הפפילומה, חומרים קאוסטיים.
אדנוקרצינומה יותר בלבנים, דיסטלית, קשורה בריפלוקס ובארט.
ההסתמנות הטיפוסית היא דיספאגיה פרוגרסיבית למוצקים וירידה במשקל; בגידולים מיד-אזופגיאליים צרידות עקב מעורבות של העצב הלרינגיאלי החוזר.
גידולים שפירים אינם שכיחים ובדרך כלל מאובחנים במקרה. אינדיקציה להסרה של גידול שפיר היא הופעה של תסמינים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

מה נכון לגבי אכלזיה?
א- מחלה פרוגרסיבית מאופיינת בהיצרות דיפוזית של הושט ואטרופיה של סוגר הושט התחתון
ב- תהליך אוטואימוני המיוחס לזיהום בהרפס1 בנוכחות נטיה גנטית
ג- היפרפלסיה של תאי גנגליון בושט
ד- רוב החולים מעל גיל 70
ה- כאב חזה לרוב מופיע בשלבים מאוחרים

A 
התשובה היא ב. 
המחלה מאופיינת דווקא בהרחבה של הושט והיפרטרופיה של סוגר הושט התחתון
אובדן של תאי גנגליון
הגיל החציוני 25-60
כאב החזה מופיע מוקדם במחלה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

מה נכון לגבי אכלזיה?
א- מכיוון שמדובר בהפרעת תנועתיות, אין הכרח בביצוע גסטרוסקופיה לצורך קביעת האבחנה.
ב- מנומטריה אינה יכולה לזהות אכלזיה לפני הרחבה של הושט
ג- אם בגסטרוסקופיה מראה דמוי סיגמא, זה מכוון לפסאודואכלזיה
ד- ברוב המקרים טיפול תרופתי הוא יעיל ואף עוצר את התקדמות המחלה
ה- אכלזיה מהווה גורם סיכון לקרצינומה קשקשית של הושט

A

התשובה היא ה.
חובה לבצע גסטרוסקופיה- לא לאבחנה כי אם לשלילת פסאודואכלזיה, שהיא למעשה הסננה גידולית של קרצינומה ממקור קיבה/ושט דיסטלית ומופיעה ב-5% מהאנשים עם אכלזיה.
יכולה להיות גם תופעה פאראנאופלסטית עקב נוגדנים אנטי-גנגליון.
בדיקות הבחירה הן מנומטריה ובליעת בריום, כאשר מנומטריה היא הבדיקה הרגישה ביותר ויכולה לזהות אכלזיה עוד לפני ההרחבה של הושט.
באכלזיה ממושכת ולא מטופלת הושט עלולה לקבל צורת סיגמא, וכן עולה הסיכון לקרצינומה קשקשית עקב סטזיס אזופגיטיס.
אין טיפול מונע או כזה שהופך את התהליך, בפרט טיפול תרופתי (חוסמי סידן/ניטרטים לפני האוכל) הוא בעל יעילות נמוכה וניתן כגישור עד לטיפול פולשני.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

מה נכון לגבי הטיפול באכלזיה?
א- יש לחזור על הזרקות בוטוליניום מדי חצי שנה
ב- מעכבי פוספודיאסטראז אינם יעילים בהפחתת הלחץ בסוגר הושט התחתון
ג- הרחבה פנאומטית לא הראתה יעילות לטווח ארוך
ד- חוסמי תעלות סידן וניטרטים ניתנים לאחר האוכל

A

התשובה היא א.
מעכבי פוספודיאסטראז יעילים אך השימוש בהם מוגבל מסיבות פרקטיות
הטיפולים שהראו יעילות לטווח ארוך הם הרחבה פנאומטית ומיוטומיה
חוסמי תעלות סידן וניטרטים ניתנים לפני האוכל
בכל מקרה הטיפול התרופתי בעל יעילות נמוכה וניתן רק כגישור לפני פעולה פולשנית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

מה נכון לגבי ריפלוקס?
א- לרוב הפרשת יתר של חומצה אינה הגורם לאזופגיטיס.
ב- גסטריטיס אטרופית משנית להליקובקטר מעלה סיכון לריפלוקס
ג- ברוב החולים תודגם אזופגיטיס בגסטרוסקופיה
ד- בכל תלונה המחשידה לריפלוקס מעל גיל 40 חובה לבצע גסטרוסקופיה
ה- אודינופאגיה היא תלונה אופיינית.

A

התשובה היא א.
יוצאת דופן זולינגר-אליסון עם 50% אזופגיטיס קשה.
גסטריטיס אטרופית מגנה מפני מחלת ריפלוקס.
רק בשליש מהחולים תהיה אזופגיטיס בגסטרוסקופיה.
האסטרטגיה הקלינית היא טיפול אמפירי עם מעכבי חומצה, ובירור במקרה של כשלון טיפולי.
יוצאי דופן הם מצבים של כאבים בחזה או דיספאגיה פרסיסטנטית, המצריכים הרחבת הבירור כדי לשלול מצבים שירוויחו מאבחנה מוקדמת (מקור קרדיאלי/קרצינומה/היצרות).
אודינופאגיה אינה אופיינית באזופגיטיס ע”ר ריפלוקס כך שנוכחותה מצריכה שלילת אטיולוגיות אחרות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

מה נכון לגבי סיבוכי מחלת ריפלוקס:
א- עם העליה בשימוש במעכבי משאבות פרוטונים, עלתה ההיארעות של אדנוקרצינומה של הושט.
ב- הוכח כי בדיקות אנדוסקופיות תקופתיות יעילות בהפחתת סיבוכי מחלת ריפלוקס
ג- הוכח כי טיפול אגרסיבי במעכבי חומצה מפחית סיכון לאדנוקרצינומה של הושט
ד- דיספלסיה בדרגה גבוהה בבארט מצריכה עליה בתדירות המעקב האנדוסקופי אך אינה מהוה אינדיקציה לכריתה של הושט, ניתוח עם 10% סיכון לתמותה.

A

התשובה היא א.
אין הוכחה ליעילות של בדיקות תקופתיות או טיפול במעכבי משאבות פרוטונים.
במקרה של דיספלסיה בדרגה גבוהה בבארט יש אינדיקציה לטיפול פולשני- כיום מקובל אבלציה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריפלוקס?
א- מעכבי משאבות פרוטונים מפחיתים ריפלוקס
ב- למעכבי משאבות פרוטונים וחוסמי רצפטור להיסטמין יעילות דומה
ג- חומרת הצרבת היא בקורלציה טובה לחומרת הדלקת
ד- העלאת מינון של מעכבי משאבות פרוטונים מספקת אפקט תסמיני מתון בלבד
ה- פונדופליקציה ע”ש ניסן יעילה יותר ממעכבי משאבות פרוטונים אך נושאת בחובה סיכון ניתוחי

A

התשובה היא ד.
מעכבי משאבות פרוטונים אינם מפחיתים ריפלוקס אלא מורידים את רמת החומציות כך שיש הקלה בתסמינים והרירית יכולה להירפא.
מעכבי משאבות פרוטונים יותר יעילים מחוסמי רצפטור להיסטמין.
הצרבת היא בקורלציה גרועה לאזופגיטיס האנדוסקופית, המודגמת רק בשליש מהחולים.
יעילות של פונדופליקציה זהה לזו של מעכבי משאבות פרוטונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q 
מה נכון לגבי אזופגיטיס אאוזינופילית?
א- יותר בשחורים
ב- השכיחות עולה ברחבי העולם
ג- יותר בנשים
ד- הופעת סטריקטורות מחייבת שלילת אבחנה אחרת
A

התשובה היא ב.
יותר בגברים, לבנים, צעירים. קשור כנראה בנטיה אטופית + תגובה לאנטיגנים במזון.
במחלה שאינה מטופלת יותר סטריקטורות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q 
בן 22 עם אסתמה ברקע. מתייצג עם דיספאגיה למוצקים וצרבת פרסיסטנטית שאינה מגיבה למעכבי משאבות פרוטונים במינון גבוה. מה סביר שנמצא בגסטרוסקופיה?
א- טבעת ע"ש שצקי
ב- אכלזיה
ג- טבעות אסופגיאליות מרובות
ד- בארט
A

התשובה היא ג.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

מה נכון לגבי הטיפול באזופגיטיס אאוזינופילית?
א- למעכבי משאבות פרוטונים אין מקום בטיפול.
ב- טיפול סטרואידי נמצא יעיל ביותר
ג- לתבחיני עור רגישות וספציפיות גבוהה בזיהוי המזון הגורם לאלרגיה
ד- הרחבה אנדוסקופית של הושט היא בטוחה ומומלצת

A

התשובה היא ב.
לרוב מתחילים מנסיון טיפולי עם מעכבי משאבות פרוטונים לשלול מחלת ריפלוקס נלווית, עם תגובה בעד 50% מהחולים.
טיפול סטרואידלי טופיקלי וסיסטמי הוא אכן יעיל כמו גם טיפול תזונתי.
תבחיני אלרגיה בעלי רגישות וספציפיות נמוכה.
הרחבה אנדוסקופית יכולה לספק הקלה תסמינית אך מסכנת ללסרציה או פרפורציה עקב הדופן הנוקשה ולכן מומלצת גישה שמרנית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

מה מהבאים נכון לגבי אזופגיטיס?
א- בחולי איידס יכולה להופיע אזופגיטיס זיהומית בכל רמת סידי4
ב- אבחנה של מאלורי וייס מחייבת סיפור קליני של הקאה מאומצת
ג- פגיעה משנית לחומר חומצי שכיחה יותר מפגיעה עקב חומר אלקאלי
ד- תרופות כמותרפיות מעלות את הסיכון לאזופגיטיס משנית לקרינה
ה- היעדר מעורבות של חלל הפה שולל בסבירות גבוהה אזופגיטיס משני לפגיעה קאוסטית

A

התשובה היא ד.
אזופגיטיס מופיעה לרוב בסידי4 מתחת ל-100 ונדירה מעל 200.
אבחנה של מאלורי וייס אינה מחייבת סיפור של הקאה.
חומר אלקאלי שכיח יותר מחומר חומצי כגורם לאזופגיטיס, והיעדר מעורבות חלל הפה אינה שוללת פגיעה בושט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q 
מה מהבאים אינו מוזכר כגורם ל-PILL ESOPHAGITIS?
א- מגנזיום
ב- אשלגן כלוריד
ג- נוגדי דלקת
ד- ביספוספונטים
ה- ברזל
ו- פניטואין
A

התשובה היא א.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

מה נכון לגבי התקעות של אוכל בושט?
א- מומלץ לנסות מרככי בשר לפני פעולה פולשנית
ב- גלוקגון תוך ורידי עשוי להיות יעיל
ג- אין צורך לבצע בירור אם מדובר באירוע יחיד
ד- כאשר יש חסימה מלאה המלווה ביציאת קצף מהפה- טיפול הבחירה הוא ניתוחי

A

התשובה היא ב.
מרככי בשר עלולים לגרום לפגיעה בושט.
מומלץ לבצע בירור לסיבות אפשריות לחסימה (שצקי? אזופגיטיס אאוזינופילית? ממאירות?).
הטיפול הוא אנדוסקופי ולא ניתוחי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

מה מהבאים נכון לגבי scleroderma esophagus:
א- סוגר הושט התחתון יהיה לרוב היפרטנסיבי
ב- במעל 90% מהמקרים יש עדות למחלה סיסטמית
ג- לרוב תהיה דיספאגיה קשה
ד- הפריסטלטיקה נעדרת

A

התשובה היא ד.
סוגר הושט התחתון היפוטנסיבי ללא פריסטלטיקה
ב-50% אין עדות למחלה סיסטמית
לרוב ריפלוקס קשה אך דיספאגיה קלה המוקלת עם אכילה זקופה ושתיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

מה נכון לגבי PBC

  1. האבחנה תמיד בביופסיה
  2. המרקר המעבדתי החשוב לאבחנה הוא ALT
  3. היעדר אמא שולל את האבחנה
  4. רוב החולים אתסמיניים באבחנה
  5. הדעה הרווחת היא שהנוגדנים לוקחים חלק בפתוגנזה של המחלה
A

התשובה היא 4
האבחנה לפי אלקפוס, אמא והיסטולוגיה וצריך 2/3
עשרה אחוזים שליליים לאמא ואז חשובה ביופסיה
אמא אינם קשורים לפתוגנזה ומהווים מרקר בלבד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

מה נכון לגבי PBC

  1. UDCA משפרת את הממצאים הביוכימיים וההיסטולוגיים
  2. UDCA משפרת בעיקר את הגרד
  3. UDCA יעילה בעיקר בחולים עם מחלה מתקדמת
  4. לא הוכחו אפשרויות טיפוליות אחרות פרט ל-UDCA
A

התשובה היא 1
יחד עם זאת אינה מרפאת את המחלה
הגרד דווקא מחמיר עם תחילת הטיפול. ת”ל נוספות כוללות כאב ראש ושלשול
יעילה ככל שמתחילים מוקדם יותר במהלך המחלה
בחולים רפרקטוריים הוכחה יעילות לחומצה אובטיכולית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

מה נכון לגבי קוליטיס

  1. ב40% מהביופסיות ניתן לראות גרנולומות
  2. במחלה פולמיננטית יכולה להיות מעורבות של כל שכבות המעי
  3. לא נפוץ לראות פסאודופוליפים דלקתיים
  4. אין מעורבות של האיליום הטרמינלי
A

התשובה היא 2
גרנולומות יותר אופייניות לקרוהן, בה נראה גרנולומות לא גבינתיות בחצי מהחולים וזה פתוגנומוני
יכולה להיות backwash ileitis

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

מה מהבאים נכון לגבי אימונוגלובולינים במחלת כבד?

  1. במחלת כבד אלכוהולית עליה ב IgA
  2. בפי אס סי היפוגאמאגלובולינמיה
  3. בפיביסי עליה ב IgG
  4. בהפטיטיס אוטואימונית עליה ב IgM
A

התשובה היא 1
עמוד 1340
PBC-IgM
AIH-IgG

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

מי מהבאים אינו זקוק לאנטיביוטיקה מניעתית לפריטוניטיס ראשוני?

  1. דימום פעיל מדליות
  2. מטופל שסבל מעבר מפריטוניטיס
  3. חלבון בנוזל המיימת 2.2 גר’/ד”ל
  4. חלבון בנוזל המיימת 1 גר’/ד”ל
A

התשובה היא 3

פרופילקסיס מגיע גם לחלבון מתחת 1.5 יחד עם פגיעה כלייתית ו/או כשל כבדי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

מי מהבאים עם פריטוניטיס ראשונית אינו זקוק לטיפול באלבומין?

  1. בילירובין 5
  2. קריאטנין 1.2
  3. BUN 40
  4. אלבומין 2.1
A 
התשובה היא 4
מתן אלבומין 1.5 גר'/ק"ג עד 6 שעות מתחילת הטיפול ו-1 גר'/ק"ג ביום 3 הפחית תמותה למי שענה על אחד מהבאים:
קריאטנין 1 ומעלה
בילירובין 4 ומעלה 
BUN 30 ומעלה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

מה נכון לגבי פריטוניטיס

  1. סיבה נדירה להפסקת דיאליזה פריטונאלית
  2. הישנות של 70% בשנה לאחר אירוע של פריטוניטיס ראשונית
  3. בדומה לפריטונטיס ראשונית, פריטוניטיס שניונית יכולה להתייצג בצורה אינדולנטית
  4. לויקוציטים < 100 בנוזל שולל פריטוניטיס משנית לדיאליזה פריטונאלית
  5. לרוב פריטוניטיס משנית לדיאליזה פריטונאלית נגרמת על ידי יותר מפתוגן אחד
A

התשובה היא 2
הסיבה השכיחה ביותר להפסקת דיאליזה פריטונאלית
התייצגות עם כאב בטן דיפוזי וסימנים פריטונאליים
מכיוון שנוזל פריטונאלי תקין מכיל מעט מאוד נויטרופילים, שיעור של 50% מספיק לאבחנה גם אם אין 100 לויקוציטים
לרוב נגרם ע”י פתוגן בודד, בדר”כ חיידקי עור, הרוב סטאפילוקוקים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי הוצאת קתטר דיאליזה פריטונאלית

  1. בכל פריטוניטיס כחלק מהטיפול יש להוציא את הקתטר
  2. כאשר יש זיהום פטרייתי חובה להוציא את הקתטר מיידית
  3. בחולה שלא הגיב לטיפול תוך 48 שעות רצוי להוציא את הקתטר
  4. בחולה עם אודם או הפרשה סביב הפיסטולה יש להוציא את הקתטר
A

התשובה היא 1

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

בת 60 המטופלת במאקרודנטין פונה בשל חולשה ועייפות, במעבדה הפרעה קשה באנזימי הכבד, מה מהבאים אינו מאפיין את מצבה?

  1. תמונה היסטולוגית הנבדלת מהותית מהפטיטיס אוטואימונית
  2. טיפול בסטרואידים עשוי לשפר את מצבה
  3. הופעת התסמינים יכולה להופיע זמן רב לאחר תחילת נטילת התרופה
  4. יכולים להופיע נוגדנים כנגד מרכיבי גרעין
A

התשובה היא 1

לשים לב שהשאלה היא מה לא נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

מה הסיבה לפגיעה כבדית עקב כלכלה פאראנטראלית?

  1. עומס ליפידים
  2. עומס חלבון
  3. עומס פחמימות
  4. לא ידוע
A

התשובה היא 3

הפתרון הוא החלפת הפורמולה לכזו המבוססת על ליפידים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

איזו מהבאים אינו יתרון של אינטרפרון על פני אנלוגים לנוקלאוזידים

  1. משך קצר יותר
  2. פחות עמידויות
  3. סיכוי גבוה יותר להיעלמות אנטיגן אס
  4. דיכוי חזק יותר של די אן איי נגיפי
A

התשובה היא 4
לשים לב שהשאלה היא מה לא נכון
אינטרפרון ניתן למשך עד שנה
אין עמידויות כי לא עובד על הנגיף אלא על התא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

מי מבאים אינו גורם סיכון למחלת כבד אלכוהולית?

  1. פולימורפיזם גנטי
  2. מחלת כבד שומני
  3. זיהום כרוני בהפטיטיס סי
  4. מין זכר
A

התשובה היא 4

דווקא מין נקבה הוא גורם סיכון כי רגישות יותר לאלכוהול

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

מי מהבאים אינו קשור בכבד שומני?

  1. טמוקסיפן
  2. הפטיטיס בי כרוני
  3. אמיודרון
  4. כלכלה פאראנטראלית
  5. וילסון
A

התשובה היא 2

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

מי מהבאים הוכח כמשפר היסטולוגיה בנאש

  1. יו די סי איי
  2. פיוגליטזון
  3. אומגה 3
  4. מטפורמין
A

התשובה היא 2
יש להיזהר באיס”ל
גם ויטמין אי יכול להועיל אך יש להיזהר בחולי סוכרת כי מעלה סיכון לתמותה ק”ו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

מה שיעור הירידה במשקל המומלץ בכבד שומני?

  1. 10%
  2. 3-5%
  3. תלוי בהיסטולוגיה
  4. תלוי בגיל
A

התשובה היא 3

כשיש כבר סטאטוהפטיטיס צריך 10%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

בת 50 עם רקע של תת תריסיות וויטיליגו, מגיעה לבירור ממצא של כבד שחמתי בהדמיה. בבדיקה סימנים של מחלת כבד כרונית. במעבדה אנא חיובי, גלובולינים גבוהים, אסמא חיובי. מה השלב הבא?

  1. טיפול בסטרואידים
  2. טיפול באימורן
  3. טיפול משולב סטרואידים + אימורן
  4. ביופסיית כבד
A

התשובה היא 4
מכיוון שרוצים לראות שמחלת הכבד אינה כבר בשלבים סופיים שלא ירוויחו מטיפול
(“burned out”)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
64
Q

בת 45 מגיעה לבירור הפרעה כולסטטית כרונית, עייפות וגרד. א.מ.א שלילי. בירור ויראלי אוטואימוני ומטבולי תקין. מה הצעד הבא?

  1. UDCA
  2. ביופסיית כבד
  3. MRCP
  4. סיטי תלת פאזי
A

התשובה היא 3

לשלול פי אס סי לפני התקדמות לפעולה פולשנית כמו ביופסיה, במחשבה על אמא נגטיב פי בי סי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
65
Q

בן 60 אושפז עקב כאבי בטן עליונה ויציאה שחורה. בבדיקת גסטרוסקופיה נשלל דימום פעיל. נצפה כיב ועליו קריש דם. לא בוצעה התערבות אנדוסקופית והחולה אושפז להשגחה. מה צריך להיות ניהול המקרה כעת?

  1. אשפוז ל-3 ימים ומתן חוסמי תעלות מימן תוך ורידי
  2. בהיעדר דימום פעיל ניתן לשחרר עם טיפול פומי
  3. לאשפז להשגחה ליממה ולתת טיפול פומי
  4. לאשפז להשגחה ליממה ולתת טיפול תוך ורידי
  5. אשפוז ל-3-5 ימים וגסטרוסקופיה חוזרת לביקורת במהלך האשפוז
A

התשובה היא 1

תרשים 44-1

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
66
Q

גבר בן 30 מרים משקולות במקצועו, מתייצג עם ממצא בכבד החשוד כאדנומה בקוטר של 2 ס”מ. מה נכון לגבי הממצא?

  1. אין הכרח לבצע ביופסיה
  2. אבחנה דפיניטיבית מצריכה מ.ר.י
  3. הממצא יצריך כריתה במידה ויתברר עם מוטציה CTNB1
  4. אין סיכון להתמרה להפטומה
  5. נדיר שיש אדנומות מרובות
A

התשובה היא 3
אדנומה כבדית מצריכה כריתה אם גדולה מ-5 ס”מ או סיטיאנבי1
אחרת מומלצת ירידה במשקל והפסקת גלולות, מעקב אחרי שנה
סיטיאנבי1 ואדנומות מעל 5 ס”מ בעלות פוטנציאל להתמרה ממאירה
סיטיאנבי1 אינו ניתן לאבחנה במ.ר.י ומצריך ביופסיה
שכיח שיש אדנומות מרובות ומטפלים לפי הנגע העיקרי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
67
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי FNH?

  1. יותר בנשים
  2. ספציפיות של 100% במ.ר.י אם מדגים ממצאים טיפוסיים
  3. קשור בגלולות או סטרואידים אנבוליים
  4. נגרם כתוצאה ממלפורמציה עורקית
A

התשובה היא 3

ההתייחסות הטיפולית היא כמו להמנגיומה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
68
Q

מה נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס בי

  1. למיבודין הוא הפוטנטי ביותר מבין הנוקס
  2. בתום שנת טיפול מתפתחת עמידות של 20% לאינטרפרון
  3. התנרמלות של אנזימי הכבד שכיחה יותר באינטרפרון לעומת נוקס
  4. הטיפול בנוקס נמשך מספר שנים
A

התשובה היא 4

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
69
Q

מה נכון לגבי מחלת וילסון?

  1. בתאחיזה לאיקס
  2. שיעור נשאות של 1%
  3. רמות נחושת בסרום יהיו גבוהות
  4. רמות צרולופלסמין בסרום תהיינה גבוהות
A

התשובה היא 2
אוטוזומלית רצסיבית, הגן הפגום הוא
ATP7B
החלבון הפגוע הוא משאבה ביליארית של נחושת, גורם להצטברות נחושת במאגרים
ריכוז נחושת וצרולופלסמין בסרום יהיה נמוך, וככל שהמחלה מתקדמת הנחושת החופשית תהיה גבוהה ותתחיל לשקוע באיברים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
70
Q

מה מהבאים מתואר כתסמין נוירולוגי טיפוסי של וילסון?

  1. הפרעות אוטונומיות
  2. ירידה קוגניטיבית משמעותית עד פיגור שכלי
  3. חסר סנסורי
  4. חולשת שרירים
A

התשובה היא 1
יש הפרעות תנועה בולטות הגורמות למחלה דמויית פרקינסון
בעיקר דיסטוניה, הפרעה בקואורדינציה ורעד
בנוסף הפרעה אוטונומית כמו אורותוסטטיזם למשל
אין ירידה קוגניטיבית משמעותית, אין הפרעות סנסוריות ואין חולשת שרירים

71
Q

מה נכון לגבי מחלת וילסון?

  1. טיפול הבחירה הוא פניצילאמין המשפר בעיקר ביטויים נוירולוגיים
  2. אבחנה על ידי ביופסיית כבד עם צביעת נחושת
  3. מכיוון שניתן למצוא טבעות קייזר פליישר בלמעלה מ-99% מהחולים, היעדרן שולל את האבחנה בסבירות גבוהה
  4. תסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטרים הם הפיכים עם טיפול
A

התשובה היא 4
פניצילאמין אינו מקובל בשל רעילותו ומכיוון שיכול לגרום להחמרה של ההסתמנות הנוירולוגית.
פניצילאמין צריך להינתן יחד עם פירידוקסין.
אם בכל זאת נותנים קלאטור, עדיף טריינטיין.
ניתן לבצע אבחנה על ידי טבעת קייזר פליישר במטופל עם קליניקה מתאימה, אם כי היעדרה לא שולל כי בשלב אתסמיני או הפטי היא תהיה רק בשליש עד חצי מהחולים
בנוסף איסוף שתן לנחושת- מעל 100 זה אבחנתי, בין 60-100 צריך ביופסיית כבד עם תבחין נחושת כמותי ולא צביעה.
תסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטריים בדרך כלל משתפרים לאחר 6-24 חודשי טיפול.

72
Q

מה נכון לגבי מחלת וילסון?

  1. טיפול הבחירה בכל המטופלים עם דקומפנסציה כבדית הוא אבץ
  2. אין לטפל בחולה אתסמיני
  3. הטיפול הוא לכל החיים
  4. אין לטפל בהריון
A

התשובה היא 3
בדקומפנסציה כבדית מעריכים לקראת השתלה, ואם לא להשתלה ניתן לטפל באבץ יחד עם טריינטיין אך לא במתן בו זמני כי יוצרים קומפלקסים
כל החולים צריכים טיפול לכל החיים
בהריון נותנים טריינטיין או אבץ, ללא בקרת נחושת הדוקה כי חסר יכול להיות טרטוגני

73
Q

מה מהבאים אינו כלול בצ’יילד

  1. אנצפלופתיה
  2. קריאטנין
  3. אלבומין
  4. נוכחות של מיימת
A

התשובה היא 2
בנוסף איי אן אר, בילירובין
קריאטנין כלול במלד

74
Q

מה המרכיב החשוב ביותר ב-MELD

  1. קריאטנין
  2. בילירובין
  3. נתרן
  4. איי אן אר
A

התשובה היא 4

75
Q

בן 62 עבר קולונוסקופיה עם כריתה של 2 פוליפים, בגודל של 0.8 ס”מ ו-1.1 ס”מ, בפתולוגיה אדנומות, מה תמליץ?

  1. עוד 10 שנים
  2. עוד 5 שנים
  3. עוד 3 שנים
  4. עוד חצי שנה
A

התשובה היא 3
נכון לגבי אדנומה מעל 1 ס”מ או 3 אדנומות ומעלה או
HGD

76
Q

בן 58 עובר קולונוסקופיה עם כריתה של פוליפ ססילי סרייטד 0.6 ס”מ ללא דיספלסיה, מה תמליץ?

  1. עוד 10 שנים
  2. עוד 5 שנים
  3. עוד 3 שנים
  4. עוד חצי שנה
A

התשובה היא 2
נכון לגבי פוליפ ססילי סרייטד אחד עד 1 ס”מ ללא דיספלסיה
אחרת- 3 שנים

77
Q

בן 70 אובחן עם ממאירות מעי גס והופנה לכריתה, מה תמליץ?

  1. בדיקה חוזרת בעוד 3 שנים
  2. בדיקה חוזרת כל שנה בעשר השנים הקרובות ואז כל 5 שנים
  3. בדיקה חוזרת בעוד שנה ואז כל 3 שנים
  4. בדיקה כל 3 שנים
A

התשובה היא 3

78
Q

מה תמליץ למטופלת אשר אח שלה אובחן עם ממאירות מעי גס בגיל 70?

  1. קולונוסקופיה מגיל 40 כל 10 שנים
  2. קולונוסקופיה מגיל 60 כל 10 שנים
  3. קולנוסקופיה מגיל 50 כל 10 שנים
  4. קולונוסקופיה מגיל 40 כל 5 שנים
A

התשובה היא 1

קרוב דרגה ראשונה מעל גיל 60 עם קרצינומה או אדנומה מתקדמת- מגיל 40 כל עשר שנים

79
Q

מה תמליץ למטופל אשר אימו אובחנה עם ממאירות מעי גס בגיל 52?

  1. קולונוסקופיה מגיל 40 כל 5 שנים
  2. קולונוסקופיה מגיל 50 כל 5 שנים
  3. קולונוסקופיה מגיל 42 כל 5 שנים
  4. קולונוסקופיה מגיל 40 כל 10 שנים
A

התשובה היא 1
קרוב דרגה ראשונה מתחת לגיל 60 או שני קרובים דרגה ראשונה לא משנה באיזה גיל, ההמלצה היא מגיל 40 או עשור לפני האבחנה של הצעיר יותר- המוקדם מהשניים, וכל 5 שנים

80
Q

מי מהבאים אינו צריך פרופילקסיס אנטיביוטי

  1. EUS + FNA FROM PANCREATIC CYST
  2. PD PATIENT UNDERGOING COLONOSCOPY
  3. MECHANIC VALVE + COLONOSCOPY W/ BIOPSY
  4. PEG INSERTION
A

התשובה היא 3

81
Q

מי מהבאים צריך פרופילקסיס אנטיביוטי

  1. EUS + FNA FROM SOLID PANCREATIC LESION
  2. ERCP FOR CHOLELYTHIASIS
  3. PD PATIENT UNDERGOING COLONOSCOPY
  4. EVERY POLYPECTOMY
A

התשובה היא 3

לגבי 2- אם הניקוז צפוי להיות לא מלא (למשל פי אס סי) אז כן צריך

82
Q

במי מהבאים צריך להפסיק נוגדי צמיתה או קרישה לפני פרוצדורה

  1. מטופל הנוטל אספירין לפני קולונוסקופיה עם צפי לפוליפקטומי
  2. מטופל תחת אפיקסבן העומד לעבור קולונוסקופיה עם ביופסיה
  3. מטופל תחת ריברוקסבן העומד לעבור אי אר סי פי עם התקנת תומכן
  4. מטופל תחת דביגטרן העומד לעבור EUS+FNA
A

התשובה היא 4

אספירין בכל מקרה אין צורך להפסיק

83
Q

במי מהבאים צריך להפסיק נוגדי צמיתה או קרישה לפני פרוצדורה

  1. ERCP + SPHINCTEROTOMY
  2. EUS W/O FNA
  3. EVERY BIOPSY
  4. ERCP + STENT
A

התשובה היא 1

84
Q

מה נכון לגבי הפסקת וורפרין לפני פרוצדורה בגסטרו

  1. תמיד צריך להפסיק
  2. ההפסקה למשך 48 שעות ותמיד יש לגשר עם קלקסן
  3. איי אן אר לפני הפעולה צריך להיות עד 1.5
  4. אין צורך לגשר עם קלקסן במקרה של פרפור פרוזדורים
A

התשובה היא 3
הפסקה לחמישה ימים
יש לגשר כאשר מדובר בפרפור עם צ’אדס-ואסק 2 ומעלה, מסתם מיטראלי מכני, מסתם אאורטלי מכני ישן, אירוע תרומבוטי ב-3 החודשים האחרונים

85
Q

מה מהבאים נחשב הליך בסיכון גבוה לדימום המצריך הפסקת אנטיקואגולציה?

  1. קולונוסקופיה עם ביופסיה
  2. גסטרוסקופיה עם הרחבת סטריקטורה
  3. סונר אנדוסקופי ללא אספירציה
  4. החלפת סטנט דרך ארספ
A

התשובה היא 2

86
Q

מה מהבאים נחשב הליך בסיכון נמוך לדימום?

  1. הכנסת פג
  2. ארספ עם ניקוז פסאודוציסטה
  3. ארספ עם החלפת סטנט
  4. קולונוסקופיה עם אבלציה
A

התשובה היא 3

87
Q

מי מהבאים זקוק לגישור עם קלקסן לאחר הפסקת וורפרין לפני פעולה אנדוסקופית?

  1. בן 60 עם יל”ד ופרפור פרוזדורים
  2. בת 40 לאחר אירוע של פקקת לפני חצי שנה
  3. בן 50 בריא פרט להחלפה רצנטית של מסתם אאורטלי מכני עקב ביקספיד
  4. בת 60 עם יל”ד ופרפור פרוזדורים
A 
התשובה היא 4
זקוקים לגישור: 
אנשים עם פרפור וצ'אדס-ואסק 2 ומעלה
אנשים עם פרפור ומסתם מכני
אנשים עם מסתם מיטראלי מכני 
אנשים עם מסתם אאורטלי מכני ישן
אנשים עם מסתם אאורטלי מכני + גורמי סיכון אמבוליים נוספים
אנשים לאחר אירוע ורידי ב-3 החודשים האחרונים
88
Q

בן 65 עם פרפור פרוזדורים, יל”ד וסוכרת, אי ספיקת כליות כרונית עם פינוי כלייתי של 45. תחת טיפול באפיקסבן, מיועד לעבור סונר אנדוסקופי עם דגימה מהלבלב, מה תמליץ?

  1. מדובר בהליך בסיכון נמוך, אין צורך להפסיק אפיקסבן
  2. יש להפסיק יומיים לפני הפעולה ולתת גישור עם קלקסן
  3. יש להפסיק יומיים לפני הפעולה, אין צורך בגישור
  4. יש להפסיק 3 ימיים לפני הפעולה, אין צורך בגישור
A 
התשובה היא 4
ההליך הוא בסיכון גבוה ויש צורך להפסיק
צורך בגישור קיים רק במי שמקבל וורפרין
במי שמטופל באפיקסבן או ריברוקסבן, משך ההפסקה תלויה בפינוי הכלייתי:
יומיים אם 60 ומעלה
שלושה ימים אם 30-59
ארבעה ימים אם פחות מ-30
89
Q

בן 50, לפני 3 חודשים עבר צנתור התערבותי עם התקנה של תומכן מפריש תרופה, ומטופל באספירין וטיקגרלור, אמור לעבור כעת קולונוסקופיה לבירור אנמיה, מה תמליץ?

  1. מדובר בהליך בסיכון נמוך, ניתן להמשיך את הטיפול
  2. היות וחלף למעלה מחודש מהפעולה, ניתן להפסיק את הטיפול בטיקגרלור ולהמשיך אספירין בלבד
  3. יש להפסיק טיקגרלור ואספירין 10 ימים לפני הפעולה
  4. יש להפסיק טיקגרלור 5 ימים לפני הפעולה, אין צורך להפסיק אספירין
A

התשובה היא 4
מכיוון שיתכן שיצטרך לעבור פוליפקטומי, הרי שיש להתייחס כאל הליך בסיכון גבוה
מכיוון שמדובר בתומכן מפריש תרופה, הסיכון לסטנט תרומבוזיס גבוה בשנה שלאחר הצינתור, ולכן לא ניתן להפסיק טיקגרלור לצמיתות
אין צורך להפסיק אספירין במינון נמוך גם לפני פעולה בסיכון גבוה
אם מדובר בקלופידוגרל וטיקגרלור, ניתן להפסיק חמישה ימים טרם הפעולה
במקרה של פרזוגרל יש להפסיק 7 ימים טרם הפעולה

90
Q 
בן 50, ללא סיפור משפחתי של ממאירות מעי גס, עובר קולונוסקופיה כבדיקת סקר עם כריתה של 2 פוליפים במעי הרוחבי בגודל 5 ו-11 מ"מ. ההכנה מתוארת כטובה. בפתולוגיה- אדנומות עם LGD
מה תמליץ?
1. קולונוסקופיה חוזרת עוד חצי שנה
2. קולונוסקופיה חוזרת עוד שנה
3. קולונוסקופיה חוזרת עוד 3 שנים
4. קולונוסקופיה חוזרת עוד 5-10 שנים
A

התשובה היא 3
מכיוון שאדנומה אחת גדולה מ-1 ס”מ, מדובר במאפיינים בסיכון גבוה ולכן יש לחזור על הבדיקה תוך 3 שנים
לו היתה קטנה מ-1 ס”מ ניתן היה להמליץ על אינטרבל של 5-10 שנים

91
Q

בן 50, ללא סיפור משפחתי של ממאירות מעי גס, עובר קולונוסקופיה כבדיקת סקר עם כריתה של 2 פוליפים בסיגמה, אחד ססילי בגודל 5 מ”מ, בפתולוגיה ללא דיספלסיה, ואחד היפרפלסטי בגודל 8 מ”מ, מה תמליץ?

  1. קולונוסקופיה חוזרת בעוד חצי שנה
  2. קולונוסקופיה חוזרת בעוד 3 שנים
  3. קולונוסקופיה חוזרת בעוד 5 שנים
  4. קולונוסקופיה חוזרת בעוד 10 שנים
A

התשובה היא 3
פוליפים קטנים היפרפלסטיים דיסטליים מצריכים מעקב עוד 10 שנים
פוליפ ססילי קטן ללא דיספלסיה מצריך מעקב עוד 5 שנים
שני פוליפים ססיליים או פוליפ ססילי עם מאפיינים בסיכון גבוה (מעל 1 ס”מ או עם דיספלסיה) מצריך מעקב תוך 3 שנים

92
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי מחלת כיב פפטי

  1. רוב האנשים עם כיב פפטי הם אתסמיניים
  2. למעלה מתשעים אחוז מהאנשים עם כאב אפיגסטרי המוחמר בצום ומוקל עם אוכל, אינם סובלים מכיב פפטי
  3. הירידה בשיעור הכיבים הדואדנליים קשורה בירידה בזיהומי הליקובקטר
  4. רוב הכיבים הדואדנליים ממוקמים בחלק השני של התריסריון
A

התשובה היא 4
למעלה מ-95% מהכיבים הדואודנליים ממוקמים בחלק הראשון של התריסריון, 90% ב-3 ס”מ מהפילורוס
אירדיקציה של הליקובקטר הפחיתה הישנויות של כיב פפטי ביותר מ-80%

93
Q

מה מהבאים אינו מהווה ג”ס של כיב פפטי

  1. גברים
  2. סוכרת
  3. מחלת ריאות חסימתית כרונית
  4. אי ספיקת כליות כרונית
  5. מחלת לב איסכמית
A

התשובה היא 1

בנוסף השמנת יתר, עישון כעת או בעבר, צריכת אלכוהול, מוצא אפרו-אמריקאי ו-3 או יותר פניות לרופא בשנה

94
Q

מה נכון לגבי כיב בקיבה

  1. שכיחים יותר מכיב בתריסריון
  2. מופיעים יותר בנשים
  3. נוטים לרוב להיות פחות תסמיניים מכיב תריסריון
  4. מופיעים בגיל צעיר יותר לעומת כיב תריסריון
A

התשובה היא 3
יותר בגברים, יותר בגיל מבוגר
למעשה באוטופסיות השכיחות היא שווה אך מכיוון שנוטים להיות פחות תסמיניים בהיעדר סיבוכים, מאובחנים פחות

95
Q

מה נכון לגבי כיב בקיבה

  1. כיב משני להליקובקטר לרוב אינו מלווה בגסטריטיס, בניגוד לכיב משני לנוגדי דלקת
  2. הפרשת החומצה נוטה להיות מוגברת במקרה של כיב תריסיון ותקינה או נמוכה במקרה של כיב כיבה
  3. הדבקה בהליקובקטר שכיחה במדינות עם מצב סוציואקונומי גבוה
  4. הליקובקטר נרכש בעיקר דרך מזון, והדבקה מאדם לאדם היא נדירה
A

התשובה היא 2
כיב משני להליקובקטר מלווה בגסטריטיס כרונית בעוד שכיב משני לנוגדי דלקת מלווה בגסטרופתיה בדרך כלל
במקרה של כיב קיבה הפרשת החומצה תהיה נמוכה לרוב והכיב מיוחס לירידה במנגנוני הגנה על הרירית, בעוד שבמקרה של כיב תריסריון הפרשת החומצה נוטה להיות מוגברת
הליקובקטר שכיח יותר במדינות מתפתחות ובאנשים במצב סוציואקונומי נמוך, וההדבקה היא מאדם לאדם

96
Q

מה מהבאים נכון לגבי כיב פפטי

  1. רוב האנשים עם הליקובקטר וגסטריטיס יפתחו בסופו של דבר כיב פפטי
  2. מינונים נמוכים של נוגדי דלקת הם כנראה בטוחים
  3. הליקובקטר מעלה את הסיכון לדימום מכיב פפטי, באנשים המטופלים באספירין במינון נמוך
  4. רוב האנשים שהתקבלו עם סיבוכים קשים של נוגדי דלקת, דיווחו על דיספפסיה שקדמה לכך
A

התשובה היא 3
רק 10-15% מהאנשים עם הליקובקטר וגסטריטיס יפתחו כיב פפטי
אין מינון בטוח של נוגדי דלקת
מעל 80% מהאנשים עם סיבוכי נוגדי דלקת קשים, לא סבלו מדיספפסיה

97
Q

מה מהבאים נכון לגבי כיב פפטי

  1. סיכון מוגבר לקרובי משפחה מדרגה ראשונה
  2. לתזונה תפקיד חשוב בסיכון להתפתחות כיב פפטי
  3. כאב המעיר את המטופל משינה אופייני לכיב קיבה אך פחות לכיב תריסריון, ואינו מופיע כלל באנשים עם דיספפסיה ללא כיב
  4. כאב המופיע בעקבות אכילה אופייני יותר לכיב תריסריון, כמו גם בחילה וירידה במשקל
A

התשובה היא 1
קרובי משפחה בדרגה ראשונה בסיכון מוגבר פי 3
לא הוכח קשר לדיאטה מסויימת
כאב המעיר משינה בשני שליש מהאנשים עם כיב תריסריון אך גם בשליש מהאנשים עם דיספפסיה ללא כיב
כאב המופיע בעקבות אכילה, כמו גם בחילה וירידה במשקל, אופייניים לכיב קיבה

98
Q

מה נכון לגבי סיבוכי כיב פפטי

  1. פרפורציה היא הסיבוך השכיח ביותר
  2. הסיכון לדימום יורד עם הגיל
  3. פנקריאטיטיס עלול להופיע כסיבוך של כיב
  4. חסימה של מוצא הקיבה היא סיבוך שכיח ביותר
A

התשובה היא 3
פרפורציה היא הסיבוך השני בשכיחותו אחרי דימום
הן פרפורציה והן דימום עולים בשכיחותם עם הגיל וקשורים בנוגדי דלקת
פרפורציה עלולה להיות לאיבר סמוך, וכך כיב דואודנלי עלול לגרום לפנקריאטיטיס
חסימה של מוצא הקיבה היא הסיבוך האחרון בשכיחותו

99
Q

בן 44, בריא בדרך כלל, ללא טיפול תרופתי קבוע. מלין על כאב אפיגסטרי המוחמר עם האוכל, ללא ירידה במשקל, חום או תסמינים אחרים. מה תמליץ?

  1. גסטרוסקופיה
  2. טיפול אמפירי בנוגדי חומצה
  3. תבחין נשיפה
  4. אמיטריפטילין ויעוץ דיאטנית
A

התשובה היא 3

מעל גיל 40 (או 45 לפי הטקסט) או דגלים אדומים - גסטרוסקופיה

100
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. קולוניזציה בקיבה בכעשרים אחוז מהאוכלוסיה
  2. אירדיקציה של הליקובקטר יעילה כטיפול באדנוקרצינומה של הקיבה
  3. קולוניזציה של הליקובקטר עשויה למנוע התפתחות של קרצינומה של הושט
  4. עלול להיות זיהום סיסטמי במדוכאי חיסון
A

התשובה היא 3
קולוניזציה של הליקובקטר ב-50%
אירדיקציה יעילה כטיפול במאלטומה בגרייד נמוך ועשויה למנוע אדנוקרצינומה של הקיבה, אך אינה יעילה כטיפול בקרצינומה קיבתית
לעומת זאת, קולוניזציה יתכן ומגנה מפני ריפלוקס וקרצינומה של הושט, במנגנון של אכלורידיה
לא קיים זיהום סיסטמי

101
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. מדובר בחיידק תוך תאי
  2. מדובר בחיידק גראם שלילי
  3. החיידק אינו מוטילי
  4. מגן על עצמו מחומצה בעיקר על ידי הפרשת אמוניה
A

התשובה היא 2
החיידק נמצא ברובו על פני המוקוזה ורק מיעוט הוא תוך תאי
גראם שלילי מוטילי
מנגנון ההגנה העיקרי הוא אוריאז המפרק אוריאה לאמוניה

102
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. שכיח יותר במדינות עולם שלישי
  2. נרכש בבגרות וכמעט אינו קיים בילדים
  3. שכיח שמופיעה היעלמות ספונטנית באדם עם קולוניזציה
  4. קיים רזרבואר בחיות משק
  5. קיים בשיעור גבוה בצואה לעומת נוזל קיבה
A

התשובה היא 1
השכיחות שלו מעל 80 אחוז במבוגרים במדינות מתפתחות ו-30% במדינות מפותחות, נרכש לרוב בילדות וכנראה מבוגרים עם החיידק רכשו אותו בעבר
לא שכיח היעלמות ספונטנית
האדם הוא הרזרבואר היחיד הידוע
יש זני הליקובקטר שהם זואונוטיים ואף עלולים לגרום במדוכאי חיסון מחלה דמויית קמפילובקטר, אך אלו אינם פילורי
קל יותר לבודדו מריפלוקס מאשר מצואה כך שקרוב לוודאי שעיקר ההדבקה היא אורלית

103
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. גסטריטיס אנדוסקופית תמיד תהיה בקורלציה עם הממצאים המיקרוסקופיים ולהיפך
  2. אם מודגמת גסטריטיס, אין הכרח ליטול ביופסיות שכן סבירות כמעט וודאית שהחיידק יימצא ברקמה
  3. רוב החולים עם קולוניזציה וגסטריטיס יפתחו סיקוולה קלינית
  4. בכל הנשאים של הליקובקטר פילורי תהיה גסטריטיס מיקרוסקופית
A

התשובה היא 4
אין קורלציה טובה בין גסטריטיס אנדוסקופית ומיקרוסקופית, ובין גסטריטיס אנדוסקופית לקולוניזציה של הליקובקטר
יחד עם זאת, בכל הנשאים של הליקובקטר תהיה גסטריטיס מיקרוסקופית
רק מיעוט החולים יפתחו סיקוולה קלינית (כיב פפטי, קרצינומה, מאלטומה)

104
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. מגביר הפרשת סומטוסטטין
  2. גורם להפרשה מופחתת של גסטרין
  3. על אף היפרגסטרינמיה, מופיעה היפוכלורידיה
  4. רוב כיבי הקיבה מופיעים בקרדיה
A

התשובה היא 3
מעכב סומטוסטטין אשר מעכב גסטרין, ולכן היפרגסטרינמיה ולמרות זאת היפוכלורידיה
רוב הכיבים בצומת שבין האנטרום לגוף

105
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. תמיד ממאירות מתפתחת לאחר שינויים אטרופיים
  2. שיעור נשאות זהה בין גברים לנשים
  3. אין המלצה לטפל בדיספפסיה פונקציונלית ללא עדות לגסטריטיס שכן אירדיקציה אינה מועילה יותר מפלצבו
  4. אין להליקובקטר ביטויים חוץ קיבתיים
A

התשובה היא 2
בחלק מהמקרים, יותר בצעירים, קרצינומה מתפתחת ישירות מגסטריטיס כרונית ללא שינויים אטרופיים
שיעור נשאות זהה אך מחלה קלינית בגברים יותר מפי 2
אם חולה עם דיספפסיה ללא גסטריטיס נשא של הליקובקטר, אירדיקציה משפרת תסמינים ב-15% יותר מפלצבו ולכן לרוב כן יש המלצה לטפל למרות שרוב החולים לא ירוויחו מכך
תוארו ביטויים חוץ קיבתיים לרבות איי טי פי, חסר ברזל וקשר לאטופיה ואסתמה בילדים
מס’ מחקרים אף הראו שאירדיקציה מביאה לשיפור בספירת הטסיות ולריפוי

106
Q

מה מהבאים נכון לגבי הליקובקטר פילורי?

  1. יש להפסיק מעכבי חומצה לפחות שבועיים לפני תבחין נשיפה לווידוא אירדיקציה
  2. יש להפסיק אנטיביוטיקה לפחות שבועיים לפני בדיקת צואה לאנטיגן
  3. יש להפסיק ביסמות לפחות שבועיים לפני אנדוסקופיה חוזרת
  4. תמיד יש לבצע אנדוסקופיה להערכת תגובה לטיפול בהליקובקטר
  5. ניתן לבצע סרולוגיה 4 שבועות לאחר הטיפול להערכת תגובה לטיפול בהליקובקטר
A

התשובה היא 1
יש להפסיק אנטיביוטיקה וביסמות לפחות 4 שבועות ומעכבי חומצה לפחות שבועיים לפני בדיקה לווידוא אירדיקציה
הבדיקה יכולה להיות תבחין נשיפה או צואה לאנטיגן, או אנדוסקופיה אם היה כיב, על מנת לוודא ריפוי ולשלול ממאירות
סרולוגיה אינה יעילה בהקשר זה כי הירידה בטיטר הנוגדנים היא איטית מדי

107
Q

בת 25 בריאה ברקע, הנוטלת גלולות הופנתה לבירור כאבי בטן, מעבדה כולל ספירה וכימיה מלאה עם אנזימי כבד תקינה. בשל ממצא בסונר בוצע סיטי תלת פאזי שהדגים ממצא בגודל 5.2 ס”מ החשוד כאדנומה. מה מהבאים נכון?

  1. מדובר בגידול שפיר ושכיח
  2. אין צורך בהמשך בירור הדמייתי עם מ.ר.י
  3. יש צורך בביופסיה לאור האפשרות של התמרה ממארת
  4. יש לכרות את הממצא
  5. ניתן להמשיך ליטול גלולות
A

התשובה היא 4
אדנומה היא גידול נדיר
אם מדובר בגבר יש להשלים ביופסיה כי יכול להיות תת סוג סיטיאנבי1
אם מדובר באישה יש לבצע מ.ר.י כדי להבחין בין שני תתי הסוגים האחרים (דלקתי או הנף1א)
במקרה של גידול > 5 ס”מ יש לכרות
אחרת מומלץ להפסיק גלולות לשנה ולרדת במשקל ואז לבצע הערכה חוזרת

108
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס חריפה

  1. כמעט כל החולים מפתחים צהבת
  2. מתוך החולים עם הפטיטיס בי, 80% מחלימים
  3. אמינוטראנספראזות בקורלציה עם הנזק הכבדי
  4. היפואלבומינמיה היא שכיחה
  5. הארכת פיטי היא פקטור פרוגנוסטי חשוב
A

התשובה היא 5
חלק גדול אינו מפתח צהבת
בין 95-99 אחוז מחלימים, לעומת 15-20% בהפטיטיס סי
אמינוטראנספראזות אינן בקורלציה, אך הארכת פיטי מבטאת נקרוזיס נרחב ופרוגנוזה רעה, ויכולה להופיע גם ללא עליית אמינוטראנספראזות או בילירובין
היפואלבומינמיה אינה שכיחה במחלה חריפה

109
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס פולמיננטית

  1. הפטיטיס סי עלול לגרום למחלה פולמיננטית
  2. הפטיטיס די וסי מהווים ג”ס למחלה פולמיננטית
  3. נדיר שהפטיטיס בי גורם למחלה פולמיננטית
  4. מחלה פולמיננטית מתבטאת בכבד מוגדל משמעותית ואמינוטראנספראזות בעשרות אלפים
A

התשובה היא 2
מחלה פולמיננטית נגרמת על ידי הפטיטיס בי, די ואי
חמישים אחוז על ידי הפטיטיס בי, בעיקר יחד עם הפטיטיס די או בנשאים של הפטיטיס סי
ההתייצגות היא עם כבד מצומק, אנצפלופתיה, הארכת פי טי ובילירובין מוגבר אף בנוכחות ירידה באמינוטראנספראזות

110
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס פולמיננטית

  1. בצקת מוחית היא שכיחה
  2. רוב השורדים נותרים עם כשל כבדי כזה או אחר
  3. השתלת כבד אינה יעילה במהלך הזיהום הויראלי החריף
  4. מיימת אינה סימן אופייני
A

התשובה היא 1
השורדים לרוב מחלימים לחלוטין
השתלת כבד מפחיתה תמותה
מיימת מהווה חלק מההתייצגות

111
Q

מה נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס פולמיננטית

  1. נצפתה יעילות בטיפול אימונוסופרסיבי
  2. פלסמפרזיס וכבד מלאכותי הם ה-standart of care
  3. אנטיביוטיקה פרופילקטית הוכחה כמשפרת הישרדות
  4. העמסת חלבון עשויה להועיל
  5. אין תועלת בלקטולוז בסיטואציה זו
A

התשובה היא 3
אימונוסופרסיה, פלסמפרזיס וכבד מלאכותי אינם יעילים
סטרואידים אף עלולים להגביר סיכון לכרוניות של הפטיטיס בי
פרט לטיפול תומך ואנטיביוטיקה מקובל להגביל חלבון ולתת לקטולוז

112
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס איי

  1. תקופת דגירה קצרה של עד שבוע
  2. ההדבקה יורדת משמעותית כאשר מופיעה צהבת
  3. נשאות היא נדירה אך קיימת
  4. הדבקה בילדות נוטה להיות סימפטומטית יותר
A

התשובה היא 2
דגירה 4 שבועות
הדבקה כמעט רק פיקו אוראלית והוירוס יורד משמעותית בצואה כאשר מופיעה צהבת, נוגדני איי ג’י אם יכולים להישאר 3 חודשים ואף יותר. אר אף יכול לתת תשובה חיובית כוזבת
אין נשאות ואין הדבקה מחדש אם כי חלק מהחולים יכולים לפתח פאזה שניה כולל השרה של הוירוס בצואה, תוך שבועות עד חודשים מההחלמה
הדבקה בילדות נוטה להיות פחות תסמינית, מה שמסביר מחלה קשה במדינות בהן החשיפה בילדות היא נמוכה

113
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס איי

  1. לאחר ההחלמה אין חיסוניות מלאה ועלולה להיות רה אינפקציה
  2. יכולה להתבטא כהפטיטיס כולסטטית
  3. אבחנה מצריכה בידוד של החולה לכל תקופת המחלה
  4. אין צורך בפרופילקסיס לאחר חשיפה, מכיוון שלרוב מדובר במחלה קלה
A

התשובה היא 2
אין נשאות ואין רה אינפקציה אך כן יכולה להיות הישנות של התסמינים כולל השרה של הנגיף בצואה
יכול להיות וריאנט כולסטטי עם גרד וצהבת
אין צורך בבידוד
יש צורך בפרופילקסיס אם היתה חשיפה של אדם לא מחוסן

114
Q

במסגרת בירור לשלשול כרוני מתמשך מבוצעת בדיקת אלקטרוליטים בצואה. סודיום 80. אשלגן 60. אוסמולריות 290. מה מהבאים עלולה להיות סיבת השלשול?

  1. לאחר כריתת איליום
  2. חסר לקטאז
  3. factitious
  4. צליאק
A

התשובה היא 1
החישוב הוא:
290-2X(Na+K)
אם נמוך מ-25 השלשול סקרטורי
אם גבוה מ-50 השלשול אוסמוטי
כריתת איליום גורמת לשלשול במנגנון מלחי מרה
חסר לקטאז וצליאק גורמים לשלשול במנגנון אוסמוטי
במקרה של דילול הדגימה בשתן האוסמולריות תהיה נמוכה משמעותית מהדם

115
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. נוכחות אנטיגן אי אינה משפיעה על סיכויי ההדבקה מאם לעובר
  2. נוכחות אנטיגן אי אינה משפיעה על הסיכון לפתח מחלה כרונית
  3. הקלאס של נוגדני אנטי קור יכול להבחין בין זיהום רצנטי או ישן
  4. הנוגדנים הראשונים המופיעים בסרום הם אנטי אס
A

התשובה היא 3
נוכחות של אנטיגן אי גורמת לשיעור של 90% הדבקה בילוד לעומת 10% בהיעדרו
כמו כן נוכחותו למעלה מ-3 חודשים מההדבקה מעלה סיכון לכרוניות
המרקר הראשון להדבקה הוא אנטיגן אס, עוד לפני העליה של האמינוטראנספראזות! בהמשך עולה אנטי קור ורק לאחר מכן נעלם אנטיגן אס ומופיעים נוגדנים אנטי אס
אם יש רק אנטי קור, איי ג’י אם מרמז על הדבקה בחצי השנה האחרונה ואיי ג’י ג’י לפני למעלה מחצי שנה
יחד עם זאת, איי ג’י אם יכול גם להוות מרקר של אקססרבציה של מחלה כרונית

116
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. הטיטר של אנטיגן אס ביחס ההפוך למידת נזק הכבדי
  2. הופעה של איי ג’י אם אנטי קור תמיד מצביעה על הדבקה חדשה
  3. עיכוב רפליקציה של הנגיף יכולה להביא לשיפור קליני ועיכוב של התקדמות המחלה, אך אינה גורמת לשיפור היסטולוגי
  4. במצבים בהם הוירוס לא מסוגל לייצר אנטיגן אי עקב מוטציה, לרוב התקדמות המחלה איטית יותר
A

התשובה היא 1
קיים קשר הפוך בין הטיטר של אנטיגן אס ובין מידת הנזק הכבדי- רמתו גבוהה במדוכאי חיסון, נמוכה בחולים כרוניים ונמוכה מאוד בחולים עם מחלה פולמיננטית, מה שמרמז על התפקיד של מערכת החיסון בגרימת הנזק הכבדי.
הופעה של איי ג’י אם יכולה להיות גם עקב רה אקטיבציה ואקססרבציה
עיכוב רפליקציה גורם לשיפור היסטולוגי
במצבים בהם הוירוס מוטנטי ולא מייצר אנטיגן אי, התקדמות לצירוזיס היא מהירה יותר

117
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. סיכון מוגבר להדבקה בלידה ובהנקה
  2. מעבר מאנטיגן אי לנוגדנים אנטי אי כרוך לעיתים באקססרבציה
  3. תופעות אקסטרה הפטיות נגרמות עקב פגיעה ציטופתית ישירה על ידי הנגיף
  4. תמותה גבוהה במחלה חריפה
A

התשובה היא 2
סיכון מוגבר להדבקה בלידה בעיקר לאם עם רפליקציה אקטיבית
אין סיכון בהנקה
תופעות אקסטרה הפטיות עקב קומפלקסים אימוניים
תמותה נמוכה במחלה חריפה 0.1% ובחולים שאושפזו 1%

118
Q

נשא הפטיטיס בי מתייצג עם תחושה כללית רעה, במעבדה עליה באמינוטרנספראזות. מה מהבאים אינו מהווה סיבה אפשרית?

  1. ריאקטיבציה
  2. היעלמות אנטיגן אי והופעה של אנטי אי
  3. רכישת מוטציה
  4. תחילת טיפול אנטי ויראלי
A

התשובה היא 4

בנוסף יכולה להיות עליה באמינוטרנספראזות סביב הדבקה בהפטיטיס די

119
Q

מה מהבאים אינו מהווה מרקר למחלה קשה בהפטיטיס בי?

  1. גיל צעיר
  2. קומורבידיות
  3. מיימת
  4. היפרבילירובינמיה אקססיבית
A

התשובה היא 1
גיל מבוגר
בנוסף היפואלבומינמיה, הארכת פיטי, בצקת פריפרית, אנצפלופתיה, היפוגליקמיה
כל אלו מחייבים אשפוז

120
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. לא מקובל לתת פרופילקסיס לאחר חשיפה בלא מחוסנים
  2. מקובל לתת פרופילקסיס לאחר חשיפה עם אימונוגלובולינים + חיסון סביל
  3. בילודים לאימהות נשאיות מקובל לתת טיפול אנטיויראלי ממושך
  4. בילודים לאימהות נשאיות אין צורך בחיסון סביל
A

התשובה היא 2

בילודים לנשאיות נותנים אימונוגלובולינים + חיסון סביל

121
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס בי

  1. לא מקובל לתת פרופילקסיס לאחר חשיפה בלא מחוסנים
  2. מקובל לתת פרופילקסיס לאחר חשיפה עם אימונוגלובולינים + חיסון סביל
  3. בילודים לאימהות נשאיות מקובל לתת טיפול אנטיויראלי ממושך
  4. בילודים לאימהות נשאיות אין צורך בחיסון סביל
A

התשובה היא 2

בילודים לנשאיות נותנים אימונוגלובולינים מיידית עם הלידה + חיסון סביל בשלוש מנות כמקובל

122
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס די

  1. אינו יכול לייצר ויריונים שלמים ללא הפטיטיס בי אך כן יכול לגרום לפגיעה כבדית
  2. הרפליקציה שלו נוטה להגביר רפליקציה של הפטיטיס בי ולגרום לריאקטיבציה
  3. בהדבקה כרונית יהיו נוגדנים מסוג איי ג’י אם ואיי ג’י ג’י
  4. אין הבדל בין קו אינפקציה לסופר אינפקציה מבחינת הסיכון למחלה פולמיננטית ותמותה
A

התשובה היא 3
בהיעדר הפטיטיס בי לא גורם לפגיעה כבדית ולא מייצר ויריונים שלמים
מעכב רפליקציה של הפטיטיס בי
בהפטיטיס די כרונית מופיעים נוגדנים anti-LKM3
בקו אינפקציה תהיה מחלה חמורה יותר, בסופר אינפקציה תהיה אקססרבציה קשה, יותר התקדמות לצירוזיס ויותר מחלה פולמיננטית עם 20% תמותה

123
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס סי

  1. עובר אינטגרציה לגנום
  2. הדבקה מגנה הגנה מרה-אינפקציה
  3. נעזר בהדבקה במסלולים של מטבוליזם של ליפידים
  4. שיעור מוטציות נמוך
A

התשובה היא 3
אינו עובר אינטגרציה לגנום
שיעור מוטציות גבוה ולכן הדבקה אינה מקנה הגנה מרה אינפקציה

124
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס סי

  1. טיטר ר.נ.א בקורלציה עם חומרת המחלה
  2. המרקר הראשון הוא הופעה של נוגדנים
  3. הדבקה משמעותית ביותר סביב יחסי מין או פרינטלית
  4. התמותה במחלה חריפה היא נדירה
A

התשובה היא 4
ר.נ.א מופיע ראשון והטיטר שלו אינו בקורלציה עם חומרת המחלה, אשר נוטה להיות פחות קשה מהפטיטיס בי
לעומת הפטיטיס בי ואייץ’ איי וי, פחות הדבקה ביחסי מין ופרינטלית- רק 1% בזוגות מונוגמיים
אין סיכון מוגבר בהנקה

125
Q

מה אינו נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס סי

  1. הטיפול דומה לטיפול במחלה הכרונית
  2. כל הדבקה חריפה מצריכה טיפול
  3. משך טיפול ארוך יותר בנשאי אייץ’ איי וי
  4. לא מומלץ לתת פרופילקסיס לאחר חשיפה
A

התשובה היא 2
מכיוון שיכולה להיות החלמה ספונטנית ומאחר ורוב המקרים של הפטיטיס סי חריפה אינם קשים, מומלץ להתחיל את הטיפול רק לאחר 12-16 שבועות ואף חצי שנה מההדבקה, למעט במקרים של עובדי בריאות או מזריקי סמים שאז מטפלים ישר

126
Q

מי מהתרופות הבאות מותרות בהריון כטיפול בהפטיטיס בי כרונית?

  1. טנופוביר
  2. אנטקביר
  3. פג-אינטרפרון
  4. אדפוביר
A

התשובה היא 1

וגם למיבודין, אבל הוא פחות יעיל

127
Q

מה מהבאים נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס בי?

  1. הטיפול במושתלים הוא פג-אינטרפרון לשנה
  2. ק”א לאינטרפרון בנשאי אייץ’ איי וי
  3. אסור לתת למיבודין בהריון
  4. הטיפול המומלץ באייץ’ איי וי הוא אנטקביר
  5. הטיפול המומלץ בהריון הוא טנופוביר או אנטקביר
A

התשובה היא 2
אסור אינטרפרון בצירוזיס, מושתלים ומדוכאי חיסון
במושתלים הטיפול הוא אנטקביר/טנופוביר + אימונוגלובולינים
מותר למיבודין בהריון למרות שהוא קטגוריה סי
הטיפול המומלץ באייץ’ איי וי הוא טנופוביר כי אנטקביר מגביר עמידות של HIV
אנטקביר אסור בהריון

128
Q

מה מהבאים נכון לגבי הפטיטיס ויראלית:

  1. כאשר הפטיטיס די מדביק בקו-אינפקציה, הסיכון לכרוניות של הפטיטיס בי עולה
  2. כאשר הפטיטיס די מדביק בסופר אינפקציה, הוא יגרום להחמרת מחלת הכבד אך ברוב המקרים יחלוף ספונטנית
  3. אנלוגים לנוקלאוזיד אינם יעילים כנגד הפטיטיס די
  4. אם הפטיטיס די חוזר בכבד מושתל הוא יגרום לרוב למחלה פולמיננטית
A

התשובה היא 3
בקו-אינפקציה מחלה קשה יותר אך אין סיכון מוגבר לכרוניות של הפטיטיס בי
בסופר-אינפקציה תהיה כרוניות של שני הוירוסים ומחלה קשה יותר
הפטיטיס די החוזר בכבד מושתל יגרום למחלה קלה ומטופל באימונוגלובולינים כנגד הפטיטיס בי + אנלוגים לנוקלאוזיד

129
Q

מה נכון לגבי הפטיטיס סי:
1. רבע מהנשאים יתקדמו לצירוזיס תוך עשרים שנה
2. בחלק מהחולים נוגדנים מסוג anti-LKM3
הנמצאים גם בהפטיטיס אוטואימונית
3. הטיפול היחיד שניתן לתת בהריון או לנשאי אייץ’ איי וי הוא ריבבירין
4. אין משמעות לגנוטיפ בהחלטה על טיפול

A 
התשובה היא 1
הנוגדנים הם anti-LKM1
אסור ריבבירין בהריון
ריבבירין באייץ' איי וי עלול לגרום לחמצת לקטית ולאנמיה המוליטית
הגנוטיפ קריטי בבחירת הטיפול
130
Q

מה מהבאים אינו מהווה גורם סיכון להתקדמות המחלה הכבדית בנשאי הפטיטיס סי

  1. גיל צעיר
  2. השמנה
  3. משך מחלה
  4. מידת הפיברוזיס
A

התשובה היא 1
משך המחלה הוא הגורם החשוב ביותר. בנוסף
מחלת כבד נוספת, HIV, גיל מבוגר
מידת הפיברוזיס היא המרקר הפרוגנוסטי החשוב ביותר

131
Q

מה אינו נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס סי

  1. נוכחות של צירוזיס משפיעה על בחירת הטיפול
  2. מידת הפיברוזיס אינה משפיעה על משך הטיפול
  3. חולים עם צירוזיס עלולים לפתח הפטומה גם לאחר השגת SVR
  4. רמות ר.נ.א נגיפי משפיעות על משך הטיפול
A

התשובה היא 2
נוכחות של פיברוזיס מתקדמת או צירוזיס משפיעה על בחירת הטיפול, משך הטיפול והצורך בריבבירין
בחולים עם צירוזיס, גם לאחר הטיפול יש להמשיך מעקב עקב הסיכון המוגבר להפטומה
רמות ר.נ.א נגיפי חשובות ביותר כבייסליין, במהלך הטיפול ולאחריו ומשפיעות על ההחלטה על משך הטיפול

132
Q

מה נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס סי

  1. מטרת הטיפול היא היעלמות ר.נ.א נגיפי למשך שנה לפחות לאחר הטיפול
  2. יש לחסן חולים כנגד הפטיטיס בי לפני הטיפול
  3. מעכבי פרוטאז הם הטיפול המומלץ בחולים עם שחמת לא מפוצה
  4. סופוסבוביר הוא הטיפול המומלץ לחולים עם אי ספיקת כליות מתקדמת
A

התשובה היא 2
המטרה היא SVR12
כלומר היעלמות ר.נ.א ל-12 שבועות
נשאים של הפטיטיס בי צריכים טיפול, ומי שלא נשא צריך להתחסן בשל סיכון מוגבר לרה אקטיבציה במהלך הטיפול
מעכבי פרוטאז אסורים בשחמת לא מפוצה
סופוסבוביר אסור בפינוי קריאטנין נמוך מ-30

133
Q

מה מהבאים נכון לגבי הפטיטיס אוטואימונית

  1. הפגיעה הכבדית היא במנגנון של קומפלקסים אימוניים
  2. לא קיימת מעורבות אקסטרה הפטית
  3. רבע מהחולים אתסמיניים
  4. ההפרעה המעבדתית בקורלציה עם חומרת המחלה וההיסטולוגיה
A

התשובה היא 3
הפגיעה הכבדית במנגנון של תאי טי
הפגיעה החוץ הפטית היא במנגנון של קומפלקסים אימוניים וכוללת ארתריטיס, ארתראלגיה, וסקוליטיס וגלומרולונפריטיס
ההפרעה המעבדתית אינה בקורלציה קלינית והיסטולוגית

134
Q

מה מהבאים נכון לגבי הפטיטיס אוטואימונית

  1. רוב החולים בסוג 2 עם ANA
  2. בסוג 1 לכל החולים ANTI-LKM1
  3. כל החולים זקוקים לטיפול אימונוסופרסיבי אחזקתי
  4. במחלה קלה אין הכרח לטפל
A

התשובה היא 4
בסוג 2 אנא שליליים ויש אנטי-לקמ1
בסוג 1 קבוצת חולים ללא אנא וללא אנטי-לקמ
הטיפול מיועד לחולים עם מחלה קשה בלבד- אסט פי 10 ומעלה מההגבול העליון של הנורמה או פי 5 מהגבול העליון של הנורמה + גלובולינים פי 2 ומעלה מהגבול העליון של הנורמה, נקרוזיס בביופסיה ונוכחות של תסמינים.
בחולים עם צירוזיס מתקדמת בביופסיה הטיפול כנראה לא יועיל.

135
Q

מה נכון לגבי PSC

  1. כולנגיוגרפיה יכולה להיות תקינה
  2. טיפול אימונוסופרסיבי הוכח כיעיל במקרה של מחלה הקשורה למחלת מעי דלקתית
  3. יש לתת יודיסיאיי לכל החולים
  4. השתלת כבד אינה יעילה
A

התשובה היא 1
ב-5% מחלה של דרכי מרה קטנות, יתכן ומדובר בשלב מוקדם, ובכל מקרה פרוגנוזה יותר טובה אם כי גם חולים אלו יכולים להתקדם למחלה קלאסית או מחלת כבד סופנית
אין יעילות לאימונוסופרסיה או יודיסיאיי, הטיפול כולל כולסטיראמין כטיפול תסמיני לגרד, אנטיביוטיקה במקרה של כולנגיטיס, וויטמין די + סידן.
PSC מהווה אינדיקציה שכיחה להשתלת כבד

136
Q

מה אינו נכון לגבי DILI

  1. האטיולוגיה השכיחה ביותר להפטיטיס חריפה
  2. הדפוס השכיח הוא הכולסטטי
  3. אוגמנטין היא התרופה הגורמת לדילי בשכיחות הגבוהה ביותר
  4. גלולות למניעת הריון עם שילוב אסטרוגן + פרוגסטרון אינן גורמות לנקרוזיס או שינויים שומניים
A

התשובה היא 2

הדפוס השכיח הוא הפטוצלולרי

137
Q

מהו הערך המנבא פגיעה קשה כתוצאה מהרעלת אצטמינופן, 4 שעות לאחר נטילת התרופה?

  1. מעל 50
  2. מעל 150
  3. מעל 200
  4. מעל 300
A

התשובה היא 4

מתחת ל-150 לא צפויה להיות פגיעה

138
Q

מה נכון לגבי הרעלת אקמול?

  1. שיא הפגיעה כעבור 24-48 שעות
  2. בדר”כ מלווה בהיפרבילירובינמיה ניכרת
  3. עד 12 שעות אין תסמינים
  4. אינטייק ירוד סביב הנטילה יכול להחמיר את הפגיעה
  5. בחולים עם מחלת כבד לא אלכוהולית אין ליטול מעבר ל-2 גר’ אקמול ביממה
A

התשובה היא 4
שיא הפגיעה כעבור 3-5 ימים
אמינוטראנספראזות > 10000 ללא היפרבילירובינמיה משמעותית
בשעות הראשונות יכול להיות כאב בטן, בחילה, הקאה, שלשול ושוק
אינטייק ירוד, שתיית אלכוהול ותרופות מסויימות כמו איזוניאזיד ופנוברביטל יכולים להחמיר את הפגיעה
בחולים עם מחלת כבד שאינה אלכוהולית המינונים הרגילים אינם גורמים להרעלה

139
Q

מה הסף של אצטמינופן בדם מעליו יש לטפל ב-NAC?

  1. לאחר 3 שעות 100
  2. לאחר 4 שעות 150
  3. לאחר 8 שעות 100
  4. לאחר 8 שעות 200
A

התשובה היא 3

לפי הנומוגרמה מעל 200 ארבע שעות מהנטילה ומעל 100 שמונה שעות מהנטילה

140
Q

מה נכון לגבי הטיפול הרעלת אצטמינופן

  1. אין לטפל אם חלפו יותר מ-24 שעות מהנטילה
  2. לרוב השורדים אחרי הרעלה קשה תהיה סיקוולה כבדית כלשהי
  3. לרוב המטופלים עם הרעלה קשה תהיה פגיעה כלייתית
  4. אין לטפל בנאק פומית
A 
התשובה היא 3
טיפול מאוחר עד 36 שעות מהנטילה יכול להיות בעל יעילות לפחות חלקית
לרוב אין סיקוולה
ב-75% פגיעה כלייתית
ניתן לטפל פומית אך מקובל לתת תוך ורידית
141
Q

מה מהבאים נכון לגבי דילי:

  1. אוגמנטין גורם לפגיעה הפטוצלולרית
  2. היסטולוגיה בהרעלת מקרודנטין זהה לפיביסי
  3. בפניטואין תמונה קלינית ומעבדתית של הפטיטיס ויראלית
  4. אמיודרון גורם לפגיעה דמויית וילסון
A

התשובה היא 3
אוגמנטין גורם לפגיעה כולסטטית או משולבת
מקרודנטין גורם לתמונה היסטולוגית של AIH
פניטואין גורם לתמונה של הפטיטיס ויראלית למעט האאוזינופילים בביופסיה
אמיודרון גורם לתמונה דמויית הפטיטיס אלכוהולית עם סטיאטוזיס

142
Q

בן 80 סיעודי עם דמנציה מתקדמת מאושפז עם תמונה זיהומית שבועיים לאחר הכנסת פג, עם חום, רגישות בבטן ימנית עליונה, הפרעה כולסטטית ובילירובין מוגבר. מה התרופה שיתכן גרמה להתייצגות?

  1. אריתרומיצין
  2. אמיודרון
  3. פניטואין
  4. מאקרודנטין
A

התשובה היא 1

לאחר 2-3 שבועות טיפול גורם לתמונה המחקה כולנגיטיס/כולציסטיטיס

143
Q

מה מהבאים נכון לגבי דילי:

  1. גלולות גורמות ל-FNH
  2. סטרואידים אנבוליים גורמים להפרעה כולסטטית עם בילירובינמיה קיצונית
  3. יש להפסיק טיפול בסטטינים אם מופיעה פגיעה כבדית, ויש ק”א בנשאי הפטיטיס סי ובחולים אחרים עם מחלת כבד כרונית
  4. ויטמין איי עשוי להגן מפני פגיעה כבדית במקרים מסויימים
A

התשובה היא 2
גלולות גורמות לאדנומות אך לא ל-FNH
אין צורך בדרך כלל להפסיק טיפול בסטטינים אם מופיעה הפרעה קלה, ואין ק”א בהפטיטיס סי או מחלת כבד כרונית אחרת
מינונים גבוהים של ויטמין איי יכולים לגרום להרעלה

144
Q

מה מהבאים אינו מהווה ג”ס למחלת כבד אלכוהולית:

  1. גנטיקה
  2. מחלת כבד לא אלכוהולית
  3. השמנה
  4. גברים
  5. הפטיטיס סי
A

התשובה היא 4

נשים כן מהוות ג”ס

145
Q

מה נכון לגבי מחלת כבד אלכוהולית

  1. מחצית מהאלכוהוליסטים יסבלו בשלב מסויים מהפטיטיס אלכוהולית
  2. גופיפי מאלורי דנק בביופסיה הם פתוגנומוניים
  3. סיבוכי יל”ד פורטאלי יכולים להופיע גם ללא צירוזיס, כולל מיימת ודימום מדליות
  4. ב-10% מהביופסיות יהיה מרכיב של צירוזיס
A

התשובה היא 3
רק 10-20% יסבלו מהפטיטיס אלכוהולית
גופיפי מאלורי דנק אינם ספציפיים
בחצי מהביופסיות יהיה צירוזיס

146
Q

בת 30 דרת רחוב מתייצגת עם ירידה במצב ההכרה, צהבת ניכרת וחום. מדיפה ריח עז של אלכוהול. במעבדה פיטי 40, בילירובין 17, קריאטנין 2.5. מה מהבאים אינו נכון לגבי מצבה?

  1. תמותה של 50% בחודש הקרוב
  2. קונטרה אינדיקציה לסטרואידים במקרה זה
  3. סטרואידים יעילים פחות בנשים
  4. משך הטיפול הוא 4 שבועות
  5. רק לאחר שבוע ניתן לדעת האם הגיבה לטיפול
A

התשובה היא 3
סטרואידים יותר יעילים בנשים
קונטרה אינדיקציה בגלל איס”ק כליות. ק”א נוספות כוללות דימום ממערכת העיכול ופנקריאטיטיס חריפה.

147
Q

מה אינו מהווה חלק מציון MELD

  1. קריאטנין
  2. בילירובין
  3. INR
  4. אלבומין
A

התשובה היא 4

148
Q

מה נכון לגבי מחלת כבד שומני

  1. יכולה להיות הפטומה גם ללא צירוזיס
  2. האבחנה מצריכה ביופסיה
  3. כל החולים צריכים טיפול תרופתי כזה או אחר
  4. מטפורמין הוכח כמשפר פרוגנוזה
  5. ק”א לסטטינים
A

התשובה היא 1
אין צורך בפעולה פולשנית לאבחנה, המבוססת על הדגמה של הסננה שומנית ללא אנמנזה של צריכת אלכוהול, ושלילת מצבים אחרים
גם לסטייג’ינג לא צריך ביופסיה ומקובל הערכה לא פולשנית עם פיברוסקאן למשל
טיפול תרופתי רק בנאש או פיברוזיס
מטפורמין אינו מומלץ
פיוגליטזון משפר אך לא רוזיגליטזון, ויש להיזהר באיס”ק לב
גם ויטמין אי משפר אך מעלה סיכון ק”ו ולכן אסור בסוכרת
סטטינים מומלצים אם יש דיסליפידמיה

149
Q

מה מהבאים אינו מהווה גורם סיכון להתקדמות מחלת כבד שומני

  1. מבוגרים
  2. שמנים
  3. סוכרתיים
  4. אפרו-אמריקאים
  5. PNPLA3
A

התשובה היא 4

150
Q

מה מהבאים אינו מהווה ג”ס לדמם מדליות?

  1. תרומבוציטופניה
  2. מיקום הדליות
  3. צ’יילד סי
  4. מיימת
A

התשובה היא 1

151
Q

מה מהבאים אינו מהווה טיפול בסינדרום הפטו-רנאלי?

  1. מידודרין
  2. משתנים
  3. טרליפרסין
  4. טיפס
  5. דיאליזה
A

התשובה היא 2

יש להפסיק משתנים

152
Q

מה מהבאים נכון לגבי כיב פפטי

  1. פרפורציות של כיב קיבה עקב נוגדי דלקת שכיחות יותר מאשר פרפורציות של כיב תריסריון
  2. דיספפסיה פונקציונלית היא האבחנה השניה בשכיחותה בקרב מטופלים המתלוננים על אי נוחות אפיגסטרית
  3. כיב קיבה שמודגם בצילום בריום יכול להיות מטופל תרופתית ללא צורך בבדיקה פולשנית
  4. כיב בקוטר של מעל 1 ס”מ חשוד כממאיר
A

התשובה היא 1
הסיבה היא הירידה בשכיחות הליקובקטר פילורי
דיספפסיה פונקציונלית היא האבחנה השכיחה ביותר
תמיד יש צורך באנדוסקופיה וביופסיה במקרה של כיב קיבה
קוטר מעל 3 ס”מ או מסה מחשידים לממאירות

153
Q

מה מהבאים נכון לגבי הטיפול בכיב פפטי

  1. במקרה של אי ספיקת כליות מתקדמת, רצוי לטפל בנוגדי חומצה דוגמת מאלוקס ולא ולתת מעכבי פרוטונים העלולים להחמיר את מחלת הכליות
  2. קלציום קרבונט וסודיום ביקרבונט מהווים טיפול יעיל ובטוח כסותרי חומצה לטווח ארוך
  3. אחת מתופעות הלוואי של סימטידין היא גינקומסטיה ואין אונות
  4. לא קיימת טולרנטיות לחוסמי רצפטור להיסטמין
A

התשובה היא 3
בנוסף יכול לגרום לבלבול, הפרעה באנזימי כבד, עליית קריאטנין והיפרפרולקטינמיה, סיבוכים נדירים יותר כוללים דיכוי מח עצם
חוסמי רצפטור להיסטמין מדורות מתקדמים יותר הם יעילים יותר אך עלולה להתפתח אליהם סבילות
במקרה של אי ספיקת כליות, מאלוקס אסור בשל החשש מהיפרמגנזמיה והצטברות אלומיניום
קלציום קרבונט עלול לגרום למילק אלקלי סינדרום, כולל נפרוקלצינוזיס ואיס”כ משנית. סודיום ביקרבונט עלול לגרום לאלקלוזיס.

154
Q

מה נכון לגבי מעכבי משאבות פרוטונים

  1. חוסמים את המשאבה באופן הפיך
  2. פנטופרזול ניתנת למתן תוך ורידי
  3. בנטילת לנסופרזול יש לשתות לפחות 4 כוסות מים למניעת אזופגיטיס
  4. מיד עם הפסקת נטילת התרופה, מופיעה הפרשת חומצה מוגברת
A

התשובה היא 2
החסימה היא בלתי הפיכה
לנסופרזול גם מתמוססת בפה ולכן לא חיבים מים בנטילתה והיא מומלצת לחולים עם דיספאגיה
אמנם קיימת תופעת ריבאונד של הפרשת חומצה ביתר (אך לא בחולים עם הליקובקטר אצלם יש היפוכלורידיה), בכל מקרה חידוש ההפרשה מופיע רק לאחר 2-5 ימים מההפסקה. +
הפסקה הדרגתית ומעבר לחוסמי רצפטור להיסטמין יכולה למנוע את תופעת הריבאונד.

155
Q

מה נכון לגבי מעכבי משאבות פרוטונים

  1. רמות גסטרין נותרות מוגברות למשך עד שבועיים מהפסקת התרופה
  2. אנמיה עקב חסר בי12 היא תופעה שכיחה
  3. במטופלים הנוטלים קלופידוגרל, יש ליטול את שתי התרופות ביחד
  4. תופעות לוואי שכיחות כוללות היפרמגנזמיה והיפרפוספטמיה
A

התשובה היא 1
אמנם מדכאים הפרשת אינטרינזיק פקטור אך אנמיה מחסר בי12 אינה נפוצה
יש ליטול 12 שעות בנפרד מקלופידוגרל כדי להפחית את התחרות על ציטורכרום פי450
היפומגנזמיה היא ת”ל ידועה, לא תוארה השפעה על משק הזרחן
ת”ל נוספות כוללות סיכון לפנאומוניה וקלוסטרידיום, סיכון מוגבר לשבר ירך בנשים קשישות, חסר ברזל, סיכון קרדיאלי מוגבר, דמנציה ואי ספיקת כליות חדה וכרונית

156
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת כיב פפטי

  1. אירדיקציה של הליקובקטר לא הוכחה כמונעת סיבוכים כגון דימום מכיב
  2. אין הכרח לבצע אירדיקציה במי שאובחן עם כיב בשלבי ריפוי, כיב בדרגת חומרה קלה, או מי שסובל מכיב קיבה בנוכחות נטילה עודפת של נוגדי דלקת
  3. יש לבדוק להליקובקטר ולבצע אירדיקציה בכל מטופל עם דיספפסיה מתחת לגיל 60
  4. אין צורך לבדוק להליקובקטר ו/או לטפל במי שצפוי ליטול נוגדי דלקת לטווח ארוך, בהיעדר מחלה פפטית
A

התשובה היא 3
אירדיקציה מפחיתה הישנות של כיבים באופן דרמטי
מפחיתה סיכון לדימום חוזר
יש לטפל בכל מי שיש לו מחלה פפטית והליקובקטר חיובי ללא קשר לזמן ההתייצגות (אפיזודה ראשונה או לא), חומרת הכיב, היותו ברמיסיה, או נטילה במקביל של נוגדי דלקת
מי שצפוי ליטול נוגדי דלקת או אספירין לטווח ארוך, מומלץ לבדוק ולטפל, בפרט אם היתה מחלה פפטית בעבר, ומטופלים אלו יצטרכו להמשיך וליטול מעכבי פרוטונים באופן קבוע

157
Q

במי מהבאים עם הליקובקטר פילורי חיובי, אין המלצה לשקול אירדיקציה של הליקובקטר

  1. בן 71 שעבר כריתה מלאה של ממאירות קיבה בשלב מוקדם
  2. בת 50 עם דוד שאובחן עם סרטן קיבה, החוששת מממאירות קיבה
  3. בן 69 עם אטרופיק גסטריטיס באנדוסקופיה
  4. בן 50 עם חסר בי 12, ללא דיספפסיה
A 
התשובה היא 4
עמ' 2231
ההמלצות:
מחלת כיב פפטי כעת או בעבר
מתחת לגיל 60 + דיספפסיה
שימוש בנוגדי דלקת לטווח ארוך
אנשים עם רקע של ממאירות קיבה בעבר
קרובי משפחה דרגה ראשונה לאנשים עם ממאירות קיבה
אנשים שחוששים מממאירות קיבה
אנשים בסיכון לגסטריטיס או עם אטרופיה קשה
אנשים עם עיכוב חומצה מעל שנה
אנשים עם גורמי סיכון חזקים לסרטן קיבה כמו עישון כבד
אנמיה מחסר ברזל
ITP
158
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת כיב פפטי

  1. קיימת קורלציה טובה בין פרופיל עמידות אין ויטרו לסיכויי אירדיקציה
  2. שימוש קודם במאקרוליד אינו מהווה שיקול בבחירת הטיפול
  3. פרוביוטיקה לא מפחיתה שיעור ת”ל
  4. שיעור הדבקה מחדש לאחר אירדיקציה מוצלחת פחות מ-1%
A

התשובה היא 4

עמ’ 2234

159
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת כיב פפטי
1. רק מעכבי פרוטונים יכולים לרפא כיב פפטי ללא קשר להפסקה או המשך הטיפול בנוגדי דלקת
2.

A

התשובה היא 1

באופן אידיאלי רצוי להפסיק נוגדי דלקת, אך אם לא ניתן, רק מעכבי פרוטונים יכולים לרפא את הכיב

160
Q

בן 55 מעשן כבד עם רקע של כיב פפטי בעברו, סובל מכאב גב תחתון, מה מהבאים כרוך בסיכון נמוך יותר, הן קרדיווסקולרי והן פפטי?

  1. אינדומתצין
  2. אספירין
  3. נפרוקסן
  4. דיקלופנק
A

התשובה היא 3
בגדול ההמלצה היא לתת מעכב קוקס סלקטיבי (עדיין יחד עם זאת מעלה סיכון קרדיווסקולרי)
מבין הלא סלקטיביים, נפרוקסן הוא בעל טוקסיות קרדיאלית וקיבתית נמוכה יחסית

161
Q

בן 55 מעשן כבד עם רקע של כיב פפטי בעברו, סובל מכאב גב תחתון, מה מהבאים כרוך בסיכון נמוך יותר, הן קרדיווסקולרי והן פפטי?

  1. אינדומתצין
  2. אספירין
  3. נפרוקסן
  4. דיקלופנק
A

התשובה היא 3
בגדול ההמלצה היא לתת מעכב קוקס סלקטיבי (עדיין יחד עם זאת מעלה סיכון קרדיווסקולרי, והיתרון הקיבתי בוטל אם ניטל במקביל אספירין במינון נמוך)
מבין הלא סלקטיביים, נפרוקסן הוא בעל טוקסיות קרדיאלית וקיבתית נמוכה יחסית
בכל מקרה, כאשר קיים סיכון למחלה פפטית וחייבים נוגד דלקת לא סלקטיבי יש להוסיף מעכב פרוטונים

162
Q

בן 72 הופנה לגסטרוסקופיה בשל דיספפסיה ואובחן עם כיב בתריסריון ותבחין אוריאז חיובי להליקובקטר, קיבל טיפול כמקובל, עם ווידוא אירדיקציה. כעת פונה בשל הימשכות התלונות. מה תמליץ?

  1. מתן טיפול במעכב פרוטונים באבחנה של דיספפסיה פונקציונלית
  2. אנדוסקופיה חוזרת
  3. בדיקה נוספת להליקובקטר
  4. טיפול אמפירי קו שני
A

התשובה היא 2
למעלה מ-90% מהכיבים נרפאים עם טיפול קונבנציונלי
במקרה של כיב קיבה, תמיד צריך לחזור על אנדוסקופיה
במקרה של כיב תריסריון, יש לחזור על אנדוסקופיה רק אם התלונות ממשיכות, במחשבה על כיב רפרקטורי או סיבוך
כיב קיבה שלא חולף לאחר 12 שבועות וכיב תריסריון שלא חולף לאחר 8 שבועות נחשב רפרקטורי, במקרה זה יש לוודא היענות,
לשלול שימוש בנוגדי דלקת ולהמליץ על הפסקת עישון
בשלב הבא לשלול מצבים היפרסקרטוריים כמו זולינגר אליסון או מצב אידיופתי ע”י מדידת חומציות קיבה
נדיר שיש הדבקה מחדש בהליקובקטר, ואם יש הישנות בחצי השנה מאז הטיפול מדובר בהתלקחות של אותו זיהום, בכל מקרה בשאלה לא מדובר על הישנות של התסמינים אלא הימשכותם

163
Q

מה מהבאים נכון לגבי כיב פפטי רפרקטורי

  1. אין טעם לנסות מתן של מעכבי פרוטונים במינון מוגבר שכן לא הוכחה יעילות במקרה זה
  2. ניתוח אינו מהווה אופציה טיפולית בהיעדר סיבוך
  3. אטיולוגיות אפשריות כוללות איסכמיה, מחלות הסננה, זיהום או מחלת מעי דלקתית
  4. כיב שנרפא, גם אם חלקית, שולל ממאירות
A

התשובה היא 3
למעלה מ-90% מהכיבים הרפרקטוריים נרפאים עם טיפול במעכבי פרוטונים במינון גבוה למשך 8 שבועות, וטיפול זה יעיל גם בשמירה על רמיסיה
בשלב זה, יש להציע טיפול ניתוחי לאחר ששללנו סיבות נדירות על ידי ביופסיה, הכוללות איסכמיה, מחלת קרוהן, עמילואידוזיס, סרקואידוזיס, לימפומה, גסטרואנטריטיס אאוזינופילית, עישון קראק או זיהום (סי אם וי, שחפת, סיפיליס)
כ-70% מכיבי הקיבה שהתבררו כממאירים, עוברים ריפוי משמעותי (לרוב חלקי)

164
Q

מה מהבאים נכון לגבי גסטרינומה?

  1. מרבית הגידולים נמצאים בלבלב
  2. גידולים דואדנליים אגרסיביים יותר מגידולים פנקריאטיים
  3. תלונות ממקור אזופגיאלי אינן שכיחות בחולים אלו
  4. שלשול יכול להופיע ללא קשר להימצאות של כיב
A

התשובה היא 4
מרבית הגידולים בתריסריון
גידולים דואדנליים קטנים יותר, פחות נוטים לגרורות וגדלים לאט יותר מגידולי לבלב
תלונות אזופגיאליות בשני שליש מהחולים

165
Q

מה מהבאים נכון לגבי גסטרינומה?

  1. טיפול בהיפרפאראתירואידיזם בחולים עם מן1 יכול להקל על המחלה הפפטית
  2. בחולי מן1 המהלך של הגסטרינומה סוער יותר מאשר בחולים ספוראדיים
  3. בחולי מן1 לרוב גסטרינומה בודדת גדולה בראש הלבלב
  4. קרצינואיד קיבתי אינו אופייני למן1
A

התשובה היא 1
בחולי מן1 יותר קרצינואיד קיבתי, הגסטרינומה מאובחנת מוקדם יותר והמהלך יותר אינדולנטי עם גידולים קטנים בדופן התריסריון
היפרקלצמיה מעלה רמות גסטרין ולכן הפחתת רמות הסידן יכולה להקל על החולים

166
Q

מה מהבאים נכון לגבי גסטרינומה?

  1. שתי בדיקות תקינות של גסטרין בצום, בפרט אם החולה נוטל מעכבי פרוטונים, שוללות את הסינדרום
  2. אם נמדדה רמת גסטרין גבוהה בצום, אין צורך לחזור על הבדיקה לאישור, לאור אי הנוחות הרבה הנגרמת למטופל
  3. יש להפסיק מעכבי פרוטונים לפחות שבועיים לפני הבדיקה
  4. ניתן לבצע את הבדיקה תחת מעכבי היסטמין
A

התשובה היא 1
יש צורך לחזור על בדיקה חיובית לאישור
יש להפסיק מעכבי פרוטונים לשבוע
יש להפסיק מעכב היסטמין ליממה ולתת סותרי חומצה עד 12 שעות לפני הבדיקה

167
Q

מה מהבאים נכון לגבי גסטרינומה?

  1. לאחר שנמדדו רמות גסטרין מוגברות בשתי בדיקות שונות, הצעד הבא הוא הדמיה
  2. סונר אנדוסקופי רגיש ביותר לאיתור גידולי תריסריון
  3. בעת האבחנה, מחצית החולים יהיו עם מחלה גרורתית
  4. בחולים עם גסטרינומה משנית למן1, קיימת התוויה קלאס1 לטיפול ניתוחי
A

התשובה היא 3
לאחר 2 מדידות גסטרין גבוהות הצעד הבא הוא מדידת חומציות קיבה
סונר אנדוסקופי רגיש לגידולי לבלב ופיזור לימפתי אך לא לתריסריון
קיימת מחלוקת לגבי ניתוח במן1 כי מיעוטם נותרים ללא הישנות תוך 5 שנים, והמהלך בדר”כ יותר אינדולנטי לעומת גידולים ספוראדיים

168
Q

בן 60 מורדם ומונשם בשל בצקת ריאות. ביום הרביעי לאשפוזו הופעה של “קפה טחון” בזונדה. מה מהבאים נכון לגבי מצבו?

  1. קרוב לוודאי שהסיבה היא דימום מהאנטרום של הקיבה, או מהתריסריון
  2. מתן של מעכבי פרוטונים יעיל יותר מחוסמי היסטמין במניעת אירועים כאלה, ללא עליה בזיהומים, תמותה, או הארכת השהות ביחידה לטיפול נמרץ
  3. הטיפול המניעתי חייב להינתן במתן תוך ורידי
  4. בבדיקה היסטולוגית נצפה לראות דלקת נרחבת
A

התשובה היא 2
אם כי זה סותר לחלוטין את מה שנכתב בפרק של מניעת סיבוכים בחולה הקריטי
מדובר בסטרס גסטריטיס, שזה מיסנומר כי בהיסטולוגיה אין דלקת
הסיבוך השכיח הוא דימום, בדרך כלל קל אך יכול להיות גם מסכן חיים
המקור השכיח הוא הפונדוס או גוף הקיבה
רצוי לתת את הטיפול המניעתי פומית במידת האפשר

169
Q

מה מהבאים נכון לגבי סיבוכי צירוזיס:

  1. טיפס מהווה אפשרות טיפולית בסינדרום הפטו-רנאלי
  2. טיפס עלול להחמיר הידרותורקס הפטי
  3. במקרה של הידרותורקס הפטי רפרקטורי, הצעד הבא הוא הכנסת נקז פלאורלי קבוע (פלאורקס)
  4. מינונים מקסימליים של משתנים במיימת הם אלדקטון 600 ופוסיד 160
A

התשובה היא 4
טיפס הוא אפשרות טיפולית בהידרותורקס רפרקטורי משני למיימת, בעוד שפלאורקס אינו מומלץ (עמ’ 285). אינו מהווה אפשרות טיפולי בהפטו-רינל סינדרום.

170
Q

מה מהבאים נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. אנטיביוטיקה היא חלק מארסנל הטיפול אך אין לה תפקיד לאחר קולקטומי במקרה של קוליטיס
  2. למטרונידאזול יעילות בקרוהן במניעת הישנות לאחר כריתת מעי דק
  3. ציפרו, בניגוד למטרונידאזול, כרוכה במעט ת”ל ולכן ניתנת לטיפול ממושך
  4. אין לטיפול אנטיביוטי תפקיד במחלת מעי דלקתית שאינה מלווה בסיבוך זיהומי
A

התשובה היא 2
פאוצ’יטיס יכולה להגיב למטרונידאזול/ציפרו
מטרונידאזול יעילה בקרוהן אינפלמטורית, פיסטולרית ופריאנאלית, ובמניעת הישנות לאחר כריתת מעי דק
ציפרו גורמת בין היתר לטנדיניטיס ובכל מקרה אין לטפל טיפול אנטיביוטי ארוך טווח

171
Q

מה מהבאים נכון לגבי 5אסא במחלות מעי דלקתיות

  1. יעילים כטיפול אחזקה הן בקרוהן והן בקוליטיס אך אינם יעילים כאינדוקציה
  2. יעילים כטיפול אחזקה בקוליטיס אך לא בקרוהן
  3. אינם יעילים כלל לאינדוקציה בקרוהן
  4. אינם יעילים כאינדוקציה אך כן יעילים כטיפול אחזקה בקוליטיס וכלל אינם יעילים בקרוהן
A

התשובה היא 2
יעילים בקוליטיס הן לאינדוקציה והן לאחזקה
אולי יעילים לאינדוקציה בקרוהן אך לא יעילים לאחזקה בקרוהן

172
Q

מה מהבאים נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. סולפסלזין מהווה טיפול יעיל בקוליטיס קלה-בינונית, כמעט ללא ת”ל
  2. יש להוסיף חומצה פולית לסולפסלזין רק במקרה של הריון
  3. טיפול משולב של תכשירי 5אסא פומיים ובצורת חוקנים נמצא יעיל יותר מטיפול בכל אחד מהם בנפרד, גם במקרה של קוליטיס נרחבת
  4. לתכשירי 5אסא אין כל תפקיד בטיפול בקרוהן
A

התשובה היא 3
לסולפסלזין ת”ל רבות הכוללות בין היתר הפטיטיס, פנקריאטיטיס, פנאומוניטיס, החמרה של הקוליטיס, פריחה, חום, אגרנולוציטוזיס, פגיעה בפוריות ועוד. יש לשלב אותו עם חומצה פולית בשל הפגיעה בספיגתה. בקרוהן יכול לשמש לאינדוקציה לעיתים אך לא לאחזקה.

173
Q

מה מהבאים נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. בטיפול בבודזונייד אין צורך בהפחתה הדרגתית טרם הפסקתו
  2. לבודזונייד אותו פרופיל ת”ל כמו סטרואידים סיסטמיים
  3. חוקני הידרוקורטיזון יעילים כטיפול אחזקה של פרוקטיטיס בקוליטיס כיבית
  4. חוקני הידרוקורטיזון פועלים מקומית ואינם גורמים לת”ל של סטרואידים סיסטמיים
  5. טיפול סטרואידלי טופיקלי יעיל יותר מאשר 5אסא טופיקלי בקוליטיס דיסטלית
A

התשובה היא 1
סטרואידים יעילים לאינדוקציה הן בקוליטיס והן בקרוהן אך אין להם תפקיד כטיפול אחזקה
לבודזונייד פחות ת”ל ואינו מצריך הפחתה הדרגתית
בניגוד לכך, חוקני הידרו כן יכולים לגרום לדיכוי אדרנל בשל הספיגה הגבוהה מהרקטום
בכל מקרה 5אסא טופיקלי יעיל יותר מסטרואידים טופיקליים

174
Q

מה מהבאים נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות

  1. ציקלוספורין משמש כאינדוקציה הן בקוליטיס והן בקרוהן
  2. ציקלוספורין יעיל יותר מאינפליקסימאב בהשראת אינדוקציה אך כרוך ביותר ת”ל
  3. צום וטי פי אן יעילים כמו סטרואידים בהשראת רמיסיה בקרוהן אך לא כטיפול אחזקה
  4. תרכובות מזון מפורקות לא נמצאו יעילות במחלת מעי דלקתית
  5. התערבות תזונתית נמצאה יעילה בקוליטיס אך לא בקרוהן
A

התשובה היא 3
ציקלוספורין משמש לאינדוקציה בקוליטיס רפרקטורית לסטרואידים
יעילות דומה לאינפליקסימאב אך יותר ת”ל
תרכובות מזון מפורקות יעילות כמו סטרואידים וטי פי אן אך לא טעימות
התערבות תזונתית נמצאה יעילה בקרוהן אך לא בקוליטיס

שלב א (10 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions