גסטרו Flashcards
מה נכון לגבי הפטיטיס בי
- כשאי אנטיגן שלילי הטיפול בדרך כלל קצר יותר
- דיכוי הוירוס מעכב התקדמות לצירוזיס והפטומה
- אצל רוב החולים אנטיגן אס נעלם ספונטנית או בעקבות הטיפול
- אם אנטיגן אס נעלם, לא יכולה להיות רה אקטיבציה
התשובה היא 2
בכל מקרה ובעיקר כשאי אנטיגן שלילי הטיפול הוא ממושך מאוד, אפילו כל החיים
נדיר שאס אנטיגן נעלם וגם אז נשאר סיסיסי די אן איי ויכולה להיות רה אקטיבציה
מה מהבאים אינו מהווה קריטריון בהחלטה על טיפול בהפטיטיס בי
- סיפור משפחתי
- ALT מוגבר
- DNA מעל 2000
- eAG חיובי
- גיל מעל לארבעים
התשובה היא 5
מטפלים באי אנטיגן חיובי, די אן איי מעל 2000 ואלט מוגבר
גיל מתחת לארבעים, סיפור משפחתי של הפטומה, ודלקת או פיברוזיס בביופסיה מחזקים את ההחלטה
בת 50 עם צירוזיס ע”ר הפטיטיס בי, מאושפזת עם עליית קריאטנין עד 2.5 סביב הקאות דמיות, התייצבה עם טיפול תומך וגסטרוסקופיה. אנזימי כבד תקינים, די אן איי מוגבר, אי אנטיגן חיובי
מה נכון?
1. היות ואין דלקת אין צורך לתת טיפול אנטיויראלי
2. מועמדת להשתלה
3. זקוקה לטיפול אנטיויראלי בכל מקרה ללא קשר לרמת הדי אן איי
4. טיפול הבחירה הוא אינטרפרון
התשובה היא 2
בדה קומפנסציה צריך לטפל גם אם אין דלקת, אלא אם הדי אן איי שלילי
צירוזיס מהווה ק”א לאינטרפרון
מה נכון לגבי הטיפול בהפטיטיס בי
- שיעורי עמידות לאינטרפרון גבוהים ביחס לאנאלוגים לנוקלאוזיד כמו למיבודין
- הטיפול בפג אינטרפרון הוא למשך זמן ארוך, לעיתים לכל החיים
- יש יותר סיכוי להיעלמות אס אנטיגן עם אנלוגים לנוקלאוזיד מאשר אינטרפרון
- יותר תופעות לוואי באינטרפרון מאשר באנלוגים לנוקלאוזיד
התשובה היא 4
הטיפול באינטרפרון הוא למשך שנה
לאינטרפרון כמעט אין עמידות ויש סיכוי גבוה יותר להיעלמות אנטיגן אס, אך יותר ת”ל
עמידות ללמיבודין כשבעים אחוז בחמש שנים
מה נכון לגבי מעקב בהפטיטיס בי
- אלט כל 3 חודשים
- פיברוסקאן אחת לשנה
- די אן איי כל 3 חודשים
- אין צורך במעקב מיוחד במטופל אסיפטומטי
התשובה היא 1
בנוסף לדי אן איי אחת לחצי שנה
מה מהבאים נכון לגבי הפטיטיס ויראלית
1. הפטיטיס די בקו אינפקציה מעלה סיכון לכרוניות
2. הפטיטיס די בסופר אינפקציה מעלה סיכון לכרוניות ומחמיר צירוזיס
3. הפטיטיס די מעלה רפליקציה של הפטיטיס בי
4. הפטיטיס די גורם ליצירת נוגדנים
anti-LKM1
התשובה היא 2
בקו אינפקציה לא מעלה סיכון לכרוניות אך בסופר אינפקציה כן ואף מחמיר את מחלת הכבד, מדכא רפליקציה של הפטיטיס בי וגורם ליצירת נוגדנים אך כנגד סוג 3 ולא סוג 1 (הנוגדנים בהפטיטיס אוטואימונית)
מה נכון לגבי הפטיטיס סי
- אינדיקציות לטיפול זהות לאלו של בי עם דגש על אלט מוגבר
- יש צורך בביופסיה לפני טיפול על מנת לשלול פיברוזיס, אז יש ק”א
- לרוב אין צורך בהוספת ריבבירין לטיפול
- בחולים עם מחלה מתקדמת מומלץ טיפול עם מעכבי פרוטאז
התשובה היא 3
האינדיקציה לטיפול היא בכל החולים הכרוניים (רנ”א חיובי), ללא קשר לאלט, בכל שלבי הפיברוזיס, בעדיפות לפיברוזיס מתקדמת (אין צורך בביופסיה, מספיק נון-אינבייזיב)
יש כיום תרופות עם >95% ריפוי כלומר אס וי אר- אין נגיף בדם מעל 24 שבועות
משך הטיפול בהן 8-12 שבועות. כמעט לא צריך כיום להוסיף ריבוירין. מעכבי פרוטאז הם ק”א בצ’יילד בי או סי
מה מהבאים נכון
- היתרון בסופוסבוויר שמותר באי ספיקת כליות
- אסור סופוסבוויר בשילוב עם אמיודרון
- משך טיפול אנטיויראלי בהפטיטיס סי הוא כ-24 שבועות
- ריבוירין היא התרופה היחידה המומלצת בהריון
התשובה היא 2
סופוסבוויר אסור באיס”כ, ק”א עם אמיודרון, משך טיפול ברוב התרופות 8-12 שבועות, ק”א לריבוירין בהריון
מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית
- שכיחות זהה בין לבנים ושחורים במדינות מפותחות
- בעשורים 7-9 שכיח יותר קוליטיס מקרוהן
- אפנדקטומי עקב אפנדציטיס מעלה סיכון לקוליטיס
- גלולות מגינות
התשובה היא 2
בלבנים השכיחות הגבוהה ביותר, בפרט באוכלוסיה היהודית. ההיארעות עולה עם הגירה, כנראה בקשר לתזונה מערבית, איזורים עירוניים ויותר מפותחים סוציואקונומית.
עישון מעלה סיכון לקרוהן ומגן מקוליטיס.
אפנדקטומי עקב אפנדציטיס מפחית סיכון לקוליטיס.
הנקה מגינה ממחלת מעי דלקתית בעוד שגלולות מעלות סיכון לקרוהן.
מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית
- בקוליטיס יכולה להיות מעורבות של איליום טרמינלי
- בקוליטיס יתכנו פסאודופוליפים בניגוד לקרוהן
- אם אין מעורבות רקטום, מדובר בקרוהן ולא בקוליטיס
- בקוליטיס יכולה להיות מעורבות פרי-אנאלית
התשובה היא 1, הכוונה ל-
backwash ileitis
בשתי המחלות יתכנו פסאודופוליפים
רקלט ספארינג יכולה להיות בקוליטיס שטופל בנרות/חוקנים
מעורבות פרי אנאלית אופיינית לקרוהן ולא לקוליטיס
מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית
- גרנולומות הן פתוגנומוניות אך יודגמו רק ב-10% מחולי קרוהן
- סי אר פי תקין לחלוטין שולל התלקחות
- קלפרוטקטין הוא מדד ספציפי
- התלקחות קוליטיס יכולה להתבטא בעצירות
התשובה היא 4 עצירות במחלה דיסטלית עקב האטת הפריסטלטיקה גרנולומות בכחמישים אחוז סי אר פי תקין יכול להיות במחלה דיסטאלית קלפרוטקטין לא מבחין בין התלקחות לזיהום
מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית
- טוקסיק מגה קולון מאופיינת בהתרחבות של מעל 10 ס”מ של הצקום
- היעדר מעי מורחב שולל פרפורציה
- ניתן לטפל שמרנית בטוקסיק מגה קולון
- לכאבים עזים מומלץ לתת אופיאטים ולהימנע מנוגדי דלקת שאינם סטרואידליים
התשובה היא 3
חמישים אחוז יסתדרו עם טיפול תרופתי
טוקסיק מגה קולון מאופיינת בהתרחבות של מעל 6 ס”מ של מעי רוחבי או ימני, והיעדר הרחבת מעי אינו שולל פרפורציה
יש להימנע מאופיאטים ומאותה סיבה לתקן הפרעות אלקטרוליטריות אשר עלולות להאט פריסטלטיקה כמו היפוקלמיה
מה נכון לגבי מחלת מעי דלקתית
- בקוליטיס סטריקטורה שאינה מאפשרת מעבר אנדוסקופ מהווה אינדיקציה לניתוח, וגם בקרוהן יש לשקול זאת
- בקרוהן אין קורלציה בין מיקום המחלה להסתמנות הקלינית
- טוקסיק מגה קולון מופיע בשיעורים זהים בקרוהן ובקוליטיס
- קרוהן דואודניטיס מערב בשכיחות הגבוהה ביותר את הבצל
התשובה היא 1
טוקסיק מגה קולון נדיר בקרוהן ויכול להופיע בשלבים מוקדמים של מחלה קשה
מעורבות דואודנלית שכיחה יותר בחלק השני מאשר הבצל
חולה קרוהן עם מעורבות שהיא בעיקרה איליוצקאלית מתייצג עם כאב בטן ימנית תחתונה, שלשול, וחום גבוה, מה הסיבוך הסביר?
- פרפורציה
- אבצס
- חסימת מעי
- טוקסיק מגה קולון
התשובה היא 2
באיליוקוליטיס הביטוי יהיה אירועים חוזרים של כאב בטן ימנית תחתונה ושלשול, לעיתים ההתייצגות הראשונית מחקה אפנדציטיס. הכאב קוליקי, מקדים שלשול ומוקל לאחריו. בולטים תסמינים סיסטמיים של חום וירידה במשקל (עד 10-20% מהמשקל), כאשר חום גבוה צריך להחשיד לאבצס בטני. יכולה להיות מסה נמושה בבטן ימנית תחתונה עקב לולאות מודלקות ולימפאדנופתיה, לעיתים גורמת לחסימה של האורטר הימני ו/או ציסטיטיס המתבטאת בדיסאוריה וחום.
מה נכון לגבי קרוהן
- אבני אוקסלט הם ביטוי של קרוהן קוליטיס
- אירועי ציסטיטיס חוזרים יכולים להיות ביטוי של מעורבות איליוצקאלית
- לכל החולים עם פיסטולה פרי-אנאלית נצפה שתהיה דלקת אנדוסקופית במעי הגס
- מחלה של דרכי עיכול עליונות מאפיינת יותר מבוגרים ונדירה בילדים
התשובה היא 2
אבני אוקסלט יותר במעורבות ג’ג’וג’ונלית עקב הפרעה בספיגת מרה, סטיאטוריאה, הקלציום נקשר לשומן ומאפשר לאוקסלט להיספג
עוד נצפה לחסרים תזונתיים, הפרעות אלקטרוליטריות, גדילת יתר של חיידקים במעי הגס
פיסטולה פרי אנאלית אינה בהכרח מלווה בדלקת בקולון
מחלה של דרכי עיכול עליונות יותר מאפיינת ילדים
מה נכון לגבי קרוהן
- סטרואידים מעלים סיכון לאבצס בחולים שלא עברו ניתוח
- נוגדי דלקת שאינם סטרואידלים נחשבים בטוחים
- גיל מבוגר בהתייצגות > 40 מהווה מרקר פרוגנוסטי רע
- איפילימומאב מהווה את אחת האופציות הטיפוליות
התשובה היא 1
נוגדי דלקת לא סטרואידלים מעלים סיכון להתלקחות
גיל < 40 כמו גם מחלה פריאנאלית וצורך בסטרואידים בהתייצגות מנבאים מחלה קשה
MMF, איפילימומאב
יכולים לגרום לקוליטיס אוטואימונית
מה נכון לגבי קוליטיס אטיפית
- לימפוציטיק וקולגנוס שתיהן יותר בנשים
- חוסמי ביתא בלימפוציטיק אך לא בקולגנוס
- סרטרלין בלימפוציטיק אך לא בקולגנוס
- היסטולוגיה של דייברז’ן קוליטיס זהה לזו של קוליטיס כיבית
התשובה היא 3
קולגנוס יותר בנשים ולימפוציטיק באופן שווה
חוסמי ביתא בקולגנוס ולא בלימפוציטיק
היסטולוגיה של דייברז’ן דומה אך עם ארכיטקטורה שלמה של הקריפטות
לזכור לשלול צליאק בלימפוציטיק
מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות
- אריתמה נודוזום יותר בקוליטיס
- ארתריטיס יותר בקרוהן
- ארתריטיס אינה בקורלציה עם מהלך המחלה
- אובאיטיס יותר בקוליטיס ובקורלציה עם מהלך המחלה
התשובה היא 2
אריתמה נודוזום בקרוהן
ארתריטיס בקורלציה
אובאיטיס בשתיהן
מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות
- כולליתיאזיס יותר בקוליטיס
- אנקילוזינג ספונדיליטיס יותר בקוליטיס
- סאקרואיליאיטיס יותר בקוליטיס
- קולקטומי בקוליטיס מרפאת את הארתריטיס אך לא משפיעה על האנקילוזינג ספונדיליטיס
התשובה היא 4
כולליתיאזיס ואנקילוזינג יותר בקרוהן
סקרואיליאטיס בשיעורים דומים ולרוב אסימפטומטית
מה נכון לגבי הסתמנות אקסטרה אינטסטינלית במחלות מעי דלקתיות
- סיכון מוגבר לשברים
- אין עליה בסיכון לאירועים תרומבואמבוליים
- כשיש פי אס סי נלווית יש לבצע קולונוסקופיה אחת לשלוש שנים
- פיודרמה גנגרנוזום בקורלציה לחומרת המחלה
התשובה היא 1
קולונו + ביופסיות אחת לשנה
מה נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות
- אנטיביוטיקה אינה מהווה אפשרות טיפול בהיעדר הוכחה למרכיב זיהומי
- בודזון יכול לשמש כטיפול אחזקה בקרוהן המוגבלת למעי הדק
- מתוטרקסט יכול לשמש כטיפול אחזקה בקרוהן אך לא בקוליטיס כיבית
- אין אינדיקציה לנוגדי טי אן אף כאינדוקציה
התשובה היא 3
ציפרו פלג’יל כאינדוקציה בקרוהן אך לא בקוליטיס אם אין זיהום
אמנם בודזון מתאים למחלה של מעי דק אך אין לתת סטרואידים כטיפול אחזקה
נוגדי טי אן אף יכולים לשמש כאינדוקציה במחלה קשה
מה נכון לגבי טיפול במחלות מעי דלקתיות
- אנטי טי אן אף כמונותארפיה עלול להעלות סיכון ללימפומה
- אנטי טי אן אף עלול להעלות סיכון לאיס”ק לב וממאירות עורית
- צום וטי פי אן יעיל כמו סטרואידים הן באינדוקציה והן כאחזקה, הן בקרוהן והן בקוליטיס
- פורמולות יעילות אך פחות מסטרואידים
התשובה היא 2
סיכון מוגבר ללימפומה בעיקר כאשר ניתן בשילוב עם תרופה אימונומודולטורית
צום וטי פי אן יעילים כמו סטרואידים אך באינדוקציה בלבד ורק בקרוהן
פורמולות יעילות כמו סטרואידים אך לא טעימות
מה נכון לגבי טיפול ניתוחי בקוליטיס
- מעל 6 שלשולים ביום לאחר הניתוח מהווה עדות לכישלון של הניתוח
- אבחנה וודאית של פאוצ’יטיס מצריכה ביופסיה
- פאוצ’יטיס הוא סיבוך לא שכיח המופיע בכ-1% מהחולים
- פרוביוטיקה לא הוכחה כיעילה במניעה
התשובה היא 2
לרוב 6-10 שלשולים לאחר הניתוח
פאוצ’יטיס ב-30-50 אחוז
פרוביוטיקה יכולה למנוע הישנויות
מה נכון לגבי טיפול ניתוחי בקוליטיס
- ברוב הנשים תהיה פגיעה בפוריות
- לאחר ניתוח מוצלח ההמלצה לבדיקות סקר אנדוסקופיות כמו ליתר האוכלוסיה
- לרוב לא תהיה תגובה לאנטיביוטיקה
- ברוב המטופלים התפקוד האנאלי נפגע
התשובה היא 1 שמונים אחוז פגיעה בפוריות בנשים אנדוסקופיות תקופתיות לאחר הניתוח היעדר תגובה לאנטיביוטיקה בעד 5% ואז צריך טיפול אימונוסופרסיבי ולעיתים פאוצ'קטומי לרוב תפקוד אנאלי נשמר