קרדיולוגיה Flashcards
מה מההתערבויות הבאות פחות יעיל בטיפול באי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור:
- איזון ל”ד
- הפחתה אינטנסיבית של preload
- טיפול בהפרעות נשימה בשינה
- מניעת טכיקרדיה ואיזון פרפור פרוזדורים
- טיפול באיסכמיה
התשובה היא 2
עמ’ 1770
באופן עקרוני אין טיפול תרופתי ששיפר פרוגנוזה באי ספיקה דיאסטולית
preload נמוך מדי יכול לגרום לתת ל”ד וסינקופה
מה מהבאים אינו מהווה גורם סיכון לאי ספיקה דיאסטולית:
- גיל
- מחלה טרשתית
- סוכרת
- נשים
התשובה היא 4
מה מהבאים אינו נכון לגבי הטיפול באי ספיקת לב:
- שילוב מעכבי אנגיוטנזין + חוסמי רצפטור לאנגיוטנזין אפשרי בחולים שאינם יכולים לקבל חוסמי ביתא
- בחולים עם דרגה תפקודית 2-4 חובה להוסיף מעכב אלדוסטרון, אך יש להימנע מטיפול במשלב של 4 תרופות.
- שילוב הידרלזין וניטרטים הוכח כמשפר הישרדות במידה דומה למעכבי אנגיוטנזין כאשר ישנה הקפדה על היענות.
- טיפול באנטרסטו מומלץ לחולים עם אי ספיקה קלה-בינונית הנותרים סימפטומטים למרות טיפול מקסימלי
התשובה היא 3
עמ’ 1773-1774
אמנם שיפור בהישרדות אך במידה פחותה לעומת מעכבי אנגיוטנזין וכן קיימת בעיית היענות עקב צורך בנטילה 3 פעמים ביום.
מה מהבאים נכון לגבי טיפול באי ספיקת לב:
- איבברדין הוכח כמשפר תמותה ואשפוזים בחולים סימפטומטיים שאינם יכולים לקבל חוסמי ביתא
- דיגוקסין הראה שיפור באיכות חיים ללא שיפור בהישרדות בחולים עם פרפור פרוזדורים, והעלה תמותה בגברים לעומת נשים
- מעכבי תעלות סידן מהדור השני הוכחו כמשפרים הישרדות לעומת נון-דיהידרו
- סטטינים יעילים גם בחולים עם אי ספיקה לא איסכמית
התשובה היא 1
עמ’ 1775
איבברדין נמצא כמפחית תמותה קרדיווסקולרית ואשפוזים בחולי אי ספיקה סיסטולית דרגה 2-3 עם דופק מעל 70 תחת מינון מקסימלי נסבל של חוסמי ביתא
דיגוקסין הפחית אשפוזים בלבד ללא שיפור תמותה או איכות חיים, בחולים בקצב סינוס. העלה תמותה בנשים לעומת גברים.
מעכבי תעלות סידן מהדור השני מפחיתים ל”ד אך לא משפרים הישרדות, תחלואה או איכות חיים. נון-דיהידרו אסורים באי ספיקת לב עקב אפקט אינוטרופי שלילי.
סטטינים אינם יעילים בהיעדר מחלה איסכמית או דיסליפידמיה
מה מהבאים נכון לגבי טיפול באי ספיקת לב:
- אי ספיקת לב סיסטולית מהווה קונטרה אינדיקציה לטיפול באמיודרון
- הנשמה לא פולשנית בשינה לא הוכחה כמפחיתה אשפוזים ותמותה
- טיפול בברזל פומי נמצא יעיל במידה זהה לטיפול תוך ורידי באנמיה מחסר ברזל בחולי אי ספיקת לב
- לירגלוטיד נמצא כמפחית תמותה בחולי אי ספיקת לב
התשובה היא 2
עמ’ 1776-1777
אמיודרון היא התרופה האנטיאריתמית היחידה המאושרת לשימוש בחולי אי ספיקת לב בארץ
הנשמה לא פולשנית משפרת תפקוד וחימצון אך לא הפחיתה תמותה
טיפול בברזל פומי אינו יעיל
לירגלוטיד נמצא כמפחית אירועים קרדיווסקולריים ומשפר נפרופתיה סוכרתית, אך לא השפיע על אי ספיקת לב קיימת
מי מהבאים הוא המועמד הטוב ביותר לדפיברילטור:
- בן 87 עם אי ספיקה מתקדמת דרגה תפקודית 4, מקטע פליטה 15, קומפלקס רחב
- בן 60 עם אי ספיקה על רקע לא איסכמי, מקטע פליטה 35, סימפטומטי.
- בן 40, שבועיים לאחר אוטם שריר הלב, מקטע פליטה 35, אסימפטומטי.
- בן 75, אוטם שריר הלב בעברו, מקטע פליטה 25, אסימפטומטי.
התשובה היא 4
עמ’ 1777
כאשר דרגה תפקודית 4 או תוחלת חיים קצרה- לשקול סיכון/תועלת
באי ספיקה לא איסכמית תועלת הודגמה בחולים סימפטומטיים מתחת לגיל 60 ועם מקטע פליטה פחות מ-35
לא משתילים דפיברילטור במהלך 40 ימים לאחר אוטם אלא כמניעה שניונית. גם לאחר מכן יש לוודא רה וסקולריזציה וטיפול אופטימלי טרם ההשתלה.
האינדיקציות הן:
דרגה תפקודית 2-3 עם מקטע פליטה פחות מ-35 בלי קשר לאטיולוגיה
חולים עם אי ספיקה איסכמית ומקטע פליטה 30 ומטה בלי קשר לסימפטומטים.
למי מהבאים התועלת הגבוהה ביותר עם רה-סינכרוניזציה:
- בן 80 עם דרגה תפקודית 2 עם בלוק שמאלי ורוחב קומפלקס 200 מ”ש
- בן 50 עם דרגה תפקודית 3, רוחב קומפלקס 190 מ”ש ואקינזיה אינפרו-לטרלית
- בן 72 עם דרגה תפקודית 2-3, בלוק שמאלי ורוחב קומפלקס 140 מ”ש
- בן 79 עם דרגה תפקודית 4, בלוק ימני ורוחב קומפלקס 220 מ”ש
- בן 69 עם פרפור פרוזדורים, בלוק שמאלי, דרגה תפקודית 2, רוחב קומפלקס 190
התשובה היא 1
עמ’ 1777
רה סינכרוניזציה אידיאלית בחולים עם בלוק שמאלי ורוחב קומפלקס מעל 149 מ”ש, ומסייעת גם עם תסמינים קלים
אינו מועיל בקומפלקס צר
לא ברור אם מועילה בחולים עם דקומפנסציה חריפה, פרפור פרוזדורים, צלקת בדופן לטרלית כי שם מושתלת האלקטרודה, ובלוק ימני, ללא בלוק שמאלי
מה מהבאים נכון לגבי פריקרדיטיס חריפה:
- שפשוף פריקרדיאלי הוא יחסית נדיר, ונשמע בסוף אינספיריום בעיקר בתפליטים גדולים
- הסיבוך השכיח ביותר הוא הישנות, בכרבע מהחולים
- אקו לב טוב יותר בהדגמת עיבוי פלאורלי מאשר סיטי או מ.ר.י
- פריקרדיטיס חריפה מוגדרת עד 4 שבועות
התשובה היא 2
שפשוף פריקרדיאלי ב-85% מהחולים בשלב כלשהו, נשמע בסוף אקספיריום, ונעלם בתפליט גדול
פריקרדיטיס חריפה היא עד 6 שבועות, תת חריפה עד 6 חודשים
מה מהבאים נכון לגבי הטיפול בפריקרדיטיס חריפה:
- נוגדי דלקת ניתנים יחד עם קולכיצין למשך שלושה חודשים
- קולכיצין מתרכז בנויטרופילים ומונע את המיגרציה שלהם. ק”א באי ספיקת כבד.
- מאחר וסטרואידים עלולים להגביר הישנויות מקובל לטפל למשך פרק זמן ארוך, לפחות חודש, לפני שמתחילים טייפרינג
- יש לאשפז את כל החולים להשגחה בשלב ראשון
התשובה היא 2
נוגדי דלקת למשך 1-2 שבועות ואז טייפרינג
סטרואידים למשך 2-4 ימים בלבד לפני טייפרינג
לאשפז רק אם חושדים בשחפת, תפליט נאופלסטי, זיהום חיידקי, או בנוכחות מרקר פרוגנוסטי רע- חום >38, הופעה תת חריפה, תפליט גדול
מה מהבאים אינו נכון לגבי טמפונדה:
- הסיבות השכיחות הן פריקרדיטיס אידיופתית, מחלה נאופלסטית, שחפת או דימום.
- פולסוס פרדוקסוס הוא ירידה של 10 ממ”כ בלחץ הסיסטולי בזמן אקספיריום
- אלקטריקל אלטרננס ו/או וולטז’/ נמוך תומכים באבחנה
- סיבה שכיחה במדינות מפותחות היא אורמיה לעומת שחפת במדינות מתפתחות.
התשובה היא 2 (בזמן אינספיריום ולא אקספיריום)
איזו מהתרופות הבאות אינה מוזכרת כגורמת לפריקרדיטיס:
- פרוקאינאמיד
- אזתיופרין
- הידרלזין
- איזוניאזיד
- מינוקסידיל
- פניטואין
התשובה היא 2
איזוניאזיד יכולה לגרום אך לא אימורן
מה מהבאים אינו נכון לגבי פריקרדיטיס חריפה
- פריקרדיטיס משנית לשחפת אינה כואבת בדרך כלל, בניגוד לפריקרדיטיס אורמית, פ.פ.ס או פוסט קרינתית למשל
- מבין הגידולים הראשוניים הגורמים לפריקרדיטיס מתוארת מזותליומה
- בטמפונדה הדיאסטולה מופרעת לכל אורכה בניגוד לפריקרדיטיס קונסטריקטיבית
- פ.פ.ס מופיע בדר”כ 1-4 שבועות לאחר הפגיעה ומלווה בחום, פלאוריטיס ופנאומוניטיס. חולף כעבור 1-2 שבועות.
התשובה היא 1, כל האטיולוגיות המתוארות בדר”כ אינן כואבות, כולל שחפת
מה מהבאים אינו גורם לפולסוס פרדוקסוס:
- PE
- HOCM
- constrictive pericarditis
- אוטם ימני
- COPD
- שוק היפוולמי
התשובה היא 2
באיזה מהמצבים הבאים אין סימן ע”ש קוסמאול:
- טמפונדה
- קונסטריקטיב פריקרדיטיס
- רסטריקטיב קרדיומיופתי
- אוטם ימני
התשובה היא 1
מה מהבאים נכון לגבי אבחנה של פריקרדיטיס קונסטריקטיבית:
- אקו לב מספיק כדי לאשר את האבחנה
- third heart sound
- abscent y descend
- prominent y descend
התשובה היא 4
אקו לא מספיק ויש צורך בסיטי או מ.ר.י
אין קול שלישי אלא נקישה פריקרדיאלית באפקס
היעדר צניחת וואי מאפיינת טמפונדה כמו גם צניחת איקס בולטת
מה נכון לגבי פריקרדיטיס קונסטריקטיבית
- הטיפול הדפיניטיבי היחיד הוא ניתוחי
- הפרעות קצב הן לא שכיחות
- ברגע שהוכחה האבחנה אין צורך בצינתור כלילי וניתן להתקדם לניתוח אם אין ק”א
- תמותה ניתוחית כ-1%
התשובה היא 1
בעד שליש פרפור פרוזדורים
חולים מעל גיל 50 צריכים צינתור כלילי לפני ניתוח
תמותה 5-10% במרכזים מנוסים
מה לא נכון לגבי מיוקרדיטיס
- האטיולוגיה השכיחה ביותר למיוקרדיטיס היא ויראלית
- ביופסיה מיוקרדיאלית הכרחית לצורך אבחנה וודאית
- קו ראשון הוא תמיד נוגדי דלקת או סטרואידים
- האטיולוגיה הלא זיהומית השכיחה ביותר היא מחלה גרנולומטוטית
התשובה היא 3
נוגדי דלקת או סטרואידים יחמירו מיוקרדיטיס ויראלית, אך סטרואידים למשל מהווים קו ראשון במחלות לא זיהומיות
מה נכון לגבי מיוקרדיטיס
- קל יותר לאבחן מיוקרדיטיס של תאי ענק בביופסיה מיוקרדיאלית מאשר סרקואידוזיס
- מיוקרדיטיס משנית לסרקואידוזיס היא בדרך כלל פולמיננטית בניגוד למיוקרדיטיס של תאי ענק
- אם בנוסף למיוקרדיטיס יש גם תימומה, מחלה אוטואימונית אחרת או זיהום רצנטי, הסבירות לתאי ענק נמוכה
- טיפול בסטרואידים יעיל בכל סוגי המיוקרדיטיס
התשובה היא 1
אמנם תאי ענק מהווים רק 10-20% מהביופסיות החיוביות, אך האבחנה יותר קלה עקב הפיזור הנרחב
תאי ענק פולמיננטית יותר ומתקדמת מהר לתמיכה מכנית והשתלה
נמצאת באסוציאציה עם תימומה, מחלה אוטואימונית או זיהום רצנטי
טיפול סטרואידלי פחות יעיל בתאי ענק לעומת סרקואיד, וגם בסרקואיד יעיל יותר להפרעות הקצב/הולכה מאשר לתפקוד הלבבי
באיזה מהמצבים הבאים הירידה של גל איקס של הלחץ הג’גולרי היא הפרומיננטית ביותר:
- פריקרדיטיס קונסטריקטיבית
- טמפונדה
- אוטם ימני
- תסחיף ריאתי
התשובה היא 2
מה מהבאים אינו נכון לגבי הטיפול בטקצובו
- הטיפול כולל ניטרטים במקרה של בצקת ריאות
- הטיפול צריך לכלול חסמי אלפה + ביתא כדי להוריד את הטונוס הסימפתטי (קרבדילול, לבטלול)
- הטיפול צריך לכלול נוגדי קרישה ונוגדי צמיתה בדומה לאוטם
- יש צורך בצינתור כלילי לשלילת חסימה של עורק כלילי
התשובה היא 3
רצוי להימנע ממדללי דם בשל הסיכון לקרע של המיוקרד החדרי
מה אינו נכון לגבי עמילואיד קרדיאלי
- הטיפול בעמילואידוזיס ראשוני הוא כמו במיילומה
- סנייל שכיחה וסימפטומטית יותר בגברים לעומת נשים
- הטיפול העיקרי הוא דיגוקסין
- פרוגנוזה גרועה בשרשראות קלות
התשובה היא 3
יש להימנע מדיגוקסין כי נקשר לפיברילים של עמילואיד ומגיע לרמות טוקסיות במינונים נמוכים
מה נכון לגבי קרדיומיופתיה היפרטרופית
- סיבה נדירה יחסית למוות פתאומי
- רצוי לבצע בדיקות סקר לבני משפחה בגיל צעיר ככל שניתן
- טיפול דפיניטיבי כולל מייקטומי או אבלציה, היחידים שמשפרים הישרדות
- הסיבוך השכיח ביותר באבלציה או במייקטומי הוא חסם הולכה מלא
התשובה היא 4
זו הסיבה השכיחה ביותר למוות פתאומי בצעירים
בדיקות סקר מבוצעות החל מגיל ההתבגרות
פרוצדורות פולשניות מבוצעות רק בחולים רפרקטוריים, ומשפרות תסמינים בלבד
מי מהבאים הוא הקנדידט הטוב ביותר לדפיברילטור
- בן 20 עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, דוד עם מוות פתאומי בגיל 28
- בן 50 עם קרדיומיופתיה היפרטרופית וירידת לחץ דם במהלך מבחן מאמץ
- בן 27 עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, בזמן מבחן מאמץ לא מעלה לחץ דם, ובהמשך אירוע של 3 פעימות חדריות מהירות
- בן 35 עם קרדיומיופתיה היפרטרופית שעשה סינקופה במהלך לידה של אשתו
התשובה היא 3
נחוצים שני גורמי סיכון לפחות:
סינקופה, אירוע של דום לב או טכיקרדיה חדרית, מוות פתאומי במשפחה, עובי חדר שמאל מעל 3 ס”מ, תגובת ל”ד לא תקינה למאמץ (בעיקר מתחת לגיל 40)
בן 67 אושפז בשל חולשה כללית וקוצר נשימה. בסיטי חזה מודגם עיבוי קרום הפריקרד. כיצד נבדיל בין קונסטריקטיב ל-אפיוזיב קונסטריקטיב פריקרדיטיס
- נקישה פריקרדיאלית בקונסטריקטיב אפיוזיב לעומת קונסטריקטיב
- קלסיפיקציות באקו בקונסטריקטיב לעומת אפיוזיב
- בשני המקרים וולטז’ תקין
- ההבדל ניתן להוכחה רק בביופסיה/ניתוח
- בשני המקרים אלקטריקל אלטרננס
התשובה היא 2
בקונסטריקטיב קלסיפיקציות ונקישה שאין באף מחלה פריקרדיאלית אחרת
מה נכון לגבי אי ספיקת לב
- לכמחצית החולים מקטע פליטה שמור
- חמישים אחוז מהחולים עם נון איסכמיק
- תמותה באי ספיקה סימפטומטית מגיעה ל-15% בחמש שנים
- אין קשר בין המצב התפקודי לסיכון לתמותה
התשובה היא 1
נון איסכמיק בשליש מהחולים
תמותה עד 70% בחמש שנים
מה נכון לגבי אי ספיקת לב
- גודש ורידי צוואר מוגדר כמעל 5 ס”מ מהסטרנום
- היעדר גודש בהאזנה או בצילום שולל אי ספיקת לב שמאלית
- קול שלישי יכול לבטא קיפוח המודינמי
- אק”ג תקין אינו שולל אי ספיקה סיסטולית
- מבחן מאמץ עם צריכת חמצן מקסימלית של מתחת 14 מ”ל/ק”ג/דקה קשורה בפרוגנוזה טובה
התשובה היא 3
גודש ורידי צוואר נמדד כמרחק מהזווית הסטרנלית + 5 כאשר מעל 8 נחשב חיובי
באי ספיקת לב כרונית ניקוז לימפתי מוגבר יגרום להיעדר סימני גודש בהאזנה/צילום
צריכת חמצן מקסימלית של מתחת ל-14 במבחן מאמץ קשורה בפרוגנוזה גרועה ומנבאת צורך בהשתלה וכישלון של טיפול תרופתי
מה מהבאים אינו מעלה רמות בי אן פי
- גיל
- תסחיף ריאתי
- נשים
- השמנת יתר
- אנטרסטו
- אי ספיקת כליות
התשובה היא 4
עולים עם גיל, כשל כלייתי, נשים, אי ספיקה ימנית, ארני.
יורדים בהשמנת יתר.
מה מהבאים אינו מהווה סימן ליתר לחץ ריאתי
- הדגשה של הקול השני
- קול רביעי
- קול שלישי
- אי ספיקה טריקוספידלית
התשובה היא 2
מה נכון לגבי סינדרום קרדיו-רנאלי
- רוב החולים עם תפקוד סיסטולי שמור
- משתנים תמיד יעילים בשיפור התפקוד הכלייתי במקרה זה
- אין יעילות לשימוש בתרופות אינוטרופיות חיוביות
- מעלה משך אשפוז אך לא משפיע על תמותה
התשובה היא 1
מה נכון לגבי טיפול אינוטרופי באי ספיקת לב חריפה לא מפוצה
- מילרינון פועל מהיר יותר מדובוטאמין ולא מצריך התאמה כלייתית
- למילרינון יתרון בחולים המטופלים בחוסמי ביתא כי עובד “במורד הזרם” לרצפטור בי1
- טיפול ממושך באינוטרופים הוכח כמפחית תמותה
- לבוסימנדן מומלץ בחולים עם תפוקת לב נמוכה כי מכווץ כלי דם
התשובה היא 2
מילרינון פועל לאט מדובוטאמין ומצריך התאמה כלייתית
בכל מקרה טיפול ממושך באינוטרופים קושר עם תמותה מוגברת וגם טיפול קצר היה מקושר עם ת”ל והיעדר שיפור בתוצאים “קשים”, ככלל טיפול באינוטרופים מותווה כגישור לפני השתלה או ל.ו.א.ד, או כפליאציה
לבוסימנדן הוא אינוטרופ אשר גם מרחיב כלי דם ולכן לא ניתן בחולים עם תפוקה נמוכה ותת ל”ד, ובכל מקרה לא מפחית תמותה ומעלה סיכון להפרעות קצב
מה נכון לגבי היצרות אאורטלית
- רוב החולות הן נשים
- נדיר שמחלה אאורטלית ראומטית תופיע ללא מעורבות מיטראלית
- בהיעדר היצרות, סקלרוזיס על עלי המסתם אינו מקושר עם עליה באירועים איסכמיים
- הורשה של ביקאספיד היא איקס-לינקד
התשובה היא 2
גברים 80%
הורשה אוטוזומלית דומיננטית עם חדירות חלקית
מה נכון לגבי היצרות אאורטלית
- עוצמת האיוושה תמיד בקורלציה עם חומרת ההיצרות
- ממצאי האק”ג בקורלציה עם חומרת ההיצרות
- משך האוושה בקורלציה עם חומרת ההיצרות
- בחולים עם היצרות קשה אתסמינית מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ולהקפיד על שתיה
התשובה היא 4
בהיצרות קשה ותפקוד ירוד האיוושה נחלשת
ממצאי אק”ג טיפוסיים הם היפרטרופיה וסטריין אך לא תמיד נמצאים
בחולים עם היצרות קשה אתסמינית מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ולהקפיד על הידרציה נאותה
מה נכון לגבי חולים עם היצרות אאורטלית קשה, זרימה נמוכה וגרדיינט נמוך
- בחולים עם תפקוד שמור מומלצת התערבות למסתם
- בחולים עם תפקוד ירוד ההמלצה היא מעקב בלבד
- בחולים עם תפקוד שמור יש לבצע אקו דובוטאמין
- סיטי קרדיאלי יכול לסייע באפיון ההפרעה המסתמית
התשובה היא 4
בחולים עם תפקוד ירוד יש לבצע אקו דובוטאמין בעוד שחולים עם תפקוד שמור הם בדרך כלל היפרטנסיביים ויש לאזן את לחץ הדם ולחזור על הבדיקה, לא ברור התפקיד של אקו דובוטאמין במקרה זה
מי מהבאים הוא המועמד הטוב ביותר לניתוח
1. LFLG SEV AS + LVD
אשר אקו דובוטאמין הראה אצלו עליה של 25% בסטרוק ווליום
2. מטופל עם שטח מסתם 1.2 אתסמיני ותפקוד סיסטולי שמור
3. מטופל עם ביקאספיד ואנאוריזמה של 4.5 ס”מ יציבה מזה שנים רבות
4. מטופל עם היצרות בינונית וקליניקה תעוקתית
התשובה היא 1 האינדיקציות: 1. היצרות קשה תסמינית 2. היצרות קשה + אי ספיקה סיסטולית 3. ביקאספיד + אנאוריזמה > 5.5 או > 4.5 + קצב של 0.5 בשנה או סיפור משפחתי קטסטרופלי 4. היצרות קשה מאוד מהירות > 5 מפל > 60 5. מבחן מאמץ פתולוגי 6. ניתוח אחר 7. התקדמות מהירה 8. LFLG SEV AS + LVD עם רזרבה של 20% לפחות באקו דובוטאמין, ובכל מקרה ההעדפה היא לטאבי לאור סיכון ניתוחי גבוה
מה אינו נכון
- טאבי מעלה סיכון לשבץ מוקדם לאחר הפעולה
- פרוגנוזה בשנתיים שלאחר הפעולה היא זהה בין טאבי וניתוח בחולים עם סיכון ניתוחי גבוה
- שמונים אחוז מהמסתמים הביולוגיים מצריכים החלפה תוך עשור
- הרחבה על ידי בלון מקובלת בילדים/צעירים עם היצרות לא מסויידת
- חולים עם ביקאספיד אינם מועמדים כיום לטאבי
התשובה היא 3
שליש מצריכים החלפה, שליש מהמכניים עם סיבוכים דימומיים עקב וורפרין
(לגבי 5- כנראה כבר לא נכון אך כתוב בהאריסון)
מה נכון לגבי מ.וי.פי
- בגיל צעיר יותר גברים
- בגיל מבוגר אין הבדל במגדר
- מחלה קלה יותר בגיל הצעיר
- אין הבדל בחומרת המחלה בגיל צעיר לעומת מבוגר
התשובה היא 3
בגיל צעיר יותר נשים ומחלה יותר קלה