ניטור עוברי Flashcards
NST
ניטור אלקטורני של דופק העובר בהעדר צירים
(IUP) Intra Uterine Pressure
אלקטרודה פנימית
נשתמש בחשש לקרע של הרחם
אחד הסיבוכים פפורציה של הרחם
intrauterine pressure catheter
יכולת של מדידת עוצמת לחץ תוך רחמי בזמן צירים
נמדד לפי יחידות
מטרה: למנוע קרע ברחם בגלל צירים דחופים
הכנסה ע”י רופא. הוצאה ע”י מיילדת
intrauterine pressure catheter
אינדקציות ואבחון
שאין התקדמות והתחילו פיטוצין VBAC
מוליטפארה +פיטוצין
אבחון: חיבור ההפרש בין המנוחה לבין השיא של הצירים ב 10 דקות
אזדיריישן
זרימות דם מהעובר לשליה
ככל שיותר גבוה השליה פחות טובה יותר מסויידת
גורמים המשפיעים על דופק העובר
- סימפטטית -קצב לב עולה
- פארסימפטטית קצב הלב יורד נשלט על ידי הואגוס
- ברו רצפטורים קצב הלב יורד בגלל עליה בלחץ דם
- CO2 כמו רצפטורים קצב הלב יורד מגיבים לירידה בחמצן ועלייה של CO2.אחראים על ברדיקרדיה עוברית
- הורמוני אדרנל קצב הלב עולה הפוקסיה- עליה בדופק והתכווצות הלב
שומר על יציבות לחץ ונפח הדם
קו בסיס
קו הממוצע של לפחות 10 דקות
תקין בין 110-160
שינוי קו בסיס- לפחות 10 דקות
מעל 160 פעימות במשך 10 דקות – Basic Tachycardia
מתחת ל 110 פעימות במשך 10 דקות – Basic Bradycardia
Basic Tachycardia
מעל 160 פעימות במשך 10 דקות

Basic Bradycardia
מתחת ל 110 פעימות במשך 10 דקות

Sinusoidal Fetal Heart Rate
תבנית ניטור המאופיינת על ידי תנודות גליות בקצב הלב
בעלות מראה חלק (חוטי) בתדירות של 3-5 מחזורים בדקה
ואמפליטודה של 5-15 פעימות בדקה הנמשכת יותר מ 20 דקות
TTTS סיבות: סיבה עיקרית אנמיה עוברית , מומים עצביים, חסימת חבל הטבור
Baseline Variability
פרמטר הקובע חיוניות העובר ומצבו המטבולי
- העדר שונותAbsent Variability שונות בעלת גובה אפס. כמעט קו ישר
- שונות מזעריתMinimal Variability קטן מ 5 פעימות לדקה
- שונות תקינה Normal Variability בין 5-25 פעימות
- שונות מוגברת – Marked Variability מעל 25 פעימות לדקה

סיבות לוויארבליות מזערית
- הכי שכיח -שינה
- תרופות- מגנזיום צלסטון פטידין
- פגות-מערכת פראסימפטטית וסימפטטית לא מאוזנת
- מצוקה עוברית-היפוקסיה-חמצת
- אי ספיקה שליתית
- הפרעות קצב
האצות ACCELERATIONS
הגדרה
עליה בדופק עוברי מקו הבסיס
עד שבוע 32 - לפחות ב 10 פעימות ולפחות ל 10 שניות
החל משבוע 32 - לפחות ב 15 פעימות ולפחות ל 15 שניות
Prolong Acceleration ממושכת - נמשכת בין 2-10 דקות
האצות ראקטיביות- לפחות 2 האצות ב20 דקות
האצות ACCELERATIONS
סיבות וגורמים
האצות מעידות על בשלות מערכת סימפטטית וטונוס תקין
תנועות עובר
גירוי קרקפת
פעילות רחמית
גירוי קולי
האטה מוקדמת Early Deceleration
ההאטה הדרגתית בקצב לב העובר יחד עם הציר מעוגלת וסימטרית
הדרגתי- מההתחלה עד השפל 30 שניות או יותר
סיבה עיקרית: גירוי ואגלי ולחץ על הראש
שכיח בשלב שני של הלידה
האטה מאוחרת – Late Deceleration
ההאטה הדרגתית המתחילה לקראת סוף הציר
בד”כ מעוגלת וסימטרית
סיבה עיקרית: אי ספיקה שלייתית
הרציונל של האטה מאוחרת
המסלול הארוך
ירידה באספקת דם דרך השליה
גירוי של הכימורצפטורים עקב עליה בפחמן דו חמצני
כימו רצפטורים מורידים דופק
התינוק יעשה עליה בלחץ דם כפיצוי
הפעלה של בארורצפטורים שמפעילים את המערכת הפרהסימפטטית
ואז האטה מאוחרת
הרציונל של האטה מאוחרת
המסלול הקצר
התינוק כל ההריון היה מקופח
חמצת מטבולית כתגובה להיפוקסיה
ואז דיכוי שריר הלב של העובר
ואז האטה מאוחרת
האטה משתנה Variable Deceleration
האטה חדה בקצב לב העובר, בעומק גדול מ 15 פעימות לדקה הנמשך בין 15 שניות ל 2 דקות
חדה: לא הדרגתית. פחות מ 30 שניות מתחילה עד לשפל
ללא קשר לצירים
סיבה עיקרית: לחץ על חבל הטבור
מנגנון של האטה משתנה
לחץ על חבל הטבור
ואז עליה בלח”ד עוברי /היפוקסיה
ואז גירוי ברורצפטוריפ/כמורצפטורים
ואז גירוי ואגוס
ואז האטה משתנה
מאפיינים המעידים על חומרת היפוקסיה עוברית
בהאטות משתנות
- עד לקצב 70 הנמשך יותר מדקה Severe Variable Deceleration
- העדר שונות בתוך האטה
- חזרה איטית לקצב בסיס -2 דקות ויותר
- עליה ממושכת בתום ההאטה -Overshoot
- חזרה לקצב בסיס שונה
- האטה ביפאזית -התינוק מתקשה לחזור - W-Shaped
- אובדן ההאצה שלפני או ההאצה שאחרי “כתפיים”
האטה ממושכת Prolonged Deceleration
האטה של יותר מ 15 פעימות לדקה, הנמשכת 2-10 דקות
האטה הנמשכת יותר מ 10 דקות מהווה שינוי בקצב הלב הבסיסי
סיכום וסוגי התערבות בהאטות
פעילות רחמית
תקינה - הממוצע הינו עד 3-5 צירים בעשר דקות
שיני מסור - טכיסיסטולית הממוצע גדול מ 5 צירים בעשר דקות
יחד עם האטות זה פתלוגי. נחשוד בהפרדות שליה
ה_יפרסטימוליישן_
טטניה ציר יותר מ- 2 דקות
Class I – תבנית תקינה
קצב בסיס ושונות תקינה
אין האטות משתנות/מאוחרות.
יתכן האטות מוקדמות
טיפול: מעקב שגרתי בלבד
Class II – תבנית ביניים
תבנית ביינים בין תקינה לפתלוגית
אינה החלטית
טיפול: מצריכה הערכה בתבחינים נוספים לאיתור מצוקה עוברית
Class III – תבנית פתולוגית
: ניטור סינוסואידלי או/עם העדר שונות המלווה ב
האטות מאוחרות חוזרות, האטות משתנות חוזרות או ברדיקרדיה
מעידה על מצב חומצי בסיסי בלתי תקין של העובר. מצב מטבולי הולך ומחמיר
טיפול: באין שיפור להחיאה תוך רחמית - יילוד מיידי
החייאה תוך רחמית של העובר
שינוי תנוחה
מתן חמצן במסיכה
נוזלים
האטת/הפסקת פיטוצין
הרפיית טטניה באופן תרופתי
Amnioinfusion הזלפת נוזל חם לרחם
Oxytocin CT
מבחן המאמץ של העובר
המטרה להגיע ל- 3-5 צירים ב- 10 דקות
חיובי- האטות מסוג וריביל או מאוחרת בנוכחות 50% מהצירים
שלילי – אין האטות .מצב טוב