group living - החיים בקבוצה

Question 1

מהן דוגמאות של התנהגות חברתית?

Answer 1

1. שיתוף פעולה הדדי
2. רבייה שיתופית
3. התנהגות שמירה
4. שיחור בקבוצה
5. אלטרואיזם רבייתי

Question 2

תן דוגמא לשיתוף פעולה הדדי

Answer 2

גירוד גב אצל פרימטים

Question 3

תן דוגמא לרבייה שיתופית

Answer 3

כל הפרטים מתגודדים יחד בעכבישים

Question 4

תן דוגמא להתנהגות שמירה

Answer 4

סוריקטות

Question 5

תן דוגמא לשיחור בקבוצה

Answer 5

ציד של זאבים

Question 6

תן דוגמא לאלטרואיזם רבייתי

Answer 6

כמו במושבת חרקים, שהרבה פועלים משרתים מלכה אחת

Question 7

הגדר בע”ח החיים בקבוצה

Answer 7

בע”ח מאותו מין הנמצאים בקרבה מקומית זה עם זה לאורך זמן עם אינטראקציות חברתיות ביניהם.

Question 8

הגדר סוליטריות

Answer 8

סוליטריות מוגדרת כשלב המקורי באבולוציה של חיי חברה. חיים בקבוצה התפתחו מספר פעמים במינים שונים רבים.

Question 9

מהם היתרונות של חיים בקבוצה?

Answer 9

הגנה מפני טריפה,

מציאת מזון בקלות,

הזדמנויות רבייה,

חסכון בהוצאה אנרגטית.

Question 10

מהם החסרונות של חיים בקבוצה?

Answer 10

התחרות במזון עם חברי הקבוצה,

התחרות עם חברי הקבוצה על הזדמנויות רבייה,

סיכון בהידבקות במחלה מחברי הקבוצה,

משיכת טורפים

Question 11

מדוע חיים בקבוצה מושכים טורפים?

Answer 11

לטורף יותר משתלם לבוא לקבוצה מאשר לפרטים בודדים

Question 12

הגדר
the dilution effect
אפקט הדילול

Answer 12

להיות בקבוצה מנמיכה את הסיכוי שהפרט ייטרף, מאחר והוא יהיה בקבוצה

Question 13

לאחר הרמה הראשונה של הברירה- האם אדפטיבי יותר להיות סוליטרי או בקבוצה
(individual-level selection),
יש ברירה ברמה נוספת

מהי?

Answer 13

group selection

האם אדפטיבי לקבוצה להיות מורכבת מפרטים אגואיסטיים יותר או משתפי פעולה יותר? (איזו קבוצה תשרוד יותר ותתרבה יותר?)

Question 14

איך עובדת התחמקות מטריפה של רצי-המים?

Answer 14

הם מתקבצים יחד בקבוצות בגדלים שונים על פני המים וכך כשדגים טורפים אותם, הם מצליחים להקטין את הסיכוי להיטרף, על ידי אפקט הדילול

Question 15

מתי אנפיות בקר מתקבצות ?

Answer 15

בעונת ההטלה

כך למרות שהן מזמינות אליהן טורפים- הטורפים צריכים לשרוד כל השנה על מזון אחר, כשהאנפיות לא מתקבצות… ובעונת ההטלה רובן שורדות וזה אדפטיבי עבורן להתקבץ.

Question 16

בריומאים
Dolania
לכאורה מגיחים באותם ימים יחד, על מנת לצמצם את סיכויי הטריפה שלהם.

האם יש הסבר חלופי?

Answer 16

כן

צריך לבחון זאת בזהירות! ייתכן שההסבר הנכון הוא שהם מגיחים יחד כדי להתרבות זה עם זה!

Question 17

קבוצות מזהות את הטורפים ביעילות רבה יותר

נכון או לא נכון?

Answer 17

נכון

כשיש המון זוגות עיניים, יהיו פחות התקפות

Question 18

כמה רצי מים מינימום צריך בקבוצה על מנת למקסם את היעילות של זיהוי טורפים?

Answer 18

מעל 100

אחרי זה אין שיפור

Question 19

בקבוצה, כל פרט יכול לאפשר לעצמו להיות פחות ערני
(vigilant)
מאשר כשהוא לבד

נכון או לא נכון?

Answer 19

נכון

ככה הוא יכול להרשות לעצמו לאכול יותר זמן

Question 20

גרף אחוז הפרטים עם ראש למעלה (ביענים המשגיחים מפני טורפים), יורד ככל שיש יותר פרטים בקבוצה

מהם הסברים אפשריים לכך?

Answer 20

1. בקבוצה אפשר לשמור פחות אז ניתן לאכול יותר
2. יש תחרות בין הפרטים בקבוצה על האוכל, כל אחד רוצה לאכול לפני חברו לפני שהכל נגמר

Question 21

הגדר אפקט הבלבול
the confusion effect

Answer 21

גרף של ארבעה טורפים שונים, רואים שסיכויי הצלחת הציד שלהם יורד ככל שהטרף מתארגן בקבוצה גדולה יותר. הסיכויים לטרוף דג בודד גבוהים; קבוצה של 6- נמוכים יותר; קבוצה של 20- נמוכים עוד יותר.

מדוע הסיכויים יותר נמוכים בקבוצה גדולה יותר? הרי לטורף יש 6 (או 20) “מנות מזון” לפניו?!
אלא שהכל מבלבל, כי כולם זזים וכולם בורחים. זה נקרא אפקט הבלבול

Question 22

ככל שיש יותר דגים בקבוצת הנטרפים- יש יותר בלבול לטורף ולוקח לו יותר זמן להצליח לטרוף.

נכון או לא נכון?

Answer 22

נכון

Question 23

הגדר
אפקט המוזרות
(The Oddity Effect)

Answer 23

בגרף הזה נמדד הסיכוי של דג שצבוע בצבע אחר מהקבוצה שלו להיטרף. ככל שיש יותר דגים אפורים לעומת אלו שנצבעו בכחול, כך יש יותר סיכוי לצבועים להיטרף. אך אם היחסים מאוזנים, הצבועים בכחול לא ייטרפו בסיכויים גבוהים. כשצבעו המון בכחול, כבר היה עדיף להיות כחול- כי האפורים נטרפו יותר.

Question 24

מהם היתרונות של הגנה אקטיבית בהתקבצות?

Answer 24

קבוצה יכולה לתקוף את הטורף, מה שיחידים לא יעשו. בציפורים נפוץ שמתגודדים על הטורף (כמו בעורבים). הטורף בד”כ יברח, מחשש להיפגע ואף מההקטנה המשמעותית של סיכויי הצלחת הציד במצב כזה.

Question 25

כיצד פינגווינים קיסריים שורדים מתקפה של כלב ים?
(leopard seal)

Answer 25

הדוגמא בסרטון של כלב ים ופינגווינים קיסריים- כלב הים
(leopard seal)
מגיע לטרוף, כל חברי להקת הפיגנווינים יברחו וינצלו, למעט אחד, בזכות אפקט הדילול.

Question 25

לכאורה קינים בקצוות המושבה פגיעים יותר.
בניסוי שבדק את זה, הוסיפו קינים מלאכותיים בקצוות המושבה ובדקו את סיכויי ההצלחה שלהם.

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 25

1. חיים במושבה יכולים להיות בעלי יתרון של הגנה אקטיבית
2. המיקום של הקן (או הפרט) במושבה הוא בעל משמעות

Question 26

כמה זמן משקיעים בערנות כלפי טורפים וכמה זמן משקיעים בשיחור?

Answer 26

ה-
ESS
של ערנות כלפי טורפים. ניתן לראות שהפונקציה של ערנות כלפי טורפים (המורכבת מהסיכוי להיות רעב, הסיכוי להיטרף, גודל הקבוצה ויתרונות ישירים של להיות הפרט הערני), יורדת ככל שהקבוצה גדולה.

אמנם, לפרט הערני יש סיכויים לשרוד התקפה של טורף יותר מהאחרים, מאחר והוא זה שיבחין בטורף. גם חצי השנייה העודפת בבריחה יכולה להיות משמעותית כדי לחיות.

Question 27

לפרט הערני יש סיכויים לשרוד התקפה של טורף יותר מהאחרים, מאחר והוא זה שיבחין בטורף. גם חצי השנייה העודפת בבריחה יכולה להיות משמעותית כדי לחיות.

איך בודקים את זה?

Answer 27

אפשר לעשות סימולציה עם דרורים ולבדוק האם הפרט שערני ומזהיר מפני הטורף מצליח לברוח קודם.

Question 28

האם במחקר על דרורים נמצא יתרון לפרט ערני לעומת פרט לא ערני?

Answer 28

כן

לעיתים יש הבדל גם בין אלו שלא זיהו את הטורף- אלו שהיו ערניים (גם אם לא זיהו בעצמם את הטורף, הם לא detectors)
יכולים לברוח לפני אלו שלא היו ערניים. אם כן, לפרט ערני כבר יש יתרון על פרט לא ערני. לכן להיות “רמאי” זה לא תמיד יתרון. תמיד יש טרייד אוף.

Question 29

הגדר זקיף
sentinel

Answer 29

זה שמשגיח מפני טורפים

Question 30

מהם היתרונות של להיות זקיף?

Answer 30

1. יותר סיכוי לשרוד התקפה
2. יתרון של רבייה

Question 31

למה ייתכן כי לזקיף יש יותר סיכון להיטרף?

Answer 31

מאחר ואולי הוא בולט יותר לטורף

Question 32

על פי עיקרון ההכבדה של זהבי מה מקבל הזקיף?

Answer 32

הוא רוכש סטטוס חברתי בזכות ה”הקרבה” שלו.

Question 33

זנבנים עדיין משגיחים גם כשהם נמצאים לבד

מה ניתן להסיק מכך?

Answer 33

אם ההסבר האולטימטיבי הוא רק עיקרון ההכבדה, היינו מצפים שזנבנים לא ישגיחו כשהם נמצאים לבד, מה שלא נכון בפועל- אם כן נראה שעיקרון ההכבדה לא מסביר את כל האדפטיביות של ההתנהגות הזו.

Question 34

שאלה נוספת- מדוע אדפטיבי עבור הזקיף, המשגיח מפני טורפים, להתריע? לכאורה עדיף לו לברוח לבד, לא? כך סיכויי שרידותו יגדלו?

Answer 34

התשובה, על פי מה שלמדנו בחלק הראשון של השיעור, היא שלקבוצה יש שרידות גבוהה יותר ולכן ברור שעדיף לזקיף לא לברוח לבד…

Question 35

מיקום בתוך המושבה/הקבוצה הוא גם טרייד אוף

הסבר

Answer 35

כך העגורים במושבה- במרכז מוגן יותר, אך בקצוות יש יותר מזון. לכן העגורים יטו לצאת מהמרכז כדי לאכול בקצוות ולשוב אל המרכז כדי להיות מוגנים.

Question 36

בניסוי בדקו כיצד כרישים מעצבים את המבנה בו מתארגנת להקת כלבי ים. השתמשו בבובה של כלב ים כדי לנתח את התנהגות הכרישים בהתאם.

מה מצאו?

Answer 36

בגרף אפשר לראות את הסיכון שכלב הים לוקח כפונקציה של דומיין הסכנה במטרים רבועים.

Question 37

מהם 3 השלבים של התקבצות מפני טורפים?

Answer 37

1. Search
2. Approach
3. Handling

Question 38

what happens during Search?

Answer 38

1. Vigilance (many eyes)
2. Sentinels

Question 39

what happens during Approach?

Answer 39

1. Dilution
2. Confusion
3. Vigilance (early warning)

Question 40

what happens during Handling?

Answer 40

1. Synchrony in time (swamping)
2. Active defense

Question 41

The same 3 stages apply to foraging for food.

what are the benefits of each while foraging?

Answer 41

Search:
1. Local enhancement
2. Memory
3. Information center

Approach:
1. Group hunting, division of labor

Handling:
1. Handling larger prey

Question 42

האוכל מחולק בצורה שיווניות בין חברי הקבוצה, כך שהעלות להיות בקבוצה שווה בין החברים.

נכון או לא נכון?

Answer 42

לא נכון

האוכל לא מחולק בצורה שיווניות בין חברי הקבוצה, כך שהעלות להיות בקבוצה לא שווה בין החברים.

Question 43

הגדר
Local enhancement

Answer 43

גם אם לא ראיתי שיש אוכל, עצם זה שראיתי אותך אוכל משהו, גורם לי לבוא ולהתעניין ולחפש עוד

Question 44

הגדר
Memory, Information center

Answer 44

ליוויתנים קטלנים משתמשים בזיכרון כדי לטרוף גם בשנים קשות יותר (נקבות זוכרות איפה היה מזון בשנים קודמות, כמו בהתאם למסלולי הנדידה של הסלמון).

Question 45

מה קורה כשמשפרים את שיחור המזון?

Answer 45

לא בהכרח מעלים את ממוצע כמות המזון שבעל חיים אוכל, אך מקטינים את השונות של כמות המזון שיאכל.

Question 46

מדוע הקטנת השונות של כמות המזון שיאכל בע”ח בטבע זה משמעותי?

Answer 46

זה משמעותי מאוד בטבע, מאחר וגם אם בעל החיים יאכל פחות ממה שהיה יכול להשיג לבד, אם הקבוצה מונעת ממנו להגיע למצב שירעב למוות באחד הימים (מצב שיכול להיכלל בשונות הגדולה של כמות המזון שבע”ח סוליטרי משיג), זה כבר עזר לו מאוד! כלומר קבוצה יכולה לצמצם את המקרים הקיצוניים של רעב, גם אם בע”ח בקבוצה אוכל פחות בממוצע.

Question 47

למה עדיף לחלוק את האוכל שמוצאים בטבע עם הקבוצה?

Answer 47

מזון רב שבע”ח משיגים בטבע יכול להיות בר חלוף
(ephemral)
ומקובץ מאוד
(clumped).
לכן אין יתרון בלנסות לשמור אותו רק לעצמך ועדיף כבר לחלוק אותו עם חברי הקבוצה

Question 48

כיצד נשרים מסוג
turkey vultures
מזהים פגר ממרחק רב?

Answer 48

חוש ריח מצוין

Question 49

כיצד העוזניות השחורות מזהות פגר ממרחק?

Answer 49

העוזניות השחורות לא מזהות עם חוש ריח, אלא מזהות את אלו שמריחים ומצטרפות אליהם לאכילת הפגר (כלומר ע”י
Local enhancement).
ככל שיש יותר פרטים על פגר- יותר ויותר פרטים יגיעו.

Question 50

גם עטלפים מזהים אוכל בעזרת שיפור מקומי, בקבוצה

איך?

Answer 50

הם משתמשים בשמיעת סונאר ומזהים אחרים שמצאו מזון.

Question 51

באיזה חיות מצאו מוקדי מידע לאיסוף מזון?

Answer 51

1. מגלנים
2. דבורי דבש

Question 52

כיצד דבורי דבש מהוות מוקד מידע?

Answer 52

ריקוד דבורי הדבש נועד לחלוק מידע אודות מיקום המזון עם חברותיה. קן הדבורים הוא מוקד מידע.

Question 53

מה קורה אם מוצא המזון והפרט שהגיע אחריו מרוויחים?

Answer 53

יש יתרון להתנהגות הזו

Question 54

מה קורה אם רק מי שהגיע בעקבות מוצא המזון נהנה?

Answer 54

זה סוג של פרזיטיות

Question 55

מה קורה אם גם מוצא המזון וגם מי שהגיע אחריו מפסידים?

Answer 55

אם שניהם מפסידים כמובן ההתנהגות לא תשרוד.

Question 56

מהם היתרונות של שיחור בקבוצות?

Answer 56

• זה מוקד גיוס, לא מוקד מידע (אני לא רק משתף עם האחרים מידע, אלא לעיתים גם צריך את עזרתם כדי לשחר טוב יותר!)
• זה מרכז ציתות

Question 57

איך שיחור בקבוצות עובד?

Answer 57

1. צריך שיהיה יתרון פוטנציאלי לשיתוף מידע
2. צריך סימון למצב המידע (צריכים להיות מסוגלים לראות על הפרט
   המזהה שהוא אכן זיהה מזון)
3. צריך הצלחה דיפרנציאלית, כי אם כולם כל הזמן מוצאים מזון- אין יתרון לשיחור בקבוצה
4. יציאה סינכרונית- צריך שפרטים יהיו מסונכרנים יחסית זה עם זה
5. צריך שיהיה אפשרי לעקוב אחרי המזהה ולהצטרף אליו
6. סבילות- צריך שפרטים יוכלו לסבול את נוכחותם של העוקבים אחריהם ולהכיל אותם.

Question 58

השלך טורף דגים- אם שלך אחד רואה ששלך אחר הצליח לדוג דג שחי בלהקה, כדאי לו לדוג באותו מקום. כי יש שם הרבה דגים. אחרת- עדיף לו לחפש במקום אחר.

כששלך מגיע עם אחד הדגים שבימין הגרף, כדאי לעקוב אחריו. וגם הכיווניות של התעופה שלהם תואמת לכיוון ממנו בא השלך המוצלח.

זו דוגמא למה?

Answer 58

זו דוגמא אלגנטית להבדל בין מידע מאיכות נמוכה למידע מאיכות גבוהה.
השלכים לוקחים בחשבון גם כמה זמן לקח לשלך ה’מוצלח’ לחזור עם מזון בטופריו. אם לקח לו יותר מדי זמן- אולי לא כדאי לדוג איפה שהוא דג.

Question 59

צריך שנשר יהיה פיזית על הפגר, כדי שהאחרים ילמדו שיש שם פגר

נכון או לא נכון?

Answer 59

לא נכון

לא צריך שנשר יהיה פיזית על הפגר, כדי שהאחרים ילמדו שיש שם פגר. הנשר יכול לחזור למושבה ואח”כ אחרים יעקבו אחריו ביום הבא, ויגיעו גם אל הפגר (כי יראו, למשל, ביום הקודם שהוא חזר מכוסה בדם של הפגר).

Question 60

מה הסיכויים שנשרים יעופו יחד?

Answer 60

ככל שיש יותר מידע לחלוק זה עם זה, הם יישארו יחד.

Question 61

רואים שהנשר עם המידע, עף כמעט תמיד לפני הנשר שעוד לא מעודכן.

נכון או לא נכון?

Answer 61

נכון

Question 62

באיזה חיה ההגעה למרכזי מזון יכולה להיות ממש קריטית להשרדות ?

Answer 62

בנשרים

(אמנם בישראל מספקים להם מזון, לכן הם פחות בסיכון שלא ימצאו כלום).

Question 63

הגדר אפקט אלי
(allee effect)

Answer 63

כאשר מרוב צפיפות האוכלוסייה מגיעה לפיק ומפסיקה לגדול ואפילו קורסת.

(כי לאט לאט האוכל לא מספיק לאוכלוסייה הגדולה)

Question 64

ראינו סרטון של דולפינים המצליחים לטרוף בקבוצה להקת דגים, אשר היה להם בלתי אפשרי לצוד לבד.

זו דוגמא למה?

Answer 64

זו דוגמא להגדלת גודל הגוף של טרף בזכות השיחור בקבוצה וגם הגדלת הזמינות של הטרף (לדולפינים יחידים הרי הדגים הללו לא זמינים).

Question 65

הגדר התמחות

Answer 65

בלהקת אריות, לפרטים שונים יש תפקידים שונים (קצת כמו בקבוצת כדורגל)-

בגרפים הללו מוצגים ההסתברויות של התפקידים השונים שכל פרט יכול לשחק. פרטים יכולים להתמחות בתפקיד מסוים. כלומר, שיחור/ציד בקבוצה יכול להעלות את הזמינות וההצלחה, אבל גם בזכות ההתמחות של כל פרט בתפקיד שלו בתוך הקבוצה!

Question 66

הגדר תרמורגולציה

Answer 66

קבוצה יכולה לחסוך אנרגיה על ידי התקבצות והתחממות יחד. כמובן שהפרטים בקצוות ישלמו מחיר גבוה יותר לעומת התועלת שהם מקבלים. אך השגת מקום במרכז בד”כ גם ידרוש מאבק רב יותר.

תרמורגולציה בקבוצה מאפשרת התמודדות עם מזגי אוויר קיצוניים.

Question 67

אצל מי תרמורגולציה קבוצתית נפוצה יותר ?

Answer 67

במינים קטנים יותר- בגלל יחסי מסה ופני שטח הגוף.

Question 68

בתרמורגולציה, האם צריך בהכרח למקסם את חום הגוף של כל פרט?

Answer 68

לא

לא צריך בהכרח למקסם את חום הגוף של כל פרט, אלא למזער את השונות של חום הגוף של כל אחד. בדיוק כמו מה שאמרנו על רעב וכמות מזון ממוצעת לעומת שונות כמות המזון שפרט יאכל.

Question 69

אפקטיביות תרמורגולציה קבוצתית תושפע ממספר הפרטים

מהם?

Answer 69

הטמפ’ של הסביבה

רמת הקרבה והצפיפות בה הקבוצה תהיה.

Question 70

הגדר אווירודינמיות

Answer 70

יתרון נוסף של התקבצות, הקשור להוצאת אנרגיה זה אווירודינמיות.

צורת ה-וי של מעוף להקות ציפורים שונות נועד לשבור יחד את האוויר ולהקל על כולם את הוצאת האנרגיה במעוף.

Question 71

הגדר ניווט

Answer 71

יתרון נוסף של התקבצות זה ניווט- פרטים צעירים יכולים להסתמך על ניסיונם של הבוגרים ולנווט בעזרתם.

Question 72

מה למדנו מהניסוי שעשינו בכיתה (בה כל אחד הצביע אל הצפון בעצימת עיניים)?

Answer 72

שגם אם להרבה פרטים יש שגיאות, בממוצע, לקבוצה יש שגיאות מועטות יותר יחד.

Question 73

הגדר לימוזות

Answer 73

לימוזות הן מין חופמאי הנודד ומחפש לקנן על אי מסוים. התקבצותן יחד מסייעת להן לנווט ולטעות פחות.

Question 74

דגי הגופי חיים בטרינידד, במערכות מים עם ובלי טורפים.

אפשר לראות שהם מתקבצים בקבוצות באזורים בהם יש יותר טורפים ואילו באזורים ללא טורפים, הם נצפים הרבה יותר ביחידים. בניסויי טרנס-לוקציה, לקחו פרטים מאזור מסוים והעבירו לאזור אחר

מה מצאו?

Answer 74

הראו שתוך 100 דורות הדגים שינו את ההתנהגות שלהם בהתאם למערכת בה נמצאו (אליה הועברו).

Question 75

מה קורה ככל שהקבוצה גדלה?

Answer 75

ככל שהקבוצה גדלה- כך כל פרט שנוסף אליה מוסיף פחות ערך. למשל, לפרט ה- 50 יש יותר ערך לקבוצה מאשר לפרט ה- 51.

אם כן, העלות של כל פרט המצטרף לקבוצה בסופו של דבר יעברו את היתרונות של הצטרפותו לקבוצה. לכן, באופן תיאורטי יהיה גדול קבוצה אופטימלי לכל מין ולכל סיטואציה.

Question 76

האם קבוצות יהיו תמיד בגודל האופטימלי שלהן?

Answer 76

לא

Question 77

במחקר על אריות הביטו על הצלחת הטריפה של הלהקה וזמינות הטרף, כפונקציה של גודל הלהקה

מה מצאו?

Answer 77

אריה בודד יכול לצוד מעט, ולא צריך לחלוק. אריה בקבוצה על 3-4 יכול להצליח לצוד בסיכויים מעולים ולא לחלוק עם פרטים רבים. אך להקה של 7-8 כבר נהיית גדולה מדי ונותר מעט מזון לכל פרט. אך ייתכן שלהקה תהיה כ”כ גדולה כדי להגן על עצמה, מפני מתחרים- צבועים ואף להקות אריות אחרות המתחרות על טריטוריה.

לכן זה ממש קשה לחזות את גודל הקבוצה בהסתמך רק על פרמטר יחיד (הצלחת שיחור), בלי לקחת בחשבון פרמטרים חשובים אחרים (כמו תחרות על טריטוריה ומזון).

Question 78

מי משפיע על גודל הקבוצה?

Answer 78

גודל הקבוצה מושפע מפרט דומיננטי, הקובע האם פרטים אחרים יוכלו להצטרף.

אמנם, ברוב המקרים, הפרטים מקבלים את ההחלטה עבור עצמם, האם להצטרף לקבוצה- בהתאם לשאלה האם זה משתלם להם מספיק (גם אם זה מוריד את הרווח של כל שאר חברי הקבוצה).