group living - החיים בקבוצה Flashcards
מהן דוגמאות של התנהגות חברתית?
- שיתוף פעולה הדדי
- רבייה שיתופית
- התנהגות שמירה
- שיחור בקבוצה
- אלטרואיזם רבייתי
תן דוגמא לשיתוף פעולה הדדי
גירוד גב אצל פרימטים
תן דוגמא לרבייה שיתופית
כל הפרטים מתגודדים יחד בעכבישים
תן דוגמא להתנהגות שמירה
סוריקטות
תן דוגמא לשיחור בקבוצה
ציד של זאבים
תן דוגמא לאלטרואיזם רבייתי
כמו במושבת חרקים, שהרבה פועלים משרתים מלכה אחת
הגדר בע”ח החיים בקבוצה
בע”ח מאותו מין הנמצאים בקרבה מקומית זה עם זה לאורך זמן עם אינטראקציות חברתיות ביניהם.
הגדר סוליטריות
סוליטריות מוגדרת כשלב המקורי באבולוציה של חיי חברה. חיים בקבוצה התפתחו מספר פעמים במינים שונים רבים.
מהם היתרונות של חיים בקבוצה?
הגנה מפני טריפה,
מציאת מזון בקלות,
הזדמנויות רבייה,
חסכון בהוצאה אנרגטית.
מהם החסרונות של חיים בקבוצה?
התחרות במזון עם חברי הקבוצה,
התחרות עם חברי הקבוצה על הזדמנויות רבייה,
סיכון בהידבקות במחלה מחברי הקבוצה,
משיכת טורפים
מדוע חיים בקבוצה מושכים טורפים?
לטורף יותר משתלם לבוא לקבוצה מאשר לפרטים בודדים
הגדר
the dilution effect
אפקט הדילול
להיות בקבוצה מנמיכה את הסיכוי שהפרט ייטרף, מאחר והוא יהיה בקבוצה
לאחר הרמה הראשונה של הברירה- האם אדפטיבי יותר להיות סוליטרי או בקבוצה
(individual-level selection),
יש ברירה ברמה נוספת
מהי?
group selection
האם אדפטיבי לקבוצה להיות מורכבת מפרטים אגואיסטיים יותר או משתפי פעולה יותר? (איזו קבוצה תשרוד יותר ותתרבה יותר?)
איך עובדת התחמקות מטריפה של רצי-המים?
הם מתקבצים יחד בקבוצות בגדלים שונים על פני המים וכך כשדגים טורפים אותם, הם מצליחים להקטין את הסיכוי להיטרף, על ידי אפקט הדילול
מתי אנפיות בקר מתקבצות ?
בעונת ההטלה
כך למרות שהן מזמינות אליהן טורפים- הטורפים צריכים לשרוד כל השנה על מזון אחר, כשהאנפיות לא מתקבצות… ובעונת ההטלה רובן שורדות וזה אדפטיבי עבורן להתקבץ.
בריומאים
Dolania
לכאורה מגיחים באותם ימים יחד, על מנת לצמצם את סיכויי הטריפה שלהם.
האם יש הסבר חלופי?
כן
צריך לבחון זאת בזהירות! ייתכן שההסבר הנכון הוא שהם מגיחים יחד כדי להתרבות זה עם זה!
קבוצות מזהות את הטורפים ביעילות רבה יותר
נכון או לא נכון?
נכון
כשיש המון זוגות עיניים, יהיו פחות התקפות
כמה רצי מים מינימום צריך בקבוצה על מנת למקסם את היעילות של זיהוי טורפים?
מעל 100
אחרי זה אין שיפור
בקבוצה, כל פרט יכול לאפשר לעצמו להיות פחות ערני
(vigilant)
מאשר כשהוא לבד
נכון או לא נכון?
נכון
ככה הוא יכול להרשות לעצמו לאכול יותר זמן
גרף אחוז הפרטים עם ראש למעלה (ביענים המשגיחים מפני טורפים), יורד ככל שיש יותר פרטים בקבוצה
מהם הסברים אפשריים לכך?
- בקבוצה אפשר לשמור פחות אז ניתן לאכול יותר
- יש תחרות בין הפרטים בקבוצה על האוכל, כל אחד רוצה לאכול לפני חברו לפני שהכל נגמר
הגדר אפקט הבלבול
the confusion effect
גרף של ארבעה טורפים שונים, רואים שסיכויי הצלחת הציד שלהם יורד ככל שהטרף מתארגן בקבוצה גדולה יותר. הסיכויים לטרוף דג בודד גבוהים; קבוצה של 6- נמוכים יותר; קבוצה של 20- נמוכים עוד יותר.
מדוע הסיכויים יותר נמוכים בקבוצה גדולה יותר? הרי לטורף יש 6 (או 20) “מנות מזון” לפניו?!
אלא שהכל מבלבל, כי כולם זזים וכולם בורחים. זה נקרא אפקט הבלבול
ככל שיש יותר דגים בקבוצת הנטרפים- יש יותר בלבול לטורף ולוקח לו יותר זמן להצליח לטרוף.
נכון או לא נכון?
נכון
הגדר
אפקט המוזרות
(The Oddity Effect)
בגרף הזה נמדד הסיכוי של דג שצבוע בצבע אחר מהקבוצה שלו להיטרף. ככל שיש יותר דגים אפורים לעומת אלו שנצבעו בכחול, כך יש יותר סיכוי לצבועים להיטרף. אך אם היחסים מאוזנים, הצבועים בכחול לא ייטרפו בסיכויים גבוהים. כשצבעו המון בכחול, כבר היה עדיף להיות כחול- כי האפורים נטרפו יותר.
מהם היתרונות של הגנה אקטיבית בהתקבצות?
קבוצה יכולה לתקוף את הטורף, מה שיחידים לא יעשו. בציפורים נפוץ שמתגודדים על הטורף (כמו בעורבים). הטורף בד”כ יברח, מחשש להיפגע ואף מההקטנה המשמעותית של סיכויי הצלחת הציד במצב כזה.
כיצד פינגווינים קיסריים שורדים מתקפה של כלב ים?
(leopard seal)
הדוגמא בסרטון של כלב ים ופינגווינים קיסריים- כלב הים
(leopard seal)
מגיע לטרוף, כל חברי להקת הפיגנווינים יברחו וינצלו, למעט אחד, בזכות אפקט הדילול.
לכאורה קינים בקצוות המושבה פגיעים יותר.
בניסוי שבדק את זה, הוסיפו קינים מלאכותיים בקצוות המושבה ובדקו את סיכויי ההצלחה שלהם.
מה היו המסקנות מהניסוי?
- חיים במושבה יכולים להיות בעלי יתרון של הגנה אקטיבית
- המיקום של הקן (או הפרט) במושבה הוא בעל משמעות
כמה זמן משקיעים בערנות כלפי טורפים וכמה זמן משקיעים בשיחור?
ה-
ESS
של ערנות כלפי טורפים. ניתן לראות שהפונקציה של ערנות כלפי טורפים (המורכבת מהסיכוי להיות רעב, הסיכוי להיטרף, גודל הקבוצה ויתרונות ישירים של להיות הפרט הערני), יורדת ככל שהקבוצה גדולה.
אמנם, לפרט הערני יש סיכויים לשרוד התקפה של טורף יותר מהאחרים, מאחר והוא זה שיבחין בטורף. גם חצי השנייה העודפת בבריחה יכולה להיות משמעותית כדי לחיות.
לפרט הערני יש סיכויים לשרוד התקפה של טורף יותר מהאחרים, מאחר והוא זה שיבחין בטורף. גם חצי השנייה העודפת בבריחה יכולה להיות משמעותית כדי לחיות.
איך בודקים את זה?
אפשר לעשות סימולציה עם דרורים ולבדוק האם הפרט שערני ומזהיר מפני הטורף מצליח לברוח קודם.
האם במחקר על דרורים נמצא יתרון לפרט ערני לעומת פרט לא ערני?
כן
לעיתים יש הבדל גם בין אלו שלא זיהו את הטורף- אלו שהיו ערניים (גם אם לא זיהו בעצמם את הטורף, הם לא detectors)
יכולים לברוח לפני אלו שלא היו ערניים. אם כן, לפרט ערני כבר יש יתרון על פרט לא ערני. לכן להיות “רמאי” זה לא תמיד יתרון. תמיד יש טרייד אוף.
הגדר זקיף
sentinel
זה שמשגיח מפני טורפים
מהם היתרונות של להיות זקיף?
- יותר סיכוי לשרוד התקפה
- יתרון של רבייה
למה ייתכן כי לזקיף יש יותר סיכון להיטרף?
מאחר ואולי הוא בולט יותר לטורף
על פי עיקרון ההכבדה של זהבי מה מקבל הזקיף?
הוא רוכש סטטוס חברתי בזכות ה”הקרבה” שלו.
זנבנים עדיין משגיחים גם כשהם נמצאים לבד
מה ניתן להסיק מכך?
אם ההסבר האולטימטיבי הוא רק עיקרון ההכבדה, היינו מצפים שזנבנים לא ישגיחו כשהם נמצאים לבד, מה שלא נכון בפועל- אם כן נראה שעיקרון ההכבדה לא מסביר את כל האדפטיביות של ההתנהגות הזו.
שאלה נוספת- מדוע אדפטיבי עבור הזקיף, המשגיח מפני טורפים, להתריע? לכאורה עדיף לו לברוח לבד, לא? כך סיכויי שרידותו יגדלו?
התשובה, על פי מה שלמדנו בחלק הראשון של השיעור, היא שלקבוצה יש שרידות גבוהה יותר ולכן ברור שעדיף לזקיף לא לברוח לבד…
מיקום בתוך המושבה/הקבוצה הוא גם טרייד אוף
הסבר
כך העגורים במושבה- במרכז מוגן יותר, אך בקצוות יש יותר מזון. לכן העגורים יטו לצאת מהמרכז כדי לאכול בקצוות ולשוב אל המרכז כדי להיות מוגנים.
בניסוי בדקו כיצד כרישים מעצבים את המבנה בו מתארגנת להקת כלבי ים. השתמשו בבובה של כלב ים כדי לנתח את התנהגות הכרישים בהתאם.
מה מצאו?
בגרף אפשר לראות את הסיכון שכלב הים לוקח כפונקציה של דומיין הסכנה במטרים רבועים.
מהם 3 השלבים של התקבצות מפני טורפים?
- Search
- Approach
- Handling
what happens during Search?
- Vigilance (many eyes)
- Sentinels
what happens during Approach?
- Dilution
- Confusion
- Vigilance (early warning)
what happens during Handling?
- Synchrony in time (swamping)
- Active defense
The same 3 stages apply to foraging for food.
what are the benefits of each while foraging?
Search:
1. Local enhancement
2. Memory
3. Information center
Approach:
1. Group hunting, division of labor
Handling:
1. Handling larger prey
האוכל מחולק בצורה שיווניות בין חברי הקבוצה, כך שהעלות להיות בקבוצה שווה בין החברים.
נכון או לא נכון?
לא נכון
האוכל לא מחולק בצורה שיווניות בין חברי הקבוצה, כך שהעלות להיות בקבוצה לא שווה בין החברים.
הגדר
Local enhancement
גם אם לא ראיתי שיש אוכל, עצם זה שראיתי אותך אוכל משהו, גורם לי לבוא ולהתעניין ולחפש עוד
הגדר
Memory, Information center
ליוויתנים קטלנים משתמשים בזיכרון כדי לטרוף גם בשנים קשות יותר (נקבות זוכרות איפה היה מזון בשנים קודמות, כמו בהתאם למסלולי הנדידה של הסלמון).
מה קורה כשמשפרים את שיחור המזון?
לא בהכרח מעלים את ממוצע כמות המזון שבעל חיים אוכל, אך מקטינים את השונות של כמות המזון שיאכל.
מדוע הקטנת השונות של כמות המזון שיאכל בע”ח בטבע זה משמעותי?
זה משמעותי מאוד בטבע, מאחר וגם אם בעל החיים יאכל פחות ממה שהיה יכול להשיג לבד, אם הקבוצה מונעת ממנו להגיע למצב שירעב למוות באחד הימים (מצב שיכול להיכלל בשונות הגדולה של כמות המזון שבע”ח סוליטרי משיג), זה כבר עזר לו מאוד! כלומר קבוצה יכולה לצמצם את המקרים הקיצוניים של רעב, גם אם בע”ח בקבוצה אוכל פחות בממוצע.
למה עדיף לחלוק את האוכל שמוצאים בטבע עם הקבוצה?
מזון רב שבע”ח משיגים בטבע יכול להיות בר חלוף
(ephemral)
ומקובץ מאוד
(clumped).
לכן אין יתרון בלנסות לשמור אותו רק לעצמך ועדיף כבר לחלוק אותו עם חברי הקבוצה
כיצד נשרים מסוג
turkey vultures
מזהים פגר ממרחק רב?
חוש ריח מצוין
כיצד העוזניות השחורות מזהות פגר ממרחק?
העוזניות השחורות לא מזהות עם חוש ריח, אלא מזהות את אלו שמריחים ומצטרפות אליהם לאכילת הפגר (כלומר ע”י
Local enhancement).
ככל שיש יותר פרטים על פגר- יותר ויותר פרטים יגיעו.
גם עטלפים מזהים אוכל בעזרת שיפור מקומי, בקבוצה
איך?
הם משתמשים בשמיעת סונאר ומזהים אחרים שמצאו מזון.
באיזה חיות מצאו מוקדי מידע לאיסוף מזון?
- מגלנים
- דבורי דבש
כיצד דבורי דבש מהוות מוקד מידע?
ריקוד דבורי הדבש נועד לחלוק מידע אודות מיקום המזון עם חברותיה. קן הדבורים הוא מוקד מידע.
מה קורה אם מוצא המזון והפרט שהגיע אחריו מרוויחים?
יש יתרון להתנהגות הזו
מה קורה אם רק מי שהגיע בעקבות מוצא המזון נהנה?
זה סוג של פרזיטיות
מה קורה אם גם מוצא המזון וגם מי שהגיע אחריו מפסידים?
אם שניהם מפסידים כמובן ההתנהגות לא תשרוד.
מהם היתרונות של שיחור בקבוצות?
- זה מוקד גיוס, לא מוקד מידע (אני לא רק משתף עם האחרים מידע, אלא לעיתים גם צריך את עזרתם כדי לשחר טוב יותר!)
- זה מרכז ציתות
איך שיחור בקבוצות עובד?
- צריך שיהיה יתרון פוטנציאלי לשיתוף מידע
- צריך סימון למצב המידע (צריכים להיות מסוגלים לראות על הפרט
המזהה שהוא אכן זיהה מזון) - צריך הצלחה דיפרנציאלית, כי אם כולם כל הזמן מוצאים מזון- אין יתרון לשיחור בקבוצה
- יציאה סינכרונית- צריך שפרטים יהיו מסונכרנים יחסית זה עם זה
- צריך שיהיה אפשרי לעקוב אחרי המזהה ולהצטרף אליו
- סבילות- צריך שפרטים יוכלו לסבול את נוכחותם של העוקבים אחריהם ולהכיל אותם.
השלך טורף דגים- אם שלך אחד רואה ששלך אחר הצליח לדוג דג שחי בלהקה, כדאי לו לדוג באותו מקום. כי יש שם הרבה דגים. אחרת- עדיף לו לחפש במקום אחר.
כששלך מגיע עם אחד הדגים שבימין הגרף, כדאי לעקוב אחריו. וגם הכיווניות של התעופה שלהם תואמת לכיוון ממנו בא השלך המוצלח.
זו דוגמא למה?
זו דוגמא אלגנטית להבדל בין מידע מאיכות נמוכה למידע מאיכות גבוהה.
השלכים לוקחים בחשבון גם כמה זמן לקח לשלך ה’מוצלח’ לחזור עם מזון בטופריו. אם לקח לו יותר מדי זמן- אולי לא כדאי לדוג איפה שהוא דג.
צריך שנשר יהיה פיזית על הפגר, כדי שהאחרים ילמדו שיש שם פגר
נכון או לא נכון?
לא נכון
לא צריך שנשר יהיה פיזית על הפגר, כדי שהאחרים ילמדו שיש שם פגר. הנשר יכול לחזור למושבה ואח”כ אחרים יעקבו אחריו ביום הבא, ויגיעו גם אל הפגר (כי יראו, למשל, ביום הקודם שהוא חזר מכוסה בדם של הפגר).
מה הסיכויים שנשרים יעופו יחד?
ככל שיש יותר מידע לחלוק זה עם זה, הם יישארו יחד.
רואים שהנשר עם המידע, עף כמעט תמיד לפני הנשר שעוד לא מעודכן.
נכון או לא נכון?
נכון
באיזה חיה ההגעה למרכזי מזון יכולה להיות ממש קריטית להשרדות ?
בנשרים
(אמנם בישראל מספקים להם מזון, לכן הם פחות בסיכון שלא ימצאו כלום).
הגדר אפקט אלי
(allee effect)
כאשר מרוב צפיפות האוכלוסייה מגיעה לפיק ומפסיקה לגדול ואפילו קורסת.
(כי לאט לאט האוכל לא מספיק לאוכלוסייה הגדולה)
ראינו סרטון של דולפינים המצליחים לטרוף בקבוצה להקת דגים, אשר היה להם בלתי אפשרי לצוד לבד.
זו דוגמא למה?
זו דוגמא להגדלת גודל הגוף של טרף בזכות השיחור בקבוצה וגם הגדלת הזמינות של הטרף (לדולפינים יחידים הרי הדגים הללו לא זמינים).
הגדר התמחות
בלהקת אריות, לפרטים שונים יש תפקידים שונים (קצת כמו בקבוצת כדורגל)-
בגרפים הללו מוצגים ההסתברויות של התפקידים השונים שכל פרט יכול לשחק. פרטים יכולים להתמחות בתפקיד מסוים. כלומר, שיחור/ציד בקבוצה יכול להעלות את הזמינות וההצלחה, אבל גם בזכות ההתמחות של כל פרט בתפקיד שלו בתוך הקבוצה!
הגדר תרמורגולציה
קבוצה יכולה לחסוך אנרגיה על ידי התקבצות והתחממות יחד. כמובן שהפרטים בקצוות ישלמו מחיר גבוה יותר לעומת התועלת שהם מקבלים. אך השגת מקום במרכז בד”כ גם ידרוש מאבק רב יותר.
תרמורגולציה בקבוצה מאפשרת התמודדות עם מזגי אוויר קיצוניים.
אצל מי תרמורגולציה קבוצתית נפוצה יותר ?
במינים קטנים יותר- בגלל יחסי מסה ופני שטח הגוף.
בתרמורגולציה, האם צריך בהכרח למקסם את חום הגוף של כל פרט?
לא
לא צריך בהכרח למקסם את חום הגוף של כל פרט, אלא למזער את השונות של חום הגוף של כל אחד. בדיוק כמו מה שאמרנו על רעב וכמות מזון ממוצעת לעומת שונות כמות המזון שפרט יאכל.
אפקטיביות תרמורגולציה קבוצתית תושפע ממספר הפרטים
מהם?
הטמפ’ של הסביבה
רמת הקרבה והצפיפות בה הקבוצה תהיה.
הגדר אווירודינמיות
יתרון נוסף של התקבצות, הקשור להוצאת אנרגיה זה אווירודינמיות.
צורת ה-וי של מעוף להקות ציפורים שונות נועד לשבור יחד את האוויר ולהקל על כולם את הוצאת האנרגיה במעוף.
הגדר ניווט
יתרון נוסף של התקבצות זה ניווט- פרטים צעירים יכולים להסתמך על ניסיונם של הבוגרים ולנווט בעזרתם.
מה למדנו מהניסוי שעשינו בכיתה (בה כל אחד הצביע אל הצפון בעצימת עיניים)?
שגם אם להרבה פרטים יש שגיאות, בממוצע, לקבוצה יש שגיאות מועטות יותר יחד.
הגדר לימוזות
לימוזות הן מין חופמאי הנודד ומחפש לקנן על אי מסוים. התקבצותן יחד מסייעת להן לנווט ולטעות פחות.
דגי הגופי חיים בטרינידד, במערכות מים עם ובלי טורפים.
אפשר לראות שהם מתקבצים בקבוצות באזורים בהם יש יותר טורפים ואילו באזורים ללא טורפים, הם נצפים הרבה יותר ביחידים. בניסויי טרנס-לוקציה, לקחו פרטים מאזור מסוים והעבירו לאזור אחר
מה מצאו?
הראו שתוך 100 דורות הדגים שינו את ההתנהגות שלהם בהתאם למערכת בה נמצאו (אליה הועברו).
מה קורה ככל שהקבוצה גדלה?
ככל שהקבוצה גדלה- כך כל פרט שנוסף אליה מוסיף פחות ערך. למשל, לפרט ה- 50 יש יותר ערך לקבוצה מאשר לפרט ה- 51.
אם כן, העלות של כל פרט המצטרף לקבוצה בסופו של דבר יעברו את היתרונות של הצטרפותו לקבוצה. לכן, באופן תיאורטי יהיה גדול קבוצה אופטימלי לכל מין ולכל סיטואציה.
האם קבוצות יהיו תמיד בגודל האופטימלי שלהן?
לא
במחקר על אריות הביטו על הצלחת הטריפה של הלהקה וזמינות הטרף, כפונקציה של גודל הלהקה
מה מצאו?
אריה בודד יכול לצוד מעט, ולא צריך לחלוק. אריה בקבוצה על 3-4 יכול להצליח לצוד בסיכויים מעולים ולא לחלוק עם פרטים רבים. אך להקה של 7-8 כבר נהיית גדולה מדי ונותר מעט מזון לכל פרט. אך ייתכן שלהקה תהיה כ”כ גדולה כדי להגן על עצמה, מפני מתחרים- צבועים ואף להקות אריות אחרות המתחרות על טריטוריה.
לכן זה ממש קשה לחזות את גודל הקבוצה בהסתמך רק על פרמטר יחיד (הצלחת שיחור), בלי לקחת בחשבון פרמטרים חשובים אחרים (כמו תחרות על טריטוריה ומזון).
מי משפיע על גודל הקבוצה?
גודל הקבוצה מושפע מפרט דומיננטי, הקובע האם פרטים אחרים יוכלו להצטרף.
אמנם, ברוב המקרים, הפרטים מקבלים את ההחלטה עבור עצמם, האם להצטרף לקבוצה- בהתאם לשאלה האם זה משתלם להם מספיק (גם אם זה מוריד את הרווח של כל שאר חברי הקבוצה).
