תקשורת וסיגנלים Flashcards
דוגמא ישנה לגבי התנהגות תרנגולות- כיצד הן יודעות להתנהג כמו תרנגולות ולא כמו ניצים?
בקבוצות רבות יש מדרג ברור של מעמדות
(pecking order).
התרנגולות לא מתנהגות רק באגרסיביות אקראית זו כלפי זו, אלא מכירות זו את זו ולכן מתנהגות בהתאם למעמד שלהן. התרנגולות הדומיננטיות מנקרות את הפחות דומיננטיות, וכל אחת יודעת את מקומה ומעמדה ומתנהגת בהתאם (תרנגולת נחותה לא תנקר תרנגולת דומיננטית ממנה).
הגדר סיגנל
סיגנל הוא פעולה/תכונה של בע”ח המשנה את התנהגותו של בע”ח אחר, אשר התפתחה ספציפית כדי לשנות את התנהגותו של בע”ח האחר
הגדר
true communication
Sender = positive
Receiver = positive
יש כל מיני סוגים של סיגנלים
מהם?
- Acoustic
- Chemical
- Visual
+ anything in between
הגדר
exploitation
Sender = zero or negative
Receiver = positive
הגדר
manipulation (deceit)
Sender = positive
Receiver = zero or negative
הגדר
ignoring
Sender = zero or negative
Receiver = zero or negative
מהי האבולוציה שניתן לחזות למסר השקרי?
(manipulation)
נוכל לחזות שמוטנט של בע”ח מקבל המסר יתפתח, אשר מתעלם מהמסר ולכן הוא יברר על חשבון אלו שמאמינים למסר השקרי. כך לא יהיה יתרון במסר השקרי ובעצם לא תהיה תקשורת שתישאר יציבה לאורך האבולוציה של המין/המינים.
What communication type leads to stable communication?
true communication
Why is exploitation unstable?
exploitation ->
the mutant that doesn’t signal will take over ->
no advantage in responding ->
no communication
why is ignoring unstable?
no communication
why is manipulation unstable?
the mutant that ignores the signal will take over ->
no advantage in signaling ->
no communication
define communication as an arms race
דוקינס וקרבס הניחו שתקשורת בע”ח מבוססת על מרוץ חימוש בין מקבלים (“קוראי מחשבות”) ומעבירי סיגנל (“מניפולטורים”). תיאור זה של תקשורת מציג אותה כתהליך לא יציב ומשתנה.
הגדר
עקרון ההכבדה של זהבי (1975)- Zahavi’s Handicap Principle
על פי עקרון ההכבדה של זהבי (1975)- Zahavi’s Handicap Principle, תקשורת יכולה להיות יציבה
אמוץ שלח את המודל שלו לחוקר בשם סמית’, אשר אמר לו שהעיקרון מעניין אך לא עובד במודל מתמטי/גנטי (שסמית’ בדק). סמית’ אמר לו שבגלל שלדעתו המודל לא עובד, הוא מוכן לפרסם עבורו את המאמר, אך הוא יפרסם במקביל מאמר אשר מוכיח שהעיקרון לא עובד.
הגדר
Fisher runaway process
תקשורת בין זכרים לנקבות נחקרה בהקשר של ברירה מינית והוסברה על ידי תהליכי בריחה של פישר
(Fisher runaway process).
מהי טענתו הכללית של זהבי לגבי ברירה מינית?
טענתו הכללית של זהבי היא שברירה מינית בסה”כ תת-סוגה של “ברירת סיגנלים”- ברירה של אמינות כל הסיגנלים בטבע. בעיניו, מחיר הסיגנל מכריח את אמיתותו ולכן מייצג את מערכות התקשורת.
מודל פשוט לעלות מול תועלת בעקרון ההכבדה, בדוגמא של זנב ארוך אצל זכרי הטווס
הסבר
בהתחלה, ככל שהזנב ארוך יותר יש לזכר סיכויי הצלחה רבים יותר, אך זה מגיע לרוויה בנקודה מסוימת, כי יש גבול לכמה נקבות זכר יכול להשיג וכמה יתרון יהיה לו מזה (גם אם יגיע לרבייה מקסימלית מבחינתו). מצד שני, יש עלות לזנב ארוך- הוא מסתכן יותר, מסורבל יותר, איטי יותר. אך ניתן לראות שהעלות להחזיק זנב ארוך עבור זכר מ”איכות נמוכה” גבוהה יותר מאשר עבור זכר מ”איכות גבוהה”.
התוצאה של הגרף הזה היא ההבדל בין הנק’ האופטימלית של זנב ארוך (במדידת העלות מול התועלת) של זכרים מאיכויות שונות
אפשר לראות שנטו התועלת עבור הזכר מאיכות גבוהה, גבוה מנטו התועלת עבור זכר מאיכות נמוכה, למרות שהזנב של הראשון ארוך יותר!
כדי לבנות ניסוי שיבחן את המודל- צריך ליצור “מתחזה” ולבדוק האם הוא יצליח או ייכשל. למשל, במקרה של זנב הטווס- לבדוק האם זכר מאיכות נמוכה שיצמיח זנב ארוך יותר מאשר מה שהוא יכול, האם יקבל עלות גבוהה מול הרווח, לעומת הזכר מאיכות גבוהה.
מה מצאו בניסויים דומים?
בניסויים דומים בהם האריכו לציפורים שונות את הזנב (כאשר הזנב הארוך משמש למשיכת נקבות), בטווח הקצר הזכרים בעלי הזנב הארוך המזויף הצליחו במשיכת נקבות רבות, אך בטווח הארוך הם כשלו במחיר היקר ששילמו על זנב ארוך מדי עבורם.
במחקר על איילים בסקוטלנד, הראו שלזכרים מנוסים, מבוגרים, גדולים וחזקים יש תדירות קול שונה מלזכרים פחות מנוסים- כך שאיילים חלשים מזהים את החזקים ונמנעים מלהתעמת איתם בעונת הרבייה, כששומעים את קריאתם.
ההבדל נובע מהבדל פיזיולוגי בגודל הצוואר המשפיע על מיתרי הקול שלהם.
אז סיגנל זה לא עולה לזכרים השונים שום דבר, אלא רק משקף הבדל אנטומי!
כיצד עיקרון ההכבדה מסביר ממצא זה?
מה שיענה זהבי לשאלה זו: צריך לשאול למה לא התפתח צוואר ארוך יותר אצל חלק מהאיילים? לכאורה זו תכונה שאמורה להיברר- והתשובה היא שלכל דבר יש טרייד-אוף. צריך לחפש מה העלות עבור המתחזה.
בדרורי הבית, יש מדרג מעמדי המושפע מצבע הכתם על החזה שלהם (אין כתם/כתם קטן/בינוני/גדול). אך למרות שזה נשמע יפה ופשוט, יש לשאול מה מונע את האבולוציה של התחזות במקרה כזה? כלומר מה מונע מדרורים לפתח (באקראי, אך מתישהו באבולוציה), מוטנט שאינו ממוקם למעלה בהיררכיה, אך בעל כתם חזה כהה וגדול?
אם נתבונן מה קורה במצב כזה- דרור רמאי יזכה ביותר כבוד, מזון ונקבות, אך דרורים חזקים אחרים יתמודדו איתו וינצחו אותו בקלות, כי הם באמת חזקים יותר.
גם לצרעות יש דגמים על הפנים-
במחקר של טיבס ודייל גילו שככל שיש לצרעה יותר שחור על הפנים, כך הן יותר דומיננטיות. במחקר ניסו לצבוע פנים של צרעות ולשנות את המעמד שלהן מגבוה לנמוך ומנמוך לגבוה
מה מצאו?
הם הראו שצרעות עם הרבה צבע שחור מזויף- הסתבכו בהרבה מאבקים.
דרורים יכולים לכאורה לזייף את כתם החזה שלהם ולזייף את מעמדם כך. אך המודל מציע שזכרים ממעמדים שונים לא משלמים עלות כלל על הצגת הסמל האמיתי שלהם. רק זייפנים משלמים קנס (כטרייד-אוף).
מה קורה במצב של שיווי משקל?
במצב של שיווי משקל, עלות הסמל זולה עבור כולם.
מה ארנון (המרצה) חושב על עיקרון ההכבדה של זהבי?
ארנון מסייג את טענות החולקים על זהבי- הוא מסביר שהם בסה”כ טוענים שהרעיון המקורי של אמוץ לא תואם למודלים המתמטיים שנבנו על בסיסו. בעצם השאלה היא האם אמוץ היה מסכים עם המודלים שנבנו סביב העיקרון או לא (הם טוענים שלא, ארנון טוען שכן).
הגדר
amplifiers
אורן חסון, תלמיד של אמוץ, פרסם מאמרים על
“amplifiers”.
הכוונה לסימנים שדורשים מהפרט מאמץ מיוחד לפתח אותם. ככל שסימן מעביר יותר מסר מסוים, כך עלות תחזוקתו יקרה יותר.
