שיעור 6

Question 1

חוקר מקורנל הציע לארנון מחקר שיבדוק זאת- אגמיות מראות התנהגות טפילית, אמהות מטילות ביצים בקינים של חברותיהן. החוקר הראה שחלקן מזהות את הביצים שלהן ואף את האפרוחים שלהן ומצליחות לדחות גם את האפרוחים המוטפלים.
המחקר נעשה (ב- 2010) עם 3 קבוצות ניסוי:

3 קבוצות הניסוי קיבלו 3 סיטואציות אפשריות- מי שבוקעים ראשונים הם אפרוחים ביולוגיים של האם/ אפרוחים טפילים/ ערבוב של ביולוגיים וטפילים. שעבד על אגמיות שמקיימות דחייה של אפרוחים

מה מצאו בניסוי?

Answer 1

האגמיות לומדות לפי האפרוחים הראשונים שבוקעים איך נראים האפרוחים “שלהן” ודוחות אפרוחים הנראים אחרת, הבוקעים מאוחר יותר, או הבוקעים בתטולות מאוחרות. אם בהתחלה היו גוזלים שלהן- הן מרוויחות מהדחייה, כי ידחו את הטפילים שיבקעו בהמשך. אם בהתחלה הייתה תערובת של גוזלים הן מרוויחות כמו אמהות שמקבלות את הגוזלים (כלומר אין הבדל ברווח שלהן לעומת אמהות שלא דוחות כלל אפרוחים). ואם נותנים להן רק אפרוחים טפילים- הן משלמות על הדחייה (כי ידחו אפרוחים ביולוגיים).

Question 2

במחקר על קוקיות וקניות- אפליית גוזלים ללא זיהוי- קניות נוטשות את פרחון הקוקייה לאחר שעבר הזמן בו פרחון הקנית היה פורח מהקן

האם זה עדיף על קבלה מוחלטת של הקוקייה?

Answer 2

כן

אמנם אין פה דחייה מוקדמת, אז הם בזבזו זמן ומשאבים. אך עדיין זה עדיף על קבלה מוחלטת של הקוקייה.

Question 3

במחקר אחר, שנעשה באוסטרליה, גדרונים נוטשים את פרחון הקוקייה על בסיס איזה כלל?

Answer 3

“נטוש את הפרחון, אם הוא נותר לבד, במיוחד אם הוא נראה אחרת מהאחרים”.

Question 4

מהו המחיר שמשלמים הגדרונים האוסטרליים ?

Answer 4

המחיר שמשלמים הגדרונים האוסטרליים הוא שהם עלולים לנטוש גוזלים שלהם.

Question 5

האם כלל הנטישה של הגדרונים מופיע גם בקניות?
מדוע?

Answer 5

השיטה לא הופיעה בקניות, אולי כי הן חיות פחות שנים מגדרונים ולכן המחיר של נטישת גוזל עצמי גבוהה יותר עבורן מאשר אצל הגדרונים, החיים יותר.

Question 6

הגדר
למידה של “סיסמאות”

Answer 6

אמא גדרון שרה אל הביצים כמה ימים לפני הבקיעה, את השיר של הגדרונים. לאחר מכן, לאחר הבקיעה, הגוזלים משלבים את ה”סיסמא” הזו בקריאות התחנונים למזון שלהם.

הקוקיות בוקעות קודם ולכן מפספסות את למידת ה”סיסמא”

Question 7

תגלית נוספת באוסטרליה של קבוצת חוקרים יפנים- בה מין אחר גירש גוזלי קוקייה מהקן שלו!

איך זה מסתדר עם המודל של ארנון (מסוף השיעור שעבר?)

Answer 7

במין הזה, יש תקופה בה ביצי הציפור וביצי הקוקייה נמצאים יחד בקן, אז יש חלון זמן בו ההורה יכול ללמוד להכיר את הביצים שלו.

Question 8

במחקר נוסף, גילו שהורים של המין המארח יכול לדחות את גוזלי הקוקייה לפי איזה כלל?

Answer 8

“לדחות אם אין מספיק נוצות לבנות על הגוזל והייתה קוקייה ליד הקן”.

אך ייתכן שמאחר ויש חלון זמן בו כל הגוזלים נמצאים יחד בקן, ייתכן שההורים לומדים שלגוזלים שלהם יש נוצות לבנות ואלו בלי- יידחו.

Question 9

העורב האפור החכם לא למד לגרש את ביצי הקוקייה הטפילה אליו.

מהו הסבר אפשרי לכך?

Answer 9

ייתכן שזה לא לג אבולוציוני, אלא שיווי משקל יציב
(stable equilibrium)-
הקינים המוטפלים פחות נטרפים.

Question 10

מהי אחת ההשערות לגבי סימון של קן מוטפל?

האם יש ראיות שתומכות בהשערה זו?

Answer 10

ההשערה (של חוקרים ישראלים) הייתה שהצואה של גוזל הקוקייה בולט ולכן הקן המוטפל לא נטרף.

אך לא נמצאו ראיות שמחזקות השערה זו.

Question 11

לאחר כמה שנים, קבוצה בספרד חקרה את העורב האפור (תת המין האירופאי, השחור כולו)

מה מצאו?

Answer 11

שקינים מוטפלים אכן נטרפים פחות ע”י הקוקיות!

גם אם לא נכון לומר שהקוקייה תחזור ותטרוף את הקן אם מסירים את הביצה שלה מהקן, עדיין קן עם גוזל קוקייה ייטרף בסבירות נמוכה יותר.

Question 12

מה ההשפעה של מספר גוזלי הקוקייה הנותרו בקן על הסיכויים להצלחת הקינון?

Answer 12

בקבוצת הביקורת המוטפלת, בה גוזל הקוקייה נותר בקן, הייתה הצלחת קינון של כ- 60%. אם גוזל הקוקייה מוסר, סיכויי הצלחת הקינון יורדים מתחת ל- 40%. ואם מוסיפים גוזל קוקייה, הסיכויים עולים ל- 70%!

Question 13

קבוצה בספרד חקרה את העורב האפור (תת המין האירופאי, השחור כולו), וגילתה שקינים מוטפלים אכן נטרפים פחות ע”י הקוקיות!

בציר ה-Y
מוצג ההפרש בין ממוצע העורבים שפרחו מקינים מוטפלים לממוצע הפורחים מקינים לא מוטפלים. בציר ה-X
מוצג רמת הכשלון השנתי של קינים לא מוטפלים.
אם הגרף מתחת ל-0, זה אומר שלטפילות יש מחיר. אם זה מעל 0- זה אומר שזה משתלם.

מה זה אומר והאם יש בעיה עם הגרף?

Answer 13

לפי הגרף, יש שנים שמשתלם להיות מוטפל ויש שנים שלא. השאלה מה גובה לחץ הטריפה באותה השנה.

אך ישנה בעיה עם הגרף הזה!
השתמשו בקינים הלא מוטפלים כדי ליצור את ציר ה-
Y
וגם את ציר ה-
X:

כשיש את אותו הפרמטר בשני הגרפים, באופן אוטומטי תהיה קורלציה חיובית!

Question 14

עורבים נוטים לתקוף ולהתגודד על קוקייה

כיצד עובדה זו מהווה בעיה לתוצאות המאמר?

Answer 14

דבר נוסף שמפריע עם המאמר הזה- עורבים נוטים לתקוף ולהתגודד על קוקייה. כך שאם היה באמת טוב לעורב להיות מוטפל, היינו מצפים להתפתחות תגובה עוינת פחות מצידם כלפי הקוקייה.

Question 15

מהו הסבר חלופי אחר להתנהגות העורבים האירופאיים?

Answer 15

הסבר חלופי אחר הוא שלעורבים אירופאיים יש מגוון רחב של מראה ביצים- לכן הניסיון לדחות ביצי קוקייה עלול לעלות להם במחיר יקר של דחיית הביצים שלהם עצמם (לכן לא בהכרח שמדובר בשיווי משקל יציב, אלא אולי במירוץ חימוש/לג אבולוציוני).

Question 16

איזה סוג הסבר מהווה “מירוץ החימוש” בהקשר של אקולוגיה התנהגותית?

Answer 16

לג (כמו לג אבולוציוני)

זה לא
proximate explanation
(הסבר איך התנהגות עובדת, מה המנגנון שלה). אך היא לא הסבר אדפטיבי,
ultimate explanation
(הסבר מדוע התנהגות קיימת מלכתחילה)
, אלא הסבר של “לג” (כמו לג אבולוציוני).

Question 17

מדוע “לג אבולוציוני” אינה תשובה פרודקטיבית וטובה?

Answer 17

צריך להעיר ש”לג אבולוציוני” אינה תשובה פרודקטיבית וטובה, על אף שייתכן בהחלט שהיא נכונה, היא לא מאפשרת לנו לראות מה באמת מתרחש.

Question 18

נותר לתהות, עד כמה מנעד בתפוצה של אדפטציות ואדפטציות שכנגד- מייצגות הבדלים בשלבים שונים של מירוצי חימוש או שיוויי משקל שונים?

Answer 18

התשובה היא שלא תמיד מירוץ חימוש הוא ההסבר להבדלים. למשל, אם עורבים אוסטרליים מגרשים ביצי קוקייה ועורבים אירופאיים לא- לא בהכרח שמדובר בלג אבולוציוני (כלומר שהאירופאיים טרם פיתחו את האדפטציה הזו שכנגד), אלא אולי האקולוגיה שלהם שונה מזו של האוסטרלים?!