שיעור 5

Question 1

בני אדם נוטים להימנע מסיכונים כאשר הם יכולים לזכות בוודאות והם נוטים להסתכן כאשר מדובר בהפסד.

האם זה נכון גם לגבי בעלי חיים?

Answer 1

כן

בעלי חיים נוטים להימנע מסיכונים כשיכולים לזכות ולהסתכן כשהתגמול יידחה.

Question 2

מדוע המוח לא התפתח בצורה שילמד למקסם השלכות של מעשים?

Answer 2

תשובה 1- חישוב של השלכות צפויות עלול להיות מורכב

תשובה 2- בעולם האמיתי, ניסיון לחשב את ההשלכה הצפויה לא בהכרח יוביל לעלייה בפיטנס

Question 3

הגדר
Cost increases preference

Answer 3

המחיר מגדיל את ההעדפה

פרדוקס אחר הקיים בתחום הוא פרדוקס
cost increases preference ;

המצב מדבר על
אפקט תחושת הסיפוק המלווה לתגמול שניתן לאחר עבודה קשה, שעשוי לשייך
טעם מוסף לאותו תגמול ולגרום ולהעדפתו גם מול תגמול שבאופן אובייקטיבי אולי נחשב
טוב יותר

Question 4

הגדר
state-dependent valuation

Answer 4

הערכה תלוית-מצב

ההערכה שלנו את ההשלכה הצפויה למעשה יכולה להיות מושפעת מהמצב הנוכחי שלנו. למשל, שתיית קוקה-קולה יכולה להזיק לנו, אך במצבים מסוימים יכולה להועיל לנו (צמא גדול, צורך פיזיולוגי בסוכר).

Question 5

הגדר
less is more effect

Answer 5

פרדוקס זה מדבר על זה שלעיתים ידע נוסף בא לרעתנו: במבחן שבו נותנים לגרמני
שתי ערים בארה”ב ולאמריקאי שתי ערים בגרמניה ושואלים מי הגדולה יותר, הגרמני לא
מכיר הרבה ערים ולכן אם הוא מכיר אחת מהן הוא יניח שהיא גדולה יותר ויהיה צודק
ברוב המקרים; האמריקאי (נניח) מכיר יותר, ולכן מנסה לבסס דברים לפי הידע שיש לו
על כל אחת מהערים, ולכן יטעה ביותר מהפעמים. העובדה שהוא ידע יותר למעשה באה
לרעתו

Question 6

במאמר שהתפרסם ב
science,
הראו שכשלימדו זרזירים לבחור לאכול ממתקן
A
על פני
B
(בגלל תדירות האכלה גדולה יותר) וכן להעדיף את
C
על פני
D-
ואז נתנו להם לבחור בין
B
ל-
C
(כש-
B
הוא עדיף על פני
C),
הם לא הצליחו לבחור נכון את
B,
מאחר והתרגלו להעדיף את
A
על פניו ובחרו את
C,
מאחר והתרגלו לבחור אותו על פני
D.

מה הסיבה לכך?

Answer 6

הסיבה לכך היא כנראה מאחר ובטבע צריך להכיר כמה דפוסים פשוטים ולדעת להעדיף ביניהם, לא בהכרח ללמוד “לספור”. צריך להכיר את הסביבה שלך, לא את היכולת לברור בין דפוסים מתמטיים שונים ומגוונים.

Question 7

מהו עיקרון החיים/ארוחה ?

Answer 7

דוקינס וקרבס מזכירים את עיקרון החיים/ארוחה (השועל רץ כדי להשיג את ארוחת הערב שלו, הארנב רץ כדי להציל את חייו), כדרך לומר שייתכן הבדל בין המניע של כל אחד מהצדדים ביחסי הטורף-נטרף.

Question 8

הציפור הפונדקאית תוציא מהקן את ביצת הקוקייה, אך אם הביצה בקעה- היא לא תוציא את הגוזל. מדוע?

ענה לפי התשובה הישנה

Answer 8

התשובה הישנה היא מכאניסטית- זו התנהגות ‘סופר-נורמלית’- הציפור פועלת בהתאם לגירוי ההוריה החזק (כמו שרואים ציפורים מנסים להאכיל את הדגים הפוערים את פיהם החוצה ממי האגם)

Question 9

הציפור הפונדקאית תוציא מהקן את ביצת הקוקייה, אך אם הביצה בקעה- היא לא תוציא את הגוזל. מדוע?

ענה לפי התשובה החדשה

Answer 9

הקוקייה מוציאה מהקן ביצה אחת של הפונדקאית, לא כי ההורים יכולים לספור (הוכח מחקרית שזו לא הסיבה), אלא כי זה משפר את סיכויי הבקיעה של גוזל הקוקייה. לגוזל הקוקייה יש אינסטינקט להעיף החוצה מהקן את שאר הדיירים (גוזלי הפונדקאית). אם במקרה 2 קוקיות מטילות באותו הקן- אחד הגוזלים של הקוקייה יעיף את גוזל הקוקייה השני.

Question 10

מיהם ציפורי הסתרי
Dunnock?

Answer 10

חלק מהציפורים דוחות את ביצי הקוקייה, אך לסתרי
(Dunnock)
למשל אין יכולת לדחות. יש כאן דוגמא נפלאה לקו-אבולוציה, מאחר והקוקייה המטילה ביצים אצל הסתרי, מטילה ביצים השונות מאוד מביצי הסתרי (לא צריכה להשקיע הרבה אנרגיה בייצור ביצה מזויפת, מאחר והפונדקאי לא רואה את ההבדל).

Question 11

הגדר “מודל המאפיה”
(mafia model)

Answer 11

אמוץ זהבי, החוקר הייחודי בצורת החשיבה שלו- הגה מודל שנקרא מאוחר יותר (לא על ידי זהבי עצמו) “מודל המאפיה”
(mafia model).

המודל נבנה לאחר שהוא הראה שהקוקייה טורפת גוזלים מקיני עורבים אשר לא הטילה בהם ביצים. זה מזכיר שיטת פעולה של מאפיה- ‘פרוטקשן’- המודל מציע שעדיף לעורב לארח גוזל קוקייה ולשלם על כך בחלק מהגוזלים שלו, במקום להסתכן בטריפה של כל גוזליו.

Question 12

האם זהבי קרא להתנהגות הקוקייה הענשה?

Answer 12

לא

חשוב להדגיש- זהבי לא קרא להתנהגות הקוקייה “הענשה” (על אף הדמיון). האבולוציה של הענשה היא מורכבת הרבה יותר.

Question 13

בניסויים שארנון ביצע ביפן ולאחר מכן בניצנים, הוא הראה שהוצאת ביצת הקוקייה מהקן, הוא הציל את הקן ולא פגע בו. כלומר נותר להבין מדוע לא התפתחה ההתנהגות אצל הפונדקאים- להוציא את ביצי הקוקייה?

Answer 13

ארנון מצא טרנד שונה משל הירושי נקמורה-

מתסבר שנקמורה לימד בתקופה זו של השנה ולכן לא דגם בשטח את תקופת הקינון המוקדמת. מסתבר שבתחילת השנה יש הרבה יותר דחייה של הטפילות כי המקננים הראשונים הם המבוגרים, בעלי הניסיון. המחקר הראה שלרוב הקניות הדוחות את ביצי הקוקייה לא היה ניצוי של צעירים.

Question 14

מחקרים משנות השבעים הציעו שזיהוי ביצים התרחשו על ידי תהליך דמוי-החתמה. זה מוביל לשאלה האם לרמת החשיפה של מארח יש השפעה על התנהגות הדחייה שלו?

ארנון הוסיף לקינים שהיו בהם 4 ביצים- ביצה חומה, הנראית שונה מאוד מהביצים שלהם

מה מצאו?

Answer 14

גם הורים צעירים ולא מנוסים הצליחו לדחות את הביצה הכהה.

Question 15

מה קרה בניסוי של ארנון בביצי קוקייה כשהחליף מיד לאחר ההטלה של הביצה הראשונה בביצה כהה מזויפת (ואז שוב לאחר הטלת כל ביצה נוספת)?

Answer 15

ההורים לא זיהו את הביצה

Question 16

מה קרה בניסוי של ארנון בביצי קוקייה כשהחזיר לקן ביצה מקורית של הציפור לאחר שהחליף את כל שאר הביצים בביצים כהות?

Answer 16

היא “נזכרה” והוציאה את הביצים הכהות.

כשציפור זיהתה רק ביצה אחת שלה (והבינה שכל השאר הן מזויפות)- היא חשדה שמדובר באירוע טריפה (כי בד”כ אם נותרת רק ביצה אחת המשמעות של זה היא שהקן נחשף לטורף ועדיף לנטוש אותו).

Question 17

ברור שהתנהגויות התגובה לניסוי לא התפתחו בטבע

למה?

Answer 17

כי המאורעות בניסוי לא קורים בטבע. אך אפשר ללמוד מזה על התפתחות התנהגות הדחייה של הציפורים.

Question 18

במחקר של ארנון הראו שיש מצבים בהם הקניות דוחות ביצים שלהן עצמן.

נכון או לא נכון?

Answer 18

נכון

Question 19

הגדר
תיאוריית זיהוי הסימון-
Signal Detection Theory

Answer 19

תיאוריה שהתפתחה בהנדסה ופותחה עוד בפסיכולוגיה התנהגותית. היא עוסקת במציאת הטרייד-אוף בין להיות זהיר מדי לבין חסר זהירות

Question 20

אסטרטגיית הלמידה של הקניות מורכבת מאחר והתטולה שלהם יכולה להיות מגוונת. לכן לא כדאי שמראה הביצה הראשונה יקבע את גורל שאר הביצים (אחרת, כל אחד מהם שיהיה שונה מהביצה הראשונה- יושמד).

השאלה שעולה היא מדוע לפונדקאי הקוקייה לא התפתחו ביצים זהות לחלוטין? הרי אז היה להם קל יותר להבדיל בין ביצה שלהם לביצי טפיל?!

Answer 20

מה שארנון גילה זה שציפורים (ממינים המטילים ביצים בעלות מראה שונה) צעירות נוטות להטיל ביצים מגוונות יותר מאשר ציפורים בוגרות.

Question 21

אך עדיין לא ברור מדוע ההורים ממשיכים להאכיל את גוזל הקוקייה, אשר בגיל כמה שבועות כבר נראה שונה מאוד מהגוזל שלהם.

מהי תשובה אפשרית מהמודל של הלג האבולוציוני?

Answer 21

תשובה מהמודל של הלג האבולוציוני מראה שהרווח של נטישת ביצים תהיה גדולה יותר מאשר הרווח האפשרי מנטישת גוזלים (המצריכה קינון מחדש והטלה נוספת).

Question 22

ראינו שזיהוי שגוי של ביצים עולה במחיר יקר הרבה יותר מאשר זיהוי שגוי של גוזלים

נכון או לא נכון?

Answer 22

לא נכון

ראינו שזיהוי שגוי של גוזלים עולה במחיר יקר הרבה יותר מאשר זיהוי שגוי של ביצים

Question 23

אגמיות מראות התנהגות טפילית

הסבר

Answer 23

אמהות מטילות ביצים בקינים של חברותיהן. החוקר הראה שחלקן מזהות את הביצים שלהן ואף את האפרוחים שלהן ומצליחות לדחות גם את האפרוחים המוטפלים.