מבוא Flashcards
קטלנים משחקים עם אריות ים שצדו- מדוע? או יותר נכון- מדוע התנהגות זו היא אדפטיבית? או יותר מדויק- מה ההשלכות של ‘מוטנט’ שלא משחק עם אריות ים?
לכאורה, היינו מצפים שה’מוטנט’ ישתלט על האוכלוסייה, כי עם די זמן ועם וריאציה גנטית, יהיה לו יותר זמן לפעילויות חיוניות והגן ל’חוסר משחקים’ יתפשט באוכלוסייה. העובדה שהתכונה קיימת מעידה שכנראה המקרה הוא הפוך- יש יתרון להתנהגות זו ולכן הוא נפוץ באוכלוסייה, כי הוא משפיע באופו חיובי על הפיטנס של הקטלנים ולפיכך התפשט באוכלוסייה.
מהן ההיפותזות להסבר ההתנהגות של הקטלנים באופן אדפטיבי?
- צבירת ניסיון לכידה
- הכשרת הצעירים
- פרסום יכולות הציד של הפרט
ואולי זהו תוצר לוואי של דחף הציד. או אולי תוצר לוואי של חקיינות, פרט אחד עשה זאת ומאז כולם מחקים אותו.
מהן ההיפותזות להסבר התנהגות הקטלנים באופן לא-אדפטיבי?
- זו התנהגות פתולוגית
- זהו ‘לאג’ אבולוציוני, לא ברור מה התועלת
- תכונה ניטרלית. יש להם די זמן וטרף, אין להם בעיה לשחק עם הטרף שלהם. ייתכן שהתכונה לא פוגעת ולא מועילה ולכן יכולה, תיאורטית, להתפשט באוכלוסייה דרך סחיפה-
genetic drift
הקטלנים מניחים את אריה הים חזרה על הקרחון ממנו הצליחו במאמץ משותף של יצירת גלים לשטוף אותו
מדוע הם עושים זאת?
קל לדמיין שהם עושים זאת מתוך נחמדות כלפי האריה ים. אבל היפותזה פשוטה יותר היא שזהו חלק מהרוטינה של המשחק- להחזיר אותו למקום, כדי שיהיה אפשר לעשות את זה שוב.
מהן 4 השאלות של טינברגן?
- פונקציה- כיצד ההתנהגות מגדילה את הפיטנס של בעל החיים?
- אבולוציה- כיצד ההתנהגות התפתחה?
- מכניזם- מה גורם להתנהגות?
- אונטוגנזה- כיצד ההתנהגות התפתחה לאורך חיי הפרט?
מ4 השאלות של טינברגן, איזה שאלות הן אולטימטיות ואיזה פרוקסימטיות?
השאלה הראשונה היא אולטימטית, שאלות 3-4 הן פרוקסימטיות
הגדר שאלה אולטימטית
לא מיידית, אלא מבחינת התכלית רחוקה
הגדר שאלה פרוקסימטית
מה גרם באופן מיידי להתנהגות?
מדוע חולדות מלקקות את הפטמות שלהן כהכנה להנקה?
(למרות שיש בביולוגיה נקבות שלא צריכות ללקק את פטמותיהן לפני ההנקה)
למה תכונה זו קיימת - מה האדפטיביות שלה?
היפותזה אפשרית היא שכך יש לנקבה שליטה על תהליך ההנקה. מאחר והשקעה ברבייה וגידול צאצאים הינה תהליך יקר וארוך, עדיף לה להיות בשליטה עליו (מאחר ולמשל נוכחות זכר יכולה להשפיע על הצלחת הרבייה, אם הוא עלול להרוג את הגורים כדי לייחם אותה מחדש). מנגנון זה שומר על החולדות הנקבות ועוזר להן לטפל בגורים רק כשהסביבה בטוחה ומוגנת- כי רק אז הן מלקקות את הפטמות די זמן מראש.
מה הציע ספר הלימוד לגבי ההיסטוריה של אונס?
הספר (משנת 2000) הזה מציע שאונס הוא אדפטציה של דחף מיני ואגרסיביות, על ידי גברים שאחרת סיכויי הרבייה שלהם נמוכים יותר.
רבים הזדעקו על מסקנות הספר בנושא אונס והביאו את זה כדוגמא לסכנה הכרוכה בשימוש בהסברים של אדפטציות להסבר התנהגויות אנושיות. אך השאלה היא מה הסכנה?
הסכנה היא בלבול בין הצדקה אבולוציונית לבין עיוות מוסרי!
מהם הסברים אדפטיביים להתנהגות אונס בזכרים?
- הגדלת סיכויי הרבייה
- ביטוי לדומיננטיות
מהם הסברים ניטרליים להתנהגות אונס בזכרים?
- תוצר לוואי של דחף מיני מוגבר
- תוצר לוואי של דחף אגרסיבי
מהם הסברים לא אדפטיביים להתנהגות אונס בזכרים?
- פתולוגיה
- ‘לג’ אבולוציוני
- תכונה כמעט ניטרלית (ללא עלות גדולה מדי על מנת להעלים אותה)
הגדר אונס בבע”ח
כפיית הזדווגות
תן דוגמא לכפיית הזדווגות מעולם החרקים
בעולם החרקים יש דוגמאות רבות בהן נראה שלנקבות לא הייתה בחירה בהזדווגות עם הזכר.
למשל זכרי דבורי
Centris,
חופרים באדמה ומחפשים נקבות, הם רבים ביניהם על כל נקבה שנמצאת וזה שמנצח כופה עצמו עליה. אפשר לקרוא לזה “אונס” (ביטוי אנושי), אך זה לכל הפחות הזדווגות בכפייה.
אך גם פה, התחרות בין הזכרים בוררת את הזכר החזק ביותר עבור הנקבה- זה שהעיף את שאר המתחרים לפני ההזדווגות.
בתרבות בה הורים משדכים את ילדיהם וקובעים לה למי יינשאו, מה ההבדל בין זה לבין אונס? (בחלק מתרבויות אלו יש יחס מאוד חמור כלפי אונס)
ההבדל הוא בין מה חושבים לטוב ומה לרע. ההורים חושבים שהם יודעים מה הכי טוב עבור ילדיהם ולכן קובעים עבורם. בדומה להורים (גם מתרבות מערבית) הקובעים מה ילדיהם יאכלו.