פיזיולוגיה של הלב- ECG Flashcards
ECG
תיעוד התפשטות הפעילות החשמלית של הלב
כמה נקודות חשובות
ניתן לראות דם דיפולריזציה וגם ריפולריזציה
אחרי פעילות חשמלית כלשהי נצפה לראות תגובת כיווץ או תגובת הרפיה
שלושת הגלים המוצגים
- P- מייצג את הדיפולריזציה של העליות
- QRS complex- מייצג את הדיפולריזציה של החדרים
- T- מייצג את הריפוריזציה של החדרים
לא ניתן לראות
- דיפולריזציה של
SA- כי הוא מייצר גל חלש מדי - ריפולריזציה של העליות- כי מתרחשת במקביל לדיפולריזציה של החדרים
מדוע גל ה
P
קט יותר מגל ה
T
בגלל שלעליות יש מסת שרירים נמוכה יותר מאשר החדרים ולכן יוצרים פחות פעילות חשמלית.
בשלושת הנקודות הבאות, אין זרם נטו בשרירי הלב, כך שה
ECG נשאר בקו בסיסי:
- PR segment-
במהלך
AV nodal delay - ST segmenT- כאשר החדרים בריפולריזציה מוחלטת, ותאי שריר הלב המתכווצים בשלב הפלטו. כזכור- יש חפיפה בין הכיווץ של התאים המתכווצים לפוטנציאל הפעולה שנוצר בהם
- TP- החדרים עוברים הרפיה ומתמלאים לחלוטין
מאורעות מכאניים של הלב
האירועים ממכאניים במעגל הלב- כיווץ, הרפייה וכתוצאה מכך שינויים בזרימת הדם דרך הלב, מובאים על ידי שינויים מקצביים בפעילות החשמלית של הלב.
Cardia cycle-
מורכב מזמנים מתחלפים של:
סיסטולה- כיווץ והתרוקנות
דיאסטולה- הרפייה והתמלאות
הכיווץ נוצר כתוצאה מהתפשטות עירור דרך הלב בעוד הרפייה נעשית אחרי הריפולריזציה של שרירי הלב.
החדרים והעליות עוברים מעגלים נפרדים של סיסטולה ודיאסטולה. כל עוד לא נאמר אחרת, המונחים מתייחסים למאורעות המתרחשים בחדרים.
מסתמי הלב
בין העליות לחדרים ובין החדרים לעורקים ישנם מסתמים, שמטרתם למנוע את חזרת הדם לאחור (מאפשר זרימה בכיוון אחד בלבד). הדם שמגיע לתוך העליות אינו עובר דרך מסתם. פתיחת וסגירת המסתמים נעשית בעקבות שינוי בלחצים.
המסתמים המפרידים בין העליות לחדרים – AV Valves:
- מסתם תלת-צניפי Tricuspid – מפריד בין עלייה ימין לחדר ימין.
- מסתם דו-צניפי Mitral – מפריד בין עלייה שמאל לחדר שמאל.
המסתמים המפרידים בין החדרים לעורקים – Semilunar Valves:
- Pulmonary Valve – מפריד בין חדר ימין לעורק הריאה.
- Aortic Valve – מפריד בין חדר שמאל לאבי העורקים.
לחצים בין שני צידי הלב
עליה ימין – 1-5 מ״מ כספית.
בחדר הימני הלחצים נעים בין 5-25 מ״מ כספית.
בחדר השמאלי הלחצים נעים בין 8-120 מ״מ כספית (גדולים בהרבה מחדר ימין).
עובי השריר בחדר שמאל עבה יחסית לזה שבחדר ימין, כדי לאפשר את העמידה בלחצים הגדולים.
Wiggers diagrams-
דיאגרמה שמתארת את המאורעות בו זמנית של מעגל הלב, כולל אק”ג, לחצים, נפחים, פעילות מסתמים וקולות הלב.
mid ventricular doastole
במהלך רוב הדיאסטולה, העלייה עדיין גם בדיאסטולה. ישנה זרימה פנימה של דם מהמערכת הוירידת לעלייה. הלחץ בעלייה עולה במעט על הלחץ בחדר. בגלל הפרש הלחצים המסתם פתוח ודם זורם באופן ישיר מהעלייה לחדר. כתוצאה מכך נפח בחדר ממשיך לעלות אפילו לפני שכיווץ הלייה התרחש.
Lete ventricular diastole
- דיפולריזציה בקוצב הראשי מביאה לכיווץ העלייה והלחץ בה עולה ויותר דם זורם לחדרים. התהליך הזה מתרשחב במקביל לשלב ההשהייה (במעבר בין העליה לחדר). שכן העירור שולח ות גם לעליות אבל גם במורד הספטום
- הדם שזורם לחדרים כתוצאה מהכיווץ גורם להגדלת הלחץ בחדר, אבל עדיין הלחץ יהיה נמוך יותר מזה של העליות.
- בשלב זה החדר עדיין בדיאסטולה. הלחץ בו אמנם גדל, אבל הוא נרפה ומתמלא
End of ventricular diastole-
סיום הדיאסטולה בחדרים מתרחשת בתחילת כיווץ החדרים. בשלב זה, כיווץ העליות ומילוי החדרים הגיעה להשלמה. נפח הדם בחדרים בסוף הדיאסטולה
end diastolic volume EDV,
ובממוצע הוא 134 מל. הנפח בסוף הדיאסטולה היא כמות הדם המקסימלית שהחדרים מכילים במהלך המחזור.
Onset of ventricular systole
אחרי עירור העליות הדחף עובר דרך הקצה המשני על מנת לעורר את החדרים. בגלל ששלב זה הוא בהשהייהף העליות מתכווצות בזמן זה. עד שעירור החדרים הסתיים, כיווץ העליות הסתיים (כדי שהם לא יתכווצו במקביל)
אחרי עירור החדרים, החדרי מתכווצים והלחץ בהם גדל משמעותית. זהו שלב תחילת הסיסטולה. ולחץ החדרים עולה מיד על הלחץ בעליות וגורם למסתם להסגר.
Isovolumetric ventricular contraction
על מנת לפתוח את מסתם אבי העורקים הלחץ בחדר חייב לעלות על הלחץ באבי העורקים. לכן, אחרי שמסתם בין העליה לחדר נסגר, החדר נמצא במצב סגור. החדר ממנסה להתכווץ ללא שינוי בנפח והלחץ בו עולה.
ventricular ejaction
כאשר הלחץ בחדרים עולה על הלחץ באבי העורקים. מסתם אבי העורקים נפתח ושלב הזרמת הדם מתחיל. כמות הדם שיוצאת החוצה מכל חדר במהלך כיווץ נקרא
- stroke volume SV.
הלחץ באבי העורקים גדל בגלל שהדם שמוזרם אליו גדול מהדם שמתנקז לעורקים הקטנים יותר. הלחץ בחדרים קטן כי הדם ממשיך לזרום ממנו. הסיסטולה מורכבת גם מהשלב האיזוולומטרי וגם משלב הזרמת הדם.
End of ventricular systole
- החדרים לא מתרוקנים לחלוטין במהלך שלב פמפום הדם. בדרך כלל רק מחצית מכמות הדם בתוך החדרים בסוף הדיאסטולה מפומפמת החוצה במהלך הסיסטולה שמגיעה לאחר מכן. כמות הדם שנשארה בחדרים נקראת
end systolic volume ESV
. כמות ממוצעת של 65 מל. זוהי כמות הדם הכי מועטה בתוך החדרים במהלך המחזור.
Onset of ventricular diastole
החדרים עוברים ריפולריזציה בסוף הסיסטולה. לאחר מכן הם מתחילים להתרפות והלחץ בחדרים צונח מתחת ללחץ באבי העורקים והמסתם נסגר. סגירת המסתם יוצרת הפרעה בעקומה הלחץ של אבי העורקים
dicrotic notch
Isovolumetric ventricular relaxion
כאשר מסתם אבי העורקים נסגר, מסתם בין העליה לחדר א נפתח עדיין בגלל שהלחץ בחדר עדיין גדול מזה של העליה. כך שדם לא יכול להכנס לחדרים. אורך סיבי השריר ונפח השריר נשאר קבוע. אין שינוי בכמות הדם בעוד החדרים ממשיכים להרפות והלחץ ממשיך לרדת
Ventricular filling-
כאשר הלחץ בחדרים צונח מתחת ללחץ בעליות, מסתם הAV נפתח ומילוי החדרים מתרחש שוב.
שלב הדיסטולה של החדרים כולל את השלב האיזוולמי של ההרפיה ומילוי החדרים.
ריפולריזציה של העליות ודיפולריזציה של החדרים מתרחשים סימולטנית, כך שהעליות בדיאסטולה לאורך הזמן שהחדרים בדיאסטולה. דם ממשיך לזרום מהורידים לעלייה הימנית. מאגר הדם הנכנס בעליות גורם ללחץ בעליות להמשיך לעלות
כאשר מסתם הAV נפתח בסיום הסיסטולה של החדרים, דם שהצטבר בעליה במהלך סיסטולה של החדרים נשפך במהירות לחדרים.
המילוי הזה מתרחש בהתחלה במהירות, בגלל העלייה בלחץ המוגבר כתוצאה מהדם שהצטבר בעלייה. ואז הוא מאט כאשר הדם כבר התחיל לעבור לחדרים. בשלב זה הדם ממשיך לזרום מהורידים הריאתיים לעליה שמאל ודרך המסתם הפתוח לחדר השמאלי
קולות הלב
קולות הלב שאנו שומעים מתרחשים עקב רעדים שנוצרים ע״י פעולת המסתמים וזרימת הדם בלב. הם מתחלקים ל-2:
קול סגירת המסתם המיטרלי והדם שזורם כנגד המסתם הסגור – S1.
קול סגירת המסתם האאורטלי והדם שזורם כנגד המסתם הסגור – S2.
preload
- זהו כוח המתיחה הפועל על שריר הלב לפני שהוא מתכווץ, כלומר שנגרם ע״י נפח ה-
EDV
. מודדים את אורך סיבי הלב בסוף הדיאסטולה ולפני הסיסטולה. - כל ש-
EDV
גדול יותר, האפיניות לסידן טובה יותר (יווצרו יותר קשרים בין אקטין למיוזין), כוח המתיחה עולה ואיתו גם כוח הכיווץ (חוק פרנק סטרלינג). - הפרהלואד
קשור בהחזר הורידי ככל שיותר דם יחזור, ה פרהלואד
יהיה גדול יותר וכוח הכיווץ יעלה.
הגדלת הפרהלואד משמעה
EDV
גדול יותר (למשל, 160 מ״ל). במצב זה ההחזר הורידי יהיה טוב יותר, כוח הכיווץ שפותח את המסתם האורטלי יהיה חזק יותר (בגלל אפיניות הסידן), ולכן
SV ו-EF
יעלו
(נקודת ה-
ESV
נותרת כמעט ללא שינוי – קצת מעל 40 מ״ל).
אפטרלואד
הכח הנגדי הפועל על שריר הלב בזמן שהוא מתכווץ. במילים אחרות זהו הכוח ששריר הלב צריך לפתח כדי לזרוק דם החוצה בזמן הסיסטולה.
תלוי בלחץ הדם – ככל שהלחץ גבוה יותר, ה-אפטרלואד יהיה גדול יותר והלב יצטרך לעבוד קשה יותר כדי לפלוט דם.
אם יש בעיה במסתם האורטלי, גם אז ה-אפטרלואד יהיה גדול יותר והלב יצטרך לעבוד קשה יותר כנגדו.
הגדלת ה-אפטרלואד(ההתנגדות לזרימת הדם) תעלה את לחץ הדם בעורק, וחלק מכוח הכיווץ של הסיסטולה ״יתבזבז״ על המאמץ לפתוח את המסתם העורקי, יגרום לכך שהנפח הפעימה יורד (נשאר יותר דם בלב), ובהתאם גם
EF
ירד. במצב זה ייקח יותר זמן להתחיל את ה
-Ejection, ESV
יהיה גדול יותר (60 מ״ל) ו- EDV כמעט ללא שינוי (140 מ״ל).
הגדלת אפטרלואד נגרמת עקב הסתיידות עורקים, בעיות במסתמים ופלאקים.
כוח ההתכווצות של שריר הלב - Myocardial Contractility
הכוח שהלב מצליח לייצר ב-
PL ו-AL
נתונים.
הוא מושפע מהמערכת הסימפתטית ומאימון אירובי (יכולים להגדיל אותו).
ככל שהקונטרקטיליות טובה יותר, ה-
SV
יעלה ולהיפך.
חוק הלב של פרנק סטרלינג
חוק הלב של פרנק סטרלינג- החוק אומר שהלב באופן נורמלי מפמפם החוצה דם במהלך הסיסטולה את נפח הדם שמוחזר אליו במהלך הדיאסטולה
