כלי דם

Question 1

פיזיולוגיה של המערכ תהקרדיו וסקולרית

Answer 1

המערכת הקרדיווסקולרית היא מערכת סגורה, לכן כל חסם בצינורית יגרום להפרעה בזרימת הדם.

כמות הדם במערכת היא מוגבלת (לא יכולה בכל רגע נתון לספק את כל האיברים בגוף), ולכן יש וויסות מסויים לפי חשיבות האיבר והתפקוד הנדרש מהגוף באותו רגע.

Question 2

מסלול הדם

Answer 2

מסלול הדם - הדם יוצא מהחדר השמאלי בלב אל האאורטה, עובר לעורקים, משם לעורקיקים ולבסוף לנימים – קפילרות (החלק הכי דק במערכת בו מתבצע חילוף החומרים), משם לורידונים, ורידים גדולים, הורידים הנבובים ולעלייה ימין. מחדר ימין הדם יעבור לריאה כדי להתחמצן מחדש, ויחזור לצד שמאל של הלב. וחוזר חלילה

Question 3

כלי הדם

Answer 3

• עורק - הוא כלי דם בעל דופן עבה, נושא דם מן הלב אל איברי הגוף.
• וריד - הוא כלי דם בעל דופן דקה יותר, לכן בעל קיבולת גבוהה,
• המוביל דם מאברי הגוף חזרה אל הלב.
• נים – קפילרה - הוא כלי דם קטן המהווה את החיבור בין העורק לוריד. הוא נמצא באזור הרקמות, רק בו מתקיים חילוף החומרים בין הדם לבין רקמות הגוף. כלומר, בו מתרחשת הדיפוזיה של החומרים המובלים בדם אל התאים ומהתאים חזרה לדם.

Question 4

Microcirculation-

Answer 4

הנימים, העורקיקים והורידונים. בגלל שהם נראים רק במיקרוסקופ, והם ממוקמים בתוך האיבר עצמו.

Question 5

העורקים והורידים בנויים משלוש שכבות

Answer 5

שכבה פנימית - intima-
היחידה שבאה במגע ישיר עם כדוריות הדם. בנויה מתאי אנדותל.

שכבת ביניים – media -
שכבה זו היא רקמת שריר חלק. עבה יותר בעורק מאשר בוריד, לכן פוטנציאל השריר בעורק גדול יותר.

שכבה חיצונית – externa-
רקמת חיבור המחברת את כלי הדם לאזור בו הוא נמצא.

Question 6

שכבות הנימים

Answer 6

הנים אינו מוקף בשריר חלק, הוא בעל שכבה פנימית בלבד.

Question 7

העורקים-

Elastic-Conducting Arteries

Answer 7

• עורקים גדולים שמובילים את הדם מהלב החוצה (למשל האאורטה).
• אלסטיים
• מספקים מעבר מהיר מהלב לאיברים= רדיוס גדול
• רזרבת לחץ- לב מפמפם דם לעורקים. נפח גדול יותר של דם נכנס לעורקים מאשר יוצא בגלל הפרש ברדיוס. בגלל האלסטיות הם גדלים ואז ממירים את האנרדיה האלסטית לאנרגיית לחץ
• סוגר את המסתם האלסטי בזכות תכונה זו

Question 8

לחץ דם-

Answer 8

הכח שמופעל על ידי הדם על קירות כלי הדם.

Question 9

במה תלוי הלחץ הדם העורקי

Answer 9

לחץ דם תלוי בנפח הדם בכלי הדם, ובהענות
compliance\distensibility
של קירות כלי הדם. (=כמה בקלות הם יכולים להמתח)

אם נפח הדם שנכנס לעורקים היה שוה לנפח הדם שיוצא מהעורקים באותו זמן, לחץ הדם העורקי היה נשאר קבוע. זהו לא המקרה.

במהלך סיסטולה, נפח פעימה של דם נכנס לעורקים מהחדרים, ורק כשליש מהדם בעורקים עוזב אותם כדי להכנס לעורקיקים. במהלך דיאסטולה, דפ לא נכנס לעורקים, אך דם ממשיך לצאת מהם בגלל ההחזר האלסטי.

Question 10

Systolic pressure-

Answer 10

הלחץ המקסימלי בעורקים כאשר דם נכנס אליהם במהלך סיסטולה. בממוצע של 120 ממ כספית.

Question 11

Diastolic pressure-

Answer 11

הלחץ המינימלי בעורקים כאשר הדם מתנקז מהם לשאר כלי הדם בהלך הדיאסטולה. בממוצע 80 ממ כספית.

Question 12

pulse pressure.

Answer 12

לחץ הדם מבוטא על לחץ סיסטולי על לחץ דיאסטולי. כאשר מרגישים עורק שקרוב לפני העור, ניתן להרגיש את העורק מתרחב בעוד הלחץ עולה בזמן הסיסטולה בגלל שדם מוזרם לתוכו על ידי החדר השמאלי. מה שאנו מרגישים כאשר מודדים “דופק”, הוא ההפרש בין הלחץ הסיסטולי לדיאסטולי- לא מרגישים כלום במהלך הדיאסטולה, אבל מרגישים התפרצות של לחץ במהלך הסיסטולה. ההפרש הה ידוע כ- pulse pressure.

Question 13

Mean atrial pressure MAP

Answer 13

, הוא הלחץ בממוצע המניע את הדם קדימה לתוך הרקמות במהלך המעגל הלבבי.

בקצב לב במנוחה, בערך שני שלישי מהמגעל הוא בדיאסטולה, ורק כשליש הוא סיסטולה.

לכן, הלחץ הממוצע הוא 93 ממ כספית. (ממוצע משוקלל)

Question 14

Muscular-Distributing Arteries -

Answer 14

• התפצלות של העורקים הגדולים - האלסטים, שהופכים להיות יותר ויותר
  “שריריים” בדופן (יש להם יותר שריר חלק).
• הם מתפצלים לאיברים השונים במקביל: לכליות, למערכת העיכול, לריאות ללא קשר בין האחד לשני.
• יש להם יכולת לעבור כיווץ vasoconstriction והרפיה vasodilatation.

Question 15

וסוקונסטריקציה- בהשפעת

Answer 15

• גורמים מקומיים
• המערכת הסימפטטית- קשירת נוירואדרנלין לרצפטוים אלפא 1 שעל כלי הדם גורמת להיצרותם

Question 16

ואזודילטשן

Answer 16

קשירת נוראדרנלין לרצפטור בתא 2 שעל כלי הדם של שרירי השלד בתגובה לשחרור מטבוליטים

Question 17

Resistance Arterioles – עורקיקים

Answer 17

• התפצלות של העורקים השריריים.
• מווסתים את כניסת הדם לקפילרות.
• בגלל כמותם הגדולה שטח הפנים שלהם בגוף עצום, וכאשר הם מתכווצים הם מעלים את ההתנגדות לזרימה בכל הגוף, מה שמעלה את לחץ הדם.
• שטח הפנים העצום מגדיל את ההתנגדות, והלחץ הממוצע בהם צונח, מה שמאפשר את מפל הלחצים להמשך הזרימה
• הרדיוס של עורקיקים יכול לעבור ויסות עצמאי על מנת להשיג שני תפקודים:
  
  • לשנות את הפיזור של תפוקת הלב בין איברי הגוף, כתלות בצרכים הנוכחים.
  • עוזר לווסת לחץ דם עורקי.

Question 18

שינוי הפיזור של תפוקת הלב בין איברי הגוף, כתלות בצרכים הנוכחים.

על ידי

Answer 18

local control= שינויים בתוך האיבר המווסתים את קוטר כלי הדם

Question 19

local control- תגובה מיוגנית

Answer 19

• גורמים כימיים
• גורמים פיזיים

Question 20

גורמים כימיים

Answer 20

active hypermia- הגברת זרימת הדם בתגובה להגברת הפעילות המטבולית של איזור

אם הלחץ דם הממוצע יורד, יש פחות אספקת דם ויותר הצטברות של מטבוליטים- אז תהיה תגובה מקומית של הרחבת כלי דם כדי להגביר את הפינוי ואספקת הדם.

ולהיפך

Question 21

גורמים פיזיים

Answer 21

מתיחה מביאה לפתיחה תעלות שער מכאניות שמביא לדיפולריזציה שגורמת לפתיחת תעלות מתח לסידן על פני הממברנה של השריר החלק ובכך תהיא להצרת השרירים החלקים. ולהיפך

נניח שמאיזו סיבה הלחץ דם עורקי צנח, המשמעות היא שיש פחות לחץ על הדפנות ולכן הדפנות פחות נמתחות, כלומר פחות דם זורם. ה”רצון” שלהם הוא ישותר דם יזרום ולכן יש הרפיה מיוגנית. תעלות שער מכאניות שמרגישות פחות מתיחה משחרוות פחות סידן ולכן הכיווץ פחות חזק.

ולהיפך. כאשר הלחץ דם גדל על הדפנות, כלומר יש המון דם שמגיע לאיזור, המערכת תגיב בכיווץ מיוגני- על מנת לצמצם את כמות הדם שמגיעה לאיזור

Question 22

ויסות לחץ הדם

Answer 22

extrinsic control

Question 23

extrinsic control

Answer 23

• הורמונלי
• השפעה עצבית

Question 24

הורמונלי

Answer 24

גירוי סימפטטי ליותר תהכליה שתשחרר:

אפינפרין- גם לבתא 2 וגם לאלפא 1

נוראפינפרין- נקשר לאלפא 1 על מנת לגרום להצרת כלי דם כללית

Question 25

השפעה עצבית

Answer 25

נוראנדנלין משתחרר מקצה עצב סימפטטתי ונקשר לרצפטור אלפא 1 כדי להביא להצרתם.

אין עצבוב פראסימפטטי לעורקים ועורקיקים

Question 26

נימים

Answer 26

בכלי הדם האיזון בין הלחץ ההידרוסטטי (הלחץ שרוצה לדחוף את הנוזל החוצה) והלחץ האוסמוטי (שרוצה לשמור על הנוזל בפנים) הוא כזה שהלחץ ההידרוסטטי משתנה לאורך הקפילרה (לחץ גבוה יותר בעורק מאשר בוריד), ומאפשר את יציאת הדם מהעורקים וכניסתו חזרה לוורידים, ובעצם את חילוף החומרים

Question 27

ורידים

Answer 27

• הרדיוס שלהם גדול יותר- ההתנגדות נמוכה יותר
• קירות דקים יותר- פחות שרירים
• פחות אלסטים ויותר נמתחים- קולגן
• בעלי הענות טובה יותר למתיחה. כלומר, יכולים להכיל ולהגדיל יותר את נפח הדם מבלי שיהיה שינוי גדול על לחץ הדם
• ויסות הורידים- יביא להקשחת דופן הוריד ובכך יקטין את הענות הוריד

Question 28

מערכת איזון הורידים

Answer 28

כאשר הדרישה לדם נמוכה, הורידים יכולים לאחסן עם רזרבה בגלל המתיחה הפסיבית שלהם. תחת תנאי מנוחה, הורידים מכילים 60 אחוז מכמות הדם הכללית.

הדם בורידים לא “עומד”, אלא זורם בהם בצורה איטית יותר בגלל ששטח החתך הכללי שלהם גדל בגלל המתיחה. ולכן הדם נמצא יותר זמן בורידים.

כאשר יש צורך בדם המאוחסן, כמו למשל במהלך פעילות גופנית, גורמים חיצוניים מפחיתים את יכולת ההכלה של הורידים ומניעים את הדם העודף מהורידים ללב.

החזרה ורידית מוגברת מגדילה את נפח הפעימה בהתאם לחוק פרנק סטרלינג של הלב.

Question 29

החזר ורידי-

Answer 29

מתייחס לנפח הדם לדקה שנכנס לכל עלייה מהורידים. תזכורת- גודל הזרימה דרך כלי היא ביחס ישיר למפל הלחצים. רוב הלחץ המניע שמופעל על הדם על ידי כיווץ לבבי אבד עד שהדם הגיע למערכת הוירידת בגלל איבוד שקשור לחיכוך (במיוחד במעבר בעורקיקים)

עד הזמן שהדם נכנס למערכת הורידית, לחץ הדם הממוצע הוא רק 17 ממ כספית.

בגלל שלחץ הדם הממוצע שעליות הוא קרוב ל0 ממ כספית, לחץ מניע קטן אך מספיק עדיין קיים על מנת לקדם זרימה של דם דרך הורידים.

Question 30

בנוסף ללחץ הקיים, חמישה גורמים נוספים מגבירים את ההחזר הורידי:

Answer 30

השפעה סימפטטית.

פימפום שרירי שלד

מסתמים ורידיים

פימפום נשימתי

שאיבה לבבית

Question 31

השפעה סימפטטית:

Answer 31

השרירים החלקים הורידים עשירים בסיבים סימפטטים.

גירוי סימפטטי מעורר כיווץ כלי דם, שבאופן מתון מעלה את הלחץ הורידי ובכך את מפל הלחצים.

לורידים יש בדרך כלל רדיוס כל כך גדול, שהצרהה שלהם היא בעלת אפקט פחות על ההתנגדות לזרימה.

נשים לב שבעורקיקים ההצרה גורמת להפחתת הזרימה ובורידים היא גורמת להגדלת הזרימה.

Question 32

השפעה שרירי השלד:

Answer 32

הרבה ורידים גדולים בגפיים נמצאים הין שרירי שלד, כך שכיווץ שרירי דוחס את הורידים.

הדחיסה החיצונית הזו מפחיתה את קיבולת הורידים ומגבירה את ההחזר הויריד.

פימפום שרירי השלד מתנגד לאפקט של כח המשיכה על המערכת הורידית.

• כאשר אדם שוכב, כח המשיכה פועל עליו בצורה אחידה.

כאשר אדם עומד השפעת כוח המשיכה לא אחידה. בנוסף ללחץ הרגיל מכיווץ הלב, כלי דם מתחת לגובה הלב נתונים ללחץ מהמשקל של העמודה של הדם שעובר מהלב לגובה כלי הדם.

הלחץ הגובר הוא בעל שתי השפעות. ראשית, הורידים שנמצתאים תחת הלחץ ההידרוסטטי נמתחים אפילו יותר כך שהקיבולת שלהם גדלה. ולמרות שהעורקים נמצאים תחת אותה השפעה גרביטציונית, הם לא נמתחים כמו ורידים (אין להם את התכונה הזאת)

הרבה מהדם שנכנס לורידים מהנימים נוטה להאסף בורידים של הרגליים התחתונות במקום לחזור אל הלב. בגלל שההחזר הויריד פוחת, תפוקת הלב פוחתת והנפח בסוף הדיאסטולה פוחת

שני מנגנוני פיצוי:

הצניחה בלחץ הממוצע שמתרחשת כאשר אדם עובר משכיבה לעמידה מעוררת גירוי סימפטטי שגורם לוסוקונסטריקשן.

שנית, כאשר אדם מתחיל לנוע, שרירי השלד “מפריעים” לעמודת הדם כך שחלק מהוריד לא נתון ללחץ ההידרוסטטי המלא.

Question 33

שסתומי הורידים

Answer 33

מערכת המסתמים בורידים המורכבת משסתום חד כיווני/שסתום כיסים, שאינו מאפשר לדם לחזור אחורה ולזרום למטה, אלא להמשיך בכיוון אחד בלבד.

Question 34

משאבת מערכת הנשימה

Answer 34

תת לחץ באזור בית החזה – בשל התרחבות בית החזה כנושמים נוצר מצב של תת-לחץ (ששואב את הנוזלים) במקביל לעליה בלחץ התוך בטני (לוחצת על הוריד וגורמת לדם לעלות מעלה), ומשפר את החזרה הורידית לכיוון הלב.

Question 35

משאבת הלב

Answer 35

במהלך כיווץ חדרים, מסתמי ה
AV
נמשכים כך שהם מגדילים את חלל העליות. כתוצאה מכך הלחץ בעליות צונח זמנית מתחת ל0 ממ כספית, ומגדיל את מפל הלחצים בין העליות לורידים כל שההחזר הורידי גדל.

בנוסף, התרחבות מהירה של חלל החדרים במהלך הרפיית החדרים יוצרת לחץ שלילי בחדרים, כך שדם נשאב מהורידים והעליות לחדרים.

Question 36

גורמי בקרה המווסתים את תפוקת הלב

Answer 36

• על קצב הלב
• על נפח הפעימה

Question 37

על קצב הלב

Answer 37

• עצבוב סימפטטי
• עצבוב פראסימפטטי

Question 38

המרכז האחראי לויסות לחץ הדם

Answer 38

נמצא במדולה

Question 39

מקבל אינפורמציה ממקומות שונים על לחץ הדם:

Answer 39

ממרכזים גבוהים יותר במוח – קורטקס, המערכת הלימבית, ההיפותלמוס.

מפרופיורצפטורים – חיישני תחושה במרחב.

מבארורצפטורים – חיישני לחץ (נרחיב עליהם)

מכמורצפטורים – חיישני חמצן בדם

Question 40

שולח פקודות למקומות שונים שישנו את לחץ הדם:

Answer 40

דרך עצב הווגוס המערכת הפרא- סימפטתית תשלח ללב פקודה להוריד את הקצב.

המערכת הסימפטתית – תשלח ללב פקודה להעלות קצב ויכולת כיווץ.

המערכת הסימפטתית – תשלח פקודה לכלי הדם להתכווץ.

Question 41

בארורצפטורים

Answer 41

• חיישני לחץ על האורטה
• חיישני לחץ על עורקי הקרוטיד

Question 42

הנוירונים העולים של הברורצפטורים

Answer 42

שייכים לעצב הנודד

Question 43

הנוירונים היורדים מהמדולה

Answer 43

דרך המערכ תהסימפטטית והפראסימפטטית

Question 44

Orthostatic hypotension

Answer 44

• הבארורצפטורים מגיבים מהר מאוד לשינויים בלחץ הדם ועוזרת לנו לשמור על הומיאוסטזיס בגוף.
• Orthostatic hypotension -
  כשעוברים במהירות משכיבה לעמידה הלחץ יורד במהירות, והמערכת הסימפתטית תגיב ע״י הגברת פעילותה (קצב עוצמת ההתכווצות – בטא 1, ואזוקונסטריקציה – אלפא 1).
• השינויים שהמערכת מבצעת הם זמניים, עד שלחץ הדם חוזר לנורמה

Question 45

תגובת המערכת הקרדיו וסקולרית למאמץ

Answer 45

• בזמן מאמץ, המערכת תפנה יותר דם לשרירים ולמוח על חשבון מערכת העיכול והשתן
• התפוקה הלבבית עולה משמעותית
• ההתנגדות הכללית לא עולה, ואפילו יורדת קצת בעזרת מטבוליזם מקומי ולכן הלחץ דם נשאר יחסית מאוזן.
• בזמן מאמץ, בעזר תהרחבת הנימיות, שטח חילוף החומרים גדל ולכן כמות חילופי החימורים גדלה פי 3