מצגת ראשונה

Question 1

פיזיולוגיה

Answer 1

ענף שמסביר כיצד הגוף עובד. נחקרת מהרמה המולקולרית עד אוכלוסיית מין ספציפי.

הפיזיולוגיה (בניגוד לאנטומיה) משתנה אצל האדם ברגע שהוא מת או חולה (האנטומיה = מבנה גופו, לא משתנה בפתולוגיות או במוות).

Question 2

סוגי רקמות

Answer 2

• שריר
• עצב
• חיבר
• אפיתל

Question 3

הומאוסטזיס

Answer 3

• = שמירה על סביבה פנימית סביב נקודת ייחוס (נפח, הרכב וטמפ׳ נוזלי הגוף) יציבה המתאימה לפעילות מיטבית, למרות השינויים החלים בסביבה החיצונית (למשל שינויי מזג אוויר).
• שיווי משקל דינאמי
• לכל נושא (טמפ׳, חומציות, אוסמולריות וכו׳) יש רצפטורים ספציפיים משלו. המנגנונים בגוף מפצים אחד על השני במקרה שאחד מהם לא עובד.
• בעך סף ויסות מסויים. כאשר עוברים את הסף מתפתחת פתולוגיה

Question 4

set point

Answer 4

נקודת הייחוס הנמצאת במערכת עצבים המרכזית

Question 5

אוסמולריות

Answer 5

איזון המים. הגוף יודע למדוד את ריכוז החלקיקים בנפח מסויים.

שינוי בריכוז מומסים-
חיישנים(ספציפיים ומגובים במידה ואחד מהם לא עובד) בפריפריה מעבירים מידע להיפותלמוס דרך הסיבים העולים- המוח מוציא אפקטור סיגנל בעזרת סיבים יורדים- מערכות הגוף מתחילות לעבוד כדי להחזיר לשיווי משקל.

Question 6

מכניזם לשמירה על הומאוסטזיס:

Answer 6

• Autoregulation (intrinsic) – ברמה המקומית, תגובה אוטומטית של התא לעצמו או לתא שכן. למשל במצב שבו השריר מתאמץ וצריך להזרים לו יותר דם, התא בתוך השריר יפריש חומרים (בעקבות הפד״ח) שיגרמו להרחבת כלי דם ברמה המקומית.
• Extrinsic Regulation – ברמה הכללית, תגובה הנשלטת ע״י מערכת העצבים או המערכת האנדוקרינית (הורמונים). למשל, כשהשריר מתאמץ מערכת העצבים המרכזית מרגישה את פעילות השרירים באמצעות הסיגנלים, והיא תעשה רגולציה מבחוץ שתרחיב את כלי הדם בשריר.

Question 7

פיזור המים בגוף שלנו

Answer 7

• שישים אחוז מים
• מתוכם:
• שני שליש בנוזל התוך תאי, הציטופלזמה- ICF
• שליש בנוזל החוץ תאי- EFC
  
  • רבע מהנוזל החוץ תאי הוא הנוזל בכלי הדם
  • שלושת רבעי מהנוזל החוץ תאי הוא הנוזל הבין תאי. הוא קבוע יחסית. מקיף את כל התאים ומספק להם את צרכיהם.

Question 8

תפקידי המים בגוף:

Answer 8

• זהו התווך שבו מתרחשות כל התגובות.
• נשא המאפשר תנועת חלקיקים מהסביבה החיצונית לגוף, בתוך הגוף ומהגוף החוצה. יש לזכור שלהומאוסטזיס יש סף וויסות מסוים, ואם נעבור אותו הגוף לא יצליח לאזן את עצמו לבד.
• ויסות טמפ׳ הגוף.
• פתולוגיות רבות קשורות למשק המים: שלשול, הקאה, התייבשות, מחלות כליה, בצקות, מחלות הנובעות מפגיעה באקוופורינים (פור=נקב, תעלות מים מיקרוסקופיות בממברנה , פורינים- חלבונים טרנס-ממברנליים).

Question 9

תאים בגוף האדם

Answer 9

בגוף האדם יש כ30 טריליון תאים. המוקפים בסביבה פנימית של נוזל.

ממנו ואליו מתבצע חילוף החומרים.

Question 10

קלוד ברנרד –

Answer 10

• אבי הפיזיולוגיה המודרנית, רופא מהמאה ה-19 שקבע את המונח סביבה פנימית, והבין את המעבר בין הסביבה הפנימית לחיצונית.

Question 11

סביבה חיצונית

Answer 11

כל איבר או חלק בגוף הנמצאים באינטראקציה עם הסביבה החיצונית מחוץ לגוף האדם, נחשבים לסביבה החיצונית.

Question 12

סביבה פנימית-

Answer 12

כוללת את התאים והנוזל הבין תאי, מערכת ההובלה, מערכת העצבים, הכליות. תהליכים המתרחשים בסביבה הפנימית נקראים מטבוליזם.

Question 13

חילוף חומרים מהסביבה החיצונית לנוזל החוץ תאי\סביבה פנימית

Answer 13

• מתרחשת כל הזמן, יש מגע ישיר דרך הריאות (חילוף גזים) או מזון שנכנס לנוזל הבין תאי. שם נעשות תגובות רבות השומרות על הומאוסטזיס –
  Buffer Zone
  . ה-
  ECF
  גם מחזיר לסביבה החיצונית את כל הפסולת שהתאים מפרישים (פד״ח, צואה, שתן).

Question 14

מהנוזל החוץ תאי לנוזל התוך תאי

Answer 14

מהסביבה החוץ תאית החומרים עוברים לתוך התאים, אשר פולטים חזרה לנוזל החוץ תאי את כל הפסולת שהתא לא צריך יותר.

Question 15

סהכ הרכב המים בגוף

Answer 15

• TBW= ICW+ECW

Total Body Water =TBW

Intracellular Water =ICW

Extracellular Water =ECW

ISW= intercellular water

הנוזל החוץ תאי מורכב מ:

פלסמה+ הנוזל הבין תאי

Question 16

מדידת כמת המים במדורים השונים

Answer 16

כמות החומר שנכנס לגוף לא משתנה, אך ריכוזו ישתנה בהתאם לנפח הנוזל אליו הגיע

שיטת המיהול:

Question 17

מדידת כמות המים במדורים השונים:

Answer 17

מזריקים סמן ידוע לתוך הגוף, אחרי התפשטותו במדורים שאנו רוצים לוקחים דגימת דם ומודדים את ריכוזו. משווים את הכמות שהזרקנו לכמות שנמצאה בדם, ומתוך זה מסיקים מה הנפח החדש

Question 18

תכונת הסמנים

Answer 18

• לא רעיל.
• לא חומר שהגוף מייצר בעצמו – כדי שהכמות בגוף לא תשתנה עקב ייצור עצמאי (אם הכמות תשתנה אז התוצאות שלנו ישתבשו).
• יתפזר אך ורק במדור הרצוי.
• לא יופרש מהגוף בזמן הבדיקה (כדי שנדע שהכמות שנתנו היא הכמות הנמדדת).
• אינו משפיע על פיזור הנוזלים בגוף – שלא יהיו לו ריאקציות עם חומרים אחרים בגוף, כי זה ישנה את הכמות הנמדדת.
• קל למדידה.

Question 19

המטוקריט

Answer 19

מדד לנפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח הדם. מבוטא באחוזים.

• כשמעבירים דם בצנטריפוגה תאי הדם אדומים יורדים לתחתית המבחנה, מעליהם כדוריות דם לבנות וטסיות (שכבה יחסית דקה), ומעליהם הפלסמה. יש טווח תקין, בממוצע 55% הוא נוזל הפלסמה, ו-45% התאים בכלי הדם.

Question 20

תכונות משותפות לתאים:

Answer 20

• כל תא מקיים את עצמו – מייצר את האברונים הדרושים לתפקודו, את האנרגיה הדרושה לפעילותו (ע״י תהליכי חילוף חומרים – פירוק גלוקוז, שומן, חלבון), את החלבונים (אנזימים, נשאים, רצפטורים).
• לכל תא יש ממברנה ייחודית שמאפשרת מעבר של חומרים מסוימים בהתאם לצרכי התא, ומגבילה מעבר חומרים אחרים.

Question 21

ליפוזום –

Answer 21

בועית מיקרוסקופית העשויה משכבה כפולה של פוספוליפידים הנסגרים בקצותיהם לצורה מעגלית (מבוסס על מבנה הממברנה). ליפוזומים עוברים במערכת הדם, מגיעים לתא היעד ומתאחדים עם הממברנה שלו, כך שהחומרים הנמצאים בתוך הליפוזום משתחררים אל הציטופלסמה.

בתעשיית התרופות מנסים להחדיר תרופות לליפוזום (שיודע להתאחות עם הממברנה כי הם עשויים מאותו החומר) כדי לטרגט תאים ספציפיים, ולהחדיר חומרים לתוך התא מבלי לפגוע בכל הגוף במהלך הלחימה. כמו בחיסון הקורונה.

Question 22

תהליכי טרנספורט

Answer 22

העברת חומרים בגוף

• מדיום רציף
• דרך ממברנות התאים

Question 23

מדיום רציף

Answer 23

• חומרים עוברים ממקום למקום ללא מחיצות.
  
  • דם בכלי הדם
  • מזון במערכת העיכול
  • שתן
  • נשימה- חמצן דרך מערכת הנשימה

Question 24

דרך ממברנות התאים

Answer 24

תהליכי העברה דרך ממברנות התאים- תהליכי העברה לא ישירים – מעבר חמצן מהבועית לדם ולהיפך, מעבר מים וחומרי מזון מהמעי לדם, מעבר יונים וחומרי מזון לתוך התא ולהיפך (פתולוגיה אפשרית: סכרת).

Question 25

שני סוגי מעברים דרך ממברנות

Answer 25

1. מעבר פאסיבי – אינו דורש אנרגיה, מעבר עם מפל הריכוזים ממקום עם ריכוז גבוה למקום עם ריכוז נמוך, למשל דיפוזיה, העברה מזורזת, אוסמוזה. 2. מעבר אקטיבי – דורש אנרגיה, למשל משאבות נתרן-אשלגן. מעבר כנגד מפל הריכוזים ממקום עם ריכוז נמוך למקום עם ריכוז גבוהה. * מפלי ריכוזים כמקור אנרגיה (מעבר פאסיבי): נמדוד את ריכוז התמיסה בעזרת יכולת הרצפטורים למדוד ריכוזים.

Question 26

סוגי ריכוזים

Answer 26

ריכוז משקלי ריכוז מולרי ריכוז אוסמולרי

Question 27

משקל אחוזי

Answer 27

כמה מומס יש ב100 מל גרם ל100 מל

Question 28

ריכוז מולרי

Answer 28

מספר חלקיקים לליטר מול חלקיקים של חומרים שונים יכולים להיות שונים במשקלם, אך תמיד יהיו זהים בכמות החלקיקים כי מול שווה למספר אבוגדרו של חלקיקים

Question 29

ריכוז אוסמולרי

Answer 29

–ריכוז מולרי של חלקיקי החומר בתמיסה מימית. חשוב עבור אלקטרוליטים שעוברים דיסוציאציה (פירוק) בתמיסה מימית – למשל הריכוז האוסמולרי של NaCl יהיה הריכוז המולרי של Na והריכוז המולרי של Cl.

Question 30

דיפוזיה

Answer 30

פיזור של חומר במורד מפל ריכוזים, מריכוז גבוה לריכוז נמוך שלו. הדיפוזיה היא תנועה עצמית ספונטנית של חלקיקים, תהליך הנגרם בשל תנועתם המתמדת והאקראית של חלקיקי החומר, שנובעת מהאנרגיה הקינטית שלהם. תהליך שגורם לפיזור החלקיקים באופן אחיד. תהליך זה נקרא גם שיווי משקל דינאמי.

Question 31

תנועת בראון

Answer 31

לכל חומר יש אנרגיה קינטית ותנועה (ברמה המיקרוסקופית) תנועה אקראית זו, בגלל האנרגיה הקינטית נקראת תנועת בראון. בגלל האנרגיה הקינטית יש לחלקיקים נטייה להתנגשות אלה באלה. התנגשות זו היא מה שתורמת לפיזור של החומר (דיפוזיה) כלומר, במקום שבו יש ריכוז גבוה של חומר, יהיו יותר התנגשויות מה שיגרום לפיזור ומעבר למקום פחות צפוף, עד למצב שהאנרגיה הקינטית בכל המרחב שווה, ואומנם ההתנגשויות ממשיכות לקרות אבל החומר מפוזר כבר בצורה אחידה תנועה הגורמת לחלקיקים להתנגש אחד בשני. מבחינה סטטיסטית במקום בו יהיה ריכוז חלקיקים גבוה, החלקיקים ידחפו אחד את השני יותר מאשר במקום עם ריכוז נמוך, עד שהם יגיעו לאיזון ויתפזרו באופן שווה על פני כל הנפח שיש להם. השפעה נוספת על התנועה היא טמפ׳ – ככל שהיא גבוהה יותר החלקיקים ינועו מהר יותר ולהיפך. ב-0 המוחלט (בקלווין, 273- מעלות צלזיוס) החלקיקים לא ינועו כלל והתנועה הבראונית תיפסק.

Question 32

טמפרטורה- .

Answer 32

המדד לתנועה הקינטית הממוצעת

Question 33

אפס מוחלט

Answer 33

כאשר אין תנועת חלקיקים בכלל אפילו ברמה המיקרוסקופית.

Question 34

כמה זמן לוקח לדיפוזיה להתרחש

Answer 34

מהירות הדיפוזיה בגוף מתאימה לצרכים הפיזיולוגים שלנו ומתרחשים מאוד מהר. ישנם מנגנונים בגוף כמו המשאבה של הלב שעוזרים בהסעה של החומרים והאצת הדיפוזיה.

Question 35

סיכום הגורמים המשפיעים על דיפוזיה

Answer 35

ריכוז החומר – ככל שהפרש הריכוזים גדל כך השטף גדל. שטח ועובי הממברנה – ככל שהממברנה גדולה מס' החלקיקים שיכולה לעבור דרכה גדל, סך השטף גדל. טמפ׳ – ככל שהיא גבוהה יותר תנועת החלקיקים מהירה יותר, סך השטף גדל. גודל החלקיקים – ככל שהם קטנים יותר הדיפוזיה תהיה מהירה יותר, סך השטף גדל. צמיגות התווך – פחות התייחסנו לזה כי הצמיגות לא ממש משתנה בתוך הגוף (יכול להשתנות מעט כשמתייבשים והדם הופך לצמיגי מעט). אבל בגדול ככל שהצמיגות תהיה נמוכה יותר, סך השטף גדל. מקדם החלוקה שמן/מים (**β)** – חומרים הידרופוביים יעברו מהר כי הממברנה עשויה מפוספוליפידים. חומרים הידרופיליים יעברו לאט יותר. מעיד על כמה מהחומרים בגוף מורכבים מחלקיקים פולריים (מסיסים במים) או חלקיקים ליפידיים. כלומר לחומר שומני יותר יהיה קל יותר לעבור את הממברנה, סך השטף גדל. \*מקדם (**β**) הוא יותר משמעותי משאר הגורמים בהשפעתו על מהירות הדיפוזיה.

Question 36

מאפייני הדיפוזיה- לדעת למבחן

Answer 36

פאסיבית לא דורשת אנרגיה. מתבצעת מריכוז גבוה לריכוז נמוך – עם מפל הריכוזים. תמשך עד לפיזור אחיד של החומר – שיווי משקל דינמי. מהם הגורמים המשפיעים עליה.

Question 37

חשוב- הכרטיסיות הן חלקיותצ, לעבוד במקביל לסיכומים. בחלק הזה חסר חלק של ממברנות שהוספתי לתיקייה וחלק שלם של חוק פיק

Question 38

ממברנת התא

Answer 38

* מעטפת דקיקה. 4-10 ננומטר * ממברנת התא היא סלקטיבית * עקב הגבלת מעבר חומרים ומנגנונים ייחודיים המתרחשים בממברנה נוצר מצב בו הרכב החומרים התוך תאי שונה מהרכב החומרים החוץ תאי. • למצב זה חשיבות רבה בתפקוד התאים בכלל ובתפקוד תאי העצב ותאי שריר. * מחוץ לתא הרבה נתרן ומעט אשלגן * בתוך התא הרבה אשלגן ומעט נתרן. *

Question 39

מאפייני הדיפוזיה

Answer 39

* פאסיבית לא דורשת אנרגיה. * מתבצעת מריכוז גבוה לריכוז נמוך – עם מפל הריכוזים. * תמשך עד לפיזור אחיד של החומר – שיווי משקל דינמי.

Question 40

החומרים שחדירים ולא חדירים לממברנה

Answer 40

סיכום מעבר חומרים דרך ממברנה התא – ממברנת התא חדירה ל - * מולקולות קטנות לא טעונות * מולקולות קטנות לא טעונות קוטביות לדוג' מים (נרחיב) * חומצות שומן סטרואידים. ממברנה התא לא חדירה ל - * מולקולות גדולות לא טעונות קוטביות – כגון גלוקוז * מולקולות גדולה קוטוביות טעונות – כגון חומוצות אמינו. * יונים – כמו Ca+ , Na+