מערכת העצבים האוטונומית

Question 1

מבנה המערכת

Answer 1

• חלק עולה שמביא מידע סנסורי מאיברים פנימיים
• חלק יורד שמפעיל איברים פנימיים

Question 2

שמות נוספים למערת האוטונומית

Answer 2

Visceral sensory and motor system

Involumtary motor system

Question 3

המידע הסנסורי מועבר מאיברים פנימיים על ידי שני סוגי רצפטורים:

Answer 3

• כמורצפטורים- מעקב אחר מאזן פחמן הדו חמצני בדם.
• מכנורצפטורים- מעקב אחר שינויים במצב המכני של האיברים.

Question 4

המידע המוטורי שמועבר אל איברים פנימיים מחולק לשתי מערכות:

Answer 4

• מערכת סימפטטית- fight or flight.
  מגבירה פעילות ומבצעת אקסיטציה
  . מופעלת במצבים בהם יש עליה בחרדה ובמתח ומסיטה אנרגיה לכל המערכות שבהן היא נדרשת.
• מערכת פראסימפטטית- rest and digest.
  מפחיתה פעילות ומבצעת אינהבציה. מופעלת במצבים בהם יש רוגע ונחת ומסיטה אנרגיה לכל המערכות שבהן היא נדרשת.

Question 5

הבדלים בין המערכת הסומטית למערכת האוטונומית

Answer 5

• תפקוד עקב פגיעה בעצב-

חלק מאיברים המעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית יכולים לבצע פעילות כלשהי גם אם העצבוב שלהם נפגע. בשונה מהמערכת הסומטית.

• הבדלים מבניים בחלק המוטורי:

במערכת הסומטית יש נוירון אחד בין חוט השדרה לבין איבר המטרה ועובד עם אצטיל כולין
העצב המוטורי יוצא מהקרן הקדמית של החומר האפור של חוט השדרה דרך השורש
הקדמי אל שריר השלד המשורטט.

במערכת האוטונומית יש שני נוירונים בין חוט השדרה לבין איבר המטרה. הנוירון הראשון עם מיאלין והשני לא.

• Pregangliomic neuron- הנוירון הראשון שיוצא מהקרן הלטרלית שבה נמצאים גופי התאים שלו דרך הקרן הקדמית של החומר האפור של חוט השדרה.
• Autonomic ganglion- המקום בו נמצאים גופי התאים של הנוירון השני
• Postganglion neuron- הנוירון השני שעושה סינפסה עם הנוירון הראשון ומגיע אל איבר המטרה.

Question 6

סיווג ה
autonomic ganglion

Answer 6

• במערכת הסימפטטית,:
  
  • Sympathetic ganglia-paravertebral- נקראים גם השרשרת הסימפטטית
  • Prevertebral ganglia
• במערכת הפראסימפטטית נקראים גם השרשרת הפרהסימפטטית:
  
  • Terminal ganglia

Question 7

סינפסות במערכת העצבים האוטונומית

Answer 7

• סינפסה כולינרגית
• סינפסה אדרנגנית

Question 8

רצפטורים אדרנרגיים

Answer 8

• אלפא 1 – ממוקם בשרירים החלקים של כלי דם ובספינקטר החלק של שלפוחית השתן, וגורם לכיווצם . גורם לעוררות
• אלפא 2 – מבצע אינהיביציה לשחרור נוראדרנלין כדי להפסיק את הגירוי, ע״י פתיחת תעלות אשלגן- וויסות המערכת האוטונומית. גורם לדיכוי
• בטא 1 – מגביר את קצב הלב ועוצמת התכווצות- ופותח תעלות נתרן וסידן גורם לעוררות
• בטא 2 – מרפה את השריר החלק בכלי הדם שבשריר השלד, ובברונכוסים-מקל על מעבר
  האוויר. גורם לדיכוי
• בטא 3

כל הרצפטורים הם מטאבוטרופים הפועלים דרך ייצור
שליחים שניוניים והשפעתם יכולה להיות מעוררת או
מעכבת לפי סוג התעלה שהם פתחו

Question 9

סינפסה במערכת האוטונומית

Answer 9

הסינפסות הן יותר דיפוזיות, יש נוירון אוטונומי
שהוא זה שיעשה סינפסה עם איבר המטרה,
ובקצה שלו יש בליטות המכילות את הווסיקולות-
הנקראות varicosity
הבליטות שופכות את
הנוירוטרנסמיטור מעל איבר המטרה כך שיחסית
מעט נוירונים מפעילים שטח גדול במערכת
האוטונומית )לנוירון אחד יש שליטה על רקמה
יחסית גדולה של שריר חלק(.

Question 10

המערכת הסימפטטית

Answer 10

• פועלת במצבי לחץ כדי לסייע לגוף להתמודד מול האיום.
• תפריש נורואדרנלין ואדרנלין ותפעיל את תא המטרה.
• מבחינת הפריפריה, היא יוצאת מ-
  T1 עד L2-3 .
• מהנוירון הפרה- גנגליוני תמיד ישתחרר אצטיל כולין. מהנוירון הפוסט- גנגליוני ישתחרר נוראדרנלין

Question 11

preganglion neuron

סימפטטי

Answer 11

Thoracolumbar division-
החלק ממנו יוצאים
Pregangliomic neuron
במערכת הסימפטטית, יוצאים מהקרן הלטרלית של החומר האפור בחוט השדרה מגבהים
T1-L2\3
דרך השורש הקדמי.

קצר ועטוף במיאלין

Question 12

post ganglion

סימפטטי

Answer 12

הנוירונים השניים במערכת הסימפטטית יוצאים מהשרשרת הסימפטטית, בהם מתבצעת הסינפסה בין הנוירון הראשון לנוירון השני. לרוב ארוכים ולא עטופים במיאלין

השרשרת הסימפטטית היא מצבור של גנגליונים שמסודרים בכל צד של חוט השדרה:

3 Cervical ganglia

12 Thoracic ganglia

5 Lumbar ganglia

5 Sacral ganglia

1 Coccygeal ganglia

אלו למעשה איזורי המוצא של הנוירון השני. איפה שמסתיים הנוירון הראשון. מבחינה אנטומית השרשרת הסימפטטית נמצאת בחלק הקדמי לטרלי של גופי החוליות.

Question 13

סיב עצב סימפטטי

מסלול

Answer 13

• סיב עצב סימפטטי מתחיל בקרן הלטרי של חוט השדרה הטורקלי והלומברי.
  רב סיבי הפרהגנגליון קצרים מאוד, ועושים סינפסה עם הפוסטגנגליון שגופי התא שלה נמצאים בגנגליון ששוכן ב
  sympathetic ganglion chain (=sympathetic trunk),
  הממוקם בכל צד של עמוד השדרה.
• הסיב הפוסטגנגליון הארוך מוצאו מהשרשרת הסימפתטית, וסיומו על איבר המטרה.
• חלק מהסיבים הפרהגנגליון חולפים על פני הגנגליון מבלי לעשות סינפסה. במקום זאת, הם מסתיימים אחרי השרשרת ב
  collateral ganglia,
  בערך מחצית הדרך בין מערכת העצבים המרכזית לאיבר המטרה. אשר הסיב השני ממשיך את שאר המרחק.

Question 14

הסינפסה בין הנוירון הראשון לשני יכולה להתרחש במספר דרכים:

Answer 14

• הנוירון הראשון נכנס דרך שלוחה ל-
  Sympathetic ganglia
  באותו הגובה באיזור הטורקלי, עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך יחד עם ה
  spinal nerve
  לכיוון איבר המטרה.
• הנוירון הראשון נכנס דרך שלוחה ל-
  Sympathetic ganglia
  עולה או יורד לגובה אחר ואז עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך יחד עם ה
  spinal nerve
  לכיוון איבר המטרה.
• הנוירון הראשון נכנס דרך שלוחה ל-
  Sympathetic ganglia
  לא עושה סינפסה בשרשרת אלא ממשיך ל
  prevertebral ganglia
  שם הוא עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך משם לאיבר המטרה.

מגובה הסרעפת ומטה יש מצבור של
prevertebral ganglia
שנמצאים קרוב לאיברי המטרה הפנימיים- כמו איברי מערכת העיכול, מערכת השתן, הכבד, ומהם יוצא הנוירון השני.

איברי מטרה פנימיים מגובה החוליות מהם יוצא הנוירון הראשון שיעשה סינפסה עם הנוירון השני שמעצבב אותם:

Question 15

בלוטת יותרת הכליה

adernal medulla

Answer 15

• מעוצבבת ע״י המערכת הסימפתטית.
• התאים במדולה של בלוטת האדרנל הם תאי עצב פוסט-גנגליונים סימפתטיים שעברו שינוי והפכו לתאי בלוטה.
• הבלוטה יודעת להפריש אדרנלין לדם יודעת להפריש גם
  נוראדרנלין.
• כשהנוירון הפרה-גנגליוני מגיע לבלוטה, הוא עושה
  סינפסה ומפריש אצטיל כולין. הבלוטה משחררת לזרם
  הדם 80% אדרנלין ו- 20% נוראדרנלין. לכן יש תגובות
  בעלות מהירות שונה, למשל שהמערכת נשארת
  באקסיטציה גם אחרי שנרגענו מהסכנה כי לאדרנלין
  שמשוחרר בכמות גבוהה לוקח יותר זמן להתפנות. זרם
  הדם מעביר את הנוירוטרנסמיטור לאיבר המטרה

Question 16

השפעת הנוראנדרנלין

Answer 16

התוצאה ההתנהגותית לרוב מעוררת, מוכנות למצב חירום.
רק המערכת הסימפתטית מעצבבת את כלי הדם, בלוטת הזיעה ואת השערות על העור

Question 17

רצפטורים במערכת העצבים הסימפטטית

Answer 17

• כלי הדם-
  מעוצבבים בעיקר על ידי המערכת הסימפטטית. על גבי השריר החלק יש רצפטורים אדרנרגיים מטאבוטרופים, והשפעתם יכולה להיות מעוררת או מדוכאת:

אלפא 1- נמצא יותר על כלי הדם באיברים הפנימיים. גורם להיצרות כלי הדם וכך הדם מנותב לשרירי השלד.

בטא 2- גורם להרפיית השריר החלק בכלי הדם שבשריר השלד, מה שמאפשר אספקת דם טובה יותר לשריר.

• לב:

בטא 1- הנמצא בלב מגביר את הדופק ואת עוצמת התכווצות הלב.

• בלוטות זיעה: שייכות למערכת הסימפטטית, עם הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין. ישנם טיפולים שיכולים לחסום אותו ולמנוע מצבי הזעת יתר.
• *זה יוצא דופן.**

Question 18

המערכת הפרה סימפטטית

Answer 18

פועלת במצבי מנוחה לשמירה על המצב התקין בגוף פיתוח מערכת חיסונית, ביצוע פעולות עיכול
ואגירה וכו׳

. תפריש אצטיל כולין ותפעיל את תא המטרה.

Question 19

preganglion neuron

פרהסימפטטי

Answer 19

Craniosacral division-
החלק ממנו יוצאים
Pregangliomic neuron
במערכת הפרהסימפטטית.
יוצאים מה
cranial nerves- 3,7,9,10
ומהקרן הלטרלית מגבהים
S2-S4

Question 20

postganglion neuron

פראסימפטטי

Answer 20

יוצאים מה
terminal ganglia
שרובם נמצאים קרוב לאיברי המטרה שלהם. .

Question 21

סיב הפרא סימפטטי

Answer 21

• סיב הפרהגנגליון הפרהסימפטטי מוצאו מה
  cranial
  , כלומר מהמח, ומה
  sacral-
  החלק התחתון של חוט השדרה. סיבים אלה ארוכים יותר מהסיבים הראשוים הסימפתטיים בגלל שהם לא מסתיימים עד שהם מגיעים ל
  terminal ganglia
  ששוכן בתוך או ליד איבר המטרה.
• הסיב הפוסטגנגליוני הפרהסימפטטי הוא קצר מאוד ומסתיים על התא של האיבר עצמו.

Question 22

סינפסות במערכת הפרהסימפטטית

Answer 22

מהגרעין ב-
CNS
יש פוטנציאל פעולה שעובר עד
האקסון הטרמינלי, בו יש ווסיקולות לאצטיל כולין,
ונשפך אצטיל כולין בגנגליון.
אותו אצטיל כולין פותח רצפטורים ניקוטינים פותחים
תעלות נתרן ובהכרח יהיה אקסיטטורי.
אם יהיה מספיק פוטנציאל פעולה, הוא ירוץ לאורך
העצב הפוסט, יפריש אצטיל כולין באיבר המטרה,
שיכול לעשות או דפולריזציה או היפר-פולריזציה, כי
הוא כבר מוסקריני מטאבוטרופי-זה שנמצא על איבר
המטרה שבמערכת הפרה- סימפתטית

Question 23

סוגי הנוירוטרנסמיטורים במערכת הפרה סימפטטית

Answer 23

• preganglion: אצטיל כולין Ach.
• post ganglion: אצטיל כולין Ach.

Question 24

מיאסטניה גרביס

Answer 24

מחלה אוטואימונית שכיחה יחסית של המערכת האוטונומית,
הפוגעת בתקשורת בין העצב לשריר. נגרמת ע״י נוגדנים
הפוגעים ברצפטורים הניקוטינים בשרירי השלד, לכן המחלה
תתבטא בחולשת שרירי הפנים והשלד- הם לא עוברים
הפעלה

אם יש פחות רצפטורים בשרירי השלד, יהיה יותר קשה
לעורר אותם, והתוצאה תהיה חולשה של שרירים.

הטיפול היום הוא באמצעות תרופות המעכבות את האצטיל
כולין אסטרז ומאפשרת ליותר אצטיל כולין להימצא במרווח
הסינפטי, כך שהרצפטורים הקיימים יכולים לפעול יותר
ולגרום לדפולריזציה בתא הפוסט סינפטי, והשריר יעבוד.
כיום התרופה היא מאוד טובה, לכן רואים פחות ופחות
אנשים הסובלים מהמחלה.

Question 25

תסמונת למברט-איתון – מחלת חיבור עצב שריר

Answer 25

הפרעה במעבר האות העצבי עקב שחרור בלתי מספיק של אצטיל כולין על ידי העצב.
ככל שהתכווצות השריר נמשכת, מצטברת כמות מספקת של נוירוטרנסמיטור כדי לגרום להתכווצות
שריר יעילה יותר .
אנשים החולים במחלה, בהתחלה לא יוכלו ליישר את
הברך, אך לבסוף יוכלו כי האצטיל כולין יצטבר.
כשנסתכל על האנשים שאומרים להם ליישר “חזק
חזק”, בהתחלה הם לא יוכלו, אבל לאט לאט
האצטיל כולין יצטבר והם יוכלו ליישר אותה.

Question 26

תרופות

Answer 26

אגוניסט- חומר הנקשר לרצפטור ומפעיל אותו בדומה לחומר האנדוגני ( חומר שהגוף מייצר בעצמו). מהווה תחרות. נעשה בצורה כימית במעבדה.

אנטגנוסיט: חומר הנקשר לרצפטור. אינו משנה את פעולתו אך מפריע לקישור של החומר האנדוגני ובכך מעכב או מחליש את השפעת הרצפטור

• לדוגמה- פנילאפרים הוא אגוניסט של רצפטור מסוג אלפא 1 (גורם לאקטיבציה של הרצפטור הזה), הוא גורם להיצרות של כלי דם באיזור של חלל האף.
• תרופות ללחץ דם- תרופות מסוג
  non selective beta receptor
  , חוסם רצפטורים מסוג בתא- כלומר מפחיתים את פעילות המערכת הסימפטטית, מוריד את פעילות הלב ומכאן את לחץ הדם. אך מכיוון שהיא לא ספציפית יש השפעה גם על מערכת השנימה וירידה בסוכר.

Question 27

בוטוליניום – בוטוקוס

Answer 27

רעל המדכא הפרשת אצטיל כולין. הוא בעל
רעילות גבוהה, לכן משתמשים בו במינונים קטנים מאוד להרפיית
שריר ספסטי במטופלים עם פגיעה נוירולוגית מרכזית כמו שיתוק
מוחין, לטיפול בהזעת יתר ולהחלקת קמטי הבעה.

Question 28

השפעת רעל האלמנה השחורה

Answer 28

רעל עכביש האלמנה השחורה מגביר שחרור אצטיל כולין.

Question 29

חומרים המעכבים את האנזים אצטיל-כולין-אסטרז

Answer 29

בעקבות עיכוב האנזים יש עליה בריכוז האצטיל כולין בסינפסות. רעלים ממשפחת הזרחנים
האורגנים מעכבים את האנזים באופן בלתי הפיך

חומרים המעכבים את
האנזים באופן הפיך משמשים כתרופות

סרין )גז עצבים(– מעכב את פעילות האנזים ומעלה את כמות האצטיל כולין בסינפסה. נמצא בגז
עצבים, ויעילותו גדולה )נקשר לאנזים באופן בלתי הפיך ומנטרל אותו(. השפעותיו :
 מערכת פרה סימפתטית – האטת קצב לב, כיווץ ברונכים, הפרשת רוק רבה, שלשולים,
הגברת מתן שתן.
 מערכת סימפתטית – הזעה רבה, ירידת לחץ דם עקב שיתוק גנגליונים סימפתטים .
 שרירי השלד – שיתוק עקב דסנסיטיזציה של רצפטורים ניקוטינים בשריר .
אטרופין – מונע את השפעות הסרין. אנטגוניסט החוסם רצפטורים מוסקרינים לאצטיל כולין ובכך
מונע מעודפי האצטיל כולין בסינפסה לבצע את פעולתם. משמש גם ברפואת עיניים )הרחבת
אישונים(, ובהחייאה )הגברת קצב לב(.
בהחייאה - לטיפול בקצב הלב האיטי עקב אוטם בשריר הלב.
בטיפול בהרעלת גז עצבים, מדכאת את תופעות ההרעלה כגון: שלשולים, השתנה מרובה, הזעה
וקצב הלב האיטי.

Question 30

חומרים המעלים את ריכוז הדופמין-נורואדרנלין במרווח הסינפטי

Answer 30

קוקאין ואמפטמינים –מעלה את ריכוז הנוראדרנלין במרווח הסינפטי ע”י חסימת תהליך
ה Reuptake שלו. מצד אחד גורם לעלייה בריכוז ובתחושה הטובה ומצד שני גורם לעליה
בלחץ בדם, הפרעות קצב לב, התנהגות פסיכוטית.
 חומרים החוסמים Reuptake מהסינפסה – חוסמי MAO משמשים לתרופות נגד דיכאון .
 חוסמי בטא – משמשים לטיפול בהפרעות קצב לב ויתר לחץ דם.

Question 31

חומרים המורידים את ריכוז הנורואדרנלין במרווח הסינפטי-

Answer 31

• Methyltyrosine - α - מעכב את פעילות האנזים שהופך טירוזין למולקולה
  L-DOPA .
• Reserpine - מעכב את פעילות האנטיפורט VMAT

Question 32

Dual innervation

Answer 32

• רב האיברים הפנימיים מעוצבבים גם על ידי המערכת הסימפטטית וגם על ידי המערכת הפרהסימפטטית.
• לשתי המערכות האלה יש אפקט נגדי על איבר מסויים.
• בדרך כלל, שתי המערכות פועלות באופן חלקי. כלומר, מידה מוסיימת של פוטנציאל פעולה מתקיים בשתי המערכות המספקות איבר מסויים.
• בתנאים מסויימים, פעילות של אחת המערכות יכולה לשלוט יותר מהאחרת.
• שליטה סימפטטית לאיבר מסויים מתקיימת כאשר קצב יריית הפולסים של הסיבים לאיבר גובר מעל ה
  tone level
  , ובמקביל ירידה של הפרהסימפטטית מתחת ל
  tone level.
• שליטה פרהסימפפטית- הפוך.

Question 33

היתרון בעצבוב הדואלי

Answer 33

• מאפשר שליטה מדוייקת על פעילות של איבר.
• אנלוגיה- כמו שיש ברכב את פדל הגז ופדל המעצור. אפשר להוריד את הרגל מהגז, והרכב יאט. אבל אפשר להוריד את הרגל מהגז וללחוץ על הבלם והרכב יאט הרבה יותר מהר.
• באותו אופן, אחרי שקצב הלב הואץ, אפשר רק לעכב את המערכת הסימפטטית וקצב הלב יואט, אך אפשר גם להפעיל את המערכת הפרהסימפטטית וקצת הלב יואט מהר יותר.

יוצאי דופן:

• עצבוב של כלי הדם הוא רק על ידי המערכת הסימפטטית. (ורידים וקפילרות לא מעוצבבים)
• בלוטות הזיעה מעוצבבות רק על ידי המערכת הסימפטטית.
• בלוטות הרוק מעובבות על ידי שתי המערכות. אך לא כמו בשאר המקומות- המערכות לא פועלות כאנטגוניסטיות זו לזו.

Question 34

Enteric nervous system- autonomic plexus

Answer 34

אלו רשתות סבוכות של נוירונים סימפטטים ופראסימפטטים

המצבור הגדול שלהם הוא באיזור בית החזה, הבטן והאגן.

הם ממוקדים בשליטה על מערכת העיכול, הלבלב וכיס המרה יש להם יכולת לעבוד בצורה אוטונומית לחלוטין ללא מעורבות מוחית, ולכן הם מכונים “המח השני”

Question 35

פתולוגיות של המערכת הסימפטטית:

Answer 35

• Raynaud disease- תגובת יתר של המערכת הסמפטטית לחשיפה לקור. גורמת לשינויים בזרימת הדם (לרוב לכף היד) מובילים להתכווצות כלי הדם, ואז אספקת הדם לאיזור האצבע נפגעת. ההנחה היא שזה קרוה בגלל כמות מוגברת של רצפטורים אדרנרגנים.
• הזעת יתר.

Question 36

השפעות המערכת הפראסימפטטית

Answer 36

– Salivation - SLUDD (יצירת רוק), Lacrimation (יצירת דמעות), Urination (שתן), Digestion (עיכול), Defecation (צואה)

Three Decreases-

• Decrease Heart Rate- מורידה ומחזירה את קצב הלב לקצב נורמלי
• Decrease Diameter of The Airways- מחזירה את קצב הנשימות לקצב נורמלי
• Decrease of The Pupils- מחזירה את האישונים לגודל נורמלי

בדיוק הפוך ממה שהמערכת הסימפטית עושה.

*העור – לא מוזכר במערכת הזאת

Question 37

תגובת המערכת הסימפטטית לעומת המערכת הפראסימפטטית

Answer 37

• התגובה של המערכת הסימפתטית נשארת לאורך יותר זמן מאשר התגובה של המערכת הפרה סימפתטית
• זה קורה מכיוון שאצטיל כולין (שמזוהה יותר עם המערכת הפרה סימפתטית) מתפנה יותר מהר מהמרווח הפרה סינפטי מאשר הנוראדרנלין.
• בנוסף, במערכת הסימפטית יש יותר סיבים פוסט גנגליונים, והם גם יותר מפושטים, מאשר במערכת הפרה-סימפתטית, כך מגיעים יותר נוירוטרנסמיטרים לאיברי המטרה והיא משפיעה יותר מהר, ובנוסף, לוקח יותר זמן לדכא אותה (כי היא יותר מפושטת).
• זה בנוי כך מכיוון שיש לנו כיצורים חיים צורך להגיב לסכנה בצורה מהירה בכל האיברים שיכולים לעזור לי, בעוד שחזרה לשגרה יכולה להיות גם איטית - ולא יהיה בכך חסרון משמעותי.