תרפיית חמצן Flashcards
1
Q
התוויות לטיפול בחמצן
A
- אחת האסטרטגיות הטיפוליות לשימוש בחמצן היא התמודדות עם קוצר נשימה ממקור של היפוקסמיה
2
Q
היפוקסמיה- הגדרה
A
רמות נמוכות של חמצן בדם העורקי
3
Q
מה הטווח התקין של חמצן בדם העורקי?
A
בין 80-100
מיליליטר כספית
4
Q
-היפוקסמיה
טווחים
A
- לחץ חלקי בדם העורקי נמוך מ80 ממ כספית
- מתחת ל55- פגיעה בזיכרון
- מתחת ל40- פגיעה ברקמות
- מתחת ל30- חוסר הכרה.
5
Q
מדוע הטווח גדול?
A
- תלוי גי להמטופל
- באנשים מעל גיל 65 נצפה לערכים גבוהים יותר
6
Q
כיצד ניתן לזהות בעיות בחמצון?
A
- מדדים אובייקטיבים
- מדדים סובייקטיבים
7
Q
הערכת היפוקסמיה-
מדדים אובייקטיבים
A
- על ידי בדיקת גזים בדם העורקי על ידי לחץ חלקי.
- מד סטורציה- היפוקסמיה תהיה שמד הסטורציה מראה 93 אחוז או פחות.
8
Q
הערכת היפוקסמיה- מדדים סובייקטיבים
A
- שינויים בצבע עור
- חולשה
- בחרחורות
- תחושת מאמץ בנשימה
- הזעה
- שינויי הכרה
9
Q
היפוקסיה
A
- ירידה ברמת החמצן ברקמה.
- מושפע על ידי סטורציה, תפוקת לב, המוגלובין, שימוש החמצן על ידי התאים, דיפוזיה חוץ תאית
- תיתכן היפוקסיה מבלי היפוקסמיה- למשל בחסימה, סכרת.
10
Q
איך מעריכים האם קיימת היפוקסיה?
A
- דיווח סובייקטיבי
- חאירו לקיחת מדדים במנוחה ובמאמץ
11
Q
השוואה בין ערכי סטורציה ללחצים חלקיים
A
- בין 94 ל90 על כל ירידה של יחידה ברמת בטורציה, יש ירידה משמעותית בלחץ החלקי של החמצן בדם.
- סטורציה של 90 שווה ללחץ חלקי של 60 ממ כספית= אי ספיקה היפוקסמית
12
Q
לחץ חלקי לפחמן דו חמצני תקין
A
בין 35-45
13
Q
היפוקפניה
A
- מגבירה את הזיקה בין חמצן להמוגלובין, כך שבמצבים של היפוקפניה החמצן לא משתחרר לרקמות ויוביל להיפוקסיה
14
Q
היפרקפניה
A
- היפרקפניה- גורמת לשחרור חמצן מהמוגלובין לרקמות. 5
15
Q
האם הלחץ החלקי של פחמן דו חמצני משפיע על הלחץ החלקי של חמצן בדם?
A
לא
משפיע על חומציו תהדם
16
Q
גורמים שמשפיעים על דרישה לחמצן
A
- Increased rate
- Decreased rate
17
Q
מגבירים את הדרישה
A
- תהליכים דלקתיים זיהומיים- צורכים יותר אנרגיה
- עלייה בטמפרטורת הגוף- כל עלייה של מעלה מגבירה את צריכת החמצן בערך ב20 אחוז.
- טראומות, אחרי ניתוחים, כוויות- תהליכים מטבוליים מוגברים ובעקבות כך עליה בצריכת החמצן
- מצבים של עוררות סימפטטית- כאב, אי שקט, חרדה
- התערבויות רפואיות- פיזיותרפיה, תהליכי אחיות
- בטא אגוניסטים- מעלה את העוררו תהסימפטטית
18
Q
מורידים את הדרישה
A
- משככי כאבים
- סדציה
19
Q
איך אפשר לדעת שמטופל חווה היפוקסיה?
A
- מעבר לנתונים היבשים אפשר גם להתבונן על הבן אדם.
- המוח הוא איבר שמאוד רגיש לירידה בחמצן- הביטוי יהיה שינוי התנהגותי כמו אי שקט, בלבול, חוסר ריכוז, ניתוקים מהסביבה, רמת התמצאות נמוכה.
20
Q
חשיבות הטיפול בהיפוקסיה
A
- מחלת ריאות כרונית היא מחלה סיסטמית-שלא פוגעת רק בריאות אל גם למשל במערכת עצבים
- ברגע שיש ירידה מתמדת בכמות החמצן בגוף יכולים להיות פגיעות קוגנטיביות
- אחת התחלואות הנלוות למחלות ריאה כרוניות זה נפילות (בגלל קוגניציה, שרירים מוחלשים)
21
Q
השלכות נוספות של היפוקסמיה כרונית
A
- יתר לחץ דם ריאתי
- פוליציטמיה
- סבילוץ נמוכה למאמץ
- שרידות נמוכה
22
Q
יתר לחץ דם ריאתי-
A
כי אם יש איזורים פגועים בריאה, כלי הדם סביב אותם איזורים עוברים ואזוקונסטריקציה, זה יגרום ללב לעבוד כנגד התנגדויות מאוד גבוהות ויכול לפתח קור פולמונלה (אי ספיקה לבבית משנית לפגיעה הריאתית). מניעה זיהוי מוקדם של היפוקדמיה
- כשלעצמו גורם לתחושות לא נעימות כמו קוצר נשימה.
23
Q
קור פולמונלה
A
אי ספיקה לבבית משנית לפגיעה ריאיתית
24
Q
פוליציטמיה
A
- עלייה בכמות ההמוגלובין ותאי דם אדומים בניסיון לפצות. זה שלעצמו מעלה את ההמטוקריט. הבעיה זה מעלה את צפיפות הדם והדם יותר צמיגי והלב עובד כנגד נוזל יותר סמיך ועובד יותר קשה.
אסטרטגיה לא טובה כי היא לא מאפשרת קליטת חמצן מוגברת כי הבעיה היא בריאות
- עלייה בכמות ההמוגלובין ותאי דם אדומים בניסיון לפצות. זה שלעצמו מעלה את ההמטוקריט. הבעיה זה מעלה את צפיפות הדם והדם יותר צמיגי והלב עובד כנגד נוזל יותר סמיך ועובד יותר קשה.
25
איך אנחנו יכולים לזהות היפוקסמיה? הסימנים הקליניים
* קוצר נשימה במנוחה ומאמץ.
* דופק גבוה או הפרעו תקצב
* כיחלון מרכזי באיזור השפתיים הלשון והפה
* כיווץ כלי דם פריפריאליים
* קצב נשימות גבוה
* שינויים מנטליים
26
תמיכת חמצן
* חמצן הוא טיפול להיפוקסמיה, לא קוצר נשימה. הכוונה שקוצר נשימה לעצמו לא התוויה למתן חמצן.
* תרופה לכל דבר- צריך מרשם.
27
חשיבות הניטור של החמצן אצל חולים כרונים
* מטופל שמקבל חמצן חייב להיות מנוטר. מטופל עם היפרקפניה כשהדרייב הנשימתי שלהם מתבסס על רמות חמצן בלבד יכולים להגיע לאי ספיקה נשימתית עם חמצן גבוה מדי.
28
מתי פיזיו יכולים לתת חמצן?
* מטופל שכבר מטופל עם חמצן והוא מגיע אלינו לטיפול ותוך כדי מאמץ\טיפול אנחנו רואים שרמת החמצן שלו יורדת.
* מותר אפילו להעלות את רמת החמצן.
29
מתי תינתן תמיכת חמצן?
* בריאים- כדי להגיע לרמת חמצן בדם של מינימום 94-98 אחוז.
* מחלות ריאה כרוניות- יכולים להסתפק ברמות סטורציה של 88-92, בתנאי שמחלת הריאה שלהם מתאפיינת באי ספיקה נשימתית היפרקפני. להרחיב כאן לפי סיוון!!!
30
מתי תינתן תמיכת חמצן לא קבועה?
* בסאקשנים- יש פרק זמן של מספר שניות שבו המטופל לא נושם ויחד עם ההפרשות גם שואבים לו אוויר מדרכי הנשימה. פעולת סאקשן יכולה לגרום לתמט מסויים ולהוריד רמות סטורציה בצורה דרסטית ולכן לפני ומיד אחרי פעוהל לש סאקשן המטופל יקבל תמיכת חמצן.
* מטופלים לאחר ניתוחים עם מספר גורמי סיכון
* תמיכת חמצן בלילה- למשל בלילה הראשון לאחר ניוח.
31
תופעות לוואי של מתן חמצן שלא לצורך לאורך זמן
* ייבוש ריריות- דרכי נשימה, חללי האף, עיניים
* פגים- יכול לגרום לעיוורון
* הרעלת חמצן- חמצן הוא רדיקל חופשי שיכול לגרום לתהליכים דלקתיים של רקמת הריאה.
* תלות- יכול ליצור תחושה של חיבור בין קוצר נשימה למצן.
* מעל 70 אחוז – יכול לגרום לתמט בגלל שינוי היחיסם בין חמצן לניטרו משהו.
32
-מתן לחות
humidifider
* בגלל שחמצן מייבש חשוב לתת יחד איתו משה ושמעשיר את החמצן בלחות.
* נשים לב שבתוך הצנרת יכול להצבר טיפות שיכול להצר את הצנרת ופגיעה בתמיכת חמצן ולכן יש לשנות את הצנרות. זה רלוונטי בצנרת דקה ופחות בצנרת עבה.
33
סוגי תמיכות חמצן
* משקפי חמצן
* מסכות חמצן
* מסכות וונטורי
* מסכה עם אוגר- רזרבואר
* נבולייזר
עמוד 194
34
משקפי חמצן
* קנולה שנכנסת דרך האף ומתהדקת מתחת לצוואר.
* בדרך כלל לא נותנים יותר מ6 ל יטא מכיוון שכמויות גדולות מזה מיבשות מאוד את הריריות.
* הפלואו נע בין 1-6 ליטר לדקה
* שש ליטר של חמצן שווים לבערך 40 אחוז חמצן באוויר החדר הנשאף במשקפי חמצן.
35
מסכת חמצן
* אם המטופל זקוק ליותר מ40 אחוז חמצן או במצבים בהם שמים לו משקפי חמצן אך הוא ושם דרך הפה.
* יקבלו תמיכת חמצן של יותר מ6 ליטר בדקה.
36
ונטורי
* מאפשרת לדעת בדיוק את רמת החמצן המדוייקת שהמטופל יקבל.
* חשוב לחולי
COPD
כדי שלא יכנסו לאי ספיקה נשימתית.
* ישנם שסתומים שונים בצבים שונים עם מבנה שונה כך שכל אחד מספק חמצן האחוזים ספציפיים.
* מצד אחד יש זרימה חזקה של חמצן ומצד שני נכנס כמות מדודה של אוויר החדר- דבר המאפשר לחשב את אחוזי החמצן המדוייקים שהמטופל יקבל.
37
נבולייזר
* מכשיר אינהלציה
* מסיכה עם חיבור לכוסית שבתוכה יש את התרופה
* מבריגים את המסיכה ומחברים לחמצן יחד עם אינהלציה
38
רזורבוויאר- לחדד(!)
* בנוסף למסכה אליה מתחבר צינור חמצן יש שקית נוספת שגם בה יש חמצן.
* נותנים לרזרבואר להתמלא חמצן ואז מחברים למטופל למסיכה.
* במצב זה האוגר עשיר ב100 אחוז חמצן ובנוסף המטופל מקבל 100 אחזו חמצן מהמסיכה כך שהוא נמצא בסיבה שיותר עשירה בחמצן.
39
Low flow system
* מערכות של זרימת חמצן נמוכה.
40
High flow system
* מערכות שתעביר זרימה מהירה של חמצן- כלומר יוצרת מפל לחצים גבוה.
* ככל שהמטופל חלש יותר כיוץ הסרעפת יהיה חלש יותר או מטופל שנושם בקצב נשימות מאוד מהיר, אז כל נפח מתחלף יהיה מאוד קטן.
* אנחנו רוצים שבכל פעימה יכניס הרבה נפח.
* החמצן זורם בזרימה כל כך חזקה, האוויר ימשיך לזרום במהירות יחסית גבוהה ללא תלות במטופל.
41
מסיכת חמצן על טרכאוסטום
collar mask for tracheostomy
* מטופלים שבתהליכי גמילה מהנשמה, שלא צריכים
CPAP
או
BPAP
וצריכים רק חמצן ולחות, אז שמים מעין קולר כזה שמתיישב על הטרכאוסטום ומאפשר להם קבלת חמצן דרכו.
42
שימוש בתמיכת חמצן בטווח הארוך- התוויות
* היפוקסמיה כרונית
43
השפעות
* מעלה תוחלת חיים
* מעלה איכות חיים
* מעלה איכות שינה
* מוריד את מספר האשפוזים החוזים
* מוריד יתר לחץ דם ריאתי, פוליציטמיה
* מגביר פעילות אירובית
44
סיכום תמיכת חמצן
45
סוגים למחוללי חמצן ביתיים
* מחולל נייח
* מחולל נייד
* מיכל- בלון חמצן
46
הריכוז המירבי באמצעות מחולל הוא
5
ליטר לדקה
אם נדרשת כמות גדולה יותר- יש צורך במיכל חמצן שמעניק ריכוז של 100 אחוז.
