חשיבה קלינית Flashcards
1
Q
למה חשוב לנו לדעת את התרופות?
A
- כדי לתזמן את הטיפול שלנו.
- איהלציות מרחיבי סימפונות- נגיע אליו בין 20-30 דקות אחרי קבלת התרופה.
- אינהלציות אנטי דלקתי\אנטיביוטיקה- חשוב שתעשה אחרי הטיפול הפיזיו. כי אם הוא סובל מריבוי הפרשות שהוא כל הזמן מפתח תמטים. אנחנו רוצים שהתרופה תגיע לרקמה הפגועה. אם הרקמה חסומה התרופה לא תגיע לאיזור היעד שלה. לכן אחרי הטיפול שלנו בפינוי הפרשות אנחנו נטייב את הגעת התרופה לאיזור היעד.
2
Q
מה חשוב לדעת כשנראה בדוח הרפואי
A
- לא רק ערך אבסולוטי אלא גם ערך יחסי.
- את הדלתא- אם לא היה שינוי בין הסטטוס שבו הוא הגיע למחלקה לסטטוס עכשיו יכול להיות שפחות “נילחץ” מהנתונים.
3
Q
שאלות נוספות שכדאי שנשאל
A
- האם נעשתה הערכה תפקודית לפני הניתוח? מדד 6 דקות הליכה למשל.
- מה המטופל כבר מצליח לעשות כיום.
- מה הגורם המגביל? עייפות, דה סטורציה, קוצר נשימה? יעזור לנו לכוון את המטרות.
- איכות השינה של המטופל- אצל חולי סיאופידי יש שכיחות גבוה לדום נשימה בשינה.
- כח גס גפיים
- טווחי תנועה
- שיווי משקל ותחושה- נפגעים לעתים במחלות שונות כמו סכרת.
- צבירה של פחמן דו חמצני- יכוון למרכיבי ברונכיטיס או אמפיזמה. חשוב להבין בפרט עם המטופל זקוק לתמיכת חמצן.
- לאן המטופל חוזר? האם הביתה? האם יש מעלית או מדרגות?
4
Q
בדיקות התרחבות לאחר ניתוחים
A
- נבצע גם במנחים ורטקילים וגם במנחי שכיבה. כי נצפה שבגלל הניתוח שרירי הגב שלו ושרירי היציבה יהיו חלשים יותר ואז הסרעפת תתגייס כשריר יציבתי ויהיה פער.
5
Q
מדוע חשוב לנו לדעת על רמות צבירת הפחמן דו חמצני?
A
- חולים שיש להם נטייה לצבירת פחמן דו חמצני בסיאופידי אז מרכז הנשימה מפסיק להגיב לרמות של פחמן דו חמצני. ומתחיל להגיב לרמות של חמצן.
- אם ניתן חמצן כדי לשפר ביצוע במאמץ, ואז נשכאיר אותו עם חמצן כי זה מרגיש לו טוב.
- מה שיכול לקרות שלאט לאט הוא יאט את קצב הנשימות שלו עד לדום נשימה.
- הסיבה היא- מרכז הנשימה מרגיש שיש לו מספיק חמצן והוא מוריד את קצב הנשימות. מה שיגרום להגברה של פחמן דו חמצני בגלל שאין התאמה בקצב הנשימות (כאמור פינוי פחמן דו חמצני נעשה על ידי הגברת קצב נשימות) ואז נוצר חוסר הלימה ומטופל כזה יכול אלבד הכרה ולעשות דום נשימה.
6
Q
שרידות של מרחק הליכה 6 דקות
A
- מתחת ל150 מטר ב6 דקות- שרידות נמוכה.
7
Q
Single breath count test
A
- עושים את זה כשאין יכולת לשלוח לתפקודי ריאות.
- המטופל מתבקש לקחת נשימה עמוקה ולהתחיל לספור עד למצב שהוא לא מסוגל יותר.
- קצב הספירה- 2 ספירות בשנייה אחת.
- מצב תקין- בערך 30 עד 40 ספירות.
- ירידה משמעותית בתפקודי ריאות- מצליחים להגיע ל15 עד 20 ספירות ולפעמים פחות.
- קורולציה ישירה לVC
8
Q
איכות השיעול
A
- מתי לא נרצה לבדוק?- יום ראשון או שני אחרי ניתוח איכות השיעול תהיה פחות טובה ואין טען.
- מטופל בקהילה או מספיק זמן אחרי ניתוח שהכאב הוא לא ממצא משמעותי- נרצה לשמוע איך המטופל משתעל.
- דירוג:
- 0- לא מצליח להפיק שיעול אפקטיבי.
- 1- מצליח לעשות שיעול אחד ולא שיעול כפול
- 2- במצב תקין המטופל מצילח להפיק שיעול כפול
9
Q
איך נוכל לדעת שהמטופל שלנו משתפר?
A
- לפי מחקרים אנחנו יודעים ששינוי במרחק הליכה של 6 דקות של 60 עד 7- מטר זה שינוי בעל משמעות קלינית.
- אם השיפור פחות מזה, הוא לא יחווה את זה כמצב תפקודי שמשתפר.
- שינוי של 14 אחוז ביחס לנתוני בסיס.
- אם היכולת התפקודית שלו הייתה קטנה, אז יכול להיות שעבורם גם 30 מטר יבוא לידי ביטוי
10
Q
מה עוד חשוב לבדוק בראיון?
A
- מצבו הרגשי והנפשי- ידוע שחולי COPD הם בעלי אחוז גבוה יותר של דיכאון וחרדה.
- אפשר לשאול אותם לדרג מ1-10 את מצב הרוח שלהם.
- חשוב שנדע כי כחלק מתוכנית הטיפול שלנו אנחנו יכולים להכניס איכויות תנועה יותר “שמחות”- משהו מהיר יותר, משחקי יותר וכדומה.
11
Q
טרכאוסטום- השלכות
A
- אין יכולת לווסת לחצים
- גורם לתגובות יציבתיות פחות טוב- אם אין צורך או יכולת להפעיל קו ללא מעלים מספיק את הלחצים בבטן אז יכש פחות יכולת לייצב כנגד כח הכובד ויש פחות לחץ על האיברים הפנימיים שלנו ויש פחות “עיסוי” לאיברים הפנימיים.
- אנשים אלה יסבלו יותר מעצירות
12
Q
השאלות שנשאל על מנת לחבר בעיות ומטרות
A
- איך המצב הכללי של המטופל משפיע על מערכות הגוף השונות? (לדוגמה- ניתוח חזה ישפיע על מערכת הקרדיופולמונרית, מערכת השלד, רקמות חיבור)
- מה המשמעות הקלינית של ההשפעות האלה? (לדוגמה- ניתוח יגרום להורדה של נפחי הריאה שתוביל לפגיעה בנפחים, יהיה כאב שיכול לגרום לחוסר אוורור של איזורים מסויימים, תהיה למשל אינבהיבציה לסרעפת בגלל ההרדמה וההנשמה, תהיה חוסר יכולת לפנות הפרשות, חוסר יכולת לשנות תנוחות- פצעי לחץ וסיבוכים פוסט אופרטיביים וכדומה)
- כיצד זה ישפיע על אופן ההתערבות?
13
Q
משמעות קלינית של סראטן, גיל מבוגר, תת תזונה (על מערכת שריר לשד וקרדיופולמונרית)
A
- עייפות
- הפחתה בכח שריר
- תנועתיות חזה מוגבלת
- צלקות
14
Q
קטגוריות שנחשוב עליהן לפי מודל הICF- מבחינת “בעיות”.
A
- Body function
- Activities
- Participation
- לא לשכוח שבכל תהליך של הצבת מטרות- המטופל הוא שותף פעיל בתהליך. נשאל את המטופל מה הכי חשוב לו וככה נתעדף את המטרות.
15
Q
לעשות חזרה על מודל ה
ICF
A
