תהליך איסוף הנתונים Flashcards
1
Q
תהליך איסוף הנתונים
A
- איסוף מידע
- זיהוי בעיות
- תכנית טיפול ראשונית
- מעקב, שינוי וסיום
2
Q
איסוף מידע
A
- רשומה רפואית- בסיום נעילה השערות לבעיות צפויות, רציונל להתערבות, גורמי סיכון\סיבוכים, אמצעי זהירות שיש לנקוק בשל מחלו תרקע או תרופות שנוטלים.
- ראיון- מטרות להבין מהמטופל מה מפריע לו ומה מגביל אותו
- בדיקה- ממצאים תפקודים ופיזיקליים להערכת השפעת המחלה.
3
Q
זיהוי בעיות
A
- לאחר איסוף המידע יש לאתר את גורמי היסכון לסיבוכים ובעיות וכן גורמים מקדמי זיקום
- הגדרת בעיות- בין אם קשורות לטיפול פיזיו ובין אם לא.
- כדאי להכין רשימת בעיות לפי סדר חשיבות.
4
Q
תוכנית טיפול ראשונית
A
- לאחר הצבת מטרות, יש לבצע תעדוף ולקבל החלטה כיצד מתחילם טיפול. טיפול “ראשוני”- זה מאוד דינאמי.
- מטופל הוא שותף פעיל בתהליך הצבת מטרות
- יכולות להיות קצרות וארוכות טווח.
5
Q
מעקב, שינוי, סיום
A
- הערכה חוזרת של בעיות\מטרות באמצעות כלי מדידה אובייקטיבים וסובייקטיסים ורענון מטרות ובעיות.
- סיום טיפול- אם המטרות הושגו או מסיבות אחרות.
- הכנת מכתב סיכום טיפול.
6
Q
קטגוריות לאיסוף נתונים
A
- קבלה רפואית
- קבלה סיעודית
- דוח ניתוח
- מעקב אשפוז- follow up
- ייעוצים- פיזיותרפיה, תזונה, רופאים מומחים
- בדיקות- הדמיה, מעבדה, תפקודי ריאות
- אילו נתונים עוד חסרים להשלמת התמונה?
7
Q
קבלה רפואית
A
- האינפורמציה לגבי תאריך הקבלה למחלקה- כמה זמן עבר מהרגע שהוא הגיע למחלקה ועד הטיפול הפיזיו.
- איזו מחלקה הוא מטופל
- האם הגיע למיון או ישר לחדר נתיוח
- סיבת הפנייה
- אבחנה עיקרית
- נראה את הסיכום ומחלות הרקע של המטופל
- תלונות סובייקטיביות של המטופל
- אומדן רפואי- סימנים חיוניים (דופק, לחץ דם, חום וכו)
- ממצאים פיזיקלים בבדיקה ביום שהמטופל הגיע.
8
Q
קבלה סיעודית
A
- הנתונים והאומדן שנעשה על ידי הצוות הסיעודי.
- מידע שלא נמצא בקבלה רפואית- עם מי מתגורר? משפחה תומכת או לא? מקת ניידות, שימוש באביזר עזר, סכנה לנפילות.
9
Q
דוח ניתוח
A
- באיזה יום נעשה הניתוח
- מועד תחילת ההרדמה וסיומה (ההרדמה יכולה להיות ארוכה יותר מהניתוח)- ככל שמשך ההרדמה ארוך יותר הסיכון לפתח סיבוכים הוא גבוה יותר. (מעל שלוש שעו תזה דורם סיכון לסיבוכים)
- תנוחת הניתוח- האם יש איזורים מסויימים שבסיכון לסיבוכים נשימתיים.
- סוג ההרדמה- כללית או אפידורלית. כללית מעלה את הסיכון לסיבוכים פוסט ניתוחיים.
- אינפורמציה לגבי הנקזים וכמה. ככל שמספר הנקזים גבוה יותר זה גורם להפרעה מגבלתית.
- האם יצא מהניתוח שהוא עבר אקסטובציה (חזר לנשום בכוחות עצמו) או לא עבר אקסטובציה והוא עובר מורדם ומונשם להתאוששות.
10
Q
מעקב באשפוז
follow up
A
- סיכום על פי תאריכים של אותם ביקורי רופאים במחלקה במהלך היום.
- אינפורמציה לגבי שינוי בטיפול תקופתי
- התוויות נגד לטיפול
- האם יש שיפור או נסיגה
11
Q
ייעוצים
A
- דיווח של רופאים מקצועיים או אנשי צוות נוספים שהוזמנו לתת יעוץ לאותו מטופל.
12
Q
בדיקות
A
- מעבדה- שם נחפש מידע לגבי רמת המוגלובין, טסיות, אלבומין, קרישה, רמות נתרן אשלגן. בטיפול נמרץ נחפש בדיקות של גזים בדם. להכיר את הנורמות.
- הדמיה
- תפקודי ריאות
13
Q
לגבי בדיקות מעבדה
מה חשוב לנו
A
- חשובה לנו המגמה
- מה היה בקבלה ומה יש עכשיו
- מה הדלתא
- זה ישפיע על סוג הטיפול שנעשה
14
Q
נורמות של מדדי מעבדה- חזרה
A
15
Q
טיפול תרופתי- סוגים והשפעות
A
- קבוע- תרופות שעלולות להפשיע על הטיפול הפיזיו
- נוכחי- חמצן
16
Q
התוויות נגד לטיפול פיזיותרפי נשימתי
A
- תסחיף ריאתי סימפטומתי- מטופל כזה יקבל מיד טיפול אנטיקואגולנטי. מרגע הטיפול אנחנו צריכים לראות שהסימפטומים נעלמים ורק אז נוכל להגיע ולטפל במטופל. הטיפול לחולי תסחיף ריאתי לא סימפטומי יהיה למטרות אחרות. אין לנו דרך לטפל בזה ישירות. אין אמצעי בטיפול הפיזיו שיכול לעזור בהמסת הכריש.
- תפליט פלאורלי סימפטומי- הצטברות נוזלים בקרומי הריאה. מפריעים להתפשטות הריאה ויגבילו את הנפח הריאתי. לא כל תפליט ריאתי יביא לקליניקה. הטיפול הפיזיותרפי לא נועד להקטנת התפליט. הדרך לטפל בזה בדרך כלל זה נקז, ניתן לטפל אחרי ניקוז בעזרת הנקז.
- חזה אוויר- עם סימפטומי הוא חייב להיות מנורז ורק אז נקיים טיפול.
- בצקת ריאות סימפטומטית. קליניקה מאוד דומה לתסחיף ריאתי.
- סטרידור- קול נשימה פתולוגי שהוא סימן לבצקת במיתרי הקוך. ברגע שיש בצקת כזו נוצרת הפרעה לזרימת האוויר בשאיפה ונשיפה מסכנת חיים. המטופל חייב לעבור טיפול רפואי. כל טיפול פיזיו כרוך בהעלאה בצריכת החמצן ואם קיימת הפרעה בזרימת האוויר אנחנו מכניסים את המטופל למצוקה נוספת.
- טרומבוציטופניה- ירידה משמעותית ברמת הטסיות בדם. רמתם התקינה בין 140-450 אלף. מדברים על מצב שמתחת ל20 אלף. לא נקיים שום טיפול שכרוך במגע וניידות מחשש לדימומים.
17
Q
סימפטומים לתסחיף ריאתי
A
- קוצר נשימה במנוחה
- כאבים בחזה
- כיחלון
- ירידה ברמת סטורציה
- שיעול יבש וטורדני
- תחושת עייפות מאוד גדולה
18
Q
סימפטומים לתפליט פלאורלי
A
- עלייה בקצב נשימה
- ירידה בעומק הנשימה- שיוביל לעלייה בעבודת הנשימה
- תבנית נשימה אפיקלית
- יכול לגרום לירידה בסטורציה
- עלייה בתחושת קוצר נשימה
19
Q
ראיון
A
- ראיון הוא חלק מהבדיקה כבר. בזמן הראיון אנחנו ערים לאיכות הדיבור, שפת גוף, נינוחות, אורך המילים ומספר המילים, מוטיבציה וכדומה. (“אינפורמציה בלתי מילולית”)
- מי המטופל שאנחנו הולכים לראיין? במחלקה כירורגית או ביום החמישי לאחר הניתוח, או מטופל ביתי למשל.
- היקף הראיון, עומקו וסוג השאלות (פתוחות או סגורות), יותאמו למצבו של המטופל.
- כל ראיון יתייחס לבירור אודות הסימפטומים הנשימתיים- כמה זמן נמשך, מה מקל, מה מחמיר, מה המגמה וכדומה.
20
Q
סוגי מטופלים
A
- אקוטים- נתכנן ראיון קצר יותר בהיקפו, אולי נמעיט בשאלות פתוחות.
- כרוניים\ לא אקוטי- אפשר לקיים ראיון ארוך יותר ומקיף יותר.
21
Q
סימפטומים נשימתיים שנתייחס אליהם
A
- תחושת קוצר נשימה
- שיעול
- נוכחות של ליחה
- תחושה של כאבים באיזור בית החזה
- צפצופים
- (בכל ראיון עלינו להתייחס על איכות השינה של מטופל- לא נח מספיק וזה יכול להשפיע על מהלך היום ועל הטיפול. לשאול גם איך הוא ישן, מבחינת תנוחה וכאלה)
22
Q
סוגי מגבלות נשימתיות
A
- הפרעות חסימתיות- ריאה גדולה יותר, מנופחת. מצבים שהבם לידי ביטוי להפרעות בזרימת אוויר. אין בעיה להכניס אוויר בהתחלה, אלא בהתרוקנות הריאה. בהתדרדרות המחלה תיתכם שתהיה השפעה על האינספיריום
- הפרעות רסטרקטיביות- הפרעה מגבלתית. אין קושי בזרימות. האוויר יוצר בקלות החוצה אבל קיים קושי להכנסי אוויר. בעיה בנפחים של הריאה.
23
Q
סוגי הפרעות רסרקטיביות
A
- ריאתיות- למשל תמט, דלקת ריאות
- חוץ ריאתיות- כל אותם פתולוגיות שעוטפות את בית החזה ומפריעות להתרחבותו- לדוגמה תפליט פלאורלי, חזה אוויר, פתולוגיות מבניות של בית החזה, מצבים נוירולוגיים ומוסקולוסקלטיליים
24
Q
הפרעות חסימתיות
A
- COPD
- ברונכיאקטזיות
- CF
- אסטמה
25
Q
דוגמה להפרעה רסטרקטיבית
A
- פיברוזיס ריאתי
26
Q
דוגמאות למחלות נשימתיות מסווגות
A