Brainscape's Knowledge GenomeTM


Top Flashcards (Certified)
All Flashcards

נשימתית > ילדים > Flashcards

ילדים Flashcards

1
Q

שלבי התפתחות הריאות בעובר

A
  • phase 1- embryonic period
  • phase 2- pseudoglandular period
  • phase 3- canalicular period
  • phase 4
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q
  • phase 1- embryonic period
A
  • משבוע 3-5
  • בסופו הפיצולים העיקריים של הריאה קיימים ונראה חלוקה לשני ברונכוסים ראשיים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q
  • phase 2- pseudoglandular period
A
  • שבוע 6-16
  • 4עד שבוע 16 מתפתחים כל הדורות של דרכי האוויר מהטרכיאה ועד הברונכיולות הסופיות.
    מתחילה התפתחות של רקמה סחוסית
    שבוע 10- מופיעה הסילייה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q
  • phase 3- canalicular period
A
  • משבוע 17-24
  • מתפתחות ברונכיולות רספירטוריות ובועיות
  • הגבול אוויר-דם מתחיל להופיע
  • בשבוע 24- מתחיל להיווצר הסורפקטנט ולכן משבוע זה העובר יכול לחית מחוץ לרחם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

עיקר היווצרות הסורפקטנט

A

שבועות 30-34

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה עושים במקרה של לידה מוקדמת?

A

נותנים זריקת סטרואידים שמאיצים את ייצור הסורפקטנט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

phase 4

A

כל המנים קיימים וממשיכים להתפתח.
חלק מהברונכיאולות הסופיות הופכות לרספירטוריות.
נוצרות סקרלות שמאוד דומות לבועיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה מייחד סקרלות?

A

מאוד דומות לנאדיות אבל בעלות אפילת עבה יותר- רקמה שיכולה לאפשר חלוף גזים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה קורה לאחר השלב הרביעי בהתפתחות?

A

מבנה הריאות הושלם אך גם לאחר הלידה ההתפתחות הריאתית נמשכת.
מספר הנאדיות הולך וגדל מ20 מיליון ועד 300 מיליון בועיות בגיל 8.
אם ילד עבר כריתה של אונה ריאתית- עד גיל 8 נוכל לראות הווצרות של רקמה ריאתית דשה. לאחר גיל 8 הרקמה תתפוס את המקום ללא היווצרות של בועיות חדשות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

fetal lung liquid

A
  • בתוך הריאות של העובר קיים נוזל שדומה בנפחו לנפח הפוקנציונלי.
  • המבנה הריאתי נבנה סביב אותו נוזל
  • בלידה טבעית- בית החזה עובר סחיטה והנוזל נפלט החוצה
  • קיסרי- לעתים צריך לעשות שאיבה. שכיחו תגדולה לסיבוכים ריאתיים בלידה קיסרית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

התפתחות הסרעפת

A
  • מתחילה את התפתחותה משבוע 3 ומסיימת את התפתחותה בשבוע 10
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

נשימה עוברית

A
  • ניתן לצפות בא.ס בטרימסטר השלישי בתנועות נשימה כהכנה לנשימה עצמאית מחוץ לרחם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

הבדלים אנטומים בין מבוגר לילד

A
  • תינוקות נושמים מהאף
  • גודל הטרכיאה
  • קירות הברונכוסים
  • הנקודה הצרה ביותר בדרכי האוויר
  • רקמות לימפתיות
  • איברים פנימיים
  • מבנה הצלעות
  • אורוור
  • סיליה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הסיבה שבגינה תינוקות נושמים מהאף

A
  1. הלשון שלהם גדולה ביחס לחלל הפה
  2. הבדל אנטומי בעצבוב של דרכי הנשיהמ שנותן לילד אפשרות לנשום ולאכול בו זמנית עד גיל 3-4 חודשים. מכאן שחסימה באף תגרום לקושי באכילה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

גודל הטרכיאה

A
  • מבוגר- 15 ממ
  • ילד- 5 ממ
  • הקוטר דרכו זורם האוויר בילד הוא 1 ממ לעומת מבוגר שם זה 11 ממ

קוטר צר=התנגדות גבוהה= עבודת נשימה עולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

באיזה שלב מערכת הנשימה של ילד נהיית דומה לזה של מבוגר?

A

סביבות גיל 13-14, שכבי החזה של ילד נראה כמו של מבוגר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

השלכות קליניות לגודל הטכיאה

A
  • סכנה לבצקת טרכיאלית באיזור מיתרי הקול משנית לאחר אקסטובציה.
  • לא נטפל בילד שעה אחרי אקסטובציה כי נפחד מספאזם- שיוסיף הצרות לטריכאה המוצרת גם ככה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

קירות ברונכוסים

A
  • בילד יש יותר בלטות, סחוס ורקמות חיבור ופחות שרירים
  • הסחוס שיש לו לא כל כך קשיח- סכנה לקריסה.
  • לילד יש פחות שרר חלק- אינהלציה עובדת על שריר זה ולכן יעילוהת אצל ילדים פחותה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

איך נותנים אינהלציה לילדים?

A
  • עד גיל 6-8 חודשים ניתן לשים את התינוק באוהל שבתוכו יש אינהלציה.
  • המשאף הרגיל מתחבר ל”חדר אוויר”- שמים את המסיכה על הפנים של המטופל, לוחים על המשאף והילד לוקח 10 נשימות דרך המסיכה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

הנקודה הצרה ביותר

A
  • מבוגר- איזור מירי הקול
  • ילד- איזור הקריקואיד- איזור נמוך יותר עם הרבה סיליה כך שחסימה יכולה להגרם הרבה יותר מהר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

רקמות לימפתיות

A

אצל ילדים יש הרבה רקמות לימפתיות- שקדים ושקד שלישי שלעתים קרובות מוגדלים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

איברים פנימיים

A
  • אצל ילד גדולים יחסית.
  • הלב ובלוטת התימוס שאחראית למערת הלימפה גדולים יחסית.
  • הלב תופס כ50 אחוז מהארך הטרנסברסלי של בית החזה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

בלוטת התימוס

A

נספגת באיזור גיל 12 ואת תפקידה תופס מח העצם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הבלים מבניים הצלעות

A
  • צלעות התינוק הוריזונטליות ולכן אין לו את תנועתיות ידית הדלי.
  • חולשה יחסית של השרירים הבין צלעיים כך שהילד סומך בעיקר על הסרעפת.
  • המרווח הבין צלעי נראה גדול יותר אצל ילדים בגלל שהצלעות הוריזונטליות וגם בגלל שההתגרמות של הצלעו תעדיין קטנה. הן מאוד סחוסיות ולכן המרחק בינהן נראה גדול יותר
25
Q

מה גורם לצלעות לשנות את הזווית?

A
  • מעבר לשלב העמידה- סביבות גיל שנה
26
Q

סרעפת

A
  • אצל ילדים שטוחה ולכן פחות יעילה.
  • הילד אמנם מתבסס על הסרעפת כשריר נשימה אבל גם היא פועלת לרעתו.
27
Q

אוורור

A
  • הזווית ההוריזונטלית של האחז של הסרעפת בשילוב עם הענות גבוהה של בית החזה- בגלל הצלעות והסחוסים, גורמים לכך שיש בסך הכל אוורור ונועתיות פחות טובים של בית החזה בזמן שאיפה.
28
Q

מדוע האוורור פחות טוב?

A
  • בזמן שאיפה נהיה לחץ שלילי בבית החזה- בגלל שכלוב בית החזה יותר סחוסי וחלש הלחץ השלילי במצבים פתולוגיים יכול לגרום לריטרקציה של בית החזה.
29
Q

סיליה

A
  • אצל תינוקות ובמיוחד פגים- הסיליה לא מפותחת, התעלות הקולטרליות לא מפותחים עד גיל 2-3 שנים.
  • בגלל כמות הבועיות המועטה, שטח הפנים לשחלוך גזים יורד.
  • ילד- 2.8 מטר רבוע
  • ילד- 32 מטר רבוע
  • מבוגר- 75 מטר רבוע
30
Q

הבדלים פיזיולוגיים בין מבוגר לילד

A
  • ההעינו תהריאתית של תינוק קטנה משל מסוגר, במיחד בפגים כשיש חסר בסורפקטנט
  • הענות בית החזה בתינוק גבוהה לעומת מבוגר- לכן בית החזה של תינוק לא יכול להתנגד טוב ללחץ השלילי ושלמור על נפח פונקציונלי.
  • נשימה סרעפתית
  • מטבוליזם
  • השפע היפוקסיה
  • זמן שינה
  • לחץ סגירת הבועיות
  • יחסי אוורור-פרפוזיה
31
Q

מצוקה נשימתית אצל תינוקות

A
  • תינוק לא יכול להגדיל את נפח הריאה ולכן יגביר את קצב נשימותיו= טכיפניאה. נשים לב שטכיפניאה אצל תינוק שנולד גבוה גם כך ויש להכיר את המדדים בגילאים השונים.
  • נשימת כנפי אף כדי להקטין את ההתנגדות ולהגדיל את זרימת האוויר.
  • רטרקציות בין צלעיות.
  • תינוק במצוקה נשימתית על רקע לבבי יהיה לרוב בפשיטה של הצוואר.ו
32
Q

head bobbing

33
Q

סיבי שריר של הסרעפת

A
  • הסרעפת אצל מבוגרים כוללת 50 אחוז סיבים מסוג טוני.
  • בתינוק 25 אחוז
  • ואצל פג 10 אחוז

מכאן שהסרעפת של ילדים מתעייפת מהר יתר

34
Q

קצב מטבולי אצל ילדים

A

מהיר יותר- צריכת החמצן גבוהה יותר והיפוקסמיה תגיע מהר יותר

35
Q

השפעת היפוקסיה אצל ילדים

A
  • תגרום להאטת קצב לב והתכוצות של כלי דם בריאה.
  • אצל מבוגר קורה הפוך- הגברת קצב לב והרחבות כלי דם.
  • זה חשוב לנו כמטפלים- אם מטפלים בפג ובמהלך טיפול יש ברדיקרדיה יש לעצור את הטיפול.
36
Q

שינה

A
  • תינוקות יכולים לישון עד 20 שעות ביום
  • 80 אחוז מהזמן שינה שלהם הוא REM
  • בזמן שנת רם יש ירידה בטונוס= אינהיביציה של השרירים הבין צלעיים, מה שגורם לירידה ב
    FRC
    כי בית החזה שוקע.
  • אם מסתכים על תינוק ישן שנת רם רואים את הפנים שלו תנועות בלתי רצוניות ולעצים תנועה פרדוקסלית של בית החזה וזה תקין.
  • נשימה פרדוקסלית אצל תינוק ישן- תקין
37
Q

לחץ סגירת הבועיות

A
  • דומה ללחץ ה
    FRC
    כלומר כשהילד מוציא אוויר לאחר נשימה בנפח מתחלף יש מיקרו תמטים בריאות.
  • כל בועית שנמאצת בתמט היא יותר קשה לפתיחה- כלומר המצב ההתחלתי התקין הוא לרעתו של הידל.
38
Q

מדוע אצל ילדים הרבה פעמים נשמע אנחות בנשימה מאומצת

A
  • התינוק יוצר סוג של
    PEEP
    ומעלה את הלחץ בבית החזה. הוא מפעיל את הבטן במקום שהנשיפה היה פסיבית
  • שכיבה על הבטן תיצור לחץ על איברי הבטן שידחפו את הסרעפת- כך שהסרעפת תהיה פחות שטוחה דבר שישפר את הוצאת האוויר וישפר את יעילותה
39
Q

יחסי אוורור-פרפוזיה
שכיבה על הצד- מבוגר

A
  • מטופל שוכב על הצד כך שבית החזה הוריאה נתמכת על גבי המיטה.
  • בחלק התחתון יש פחות לחץ בגל כח הכובד לעומת החלק העליון והבועיות יהיו יותר קטנות ויאפשרו שינוי בנפחם בצורה טובה יותר מכאן שהאוורור שלהם יהיה טוב יותר בחלק התחתון.
  • מבחינת סרעפת- מאפשרת לריאה בחלק התחתון אוורור טוב יותר מכיוון שהיא עגולה יותר בחלק התחתון. איברי הבטן דוחים את הסרעפת לצורה כיפתית יותר בחלק התחתון.
40
Q

יחסי אוורור פרפוזיה בילד

A
  • בחלק התחתון בגלל שינויים פיזיולוגים אצל ילדים, הבועיות יהיו במצב של מיקרו תמטים כך שיהיה קשה לפתוח אותם והאוויר יעבור לאיזור עם התנגדות נמוכה יותר בחלק העליון.
  • בית חזה “פלאפי” לא יתרחב כנגד המיטה להיווצרות של לחץ שלילי
41
Q

בחלק הזה יש שקופית עם מדדים קליניים והבדים בין קבוצות גיל

42
Q

הטיפול הפיזיותרפי אצל תינוקות

A
  • הטפול יהיה קצר יותר. הטיפול בילדים גורם לסטרס ויש לכך השלכות על מדדים
  • הטכניקות של הטיפול לא נראות נעימות להורה- לכן יש להסביר להורה מה אנחנו עושים, אפשר להדגים עליו ולהסביר שהבכי של התינוק זה בגלל הלח ולאו דווקא כאב.
43
Q

הטיפול הנשימתי בילדים- קריטריונים

A
  • הערכה
  • קביעת מטרות
  • טיפול
  • הערכה מחדש
44
Q

הבדלים במתן חמצן בין ילדים למבוגרים

A
  • בירידה קלה של סטורציה סביבות 94 אחוז- יכול להסתפק בחמצן סביבתי. שמים את הצינור לידו ודרכו מתקבלת כמות החמצן.
  • אם לא מספיק- עוברים למשקפיים דרך האף.
  • מתן חמצן בהוד
  • אם זה לא מספיק- NIV
  • אם אין ברירה- טובוס דרך האף או דרך הפה- קודם דרך הפה, ואז דרף האף.
  • טרכיאוסטום- אם הילד לא מסתדר עם טובוס דרך האף.
45
Q

סוגי
NIV
ילדים

A
  • nasal bipapa
  • מכשיר ואקוטר
  • מסיכה שנותנת מתן חמצן באחוזים גבוהים בלחץ חיובי בלי טובוס
46
Q

הערכה

A

אצל תינוקות נסתכל על השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, האם השיג אבני דרך שתואמים לגילו.
* מישוש- כמו מבוג. רק עם אצבעות
* ניקוש- לא עושים\האזנה- אותו דבר עם סטטוסקופים ייעודיים
* תפקוד- בהתאם לאבני דרך
* בדיקות מיוחדות- תבחין זיעה אם יש חדש לס.פ, ספירומטריה.

47
Q

אינדיקציות לטיפול

A
  • הפרשות
  • תמט, דלקת ריאות- לא באופן אוטומטי
  • ילדים עם ניוון שרירי מקבלים טיפול פיזיו לפחות פעם ביום. ברוב המקרים על ידי ההורים.
  • RDS, BPD- כשיש קושי בפינוי הפרשות
  • CF
  • ברונכיאקטזיות
  • לםני ואחר אקסטובציה. לפני כדי שיגיע לאקסטובציה בורה כי טובה, אחרי כדי לפנות הפרשות
  • לאחר ניתוח.
  • מחלות רסטרקטיביות- האוורור הריאתי ויכולת השיעול שלהם נפגעים ויש להם החמרות נשימתיו מאוד קשות על רקע פנאומוניה.
48
Q

השפעות הניתוח

A
  • בזמן הרדמה מערכת הנשימה מורדמת כולל הסיליה.
  • יש הצטברות של הפרשות.
  • ילד לאחר ניתוח הוא כאוב ומאוד קשה לגייס אותו לשיעול.
  • ינשום מבר ושטחי ככל שהצלקת גבוהה יותר ולכן הסיכון לפתח תמט אחרי ניתוח הוא מאוד גדול.
  • במקום שבו יש תמט אין אוורור- יש הצטברות של הפרשות מה יוצר קרקע פורייה לחיידקים ולכן הופעה של חום לאחר ניתוח יכולה להיו סממן לסיבוך נשימתי.
  • זיהום יכול גם לקרות בגלל החתך הניתוחי
49
Q

קונטרא אינדיקציות יחסיות

A
  • כשלא צריך טיפול
  • ילד לא יציב המודניאמית
  • דימום ריאתי
  • בצקת ריאות
  • לחץ תוך גוגולתי מוגבר
  • אסטמה בשלב חריף

מדוע יחסי? יש מקרים שעלי לשקול טיפול. יעילוץ מול נזק

50
Q

ק.א מוחלטת

A
  • גוף זר
  • תסחיף ריאתי
  • חזה אוויר לא מנוקז- בחזה אוויר מנוקז מומלץ לטפל.
  • PLT- תרומבוציטים. חשש מדימום בגלל טכניקות מנואליות.
51
Q

הטיפול הפסיבי הנשימתי בילדים

A
  • clapping- אם סית זחה קטן נעשה מודיפיקליות עם האצבעות.
  • shaking, vibration- בעכיקר ויברציות. יש גם מעין ויברטורים קטנים שעושים רטט שההורה יכול לטפ לבילד.
  • שבלייה- טכניקה מצויינ תלילדים. עובדת על קיבוע בית החזה העליון ועידוד נשימה סרעפתית. בעיקר חולי ס.פ
  • manual hyper inflation
  • אמבו- מכניסים אוויר בלחץ ועוזבים וזה מחקרה את השיעול.
  • מתיחות
  • שאיבה- רק כשצריך ולא כרוטינה. נשאב לאותם ילדים שיש להם שיעול פרודקטיבי ולא אפקטבי.
  • סידור תנוחתי לילדים
52
Q

סידור תנוחתי לילדים

A
  • צריך 20 דקות- קשה לגייס ילדים
  • לא שמים ילד במנח של טרנדלנבורג
  • ניתן לעשות מודיפקציות לילדים
53
Q

מדוע לא שמים ילדים בטרנדלנבורג

A
  • העלאת הלחץ התוך גולגלתי
  • רפלוקס- חזרה של תוכן קיבה לכיוון הוושת.
54
Q

התאמות תנוחתיות

A
  • השכבה גבוהה אם יש הצטברות ליחה באיזורים עליונים
  • השכבה על הצד
55
Q

דגשים לטכניקות פסיביות אצל ילדים

A
  • החזקת ראש- עד גיל 5 חודשים הילד לא מחזיק את הראש בכוחות עצמו.
  • מיקום ביצוע טכניקה- בית החזה קטן מאוד.
  • תזמון עם אכל ואינהלציות
  • קושי במעקב אחר הנשיפה- בגלל שתינוק נושם באופן תקין בקצב גבוה יותר, אנחנו יכולים לגרום בטעות להפחתה בקצב ודה סטורציה. לכן הטיפולים קצרים יותר
  • הדרכת הורים- רק בילדים כרוניים
56
Q

תזמון אוכל ואינהלציות

A
  • לא נבצע טיפול שעה לאחר אוכל
  • תזמון אינהצליות- עדיף לעשות אחרי טיפול אינהלציה של מרחיבי סימפונות ולפני אינהלציה של סטרואידים\אנטיביוטיקה
57
Q

טיפול פסיבי בילד מונשם ומורדם

A
  • על טפול בילד מונשם עם הפרשות מסתיים בסקשן
58
Q

נטיפול האקטיבי

A
  • יכול להיות מגיל שנה-שנתיים.
  • הטיפול דורש מאיתנו להכיר את עולמות התוכן של הילדים כדי לגרום לגיוס שיתוף פעולה.
59
Q

טכניקות טיפול

A
  1. כל הפעלה- תלוית גיל. הליכה, הקפצות, הרצות, משימות תלויות זמן וכדומה.
  2. ACBT- ילדים גדולים ובני נוער
  3. טריפלו, פלאטר, קניליפלחו
  4. בועות עם מים- דורש שאיפה חזקה יותר, הארכת אקספיריום, השאיפה יוצרת מעין ויברציות ואקספיריום מאומץ.

נשימתית (15 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2025 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions