טיפול קשוב Flashcards
1
Q
Wellbeing
A
- נזכור שהטיפול שלנו אמנם נקודתי בריאה- “באדי פאנקשיין” אבל יש לו השפעה על דברים אחרים.
- איך זה שאדם לא מצליח לקחת נשימה מלאה משפיע למשל על מצב הרוח שלו- דכדוך וכדומה.
- נשימה היא דבר מאוד הישרדותי. כאשר אדם עסוק בהשרדות קשה להגיע לרובד הגבוה יותר.
- יש לקחת בחשבון את רמת המודעות העצמית של המטופל- יש כלים מסויימים שאפשר ליישם עם מטופל מסויים לעומת כלים אחרים לגמרי שניישם עם מטופל אחר שאולי יש לו רמת מודעות\ערות נמוכה יותר.
- מה האמונות של הבן אדם? האם אופטימי למרות המחלה, לעומת אנשים שחושבים ש”זהו”- גזר דין מוות.
- תחושת מסוגלות עצמית- האם אדם מסוגל לקחת את עצמו בידיים לעומת אנשים שהם בדפוסי חשיבה והתנהגות הרסניים.
- כל הפסקה הזאת מטרתה להראות- שלמרות שמגיע אלינו מטופל עם אבחנה מאוד ממוקדת, נזכור שיש מעבר לאבחנה הנקודתית אדם עם תפיסות, אמונות, דופסי התנהגו וחשיבה כי זה ישפיע על הכלים בהם נשתמש.
2
Q
בעיות שכיחות באדם החווה קשיי נשימה-
A
- נהוג לחלק את הבעיות ברמת
body function.
של מערכת הנשימה ל3 בעיות עיקריות: - עבודת נשימה מאומצת ותחושת קוצר נשימה.
- היגיינה ברונכיאלית- הצבטרות של כיח וקושי בפינוי.
- נפחי ריאה
3
Q
חשיבות זיהוי הבעיה הדומיננטית
A
- כאשר נזהה את הבעיה הדומיננטית יותר זה יעזור לנו לבנות טיפול מיטבי. יכול להיות מצב של שילוב בעיות. למשל וקצר נשימה הנובע מתמט כתוצאה מליחה אשר גורמים גם לירידה בנפחי ריאה.
- הרבה פעמים נצטרך להבין בעצמנו מה קדם למה (הביצה והתרנגולת).
4
Q
במידה ונזהה ששלושת הבעיות קיימות- איך נדע במה להתמקד?
A
- גם כששלושת הבעיות קיימות- חשוב להבין מה הכי מציק למטופל ובזה נתמקד.
5
Q
עבודת נשימה מאומצת ותחושת קוצר נשימה- סיבות שכיחות
A
- הפרעה מגבלתית או חסימתית
- בעיה בפרפוזיה
- כאב
- חוסר הלימה בין צריכת חמצן ליכולת לספק אותו
- פחד או חרדה- קוצר נשימה בעצמו יכול ליצור פחד וחרדה, וגם פחד וחרדה כולים ליצור קוצר נשימה. יכול ליצור מעגל אכזר.
- סטרס תזונתי- מאזן נוזלים (אפילו חיובי שיכול לגרום לבצקת)
- תהליך זיהומי סוער
6
Q
עבודת נשימה מאומצת- איך זה יבוא לידי ביטוי בבדיקה
A
- נשימה מצומצת (לרוב מאוד חזית, אפיקלית)
- דיווח על תחושת קוצר נשימה
- תחושות של לחץ\מתח
- מועקה בחזה
- כניסת אוויר מוחלשת עם או ללא קולות פתולוגיים- אם קוצר הנשימה הוא על רקע התקף חרדה לא יהיו שום סימנים אחרים חוץ מכניסת אוויר מוחלשת
- ירידה במדדי האוורור ובהמשך במדדי החמצון
7
Q
הגיינה ברונכיאלית- סיבות שכיחות
A
- הפרעה חסימתית או מגבלתית. עם מחלות רקע (דלקת ריאות, סיסטיק פיברוזיס) או ללא מחלות רקע (למשל אחרי ניתוח וקשה לקחת אוויר ולהשתעל)
- כאב
- פחד מכאב
- מאזן נוזלים- כדי שהליחה תוכל להתפנות בקלות היא צריכה להיות נוזלית. אם היא צמיגה מדי היא נדבקת לדפנות וקשה להוציא אותה.
- איכות האוויר- באיזורי זיהום אוויר, עישון פסיבי.
- סטטוס תזונתי- אם מטופל חלש ויש לו המון כיח, ללא אנרגיה מספקת הוא לא יצליח לאוורר את הריאות ולהשתעל.
8
Q
הגיינה ברונכיאלית- איך זה יבוא לידי ביטוי בבדיקה
A
- ירידה במדדי אוורור ובמשך מדיי חמצון- כשיש הצטברות של ליחה אז קודם נראה ירידה במדדי האוורור והתחלה של צבירה של פחמן דו חמצני ורק אחר כך נראה ירידה של חמצן.
- נשימה מצומצמת
- כניסת אוויר מוחלשת עם קולות פתולוגים של חרחורים.
- שיעול לא אפקטיבי לח או פרודקטיבי.
9
Q
נפחי ריאה- סיבות שכיחות
A
- כאב- כתוצאה מטראומה, נתיוח וכדומה. יגרום למטופל לקחת נשימות קטנות יותר.
- פחד- אופייני לאנשים אחרי ניתוח. חשובים שנשימה עמוקה למשל תפתח את התפרים. חלק מפחדים מכאב. מכאן שחשוב לאזן כאב לפני הטיפול.
- חולשה- סיסטמים (דלקת, חום וכדומה), מקומיים (כמו מצבים נוירולוגים או שרירים)
- הפרעה מגבלתית- השמנה, רמות שריר שלד- קיפוזיס, עקמת, שברים, תסחיף ריאות משמעותי, או למשל ניתוחים.
- מוטיבציה- אנשים שהם מדוכדכים, אז כל הפעולות היזומות יהיו נמוכות.
- סטטוס תוזנתי- יכול להשפיע על הכח של השרירים. מכאן החשיבות לאסוף רמות אלבומין.
- מצבי די-קונדישנינג ואחרי הנשמה ממושכת. כל מצב של שכיבה ממושכת והנשמה לאורך זמן אז המטופל נמצא בחוסר פעולה מוחלט (של כל השרירים ושריר הסרעפת גם).
10
Q
נפחי ריאה- איך זה יבוא לידי ביטוי בבדיקה
A
- ירידה במדדי חמצון\ אוורור- ירידה בהתרחבות, ירידה בסטורציה, עלייה ברמת פחמן דו חמצני
- נשימה מצומצת
- כניסת אוויר מוחלשת עם או בלי קולות פתולוגיים- תלוי בבעיה נוספת שלו.
- ירידה בחוזק שרירי נשימה
- עבודת נשימה מאומצת- יעלה את קצב הנשימות, שימוש בשרירי עזר.
- שיעול לא אפקטיבי- או כחכוחים, או שיעול אחד ולא כפול וכדומה. הרי אם לא מסוגלים לקחת נשימה עמוקה אז קשה ליצור מספיק לחץ.
- התרחבות בית חזה מופחתת אשר תושפע ממנחים ומרמת מאמץ.
- קושי נשימתי בלילה- כאשר יושבים או עומדים הסרעפת עובדת ונעזרת בכח הכובד שמושך למטה, כאשר שוכבים אז הסרעפת לא עובדת עם כח הכובד (בעמידת ראש אז בכלל יהיה קשה). אם הסרעפת הולכת ונחשלת מטופלים ידווחו על מצוקה נשימתית שהם הולכים לישון.
11
Q
במה נחשוד שנראה צבירה של פחמן דו חמצני בלילה אבל בשעת ערות לא?
A
- בשנת
REM
רק הסרעפת פועלת כשריר נשימה ולא שרירי בית החזה. - אם יש אדם עם מחלה שבה הסרעפת מתחילה להחלש אז בסופו של דבר נראה שתהליכי האוורור לא מיטביים וזה יבוא לידי ביטוי בצבירה של פחמן דו חמצני בלילה.
- זה יהיה סימן מקדים להתקדמות והחמרה של המחלה.
- בשעות ערות הכל יהיה תקין
12
Q
מדוע מתרחש קוצר נשימה- מבחינה פיזיולוגית?
A
- אין הלימה בין הדרישה הנשימתית ליכולת לספק את החמצן ולאוורר את הריאות.
- כדי לספק את הדרישה לחמצן עבודת הנשימה מתגברת. וזה כשלעצמו יוצר מעגל סגור.
- שרירי הנשימה צורכים הרבה אנרגיה, וכשגיוסם עולה כך גם הדרישה לחמצן שלהם עולה.
- כלומר- גיוס שרירי הנשימה הוא לא פיתרון מיטבי.
13
Q
איך נגדיר חווית קוצר נשימה?
A
- סובייקטיבי: מטופל מודע לנשימה שלו- למאמץ הנשימתי. (זה הרכיב החשוב בהגדרה. האם המטופל מרגיש את זה).
- אובייקטיבי: נזהה עבודת נשימה מאומצת. שימוש בשרירי עזר, אקספיריום מאומץ, קצב נשימות גבוה מהרגיל, דגם נשימה לא מיטבי. חוסר סינכרון.
14
Q
איך למשל יראה בנאדם בראיון עם קוצר נשימה?
A
נראה בראיון למשל שמטופל מדי פעם לוקח פתאום נשימות עמוקות.
15
Q
מה הסיבות השכיחות לקוצר נשימה- מצבים פתולוגיים?
A
- תהליך סיסטמי וממוקד- בחולים עם מחלות ריאה כרוניות (לא רק מחלות ריאה) אחד המאפיינים הבולטים זה נוכחות של דלקת נמוכת עוצמה ובנוסף יש תהליך דלקתי של הרקמה עצמה בפרנכימת הריאות.
- קיבולת נמוכה למאמץ- בגלל ההשפעה הכרונית
- dynamic hyper inflation
- דלקת מקומית
- פעילות יתר נשימתית
- חרדה
16
Q
ברמה הסיסטמית
A
- שרירים זה איבר שמאוד נפגע במחלות כרוניות- בפועל נראה שחוזקם וסיבולתם נפגעים. ברמת המיקרו יש ירידה בכמות המיטוכנדריות והפעילות אירובית ברמת התא הולכת וקטנה. היכולת של השריר לנצל חמצן נפגע. מכאן שהמסלולים האנאירובים יותר זמינים לעבודה.
- שינוי ביחסים בין הסיבים הלבנים לאדומים- יש פחות סיבים אירוביים והיכולת לקלוט ולנצל את החמצן הולכת וקטנה.
- לא רק שרירי פריפריה -גם שרירי נשימה. סרעפת זה שריר ברובו טייפ 1, זה שריר מאוד סיבולתי. אותם תהליכים פתולוגיים פוגעים בסרעפת ותורם לחווית קוצר נשימה במאמץ.
17
Q
Hyper inflation dynamic
A
- תופעה שאופיינית למחלות ריאה חסימתיות בלבד (לא מגבלתיות)
- בזמן של מאמץ הריאה, בנוסך לנפח שארתי גבוה גם ככה, הנפח השארתי הולך וגדל על חשבון הנפח המתחלף והמטופל מגיע למצב שלא נשאר לו אפשרות להכניס אוויר.
- נזכור שלחולים חסימתיים לוקח יותר זמן להוציא אוויר.
- בזמן מאמץ הדרישה לחמצן הולכת וגדלה ואותם חולים חייבים להגביר את קצב הנשימות, אז הם מעלים את קצב הנשימות, בגלל שההוצאת אוויר אורכת יותר מהכנסת האוויר, יש מצב שאוויר הולך ונצבר כי לא כל האוויר יוצא. הסרעפת הולכת ומשטחת ואין מקום להכניס עוד אוויר וחייבים לעצור להסדיר את הנשימה.
- מצב הפיך.
18
Q
דלקת מקומית
A
- יוצרת תהליך מתמשך של הרס הרקמה.
- זוהי מחלה פרוגרסיבית ולכן יש עוד ועוד איזורים שמתפקדים פחות טוב.
- נוצר מצב של שטח מת אוורורי ושאנט שיכול להוביל להיפוקסמיה
19
Q
פעילות יתר נשימתית
A
- שרירי הנשימה לא נחים לרגע וצורכים הרבה חמצן.
- גם במנוחה צריכת החמצן מוגברת.
- מכאן שבסידורי מנח מסויימים ניתן לתת לאותם שרירים “מנוחה” ולנתב את החמצן לצרכים אחרים. המטרה תהיה למצוא מנחים ותנוחות גם במנוחה וגם באימון בהם ניתן להוריד ולייעל את עבודת הנשימה, זאת כדי לחסוך את הבזובוז על שרירי נשימה ולהזרים חמצן שלרירים אחרים.
