תרגול לאחר חזרה על החומר - שיעור שביעי Flashcards
א. ברוך יכול לבקש לחזור בו מההודיה, הן לפני והן אחרי שהורשע, אך עליו להצביע על נימוקים מיוחדים, כדי שיותר לו
לחזור בו.
תשובה מפורטת:
* הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
* התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו לאחר הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
§250, סעיף 153 לחסד”פ.
ד. אף תשובה אינה נכונה, משום שיש צורך ברשות בית המשפט לבצע את כל הפעולות לעיל.
תשובה מפורטת:
חלופה א’ - העלאת טענת חוסר סמכות מקומית או טענת פגם או פסול בכתב האישום, בשלב שלאחר תחילת המשפט, תהיה ברשות בית המשפט בלבד (§195, סעיף 151 לחסד”פ).
חלופה ב’ - בכל שלב של המשפט, נאשם רשאי לחזור בו מהודיה בכתב אם ניתנה לו הרשות מבית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו (§250, סעיף 153 לחסד”פ).
חלופה ג’ - בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש (§275, סעיף 165 לחסד”פ).
ד. יעל היתה רשאית לתקן את נימוקי הערעור שלה בתום טענותיה רק ברשות בית המשפט. יעל תוכל לחזור בה מערעורה לאחר שנסתיימו טענות בעלי הדין רק ברשות בית המשפט
תשובה מפורטת:
* מערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקי הערעור.
* מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין יחזור בו רק ברשות בית המשפט.
* מכאן שיעל רשאית לתקן את נימוקי הערעור רק ברשות בית המשפט.
* מאחר שנסתיימו טענות בעלי הדין, רשאית יעל לחזור בה מערעורה רק ברשות בית המשפט.
סעיפים 204 ו-206 לחסד”פ (ספר 5, פסקה 380).
א. בכל שלב של המשפט נאשם רשאי לחזור בו מהודיה שנתן, ברשות בית המשפט. התיר בית המשפט חזרה מהודיה לאחר הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין, אם יסודה בהודיית הנאשם.
תשובה מפורטת:
נאשם רשאי, בכל שלב של המשפט, לחזור בו מהודיה שנתן, בין שהודה בכתב לפני תחילת המשפט ובין שהודה במהלך המשפט, ברשות בית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו. התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות (§250, סעיף 153 לחסד”פ).
ד. לא, אלא אם כן תינתן רשות בית המשפט
תשובה מפורטת:
משלא טען הנאשם מיד בתשובה לאישום טענת “במקום אחר הייתי” או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית המשפט.
ב. אם הנאשם הסכים, יהיה רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, ותוצאות החזרה מהאישום, יביאו לזיכוי הנאשם.
תשובה מפורטת:
חלופה ב’ - בהסכמת הנאשם רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום בכל עת ועד להכרעת הדין. חזר בו התובע מהאישום, בהסכמת הנאשם, רשאי בית המשפט לבטל את האישום (§70, סעיף 94 לחסד”פ).
חלופות א’, ג’ ו-ד’ - בכל עת שלאחר תחילת המשפט, רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום, למעט, אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום. כאשר הודה הנאשם בעובדות שאין בהן כדי להביא להרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט בלבד. חזר בו התובע מהאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום (במקרה זה, רשאי התובע להגיש את כתב האישום מחדש). חזר בו התובע מהאישום לאחר תשובת הנאשם, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום (במקרה זה, לא ניתן להגיש שוב את כתב האישום) (§70, סעיפים 93, 94 לחסד”פ).
ג. התובע רשאי לעיין בעדויות המומחים מטעם ההגנה רק לאחר שנתן לאמנון לעיין בחומר החקירה. אמנון יוכל להשמיע את עדויות המומחים מטעמו, גם אם לא נתן לתובע לעיין בהן, אם ניתנה רשות בית המשפט.
תשובה מפורטת:
בעבירה מסוג פשע או עוון רשאי התובע לעיין בעדויות המומחים מטעם ההגנה רק לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו ההזדמנות לעיין בחומר החקירה של התביעה. סירב הנאשם לאפשר לתובע לעיין בעדויות המומחים מטעמו, הוא לא יוכל להשמיע אותן, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט (§135, סעיפים 83, 84 לחסד”פ).
ג. במקרה הנוכחי הסנגור אינו זקוק לרשות בית המשפט.
תשובה מפורטת:
* הכללים הבאים יחולו על הפסקת ייצוג בידי סניגור:
א. סניגור שהנאשם העמיד לעצמו - חייב בייצוג הנאשם רק לצורך ההליך המשפטי הספציפי שלגביו הועמד (למשל, לצורך הדיון בפני הערכאה הדיונית או לצורך הדיון בפני ערכאת הערעור); הוא אינו רשאי להפסיק את הייצוג במהלך אותו הליך, אלא ברשות בית המשפט.
ב. סניגור שמינה אותו בית המשפט - חייב בייצוג הנאשם לצורך כל הליך שיפוטי בעניינו של הנאשם, לרבות בערעור; הוא אינו רשאי להפסיק את הייצוג, אלא ברשות בית המשפט.
* מאחר שעל-פי נתוני השאלה, הנאשם העמיד לעצמו סניגור רק לצורך ההליך בפני בית המשפט המחוזי, אין הסניגור זקוק לרשות בית המשפט כדי שלא לייצגו בהליך הערעור.
סעיפים 16 ו-17 לחסד”פ (ספר 5, פסקה 85).
ג. מירית רשאית להעלות טענה זו בשלב זה, ובית המשפט רשאי לדחותה אף ללא קבלת תשובת התובע לטענה
תשובה מפורטת:
** עיגון **
סעיף 149 לחסד”פ, §190-05, 195 .
** יישום **
ככלל, נאשם רשאי לטעון טענה מקדמית בכל שלבי המשפט (לרבות בערעור) ללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט, למעט טענה בדבר חוסר סמכות מקומית או בדבר פגם או פסול בכתב האישום, שאותן על הנאשם לטעון בתחילת המשפט, ואם לא עשה כן - יוכל להעלותן בהמשך רק ברשות בית המשפט.
אם נטענה טענה מקדמית, ייתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם, רשאי הוא לדחות אותה גם אם לא עשה כן.
מכאן שמירית רשאית להעלות את טענת ההגנה מן הצדק בשלב פרשת ההגנה, ובית המשפט רשאי לדחות אותה אף ללא קבלת תשובת התובע לטענה.
ב. אוריאל אינו רשאי לתקן את הודעת הערעור, אלא אם כן קיבל את רשות בית המשפט. התביעה רשאית לחזור בה מהערעור, ברשות בית המשפט, אם ביקשה לעשות כן לאחר שנסתיימו טענות בעלי הדין.
תשובה מפורטת:
מערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור שהגיש או את נימוקיו, ברשות בית המשפט בלבד (§380, סעיף 204 לחסד”פ).
מערער רשאי לחזור בו מערעור שהגיש, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין יחזור בו רק ברשות בית המשפט (§380, סעיף 206 לחסד”פ).
א. יש להגיש את הערעור בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לכתב הערעור יש לצרף תצהיר
תשובה מפורטת:
סמכות מקומית בערעורים בענייני משפחה: אם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על-ידי בית משפט לענייני משפחה - יוגשו ערעורים כאמור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת הלשכה שבה ניתנה ההחלטה. בענייננו פסק המזונות ניתן על ידי בית הדין הרבני. §04-495.
ד. החייב רשאי להגיש בקשה לרשות ערעור לבית משפט השלום בתוך 20 יום, ואם ניתנה הרשות לערער יוגש הערעור בתוך 20 יום.
תשובה מפורטת:
* החלטה מיוחדת של הרשם היא אחת מאלה: (1) החלטה שיפוטית שבה מוכרעות זכויות מהותיות, כמפורט להלן: חיוב נאמן, חיוב צד שלישי, חיוב כונס נכסים והחלטה בטענת “פרעתי”. (2) החלטה שכרוכה בה פגיעה משמעותית בזכויות החייב, כמפורט להלן: צו הבאה, מעצר למניעת הפרעה, פינוי החייב מדירת מגוריו, עיכוב יציאת החייב מהארץ או הגבלתו מהחזקת דרכון. החלטה מיוחדת של הרשם ניתנת לערעור בזכות בפני שופט של בית משפט השלום, תוך 20 יום.
* כל החלטה של רשם ההוצאה לפועל שאינה מיוחדת ושאינה בענייני משפחה היא החלטה מינהלית, הניתנת לערעור בפני שופט בית משפט השלום, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט בית משפט השלום. בקשה לרשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה רשות - יוגש הערעור תוך 20 ימים.
* בענייננו, מדובר בהחלטה שאינה מיוחדת ושאינה בענייני משפחה, ולכן היא ניתנת לערעור ברשות.
* חלופה א’ שגויה: אין להתבלבל עם החלטה בעניין הגבלת החייב מהחזקת דרכון הניתנת לערעור בזכות.
סעיפים 66א ו-80 לחוק ההוצל”פ, תקנות 119 ו-120 לתקנות ההוצל”פ (ספר 4, פסקאות 480, 485, 495).
ג. ההחלטה בבקשה אינה מצויה בתחום סמכותו של רשם ההוצאה לפועל. אגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה.
תשובה מפורטת:
כאשר מוגשת התנגדות לביצוע שטר או שיק על רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר או השיק ולהעביר את ההתנגדות לבית המשפט המוסמך לדון בה.
שימו לב, לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בהתנגדות עצמה (§450, תקנה 108 לתקנות ההוצל”פ).
חוק ההוצאה לפועל מגדיר כמה החלטות כהחלטות “מיוחדות”, עליהן ניתן לערער בזכות בפני בית משפט השלום. שאר ההחלטות של רשם ההוצאה לפועל תיחשבנה כ”החלטות רגילות” הניתנות לערעור בפני בית משפט השלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית משפט השלום (§480, §485, סעיף 80 לחוק ההוצל”פ).
מנתוני השאלה, החלטת רשם ההוצאה לפועל מהווה החלטה “רגילה” (משום שאינה אחת מההחלטות ה”מיוחדות” המנויות בחוק), ולכן הערעור יהיה ברשות.
בקשה לרשות ערעור תוגש לבית משפט השלום תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה רשות - ניתן להגיש את הערעור תוך 20 ימים מיום מתן הרשות לערער (§480, תקנות 119, 120 לתקנות ההוצל”פ).
א. תגיש ערעור בזכות לבית משפט השלום, תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה.
תשובה מפורטת:
* טענת “פרעתי”: על-פי נסיבות השאלה, מדובר בבקשה בטענת “פרעתי”. כזכור, טיעוניו של החייב אינם מוגבלים רק לטענת “פרעתי” במובנה המילולי, דהיינו - לפירעון חוב כספי בלבד, אלא לכל טענה אשר פוטרת אותו מלמלא אחר פסק הדין (למשל, התיישנות, קיזוז, ויתור, פטור, הפטר, פשרה).
* ערעור על טענת “פרעתי”: החלטת רשם ההוצאה לפועל לעניין טענת פרעתי היא החלטה מיוחדת, שניתן לערער עליה בזכות לפני בית משפט השלום תוך 20 יום.
§85, §485, סעיפים 19 ו-80 לחוק ההוצל”פ, תקנה 120 לתקנות ההוצל”פ
ב. רשם ההוצאה לפועל אינו יכול כלל ליתן רשות לערער, ויש לפנות לבית המשפט שלערעור לצורך קבלת רשות לערער.
תשובה מפורטת:
על צווים והחלטות מינהליות של רשם ההוצאה לפועל, ניתן לערער, ברשות שופט בית משפט השלום, לפני בית משפט השלום. אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות להעניק רשות לערער על החלטותיו. כל בעל דין רשאי להגיש בקשה לרשות ערעור לבית משפט השלום תוך 20 יום, ואם ניתנה רשות - יוגש הערעור תוך 20 יום.
§480, סעיף 80 לחוק ההוצל”פ.
ב. על החלטה כאמור של רשם ההוצאה לפועל ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום רק אם ניתנה לכך רשות מאת שופט בית משפט השלום.
תשובה מפורטת:
החלטת רשם ההוצאה לפועל בערר על החלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל מהווה החלטה “רגילה”, וככזאת היא ניתנת לערעור ברשות לפני בית משפט השלום. רשות הערעור יכול שתינתן רק מאת שופט בית משפט השלום (§480, סעיף 80 לחוק ההוצל”פ).
