תחנת רענון שנייה - הדין הדיוני

Question 1

Answer 1

ג. ככל ורשם בכיר יקבע כי המדובר בעניין כלכלי, התביעה תידון בבית המשפט המחוזי; לא ניתן יהיה לערער על החלטה זו אלא במסגרת פסק הדין

תשובה מפורטת:

חלופה ג’ נכונה - ככלל, לא ניתן לערער על החלטה בעניין סיווג עניין ככלכלי או לא (למעט החלטה שמשמעותה היא שבית משפט השלום יידון בעניין)
חלופה א אינה נכונה - עניין כלכלי יידון בבית המשפט המחוזי או במחלקה הכלכלית (בהתאם לסמכות המקומית). בנוסף, לא ניתן לערער בזכות על החלטה אחרת של שופט.
חלופה ב אינה נכונה - תביעה שאינה כלכלית בסכום של 2.4 מיליון תידון בבית המשפט השלום.
חלופה ד אינה נכונה - ניתן לערער על החלטה בעניין סיווג עניין ככלכלי שמשמעותה היא שבית משפט השלום יידון בעניין.

Question 2

Answer 2

ד. לא ניתן לאחד בין התביעות. על מרשתך להגיש תביעה נפרדת לבית משפט השלום.

תשובה מפורטת:

* המחלקה הכלכלית מוסמכת לדון בתביעה שכנגד המצויה בסמכות השלום (תביעה לפינוי) כאשר: התביעה המקורית והתביעה שכנגד הן באותו נושא או התביעה המקורית והתביעה שכנגד נובעות מאותן נסיבות.
בענייננו המדובר בנושא אחר ועל כן למחלקה הכלכלית אין סמכות לדון בתביעה שכנגד.

Question 3

Answer 3

ב. להגיש ערעור בזכות תוך 45 ימים לבית משפט שלערעור, משום שמדובר בפסק דין.

אומנם בהליך פלילי לא ניתן לערער על החלטת ביניים, אך החלטה לקבל טענת “אין להשיב לאשמה” פירושה זיכוי הנאשם.

Question 4

Answer 4

ב. בנסיבות המתוארות לתעודה תוקף כתעודת חיסיון לטובת הציבור. עתירת בעל דין המבקש את גילוי הראיה תוגש לבית משפט השלום בתל-אביב הדן בהליך.

סעיף 45 לפקודת הראיות.

**יישום**

תעודה שעליה חתום ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ, שמטרתה שמירה על ביטחון המדינה או יחסי החוץ, מהווה חסיון לטובת המדינה.

בעניינו אומנם המדובר בשר הביטחון אך אין המדובר במטרה שהיא השמירה על ביטחון המדינה ועל כן התעודה שעליה הוא חתום מהווה חסיון לטובת הציבור.

עתירה להסרת חסיון לטובת הציבור תידון בפני בית המשפט הדן בתיק העיקרי.

Question 5

Answer 5

ג. לבית משפט השלום ולמפקח על רישום המקרקעין סמכות מקבילה לדון בעניין.

תשובה מפורטת:

למפקח על רישום המקרקעין יש סמכות ייחודית לדון בסכסוך בבתים משותפים (כולל בין סכסוך שאחד הצדדים או יותר הוא שוכר בבית המשותף).
יחד עם זאת, בסכסוכים בעניין הסגת גבול לבית משפט השלום סמכות מקבילה לסמכות של המפקח.
הסגת גבול - כל עניין בו נטען שהנתבע עושה בשטח שהוא לא רק שלו כאילו הוא רק שלו (כמו במקרה שלנו).
ולכן חלופה ג’ נכונה.
לגבי חלופה ד’ - בית דין לשכירות דן בנושאים הקשורים לחוק הגנת הדייר בלבד.

Question 6

Answer 6

ג. להגיש ערעור בזכות על פסק הדין של בית משפט השלום ובמסגרתו לערער גם על ההחלטה הדוחה את בקשתו לרשות להגן.

תשובה מפורטת:

* פסק דין של בית משפט השלום ניתן לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי.
* בעל דין שלא הגיש ערעור על החלטה אחרת במהלך ההליך - אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין. מכיוון שכך, רשאי בעל הדין לערער על ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות להתגונן (שהיא החלטה אחרת) במסגרת פסק הדין.
* לעניין חלופה א’: החלטה בבקשת רשות להתגונן של שופט, בין אם נתקבלה ובין אם נדחתה, מהווה “החלטה אחרת”, ולכן ניתן לערער עליה ברשות. אולם כאשר כבר ניתן פסק דין בתביעה שלגביה הוגשה בקשת רשות להתגונן, לא ניתן עוד לערער על ההחלטה הדוחה את בקשת הרשות להתגונן, אלא במסגרת הערעור על פסק הדין (ר”ע 511/85 אריאן נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ, פ”ד לט(3) 727). מעבר לכך, ערעור על “החלטה אחרת” של רשם הוא בזכות ולא ברשות.

§520, §805, §810, סעיף 52 לחוק בתי המשפט, תקנה 411 לתקסד”א.

Question 7

Answer 7

ד. הנתבע רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה בשאלת האחריות בתוך 30 ימים מיום שזו הומצאה לו

תשובה מפורטת:

* החלטה בשאלת האחריות בנזיקין היא “החלטה אחרת”.
* בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית משפט השלום תוגש לבית המשפט המחוזי, תוך 30 ימים.
* לעניין חלופה א’: חלופה זו באה לבלבל עם הלכת לוי נ’ שקלים שלפיה, ככלל, לא תינתן רשות לערער על החלטה אחרת בשאלת האחריות בנזיקין, וניתן יהיה לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין, ובלבד שאותו פסק דין הטיל חובת פיצוי. עם זאת, חלופה א’ שגויה בהיותה גורפת מדי - בעל דין רשאי להגיש בקשה לרשות ערעור על החלטה זו, אך בית המשפט מצדו ייטה שלא ליתן לו רשות לערער עליה.

סעיף 52 לחוק בתי המשפט, תקנות 397 ו-399 לתקסד”א (ספר 3, פסקאות 800, 830).