שאלות חזרה על נושאי שכבה ראשונה - שיעור רביעי

Question 1

Answer 1

א. אביגיל תזכה בנכס.

תשובה מפורטת:

** עיגון **
סעיף 9 לחוק המקרקעין, ע”א 2643/97 גנז.

עסקאות נוגדות
9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב -זכותו עדיפה.

ע”א 2643/97 גנז: עקרון תום הלב מטיל על הקונה הראשון את “הנטל” לרשום לטובתו הערת אזהרה תוך זמן סביר כדי למנוע “תאונה משפטית” בינו לבין קונה שני פוטנציאלי. לפיכך, הקונה השני בזמן יגבר על הקונה הראשון בזמן אם הקונה הראשון לא רשם הערת אזהרה לטובתו בתוך זמן סביר, ובכך “הכשיל” את השני בזמן, שלא ידע על התחייבות המוכר לראשון. יודגש: בתחרות זכויות כמו זו שנדונה בעניין גנז, גם הקונה השני צריך לנהוג בתום לב. תום ליבו של הקונה השני נמדדת על פי שני פרמטרים מרכזיים אחרים: תום לב סובייקטיבי ותום לב אובייקטיבי. הראשון – תום לב סובייקטיבי – עניינו אי ידיעתו של הקונה השני על העסקה הראשונה, בשעה שערך את עסקת המקרקעין. השני - תום לב אובייקטיבי - עניינו בדיקת פנקס רישום המקרקעין או מצב ההחזקות במקרקעין עצמם בידי הקונה השני טרם עריכת העסקה. אם הקונה השני פעל בחוסר תום לב סובייקטיבי או אובייקטיבי, הרי שאי רישום הערת אזהרה מצידו של הקונה הראשון לא יוביל לביטול עדיפותו, שכן במצבים אלה לא ניתן לומר כי אי רישום הערת האזהרה הוא שהוביל למצב של עסקאות נוגדות (ע”א 3180/05 ג’רייס).

Question 2

Answer 2

ג. רק עבדול יוכל, בנסיבות מסוימות, לזכות בבעלות בקרקע

סעיף 10 לחוק המקרקעין; רע”א 2267/95 הרטפלד.

רכישה בתום לב

10. מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

רע”א 2267/95 הרטפלד: אחד מחמשת התנאים המצטברים לעדיפות הקונה על פני הבעלים המקורי מכוח תקנת השוק במקרקעין הוא “רכישת זכות”. הביטוי “רכש זכות” מתייחס לרישומה של הזכות, כך שקונה יועדף על פני הבעלים המקורי רק אם זכותו נרשמה במרשם ובכך השתכללה לכדי זכות קניינית. לשון אחר: תקנת השוק שבחוק המקרקעין חלה רק על זכויות קנייניות ולא על זכויות חוזיות (ראו גם ע”א 7261/15 מועדי).

** יישום **תקנת השוק בין ניצן לצבי: לפי פסק דין הרטפלד, הביטוי “רכש זכות” שבסעיף 10 לחוק המקרקעין מתייחס לרישומה של הזכות, כך שקונה יועדף על פני הבעלים המקורי רק אם זכותו נרשמה במרשם ובכך השתכללה לכדי זכות קניינית. לפיכך, גם אם צבי עומד בחלק מתנאי תקנת השוק, העובדה שהוא לא רשם את העסקה (אלא רק רשם הערת אזהרה) מכשילה אותו מלעמוד בתנאי של “רכישת זכות”. לפיכך, צבי לא יוכל לזכות בבעלות על הדירה (ומכאן שחלופות א’ ו-ב’ שגויות).
(השגוי) והיה תם לב בעת רישום העסקה לטובתו, הרי שהוא עמד בתנאי תקנת השוק ויזכה בבעלות בקרקע (ומכאן שחלופה ד’ שגויה).

Question 3

Answer 3

ב. דליה תועדף על פני ארנון.

עסקאות נוגדות
9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

** יישום **
חלופה ב’ נכונה: לפי נתוני השאלה, פליקס התחייב לעשות עסקה במקרקעין עם דליה ולפני שהעסקה נגמרה ברישום הוא חזר והתחייב כלפי ארנון בעסקה נוגדת. לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין, זכותה של דליה במקרקעין עדיפה על זכותו של ארנון, אלא אם ארנון פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו תם לב. מנתוני השאלה עולה שארנון לא רשם את העסקה לטובתו (רישום הערת אזהרה אינו “רישום” לעניין סעיף 9 לחוק המקרקעין; ראו הערה א’ שלהלן). לפיכך, זכותה של דליה - הראשונה בזמן - עדיפה על זכותו של ארנון.

חלופה א’ שגויה: התנאי של תשלום תמורה מוטל על הקונה השני בזמן (ארנון) ולא על הקונה הראשון בזמן (דליה). לפיכך, דליה תגבר על ארנון גם אם לא שילמה תמורה מלאה.

הערה א’: “רישום” לעניין סעיף 9 לחוק המקרקעין הוא רישום של הזכות במרשם המקרקעין ובאמצעותו העברת הזכות לידי הרוכש, ולא רישום של הערת אזהרה. באופן דומה, “רכישה” לעניין סעיף 10 לחוק המקרקעין (“מי שרכש”) היא רכישה שהושלמה על ידי רישום במרשם המקרקעין ובכך השתכללה לכדי זכות קניינית (רע”א 2267/95 הרטפלד, §40-09). לפיכך, ארנון לא “רכש” את המקרקעין ולכן הוא לא ייהנה מתקנת השוק שבסעיף 10 לחוק המקרקעין.

הערה ב’: מנתוני השאלה עולה שדליה רשמה הערת אזהרה. לפיכך, ההלכה שנקבעה ע”א 2643/97‏ גנז, שלפיה השני בזמן יגבר אם הראשון בזמן לא רשם הערת אזהרה לטובתו בתוך זמן סביר ובכך הכשיל את השני בזמן, אינה רלוונטית.

Question 4

Answer 4

ב. אפשר לרשום את צו הירושה והערת האזהרה תמשיך לחול על המקרקעין

** חקיקה **
סעיפים 6 ו-127 לחוק המקרקעין.

עסקה במקרקעין
6. עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.

תוצאות של הערת אזהרה
127. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.

** יישום **
חלופה ב’ נכונה: הורשה על-פי צוואה אינה מוגדרת כעסקה (סעיף 6 לחוק המקרקעין) וכך גם הורשה שלא על-פי צוואה (“הורשה על-פי דין”). הזכות עוברת במותו של המוריש ואין צורך לרשמה.
מכאן שרישום הערת אזהרה קודמת על המקרקעין אינו מונע מהיורש מלהעביר את הזכויות במקרקעין על שמו (ואין מדובר בעסקה הסותרת את תוכן ההערה).
על כן, בענייננו - אפשר יהיה לרשום את צו הירושה, והערת האזהרה תמשיך לחול על המקרקעין.

Question 5

Answer 5

ג. אלכס יגבר על לירז רק אם העסקה נרשמה לטובתו.

עסקאות נוגדות
9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

ד”נ 21/80 ורטהיימר: אין מקום להעדיף את השני בזמן על יסוד שיקולי צדק והגינות (למשל, אם שיפץ את הנכס ועבר לגור בו (§80-9) .

** יישום **
חלופה ג’ נכונה: בתחרות בין זכויות חוזיות, תהיה זכותו של הראשון בזמן עדיפה. ואולם, אם השני פעל בתום לב, שילם תמורה בעד המקרקעין והמקרקעין כבר נרשמו על שמו במרשם המקרקעין, תהיה זכותו של השני עדיפה (סעיף 9 לחוק המקרקעין). מאחר שזכותו של אלכס, השני בזמן, לא נרשמה (רישום הערת אזהרה אינו “רישום עסקה”), זכותה של לירז, הראשונה בזמן, תהיה עדיפה.

חלופה ב’ שגויה: שלושת התנאים הקבועים בסעיף 9 (תום לב, תמורה, רישום) חלים על הקונה השני בזמן ולא על הקונה הראשון. לכן, אין זה משנה אם המחיר ששילמה לירז, הראשונה בזמן, יוכר כ”תמורה”.

חלופה ד’ שגויה: בהתאם לפסק דין ורטהיימר, אין להתחשב בשיקולים של צדק יחסי בתחרות בין הקונה הראשון בזמן לקונה השני הזמן. לפיכך, זכותה של לירז תהיה עדיפה על אף שאלכס שילם את מלוא ערך הדירה ולירז רק תמורה סמלית ועל אף שאלכס השקיע את שארית חסכונותיו בשיפוץ הדירה כך שתתאים למוגבלותו.

הערה א’: פסק דין גנז אינו רלוונטי בענייננו. כזכור, לפי ההלכה שנקבעה בפסק דין גנז, הקונה השני בזמן יגבר אם הראשון בזמן לא רשם הערת אזהרה לטובתו בתוך זמן סביר ובכך “הכשיל” את השני בזמן. הלכת גנז אינה רלוונטית בענייננו, משום שנתון שלירז כן רשמה הערת אזהרה (אך ההערה נמחקה מהמרשם בשל טעות).

הערה ב’: סעיף 10 לחוק המקרקעין (“תקנת השוק”) אינו רלוונטי בענייננו: סעיף 10 חל על מי שרכש זכות במקרקעין. אלכס לא רכש זכות במקרקעין, שכן העסקה לטובתו לא הושלמה על ידי רישום במרשם, ולכן הוא לא רכש זכות קניינית (רישום הערת אזהרה אינו “רישום”).

Question 6

Answer 6

ג. חני תוכל לרשום את העסקה הסותרת את תוכנה של הערת האזהרה אם חיים יסכים לכך

** חקיקה **
סעיף 127 לחוק המקרקעין.

תוצאות של הערת אזהרה
127. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית-המשפט.

** יישום **
חלופה ג’ נכונה: לאחר רישום הערת האזהרה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהתקיים אחד מאלה:
א. הזכאי לפי הערת האזהרה הסכים לכך (בענייננו, הערת האזהרה נרשמה לטובתו של חיים).
ב. בית המשפט אישר את רישום העסקה.

Question 7

Answer 7

א. הדירה שייכת לצביקה.

** חקיקה **
סעיף 9 לחוק המקרקעין.

עסקאות נוגדות
9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

** יישום **
חלופה א’ נכונה: בשל העסקאות הנוגדות, נוצרה “תחרות זכויות” בין הרוכש הראשון (צביקה) לבין הרוכש השני (סתיו). בהתאם לחוק, זכותו של צביקה גוברת על זכותו של סתיו, משום שסתיו אינו עומד בשלושת התנאים המצטברים של סעיף 9 (שכן נתון שקיבל את הנכס במתנה ולכן אינו עומד בדרישת התמורה).
שימו לב: בהתאם להלכת גנז, אלמלא רשם צביקה הערת אזהרה לטובתו, ייתכן שזכותו של סתיו הייתה גוברת, אם לא הייתה לצביקה סיבה לגיטימית לכך שלא רשם הערת אזהרה.

Question 8

Answer 8

ג. סוזנה, אם רשמה את העסקה לטובתה.

סעיף 9 לחוק המקרקעין.

עסקאות נוגדות
9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

** יישום **
חלופה ג’ נכונה: על מנת לגבור על דורון, הקונה הראשון בזמן, על סוזנה לעמוד בשלושת התנאים המצטברים של סעיף 9. מהנתונים עולה כי סוזנה שילמה תמורה והייתה תמת לב, ולכן השאלה האם תגבר על דורון תלויה בשאלה אם רשמה את העסקה לטובתה.

הערה: סעיף 10 לחוק המקרקעין (“תקנת השוק”) אינו רלוונטי בענייננו: סעיף 10 חל על מי שרכש זכות במקרקעין. דורון לא רכש זכות במקרקעין, שכן העסקה לטובתו לא הושלמה על ידי רישום במרשם, ולכן הוא לא רכש זכות קניינית (רישום הערת אזהרה אינו “רישום”).

Question 9

Answer 9

ג. המשכון יהיה עדיף על השעבוד הצף, שכן המשכון תקף מיום יצירת הסכם המשכון (1.1.2015), ואילו השעבוד הצף בעל התניה המגבילה תקף מיום רישומו (15.1.2015).

** עיגון **
סעיפים 169 ו-179 לפקודת החברות , §295-10

תחולת שעבוד צף
169. (א) מקום שאיגרת חוב או סדרת איגרות חוב מובטחת בשעבוד צף על נכסי החברה ולא הוצאו ממנו מקרקעין שלה, יחול השעבוד גם על מקרקעין שלה אף אם איננו רשום בפנקסי המקרקעין.
(ב) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם.

דרכי הרישום ומועדיו

179. (א) המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם לפי סעיף 178 הוא -
     (1) באין הוראה אחרת - תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר השעבוד;

** יישום **

השעבוד על מכונת הדפוס תקף מיום 1.1.2015: ככלל, תחילת תוקפו של שעבוד שהוגש לרישום במועד ונרשם אצל רשם החברות הוא במועד עריכת הסכם השעבוד (תוקף רטרואקטיבי), ולא במועד רישום השעבוד אצל הרשם. המועד למסירת פרטי השעבוד לרשם הוא (באין הוראה אחרת) בתוך 21 ימים מיום יצירת השעבוד. בענייננו, הסכם השעבוד נכרת ביום 1.1.2015 ונרשם ביום 20.1.2015, לפני שחלפו 21 ימים מיום עריכת הסכם השעבוד. לפיכך, ברור שהשעבוד הוגש לרישום במועד ולכן הוא יהיה תקף רטרואקטיבית - מיום 1.1.2015.

הערה: אם מסמכי השעבוד מוגשים לרישום באיחור (שלא כמו בענייננו), השעבוד יהיה תקף מיום הרישום בלבד (ללא תוקף רטרואקטיבי). אם שעבוד שהוגש לרישום באיחור נרשם לפני שהחלו הליכי פירוק נגד החברה, השעבוד יהיה תקף כלפי המפרק על אף שהוא הוגש לרישום באיחור (ע”א 2734/92 איסכור). לעומת זאת, אם שעבוד שהוגש לרישום באיחור נרשם אחרי שהחלו הליכי הפירוק - השעבוד יהיה חסר כל תוקף (רע”א 1096/97 עטיה, ע”א 2833/04 רגיס).

השעבוד הצף תקף מיום 15.1.2015: המועד הקובע ליצירת תניה מגבילה בשעבוד צף הוא מועד רישום התניה אצל הרשם (סעיפים 169(ב) לפקודת החברות). כלומר, השעבוד הצף יהיה עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד להגבלה אחרי רישום התניה אצל רשם החברות. בענייננו, השעבוד הצף נרשם ביום 15.1.12015, ואילו השעבוד על מכונת הדפוס נוצר ביום 1.1.2015 ותקף מיום זה.

מכאן שחלופה ג’ נכונה: מאחר שהשעבוד על מכונת הדפוס נוצר לפני מועד רישום התניה המגבילה אצל הרשם, הוא יהיה עדיף על השעבוד הצף.

Question 10

Answer 10

ג. ראשית ייפרעו “בנק אברהם” ו-“בנק שלמה”, ולבסוף “בנק השלום”.

סעיף 169 לפקודת החברות, ע”א 2070/06 תשתית ציוד ובינוי.

תחולת שעבוד צף
169. (א) […]
(ב) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם.
[…]
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, “אשראי” – לרבות מתן התחייבות כספית.

ע”א 2070/06 תשתית ציוד ובינוי:‏ ככלל, שעבוד צף עם תניה מגבילה גובר על שעבוד ספציפי שנרשם בניגוד להגבלה. עם זאת, אם ההגבלה לא נרשמה כראוי, ועל כן לא פורסמה כמידע זמין לציבור, לא תהיה לה תחולה, והשעבוד הספציפי יגבר על השעבוד הצף למרות ההגבלה. זאת, גם אם הטעות ברישום נגרמה משגגה של הרשם בהקלדת הפרטים המופיעים על הטופס הייעודי לדיווח על שעבודים שהוגש לו מצד החברה (§265-10).
.
** יישום **

השעבוד לטובת “בנק השלום” הוא שעבוד צף עם תניה מגבילה: ככלל, שעבוד צף עם תניה מגבילה על עריכת שעבודים נוספים יגבר על שעבוד ספציפי, אלא שבהתאם להלכה שנקבעה בעניין תשתית ציוד ובינוי‏, אם ההגבלה לא נרשמה ברשם החברות, הרי ששעבוד ספציפי שנרשם אחרי השעבוד הצף יגבר עליו, וזאת אף אם הטעות ברישום נגרמה בשל שגגה של הרשם. על כן השעבוד לטובת “בנק השלום” ייסוג מפני שיעבוד ספציפי מאוחר בזמן.

השעבוד לטובת “בנק אברהם” הוא שסל”ן: מדובר בשעבוד שנעשה להבטחת אשראי, ושימש בפועל לרכישת נכס (ציוד החפירה המתקדם). על כן, בהתאם לסעיף 169(ד) לפקודת החברות, הוא יהיה עדיף על שעבוד צף קודם.

השעבוד לטובת “בנק שלמה” הוא שעבוד ספציפי: ככלל, שעבוד ספציפי גובר על שעבוד צף, אלא אם הוא נערך בניגוד להגבלה שנרשמה בשעבוד הצף. בהתאם להלכה שנקבעה בעניין תשתית ציוד ובינוי, אם ההגבלה לא נרשמה, יגבר השעבוד הספציפי המאוחר בזמן על השעבוד הצף שנרשם קודם לכן.

מכאן שחלופה ג’ נכונה: ראשית ייפרעו “בנק אברהם” ו-“בנק שלמה”, ורק לאחר מכן ייפרע “בנק השלום”.

יודגש: השעבודים של “בנק שלמה” ו”בנק אברהם” הם לא שעבודים מתחרים, שכן הם רשומים ביחס לנכסים אחרים. במילים אחרות, רק הבנק ששעבד נכס בשעבוד ספציפי יהיה זה שייפרע ממנו, ואם הסכום שנתקבל ממימוש השעבוד אינו מספיק כדי לכסות את כל החוב, הרי שאותו בנק יהפוך להיות נושה לא מובטח ביחס לחוב הנותר.

Question 11

Answer 11

ג. השעבודים הספציפיים על הציורים ועל המחשב יגברו על השעבוד הצף.

סעיפים 1 ו-169 לפקודת החברות.

הגדרות
1. בפקודה זו –
“שעבוד” – משכנתה וכל צורה אחרת של מתן נכסים כערובה;

תחולת שעבוד צף
169. (א) […]
(ב) אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם.
[…]
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, “אשראי” – לרבות מתן התחייבות כספית.

** יישום **
חלופה ג’ נכונה: שעבוד נכס להבטחת אשראי שאפשר את רכישת הנכס גובר על כל שעבוד אחר אם שימש האשראי בפועל לרכישת הנכס המשועבד. בתחרות בין שעבוד צף ללא תניה מגבילה לבין שעבוד ספציפי מאוחר, גובר השעבוד הספציפי (סעיף 169 לפקודת החברות).

Question 12

Answer 12

ב. גולן אחראי לנזקי הגוף של חיים, בעוד תום אחראי לנזקי הגוף של עמית.

** חקיקה **
סעיף 1 לחוק הפלת”ד.

תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב
3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

** יישום **
חלופה ב’ נכונה: לפי סעיף 3(א) לחוק הפלת”ד, בתאונת דרכים שבה מעורבים מספר כלי רכב, כל נהג יהיה אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע ברכבו שלו. לכן, בענייננו, גולן יהיה אחראי לנזקי הגוף של חיים (שנסע עימו ברכב), בעוד תום יהיה אחראי לנזקי הגוף של עמית (שנסע עימו ברכב).

Question 13

Answer 13

ג. בנסיבות העניין, לתומר עילת תביעה רק לפי חוק הפלת”ד.

** חקיקה **
סעיף 8 לחוק הפלת”ד.

ייחוד העילה
8. (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון.
(ג) אין בהוראת סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.

** יישום **
חלופה ג’ נכונה: לפי סעיף 8(א) לחוק הפלת”ד, מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי חוק הפלת”ד יכול ככלל להגיש תביעה אך ורק לפי חוק הפלת”ד, ולא תהיה לו עילת תביעה מקבילה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף. ככלל, רק מי שאין לו עילת תביעה לפי חוק הפלת”ד יוכל להגיש תביעה על פי פקודת הנזיקין וזאת בהתאם להוראת סעיף 8(ג). בענייננו, לתומר יש עילת תביעה לפי חוק הפלת”ד ועל כן, בהתאם לכלל “ייחוד העילה”, הוא זכאי להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו רק לפי חוק הפלת”ד.