תרגול לאחר חזרה על החומר - שיעור ראשון

Question 1

Answer 1

ד. אפשר להגיש את התביעה שכנגד נגד ראובן אך לא נגד לוי.

** יישום **
נתבע בסדר דין מהיר רשאי להגיש, יחד עם כתב ההגנה, תביעה שכנגד בהתקיים כל אלה:
א. התביעה שכנגד אינה כוללת בעלי דין חדשים (בניגוד להליך רגיל, שבו התובע שכנגד יכול לתבוע נתבעים נוספים לצד התובע המקורי).
ב. נתקיים בתביעה שכנגד אחד מאלה:
(1) היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר, כלומר - סכום התביעה אינו עולה על 75,000 ₪.
(2) נושא התביעה שכנגד ונושא התביעה העיקרית הוא אחד או שהתביעות נובעות מאותן הנסיבות (יהיה סכום התביעה שכנגד אשר יהיה).

בענייננו, התביעה שכנגד היא בנושא התביעה העיקרית, ולכן אפשר להגישה נגד ראובן אף שהיא חורגת מסכום של 75,000 ₪. אולם אי אפשר להגיש תביעה שכנגד נגד לוי, שהוא בעל דין חדש.

Question 2

Answer 2

ד. ניתן לערער על ההחלטה בנוגע לייצוג ולניהול עניינם של חברי הקבוצה על ידי גדי בתום לב, אם תינתן לכך רשות מאת בית המשפט העליון. לא ניתן לערער או לבקש רשות לערער על ההחלטה בנוגע לייצוג ולניהול עניינם של חברי הקבוצה על ידי גדי בדרך הולמת.

ככלל, החלטה לדחות בקשה לסילוק תביעה על הסף היא “החלטה אחרת” הניתנת לערעור ברשות. ואולם, בחוק תובענות ייצוגיות נקבע כי בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית רק אם מצא שנתקיימו לגביה מספר תנאים, ובכללם התנאי כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. עוד נקבע כי הנתבע אינו רשאי לערער על קביעת בית המשפט בעניין זה. מכאן שקביעת בית המשפט בנוגע לייצוג הקבוצה בתום לב ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון, ואילו קביעת בית המשפט בנוגע לייצוג הקבוצה בדרך הולמת אינה ניתנת לערעור.

סעיפים 8(א) ו-8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט.

Question 3

Answer 3

ג. על כל ההחלטות שלעיל לא ניתן לערער בין ברשות ובין בזכות

תשובה מפורטת:

אין אפשרות לערער על אף אחת מההחלטות המצוינות בשאלה (§175, §200, סעיף 74 לחוק בתי המשפט).

Question 4

Answer 4

ג. לא ניתן לערער על ההחלטה.

תשובה מפורטת:

בית דין אזורי ידון בשלושה (שופט ושני נציגי ציבור). יחד עם זאת, רשאי שופט להחליט בהחלטה מנומקת, לבקשת אחד הצדדים, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע דבריהם, כי העניין יידון בפניו כדן יחיד, ובלבד שההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין. החלטה בדבר הרכב בית הדין אין אחריה ולא כלום (כלומר, אינה ניתנת לערעור) (§30, סעיף 18 לחוק העבודה).
שימו לב, שבתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד, וכן בתובענה שבין עובד לארגון עובדים הקשורה בחברות בארגון או בתחום פעילותו, ההוראה שלעיל אינה חלה ולא ניתן לקיים דיון בפני דן יחיד.

Question 5

Answer 5

ב. תביעתו של שמעון מוגשת בבית משפט השלום, ואי אפשר להגיש במסגרתה את התביעה שכנגד של ראובן.

תשובה מפורטת:

** עיגון **
סעיף 51 לחוק בתי המשפט, §540-02, 555.

** יישום **

תביעה הנוגעת לשימוש במקרקעין תהא בסמכות בית משפט השלום גם כשמדובר בשימוש שיש בו פגיעה בגוף הנכס. כך, לדוגמה, תביעה להריסת מבנה או קיר תהא בסמכות בית משפט השלום (רע”א 3749/12 בר-עוז נ’ סטר (לא פורסם)). מכאן שהתביעה העיקרית מצויה בסמכות בית משפט השלום.

ניתן להגיש לבית משפט השלום תביעה שכנגד שאינה בתחום סמכותו, ובלבד שהתביעה המקורית והתביעה שכנגד הן תביעות שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות. בענייננו, התביעה שכנגד אינה בנושא התביעה העיקרית, ולכן אי אפשר להגיש את התביעה שכנגד במסגרת התביעה העיקרית.

Question 6

Answer 6

א. ישיבה מקדמית

תשובה מפורטת:

חלופה א’ - בעלי הדין יתייצבו לישיבה מקדמית, אלא אם קבע בית המשפט אחרת (§575, תקנה 214יא לתקסד”א).
חלופה ב’ - בעל דין אינו חייב להתייצב לקדם משפט אלא אם הורה לו בית המשפט להתייצב (§260, תקנה 147 לתקסד”א).
חלופה ג’ - בעל דין אינו חייב להתייצב לדיון מקדמי בערעור אלא אם הורה לו בית המשפט להתייצב (§865, תקנה 445 לתקסד”א).

Question 7

Answer 7

ב. בעל דין שנפגע מהחלטה בבקשת ביניים שניתנה במעמד צד אחד, בין בהליך העיקרי ובין בערעור, רשאי לבקש את ביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

תשובה מפורטת:

כאשר מוגשת בקשת ביניים (בין בהליך העיקרי ובין בערעור), ונוכח בית המשפט או הרשם, שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא ליתן החלטה במעמד צד אחד. בעל דין שנפגע על-ידי ההחלטה רשאי לבקש את ביטולה תוך 30 ימים מיום ההמצאה (§640, §890, תקנות 244, 465 לתקסד”א).

Question 8

Answer 8

ד. על יוסי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

תשובה מפורטת:

* פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.
* המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.
* ניתנה רשות ערעור יראו את כתב הבקשה לרשות ערעור ככתב ערעור.

Question 9

Answer 9

ג. נשיא בית המשפט העליון או שופט שנקבע על ידיו יכול ליתן רשות לערער על פסק הדין.

תשובה מפורטת:

פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים בערעור מינהלי, בערעור על החלטת רשם וכן “החלטה אחרת” של בית משפט לעניינים מינהליים, יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך (החלופה אינה מדויקת אך היא הנכונה ביותר).

§335, סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

Question 10

Answer 10

ד. בעל הדין שההחלטה ניתנה נגדו, רשאי לבקש, תוך 7 ימים מיום המצאת ההחלטה, את שינויה או ביטולה.

תשובה מפורטת:

נתן בית המשפט לעניינים מינהליים או הרשם החלטה על-פי צד אחד, רשאי בעל הדין שניתנה נגדו ההחלטה לבקש את ביטולה או שינויה תוך 7 ימים מיום המצאתה (§305, תקנה 40 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים).
חלופה ב’ - “דרך המלך” לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, תהא באמצעות הגשת בקשה לביטול ההחלטה. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, על ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, כערעור על “החלטה אחרת”. אלא ששימו לב שערעור (ברשות) על “החלטה אחרת” תוך כדי ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים, יכול שיהא רק על ההחלטות הבאות (רשימה סגורה של החלטות): (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית. (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו. (3) החלטה בעניין חיסיון. (4) החלטה בעניין סמכות עניינית או סמכות שיפוט בינלאומית. (5) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית. (6) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית. (7) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה. (8) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית. (9) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי. (10) אישור תובענה ייצוגית. (11) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך. (12) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין. (13) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת. (14) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית (§340, סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים).
שימו לב שהחלופה מציינת שניתן לשנות את ההחלטה “רק” (חלופה גורפת) באמצעות בקשת רשות ערעור, ולכן היא אינה נכונה.
חלופה ג’ - נועדה לבלבל עם המועד לביטול החלטה במעמד צד אחד בתובענה “רגילה”.