הלם: Shock Flashcards
הלם: Shock
הלם הוא ירידה בפריפוזיה אל רקמות הגוף.
כאשר מתרחשת ירידה בפריפוזיה לרקמות, הגוף מפעיל מספר מנגנוני פיצוי כדי להתמודד עם הירידה באספקת הדם:
הפרשת אדרנלין שגורמת ל:
- הגברת קצב לב ונשימה.
- כיווץ כלי דם פריפריים והרחבת כדי דם שמובילים דם ללב, לריאות ולמוח (ויסות אספקת הדם למשולש החיים).
- שמירה על רמת הנוזלים בכלי הדם- ע”י הפחתת אספקת הדם למערכת ההפרשה ולכליות.
הלם עלול להיגרם כתוצאה מפגיעה באחד משלושת הגורמים המשפיעים על לחץ הדם:
1) נפח הדם: איבוד נפח כתוצאה מדימום נרחב או איבוד נוזלים רבים.
2) טונוס/קוטר כלי הדם: פגיעה בטונוס כלי הדם מפגיעה עצבית.
3) שריר הלב: ירידה בתפוקת הלב כתוצאה מפגיעה במשאבה.
אברי הגוף יכולים להתמודד עם איסכמיה לזמן מוגבל, לכן במצבי הלם הגוף יפחית את אספקת הדם לאיברים בעלי הסבילות הגבוה יותר לאיסכמיה לטווח ארוך.
- מוח, לב וריאות- 4-6 דק סבילות לאיסכמיה.
- כליות, כבד ומערכת העיכול- 45-90 דק סבילות לאיסכמיה.
- שרירים, עצמות ועור- 4-6 שעות סבילות לאיסכמיה.
סיכום תהליך:
ירידה בפריפוזיה –> מחסור בחמצן –> פעילות אנאירובית –> מוות של תאים –> סגירת מערכות (על פי חשיבותן) –>קריסת איברים –> מוות.
סימני הלם כלליים:
1) טכיקרדיה
2) טכיפניאה
3) ל”ד במגמת ירידה
4) עור חיוור וקר
5) יובש בריריות
6) מילוי קפילרי איטי
7) זיעה קרה
סוגי הלם:
בעיה בנוזלים:
1) הלם תת נפחי- היפוולמי
בעיה בקוטר כלי הדם:
2) הלם עצבי- נוירוגני
3) הלם רגישותי- אנאפילקטי
4) הלם זיהומי- ספטי
בעיה בתפוקת הלב:
5) הלם לבבי- קרדיוגני
הלם היפוולמי:
סוג ההלם השכיח ביותר.
נגרם כתוצאה מאיבוד מסיבי של נוזלים (דימום מסיבי, התייבשות קשה, כוויות נרחבות, הקאות ושלשולים ממושכים).
סימנים להלם היפוולמי:
1) דופק מהיר וחלש- המדד האמין ביותר מחוץ לבית חולים.
2) נשימות מהירות ושטחיות
3) חולשה
4) ירידה ברמת ההכרה
5) ל”ד תקין עד נמוך
6) צמרמורות
7) אי שקט
8) צמא
9) קור
10) בחילות
11) סימני הלם כלליים
סכנות להלם היפוולמי:
1) פגיעה באיברים כתוצאה ממחסור בדם.
2) היפוקסיה
3) מוות
הלם היפוולמי- שלבים:
1) הלם מפוצה- הגטף מפריש אדרנלין ומצליח להתגבר על הבעיה.
2) הלם בלתי מפוצה- “סגירת ברזים”.
3) הלם בלתי הפיך- פגיכה במשולש החיים.
הלם היפוולמי דרגה 1:
כמות הדם שאבד: עד 750mL (15%)
דופק בדקה: תקין (60-100)
דופק רדיאלי: נימוש
נשימות בדקה: תקין (12-20)
ל”ד סיסטולי: תקין
הכרה: מלאה
מנגנון פיצוי: מפוצה
הלם היפוולמי דרגה 2:
כמות הדם שאבד: 750-1500mL (15-30%)
דופק בדקה: 100-120
דופק רדיאלי: חלש (חוטי)
נשימות בדקה: 20-30
ל”ד סיסטולי: תקין
הכרה: מלאה
מנגנון פיצוי: מפוצה
הלם היפוולמי דרגה 3:
כמות הדם שאבד: 1500-2000mL (30-40%)
דופק בדקה: 120-140
דופק רדיאלי: חלש (חוטי)
נשימות בדקה: 30-40
ל”ד סיסטולי: ירוד
הכרה: מבולבל
מנגנון פיצוי: בלתי מפוצה
הלם היפוולמי דרגה 4:
כמות הדם שאבד: מעל 2000mL (מעל 40%)
דופק בדקה: מעל 140
דופק רדיאלי: לא נימוש
נשימות בדקה: מעל 35
ל”ד סיסטולי: ירוד מאוד
הכרה: מעורפלת
מנגנון פיצוי: בלתי הפיך
הלם נוירוגני: Neurogenic Shock
מתרחש כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה ( בד”כ באזור החזי- מותני).
הפגיעה בחוט השדרה גורמת לאיבוד השליטה של המערכת הסימפטטית שעל השרירים החלקים בדפנות כלי הדם וכתוצאה מכך נגרמת הרחבת כלי דם פריפרית מתחת לאיזור הפגיעה.
הרחבת כלי הדם גורמת לירידה בהחזר הוורידי ללב שמובילה לירידה בתפוקת הלב ובלחץ הדם.
סימנים להלם נוירוגני:
1) ברדיקרדיה
2) הכרה מלאה
3) עור אדום, חם וסמוק
4) חולשה או שיתוק בגפיים
5) מנקודת הפגיעה מעלה ייתכן ולא ייראו סימנים להלם (לדוג’: זיעה- בגלל פגיעה בעצבוב).
סכנות בהלם נוירוגני:
1) פגיעה באיברים כתוצאה ממחסור בדם.
2) שיתוק כתוצאה מפגיעה עצבית
3) היפוקסיה
4) מוות
הלם אנאפילקטי: Anaphylactic Shock
מתרחש כתוצאה מחשיפה לאלרגן, הגורם להפרשת כמות גדולה של היסטמין, הגורמת להרחבת כלי דם, בריחת נוזל למרווח הבין תאי, הצרות סמפונות וסימנים על העור.
הרחבת כלי הדם גורמת לירידה בהחזר הוורידי ללב שמובילה לירידה בתפוקת הלב ובלחץ הדם.
סימנים להלם אנאפילקטי:
1) אדמומיות בעור
2) שיעול, עיטוש
3) צפצופים בנשימה
4) כאבי בטן, הקאות
5) גירוד
6) אורטיקריה (כתמים אדומים על העור)
7) בצקות בפנים, בצוואר ובלשון
8) צרידות- כתוצאה מבצקת בתיבת מיתרי הקול.
9) ל”ד נמוך
סכנות בהלם אנאפילקטי:
1) בצקות בדרכי הנשימה- בהופעת בצקות בדרכי הנשימה או צרידות בקול יש לחשוד תמיד לחסימת נתיב האוויר.
2) היפוקסיה
3) אפניאה
4) דום לב
הלם ספטי: Septic Shock
מתרחש כתוצאה מזיהום הגורם לשחרור רעלנים הנקראים ‘טוקסינים’ לדם הגורמים לנזק לדופן כלי הדם, להרחבת כלי הדם פריפריים ולבריחת נוזל למרווח הבין תאי.
כתוצאה מהרחבת כלי הדם פריפריים ומבריחת נוזל למרווח הבין תאי, ההחזר הוורידי ללב נפגע, מה שמוביל לתפוקת הלב וללחץ הדם לרדת
- ספסיס- התחלה של הלם ספטי.
גורמים להלם ספטי:
1) פגיעות בטן (שכיח)
2) זיהום שלא טופל כמו שצריך אם בכלל.
3) פצעי לחץ (מרותקים למיטה)
4) הפלות הריון ספונטניות
5) סיבוכים אחרי ניתוח
סימנים להלם ספטי:
1) טכיקרדיה
2) טכיפניאה
3) הכרה מלאה בשלבים ראשונים ובשלבים מתקדמים ירודה.
4) ל”ד תקין בשלבים ראשונים ובשלבים מתקדמים נמוך.
5) מילוי קפילארי תקין בשלבים ראשונים ובשלבים מתקדמים איטי.
6) לחץ דופק תקין בשלבים ראשונים ובשלבים מתקדמים נמוך.
7) עור סמוק וחם למגע בשלבים ראשונים ובשלבים מתקדמים חיוור וקר.
8) צמרמורות ורעד
סכנות להלם ספטי:
1) פגיעה באיברים כתוצאה ממחסור בדם
2) היפוקסיה
3) מוות
הלם קרדיוגני: Cardiogenic Shock
מתרחש כתוצאה מהפרעה לתפקוד שריר הלב.
ירידה דרסטית בתפוקת הלב המובילה לירידה בפריפוזיה.
ההפרעה לתפקוד שריר הלב עלולה להיגרם כתוצאה מסיבות ישירות ו/או חיצוניות, לדוגמה: MI, חזה אוויר בלחץ, טמפונדה לבבית.
סימנים להלם קרדיוגני:
1) טכי/ברדיקרדיה
2) הכרה מלאה בשלבים הראשונים ובשלבים מתקדמים ירודה.
3) ל”ד תקין בשלבים הראשונים ובשלבים מתקדמים נמוך.
4) חיוורון וצמרמורות
5) עור קר ולח
מילוי קפילרי תקין בשלבים הראשונים ובשלבים מתקדמים איטי.
סכנות להלם קרדיוגני:
1) איבוד הכרה
2) נזק בלתי הפיך למיוקרד.
3) פגיעה באיברים חיוניים
4) מוות
