פגיעות מבעלי חיים: Flashcards
פגיעות מבע”ח- מניעה:
- הליכה בנעליים גבוהות
- לבישת מכנסיים/חולצות עם שרוול ארוך
- אין להכניס ידיים לתוך מחילות עפר ומתחת לאבנים.
סוגי פגיעות מבע”ח:
1) הכשה: הכשת נחש.
2) עקיצה: עקיצת עקרב, עקיצת דבורה, עקיצת מדוזה.
3) נשיכה: נשיכת כלב, נשיכת חתול, נשיכת עכביש.
סימנים כלליים לפגיעות מבע”ח:
מקומיים:
1) כאב מקומי/ חוסר תחושה
2) המטמות/שלפוחיות
3) נפיחות ובצקות
4) דימומים ושריטות
5) נימול
6) סימני הכשה/עקיצה/נשיכה
כלליים:
7) מתח/פחד/חרדה
8) בחילות והקאות
9) כאבי בטן
10) שלשולים
11) תגובה אנאפילקטית (לכן כל הסימנים לאנאפילקסיס)
12) פרכוסים
13) הפרעות קצב
14) שינויים ברמת הכרה
15) טכי/ברדיקרדיה וטכי/ברדיפניאה (תלוי בסוג הארס והפגיעה).
הכשות:
בישראל 40 מיני נחשים, מתוכם 9 ארסיים.
שיעור ההכשות גבוה יותר בעונות אביב וקיץ.
הגורמים המשפיעים על חומרת הפגיעה הם הרעלים שבארס ותגובת הנפגע לארס.
כמות קטנה מהארס עוברת במערכת הדם והשפעתו מהירה על הגוף.
שאר הארס עובר דרך מערכת הלימפה באופן איטי ולכן השפעתו איטית.
בשטח כל הכשת נחש תחשב להכשת נחש ארסי.
סימנים להכשת נחש:
מקומיים:
1) סימני הכשה
2) אודם
3) נפיחות
4) כאב
5) פסים למפטיים
כלליים:
6) סימני הלם
7) התכווצות שרירים
8) דיספניאה
9) ירידה ברמת הכרה
10) כאבי בטן, שלשולים והקאות
סכנות בהכשת נחש:
1) הלם אנאפילקטי
2) הפרעות קצב
טיפול בהכשה:
- הרגעת הנפגע והשהייה במנוחה מוחלטת.
- תמיכה בphtls ומתן חמצן במידת הצורך.
- הסרת בגדים לוחצים ותכשיטים מהאיבר המוכש.
- סימון מקום ההכשה במידת האפשר.
- קיבוע הגפה הפגועה.
- פינוי/חבירה.
דגשים:
- אין למצוץ/לשרוף/לחתוך את הארס.
- אין להניח חסמים
- נסה לזהות את הנחש- אין לרדוף אחריו!
- אין לקרר- קירור ישאיר את הארס במקום הפגיעה ויגרום לנזק חמור יותר באזור.
עקיצות:
בישראל 21 מיני עקרבים, מתוכם 5 ארסיים.
רוב עקיצות העקרב מתרחשות בכפות ידיים/רגליים.
הארס עלול לגרום לתגובה מקומית ועד להופעת תסמינים נוירולוגים.
בשטח כל עקיצת עקרב תחשב לעקיצת עקרב ארסי.
עקיצות דבורים, צרעות ומדוזות לא מהוות סכנת חיים למעט לנפגעים: עם רגישות, תינוקות, ילדים קטנים, קשישים, חולים או כשיש עקיצות מרובות.
השפעת הארס נעה בין גירוי עורי ועד למוות באוכלוסיות בסיכון.
סימנים לעקיצת עקרב:
מקומיים:
1) כאב עז
2) אודם
3) נפיחות
כלליים:
4) התכווצות שרירים
5) פרכוסים
6) כאבי בטן, בחילות והקאות
7) הפרשת רוק מרובה, זיעה, דמעות
8) עליית חום גוף
9) ירידה ברמת ההכרה
10) דיספניאה
סכנות בעקיצות עקרב:
1) הלם אנאפילקטי
2) הפרעות קצב
סימנים לעקיצת מדוזה:
1) צריבה
2) אדמומיות
סכנות בעקיצת מדוזה:
1) תגובה אלרגית
2) הלם אנאפילקטי
סימנים לעקיצת דבורים/צרעות:
לכלל האוכלוסיה:
1) עוקץ
2) אודם
3) נפיחות
4) כאב
לקבוצות בסיכון:
5) גירודים עזים בכל הגוף
6) בצקות
7) נפיחות בשפתיים ובלשון
8) סימני מצוקה נשימתית
9) ירידה ברמת הכרה
טיפול בעקיצות:
- הרגעת המטופל והשהייה במנוחה מוחלטת.
- הוצאת העוקץ בזהירות במידת האפשר.
- תמיכה בphtls ומתן חמצן במידת הצורך.
- סימון מקום העקיצה במידת האפשר.
- קירור מקום העקיצה.
- בעקיצת מדוזה- שטיפה בחומץ או במים חמים.
- טיפול באנאפילקסיס במידת הצורך.
- פינוי/חבירה
נשיכות:
נשיכות בע”ח נגרמות לרוב מכלבים וחתולים.
מבוגרים בד”כ ננשכים בגפיים.
הסכנה העיקרית בנשיכות בע”ח היא הידבקות בכלבת ובזיהומים.
חשוב לדווח על כל אירוע של נשיכה ללשכת הבריאות המחוזית.
כלבת:
היא מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא הפוגעת במערכת העצבים המרכזית.
למחלה 99.9% תמותה מרגע התפרצותה, בעצם מרגע הופעת התסמינים (רוב הנפגעים מתים תוך 4 ימים מהופעת הסימנים), וכרוכה במוות קשה מלווה בייסורים קשים.
הנגיף מועבר בהפרשותיה של החיה (הנפוץ- נשיכה).
תקופת דגירה- תקופה ללא סימנים קליניים, בה הווירוס מתפשט ומתרבה במערכת העצבים.
גם פגר של חיה נגועה מדבק!
סימנים לכלבת:
תחילת ההתפרצות:
1) חום
2) כאבי ראש
3) הרגשה כללית רעה
4) כאבי שרירים
5) עייפות מוגברת
6) אובדן תאבון
7) בחילות והקאות
8) כאבי גרון
9) שיעול
סימנים מתקדמים:
10) בלבול
11) הזיות
12) נטייה לתוקפנות
13) הפרעות בחשיבה
14) התכווצויות שרירים ושיתוקים
סימנים מאוחרים:
15) שיתוק מיתרי הקול
16) קושי בבליעה
17) הידרופוביה
18) ירידה ברמת הכרה
19) נשימות איטיות ושטחיות
20) שיתוק שרירים כללי
21) שיתוק שרירי הנשימה
סכנה לכלבת:
1) מוות
נשיכת עכביש:
בארץ 2 סוגי עכבישים ארסיים:
1) אלמנה שחורה
2) ששן חום
סימנים לנשכת עכביש:
מקומיים:
1) נמק
2) כאב עז
3) אודם
4) פסים למפטיים
כללי:
5) כאבי בטן עזים
טיפול בנשיכות:
- הרגעת המטופל והשהייה במנוחה מוחלטת.
- שטיפת הפצע בכמויות גדולות של מים וסבון.
- עצירת דימום בלחץ ישיר במידת הצורך.
- תמיכה בphtls ומתן חמצן במידת הצורך (רק במקרה של דימום משמעותי).
- בנשיכת עכביש- לקרר מקומית
- פינוי
- דיווח ללשכת הבריאות המחוזית באמצעות המוקד המרחבי.
דגשים:
- אין לתת לנפגע אוכל או שתיה.
- אין להניח חסם וורידים ועורקים.
- יש לזהות את בע”ח- אין לרדוף אחריו!
