פגיעות ראש: Head Trauma Flashcards
שכבות הגנה למוח:
1) שיער- הגנה
2) קרקפת- הגנה. רבוייה בכל”ד, פגיעה בה תוביל לדימום מאסיבי. הסכנה העיקרית היא בקבוצות הסיכון; ילדים קטנים, זקנים וחולים המטופלים בתרופות לדילול דם.
3) גולגולת- שומרת על הלחץ התוך גולגולתי (צריך להיות בין 5-15mm/hg, מילימטר כספית)
קרומי המוח:
1) קרום הדורה Dura- מורכב מ-2 שכבות צמודות, מורכבות מסיבים מסועפים.
2) ארכנואיד Arachnoid- הקרום העכבישי.
3) נוזל מוח שדרה CSF- נוזל שהמוח צף בו ומזין אותו בדברים טובים, משמש גם כבולם זעזועים.
4) BBB- Blood Brain Barrier- שכבת שומן סלקטיבית המסננת את מה שנכנס למוח.
5) Pia- קרום עדין ודק.
לחץ תוך גולגולתי: ICP- Inside Carnial Pressure
בתוך הגולגולת קיים לחץ קבוע במצב טבעי ותקין.
הסכנה בפגיעות ראש היא העלייה בלחץ התוך גולגולתי המופעל על המוח שיוביל לפגיעה נוירולוגית.
תפקיד ה-ICP הוא לשמור על פריפוזיה מוחית תקינה.
- Ipcp- ICP-עלייה ב
זעזוע מוח:
שינויים חולפים בתפקוד הנוירולוגי הנגרמים כתוצאה מפגיעה קלה עד בינונית בגולגולת או כתוצאה מתנועה של המוח בתוך קופסת הגולגולת או שניהם ביחד.
בד”כ כלל ללא נזק מוחי קבוע, מצריך השגחה והמשך בירור.
מנגנון הפגיעה- זעזוע מוח:
המנגנון מורכב מטלטול המוח אחורה וקדימה.
1) פגיעה ראשונית Coup- פגיעה במוח באותו צד בו התרחשה החבלה החיצונית.
2) פגיעה שניונית Countercoup- פגיעה במוח בצד הנגדי לחבלה החיצונית.
- עלול להתרחש מחבלה קהה או מתנועה חדה של הראש.
הפגיעה השניונית עלולה להיות מסוכנת יותר מהפגיעה הראשונית.
סימנים לזעזוע מוח:
1) שכחה (לא זוכר פרטים מהאירוע)- הסימן הנוירולוגי השכיח ביותר.
2) קושי בזיכרון (חזרה על שאלות)
3) חוסר התמצאות בזמן ובמרחב
4) בהייה
5) תנועות ותגובות דיבור איטיות
6) בלבול וחוסר ריכוז
7) חוסר קואורדנציה
8) תגובות רגשיות לא מתאימות לנסיבות (כמו בכי ללא סיבה)
9) בחילות והקאות
שברים בגולגולת:
חלוקה אנטומית של הגולגולת:
- גג הגולגולת- קו עיניים ומעלה
- בסיס הגולגולת- קו עיניים ומטה/לסת עליונה.
קיימים 3 סוגי שברים עיקריים:
- שבר קווי
- שבר דחוס
- שבר בבסיס הגולגולת
אבחנה של השבר מתבצעת ע”י הדמיית CT בבית חולים.
שברים נוספים שעלולים להוות סכנת חיים מיידית:
- שברים בלסת
- שברים בעצמות הפנים
- שבירת שיניים
שברים אלו עלולים להוביל לפגיעה ישירה בנתיב האוויר, לעיתים תידרש התערבות כירורגית מיידית כדי לטפל בפגיעה בנתיב האוויר.
שבר קווי בגולגולת:
השבר הנפוץ ביותר מבין הפגיעות בגולגולת (80%).
לרוב לא מערב פגיעה ברקמת המוח.
קשה לאבחון השטח.
שבר דחוס בגולגולת:
דחיסה של חלק מעצם הגולגולת כנגד המוח.
עלול לגרום לפגיעה ברקמות המוח ולדימום.
לעיתים ניתן לזיהוי ע”י מישוש עדין של הגולגולת.
סימנים לשבר בבסיס הגולגולת:
1) דליפת CSF מהאף והאוזניים
2) המטומת משקפיים- מסביב לעיניים Raccoon Eyes
3) המטומות באזור המסטואיד Battle’s Sign
- סכנת חיים מיידית הדורשת התערבות נוירוכירורגית.
דימום תוך גולגולתי:
יש 3 סוגי דימומים תוך גולגולתיים:
- אפידורלי
- סאבדורלי
- סאבארכנואידלי
בשטח לא ניתן לדעת מהו סוג הדימום.
כל סוגי הדימום מסכני חיים וגורמים להפעלת לחץ על המוח כנגד הגולגולת ול-Ipcp.
הגולגולת:
היא קופסה בעלת נפח קבוע ולחץ קבוע.
הפתח העיקרי בגולגולת נקרא “Foramen Magnum”, דרכו עובר חוט השדרה.
הפתחים הנוספים בגולגולת מיועדים למעבר כל”ד ועצבים.
הגולגולת מחוספסת מבפנים, במידה ומתרחש פגיעה, החיספוס עלול לגרום ליותר נזק ועלול להיווצר דימום.
תהליך טופס מקום: Sol
מכיוון שהגולגולת היא חלל יחסית סגור, הדם שמצטבר תופס את מקומו של המוח ודוחק אותו כלפי הפתחים בגולגולת.
הICP עולה בגלל הלחץ שנוצר.
העלייה בICP גורמת לירידה בפריפוזיה המוחית שתוביל לירידה בתפקוד המוח, לאיסכמיה של רקמות המוח ולירידה במצב ההכרה.
דימום אפידורלי:
דימום עורקי במרווח בין קרום הדורה לבין הגולגולת.
נגרם בד”כ מפגיעה באנרגיה נמוכה יחסית הגורמת לשבר של עצם הגולגולת הטמפורלית ( אזור הרקה).
1/3 מהפצועים עם דימום אפידורלי יציגו קליניקה הנקראת “Lucid Interval”, המתאפיינת כ:
1) איבוד הכרה קצר
2) חזרה מהירה להכרה
3) איבוד הכרה ארוך
דימום סאבדורלי:
דימום וורידי במרווח קרום הדורה לבין הארכנואיד.
תהליך צבירת הדימום מתפתח באיטיות יחסית.
איבוד הכרה והופעת הסימנים הקליניים עלול להתרחש שעות, ימים ואף שבועות מרגע החבלה.
דימום סאבארכנואידלי:
דימום מכל”ד במרווח שבין הארכנואיד ל-Pia.
דימום מופשט בנוזל הCSF.
מעיד על פגיעה בקרומים נוספים.