Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

שיקום אורטופדי ופציעות ספורט > ייצוב דינאמי ושיקום שרירי במטופלים עם Lower Back Pain (LBP) > Flashcards

ייצוב דינאמי ושיקום שרירי במטופלים עם Lower Back Pain (LBP) Flashcards

1
Q

שכיחויות

A
  • שישים עד שמונים אחוז מהאוכלוסייה יחוו אפיזודה של כאב גב תחתון
  • תשעים אחוז מאותם אחזוים יפרו תוך שבועיים עד ארבעה שבועות.
  • במהלך השנה לאחר האפיזודה הראשונה, 60 עד 80 אחוז יחוו חזרה של כאבי הגב התחתון וחלקם יפתחו כרוניזציה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהו אחד האספקטים שנתייחס אליהם כדי למנוע הישנות של כאב כאב תחתון?

A
  • dynamic stability
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

dynamic stability

A

הקשור לייצוב הסגמנטלי של עמוד השדרה והשיקום השרירי
שליטה בתנועה שמאפשר לכוחות לעבור דרך המפרק כך שהתנועה תתבצע באופן חלק ללא מאמץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

ייצוב סגמנטלי

A

ייצוב של
motion segment
שתי חוליות והדיסק בינהן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

motion segment

A

= 2 החוליות והדיסק שביניהם על כל המרכיבים שלהם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מדוע רוב הסיכוי שהשיקום שלנו יתחיל בחלק הדינאמי?

A

בגל לשרוב הבעיות של האדם הן דינאמיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

המודל של פנג’בי לשליטה של ייצוב סגמנטלי בגב תחתון

A

קשור לאינטראקציה של שלוש מערכות
1. Active Components
2. Passive Components- עצמות, קפסולות, ליגמטים
3. Neuromotor Control- גירויים עצביים והוראות שמגיעות מהמוח לתפקוד של אותם שרירים וליגמנטים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

לאיזו מערכת נוספת יש להתייחס?

A

Emotional Component
אדם שנמצא בלחץ נפשי גדול, משפיע על קיום או אי קיום התנועה ולכן מתפתחים לפעמים סינדרומים שקשורים לפעמים להיבט הנפשי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

לתנועה האינטרסגמנטלית אפקטיבית, נדרש

A

Adequate compression

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

Adequate Compression

A
  • כדי להבטיח יציבות דינאמית בתנועה תלת מימדית תקינה עם החלקה נדרשת קומפרסיה במידה המינימלית הנחוצה.
  • בצורה זו יש גם שליטה בתנועת הטרנסלציה במפרק.
  • זה תלוי גם בשרירים ולא רק ברצועות- שרירים שחסר להם טונוס לא יוכלו לייצב כמו שצריך כשנעשה תנועה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

Neutral Zone=

A
  • טווח תנועה בין-חולייתית באיזור ה
    Neutral Joint Position
    שבו קיימת התנגדות מינימלית בלבד של המבנים האוסטאו-ליגמנטיים.
  • כלומר, ניקח את הטווח בין תי חוליות כשהוא נמצא במצב נייטלי יש מינמום התנגדות פסיבית אך היא קיימת ותקינה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

השפעה של פתולוגיה על ה
neutral zone

A

במצב פתולוגי, הטווח יכול לגדול ואין תמיכה פאסיבית תקינה, יש יותר מדי
Neutral Zone
וזה מוביל לכך שהתנועה בסגמנט לא תהיה יציבה למשל, אם יש מצב של רפיון של רצועות אז הניוטרל זון יגדל וזה ידרוש מהאדם הרבה יותר אנרגיה על מנת לייצב את התנועה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

Elastic Zone

A

טווח התנועה מסוף האיזור הנייטרלי ועד הגבול הפיזיולוגי של טווח התנועה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

שילוב הגורמים

A
  • בסוף ניתן לראות תצוגה סכמתית של התנועה האינטרסגמנטלית בעמוד השדרה- אם רוצים לבצע תנועת כפיפה, בתחילת התנועה יש טווח נייטרלי שהוא בין כפיפה לפשיטה, ובאותו איזור נייטרלי יש מינימום התנגדות פאסיבית לתנועה, וככ לשאנחנו מתקדמים לכפיפה יש יותר הפעלה אלסטית סינאמית ופסיבית יחד.
  • אם הטווח הזה הופך להיות גדול מדי, סימן שיש תנועה שהיא לא נשלטת, ואכן חוסר היציבות הסגמנטלית היא לרוב בתחילת התנועה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מתי נרצה לשחרר נוקשות ומתי לא?

A
  • במצבים אקוטים- יכול להווצר ספאזם הגנתי. במקרה כזה אם נשחרר זה דווקא לא יתרום ליציבות. יכול להיות שנשחרר את הספאזם ותהיה הקלה בכאב, אזה זה לא יגרום לותר יציבות.
  • במצבים כרוניים- ייתכן שנרצה לשחרר נוקשות כי אין מספיק תנועה בסגמנט מה שגורם ליותר עומס על הדיסקים שמעל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

השפעת מחסור בתנועה בסגמנט תנועתי מסויים

A

יבוא לידי ביטוי בסגמנטים אחרים כפיצוי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

אופן פעולת מערכות הייצוב של הגב התחתון-
שתי המערכות

A
  • המערכת הפאסיבית - Passive Components
  • המערכת השרירית - Active Components
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

המערכת הפסיבית

A
  • הדיסקים, הרצועות, הקפוסלות ומפרקי הפצטות יוצרים גירוי פרופריוספטיהי רלפקסי שמפעיל את השרירים המייצבים בעמוד השדרה.
  • כשיש בעיה באחד מהם- לא לא יצרו גירוי נכו ןבזמן הנכון להפעלה של שרירים.
  • יווצרו גירויים פתולוגיים שיובילו לבציוע תנועות פתולוגיות.
  • מכאן שבעיה במבנים פסיבים תפגע בייצוב דינאמי של אותו סגמנט אבל לאו דווקא ממקור שרירי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

איך פגיעה במייצבים הסטטיים תשפיע על המפרק?

A
  • פגיעה במייצבים הסטטיים תגרום לריפיון (לקסיטי)= תנועתיות יתר פתולוגית ולהגדלת טווח האיזור הנייטרלי ולחוסר יציבות רב כיווני.
  • הניסיון של המערכ תהשריריצ לפצות על מצב של חוסר יציבות סגמנטלית עלול לגרום לעלייה בנוקשות=
    stifness
    בעמוד השדרה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

לסיכום-הפגיעה או בעיה במערכת הפסיבית תגרום ל

A

שינוי בערים של ריפיון\נוקשות המוביל לפגיעה בשליטה על טרנסלציה ולמנח חדש של המפרק.

ו\או עליה בקומפרסיה של המפרק עם פגיעה ביחס של ביצוע מאמץ- כלומר אם הקומפרסיה עולה, אז על כל ביצוע יהיה יותר מאמץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

רכיבי המערכת האקטיבית

A
  • מערכת שרירים גלובלית
  • מערכת שרירים מקומית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מערכת שרירים גלובלית

A
  • Longissimus,
  • Thoracic Iliocostalis,
  • Thoracic Lumborum,
  • Quadratus Lumborum,
  • Lateral Fibers of Rectus Abdominis
  • External Oblique
  • Internal Oblique
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מערכת שרירים מקומית

A

שרירים סגמנטליים כמו
* Multifidus,
* Transverse Abdominis
* , Internal Oblique
* Thoracolumbar Fascia),
* Quadratus Lumborum (Medial Fibers),
* Diaphragm,
* Pelvic Floor,
* Psoas.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

תרומת מערכת השרירים הגלובלית

A

● אחראית לתנועות פיזיולוגיות של הגב- לדוגמה כפיפה ויישור.
● מתכווצים באופן פאזי.
● Multi-joint Muscles- יש להם מנוף ארוך והם נפרסים על גבי כמה מפרקים לאורך עמוד השדרה

25
Q

מערכת השרירים במקומית המייצבת

A

● יש לה סידור ועצבוב סגמנטלי- לכל שריר יש עצבוב מהסגמנט.
● השרירים קרובים לציר התנועה ויש להם ווקטור קומפרסיבי (יש להם מרכיב קומפרסיבי).
● מכילים יותר סיבים של
Type 1- סיבים טוניים.
● בעלי קפילרות רבות, דבר המעיד על עבודה שרירית טונית.

26
Q

Cholewiciki & McGill 1996
תנועתיות הגב והעבודה השרירית

A
  • שינוי קטן בתנועת הכיפוף בגב התחתון גורם לשינוי גדול בכוחות ההחלקה האינטרסגמנטלים - אם נעשה למשל כפיפה של 5 מעלות זה תהיה עלייה גדולה ומשמעותית בכוחות ההחלקה.
  • עלייה קטנה בפעילות השרירים המקומיים מספיקה כדי למנוע מצב של חוסר יציבות אינטרסגמנטלית בזמן תנועת הגב. כלומר, מדובר על פעילות של שרירים מקומיים ואם מעלים את התפקיד שלהם בצורה מינימלית ההשפעה שלהם היא משמעותית.
27
Q

האם עבודה מקסימלית של השרירים הגלובליים מספיקה כדי להקנות יציבות נאותה לעמוד השדרה בזמן תנועה?

A
  • לא
  • כלומר- כלומר, אין צורך להעלות את הכוח הפאזי של השרירים הגלובליים אלא יש צורך להתמקד כמה שיותר בייצוב ע”י השרירים המקומיים. לפעמים נראה מטופל שיעשה כפיפה ויהיה לו כאבים בעיקר בתחילת הטווח, מבינים שיש חוסר יציבות ובמצב זה נראה שאם עובדים על הייצוב הסגמנטלי ועל ה-
    Core Stability
    יהיה שיפור מידי והגדלה בטווח התנועה ללא כאב.
28
Q

תפקיד ה
co-contraction
בפעילות שרירי גב תחתון

A
  • קו-קונטרקציה של השרירים המייצבים נדרש כדי לשמור על יציבות הגב לאורך טווח התנועה וכן סביב המנח הנייטרלי. צריך שתהיה פעילות משולבת בין השרירי םהקדמיים, האחורריים, הלטרליים והאלכסוניים.
  • באופן נורמלי- השרירים הגלובליים שמגוייסים לתנועה בעומסים גדולים עובדים גם בצורה כזו.
  • בנבדקים עם כאבי גב תחתון- נמצאה עלייה בפעילות הקו-קונטרשקן של השרירים הגלובליים גם במקרים של פעילות קלה. כלורמ מתחילה להיות קומפנסציה בגלל שמשהו שם משובש- מה שגורם להם לעבוד קשה יותר.
29
Q

שרירי הבטן המייצבים הקדמיים

A

● Transverse Abdominis (TA)
● Internal Oblique (IO)

יש קשר אנטומי שבו הסיבים האחוריים של האינטרנל אובליק ממשיכים עם הט.א ומתחברים יחד לטורקולומבר פאשיה שנמצא מאחורה= יש קשר ישיר בין השרירים הקדמיים לבין המייצבים האחוריים מה שיוצר חגורה סביב הבטן.

בנוסף- העצבוב מסגמנטים זהי לשני שרירים אלה

30
Q

חשיבות העצבוב של שרירים אלו

A

העצבוב של שני השרירים האלו הוא מסגמנטים זהים. בצורה זו יש עבודה של השרירים בצורה מתוכננת ומתוזמנת. כשיש חוסר תזמון בין השרירים הקדמיים לשרירי הגב זה יכול לגרום להפרעה בתנועה ולכאבי גב (גם אם השרירים הם חזקים). למשל, יכול להיות אדם עם שרירי בטן חזקים אך יהיו לו כאבי גב ויש צורך ללמד את השרירים שלו איך לעבוד בצורה פונקציונאלית ולתפעל את השרירים בצורה מתוזמנת וזוהי החשיבות בשיקום – לא רק לחזק אלא גם לתזמן בצורה תפקודית את התנועה על כל מרכיביה העצביים, האקטיביים והפאסיביים

31
Q

המנגנונים בהם שרירים אלו תורמים לייצוב עמוד השדרה

A
  • Intra- Abdominal Pressure (IAP)
  • מנגנון ייצובי דרך שינוי המתח ודריכת הטורקולומבר פאשיה.
32
Q

Intra- Abdominal Pressure (IAP)

A

לחץ תוך בטני תקין מאפשר תנועה תקינה.
לחץ זה נותן תמיכה ומתח תקין לעמוד השדרה וכך מייצב אותו בזמן תנועה. כאשר השרירים עובדים הם מעלים את הלחץ התוך בטני. כאשר אני מתכופף קדימה יש לחץ תוך בטני יותר טוב ממה שהיה והבטן הופכת להיות מאין כדור שמעליו הגב מתכופף. אני יוצר מצב שהלחץ התוך בטני משמש כגלגלת טובה לעמוד השדרה להחליק קדימה - מוריד עומס מעמוד השדרה. לכן אם שרירי הבטן חלשים, התנועה יכולה להות ללא אותה הגנה.

33
Q

איך נשתמש בלחץ התוך בטני בשיקום?

A
  • בזמן הדרכה נתין לבקש מהמטופל לדחוף את השרירים לכיוון הגב ואז להתכופף- לראות האם הכאבים ירדו מהגב התחתון.
  • ניתן גם לתרגל עם המטופל תרגול חיזוק שרירי בטן ורצפת אגן.
34
Q

מבנים התורמים לעליית הלחץ התוך בטני

A

● **Diaphragm **– חשוב לזכור כמה היא רלוונטית.
● Deep Abdominal Muscles
● **Pelvic Floor **- חשוב לזכור כמה היא רלוונטית
● Thoracolumbar Fascia

35
Q

מכאניזם ייצובי דרך שינוי המתח ודריכת הטורקולומבר פאשיה

A
  • החיבור בין החלק הקדמי לטורקו לומבר פאשיה יוצר מתח תקין ותנועה פיזיולוגית נשלטת.
  • כאשר לרקמה הפסיבית מתח תקין היא מאפשרת לשרירים לעבוד באופן תקין ומתוזמן
  • עצם העברת המידע של הרצועה על ידי מתח הכיוונים השונים מעביר את אותו המידע שמאפשרים את התזמון התקין של השיררים בהתאםף.
  • אם שריר אחד לא יעבוד באיזון עם השני המתח יכול לצאת מאיזון למרות שהטורקו לומבר פאשיה עצמה תקינה.
36
Q

חיבורי הטורקולומבר פאשיה

A

● TA & IO
● LM
● Gluteus Maximus
● Latissimus Dorsi
● Trapezius Muscle
● Quadratus Lumborum
● Sacrotuberous Ligament

37
Q

מסקנות מחקרים של הקבוצה השבדית-Creswell Et Al

A
  • יש קשר ישיר בין עלייה בלחץ התוך בטני לאקטיביציה של הטרסברס אבדומיניס בעת ביצוע תנועות גב שונות וכן בפעילות של הרמת משא. כלומר, אם הלחץ התוך בטני תקין ועובד זה עושה אקטיבציה של הבטן
  • טרנסברס אבדומיניס נכנס לפעולה לפני שרירי הבטן האחרים או הגב התחתון בעת תנועה או העמסה של הגב במנגנון של-
    Feedforward Mechanism- Pre-activation.
    אם המנגנון לא עובד כמו שצריך, זה יכול לגרום לכך שהתנועה תתבצע על גבי איזור חסר יציבות וזה יוביל לכאבים.
38
Q

מה בדקו בקבוצת המחקרים האוסטרלית?

A

השפעת הנעת הגפה העליונה על פעילות שרירי הבטן והגב
הגרף מציג פעילות שרירי הבטן ביחס לפעילות של הדלתואיד.

39
Q

מסקנות המחקר האוסטרלי

A
  • הט.א נכנס לפעולה מקדימה לפני פעילו תשרירי הגפה.
  • גיוס שרירי הט.א אינו מושפע מכיוון תנועת הגפה- active in all direction
  • בניגוד לשרירי הבטן השחטיים שהגיבו לתנועת הגפה בכיווץ פאזי קצר- הט.א התכווץ ברמה נמוכה וקובעה בכיווץ טטני.
40
Q

הסרעפת

A
  • בדומה לשריר ה
    TA
    מתכווצת כיווץ מקדים לפני תנועת גפה.
    כשבאים לעשות תנועה, שריר הנשימה נכנס לפעולה עוד לפני התנועה.
  • פעילות הסרעפת מקבילה לזו של הט.א ולא הייתה תלויה בשלבי הנשימה. יש תזמון תקין בין הסרעפת לט.א כדי לאפשר הרמת הגפה.
41
Q

שרירי רצפת אגן

A

נמצא שכיווץ שלהם גרום לאקטיביציה של
TA
וההפך.
יש קשר נוירופיזיולוגי ופיקוח משותף ברמת ה
CNS = Co-contraction of all dynamic stabilizer muscles

42
Q

השינויים בפעולת השרירים המקומיים במצב של כאבי גב תחתון

A
  • בנבדקים עם כאבי גת תחתון כרוניים נמצא איחור בפעולת הט.א ביחס לתנועת הגפה ולהיפך. כלומר אין אקטיבציה מוקדמת.
  • שינוי בסוג כיווץ השריר- בקבוצת כאבי גב תחתון ביצוע כיוות פאזי מתפרץ לעומת כיווץ טוני איזומטרי בקבוצת הביקורת.
  • הפיקוח האוטומטי של המערכת הנוירו-מוטורית של שריר הט.א נפגע. לא רק שהשריר חלק אלא גם המנגנונים השונים נפגעים מבחינת צורת הכיווץ וזה גורם לכאבים.
43
Q

לסיכום- מהו השינוי המשמעותי והקבוע ביותר בנבדקים עם
LBP?

A
  • בשרירי הבטן, בעיקר
    IO, TA
  • שינוי אינו בכוח השרירי אלא באופן ובתזמון פעילותם ובפיקוח עליהם. השינוי מתרחש ללא קשר לפתולוגיה ספציפית בגב התחתון.
44
Q

מיהו שריר הגב החשוב יבותר ליציבות דינאמית אינטרסגמנטלית?

A

מולטיפידוס

45
Q

כיווני הסיבים של מולטיפידוס

A

בעל שני כיווני סיבים- אנכי ואלכסוני.
* הסיבים האלכסוניים- דוחס את המפרקים האינטר-סגמנטלים, כלומר את הסגמנט התנועתי ותורם לתנועה יותר חלקה.

46
Q

המומנט של המולטיפידוס

A

המומנט האלכסוני האלכסוני שלו מקנה יציבות בתנועות רוטטורית ובהרמת חפצים. תנועה רוטטורית דורשת ייצוב אלכסוני יותר.

47
Q

עם איזה שרירים עובד המולטיפידוס ובאיזו צורה?

A

עובד בקו-קונטרקשן עם שרירי הבטן העמוקים כדי להקנות יציבות לגב התחתון

48
Q

הקשר של המולטיפידוס לכאבי גב תחתון

A
  • סיבולת שרירית
  • אטרופיה, שינוי מבני ותוצאות תפקודיות
  • מחקרים נוספים שהשתשמו באמצעי הדמהי שונים
    *
49
Q

סיבולת שרירית

A
  • שרירי המולטיפידוס התעייף באחוז גבוה יותר בנבדקים עם כאבי גב כרוניים לעומת קבוצת הביקורת
  • במחקר שבוצע על אטלטים הצליחו לאבחן מי סובל מכאבי גב תחתון לפי רמת העייפות השרירית והייתה קורלציה גבוהה מאוד.
50
Q

אטרופיה, שינוי מבני בשריר ותוצאות תפקודיות

A
  • קיימת אטרופיה ושינויים מבניים בסיבי השריר בחולים עם כאבי גב תחתון שעברו ניתוח גב תחתון
  • נמצאה קורלציה בין אטרופיה מוגברת של שריר ה- מולטיפידוס לבין תוצאות תפקודיות פחות טובות לאחר ניתוח של כאבי כב תחתון (אלו חלק מהחסרונות של ניתוח בגב תחתון- אטרופיה
  • במחקר שנערך כחמש שנים לאחר ניתוח גב, בקבוצת המנותחים בעלת התוצאות התפקודיות הפחות טובות הייתה החמרה בשינוי המבני של סיבי סיבים מסוג 1 בשריר. הניתוח פוגע בסיבי השריר
51
Q

במספר מחקרים נוספים השתמשו באמצעי הדמיה שונים כמו CT, MRI, US

A
  • הודגמה ירידה בנפח של שרירי המולטיפידוס ב10-30 אחוז בצד הפגוע של עמוד השדרה לעומת הצד השני.
  • ירידת הנפח השרירי הייתה בגובה הסגמנטלי הסימפטומטי
  • ירידת הנפח בשריר אובחנה כבר בשלב מוקדם ביותר במצב של LBP
  • ** עובדה זו מחזקת את ההנחה שהשינוי בנפח השריר קשור למעגל רפלקסיבי ברקמת מערכת העצבים המרכזית**
52
Q
A
  • מצד ימין- גרף של אדם בריא
  • בצד שמאל- גרף של מטופל
  • אפשר לראות שאצל אדם בריא אין כל כך הבדל בשטח החתך של השריר בין צד ימין לצד שמאל
  • ניתן לראות שאצל המטופל- יש הבדלים. כאשר הצד שבו יש סימפטומים מדגים טח חתך קטן יותר ביחס לצד הלא סימפטומטי
53
Q
A
54
Q

מתי עושים ניתוח לכאבי גב תחתון?

A

ניתוח עושים כשיש ממצאים מורפולוגיים שיש בהם איזושהי מידה של קורלציה בין המצב הפתולוגי המורפולוגי לבין הסימפטומים של החולה. אם יש לאדם פריצת דיסק משמעותית והכאבים תואמים לפי הסגמנט של הפריצה, ויש כאבים שמגבילים את התפקוד אז עושים ניתוח

55
Q

השפעת תרגילים ספציפיים של ייצוב גב תחתון בנבדים עם כאבי גב תחתון
-Hides et al 1996

A
  • נבדקו אנשים לאחר אפיזודה אקוטית של כאבי גב תחתון אשר הייתה להם ירידה חד צדדית בשטח חתך של המולטיפידוס בגובה סגמנטלי.
  • קבוצה אחת ביצעה תרגילים ספציפיים למשך 4 שבועות
  • קבוצה שנייה- ביקורת. קיבלה טיפול לא אקטיבי
  • בוצעה הערכה כל שבוע במשך ביצוע הטיפול ותום 10 שסועות.
  • בדקו טווח תנועה, הערכת כאב, מוגבלת פונקציונלית וגודל שריר.
  • לאחר 10 שבועות נראה שבכל המדדים היו זהים למעט גודל השריר- שבקבוצת ההתערבות חזר לגודלו המקורי.
  • תוצאות לטטוח הרחוק- לאחר שנה ושלוש שנים רק 30 אחוז מהחולים בקבומצ הטיפול סבלו מהישנות, וזאת לעומת 80 אחוז מתוך החולים בקבוצת הביקורת- המסקנה היא שתרגול אקטיבי משמר את המצב לטווח ארוך
56
Q

O’sullivan 1997
מחקר סדק או החלקה קדמית

A
  • קבוצת נחקרים שסבלו מכאבי גב תחתון כרוניים שמבחינה רדיולוגית היו עם ספונדילוליסטזיבס או ספונדילוליזיס.
  • קבוצה אחת ביצעה במשך 10 שבועות- פעם בשבוע טיפול שכלל תרגילים ספציפיים לייצוב עמש.
  • קבוצת ביקורת תרגילים כלליים וטיפולים לפי שיקול דעת המטפל
  • התוצאות הראו שבקבוצת התרגליים האקטיביים הייתה ירידה משמעותית ברמת הכאב ובמוגבלות הפונקציונלית בהשוואה לקבוצת הביקורת.
  • תוצאות אלו הקבלו לאורך כל המעקב וגם חודשים לאחר הטיפול.
57
Q

Rasmussen et al 2003

A
  • מחקר שהווה בין טיפול אקטיבי לטיפול מנואלי.
  • רמת הכאב והמוגבלות הפונקציולית נבדקו בתחית הטיפול, לאחר הטיפול ולאחר כל כמה חודשים.
  • בשתי הקבוצות הייתה יידה ברמת הכאב ובמוגבלות הפונקציונלית לאחר הטיפול.
  • בבדיקה לטווח ארוך- ההישג נשמר בקבוצה של הטיפול האקטיבי
58
Q

מה ניתן להסיק משלושת המחקרים

A
  • מדגישים את החשיבות של תרגול אקטיבי לייצוב דינאמי בשיקום גב תחתון
  • מצביעים על כך שפרמטרים כמו רמת כאב וטווח תנועה אינם קשורים באופן ישיר לאחר מצבי החזרה וכרוניזציה
59
Q

לסיכום

A
  • שיקום כאבי גב תחון דורש בין השאר התייחסות לפגיעה במערכת המייצבת
  • יש להסבר למטופל את מנגנון הפגיעה ואופן השיקום
  • יש לבנות בשיתוף המטופל מערך תרגול ספציפי המותאם למטרות הפונקציונליות שהצנו
  • יש לקבוע דרך הערכה אובייקטיבי ארוכת טווח של השיקום

שיקום אורטופדי ופציעות ספורט (7 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions