עמוד שדרה חלק 1 Flashcards

1
Q

גישה קלינית- דברים שיש להבין

A
  • קשרים בין מערכת השלד, מערכת שריר ומערכת העצבים
  • להבין את הקשר בין המערכת הימפטטית לפתולוגיות בעמוד השדרה- עצבי מערכת העצבים הסימפטטית יוצאים משורשי העצבים הטורקליים ולכן גם הם יכולים להיות מושפעים בפתולוגיות עמוד השדרה.
  • הבנה של מסלוס ופיזור העצבים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהו עמוד השדרה?

A
  • מדובר בשרשרת תנועתית של סגמנטים אשר מתפתחת בעקבות התפתחות העקומות שהתחילו בגיל צעיר (תינוק).
  • העקומות הפסיביות עוזרות לאקטיביות של עמוד השדרה- כמו בקבוק מים, בהם המים עוזרים לתנועה של התנודה של הבקבוק.
  • זוהי דינמיקה תנועתית שמושתת על מורפולוגיה מותאמת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מה צריך לקרות על מנת שעמוד השדרה יתפקד כמו שצריך?

A

על מנת שהיא תתפקד כמו שצריך, צריכה להיות התאמה טובה של צורת החוליות, צורת הדיסקים והמבנים התנועתיים. צריכה להיות צורה כזו שבה ישנה תנועתיות תלת מימדית שלא דורשת הרבה מאמץ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

תפקידי מבנה עמוד השדרה

A
  • בלימת זעזועים.
  • לאפשר תנועתיות טובה ללא מאמץ
  • לאפשר תנועתיות מורכבת- לעמוד השדרה צורה שמאפשרת תנועתיות תלת מימדית.
  • העקומות משפיעות לטובה על הדיסקים- שגם הם עוזרים לבלימת הזעזועים.
  • הלורדוזה והקיפוזה עוזרים לתנועתיות במינימום אנרגיה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

השלכות הפרעות בעקומות הטבעיות

A
  • ברגע שיש הפרעה בעקומות האלה, האנרגיה שנצטרך להפעיל כדי לזוז תהיה יותר גדולה והכל יצטרך לעבוד יותר קשה. לכן לשמור על מבנה עמוד השדרה עד כמה שאפשר זה דבר בריא – השמירה מאוד אינדיבידואלית. מנסים לשמור על גמישות בריאה של עמוד השדרה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

השפעת המבנה הפסיבי על האקטיבי

A

העקומות הן אומנם מבנה פסיבי מורפולוגי, אבל בעלו תהשפעה על המבנים האקטיבים ופעילותם של השרירים.
כלומר- דינאמיקה תנועתית מושתתת על מורפולוגיה מותאמת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

טריזיות

A
  • לחוליות עמוד השדרה יש טריזיות ולורדותיות- בטורקס למשל גוף החוליה החלק הקדמי יותר נמוך מהחלק האחורי. מה שיוצר את המנח הקיפותי.
  • הטריזיות צריכה להתאים לאל אחד מן הסגמנטים.
  • המורפולוגיה של החוליה משפיעה על הסגמנט התנועתי שמפשיע על התנוה הפיזיולוגית- כלומר מידת הטריזיות מותאמת לתנועה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

Motion segment

A
  • שתי חוליות והדיסק שבינהם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

היכן ממוקמת שיא הקיפוזה הגרמית?

A
  • T7
  • זוהי החוליה הקיפוטית ביותר.
  • כלומר מעליה ומתיה החוליות הטורקליות עם טריזיות פחות קיפוטיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

שיא הלורדוזה הגרמית

A
  • L5
  • החוליה הלורדוטית ביותר
  • צריכה להתחבר לאגן ולסקרום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

שיא הלורדוזה הפיזיולוגית

A
  • L3
  • סימטרית- הזווית של החלק הקדמי והאחורי של החוליה הן אותו הדבר. אבל אם נסתכל באותו אזור זה יהיה האזור הכי ישר. מכניסה לתוך הלורדוזה את כל הרקמה הרכה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מה גורם לשוני בין השיא של לורדוזה גרמית לשיא של לורדוזה פיזיולוגית?

A

מה שגורם לשוני הזה הוא הרקמה הרכה וההבדלים בה בסגמנטים השונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

כיצד מתפחת העקמומיות?

A

העקמומיות מתפתחת בהדרגה עם החוליות- כלומר שתי חוליות שונות בטריזיות שלהן.
לדוגמה הלורדוזה בחוילה המותנית היא פועל יוצא בירידה איטית במידת הקיפוזה בחוליות הטורקליוץ
* המעבר בין הקיפוזה הגרמית ללורדוזה הגרמית מתקיים אחרי חולי טורקלית 12 וחוליהלומברית 1
* חוליות לומבריות 1-2 עדיין נחשבות יחסית קיפוטיות= חלק קדמי נמוך יותר מחלק אחורי
* הלורדוזה הגרמית מתחילה בחוליה לומברית 3, אשר מבחינת הטריזיות שלה היא יחסית סימטרית.
* חוליות מתחת לחוליה לומברית 3 נחשבות לורדוטיות= חלק קדמי גדול מאחורי
*

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

היחס בין הגובה של גופיה החוליה בחלק הקדמי לחלק האחורי

A

ניתן לראות את היחסים ואת הנקודות של השיאים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

Lumbo-pelvic complex
בהיריון

A
  • לנשים יש יותר לורדוזה בגלל ההיריון והלידה.
  • בהיריון יש יותר גמישות של עמוד השדרה בזכות הורמון הרלקסין.
  • חשיבות הלורדוזה בהיריון היא על מנת לאזן את המשקל קדימה שנוצר כתוצאה מהבטן שגדלה.
  • כדי שתהיה לורדוזה טובה אנרגטית, מריכים חוליות נוספות לורדוטיות, לכן בנשים בהיריון גם אל 3 היא לורדוטית ולא סימטרית.
  • אצל אישה בהיריון שאצלה החוליות לא כל כך לורדוטיות, עליה להפעיל מאמץ רב יותר כדי לאזן את המשקל. אין התאמה מורפולגית טובה והלחץ והכאב מוגברים.
  • כדי לעזור לאישה זו יש לבצע קמפנבציה, אך לא ניתן לשנות את המבנה הגרמי של האישה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מבנה חולייה טיפיקלי:

A
  • גוף חולייה
  • Vertenral arch- החלק האחורי שצמוד לגוף החולייה.
  • Vertebral foramen- מבנה הנוצר מהחלק האחורי של גוף החוליה ומהקשת הנוצרת.
  • Vertebral notch- ניתן לראות מהצד הלטרלי. סופריורית ואינפריורית לכל פדיקל, יחד עם החלק הקדמי של על זיז חיבור. כאשר החוליות אחת מעל השנייה נוצר חלון שמאפשר יציאה של עצב ספינלי.
  • Intervertebral foramina- אותו חלון שנוצר מהנוטש. בחלון זה הגנגליון של העצב האחורי מאוכלס.
  • 7 זיזים סהכ מכל קשת חולייתית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

גוף החוליה

A
  • מורכב מחלק פנימי וסקולרי טרבקולרי- המרווחים בין הטרבקולות מאוכלסים על ידי מח עצם אדום.
  • מכוסה על ידי שכבה דקה חיצונית של עצם קומפקטית.
  • End plate
  • Epiphysial rim.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

end plate

A

לוחית הצמיחה. לכל חוליה יש לוחית כזו בחלק העליון והתחתון של גוף החוליה. זוהי לוחית צמיחה ספוגית, מחוררת וגמישה והיא קשורה לצמיחת החולייה לגובה. הפרעה באיזור זה תגרור הפרעה בגדילה. בלוחית יש כלי דם זעירין ופגיעה בהם תגרור הפרעת חוסן. בנוסף, הזנת הדיסק היא מאיזור זה ולכן יש לו חשיבות רבה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

דרך איזה מבנה צריך לעבור כדי שהדיסק יקבל את הזנתו?

A

דרך האנד פלייט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q
  • Epiphysial rim-
A

מסביב ללוחית, מעין הגבב שמתעבה עם השנים ומהווה איזור קורטיקלי קשיח. בדרך כלל המרקם הוא אחיד אלא אם כן יש שינויים ניווניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Trabecular arrangement-

A
  • בתוך העצם שמרכיבה את החוליה יש כיווני טרבקולות שונים. חלק מסודרות ורטיקלית וחלק בצורה אלכסונית.
  • צורה זו מהווה מרכיב חשוב בארכיטקטורה של העצם.
  • בעקבות כך גוף החוליה יכול לספוג אנרגיה לכיוונים שונים. ככל שיש יותר חפיפה העצם תהיה יותר עמידה בעומסי יתר. מקרה בו אין חפיפה- אוסתאופרוזיס.
  • הכח והחוזק של החוליה תלוי במבנה המורפולגי ובגודל שלה.
  • בנוסף יש קשר ברור בין חוזר החוליה לבין כמות הרקמה הגרמית. עם הגיל המנה של העצם הולך ומתדרדר, החוליות יורת שבירות ויש יותר שינויים מבניים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

היכן ממוקם הלחץ הגדול ביותר על חוליה קיפוטית?

A
  • ככל שהחוליה יותר קיפטית- יש לחץ גדול יותר על החלק הקדמי שלה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

באיזה כיל יש ירידה בכח גוף החוליה?

A
  • ירידה בכוח גוף החולייה מתרחש בגילאי 20-40.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

תזכורת- מה זה למלה?

A
  • אוסטאון- כל אוסטיאון מורכב ממעגלים קונטנצרים של למלות המדורים סביב תעלה שמכילה כלי דם הנקראת-
    haversian canal
  • Concentric lamella- המעגלים המרכיבים כל אוסטאון. הם לוחיות מעגליות של מטריקס חוץ תאי המקיפים רשת קטנה של כלי דם ועצבים הממוקמים במרכז התעלה. בין הלמלות יש חללים קטנים הנקראים לקונות.
  • לקונה- חללים קטנים בין הלמלות המכילים אוסטאוציטים.
  • Canaliculi- מכל הכיוונים של הלקונות יש תעלות קטנטנות שמלאות שנוזל חוץ תאי. ובתוך כל קנליקולי יש גבשושיות של אוסטאוציטים. הם מקשרים את הלקונות אחת לשנייה ועם התעלה המרכזית ויוצרים רשת של תעלות דרך העצם.
  • Interosteonic canal\ volkman canal- תעלות אנכיות המובילות כלי דם ועצבים מהפריאוסטאום וחודרות את העצם הקומפקטית על מנת להתחבר אל התעלות המרכזיות ולחלל המדולרי ולפריאוסטאום.
  • Circumferential lamellae- מסביב לכל ההיקף החיצוני והפנימי של השאפט של עצם ארוכה יש למלות המתפתחות בשלבי יצירת העצם הראשונית. הם ישירות מתחת לפריאוסטאום ונקראות אקסטרנל ומחוברות על ידי סיבי שרפי. יש כאלו גם בחלק של המדולה והם יקראו אינטרנל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

היכן באופן פיזיולוגי יש פחות חפיפה של למלות?

A

באופן פיזיולוגי בחלק הקדמי של החוליה יש פחות חפיפה של כיווני הלמלות, כמו כן באופן פיזיולוגי בחוליות הטורקליות בגלל הטריזיות הקדמית יש יותר עומס בחלק הקדמי- שילוב שיכול להסביר את הפתופיזולוגיה של שברים אוסטאופרוטיים במיד טורקס.

אמרנו שבחלק הקדמי בחוליה קיפוטית יש יותר עומס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

Vertebral arch

A
  • מורכב משני סטים של
  • Pedicles- מבנים קצרים שיוצאים מהחלק האחורי של גוף החולייה ומתחברים אל הלמינות.
  • Laminae- מתחברים בקו האמצע.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

Vertebral canal

A
  • פורמינה המשכי אחד לשני ומאכלסת את חוט השדרה ואת שורשי העצבים הספינליים.
28
Q

הזיזים החולייתים:

A
  • Spinous process
  • Two transverse process
  • 4 articular process
29
Q

מבנה ומאפייני חולייה לומברית:

A
  • גוף חולייה- גדול ורחב יחסית
  • פדיקל מעובה
  • ס.פ- הולך וגדל ככך שיורדים מטה.
  • ט.פ- שטוחים. (ב4 חוליות תחתונות)
  • חוליות אלה עומדות בנשיאת משקלים ולחצים גדולים בשל מיקומן תבחתית עמוד השדרה.
  • זיזי החיבור- באופן עקרוני האוריינטציה היא סגיטלית, למעט חוליית המעבר שבה הזיזים העליונים הם יותר פרונטלים בהתאמה לחיבור הטורקלי, והזיזים התחתונים הם יותר סגיטליים בהתאה לחוליות הלומבריות.
  • Accessory process- על בסיס האחורי של כל ט.פ
  • Mammillary process- על המשטח האחורי של הזיזים האחוריים הסופריורים. חיבור למולטיפידוס ושרירי גב אחרים.
30
Q

transitional vertebrae

A

החוליו הקיצוניות נחשבות חוליות מעבר, כאשר הפסטות של החוליות הלומבריות העליונות יותר פרונטלים בהתאם לחוליות הטורקס, והפסטות של חוליות התחתונות יותר סגיטליים בהתאם ללומבר.

31
Q

Transitional zone

A

דיוק של מושג חוליות מעבר- לא מדובר בחוליה אחת אלא התאמה הדרגתית עם הירידה בגובה החוליות של מבנה החוליות.
ההתאמה היא לא רק של הפצטות אלא בכל מבנה החוליה- גוף החוליה והדיסקים.

32
Q

הקשר בין גיל ללחוזק עצם החוליות

A
  • עם הגיל חוזק החוליה הולך ויורד- קצב הבנייה הולך ויורד לעומת קצב ההרס.
33
Q

גורמים תורמים לפחות חוזק בחוליות

A
  • עישון
  • חוסר תנועתיות
34
Q

איזה חלק בעצם הולך ונחלש עם הגיל?

A

התוכן, הקורטקס נשמר.

35
Q

איך הגוף מתמודד עם ההחלשות?

A

● על מנת להתמודד עם ההיחלשות של העצם עם הגיל הפתרון של הגוף הוא יצירת אוסטיאופיטים – שמשמשים כחיזוקים כמו פיגומים לבניין ישן. לכן נוכל לראות בצילומים כי יש יותר אוסטיאופיטים ככל שהגיל עולה. זה לא דבר רע, להיפך אמרנו שזה מחזק. אבל זה מתחיל להיות בעייתי כאשר הם לוחצים על משהו שלא צריך ללחוץ עליו כמו עצב וגורם לכאב.

36
Q

מפרקי הגב:

A
  • מפרקים בין הקשתות-Facet Joints= Zygo-apophyseal Joints
  • מפרקים בין הגופים
  • Costovertebral-מפרקים בין הצלעות לחוליות
  • Craniovertebral- מחולק לשני מפרקים, אחד בין הגולגולת לחוליה צווארית ראשונה, ומפרק בין חוליה צווארית ראשונה לשנייה.
37
Q

zygophyseal

A
  • מפרק סינוסיאלי
  • מכיל סחוס היאליני וקפסולה-
  • Fibroadipose meniscoid- רקמה קפסולרית פיברוטית שנמצאת בין חלקי הפצטות בקצוות ועוזרות בהחלקת המפרקים.
38
Q
  • Fibroadipose meniscoid-
A

רקמה קפסולרית פיברוטית שנמצאת בין חלקי הפצטות בקצוות ועוזרות בהחלקת המפרקים.
לעתים הרקמה הזו יכולה להכיל קפלים קטנים ועלולים לגרום לכך שהקפסולה תיתפס.
נפוץ יותר בצוואר- נקרא צוואר תפוס על רקע מפרקי.

39
Q

מאפיינים ביומכאניים של המפרק של הקשתות

A
  • חשוב ביציבות ושליטה בתנועה של עמוד שדרה.
  • סופג בין 3-25 אחוז מהעומס הקומפרסיבי
  • והוא מגן מפני כוחות גזירה ותנועה מוגזמת של כפיפה ורוטציה אקסיאלית. מגן מפני החלקה קדמית ואחורית של החוליה.
  • כיוון המשחים הוא זה שמונע תזוזה מוגזמת של החוליות.
  • ישנה זוויתיות של הפצטות בכל אחת מן החוליות והיא מאפשרת קצת תנועה תלת מימדית. הזוויתיות הזו שקצת משתנה תורמת לתנועה משולבת בסגמנט
40
Q

הזוויות השונות של הפצטות:

A
  • חוליות צוואריות- זווית של 45 מעלות. מאפשרת תנועה תלת מימדית יחסית.
  • חוליות טורקליות- מישור פרונטלי. מאפשרות תנועה של כפיפה צידית.
  • חוליות לומבריות- כיוון סגיטלי. מאפשרו תנועה אנטריו-פוסטריורית.
  • בין חולה לומברית רביעית לחוליה סקרלית ראשונה- יותר פרונטלית-אלכסונית, מאפשר יותר תנועה רוטציה. מכאן שרוב בעיות הפיתול יהיו בדיסקים של חוליות אלה.
41
Q

איזה איזור הכי מועד לפורענות?

A

L4-S1
רוב כח הפיתוח ל הדיסק יההי באיזור זה. רוב פריצות הדיסק.

42
Q

איך מפרקי הפצטות שומרות על הדיסקים?

A

הם סופגים חלק מהעומסים הדחיסתיים
מכאן שיש קורולציה בין שחיקה של הפסטים כמו בא.א לשחיקה של דיסקים ולהיפך.

43
Q

כיצד מפרקי הפצטות קשורים ליציבות סגמנט?

A
  • מפקים אלו שומרים ומגנים מפני כוחו גזירה בגלל הצורה שלהם.
  • אם המפרק מתנוון יש יותר סיכו לפתח החלקת חוליה קדימה- ספונדילוליסטזיס.
  • כפיזיו ניתן לעזור על ידי פיצוי שרירי: מאחורה על ידי חיזוק מולטיפידוס ומקדימה על ידי שריר הבטן הרוחביים ורצפת האגן וכדומה.
44
Q

האם ההתאמה נעשית בחוליות המעבר?

A
  • לא.
  • אפשר להגיד שההתאמה נעשית יותר על פי איזורי מעבר. היא מתחילה בהדרגה.
45
Q

א-סימטריה

A
  • א-סימטרי במפרקי הפצטים
  • א-סימטריה גופי החוליות
46
Q

א- סימטריה של מפרקי הפצטים

A
  • א-סימטריה בין ימין לשמאל בזווית הפתיחה
  • א סימטריה בגודל הפצטים בין ימין לשמאל
47
Q

א-סימטריה בין ימין לשמאל
Transverse facet angle

A
  • ישנה אסימטריה בין זוית הפתיחה הרוחבית בין ימין לשמאל.
  • צורת הפצטות משתנה הין החוליות ולכן גם האסימטריה בין זווית הפתיחה הרוחבית בין ימין לשמאל משתנה בין החוליות.
  • כ90 אחזו מהאנשים הם דומיננטים ימנים, לכן תהיה להם אסימטירה לאותו הכיוון. הכוונה שהרוטציה תהיה לכיוון מסויים וכל החוליות ומהפרקים יסתדרו בהתאם.
48
Q

אסימטריה בגודל הפצטים בין ימין לשמאל

A
  • בגודל הפצטים (אורך ורוחב) יש אסימיטרה. בחלק הטורקלי צד שמאל ארוך יותר ובחלק הלומברי צד ימין ארוך יותר.
  • א סימטריה זו מתפתחת עם שנו תהגדילה בהתאם לעומסים המופעים עליהם. כמו פלסטלינה.
  • נורמלית לחלוטין.
49
Q

למה תגרום האסימטריה המבנית?

A

לאסימטריה תנועתית

50
Q

אסימטריה תנועתית על רקע אסימטריה מבנית

A

בעת ביצוע תנועת של הגב, כאשר פצט אחד קטן יותר- הכחולל בתמונה, ופצע אחד גדול יותר- ירוק בתמונה, תיווצר יותר תנועת כאשר הפצט הקטן יותר הוא הציר.

51
Q

מה מאפשרת הא-סימטריה?

A
  • תורמת בהיבט התפקודי ומאפשרת שילוב של תנועות עפיפה עם רוטציה ויעילות אנרגטית.
  • השילוב בין שני של הפצטות גורם לתנועות משולבות- שטח מפרקי הפצט הקטן נגמר באיזשהו שלב אבל לגדו ליש עוד והוא ייצור רוטציה.
52
Q

א סימטריה בגופי החוליות

A
  • בגובה הגופים
  • ברוחב הגופים
53
Q

א-סימטריה בגובה גופי החוליות

A
  • ניתן לראות שי הבדלים בין צד ימין למד שמאל. גוף החוליה הוא לא מלבני אלא יותר טרפזי.
  • T1-T3: טרפזי
  • T4- יחסית סימטרי
  • T5-T7: טרפזי.
  • מבנה בימטרי של קובייה על גבי קובייה יתן מבנה יציב אך חסר תנועתיות, ומבנה טרפזי מקנה גם יציבות וגם גמישות.
  • כלומר יש סקוליוזיס מינורי. באסימטריה מתקבלת תנועתיות (טרפזואידלי) לעומת יציבות (פירמידלית) של סימטריה.
54
Q

אסימטריה ברוחב גופי החוליות

A
  • T1-T3: רוחב צר.
  • מחוליה טרקלית רביעית והלאה הרוחב גדל.
  • האסימטריה יוצרת מצב שבאיזור 3-4, יש היצרות של רוחב החוליות, וכשעושים תנועת כפיפה צידית, הספלניוס הצווארי אשר מבצע את התנועה ומתחבר לחוליה טורקית רביעית,הציריות שבתנועה ובאיזור החיבור של השריר, נותן לשריר המשכיות לתנועה, לא רק בצוואר אלא עד חוליה טורקלית רביעית.
  • האסימטריה תמאפשר גמישות מבחינת המבנה.
55
Q

מה יכול לגרום לאסימטריה להיות פתולוגית?

A

אם מעצימים אותה בזמן ההתפתחות- חוסר תנועה מוחלט או ספורט מוגזם למשל.

56
Q

הדיסק הבין חולייתי- IVD

A
  • מהווה את המרכיב החשוב ביותר בעמוד השדרה בשל היותו מרכיב מקשר בין העצמות.
  • בין היתר הדיסק בולם זעזועים ומגשר בין כיווני התנועה, חשוב לתפקוד התנועה הסגמנטלית ועמוד השדרה באפון כללי.
  • השינויים החלים בדיסק מתחילים כבר בדיסק צעיר עם ההתפתחות.
57
Q

מבנה הדיסק-

A
  • בנוי מ70-90 אחוז מים ומעט תאי סחוס. תפקידו הוא להעיבר את הלחץ המופעל מכל הכיוונים.
  • Annulus fibrosis
  • Nucleus pulposes
  • Cartilage end plate
58
Q

Annulus fibrosis

A
  • בנוי מקולגן טייפ 1.
  • מבנה רצועתי יותר וסיבי שמטרתו היא להתנגד למתח המתרחש בתנועות, כמו פיתול.
  • בנוי מ10-12 שכבות טבעתיות שמסודרות בצורה של שתי וערב.
  • לחלק זה יש מבנה ארכיטקטורה עם זוויתיות מובנית וישנה התאמה בין צורות וכיוונים על מנת להתמודד עם כוחות דחיסה, החלקה ופיתול.
  • כל טבעת של סיבי קולגן נמצאת בזווית של 60 מעלות אחת מהשנייה= מנגנון המאפשר לעמוד בלחצים מכיוונים שונםי.
59
Q

Nucleus pulposes

A
  • בנוי מקולדן טייפ 2.
  • יש לו מבנה נוזלי יותר שמאפשר תנועה תלת מימדית של הדיסק ולכן יש חשיבות רבה לנוזל בריא במהלך ההתפתחות.
  • ממוקם בחלקו האחורי יותר של הדיסק.
  • העלאת עומסים ולחצים על הדיבק עלוהל להוביל לפריצה של הגרעין אחורית לכיוון חוט השדרה.
60
Q

Cartilage end plate

A
  • שכבה עדינה של סחוס בעובי 1 ממ אשר נמצאת בחלק העליון והתחתון של גוף החוליה.
  • יושבת על הדיסק ומכסה לחלוטין את הנוקלאוס פולפוזס וחלקית את האניולר פיברוזיס.
  • מהווה חלק משמירה על הדיסק.
  • עם הזמן היא צמדת ונהיית יותר חיבורית. בחלק זה עוברים כלי דם ותזונה שנמצאים במגע ישיר עם הדיסק.אם יש פגיעה באיזור זה, זה יכול לזרז את ההתנוונות המהירה יותר של הדיסק.
61
Q

אספקת דם אל הדיסק.

A
  • ההזנה של הדסיקים מתרחשת באמצעות דיפוזיה מעורקים באיזור ה
    outer annulus
    כלומר האיזור הפריפרי.
  • אספקת הדם התקינה מתרחשת בעיקר דרך
    end plate
  • יש קשר משמעותי בין כלי הדם לבין החוליות והדיסקים. פגיעה בלוחית תפדע בדיסק.
  • צריך לזכור שההזנה לא מתרחשת ישירות, כי זה סחוס ללא אספקה דמית, אלא דרך דיפוזיה.
62
Q

התפתחות הדיסק

A
  • אצל צעירים הדיסק בנוי מ70-90 אחוז מים ומעט תאי סחוס.
  • מכאן ניתן להבין כי מבנה הדיסק כבר מתחילת התפתחותו אצל ילד מוכוון להתמודדות עם שינויים הניווניים בעתיד. להתייבשות הדיסק וניוונו.
63
Q

גורמי סיכון לכאבי גב- בעקבות פגיעה באסקפת הדם

A
  • תזונה
  • עישון
  • סוכרת

כל אלו יכולים להוביל לזרימת דם לקויה,- התנוונות דיסקים- פגיעה בבריאו הגב וכאבים.

  • יש חשיבות להתמודדות עם גורמי הסיכון האלה מבחינה תרבותית, חברתית ואינדיבידואלית. על פי מחקרים לעישון יש קשר ברור לכאבי גב תחתון.
64
Q

שינויים שקורים בדיסק בהתאם לגיל- בגרעין

A
  • שינויים בגרעין
  • שינויים במעטפת בגרעין
65
Q

Transverse facet angle

A
66
Q

שינויים סגרעין

A
  • עם הגיל קולגן מסוג 2 הופך להיות יותר דומה חקולגן מסוג 1. נהיה פחות ופחות גמיש ויותר רגיש למתיחה ויותר סביר שיווצרו בו קרעים.
  • ריכוז הנוזלים בגרעין יורד ל74 חוז עד העשור ה8 לחיים. הדיסק מתייב שומתנוון
  • מספר התאים הבריאים- פרוטוגליקן, יורדים.
67
Q

שינויים בהתם לגיל- מעטפלת הגרעין

A
  • ירידה בגודל סיבי הקולדן בדיסק- הדיסק יורד בעובי שלו.
  • ירידה בכמות הסיבים האלסטיים.
  • יש ירידה בכמות הנושלים בעשור הראשון ל80 אחוז, ועד גיל 30 זה יורד ל67 אחוז.
  • בגלל שהלוחית נהרסת עם הזמן, הדיסק הופך להיות יותר קמור.
  • התנועתיות הלומברית יורדת לאחר גיל 18.