שיעור 4 Flashcards
תהליכי בקרה וניהול- Executive functions
ישנה הבחנה בין תהליכי ביצוע מטלות לתהליכי בקרה.
תהליכי ביצוע מטלות הם ספציפיים למטלה עצמה.
עדויות מהתנהגות אנשים עם פגיעות מוחיות באזורים ספציפיים (בד”כ אונה פרונטאלית) מראות פגיעה בתהליכים בעלי סטאטוס ותפקיד נפרד מתהליכי ביצוע מטלות.
הבעיה אינה במטלה עצמה אלא בניהול שלה.
שלושת מימדי היסוד של פונקציות ניהוליות
1) גמישות בתפקוד קוגנטיבי
2) עדכון מידע ומעקב אחר המידע
3) אינהיביציה
יש שמפרידים עוד, למשל בין אינהיביציה של קשב ושל פעולה. אחרים מדברים על תכנון, פתרון בעיות, הסקה, אבל מקובל ששלושת המימדי יסוד שהזכרנו מרכיבים את היתר
תלוי באופן ברור בקורטקס הפרה- פרונטאלי
אינהיביציה של תגובות ושל קשב (בקרת אינהיביציה):
דוגמאות
o החלקה ברכב, להסתובב עם כיוון ההחלקה ולא נגד - כשהרכב מחליק על הכביש האינסטינקט הוא לסובב את ההגה לצד הנגדי, אבל צריך בקרה כדי להימנע מסיבוב נגדי ולהסתובב עם כיוון ההחלקה.
o עצירה במכולת ולא חזרה הביתה כרגיל - כשבדרך כלל המסלול הביתה מהאוני’ הוא ישיר, ואני רוצה לעצור לקנות במכולת דברים- צריך להפנות קשב לעניין.
o המנעות מאכילת מנה אחרונה
o לחכות לתור שלך כדי לדבר (או בכלל לוותר אם זה לא יועיל)
שליטה על פעילות ועל קשב, לא להגיב באופן אוטומטי להרגלים, רגשות, או גירויים חיצוניים.
חשוב ביותר בחינוך ילדים
עדכון מידע ומעקב אחר המידע
היכולת לשמר מידע מנטלי, ולעבד אותו
לשמר חרף הפרעות (מספר טלפון בשעה שאתה מחפש מדבר עם מישהו)
מאפשר לחשוב על אלטרנטיבות, לבצע כמה פעולות במקביל, לעבור ממטלה למטלה, לעקוב אחר הוראות שנתנו לעצמנו או שקבלנו ממישהו אחר, כמו לעקוב אחר תכנית פעולה ולבצע אותה מהתחלה עד סוף
גמישות בתפקוד קוגניטיבי
ביכולת להתאים את עצמנו לעדיפויות או דרישות, להחליף פרספקטיבה, להתאים את עצמנו לשינויים שמתחוללים
ברור שהגמישות מושתתת על זכרון עבודה וגמישות, אבל היא מדגישה פן שונה
* שלושת החלקים מעורבים בבקרה וניהול, אבל מסתבר לפי פגיעות של אנשים שונים שיש ירידה בתפקוד בהתאם ל-3 המרכיבים האלו, ובנפרד (יכול להיות אדם עם פגיעה רק בגמישות בתפקוד הקוגניטיבי, ולהיות בסדר באינהיביציה).
Task switching - מודל גמישות-
במטלה זו נבדקים נדרשים לסווג לפי כלל אחד (למשל צבע).
ללא התראה משנים להם את הכלל.
אנשים אשר פגועים בקורטקס הפרה פרונטאלי מתקשים לעבור לכלל החדש.
WCST
- מבחן הקלפים של ויסקונסין מדגים את הבעיה של גמישות בהתנהגות. הנבדקים לא מסוגלים לעבור מכלל אחד לאחר. הם נתקעים בלי יכולת להחליף לכלל הרצוי גם אם הם יודעים מהו.
Go/no-Go task
גירויים מוצגים בזה אחר זה או באופן רציף.
לגירויים רבים יש להגיב באופן מסויים (go)
לאחרים להמנע מתגובה (no-go)
למשל במשחק הפופולארי
Fruit Ninja
- בדר”כ יש פירות שצריך לחתוך ומדי פעם יש רימון שאסור לחתוך (כי הוא יתפוצץ).
“כן” אם מופיע ש-
מטלת N-BACK
לגבי כל אות יש לציין האם היא זהה לאות שהוצגה לפני
n
צעדים.
למשל:
2-back (n=2)
הבהרה על הקשר בין מטלות לפונקציות ניהוליות
לרב, כמה
EF (executive functions)
מעורבות בכל מטלה, לפעמים אחת מודגשת במיוחד
Go/no-go
מדגיש אינהיביציה
N back
מערב זיכרון עבודה ואינהיביציה (לא להגיב לאות האחרונה)
וtask switching
מערב גמישות אבל גם אינהיביציה (לא לעשות מה שנדרשנו לעשות בעבר)
כל אחת מהפונקציות הללו הן בעצם צדדים שונים של בקרה ושליטה.
זכרון עבודה ואינטיליגנציה
אינטיליגנציה גבישית ואינטיליגנציה זורמת
אינטליגנציה גבישית מבוססת על זיכרון לטווח ארוך, ואילו אינטליגנציה זורמת מבוססת על זיכרון לטווח קצר, היכולת להחזיק מידע, ולבצע בו מניפולציות, כדי לפתור בעיות.
אימונים לשיפור זיכרון עבודה
Jaeggi et al 2008 - PNAS
- מטלת n-back
- אימון 20 דקות, 5 פעמים בשבוע.
- שיטת אימון אדפטיבית
המסקנות
• תתאמן – תשתפר (במשימה בה התאמנת)
• האם בר הכללה (העברה)?
• האם השיפור מחזיק לטווח ארוך?
נבדק השיפור בביצוע במבחן רייון. בציר
Y
מספר תשובות נכונות לפני ואחרי האימון. עבור קבוצה שעברה את האימון וקבוצת ביקורת שלא עברה אותו.
רואים שיפור בשתי הקבוצות, עקב ההיבחנות החוזרת, אבל השיפור בקבוצה שעברה את האימון רב יותר.
תרשימים ימין – קשר בין אורך האימון לבין השיפור במבחני האינטיליגנציה – יותר אימון, יותר שיפור
האם מחזיק לאורך זמן – לפי
Jaeggi
מחזיק כל עוד מתאמנים, כמו אימון גופני, צריך להתאמן כל הזמן.
אימונים קוגניטיביים
תעשייה בעלת פוטנציאל עיסקי עצום
מוצע גם לאוכלוסיה נורמאלית וגם לבעלי הפרעות קשב וריכוז, לאוכלוסיה מבוגרת למניעת הידרדרות בזיקנה
האם מספק את הסחורה? – לא חד משמעי.
פרסברציה
- חזרה על התנהגות/ מטלה גם כשאינה רלוונטית. פגועים בקורטקס הפרונטלי לוקים בפרסרברציה. דוגמאות:
Luria
ביקש מנבדק לצייר עיגול והנבדק הצליח ללא בעיה. לאחר מכן התבקש לצייר צלב אך צייר שוב עיגול (קרה אותו דבר אם התחילו מהצלב).
WCST-
מבחן הקלפים של ויסקונסין מדגים את הבעיה של גמישות בהתנהגות. הנבדקים לא מסוגלים לעבור מכלל אחד לאחר. הם נתקעים בלי יכולת להחליף לכלל הרצוי גם אם הם יודעים מהו.
נבדקים עם פגיעות פרונטאליות נוטים להיתקע על כלל מסוים ללא יכולת להחליף לכלל הרצוי גם כשהם יודעים מהו.
השתלטות
עשיית התנהגות דומה למה שרצית ולא את ההתנהגות עצמה (נותנים טלפון של בית כשרצית את טלפון העבודה).
מתחלק ל:
commission
(לעשות משהו שלא התכוונו לעשות). למשל: להיכנס למלון להתלבש לערב וללבוש פיז’מה
משהו שאתה עושה ולא התכוונת לעשות.
omission
(לא להצליח משהו שאכן רצינו לעשות). למשל: לרצות ללכת הביתה ולקנות בדרך חלב אך להגיע ישר הביתה. זה לא ששכח לקנות חלב אל שהבית משך את תשומת ליבו ולכן לא הלך לקנות חלב.
התנהגות שימוש
חפץ מעורר אצל החולה את ההתנהגות הקשורה אליו ללא יכולת לדכא התנהגות זו.
דוג’: רואה כוס וישר שותה ממנה.
ההבדל מקומישן הוא שעצם הנסיבות גורמות לך לעשות משהו שלא התכוונת, ולא כשל בעיכוב דחיית סיפוקים.
Cross-talk
הפרעה בין מטלות. הצלבה של שני זרמים של פעילות שמתערבים זה בזה.
למשל כתיבה של מה שאני רוצה לומר. לדוגמא, כשאני אומר מילה ורוצה לכתוב משהו אחר, אני אומר: דבר ראשון כותב ____, אומר: דבר שני וכותב____ ואומר דבר שלישי, וכותב: דבר שלישי (במקום לכתוב את הדבר עצמו).
שני ערוצים שאמורים לרוץ במקביל ומשתרבבים, ניהול של שני דברים בו זמנית שמפריעים זה לזה ושניהם קורים.
מיקוד קשב
הכוונת קשה למיקום מסוים. הפרעה במיקוד קשב רצוני. למשל כשאומרים למישהו למקד את הקשב שלו קשה להם לכוון אותו. (בגירויים ויזואליים, קוגניטיביים ותחומים אחרים למשל הפרעה מוגברת בתנאי הלא תואם בניסויי סטרופ).
רגישות להפרעות
רגישים למצבים בהם יש הפרעה לביצוע המטלה. דיי בקלות הם מופרעים מהקשב למטלה מסוימת. קשה להם להתחיל להתמקד, וכשהם מתמקדים, הפרעה בקלות יכולה להסיט אותם מהמטלה. יש בזה יתרון מסוים: גמישות מסוימת של הקשב.
התנהגות חברתית
אימפולסיביות ( לפתע מגיבים למשהו למרות שהיה נכון יותר להמתין בתגובה- זה לא נשלט ולכן התזמון לא מתאים) ואובססיביות מצד אחד, ומצד שני דיכאון, אפטיה (חוסר רצון לעשות משהו. זוהי גם בעיה של פונקציה ניהולית) וחוסר יכולת ליזום.
תכנון וניטור
פגיעה ביכולת לתכנן אסטרטגיה או סדרת פעולות (היערכות להוצאה לפועל של פעילות כלשהי) , הוצאה לפועל הכוללת ניטור (מעקב).
להבריש את השיער עד שהוא ללא קשרים, יש שם למעשה בקרה עצמית של מעקב עד שאתה לא צריך להמשיך את הפעולה. דוגמא נוספת היא שאני שם סוכר בקפה, ומערבב עד שנראה לי (לא קורה למעשה כלום, לא נדלק אור מעל). אנשים עם פגיעה יכולים לעשות חור בכוס מהכפית כי הם לא יפסיקו. זה משהו שעבורנו נראה טריוויאלי, אבל אנשים עם בעיות כאלה יכולים להמשיך מידי הרבה זמן בעליל.
המכנה המשותף
פגיעה בתהליכי ניהול התנהגות אשר אינם תלויי מצב או מטלה כשלעצמה: חולים פרסברטיביים מראים זאת במגוון מצבים ומטלות. ההפרעה גדולה במצבי קונפליקט בין תהליכים ואינה תלויה בתהליכים עצמם אלא בקיום קונפליקט. לא משנה מה המטלה, יש בעיה בניהול- יהיה קונפליקט תמידי.
מודלים של בקרה
- נורמן ושליס- לפי התיאוריה שלהם יש לדבר על 2 סוגי תהליכים: רצוניים ואוטומטיים.
הציעו מודל שיבחין בין שליטה רצונית לבין שליטה אוטומטית על התנהגות.
סכימה- ייצוג קיים של פעולה או סדרת פעולות.
ישנו סידור היררכי לפי סכימות מקור (פעולה כללית כמו נהיגה. דוגמא נוספת: הכנת קפה) וסכמות רכיב (מה מרכיב את הסכימה הכללית. העברת הילוך, גז, סיבוב הגה. דוגמת הקפה: לשים סוכרזית, להרתיח מים).
בין סכמות המקור אין היררכיה קבועה אלא תחרות. בתוך סכימות הרכיב יש היררכייה ברורה- יש סדר מסוים של פעולות (למשל קודם לשים את הקפה והסוכר ואחר כך את המים הרותחים).
- באדלי- המנהל המרכזי מעבד מרכזי. שוטר תנועה.
שני סוגים של בקרה:
מערכת 1: Contention scheduling
תחרות. מנגנון שאחראי על בחירת סכמות באופן אוטומטי, לא רצוני, מקביל, מהיר. פועל ע”י הוספת אקטיבציה שמטה את הכף לזכות אחת הסכמות. ישנה רמת עירור ראשונית שנקבעת ע”פ המקור ובהמשך עירור ודיכוי הדדי. יש מספר סכימות אבל לאחר מכן הן נאבקות בינן לבין עצמן. לדוגמא: אדם מנסה לסגור את הרוכסן של המעיל שלי ותוך כדי חושב על ההרצאה שעליו לשאת. הוא ממהר אז הוא יורד גם במדרגות באותו הזמן. כרגע יש 3 מטלות: מחשבות בעניין ההרצאה, סגירת מעיל, ירידה במדרגות. תוך כדי ירידה ניתן לעשות את 3 הדברים בו”ז. בשלב מסוים הרוכסן נתקע ואז בעצם יש תחרות על העיניים- הוא חייב לראות איפה המדרגות וגם להסתכל על הרוכסן. סוג פעילות כזה עלול להיות מסוכן. עכשיו חייבים לחשוב על הדברים בצורה יותר זהירה. תוך כדי כך נשכח עניין ההרצאה, בה ניתן היה להתרכז רק כששאר הדברים נעשו באופן אוטומטי. המשך הדוגמא רלוונטי ל
SAS
ומפורט שם.
