שיעור 1 Flashcards
שתי מערכות קוגניטיביות
סיסטם 1 – לא דורש קשב. להתלבש בבוקר.
סיסטם 2 – דורש קשב. פתירת מבחן.
סיסטם 1 לעומת סיסטם 2
סיסטם 1 מזהה יחסים פשוטים:
לדוגמא: כל אלה דומים, הבן גבוה משמעותית מאביו
טוב בשילוב מידע ביחס לפריט אחד.
יוצר תחושות לגבי דברים. תחושות בטן.
מספק תשתית למידע מפורש והחלטות מודעות של סיסטם 2.
אינו מטפל בו זמנית בכמה נושאים.
לא טוב בסטטיסטיקה טהורה. שם סיסטם 2 נכנס לתמונה.
רכישת ידע בשתי המערכות
סיסטם 2 – מפורש, לשוני, דדוקטיבי, מודע.
סיסטם 1 – אפקט מצטבר של התנסויות רבות, אסוציאציות, סטריאוטיפים, אינדוקטיבי.
הפניית קשב בהקשר לשתי המערכות
הפניית קשב יכולה לערב את כל אחת מהמערכות
אם שומעים רעש פתאומי, זה מושך תשומת לב של סיסטם 1
אך כשזה קורה, סיסטם 2 מגויס מיד לבחון את המתרחש.
קיימת גם הפניית קשב רצונית, מבוקרת, שמבוססת כולה סיסטם 2.
סיסטם 2 היא מערכת קמצנית, עצלנית, חסכונית…
המערכת נמנעת מלהשקיע יותר מאמץ ממה שדרוש. כל עוד אין משהו חריג היא זורמת עם סיסטם 1 עם כל הרשמים, התחושות והניחושים שלה. סיסטם 1 – אלו הם העובדים, סיסטם 2 – הבוס “תקראו לי אם יש משהו”.
דוגמאות לארבע סוגי קשב
1) Sustained attention
– לשמור על ילדים שמשחקים בגן לעקוב אחר מדדים במרכז בקרה במפעל. דומה לחייל בשמירה, לא מרוכז 100% במה שנמצא מולו. שמים לב אבל לא מכוונים על נקודה אחת ספציפית
2) Selective attention
האזנה לחדשות באוטובוס רועש, לדבר עם מישהו באוטובוס רועש, התמקדות ברמזור הנכון בצומת. תשומת הלב מופנית למקום אחד.
3) Orientation
בזמן הרצאה להפנות את תשומת הלב למצגת, למרצה, למחברת, לסביבה לפי מה שדרוש.
4) Executive
להכין קפה בשלבים הדרושים (להוציא חלב, להדליק קומקום, למדוד…) תוך כדי התארגנות ליציאה מהבית (ניהול ובקרה). אין פוקוס על דבר אחד.
שני סוגי עיבוד
1) . עיבוד מבוקר • איטי • סדרתי • דורש מאמץ • מותנה במשאבים • בקרה שוטפת, לא עצמאי • לשימוש עם מידע חדש או לא עקבי
- עבוד אוטומטי
• מהיר
• ללא מאמץ
• אינו תלוי משאבים -”אינו צורך קשב”
• ללא שליטה אקטיבית (אוטונומי) – ראו דוגמת מטלת סטרופ
• מיומנות שוטפת (לא דורש בקרה)
• בעקבות אימון נוצרת “מודולה” (יחידה, רכיב) עצמאית, ללא צורך במעבד מרכזי, במשאבים משותפים
דוגמאות קלאסיות לאוטומטיות
מטלת סטרופ Stroop
יש התנגשות של 2 תהליכים אוטומטיים. תהליך אחד של זיהוי מילים קריאת מילים, ומתנגש עם תהליך של זיהוי הצבע. לכן יותר איטי כאשר התנאי הוא לא תואם.
מטלת נבון – דמוית סטרוּפ
מהי האות הגדולה?
מהן האותיות הקטנות ?
זיהוי אות הוא תהליך אוטומטי “אובליגָטורי”.
כאשר מסודר בצורת M נגיב יותר מהר מהגירוי השני.
עיבוד אוטומטי
אוטומטיות היא מימד רציף. הכוונה ברציף – זה לא אוטומטי או לא אוטומטי. יכולה להיות חזקה או חלשה. יכולה להיות תהליך אוטומטי שלא תואם את המאפיינים שממניו קודם. יכול להיות שלא דורש קשב אבל זה לא 100% אוטומטי.
לא אחת מוצאים בפעולה רק חלק מהמאפיינים שמנינו ולא את כולם.
במקרה זה חייבים לדייק ולומר על תהליך מסוים שהוא למשל אובליגטורי (=בהכרח יקרה) או לא צורך קשב (או שניהם)
במטלה מסוימת יכולים להיות רכיבים אוטומטיים ורכיבים מבוקרים.
שתי תופעות של זיהוי חזותי
. סגמנטציה – חלוקה לאזורים על פי מרקם, הגבולות ברורים ללא מאמץ והתהליך מהיר. יש חלוקות שקל לזהות את הגבולות וכאלה שיותר קשה. בית עם מרצפות, לעיתים קופץ לעין שזה לא אותו סוג מרצפת.
קשה יותר גשזה אותה צורה עם שינוי זווית.
. בולטות מסוג”פופ אאוט”- עצמים מסוימים קלים לאיתור.
תיאוריית שילוב התכוניות של תריסמן לגבי “פופ אאוט”
Feature integration theory
תכוניות בסיסיות (צבע, אוריינטציה, קימור, תנועה, גודל) מחולצות במקביל.
חיבור התכוניות לאובייקט מתבצע ע”י מיקוד הקשב במקום בו נמצא האובייקט.
קשב מרחבי נמצא רק במקום בודד בכל רגע = סדרתי.
כאשר פריטים מובחנים בתכונית בודדת אין משמעותית למספר פריטים. בהתאם לתיאוריה ברגע שהסתכלנו על שדה הגירויים קופץ לנו התכונה היוצאת דופן, לא צריך לעבור על הכל אחד אחד.
כאשר יש שילוב של תכוניות – מעט פריטים עושים את זה מהר לעומת הרבה פריטים. שלוב של תכוניות לא קופץ לעין, צריך לעבור אחד אחד.
אין מטרה- אין גירוי, אנשים צריכים לסרוק את כל השדה, מגיעים לאחרון ומחליטים שאין גירוי.
ההפרש בזמן התגובה בין תכונית בודדת – יש מטרה/אין מטרה שווה בממוצע.
התיאוריה של טריזמן אומרת שזה רק אפקטים של “בוטום אפ” (שואבים מידע מהעולם ועולה לאזור קוגניטיבי לפענוח). לעומת אפקטים של “טופ דאון”, אשר עוזרים לתת פרשנות לגירוי על סמך ידע קודם.
שילוב מדומה (illusory conjunctions)
מתרחש כאשר מצליחים לזהות את התכוניות אך אין מספיק זמן להפנות זרקור קשבי.
Balint’s syndrome
חוסר יכולת למקד קשב, מפגינים שילוב מדומה על בסיס קבוע.
מוכרות וחוסר סימטריה
קל יותר למצוא מטרה לא מוכרת בין מסיחים מוכרים מאשר להיפך –
מצאו זאת עבור גרמנים, אך לא אצל רוסים שבשפתם האות N הפוכה קיימת.
זה לא מתיישב עם המודל של טריזמן
