דמיון ושוני מגדרי – הייד 2014 Flashcards
הויכוח בנושא השוני והדמיון המגדרי חשוב מכמה סיבות
מהן?
- ישנו שפע של סטריאוטיפים על הבדלים מגדריים שמשפיעים על התנהגות בני האדם וחשוב להעריך האם הם נכונים.
- הבדלים מגדריים מופעלים לעיתים בתוך נושאים חשובים במדיניות כמו בתי”ס חד מיניים או כדי להסביר מדוע ב- 2005 לא היו נשים בפקולטה למתמטיקה בהארוורד. חשוב שיהיה לנו מידע מדעי מדויק כדי להעריך/לאמוד דרישות מדיניות או הסברים כאלה.
מהי מטרת המאמר?
לזהות אילו תכונות פסיכולוגיות מראות הבדלים מגדריים גדולים/קטנים/ללא הבדלים כלל.
הגדר היפותזת הדמיון המגדרי
היפותזת הדמיון המגדרי גורסת כי זכרים ונקבות דומים ברוב, אך לא בכל, המשתנים הפסיכולוגיים (הייד, 2005).
מחקרי מטא-אנליזה חשובים לסקירה זו מכמה סיבות
מהן?
- הם מעריכים האם הבדל מגדרי מסוים ניתן לשכפול; יותר מדי פעמים, מחקרי אינדיבידואלים מוצאים הבדל מקרי ומדווחים עליו כאילו הוא האמת המוחלטת וזה ממשיך לחיות בתקשורת ובמדע שנים רבות. מחקרי מטא-אנליזה מעריכים האם מס’ מחקרים מצאו את אותה התוצאה.
- מחקרי מטא-אנליזה לא נותנים רק תשובה של כן/לא. הם נותנים יותר מכך לשאלה האם יש הבדל מגדרי בתכונה פסיכולוגית מסוימת ע”י הערכת העוצמה של הבדל מגדר זה.
- מחקרי מטא-אנליזה יכולים לחקור באופן סיסטמתי מתווכים, כמו קונטקסט סוציאלי, שעלולים לתרום לנוכחות או להיעדר ההבדל המגדרי.
אילו תיאוריות מוזכרות במאמר?
- תיאוריות אבולוציוניות
- תיאוריית למידה קוגניטיבית-חברתית
- תיאוריה חברתית-תרבותית
- תיאוריית תוחלת הערך
expectancy value theory - תיאוריית דמיון מגדרי
הגדר תיאוריות אבולוציוניות
פסיכולוגיה אבולוציונית התמקדה באיך הבדלים פסיכולוגים מגדריים הם תוצר של בחירה אבולוציונית, בהתבסס על ההנחה שהתנהגויות שונות הן אדפטיביות לזכרים בהשוואה לנקבות.
מהם שני רעיונות המפתח של התיאוריות האבולוציוניות?
- בחירה מינית
- השקעה הורית
במקור לפי דרווין, בחירה מינית, ששונה מבחירה טבעית, מורכבת מ- 2 תהליכים
מהם?
- חברים ממגדר אחד (בד”כ זכרים) מתחרים ביניהם כדי לזכות בפריבילגיות הזדווגות מחברות מהמגדר השני (בד”כ נקבות).
- לחברים מהמגדר השני (בד”כ נקבות) יש העדפות לכך ובחירה מבחינת פעילות גופנית בהזדווגות עם חברים מסוימים מהמגדר הראשון (זכרים בד”כ).
פסיכולוגים אבולוציוניים (באס ושמיט) צפו הבדלים מגדריים גדולים במס’ הנחשק של פרטנרים מיניים ודיווחו שגברים, בממוצע, ביותר מ- 30 שנים האחרונות, חשקו ב- 16 פרטנרים, בהשוואה לחשק של נשים ב – 4 בלבד. ממצא זה עקבי עם תיאוריות אבולוציוניות עד כה שטוענות שגברים רוצים לחטב עצמם יותר ע”י סקס עם הרבה נשים.
קבוצה אחרת מצאה תוצאות אחרות לגמרי. מה היו תוצאות אלה?
קבוצה אחרת אספה נתונים דומים והגיעה ל מסקנות שונות לגמרי: למרות שמצאו שגברים רוצים יותר פרטנרים מיניים מאשר נשים, החלוקה הייתה מוטה ממש בגלל שהיו כמה גברים שרצו מאות פרטנרים וזה הזיז את הממוצע – כך שזה לא מדויק מבחינה סטטיסטית. כשלוקחים את זה בחשבון, החוקרים התמקדו בחציון שהיה – גם לגברים וגם לנשים – פרטנר מיני אחד. מכאן, שממצאיהם מדווחים על דמיון מגדרי.
הגדר תיאוריית למידה קוגניטיבית- חברתית
זוהי גישה נוספת עם תועלת רחבה בהבנת הבדלים פסיכולוגיים מגדריים. כפי שטענו בוסי ובנדורה, התיאוריה גורסת שהתנהגותם של ילדים ומבוגרים מעוצבת ע”י חיזוקים ועונשים. בנוסף, אנשים מחקים מודל של אחר בהתנהגותם, במיוחד אם האחר הוא בעל כוח או נערץ.
בגרסאות מאוחרות של התיאוריה, מרכיבים קוגניטיביים הוספו, כמו: קשב, ויסות עצמי וחוללות עצמית.
הגדר תיאוריה חברתית-תרבותית
נקראת גם תיאורית התפקיד החברתי או המבנה החברתי. הוצעה ע”י איגלי וווד כאלטרנטיבה לתיאוריות האבולוציוניות על הבדלים מגדריים. הטיעון ההכרחי של התיאוריה הוא שחלוקת החברה בעבודה ע”י מגדר מניעה את כל יתר ההבדלים הפסיכולוגיים במגדר. ההבדלים המגדריים נורים מאימוץ של אינדיבידואלים את ההגבלות או ההזדמנויות למגדר שלהם בחברה.
כיצד מתייחסת התיאוריה החברתית-תרבותית להבדלים הביולוגיים בין גברים ונשים?
התיאוריה מכירה בהבדלים ביולוגיים בין גברים לנשים, כמו: הבדלים בגודל ובכוח וביכולת של נשים לשאת ולטפל בילדים. הגודל והכוח של גברים הוביל אותם לרדוף פעילויות כמו רווחה, שנתנה להם סטאטוס גבוה יותר ורווחה טובה יותר, כמו גם כוח על נשים. ברגע שגברים היו בעמדות הכוח הללו, התנהגותם הפכה יותר דומיננטית, והתנהגותן של נשים הפכה בהתאם להיות כנועה יותר. תפקידן של נשים בטיפול וגידול הילדים הובילה אותן לפתח איכויות כמו טיפוח ונוחות במערכות יחסים.
איגלי וווד ניתחו מחדש את הנתונים חוצי הלאום של באס על הבדלים במגדר בהעדפות הזדווגות. ההיפותזה שלהם הייתה שככל שההבדל המגדרי בכוח ובסטטוס בתרבות גדול יותר, כך יכולים להיות גדולים יותר ההבדלים בהעדפות ההזדווגות.
מה מצאו החוקרים?
באיזה תיאוריה תומכות התוצאות ובאיזה לא?
החוקרים מצאו קורלציות חזקות בין חוסר שוויון מגדרי לבין עוצמת ההבדלים בהעדפות הזדווגות. כך, לאומות עם פערי המגדר הגדולים ביותר יש גם את פערי המגדר הגדולים ביותר בהעדפות הזדווגות.
ממצאים אלו עקביים עם התיאוריה החברתית-תרבותית ולא עקביים עם התיאוריה האבולוציונית.
חוקרים אחרים בחנו את ההיפותזה שהבדלים מגדריים צריכים להיות קטנים יותר באומות שיש להן יותר שוויון מגדרי וגדולים יותר באומות עם אי-שוויון. למשל, במטא-אנליזה חוצת לאום של הבדלים מגדריים בביצועי מתמטיקה, החוקרים השתמשו במדדים של שוויון מגדרי באומה כדי לנבא פער מגדרי בביצועי מתמטיקה. מדדים מסוימים של שוויון מגדרי כמו מדד העצמה מגדרי, הם גלובליים או מורכבים מהרבה אינדיקאטורים כמו מס’ המושבים של נשים בפרלמנט ופערי שכר. מדדים אחרים היו
domain-specific
כמו:
החלק של נשים בעמדות מחקר.
מה מצאו?
המדדים שהם
domain-specific
היו המוצלחים ביותר בניבוי שוני חוצה-לאום. למשל, החלק של נשים במחקר באומות ניבא באופן משמעותי פער מגדרי קטן בביצועי מתמטיקה כמו גם פער קטן בתפיסת המתמטיקה ובחוללות עצמית בתחום זה.
הגדר תיאוריית תוחלת-ערך
התיאוריה של אקלס (תוחלת-ערך), אמנם לא תיאוריה גדולה אך יש לה תועלת רבה בתיאור תופעות רבות שתוארו בסקירה זו. לפי התיאוריה, 2 קטגוריות של גורמים תורמים להחלטת אדם לקחת אתגר: ציפיות להצלחה במטלה וערכי המטלה (עניין במטלה, תועלת המטלה למטרות העתיד וכו’). בתורם, משתנים רבים משפיעים על ציפיות וערכים
המודל קיבל תמיכה אמפירית רבה
תיאוריית תוחלת הערך טובה עבור מה?
תיאוריה זו טובה בזיהוי הגורמים שמשפיעים על הייצוג של נשים בקריירות
STEM.
יתר על כן, היא מזהה נקודות בהן התערבות היא אפקטיבית.
היא יכולה גם להיות מתאימה להבנת תופעות כמו הבדלי
מגדר בהערכה עצמית ותפיסת עצמי שהיא תלויית תחום ספציפי (domain-specific).
הגדר תיאוריות של דמיון מגדרי
מדגישים את הדמיון במקום את השוני שיכול להיות מוסבר בעזרת כל התיאוריות הקודמות
מהי אחת השיטות הנחשבות ביותר בתחום מדידת הבדלים מגדריים ?
cohen’s d
דל גיודיס ושותפיו השתמשו בשיטה הסטטיסטית Mahalanobis D
כדי לבדוק הבדלי מגדר באישיות. הם הסיקו שהיפותזת הדמיון המגדרי לא נכונה ושיש הבדלים גדולים בין המגדרים. המחברת מפרטת את הבעיות הספציפיות בהסקת מסקנות לאחר שימוש בטכניקה הזו אבל בגדול 2 דברים בעייתיים במחקר
מהם?
(1) שימוש בסט גדול מאוד של תכונות (כנראה כך מצאו את האפקט)
(2) חיבור של תכונות לא בהכרח קשורות להגדרת סוג אישיות מסוים (לדוגמא יציבות רגשית, דומיננטיות ועירנות). תיאוריות אישיות של ימינו לא מדברות על מימד יחיד של אישיות כך שהשיטה במחקר לא מתאימה לספרות. לכן התוצאות של המחקר מוטות למציאת הבדל ולכן לא ניתן לנתח אותן.
קרוטרס ורייס השתמשו בשיטה סטטיסטית אחרת לגמרי למחקר של דמיון והבדלים מגדריים, והיא מצוינת ותשמש למחקרים נוספים בעתיד. מדובר בתחום השיטות הטקסומטריות, הן מאפשרות לחוקר לקבוע האם המבנה הסמוי של המשתנה הוא רציף או קטגוריאלי (טקסוני).
מה מצאו החוקרים לגבי תכונות המיוחסות למגדר?
החוקרים מצאו שתכונות המיוחסות בד”כ למגדר מסוים הן למעשה רציפות ולא קטגוריאליות. כך שלא מדובר בהבדלים ברורים בין המגדרים!
בול ושותפיו השתמשו במבחן סטטיסטיים שבוחנים שוויון או חוסר שוויון בין קבוצות – מבחני שקילות
(בסגנון מבחן
Z, T
וכו’ – רותם).
מה ההבדל בין שימוש במבחני המובהקות המסורתיים למבחני השקילות?
הבעיה בזיהוי דמיון מגדרי בשימוש במבחני המובהקות המסורתיים היא שהמטרה בהם היא להוכיח הבדלים (היפוזת ה-Null), מבחני השקילות הם דומים אך הם משנים גישה כך שתוצאה בעלת משמעות יכולה להעיד על דמיון מגדרי!
מה הסיקו בסקירה החשובה שלהם, מק’קובי וז’קלין (1974) לגבי דמיון והבדלים מגדריים קוגניטיביים?
הסיקו שיש הבדלים בין המגדרים ביכולות מתמטיות, מרחביות וורבליות, כאשר בנים טובים מבנות במבחנים מתמטיים ומרחביים ובנות טובות מבנים במבחנים הורבליים. ההנחה הזו עדיין קיימת כיום בספרות.
מה הסיקו ממספר מחקרי מטא אנליזה לגבי הבדלי מגדר ביכולות מתמטיות?
נראה שבנות ובנים הם בעלי ביצועים זהים בתחום המתמטיקה, לפחות בארה”ב. וכן, אין הבדל גדול ביכולת פתרון בעיות מורכבות, כפי שהסיקו מהמטא-אנליזה מ-1990.
כיצד חוקרי מגדר ניסוי להסביר את הפער בביצוע מטלת
mental rotation?
חוקרי מגדר חשדו שיש כאן עניין של לחץ זמן –
מבחנים שבהם יש לחץ של זמן (המבחנים שבד”כ משתמשים בהם כדי לבחון יכולות מתמטיות ומרחביות) משפיעים אחרת על בנים ועל בנות. את הבנים הם מאתגרים ולבנות הם גורמים לא להביא לידי ביטוי את כישוריהן, בניגוד למבחנים ללא לחץ זמן. במטא-אנליזה אחת ראו שכאשר יש לחץ של זמן יש הבדל גדול בין המגדרים במטלה המרחבית (d=1.03) אך ללא לחץ הזמן הוא יורד (d=0.51).
נושא נוסף לגבי יכולת מרחבית הוא שאין אימון ותרגול שלהם בבתיה”ס, וכך ההבדל המגדרי יכול לנבוע מהחוויות השונות של בנים ובנות מחוץ לביה”ס, לדוגמא בתחום הפעילויות, הספורט ומשחקי המחשב
ממחקרים קודמים עולה הטענה שהיתרון של בנים ביכולות ה-
Mental Rotation
מתחיל עוד מהינקות, אך עדיין מוקדם מדי להגיד מה בדיוק משמעות הממצאים הללו.
נכון או לא נכון?
נכון