מין ומוח

Question 1

הגדר דימורפיזם ברמה הגניטלית

Answer 1

כל זכר ונקבה שניקח נוכל לנבא את ההבדלים ביניהם. ההבדלים בין הקבוצות בממוצע
מתקיימים גם בין כל זוג של פרטים. באופן אמפליסיבי )תת מודע( אנו מניחים כי ההבדלים המיניים ברמות הראשוניות
מתקיימים גם ברמות אחרות. מכאן נגזרת ההנחה של מוח נקבי או זכרי, שיש שתי צורות למוח כמו שהגניטליה שלנו מגיעה –
צורת זכר או צורת נקבה. השאלה היא מה הקשר בין מין ומוח.

Question 2

למה הבדלי מין במוח זה מעניין?

Answer 2

כי זו הגרסה המודרנית של מיתוס ההבדלים בין המינים.

Question 3

מהי הגרסה המודרנית של מיתוס ההבדלים?

Answer 3

אבולוציה=<
הבדלי מין במוח
=<
הבדלי מין בהתנהגות =<
המצב הנוכחי.

Question 4

Phoenix et al (1959)
של הניסוי:

לקחו נקבות בהריון, לחצי מהנקבות הזריקו טסטוסטרון ולחצי השני
לא הזריקו דבר. לאחר שכולן ילדו, סרסו את כל הגורים שלהן )עיקור
הנקבות וסירוס הזכרים( כדי לא להמשיך את השפעת הגונדות על
המיניות. כשהגיעו לבגרות הזריקו להם פעם אחת טסטוסטרון,
אסטרדיול ופרוגסטרון ובדקו כתוצאה מהם אצל כל הגורים התנהגות
מינית
)mounting ו-lordosis

מה היו הממצאים מהניסוי?

Answer 4

הזכרים משתי הקבוצות התנהגו אותו הדבר, כלומר זכר
שנחשף לטסטוסטרון יותר מהרגיל התנהג אותו הדבר כמו זכר
שנחשף לכמות רגילה של טסטוסטרון. אולם, נקבות שנחשפו
לטסטוסטרון הראו יותר התנהגות זכרית מאלו שלא נחשפו, והראו
פחות התנהגות מינית נקבית

Question 5

מה היו המסקנות של
Phoenix et al (1959)
מהניסוי?

Answer 5

1. חשיפה לטסטוסטרון ברחם גרמה בנקבות לעליה בהתנהגות זכרית
   וירידה בהתנהגות נקבית
2. organizational effect
3. activational effect
4. במכרסמים חלק גדול מהשפעות טסטוסטרון קורות על ידי אסטרדיול, שנוצר במוח מארומטיזציה של טסטוסטרון.
5. גם זכרים וגם נקבות הראו התנהגויות של שני המינים, כאשר ההבדל הוא בכמות – נקבות יראו יותר התנהגות
   מינית נקבית מאשר זכרית, בעוד זכרים יראו את ההפך מבחינת הכמות.

Question 6

הגדר
organizational effect

Answer 6

השפעות החשיפה לטסטוסטרון נצפו חודשים רבים לאחר החשיפה =< השפעות קבועות. מכאן
שטסטוסטרון הופך את המוח לזכרי, ולו השפעות מארגנות כי ההשפעה שנוצרה ברחם מחזיקה לחיים.

Question 7

הגדר
activational effect

Answer 7

ההשפעה של ההורמונים שהוזרקו בבגרות הייתה זמנית =< הפעלה.

חיות מסורסות ומעוקרות לא
מראות התנהגות מינית בכלל, רק כשמזריקים להן הורמונים הן מראות התנהגות מינית.

Question 8

הגדר
The organizational/activational hypothesis

Answer 8

ממצאי הניסוי הביאו להיפותזה – חשיפה לטסטוסטרון ברחם מובילה
להשפעות ממושכות על המוח )בניסוי המקורי לא דיברו על המוח(, מארגנת את המוח והופכת אותו לזכרי, וזה מה שיוביל
להבדלים בהתנהגות

Question 9

הגדר היפותזת המוח הביפוטנציאלי

Answer 9

טענה שהמוח הוא כמו הגונדות וגניטליה החיצונית )מתפתחות
מאותה הרקמה(, יש איבר אחד והוא בהשפעת טסטוסטרון יהפוך לזכרי. הסיפור שהנקבה היא ברירת המחדל ואם יש
טסטוסטרון היא תיהפך לזכר. מקור ההבדלים בין המינים בהתנהגות הוא ההבדל הביולוגי בכרומוזומים ובפרט במוח.

Question 10

מהן הבעיות במודל הבי פוטנציאלי?

Answer 10

1 .חלק גדול מההתנהגויות המיניות מופיעות באופן ספונטני ובתגובה להורמונים בשני המינים
2 .הורמוני מין יכולים להשפיע על מבנה המוח

Question 11

כיצד הורמוני מין משפיעים על מבנה המוח?

Answer 11

1. יש רצפטורים להורמוני מין גם על קרום התא וגם בגרעין
2. הורמוני מין משפיעים על מבנה המוח גם לאחר הלידה.
3. הורמוני מין משפיעים על מבנה המוח גם במוח בוגר.

Question 12

הורמוני מין משפיעים על מבנה המוח גם במוח בוגר.

נכון או לא נכון?
הסבר

Answer 12

נכון

: לאסטרוגן תפקיד חשוב
בפמיניזציה של המוח. כפי שראינו בגונדות, הנקבי אינו ההעדר של הזכרי,
כדי להפוך לנקבי צריך שיקרו דברים

Question 13

בכל אזור השפעות הורמוני המין תלויות בגורמים נוספים מלבד הכמות שלו

מהם?

Answer 13

1. הרצפטורים והאנזימים שממשתתפים בתהליך
2. סביבה )דיאטה, לחץ, טיפול אמהי שונה(.
3. השפעה של הורמונים שונה ויכולה גם להיות הפוכה באזורים שונים.

Question 14

ניסוי שבדק הבדל בצפיפות של הדנדריטיק ספיינס באזור מסוים בהיפוקמפוס של חולדות: יש הבדל מין במוח של זכר ושל
נקבה, אצל זכר יש קצת ואצל נקבה הרבה. יש עוד המון דוגמאות כאלו. איננו יודעים מהי הסיבה להבדל. חשפו קבוצה נוספת
של חולדות ל15 דקות של לחץ ובדקו שנית את צפיפות הדנדריטים. אנו רואים שהזכר נראה כמו דנדריט של נקבה וההיפך.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 14

1. בכל אזור השפעות המין תלויות בגורמים נוספים. החשיבות של הניסוי הוא שמראה שהשפעת מין על המוח עשויה להיות
   הפוכה לגמרי בתנאים סביבתיים שונים. זה חשוב כיוון שההבדל בהשפעות המין על המוח והשפעות המין על הגניטליה
   הוא באופן שבו המין משפיע על המוח שיכול להיות הפוך בתנאים אחרים, לעומת הגניטליה בה זה לא קורה אף פעם.
2. לא כל המוח הופך לזכרי או נקבי, בכל אזור האינטראקציה בין מין לסביבה משפיעה באופן אחר.

Question 15

מחקר: מצאו שלאחר חשיפת חולדות ללחץ כרוני, הייתה תוצאה הפוכה מקבוצת הביקורת שלא נחשפה בדורסל היפוקמפוס.
בונטרל היפוקמפוס הייתה תוצאה אחרת

מה משמעות התוצאות?

Answer 15

משמע באזור אחד יש אינטראקציה אחת ובשני אחרת. האינטראקציות משתנות
מאזור לאזור. לצרכי נוחות, נגדיר כי לפני מניפולציה לזכר ולנקבה יש היפוקמפוס זכרי/נקבי בהתאמה. אחרי הלחץ
ההיפוקמפוס של הזכר נהיה נקבי, אצל הנקבה הדורסלי נהיה זכרי אך הונטרלי נותר נקבי. מתקבל מצב שיש חוסר התאמה
בין מאפיינים שונים של המוח, אחד יכול להישאר נקבי ואחר יהפוך זכרי.

Question 16

מה המסקנות שלנו עד כה על הקשר בין מין ומוח?

Answer 16

מסקנות עד כה – מין ומוח:

1 .מין משפיע על המוח.
2 .אי-תלות בין אזורים שונים במוח: המקרה של מוח קונסיסטנטי שכולו זכרי או נקבי הוא נדיר. אין התאמה בין ה”מין”
של אזורים שונים במוח.
3 .האופן שבו מין משפיע על המוח תלוי בגורמים נוספים עד כדי שתיתכן השפעה הפוכה.
4 .מין אינו הגורם היחידי שמשפיע על המוח, גם הסביבה משפיעה. בניסוי ראינו שגם לחץ)סביבה( וגם מין השפיעו בדיוק
באותה צורה כי יצרו את אותה כמות דנדריטים.
5 .פלסטיסטיות של המוח: המוח משתנה כתוצאה מהתנסות וזו מהותו. בדוגמא ראינו שמה שקובע את הצורה של
הדנדריט בהקשר של כמות הספיינס זו האינטרקציה בין המין לבין הסביבה.
6 .האינטראקציה בין מין לסביבה משפיעה באופן שונה באזורים במוח.
7 .הדיבור של זכרי ונקבי מאבד את משמעותו לפי הממצאים שאנו עוסקים בהם, אך בכל זאת, אנו לצרכי נוחות מסמנים
אזורים ככחולים או וורודים )זכריים או נקביים(, כדי שנוכל לבחון את הסוגיה.

Question 17

ההורמונים והסביבה בהשפעתם המשולבת על המוח נעים בספקטרום רחב של השפעות, כאשר ההשפעות הן אינן
דיכוטומיות של השפעה נקבית והשפעה זכרית

נכון או לא נכון?

Answer 17

נכון

Question 18

האם למאפיינים שונים של המוח יש “מין”: האם ניתן לומר שמשהו זכרי או נקבי במוח?

Answer 18

גם אם נקבע בצורה שרירותית שהמוחות שאנחנו מכירים הם זכריים ונקביים, נוכל לצפות בחוסר קונסיסטנטיות במוחות
שונים.

כאמור, החשיבה על מוחות כיום היא חשיבה דימופרית כמו החשיבה על גניטליה
)פין/דגדגן -< מוח זכרי/מוח נקבי(.

Question 19

במחקר שדפי השתתפה בו, נערך
MRI
לבני אדם )גברים ונשים(, העבירו אותם פרוצדורות סטנדרטיות. בדקו האם יש
הבדלים במוח בין גברים לנשים – ומצאו כי לנשים יש באופן יחסי יותר חומר אפור מאשר לגברים, ולגברים יש יותר חומר לבן
מאשר לנשים. מכאן שאכן יש הבדלים במוחות של גברים ונשים – השאלה היא אם הם מייצרים שני סוגי מוחות? במחקר רצו
לראות האם קיים מוח פסיפס כפי ששיערו. כלומר, האם רוב האנשים הם באופן קונסיסטנטי בקצה נקבי/זכרי, או שמא חלק
מן האלמנטים הם בקצה הנקבי ובחלק בזכרי

מה היו ממצאי המחקר?

Answer 19

1. חפיפה גדולה: מצאו כי יש חפיפה מאוד גדולה בין מוחות של גברים ונשים על אף ההבדלים.
2. כחול וורוד ביחד: יש מעט מוחות שהם או זכריים או נקביים – ברוב המוחות שנבדקו יש גם “כחול” וגם “ורוד”.
3. במחקר המשך שבדק אוכ’ אחרת )עם פחות שונות( ואזורים אחרים במוח שחזר על אותה האנליזה הראה תוצאות
   דומות – יותר מחצי היו גם כחול וגם וורוד. מכאן שעניין הפסיפסיות של המוח הוא חזק וחוזר במחקרים.

Question 20

ההצגה של הנתונים כאילו יש קשריות זכרית ונקבית
שמסבירה הבדלים בין המינים היא חסרת שחר לחלוטין, לא כי לא קיימים הבדלים, אלא כי מה?

Answer 20

כי ההבדלים לא מסתכמים לכך שיש
שני סוגי מוח!

Question 21

נבחין כי אם נראה את המוחות של הנשים כקבוצה מול המוחות של הגברים כקבוצה ונצבע את המאפיינים הנקביים והזכריים
שיש לכל מוח בוורוד וכחול בהתאמה, אכן נמצא כי כקבוצה לנשים יהיה יותר ורוד ולגברים יהיה יותר כחול.

נכון או לא נכון?

Answer 21

נכון

Question 22

האם יש הבדלים בין מוחות של נקבות ומוחות של זכרים?

Answer 22

כן

Question 23

האם המין משפיע על המוח?

Answer 23

כן

Question 24

האם יש מוח נקבי ומוח זכרי?

Answer 24

לא

Question 25

מחקר נוסף: לוקחים בעל חיים, מעבירים אותו סטרס מסוים ובודקים את ההשפעה על הצאצאים של אותו בעל חיים שעבר סטרס זה.

מה מצאו?

Answer 25

ניתן לראות שכל צאצא נולד עם שילוב של מוח זכרי ונקבי כתלות בהיסטוריה של ההיריון של האם .

Question 26

האם הבדלי מין במוח הם דימורפיים?

Answer 26

נראה כי רוב הבדלי המין במוח האנושי אינם דימורפיים.

Question 27

יש מגוון הבדלי מין במוח
כמו מה?

Answer 27

• המוח של גברים בממוצע גדול יותר (%10-%7). אולם, כשמתקננים את הנתונים האלו ביחס לגודל הגוף - ההבדל נעלם ואף מתהפך – כלומר לנשים יוצא מוח יותר גדול בממוצע. כמו כן, אנו יודעים שבפועל גודל המוח אינו משפיע על יכולות קוגניטיביות באופן משמעותי, ולכן הגודל אינו חשוב באופן מיוחד.
• יש הבדלי מין בגודל של אזורי מוח שונים. גם במחקר של דפי לא נמצאו נתונים שונים ממה שקיים בספרות. כלומר, נמצאו הבדלים מוחיים, אך ישנה גם חפיפה רבה – לנשים בממוצע יש קורטקס עבה יותר משל גברים (קשור לגודל המוח), לנשים יש בממוצע יותר חומר אפור מאשר לגברים, לגברים בממוצע חדרי מוח גדולים יותר (כלומר ריק גדול יותר) ויותר חומר לבן מאשר לנשים.
• הבדלים במערכות נוירוטרנסמיטרים (למשל במערכת הקנבינואידית, הסרטונרגית וכו’).
• הבדלים במבנה המיקרוסקופי של המוח, למשל מבנה עצי דנדריטים שונה, צפיפות נוירונים ורצפטורים וכו.’
• הבדלים בקצב ההתפתחות של המוח- חלק מעקומות ההתפתחות של המוח הן שונות בקרב גברים ונשים.

Question 28

מהו הייחוד במחקר ובגישה של דפי?

Answer 28

הייחוד במחקר ובגישה של דפי הוא לא בבחינה האם יש הבדלים מיניים, אלא האם ההבדלים האלו מייצרים שתי מערכות. כאמור ההנחה האימפליציטית של הרוב הייתה שכן, אך זה לא נבדק אמפירית והמחקר של דפי טוען שלא כך הדבר. המחקר אינו סותר ממצאים קודמים, אינו מתכחש לכך שיש הבדלים ואף מתבסס על ההבדלים האלה, אך מניח שההבדלים האלו לא מייצרים שני סוגי מוחות.

Question 29

מה הקשר בין הבדלי מין במוח והבדלי מין בהתנהגות?

Answer 29

ניזכר שאנו כה עסוקים בשאלה האם יש מוח זכרי ומוח נקבי כיוון ששאלה זו נובעת מהמיתוס על ההבדלים בין המינים .
ההנחה התואמת למיתוס היא כי העובדה שיש הבדלי מין במוח והבדלי מין בהתנהגות, אומרת שהבדלי המין במוח הם אלה שגורמים להבדלי המין בהתנהגות (מוחות שונים -> התנהגות שונה).

Question 30

ההנחה התואמת למיתוס היא כי העובדה שיש הבדלי מין במוח והבדלי מין בהתנהגות, אומרת שהבדלי המין במוח הם אלה שגורמים להבדלי המין בהתנהגות (מוחות שונים -> התנהגות שונה).

מהן דוגמאות מתאימות להנחה זו?

Answer 30

• יש גרעין בחוט השדרה שקיים בזכרים וכמעט לא בנקבות, מעצבב את השרירים בבסיס הפין, שכמעט לא קיימים בנקבות.
• ניתן לראות כאן קשר ישיר בין הסטרוקטורה במוח לבין הפונקציה שלה .
• Anteroventral periventricular nucleus (AVPV)
  בהיפותלמוס גדול יותר בנקבות לעומת זכרים (פי 10 יותר נוירוני Kisspeptin),
  אחראי על מחזור הביוץ.

ניתן לראות מדוגמאות אלה שהבדל בצורה מייצר הבדל בתפקוד. אולם ישנן מעט מאוד דוג’ כאלו והן קיימות בעיקר באזור חוט השדרה ולא באזורים גבוהים יותר במוח.

Question 31

הגדר
Vocal control areas
בציפורים

Answer 31

• מדובר באזור ששולט ביכולתן של ציפורים לשיר .בציפורים מסוימות אזור זה גדול יותר בזכרים.
• ממצא זה מסתדר עם העובדה שהזכרים שרים והנקבות לא.
• ההבדל הזה קטן יותר או לא קיים בזנים בהם גם הנקבות שרות.

Question 32

במה תומכת הדוגמא של
vocal control areas
בציפורים?

Answer 32

מצביע על קשר ישר בין הבדל המין בגודל האזור והבדל המין בהתנהגות (שירה).
ככל שהאזור יותר גדול, כך יש הבדל גדול יותר בשירה.

Question 33

אבל, יש זן ציפורים אחד בהם למרות שמורכבות השירים זהה בשני המינים, אזור זה
גדול יותר בזכרים. מכאן שעל אף גודל גדול יותר של מוח בזכרים, הם שרים במורכבות שווה לנקבות

מה ניתן להסיק מכך?

Answer 33

פוגע בקשר הישיר שלנו בין צורת האזור לבין הפונקציונליות שלו, מה שמרמז כי אין קשר פשוט בין הבדל המין בגודל והבדל המין בהתנהגות.
כלומר, יש לנו מעט מאוד דוג’ מוצקות בהן ניתן לומר שגודל האזור קשור באופן ישיר למילוי פונקציה מסוימת בהתנהגות.

Question 34

חלק מהבדלי המין במוח מונעים הבדלי מין בהתנהגות:
- כלומר, לא רק שהם לא גורמים להבדלים בהתנהגות ,אלא אף מונעים הבדלים (גורמים להתנהגות דומה יותר בשני המינים).

תן דוגמא מהטבע

Answer 34

אצל נברנים ,אין הבדל בין המינים בזמן המוקדש לטיפול בגורים. בנקבות, התנהגות הורית תלויה בחשיפה להורמונים בהריון. נקבה שלא הייתה בהריון יכולה להיות אף אגרסיבית ותוקפנית לגורים, אך החשיפה להורמונים בהנקה או בהריון משפיעים על התנהגותה וגורמת לה להתנהגות אימהית. בזכרים לעומת זאת, ההתנהגות ההורית היא ספונטנית. הזכרים תמיד יהיו הוריים, הם לא צריכים להיחשף להורמונים כדי להראות התנהגות הורית.

• בזכרים ובנקבות ההתנהגות ההורית תלויה בעצבוב של נוירוטרנסמיטר
  vasopressin,
  שרב יותר בזכרים לעומת נקבות. ההבדל הזה
  מאוד בולט אצל נברנים אבל קיים גם אצל בני אדם
• ההבדל הזה ברמת ההורמון למעשה מייצר דמיון בין המינים בהתנהגות ההורית, הוא מחפה על ההבדל בין זכרים לנקבות שנוצר בשל כך שהזכרים לא עוברים הריון והנקה, לא חשופים להורמונים אליהם חשופות הנשים. אם היה צורך אבולוציוני לכך שזכרים יהיו הוריים, שאינו תלוי בכך שהם יהיו בהריון, אז הורמון זה הוא דוגמא לפתרון של הטבע שמייצר נטייה הורית גם מבלי להיות בהריון.

יש קומפנסציה

Question 35

למה גורמת פגיעה באיזור דימורפי במוח?

Answer 35

להופעת הבדל מין בהתנהגות.

Question 36

מנגנוני מוח שונים אחראים בנקבות ובזכרים על אותה התנהגות.

נכון או לא נכון?

Answer 36

נכון

Question 37

קיים מנגנון שמיועד למנוע הבדלים התנהגותיים בין המינים בגלל הבדלי מין ברמות הורמוני המין.

נכון או לא נכון?

Answer 37

נכון

Question 38

סכמו את הקשר בין הבדלי מין במוח והבדלי מין בהתנהגות

Answer 38

• יש הבדלי מין במוח, ויש הבדלי מין בהתנהגות. נוהגים להניח שהראשונים גורמים לשניים.
• אולם, ראינו כי אין קשר פשוט בין הבדלי מין במוח והבדלי מין בהתנהגות.
• ראינו שחלק מהבדלי המין במוח מונעים הבדלי מין בהתנהגות.
• ראינו שיש דוגמאות לכך שמנגנוני מוח שונים אחראים בנקבות ובזכרים על אותה התנהגות / תפקוד קוגניטיבי.
• ראינו שהבדלי מין בהתנהגות יכולים לגרום להבדלי מין במוח.

Question 39

במחקר שיתפרסם בקרוב בו סרקו מאות מוחות של תינוקות שרק נולדו (שהסביבה עוד לא השפיעה על מוחם) לא מצאו הבדלים בין המוחות

מה ניתן להסיק מכך?

Answer 39

חשוב לזכור שזה שאין הבדלים במוח של התינוק שרק נולד לא אומר שאין הבדלים שהם מולדים ולא השפעות החברה) שיופיעו בהתבגרות( אך זה עדיין מחזק את הטענה שלא כל הבדל הוא מולד וקיים אפריורית.

Question 40

האם יש מוח נקבי ומוח זכרי?
האם מוחות של גברים ונשים מתפקדים באופן שונה?

Answer 40

ראינו כי המוח לא בנוי באופן מהותית שונה בין גברים לנשים, אך יתכן והוא עובד באופן שונה. חוקרים משתמשים בעיקר ב
MRI או FMRI
בו מכניסים אדם למכשיר, נותנים לו לבצע מטלות ובודקים את פעילות המוח.

Question 41

האם יש הבדלי מין בהדמיה תפקודית?

Answer 41

• הרוב הגדול של מחקרי הדמיה תפקודית לא בודקים הבדלי מין. אחת הסיבות לכך היא שמחקרים אלו מאוד יקרים, הקבוצות קטנות יחסית ולא מחלקים אותן לפי מין.
• כשכבר כן מכניסים את משתנה המין ,ברוב המטלות והאזורים אין הבדלי מין.
• הטיה בפרסום המחקרים:
  כשכן מוצאים הבדלי מין, זה מאד מודגש. ניזכר שרוב המאמרים שלא מוצאים הבדלים מובהקים לא מפורסמים כלל, לכן אם נערוך חיפוש המחקרים שנמצא אלה כמובן המחקרים
  שמצאו ממצאים מובהקים של הבדלי מין. זה יוצר מצב שנראה על פניו כאילו כל המחקרים מוצאים הבדלים, כאשר זה לא המצב. לעומת זאת כשאין הבדלים, לרוב לא מתייחסים לזה.
• לא מדווחים על דמיון מין:
  כלומר, יתכן ובדקו לצורך העניין 10 רגשות, וגם אם יהיה הבדל רק באחד מתוך ה10 ידווחו עליו ולא ידגישו את הדמיון שהיה ב9 האחרים.
• חוסר קונסיסטנטיות בתוצאות:
  גם כשמוצאים הבדל מין בפעילות המוח בדרך כלל מחקרים לא מצליחים לשחזר את ההבדלים.

Question 42

דוגמא: הבדלי מין ב-
FMRI
בעת ביצוע רוטציה מנטלית. גברים בממוצע יותר טובים בזה, מחקרים רבים מראים זאת .

מה מצאו כשהשוו איזורים שונים במוח בעת ביצוע המטלה אצל גברים מול נשים?

Answer 42

• לא כל המחקרים מצאו הבדלי מין ב
  FMRI
• ההבדל הוא רק בחלק מהאזורים המשתתפים במטלה .
• מחקרים שמצאו הבדלי מין לא מצאו הבדל באותם אזורים .

Question 43

מה המסקנה מניסויי הרוטציה המנטלית?

Answer 43

לא ברור מקור ההבדל (בביצוע/קושי, אסטרטגיה, ארגון שונה של המוח..) והאם מקור ההבדל הוא מולד או נלמד .
אנו נוטים לחשוב שההבדל הוא מהותני, גברים טובים יותר בגלל האזור שמופעל אצלם במטלה. עם זאת, זה יכול להיות הבדל בקושי, הבדל במאמץ, קשה לדעת מה ההבדל ולמרות זאת- אנו חושבים כי הוא נובע מהבדל מהותי במוח.

Question 44

מהן סיבות אפשריות לאי העקביות בתוצאות ניסויים בהדמיה תפקודית?

Answer 44

• שימוש במדגמים קטנים
• שימוש במטלות שונות
• שימוש בשיטות סטטיסטיות שונות
• שימוש ברמת מובהקות סטטיסטית שונה
• אולי האמונה לפיה “למרות שהם בעיקר דומים, המוח של הזכר האנושי הממוצע שונה מהמוח של הנקבה האנושית הממוצעת באופנים חשובים וניתנים לניבוי “אינה נכונה.

Question 45

אז למה בכל זאת נדמה לנו שיש הרבה הבדלי מין בהדמיה תפקודית?

Answer 45

• הטיה לפרסום מחקרים שמוצאים הבדל על פני אלו שלא:
  המדע בנוי על מציאת הבדל, אם 10 מעבדות חוקרות את אותו הדבר ורק אחת מצאה הבדל- רק היא תפרסם וכל האחרות לא יפרסמו.
• הדגשת יתר של הבדלי מין שנמצאו:
  מאוד קל למדוד מין וזה מוכר. העיתונים מחפשים את זה ורוצים לדווח על זה. את ההפך (כלומר כשאין הבדלים)- כבר קשה מאוד למכור.
• דיווח רק על הבדלים ואי דיווח על דמיון
• חוקרים ממשיכים לצטט הבדל שנמצא גם אם האפקט לא נמצא במחקרים מאוחרים יותר

Question 46

המחשבה הדומיננטית היום היא שמין הוא מערכת אחידה, שתמיד דוחפת זכרים ונקבות הרחק אחד מהשנייה, כך שגם במערכות אחרות נוצר דימורפיזם )מוח זכרי/נקבי, מערכת חיסון נקבית/זכרית וכו .(‘היום אנו יודעים שזה לא נכון

הסבר למה

Answer 46

• לא בהכרח מערכת אחידה:
  אנו יודעים
  שהכרומוזומים של המין והרמה ההורמונלית לא תמיד הולכים יד ביד. ניתן למשל ליצור בעל חיים זכר שהוא
  XX, נקבה ללא שחלות וכן הלאה. במחקר של
  Art Arnold
  הראו שלעתים השפעת הכרומוזומים והורמוני המין הם באותו כיוון אך לעתים הם בכיוונים הפוכים.
• לא תמיד יוצר שוני:
  ראינו מנגנונים רבים של קומפנסציה שגורמים לדמיון במקום לשוני בין המינים
  (אינאקטיבציה של כרומוזום X,
  סינתזה מקומית של אסטרדיול במוח וכו’).
• לא יוצר אפקט דומה גם במערכות נוספות:
  מין מעבר לגניטליה אינו היחיד שמשפיע על מבנה המוח, ביחד עם גורמים נוספים הם יוצרים אינטראקציות מורכבות שמשפיעות בצורה מורכבת על המוח.
• לא בהכרח שתי מערכות דיכוטומיות:
  ראינו מחקרים המראים על מוחות פסיפסיים.

Question 47

כיום מאמינים שמה שגורם לפסיכופתולוגיה הוא מה?

Answer 47

רגישות גנטית

שני אנשים יכולים לעבור את אותו הדבר- אחד יפתח פסיכופתולוגיה והשני לא. כיום ידועים גנים שיוצרים רגישות מוקדמת למחלה (פרה דיספוזיציה). כלומר, יש גורמים שהופכים אותנו לפגיעים למחלות מסוימות, וכשעל רקע הפגיעות הגנטית יצטרף אירוע בעולם- תתפתח
פסיכופתולוגיה

Question 48

האם נוכל לצפות להבדלי מין בפסיכופתולוגיה?

Answer 48

כן

כיום ידוע שההשפעות של הסביבה הן תלויות במין .הדבר נכון לשני הכיוונים. אם השפעות הסביבה תלויות גם במין וגם להפך- נצפה להבדלי מין בפסיכופתולוגיה. למשל, אם לגבר ואישה יש את אותה רגישות גנטית ושניהם יעברו את אותה החוויה- מאוד ייתכן שהם יגיבו אליה באופן שונה, אחד יפתח פסיכופתולוגיה והשני לא, או פסיכופתולוגיה מסוגים שונים .
כיוון שאנו יודעים שההשפעה של הסביבה הינה תלוית מין- נוכל לצפות להבדלי מין בפסיכופתולוגיה.

Question 49

מה המסקנה מהמחקר שעשו בעכברים חולי אלצהיימר שחשפו לסטרס?

Answer 49

ע”פ מודל זה, בשביל לפתח מחלה צריך שלושה גורמים: מוטציה גנטית שתהפוך את העכבר לרגיש גנטית ,חשיפה לסטרס, ובנוסף להשתייך למין הנשי. זו דוגמה לאינטראקציה בין רגישות גנטית וסביבה, שעשויה להיות תלוית מין. המוח הוא סוג של פסיפס ,ולכן אם כולנו ניחשף לאותו האירוע – האופן בו הפסיפס ישתנה תלוי בין היתר במין שלנו. לכן, פסיפסים נדירים כמו למשל אוטיזם, בהחלט יכולים להיות שונים בין גברים לנשים.