Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פסיכולוגיה פיזיולוגית ב!! > תגובות הורמונליות ופיזיולוגיות למצבי לחץ > Flashcards

תגובות הורמונליות ופיזיולוגיות למצבי לחץ Flashcards

1
Q

מי היה הנס סלייה?

A

אחד המייסדים של התחום העוסק בלחץ.
שאחד מספריו המוכרים הוא
the stress of life.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדר לחץ

A

תגובה פיזיולוגית למצבים אותם אנו מפרשים כמסוכנים או מאיימים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הגדר

Stress Response

A

התגובה הפיזיולוגית עצמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הנס סלייה לקח בעח וחשף אותם לפרדיגמות לחץ ארוכות ובדק מה משתנה.

מה הוא מצא?

A

הוא מצא ששני דברים באופן עקבי משתנים:

  1. בלוטה שנקראת תימוס- נמצאת מעל הלב וקשורה למערכת החיסונית, והיא מתכווצתת במצב של לחץ כרוני
  2. בלוטת האדרנל- יש לה חלק חיצוני והוא מצב שהיא גדלה כתוצאה מלחץ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

לאיזו מסקנה הגיע הנס סלייה?

A

שיש מערכת אחודה שפועלת תמיד באופן דומה בכל מצבי הלחץ, והוא חשב שתגובת לחץ היא אחידה ויש לה כל מיני תפקידים, ושהיא סוג של תגובה שאפשר להעלות או להוריד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

האם הנחת האחידות של סלייה נכונה?

A

לא.

היום אנחנו יודעים שהנחת האחידות היא לא נכונה, במצבים שונים יש תגובות שונות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

סלייה דיבר על חזרה להומיאוסתזיס (חזרה לשיווי משקל, חזרה לאיזון).

האם רעיון זה נחשב נכון ומקובל כיום?

A

לא.

גם זה התברר כרעיון פחות נכון והוא פחות מקובל כיום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הגדר אלוסטזיס

A

מערכת שמשתנה לפי הצורך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

כיצד נוצרת תגובה ללחץ?

A

תגובה ללחץ היא אוסף של תגובות שונות שלא תמיד קורות בצורה אחידה, ושהן משתנות אינדיבידואלית וכתלות במצב לחץ. מה שלתגובות הלחץ כן יש במשותף הוא שינויים שמתרחשים במספר בלוטות בגוף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

על פי מה ניתן לסווג גורמי לחץ?

A
  1. קצר טווח מול ארוך טווח וכרוני
  2. כרוני מול אקוטי
  3. מידת השליטה על הסיטואציה
  4. גורם ידוע מול לא ידוע
  5. גורם פנימי מול חיצוני
  6. חומרת הלחץ
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

ממה תגובות ללחץ מושפעות?

A
  1. גנטיקה ואפיגנטיקה (מערכת העצבים המרכזית)
  2. ניסיון חיים
  3. היסטוריה פיזיולוגית
  4. אישיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

תגובות הלחץ שלנו אדפטיביות.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

למה סטרס טוב?

A

תגובת הסטרס היא תגובה הישרדותית, טבעית ואדפטיבית, שעוזרת לנו להתמודד עם מצבים מסוכנים ומשפרת את סיכויי ההישרדות שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הגדר

Hypothalamus-Pituitary-Adrenal (HPA) axis

A

מערכת שנקראת
HPA
היפותלמוס>בלוטת פיטוייטרי (יותרת המוח) > בלוטת אדרנל מעל הכליות שבתוכה יש קורטקס (החלק החיצוני) ואת המדולה (החלק הפנימי).

במצבי לחץ כל המערכת הזאת פועלת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

הגדר קורטיזול/קורטיקוסטרול

A

הפרשה סיסטמית - מגיעה לכל הגוף.

קורטיזול נחשב להורמון הלחץ הכי משמעותי, והוא יחסית קל למדידה (ברוק, בדם, בשתן) זה הורמון יציב שאפשר למדוד את הרמות שלו יחסית בקלות.
יש לקורטיזול יש גם
negative feedback

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הגדר

negative feedback

A 
מפסיקה את הפעילות של HPA
בשלוש רמות.
1. פיטוטארי
2. אמיגדלה
3. ?
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מדוע חשוב שתהיה תגובת נגד?

בהקשר לקורטיזול

A

קורטיזול - מחצית החיים שלו היא 40 דקות, לוקח 40 דקות עד שהגוף מפרק אותו ויורד לרמת של חצי. זה אומר שהאפקט הוא יחסית ארוך, אך רוצים שתהיה מערכת מווסתת - המטרה היא שתגובת הלחץ לא תהיה גבוהה מדי ולא תישאר זמן ארוך מדי. חשוב לדעת שלמערכת הזאת יש נגטיב בשביל הוויסות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

הגדר מערכת סימפטטית

A

חלק מהמערכת האוטונומית, במצבי לחץ מופעלת מערכת סימפטטית, דרך גרעינים בהיפותלמוס והיא מפעילה מגוון של תגובות בגוף דרך שני תת מנגנונים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

אילו שני תת מנגנונים נמצאים בשימוש במערת הסימפטטית?

A
  1. עצבוב ישיר של איברי הגוף על ידי המערכת הסימפטטית

2. עצבוב שיוצא ונכנס לתוך המדולה של בלוטת האדרנל

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

למה המערכת הסימפטטית נקראת סימפטטית?

A

המערכת נקראת סימפטטית - כי היא הדדית,, הגלגיונים הסימפטטיים מחוברים אחד לשני ומאקטבים אלה את אלה, יש חיבור הדדי, וזה גורם לכך שהפעלה סימפטטית מופעלת בכל הגוף,אז חוץ מקצב הלב והנשימה, יש גורמים נוספים שמשתנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הגדר תגובה סימפטטית

A

מערכת עם תגובה מהירה מאוד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מה מחצית החיים של הורמון נוראדרנלין ?

A

רמתו יורדת תוך חצי דקה/דקה. מגיב מהר והולך מהר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מאיפה מופרש אדרנלין במערכת הסימפטטית?

A

מהמדולה של האדרנל

האדרנל מפריש החוצה אדרנלין בכמויות גדולות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה מאפשר

fight or flight?

A

העצבוב הסימפטטי גם מצר וגם מרחיב את כלי הדם באיזורים הרלוונטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

כיצד עובדת מכונת אמת?

A

במצב לחץ, כשמערכת הסימפטטית מעצבבת את כלי הדם אפשר למדוד פעילות עצבית - כמו מכונת אמת. המוליכות הזו משתנה, כתוצאה מפעילות עצבית סימפטטית שמגיעה לכלי הדם, ומכונת האמת יכולה לזהות תגובה סימפטטית. המכונה מגיבה לתגובה של אדם - כשהוא נבהל או כשהוא מזהה משהו חדשני, שמפתיע אותו, וכך אפשר לדעת האם אדם משקר (כי רוב האנשים נרגשים כשהם משקרים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מהן השפעות שונות של אפינפרין ונורואפינפרין?

A
  1. הרחבה של אישונים.
  2. עלייה בקצב לב
  3. עלייה בלחץ דם
  4. זירוז פירוק גלוקוז
  5. עלייה ברמות נורואפינפרין במוח
  6. התייבשות הפה
  7. הזעה בבלוטות הידיים והרגליים
  8. רעד שרירים
  9. הרחבת כלי דם בגפיים תוך כדי הצרת כלי דם במערכת העיכול
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

אפינפרין/נורואפינפרין גורמים להזעה מוגברת בבית השחי.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון.

הזעה בבית השחי קשורה לקירור הגוף לא למצבי לחץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

במערכת הסימפטטית יש מערכת של
negative feedback

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

אילו גורמים מגבילים לחץ כרוני במערכת הסימפטטית?

A
  1. רצפטורים של אדרנלין מתרגלים לאדרנלין כתוצאה מחשיפה ארוכה ומגיבים פחות
  2. הלחץ הפסיכולוגי הולך ונהיה קל עם הזמן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

אחרי כמה זמן מתקבלת תחושה של כאב?

A

התחושה של כאב מתקבלת רק כחצי שנייה לאחר שקרתה החוויה הכואבת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

הגדר

Stress Induced Analgesia (SIA) – אלחוש תלוי לחץ.

A

במצבי לחץ תחושת הכאב עוברת הנמכה ובכך למוח יש אפשרות להתעלם מכאב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

בלוטת הפיטואטרי היא חלק ממערכת שיכוך כאב.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

מה עושה בלוטת הפיטואטרי ?

A

מפרישה משפחת חומרים אופיאטיים וחומרים נוספים שקשורים לתגובות לחץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מאיפה מופרשים
Met-Enkaphalin,
Leu-Enkaphalin
?

A

מופרשים מהמדולה בבלוטת האדרנל כאשר המערכת הסימפתטית מעודדת את הפרשתם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

הגדר אוקסיטוצין,

A

הורמון שמופרש מהפטיטורי

במצבי לחץ

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

מה ההבדל בין המערכת הסימפטטית והפרה סימפטטית?

A

המערכת הסימפטטית פועלת במצבי לחץ

המערכת הפרה סימפטטית פועלת במצבי רוגע

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

מתי המערכת הסימפטטית והפרה סימפטטית פועלות יחד?

A

על פי רוב הן נוגדות, במצבים ספציפיים המערכות הללו פועלות יחד, אצל זכרים בזמן של מין - סימפט׳ גורמת זקפה ופרה גורמת לשפיכה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

הגדר צנזורה של המוח

A

במצבי לחץ המוח לוקח לעצמו את הזכות להשפיע על האינפוט החושי שנכנס לתוכו. המוח עושה צנזורה על האינפוט החושי, עושה מאמצים לדגום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

הגדר

stress induced analgesia

A

מצב טבעי ונפוץ וגם אחרי פעילות גופנית מואצת, כי גם בה יש הפעלה של הצירים האלה והפרשה של בטא-אנדורפין, המוח בעצם עוצר את הפעילות העצבית של הולכת כאב באמצעות כמה מנגנונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

מה קורה כשלוקחים מורפין לאורך זמן?

A

נוצרת סבילות למורפין. הסבילות הזו נוצרת כלפי מורפין, ומסתבר שגם מנגנונים פנימיים שעובדים דרך מנגנונים אופייטיים גם הם מפתחים סבילות, אם ניחשף עוד פעם ללחץ תהיה ירידה באנלגזיה, וכך פחות ופחות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

הגדר אנלגזיה

A

דוגמה למנגנון שפועל דרך מנגנון אופייטייים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

מהן בעיות ב-SIA?

A

נוצרת סבילות למורפיום וגם למנגנונים האופיאטיים של הגוף. עם חשיפות ממושכות ללחץ תתפתח סבילות.

גם צריכת מתוקים ואהב למתוקים באופן כללי היא בין היתר מנגנון אופיאטי במוח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

איך מזהים האם מנגנון של הגוף הוא אופייטי?

ישנם 4 קריטריונים

A
  1. מורפין (אופיאטיים בכללי) גורם לתופעה
  2. נוצרת סבילות להפעלת המנגנון הזה
  3. מורפין cross-tolerance
  4. נלוקסון יכול לחסום את האפקטים הללו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

הגדר מורפין

cross tolerance

A

אם ניקח אדם שאוהב לאכול שוקולד,, ואני אגרום לו לצרוך מורפין, ואצור טולרנטיות למורפין, הוא פחות ייהנה מהמתוק, טולרנטיות שנגרמה ממורפין ועוברת לדברים אחרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

הגדר

stimulus produced analgesia

A

נכנסים עם אלקטרודה למוח לאזור של נקרא
PAG
ושם אפשר לגרות חשמלית ולקבל חסימה של תחושת הכאב. מקבלים מצב שבו החולדה לא מרגישה כאב. הפסקה חד משמעית מוחלטת של תחושת כאב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

כשמפעילים את
PAG
יש שני אזורים

מהם?

A
  1. אזור שמפעיל אנלגזיה דרך מנגנון אופייטי

2. אזור אחר שעובד דרך מנגנונים לא אופייטיים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

SIA
יכולה להיות אופייטית וגם לא וזה תלוי בפרדיגמת הלחץ.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

גם בני אדם בעזרת הפעלה של גרעינים יכולים להגיע למצב של חוסר תחושת כאב.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

מה משותף בין דיקור סיני והיפנוזה?

A

התגלה שבשתי הטכניקות הללו לעיתים יהיה שיתוק כאב, חלקם דרך מנגנון אופיאטי ולעיתים לא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

Stressors
הם גורמי לחץ.
ניתן לסווגם לכמה תכונות

מהן?

A
  1. חיצוני או פנימי
  2. Chronicity
  3. Severity
  4. Controllability
  5. Predictability
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

הגדר

Chronicity

A

כרוני (מתמשך) או אקוטי (קצר מועד)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

הגדר

Severity

A

עוצמה גבוהה או נמוכה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

הגדר

Controllability

A

האם יש לנו שליטה על גורם הלחץ או האם האדם תופס את עצמו כמסוגל להתמודד איתו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

הגדר

Predictability

A

האם אנו יכולים לצפות את מצב הלחץ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

סטרט ברמות מתונות משפר גם ביצועים גופניים קוגניטיביים בכך שהוא מגביר עוררות.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

מה רואים בעקומת הסטרס-ביצועים ?

A

בסטרס נמוך וגבוה הביצועים שלנו לא משהו, ברמות מתונות של סטרס יכולת הביצוע שלנו עולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

השינוי הפיזיולוגי המתרחש בעקבות סטרט הוא קצר או ארוך?

A

בעיקרו קצר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

מתי סטרט הופך להיות בעייתי?

A

כשהוא ממושך

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

בעולם של היום, רובנו נמצאים ברמה כזו או אחרת של סטרס כרוני

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

הגדר סטרס כרוני

Toxic Stress

A

אנחנו נמצאים כל הזמן ברמות מסוימות סטרס, לא מטורפות אבל גבוהות מהרגיל, כמו אש קטנה שפועלת כל הזמן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

סיליה חקר לחץ כרוני אצל חיות במצבים חברתיים כמו ירידה במעמד החברתי בלהקה ובמצבים טבעיים כמו חשיפה ממושכת לקור. נמצאה תגובה די אחידה אצל חיות אלה

מהי?

A
  1. הצטמקות בלוטת התימוס-תיירואיד, שנמצאת מעל הלב ואחראית לתפקודים שונים של מערכת החיסון
  2. התעבות הקורטקס [החלק החיצוני] של בלוטת האדרנל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

מה חקר רוברט ספלוסקי?

A

חוקר בשם רוברט ספולסקי הראה שקופים שסובלים מרמות גבוהות של סטרס מתים בגיל צעיר יותר, באופן שמקביל לבני אדם. הוא ניסה להבין למה בע”ח מורכבים מבחינה קוגניטיבית מגיעים לרמות גבוהות של סטרס, לעומת בעלי החיים הפחות מורכבים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

כיצד רוברט ספלוסקי הגדיר לחץ בבני אדם?

A

גירוי אברסיבי, הגוף שלנו מגיב באותה צורה כאילו הממותה רודפת אחרינו אפילו שזו לא סכנת חיים. זה המחיר שאנחנו משלמים על יכולות קוגניטיביות גבוהות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
64
Q

איך עובדים המנגנוניים הפיזיולוגיים של לחץ?

A

אנחנו קולטים גירוי שהאמיגדלה מזהה אותו בתור גירוי מאיים (לרבות מחשבות מדאיגות) ← האמיגדלה מתחילה לפעול וכך מפעילה כמה אזורים, ביניהם ההיפותלמוס ← שמתניע את התהליכים הגופניים של סטרס - תהליכים קטבוליים שתפקידם להוציא אנרגיה ממאגרי האנרגיה שלנו ולשרוף אותה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
65
Q

מנגנונים פיזיולוגיים של לחץ פועלים דרך שתי מערכות שונות במקביל

מהן?

A
  1. בתיווך תגובה אנדוקרינית של בלוטת האדרנל (יותרת הכליה) – ציר ה-
    HPA,
  2. בתיווך מערכת העצבים הסימפתטית -
    SNS.

בשני המקרים מקבלים הפרשה של הורמוני לחץ שהשחרור שלהם גורם לכל התהליכים של שריפת האנרגיה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
66
Q

לאיזה משפחה שייך קורטיזול?

A

משפחת הגלוקוקורטיקואידים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
67
Q

הגדר משפחת הגלוקוקורטיקואידים

A

משפחה של הורמונים שמופרשים מבלוטת האדרנל שיש להם תפקיד חשוב מאוד בתהליכים המטבוליים בגוף, בעיקר כחלק מתגובת סטרס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
68
Q

בין השפעות הקורטיזול נמצא מה?

A

▪ זירוז פירוק גלוקוז.
▪ זירוז פירוק חלבונים והפיכתם לגלוקוז.
▪ הגברת זמינות שומנים לטובת הפקת אנרגיה.
▪ הגברת זרימת דם.
▪ דיכוי הפרשת הורמוני מין: הפחתת רגישות הגונדרות להורמון LH
▪ דרך השפעה על המוח משפיע על תגובות התנהגותיות: אם תקרוסנה בלוטות האדרנל החיה עשויה למות כתוצאה מחשיפה לגורם לחץ

69
Q

במצבי לחץ ההשפעות החשובות של גלוקוקורטיקואידים הן מה?

A

בפעילות של מערכת החיסון - מתפקדים כחומרים אנטי-דלקתיים (משככי כאב), ובפעילות המטבוליזם.

70
Q

קורטיזול משתחרר גם לקראת הבוקר כשתפקידו לעזור לנו להתעורר, זה דפוס מחזורי שבו הוא גבוה במחזור הדם בבוקר, לאורך היום זה יורד עד הבוקר הבא.

נכון או לא נכון?

A

נכון

71
Q

באופן כללי ללא גלוקוקורטיקואידים חשיפה לסטרס
לא תשפיע עלינו באופן שונה

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

באופן כללי ללא גלוקוקורטיקואידים חשיפה לסטרס יכולה להיות קטלנית
גם אצל בע”ח וגם אצל בני אדם, אם מוציאים את בלוטת האדרנל חייבים לתת להם תחליף הורמונלי סינתטי לקורטיזול, אחרת הם פשוט עלולים למות.

72
Q

מהו זמן מחצית החיים של הקורטיזול ?

A

הוא 40 דקות מהרגע שגורם הלחץ נעלם, ומדובר ביחסית הרבה זמן.

73
Q

. כשמדובר בלחץ כרוני זמן מחצית החיים של קורטיזול הוא?

A

8 שעות

74
Q

מה עושה ציר ה-

HPA?

A

מחבר בין ההיפותלמוס לבין בלוטת יותרת המוח הקדמית לבין בלוטת האדרנל (שלה שני חלקים – מדולה, פנימי וקורטקס, חיצוני, כשהאחרון מתרחב במצבי לחץ), שממנה משחורר לבסוף הקורטיזול.

75
Q

מי שתופס ומגיב לגורמי הלחץ הם אילו איזורים במוח?

A

החלקים העליונים של המוח – האיזורים הסנסורים והמוטורים

76
Q

אילו חלקים במוח מעבדים את המידע שהתקבל מגורמי לחץ?

A

החלקים התחתונים באיזור ההיפותלמוס. כשההיפותלמוס תופס תגובת לחץ, איזור ה
PVN
מופעל, וההיפותלמוס מפריש הורמון.

77
Q

מהו ההורמון שההיפותלמוס מפריש בתגובה ללחץ?

A

CRH: corticotropic releasing factor

78
Q

הגדר

Corticosterone

A

הורמון לחץ שנפוץ אצל בעלי חיים

קיים גם אצל בני אדם אבל ברמה נמוכה.

79
Q

אילו איזורים מפעיל
CRH
בתור נוירומודולטור?
במצב לחץ

A
  1. ציר ה-HPA
  2. המערכת הלימבית:
    האמיגדלה וה-
    PAG
80
Q

מה קורה כאשר מזריקים
CRH
למוח של חולדות?

A

יש השפעות התנהגותיות שונות, כמו רכישה מהירה יותר של התניית פחד והשפעה ארוכה יותר של
Stress Response
בתגובה לרעשים וגירויים לא נעימים אחרים. מצב שני, ההזרקה גם מפחיתה את רמות החרדה בתגובה לגורמי לחץ שונים.

81
Q

כמה זמן לוקח להיפותלמוס לזהות את גורם הלחץ?

A

שניות בודדות

82
Q

אחרי כמה זמן משוחרר ה-

ACTH?

A

30

שניות מרגע זיהוי גורם הלחץ

83
Q

אחרי כמה זמן משוחרר ה-

ACTH?

A

30

שניות מרגע זיהוי גורם הלחץ

84
Q

בציר ה-HPA
קיים מנגנון בקרה של משוב שלילי

מה תפקידו?

A

אומר מתי אפשר להפסיק לשחרר את הקורטיזול

מטרת המערכת היא לשלוט ברמת הפעילות כדי שלא תגיע לרמות גבוהות מדי, וכדי שהתהליך יעצור בשלב מסוים.

85
Q

בציר ה-HPA
קיים מנגנון בקרה של משוב שלילי

איך הוא פועל?

A

הקורטיזול, בתור ההורמון הסופי, הוא שאחראי על המשוב השלילי, מתחבר לרצפטורים של קורטיזול בהיפותלמוס ובהיפופיזה הקדמית ונותן סיגנל שאומר לעצור: השפעה שלילית על שחרור ה
CRF,
השפעה שלילית על שחרור ה
ACTH,
והשפעה חיובית על האמיגדלה – כך שזו מייצרת השפעה שלילית על ההיפותלמוס.

86
Q

מה קורה אם יש פגיעה במשוב השלילי?

A

אם יש פגיעה במשוב השלילי יש לנו ציר סטרס לא מווסת, ואז תגובות הסטרס ממושכות מדי.

87
Q

אצל מי בדרך כלל יש פגיעה במשוב השלילי?

A

אצל אנשים שסובלים מדיכאון ובעיקר מהפרעות חרדה

88
Q

למשוב שלילי יש השפעה כאשר גורם הלחץ הוא קצר טווח, אך אין השפעה מורגשת כאשר הלחץ הוא כרוני

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

למשוב שלילי אין שום השפעה כאשר גורם הלחץ הוא קצר טווח, אך השפעה מורגשת כאשר הלחץ הוא כרוני

89
Q

מהי השפעת גלוקוקורטיקואידים על הגוף?

A
  1. הפחתת הפעילות של המערכת החיסונית
  2. השפעה על מטבוליזם
  3. קורטיזול הוא אנטי דלקתי טבעי
  4. היבט שלילי
  5. משפיעים פחות או יותר על כל מערכת בגוף
90
Q

הגדר גלוקונאוגנסיס

A

השפעת גלוקוקורטיקואידים על המטבוליזם.

הקורטיזול הופך את הגליקוגן שנמצא במאגר בכבד לגלוקוז, בשביל לתת לגוף כוח מידי להפעיל את השרירים. מנגנון זה נקראה גלוקונאוגנסיס; יצירה חדשה של גלוקוז. גם הכבד אחראי לכך בין היתר, דרך השפעת הקורטיזול. זהו המנגנון שמאפשר את תגובת ברח או הילחם.

91
Q

איזה היבט שלילי קיים להשפעת גלוקוקורטיקואידים על הגוף?

A

חשיפה כרונית לקורטיזול עלולה לגרום לירידה כרונית ביכולות חשיבה וזכרון [לכן יש חשיבות למשוב השלילי]

92
Q

הגדר השפעות פרה-נטליות של סטרס

A

הסטרס של האם יכול לעבור לעובר ולהשפיע על היכולת המוחית שלו להתמודד עם סטרס

93
Q

ציר ה-
HPA
הוא פלסטי

נכון או לא נכון?

A

נכון

94
Q

באיזה תקופות בחיים מתעצבות רמות הפעילות של ציר ה-

HPA?

A

רמות הפעילות שלו מתעצבות בעוברות, בינקות ובילדות.

התגובתיות שלו יכולה להשתנות כתלות בסביבה שבה אנחנו חיים (כולל הסביבה העוברית), לעלות או לרדת.

95
Q

איך חוקרים סטרס בבני אדם?

A

אי אפשר פשוט לחשוף נשים בהיריון לסטרס, אז עושים מחקרים מתאמיים – מוצאים נשים בהיריון עם סטרס ועוקבים אחרי ההתפתחות של הילדים, רואים בד”כ איך הם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהפרעות שונות ואכן יש שינויים מוחיים כמו למשל במערכת הלימבית.

96
Q

אפשר לקחת נניח חולדות בהיריון, לחשוף אותן לסטרס באופן מכוון ולראות מה קורה לצאצאים.

מה נמצא?

A

באופן עקרוני ההשפעה דומה למה שקורה אצל בני אדם - מחקר כלשהו הראה שהצאצאים מפרישים יותר גלוקוקורטיקואידים.

97
Q

האם אפשר ללמד מחדש את ציר הסטרס?

A

מסתבר שאי אפשר לשקם אותו יותר מדי, בעיקר אחרי גיל מסוים.

98
Q

גם לסביבה ההורית יש השפעה על התגובתיות לסטרס

נכון או לא נכון?

A

נכון

99
Q

חוקר בשם מייקל מיני לקח חולדות, הכניס אותן להיריון, עקב אחרי ההתנהגות ההורית אחרי הלידה וחילק את האימהות לשתי קבוצות - אימהות טובות ואימהות פחות טובות, לפי שני קריטריונים של התנהגות אימהית טובה של חולדות

מהם אותם קריטריונים?

A
  1. Arched Back Nursing

2. Grooming/Licking

100
Q

הגדר

Arched Back Nursing

A

הנקה בגב קמור, כך שיותר קל לגורים להגיע לפטמות בשביל לינוק וגם יותר גורים יכולים להגיע. זו נחשבת צורת ההנקה האידאלית עבור צאצאי חולדות, וזו תנוחה מאוד קשה גופנית עבור האמא.

101
Q

הגדר

grooming/licking

A

טיפוח של הצאצאים, האמא לוקחת את התינוק בידיים, מרימה אותו לפה ומלקקת ומניקה אותו. זה חשוב מאוד להתפתחות שלהם.

102
Q

מהו ה-
open field test
של מיני?

A

לוקחים את החולדה, שמים אותה בתוך קופסה גדולה שהיא לא מכירה ובודקים כמה היא חוקרת את הסביבה החדשה.

אם היא לא נמצאת בסטרס, היא תחקור ממש לעומק;
אם הסטרס גבוה, היא תשב בחשש בפינה.

103
Q

מה מצאו במבחן ה-
open field test
של מיני?

A

הצאצאים של האימהות הטובות יצאו לחקור בכיף, הצאצאים של הפחות טובות היו הרבה יותר הססניים.

104
Q

האם האפקט שמצא מיני הוא אפקט ארוך טווח?

A

כן

הפרידו את הצאצאים מהאימהות כבר בגיל 3 שבועות, מה שמראה עד כמה חזקה יכולה להיות ההשפעה

105
Q

האם מיני מצא שינויים ברמה האפיגנטית?

A

כן

מסתבר שאותם 3 שבועות הצליחו להשפיע על האופן שבו הגנים מתבטאים ברמת הסטרס.

106
Q

בניסוי אחר מיני החליף בין אימהות

מה הוא מצא?

A

ראה איך זה משתנה בהתאם (צאצא של אם טובה שגדל עם אם לא טובה מתפתח בצורה לא תקינה, ולהיפך),

כלומר הסביבה ההורית היא זו שאכן קובעת פה ולא הגנים.

107
Q

יש למערכת הסימפתטית את היכולת להגיע כמעט לכל מקום בגוף ולגרום להפעלה יחסית אחידה.

נכון או לא נכון?

A

נכון

108
Q

הגדר

Sympathetic nervous system (SNS)

A

מערכת זו מעצבבת את כל איברי הגוף החיצוניים, את כל כלי הדם ואת כל האיברים הפנימיים. היא בדרך כלל משפיעה על כל הגורמים בו זמנית ובאותו כיוון פעולה, ומכאן מגיעה שמה.

109
Q

מהם הגנגיליונים הסימפטטים ?

A

צבירי תאי עצב שמשמש כתחנת ביניים לאקסון שמגיע מעמוד השדרה ועד לאקסון אחר שיגיע לאיבר המטרה

110
Q

הגנגיליונים הסימפטטים מחוברים אחד לשני כך שכל גנגיליון משפיע אחד על השני, או כהפעלה או כעיכוב.

נכון או לא נכון?

A

נכון

111
Q

אחד מהגנגיליונים הסימפטטים מתחבר אל תוך המדולה של בלוטת האדרנל, שהיא האיבר היחיד שמקבל סיגנל ישירות מהמוח.

מדוע עצב זה חריג?

A

משום שהוא עובר דרך הגנגיליון אבל אין לו שם סינפסה.

112
Q

?בפעולת מערכת העצבים הסימפטטית, מדוע האצטילכולין מפעיל את איבר המטרה באופן ישיר

A

בגלל שהגוף מעדיף למנוע מצב שאותו נוירוטרנסמיטר יגרום לייצור עצמי – הוא מייצר את עצמו עוד ועוד

113
Q

אילו נוירוטרנסמיטרים משתתפים בפעולת מערכת העצבים הסימפטטית?

A
  1. אצטילכולין
  2. נורואדרנלין
  3. אדרנלין
114
Q

מהן ההשפעות של נוראפינפרין ואפינפרין, שמשתחררים גם באיברי המטרה וגם בכל הגוף, בגלל בלוטת האדרנל?

A
  1. זירוז פירוק גלוקוז
  2. עלייה בזרימת דם לשרירים באמצעות הגברת קצב פעילות הלב ועלייה בלחץ הדם, עליית קצב הנשימה – חמצון הדם.
  3. במקביל לשחרור בגוף, עליה ברמות נוראפינפרין במוח – ההשפעה המוחית תומכת בתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות לסטרס.
  4. התייבשות הפה ועליה בהזעה בבלוטות הידיים והרגליים
  5. רעד שרירים
  6. הרחבת כלי הדם בגפיים תוך הצרת כלי הדם במערכת העיכול, שאינה חיונית במצבי לחץ הישרדותיים.
  7. הגדלת האישונים
115
Q

במה עוזר זירוז פירוק גלוקוז?

A

מסייע לתגובת הילחם או ברח.

116
Q

שחרור הנויפרנפרין במוח נשלט על ידי איזה נתיב?

A

הנתיב בין האמיגדלה ל
locus coeruleus,
שם יש נוירונים שמשחררים נויפרנפרין.

117
Q

כמה זמן לוקח למערכת הסימפטטית להגיב לאחר זיהוי גורם לחץ?

A

המערכת מגיבה תוך שברירי שניה מאחר והיא עובדת על עצבוב ישיר.

118
Q

מהי מחצית החיים של אדרנלין ונורואדרנלין?

A

מחצית החיים של אדרנלין ונוראדרנלין היא בין 2-5 דקות, כלומר ההשפעה יחסית קצרה וחוזקה תלוי בעוצמת הגירוי.

119
Q

האם יש למערכת העצבים הסימפטטית מנגנון של משוב שלילי ?

למה?

A

אין

בעיקר כי פעילותה נפסקת כעבור מספר דקות, בגלל שזמן מחיצית החיים של האדרנלין הוא קצר.

120
Q

אילו מנגנונים מאזנים קיימים במערכת הסימפטטית עבור מצבי לחץ כרוני?

A

במצבי לחץ כרוני, יש מספר מנגנונים מאזנים שלא נמצאת במערכת עצמה. אחד מהם נמצא ברצפטורים של האדרנלין: כשהם מופעלים, באופן כרוני חלקם נכנסים לתוך התא וחלקם עוברים הביטואציה ולכן פחות מגיבים אליו. המנגנונים לא עוצרים את המערכת, אלא מגבילים את השפעתה.

121
Q

ישנה אינטראקציה בין פעילות המערכת הסימפתטית לבין ציר ה
HPA
באופן של משוב שלילי - הן מחלישות את ההפעלה אחת של השנייה

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

ישנה אינטראקציה בין פעילות המערכת הסימפתטית לבין ציר ה
HPA
באופן של משוב חיובי - הן מחזקות את ההפעלה אחת של השנייה

122
Q

כיצד המערכת הסימפטית וציר ה-
HPA
מחזקות אחת את השנייה?

A

כאשר מופעלת המערכת הסימפתטית מופרשים אפינפרין ונואפינפרין שבין היתר גורמים להפרשה מוגברת של
ACTH.

מהצד השני, כאשר מופרש קורטיזול (או קורטיקטסטרון בבע”ח) מתקיימת הפרשה מוגברת של אפינפרין ונואפינפרין מהמדולה.

123
Q

המערכת הסימפתטית מגיבה מהר לעומת ציר ה-
HPA
שמגיב לאט יחסית אבל נשארת פעילה לאורך זמן רב יותר.

נכון או לא נכון?

A

נכון

124
Q

לחץ אקוטי משפר את ביצועי הגוף ולחץ כרוני גורם לנזק

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

האורגניזם נבנה כך שהוא מותאם ללחץ כרוני [קור, רעב, מאבקי כוח] ולכן בנוי להתמודד איתם, בשונה מלחץ מתמשך למשך תקופה ארוכה, לו יש השפעות על הגוף ועלולים להגרם נזקים למערכת החיסון ולמערכת העיכול.

125
Q

מדוע התחושה של כאב מתקבלת רק כחצי שנייה לאחר שקרתה החוויה הכואבת?

A

תחושת הכאב מועברת על ידי סיבי עצב מאוד איטיים (אקסונים ללא מיילין)

126
Q

הגדר

Stress Induced Analgesia (SIA) – אלחוש תלוי לחץ

A

במצבי לחץ תחושת הכאב עוברת הנמכה ובכך למוח יש אפשרות להתעלם מכאב

המוח באופן מכוון גורם לכך שמידע על כאב לא יגיע מהפיפריה אל המוח.

127
Q

הגדר

tale flick latency

A

על ידי הדלקת מנורה חמה ליד הזנב של החולדות, בוחנים מתי הן מרחיקו את הזנב מהמנורה, בעצם מתי הן מתחילות להרגיש כאב

רפלקס ספינלי, של עמוד השדרה, ללא התערבות המוח

128
Q

הגדר פרדיגמת

hot-plate

A

שמים את החולדה על משטח חם, כשבדרך כלל לאחר כ-8 שניות נהיה לה חם והיא מרימה את הרגל ושמה אותה בפה

129
Q

הגדר

paw lick latency

A

מדובר בתגובה של גזע המוח ולא של עמוד השדרה

130
Q

בניסוי, קבוצה אחת של חולדות חשפו למצב של לחץ פסיכולוגי (על ידי ריח של חתול/הכנסה של חולדה חדשה לסביבה) וקבוצה אחרת לא חשפו.

מה מצאו?

A

בקרב הקבוצה שחשפו ללחץ סף הכאב של החולדות על הפלטה החמה היה גבוה יותר בצורה משמעותית, כלומר הן נשארו על הפלטה יותר זמן.

131
Q

בשלב המשך בוחנים שתי קבוצות נוספות: אחת קיבלה זריקה של נלוקסון (אנטגוניסט למורפיום; אם מורפיום משכך כאב אז נלוקסון גורם לתחושתיות של כאב) והשנייה נחשפה למצב לחץ ורק אז קיבלה זריקה של נלוקסון.

מה מצאו?

A

הממצאים הראו ראו שמצב הלחץ ביטל את השפעת הנלוקסון, כלומר, מצב הלחץ העלה את סף הכאב, הרגישות לכאב הייתה נמוכה יותר – החולדות נשארו זמן רב יותר על הפלטה.

132
Q 
הפרדיגמה הוט פלייט בוחנת את סף הכאב של החולדה 
(pain threshold) 
ולא את תחושת הכאב שלה 
(pain sensation),
 למרות שאלו צדדים שונים של אותו מטבע.

נכון או לא נכון?

A

נכון

133
Q

העצירה של הולכת אינפורמציית הכאב נעשית בשלוש רמות

מהן?

A

ברמה המקומית, בעמוד השדרה ובגזע המוח.

134
Q

הגדר אופיואידים

A

חומרים אנדוגניים (חומר שנמצא בתוך אורגניזם ומיוצר על ידי האורגניזם עצמו) של הגוף שפועלים כמו מורפיום (וחוץ משיכוך גורמים גם לאופוריה).

135
Q

בין החומרים שגילו שגורמים לשיכוך כאב הם:

A
  1. β-endorphin

2. Met-Enkaphalin, Leu-Enkaphalin

136
Q

מאיפה מופרש
β-endorphin?
מתי?

A

מופרש מבלוטת יותרת המוח בעת הפעלת ה

HPA.

137
Q

מאיפה מופרשים
Met-Enkaphalin, Leu-Enkaphalin?
מתי?

A

מופרשים מהמדולה בבלוטת האדרנל כאשר המערכת הסימפתטית מעודדת את הפרשתם.

138
Q

מהו זמן מחצית החיים של האופייטים הטבעיים ?

A

להבדיל ממורפיום, זמן מחצית החיים של האופייטים הטבעיים קצר, בדומה לזמן מחצית החיים של אדררנלין.

139
Q

מצאו בגזע המוח של בני אדם אזורים עצביים של שיכוך כאב שמאפשרים לגוף לא לחוש כאב באופן זמני, אזורים אשר המוח מפעיל באופן אקטיבי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

זה נכון לגבי בעלי חיים בלבד

140
Q

מה קורה אם מגרים את האיזור
PAG
באופן חשמלי?

A

אם מגרים אותו חשמלית הוא מפעיל מערכות שיכוך כאב עצביות.

141
Q

גם בבני אדם מצאו אזורים מוחיים שניתן להשתיל בהם אלקטרודה שתעביר סיגנל חשמלי שיכול לשכך כאב לשעות עד ימים (רק במקרים מאוד חריגים כאשר תרופות לא עובדות).

נכון או לא נכון?

A

נכון

142
Q

ברמה הגופנית, סטרס כרוני גורם לבעיות בריאותיות כתוצאה ממה?

אצל מי זה נפוץ?

A

כתוצאה מהחשיפה הממושכת לקורטיזול והורמוני סטרס אחרים ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים.

זה קורה בעיקר אצל אנשים עם נסיבות חיים קשות או אנשים שעובדים בעבודות מלחיצות בטירוף

143
Q

אילו בעיות בריאותיות יכולות להיגרם כתוצאה מסטרס כרוני?

A

▪ לחץ דם גבוה כרוני (גורם סיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.
▪ פגיעה בשרירים.
▪ בעיות פוריות.
▪ בעיות בגדילה (למשל אצל ילדים – נשארים נמוכים).
▪ סכרת.
▪ פגיעה בתגובות דלקתיות (מעכב ריפוי רקמות לאחר פציעה).
▪ דיכוי של מערכת החיסון (פגיעות למחלות זיהומיות).

144
Q

עשו גם איזה מחקר שבו בחנו יכולת החלמה מפצעים אצל אנשים עם ובלי סטרס כרוני. לקחו קרובי משפחה של חולי אלצהיימר, האנשים שמטפלים בהם, עשו להם חור קטן ביד, בדקו כמה זמן לוקח לפצע להחלים בהשוואה לקבוצת ביקורת

מה מצאו?

A

מצאו שלפצע של המטפלים לקח הרבה יותר זמן להחלים באופן מובהק.

145
Q

ברמה המוחית, מהו אחד האיזורים שהכי נפגעים מחשיפה לסטרס?

A

ההיפוקמפוס

146
Q

חשיפה לסטרס אקוטי משמעותי פוגעת בתהליכי זיכרון ולמידה

נכון או לא נכון?

A

נכון

147
Q

כיצד סטרס אקוטי משמעותי פוגע בתהליכי זיכרון ולמידה?

A

רמות קורטיזול גבוהות גורמות לירידת כמות הגלוקוז שנכנס לתא ->
אם יש פחות גלוקוז בתא, יש פחות
reuptake,
כלומר יותר גלוטומט במרחב החוץ תאי ->
התאים עוברים דה פולריזציה, כך שכמויות גבוהות יותר של סידן נכנסות דרך רצפטורי ה
NMDA
שנמצאים באיזור זה -<
כפי שלמדנו, רמות גבוהות מדי של סידן יכולות לגרום להרס התא ->
הרס מואץ של תאים ב
CA1,
מואץ בעקבות לחץ מתמשך [קורה באופן טבעי בזקנה] ->
בעיות בזכרון.

148
Q

אצל בע”ח ראו שחשיפה ממושכת לקורטיזול הופכת נוירונים באזור
CA1
לרגישים יותר לבעיות באספקת דם

מה זה אומר לגבי בני אדם?

A

בהשלכה לבני אדם זה מגביר סיכון בטווח הארוך לבעיות קוגניטיביות לעת זקנה.

149
Q

הגדר נוירוגנזה

A

היכולת לייצר נוירונים חדשים, מה שנקרא נוירוגנזה; זה תהליך חשוב מאוד שקשור לבריאות מוחית.

150
Q

מהו אחד האזורים היחידים במוח ששומר על היכולת לייצר נוירונים חדשים?

A

ההיפוקמפוס

151
Q

קורטיזול פוגע בנוירוגנזה בהיפוקמפוס

נכון או לא נכון?
הרחיבו

A

נכון

זה קשור לסיכון מוגבר לדיכאון
ההיפוקמפוס נהיה קטן יותר

152
Q

כשחשפו עכברה בהיריון למצבי סטרס מצאו בעיות בתפקוד של אילו איזורים של הצאצא?

A

כשחשפו עכברה בהיריון למצבי סטרס מצאו בעיות בתפקוד של ההיפוקמפוס אצל הצאצא. נמצא שהלחץ המתון המתמשך גרם לעליה בנפח האמיגדלה של הולדים – השפעה על רמת הפחד.

153
Q

מה מצאו כשהסירו לעכברות את בלוטות האדרנל לפני ההיריון, ומקביל הזריקו להם כמויות קטנות של גלוקוקורטיקואידים כדי לשמור על בריאותן לאחר חשיפה ללחץ?

A

מצאו שלאחר החשיפה ללחץ במהלך ההיריון התנהגות הוולדים לא שונה מהנורמה.

154
Q

לאילו מצבים יש השפעה ארוכת טווח על תפקוד ההיפוקמפוס?

A
  1. סטרס בשלב מוקדם של החיים

2. לחץ קצר אך אקוטי

155
Q

מה קורה כשרמות הסטרס יוצאות מכלל שליטה ואנחנו נכנסים לרמות מאוד גבוהות של חרדה?

A

אחת התוצאות האפשריות היא

PTSD

156
Q

אי אפשר לפתח
PTSD
כשרק מסתכלים על האירוע מהצד.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

אפשר לפתח
PTSD
כשרק מסתכלים על האירוע מהצד.

157
Q

מהי אחת הסיבות שבגללה קשה מאוד לטפל ב-

PTSD?

A

הרבה שסובלים מזה מעדיפים לא לצאת מהבית, מהסביבה הבטוחה שלהם ולחשוף את עצמם לעולם בו כל הדבר נוראי הזה יכול לעלות מחדש בכל רגע נתון - כך הם לפעמים מתנתקים לגמרי מהעולם

זה נכון גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול תרופתי

158
Q

מהו הגורם הסביבתי ל-

PTSD?

A

הגורם הסביבתי זה האירוע הטראומטי עצמו או לפעמים מספר האירועים הטראומטיים

159
Q

מהו הגורם הגנטי ל-

PTSD?

A

הגנטיקה קובעת עד כמה נהיה פגיעים להתפתחות ההפרעה.

היא משפיעה אפילו על עצם הסיכוי להיות חלק מהסיטואציה הטראומטית ללא קשר להשפעה על הסיכוי לפתח את ההפרעה, פשוט דרך האישיות שלנו.

160
Q

לנשים יש סיכוי גבוה יותר לפתח פוסט טראומה מאשר גברים

נכון או לא נכון?

A

נכון

161
Q

מה הפונקציה של ההיפוקמפוס בהתפתחות

PTSD?

A

כמו שראינו בזיכרון ולמידה ההיפוקמפוס עוזר לנו לקודד קונטקסט, הוא בעצם עוזר לנו לחבר את הזיכרון לקונטקסט שבו הוא נוצר. כך שאם ההיפוקמפוס מתפקד כמו שצריך, הוא מבין שהאירוע הטראומטי התרחש בקונטקסט ספציפי לזמן ומקום. לכן, כשניתקל בגירויים “בטוחים” שלא קשורים להקשר של האירוע ההיפוקמפוס יעכב את הפעילות של האמיגדלה, והגירויים האלה לא יעוררו תגובות חרדה. אם לעומת זאת ההיפוקמפוס קטן יותר ולא מתפקד כמו שצריך, היכולת לחבר זיכרון לזמן ומקום ספציפיים לא מוצלחת במיוחד, כך הזיכרון יכול להתעורר בהקשרים אחרים שאינם קשורים ללמידה המקורית.

162
Q

כיצד משפיעים הקשרים בין הקורטקס הפרה-פרונטלי לאמיגדלה
על התפתחות
PTSD?

A

קשר חלש יותר ← הקורטקס הפרה-פרונטלי פחות מעכב את האמיגדלה וכך הפגיעות ל-
PTSD
גבוהה יותר

163
Q

מה קורה כאשר מראים לאנשים עם PTSD

פנים מבוהלות?

A

יש פעילות גבוהה יותר מהממוצע באמיגדלה, ונמוכה יותר מהממוצע בקורטקס הפרה פרונטלי

164
Q

מהו הטיפול הנפוץ ביותר עבור PTSD ?

A

CBT

165
Q

מהם טיפולים נוספים ל-

PTSD?

A
  1. קבוצות תמיכה
  2. תרופות ממשפחת
    SNRIs
  3. TMS
166
Q

האם יש מנגנון מוחי שאפשר לנבא לפי התפקוד שלו האם האדם יהיו רגיש יותר או פחות לסטרס?

A

. מה שמסביר את זה ברמה המוחית זה קשרים חלשים יותר בין הקורטקס הפרה-פרונטלי לאמיגדלה אצל מי שיש לו זמן התאוששות ארוך יותר (עמידות נמוכה). כשהקישוריות חזקה מספיק הקורטקס הפרה-פרונטלי יכול לעשות אינהיביציה חזקה מספיק לאמיגדלה, זה נותן יכולת ויסות רגשי גבוהה יותר וכשזה חלש יותר יש בעיה עם הוויסות.

167
Q

האם הקשרים בין הקורטקס הפרה פרונטלי לאמיגדלה קבועים?

אם לא, איך ניתן לשנות אותם?

A

הם לא קבועים

אפשר לשנות אותם עם קצת עבודה על טכניקות של ויסות סטרס.

168
Q

מתי נראה את ההתפתחות הסופית של הקשרים בין האמיגדלה לקורטקס הפרה פרונטלי?

A

לוקח גם לקשרים האלה הרבה זמן להתפתח ובעצם רואים את ההתפתחות הסופית רק לקראת סוף גיל ההתבגרות, לכן ילדים ובני נוער לא ממש מוצלחים בוויסות רגשי.

169
Q

הגדר נלוקסון

A

(אנטגוניסט למורפיום; אם מורפיום משכך כאב אז נלוקסון גורם לתחושתיות של כאב)

פסיכולוגיה פיזיולוגית ב!! (10 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions