Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פסיכולוגיה פיזיולוגית ב!! > זיכרון ולמידה > Flashcards

זיכרון ולמידה Flashcards

1
Q

הגדר למידה ברמה הפסיכולוגית

A

שינוי בתגובה (חיצונית או פנימית) לגירוי כתוצאה מהתנסות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדר זיכרון ברמה הפסיכולוגית

A

שימור הידע לאורך זמן והיכולת לשלוף אותו בעת הצורך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הגדר למידה ברמה המוחית

A

יצירה של ייצוג מוחי לגירוי בעולם או שינוי בייצוג קיים. ייצוג מוחי = שינוי בנוירונים או סינפסות שהתרחש כתוצאה מהמפגש עם הגירוי. כיום ידוע שמתקיים שינוי אך לא כיצד הוא מתקיים ומה החוקיות שלו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הגדר זיכרון ברמה המוחית

A

שימור הייצוג הזה במעגלים עצביים לאורך זמן והיכולת להפעילו בעת הצורך

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

זיכרון ניתן לסווג על פי קריטריונים שונים

מהם?

A
  1. זמן - טווח קצר, בינוני, ארוך
  2. מנגנונים/סוג הזיכרונות – דקלרטיבי, פרוצדורלי
  3. אופי המיקום - האם מיקום הזיכרון במוח הוא ספציפי או שהזיכרונות מבוזרים ברחבי המוח.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

אצל חיה שחיה בסביבה מעשירה

נצפה לראות מוח פחות או יותר מפותח?

A

יותר.

אצל חיה שחיה בסביבה מעשירה, המוח גדול יותר, מפותח יותר ומורכב יותר (הסתעפויות מרובות יותר של דנדריטים, יותר חיבורים בין נוירונים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה יקרה אם אם ניקח חיה מסביבה עשירה ונעביר אותה לסביבה ענייה ?

A

נראה סוג של התנוונות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

לאילו יכולות יש גיל קריטי להתפתחות?

A
  • שפה

- ראייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה קורה לתינוקות הנולדים עם קטרקט?

A

כיסוי תמידי של אחת העיניים גורם למוח ללמוד להתעלם מהאינפוט שהעין קולטת.

דוגמה לכך היא תינוקות שהיו נולדים עם קטרקט. אם לא מסירים אותו בניתוח ובמקום זאת מחכים שהתינוק יגדל כדי שיהיה מוכן לניתוח, העין הופכת לתקינה אך המוח לומד להתעלם מהאינפוט שהיא קולטת, ולמעשה אין טעם בתיקון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה קורה למי שלא למד שפה עד גיל 10?

A

כולנו נולדים עם היכולת ללמידת שפה, אך מי שלא למד שפה עד גיל 10 לא יוכל יותר ללמוד שפה (ילדי זאב). למוח יש יכולות למידה שניתן לממש עד גיל מסוים – גיל קריטי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה קורה אם מלבישים לבני אדם משקפיים משני כיוון?

A

תוך 6 שבועות המוח לומד לעבד את האינפוט ההפוך כך שיראה לנו רגיל. השינויים שחלים בזמן הלמידה הם בקורטקס הוויזואלי ולא ברטינה. התהליך הוא הפיך ומרגע הורדת המשקפיים למוח לוקח כשלושה שבועות להתרגל בחזרה לאינפוט הרגיל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

איזה מחקר עשו בקופים שהדגים את הפלסטיות של המוח?

A

בדקו איפה האזורים במוח שקשורים לתחושה ולהפעלה של כל אחת מהאצבעות של הקוף. לאחר מכן קושרים לו את שתי האצבעות באופן כזה שהוא יוכל להשתמש בהן כיחידה אחת כך שלמעשה אין הבחנה ביניהן. נראה כי גם במוח אותם אזורים שמייצגים את האצבעות האלו הפכו לאחד.

גם כאן מדובר בשינוי הפיך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מה היה הניסוי של Kanal Lashley?

A

שלח חולדות ללמוד מבוך, ופגע באיזורים שונים במוח שלהן על מנת להבין איפה נמצא איזור הזיכרון.

הסיק כי הזיכרון מפוזר באיזורים שונים רבים במוח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הגדר

Associative Prosopagnosia

A

מצב בו אנשים לא מזהים פרצופים. הם מזהים תמונות, רהיטים, בתים… אך כתוצאה מנזק באונה הטמפורלית לא יכולים לזהות פרצופים של בני אדם, לא את עצמם במראה, ולא פרצופים שפעם הכירו וידעו לזהות. בנוסף, אינם יכולים להבחין בין חזית של מכוניות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

איפה נמצאת הבעיה במוח אצל אנשים שסובלים מ-

Associative Prosopagnosia?

A

בדר”כ הבעיה היא באיזור בקורטקס ייחודי שמתמחה בעיבוד וזיהוי פרצופים. באיזור זה יש תאים ייחודיים שמגיבים לסוגים שונים של פרצופים. באזורים הטמפורליים במוח יש תאים ספציפיים שמגיבים באופן שונה לתכונות בפרצוף – יש תאים שפעילים יותר (יורים יותר) בתגובה לפרצוף שמח לעומת עצוב, פרצוף של גבר לעומת אישה. כלומר לתאים באזור זה של המוח יש יכולות ספציפיות להגיב בצורה דיפרנציאלית לתכונות שונות של העולם. כשאיזור זה נפגע, נוצר מצב שבו אין את היכולת לקשר בין פרצוף לשם מסוים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

האם הבעיה של
Associative Prosopagnosia
היא בעיה בראייה?

A

לא!

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה קורה כאשר מחברים אדם הסובל מ-
Associative Prosopagnosia
למכונות שמודדות פעילות פיזיולוגית?

A

למרות שהאדם לא מזהה את הפרצופים בצורה התנהגותית, אם מחברים אותו למכונה שמודדת פעילות פיזיולוגית (GSR, מכונת אמת הבוחנת תגובות סימפטטיות של עצבוב האצבעות) ניתן לראות שהפעילות שלו משתנה במוח לגבי פרצופים שהם מכירים או לא מכירים, כלומר חלקים מסוימים במוח כן מבחינים בין פרצופים. ניתן לראות שהרמה המודעות מנותקת לעתים מחלקים אחרים במוח שכן מגיבים וכן מזהים פרצופים.

כלומר, הלמידה יכולה להיות בחלקה מודעת ובחלקה לא מודעת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

הגדר למידה אסוציאטיבית

A

ללמוד לבצע התנהגות מסוימת בנוכחות גירוי מסוים, התנהגות שיכולה להיות אוטומטית או מורכבת יותר.
תחת הלמידה הזו נכנסות ההתניות:
-קלאסית
-אופרנטית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה טען זיגל?

A

חוקר בשם זיגל (Siegle)
טען כי לעתים התגובה המותנית והתגובה הבלתי מותנית מתהפכות. כאשר בוחנים אנשים שמתים ממנת יתר של הרואין בקונטקסט שלא מוכר להם (במקום במסיבה, בבית) נראה כי הגוף לומד להפעיל תגובה מותנית כאשר הוא מצפה למשהו. למעשה הגוף מפצה על האפקט של הסם. כשהגוף נמצא בקונטקסט של מסיבה הוא מצפה להשפעות ההרואין ובהתאם מעלה את קצב הנשימה (מנגנון פיצוי מפני שהסם מוריד את קצב הנשימה). אם השימוש נעשה בבית, קונטקסט אחר, לגוף אין את הציפייה להרואין, הוא לא מכין את עצמו בהתאם (לא מפצה על קצב הנשימה החלש)
והמשתמש מת מחנק.
לתופעה זו זיגל קרא
ACCR (Anticipated Condition Compensatory Response).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

כיצד זיגל הוכיח את טענתו?

A

כדי להוכיח את טענתנו, ביצע ניסוי בחולדות: לקבוצה אחת נתן בכל יום, בשעה קבועה ובקונטקסט קבוע (מסיבה) מינונים הולכים ועולים של מורפיום (50 מ”ג, 100, 200, 400, 800). הקבוצה השנייה מקבלת בדיוק את אותם המינונים, בכל יום ובשעה קבועה, אך בסביבה רגילה. בשתי הקבוצות נראית ההשפעה של המורפיום אך לא נראתה תגובה של מנת יתר. לאחר מכן, זיגל הזריק לשתי הקבוצות 1600 מ”ג בסביבה רגילה. בקבוצה הראשונה (שהורגלו לצרוך את הסם באווירת מסיבה) 80% מהחולדות מתו, ובקבוצה השנייה אף חולדה לא מתה. ההבדל הוא שבקבוצה הראשונה נעשתה הפרה של הקונטקסט. זיגל טוען שבשתי הקבוצות מתפתח
ACCR
והוא זה שמציל את החיות מהאפקטים של המינון הגבוה של המורפיום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

כאשר מזריקים אדרנלין וקצב הלב עולה. בתגובה לכך המוח מוריד את קצב הלב.

מה יקרה לאחר שנעשה צימוד של מוזיקה ואדרנלין?

A

המוח מצפה לעלייה של קצב הלב כששומע את המוזיקה ולכן פועל להורדתו.

זיגל טוען שמה שעובר התניה הוא התגובה הטבעית של המוח למצבים שונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מדוע המחקר של זיגל חשוב?

A

ההנחה לגבי בני אדם היא שיש לנו הרבה תגובות פיזיולוגיות מותנות. המוח מייצר המון התניות ACCR
לכל הגירויים החיצוניים שהמוח קולט.
עבור אנשים צעירים אין בכך בעיה לאור ההסתגלות המהירה לשינויים, אך אצל קשישים המצב שונה – כל שינוי מהותי בחיים מערער להם את הידע של המוח בהפעלת
ACCR
, מנגנון שמתווך את התגובות האדפטיביות של הגוף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מהם סוגי הזיכרון השונים?

חלוקה לפי זמן

A
  1. iconic memory – sensory buffer
  2. Short term-memory- S.T.M
  3. Intermediate time memory- I.TM
  4. Long term memory- L.T.M
  5. Permanent memory- P.M
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הגדר

iconic memory – sensory buffer

A

הפעילות העצבית בתוך הרשתית. זיכרון שנמצא כנראה באיברי החישה שלנו או בפעילות העצבית של שכבת הקורטקס הראשונה שמקבלת את האינפורמציה. כשנראה תמונה לפרק זמן קצר מאוד ונעצום עיניים, נמשיך לראות אותה בעיני רוחנו. אנחנו בעצם רואים את הפעילות העצבית שהופעלה כתוצאה מתפיסת התמונה עצמה (כלומר, זה זיכרון שהינו תוצאה של פעילות עצבית). זהו זיכרון שהטווח שלו קצר מאוד (אורך של חלקיקי שניות) ונמוג מהר מאוד. הוא נמחק ומתחדש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

הגדר

Short term-memory- S.T.M

A

הזיכרון שמאפשר לנו לזכור מספר מוגבל של פריטים (5-10) לתקופת זמן קצרה (כחצי דקה). זהו זיכרון שלא נמצא בsensory buffer, הוא עבר אותם ונשמר במקום מסוים במוח, אך לא לאורך זמן. ניתן לשנן אותו ולהשאיר אותו ככה לאורך זמן, עד שנפסיק לשנן אותו ואז הוא יעלם. הזיכרון הזה מתחיל די מהר, וגם נגמר די מהר. כשאנחנו שומעים דבר מה פעם אחת, ניתן לזכור אותו בקלות למשך חצי דקה כל עוד איננו מוסחים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

הגדר

Intermediate time memory- I.TM

A

זיכרון לטווח זמן בינוני, אשר יכול לארוך יום שלם, אך הוא נעלם. הזיכרון הזה מיועד להימחק לאחר שנעשה בו שימוש (כמו איפה חניתי). זה זיכרון שמתפתח יותר לאט ונשמר תקופה מוגבלת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

הגדר

Long term memory- L.T.M

A

זיכרון שמתפתח יותר לאט, נשמר הרבה זמן אבל בסוף דועך, ומתישהו ייעלם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

הגדר

Permanent memory- P.M

A

הזיכרון הכי ארוך, נמצא לעד, נשאר קבוע ואינו דועך/נמחק (השם שלנו). יש ספק האם הזיכרון הזה אכן קיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

הגדר קונסלידציה

A

אחרי שהזכרונות עברו את השלב הקצר, הם צריכים להיחרט במוח ולעבור הטמעה לטווח הארוך (לוקח זמן ארוך של שעות עד יממה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

הגדר רה-קונסלידציה

A

בעת שליפת זיכרון, הוא יוצא מהמאגר לטווח ארוך, וכשהוא חוזר אליו הוא עובר קונסלידציה מחדש (רה-קונסלידציה). בכך הזיכרון יכול להשתנות בקונסולידציה החדשה. לאחר השליפה נוצר חלון הזדמנויות בו ניתן לשנות את הזיכרון ולחרוט אותו בצורה אחרת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מהו המודל הכרונולוגי?

A

. אנחנו קולטים מידע סנסורי כלשהו ← המידע הזה נכנס לזיכרון לטווח קצר, בשביל שהוא יישאר שם צריך לשנן אותו ולחזור עליו ← באיזושהי נקודה, לאחר ששיננו אותו מספיק, המידע יעבור לזיכרון לטווח ארוך, כלומר תהיה קונסולידציה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מי היה דונלד הב?

A

דונאלד הב היה פסיכולוג תיאורטיקן.

טען שיש שני חוקי למידה שהיום נקראים “חוקי הב”

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

הגדר חוקי הב

A

לפני שחקרו את הרמה הפיזיולוגית של התניה קלאסית, דונלד הב פרסם מאמר עם חוקי למידה שניסח, וטען שעל סמך כל מה שאנו יודעים ברמה ההתנהגותית של למידה הוא מנבא שכשיחקרו את המוח יגלו שני חוקים:

  1. ברמה התאית
  2. ברמה המערכתית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

מה החוק הראשון של הב?

A

ברמה התאית -

א’ הוא נוירון פרה-סינפטי וב’ הוא נוירון פוסט-סינפטי. אם ב’ יורה בזמן שא’ יורה, החיבור ביניהם יתחזק בכיוון של א ב.

“cells that fire together, wire together”.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

מה החוק השני של הב?

A

ברמה המערכתית -

אם יש שתי מערכות במוח שמסונכרנות בזמן פעולתן אז הקשר ביניהן מתחזק. כאשר א׳ תעבוד היא תפעיל את ב׳ ולהיפך, כך שייווצר ביניהן קשר סיבתי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

איזה ניסויים איששו את התיאוריה של הב?

A

שנים לאחר שהב הניח את החוקים הללו, התבצעו ניסויים בפרוסות היפוקמפוס שאיששו את התיאוריה שלו, ושהציגו למידה ושינוי של קשרים עצביים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

מה היו הניסויים שעשו בפרוסות ההיפוקמפוס?

A

. את פרוסות היפוקמפוס משמרים בנוזל מיוחד ובכך ניתן לחקור את הפעילות העצבית בתנאי מעבדה. חיברו שלוש אלקטרודות לתוך הפרוסה באזור שידעו שיש עצבים שמקרינים לאזור בשם
CA1,
כך שכל אחת מהאלקטרודות יכולה לתת גירוי ולקרוא פעילות מוחית באזור
CA1

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

בניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס,

מה קורה כאשר נותנים גירוי באלקטרודה א’ של 200?

A

נותנים באלקטרודה א׳ גירוי של 200, והגירוי הזה תמיד גורם לפעילות באזור הזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

בניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס,

מה קורה אם באלקטרודה ב׳ או ג׳ נותנים גירוי בעוצמה של 40 ?

A

אם באלקטרודה ב׳ או ג׳ נותנים גירוי בעוצמה של 40 לא יקרה כלום מכיוון שזהו גירוי תת סיפי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

בניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס,

מה יקרה אם כל פעם שנפעיל את אלקטרודה א׳ בעוצמה של 200 נפעיל גם את ב׳?

A

ייווצר צימוד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

בניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס,

מה קורה כאשר מפעילים את ג׳ עם הפרדה מא׳ ?

A

נוצרת דיסוציאציה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

בניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס,

לאחר יצירת הצימוד בין א׳ לב׳, אם נפעיל את ב’ עם עוצמה של 40 נראה שיש מה?

A

הפעלה של איזור
CA1

(ועדיין, אם ניתן גירוי בעוצמה נמוכה עם ג’ לא יקרה כלום)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

מה המסקנה של הניסויים בפרוסות ההיפוקמפוס?

A

על ידי חיזוק הקשר בין אלקטרודות א׳ לב׳, הגירוי הנמוך (שבהתחלה היה תת-סיפי) הצליח פתאום להפעיל את הפרוסה, כלומר היה ניתן למצוא שינויים בקישוריות העצבית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

הגדר

LTP (Long-Term Potentiation, הגברה ארוכת טווח)

A

ברמה המוחית, תהליך הלמידה כרוך בשינויים במבנה ובתפקוד של הסינפסות שמביאים להתחזקות הקשרים.

תהליך זה מתאר עלייה בעוררות של נוירון פוסט-סינפטי ע”י נוירון פרה-סינפטי שמתרחשת בעקבות ירי בתדירות גבוהה של הפרה-סינפטי (ירי ברפטטיביות גבוהה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

באילו דרכים חקרו את תהליך LTP?

A
  1. In-Vitro (בצלחת, במבחנה)

2. In-Vivo (בגוף החי)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

הגדר

In-Vitro (בצלחת, במבחנה)

A

מוציאים רקמות מתוך ההיפוקמפוס, מגדלים אותן בצלחת (הן שורדות כמה ימים ועדיין מתפקדות), מחברים אלקטרודות, מעבירים זרמים ורואים מה קורה. אי אפשר כמובן ללמוד מזה שום דבר על ההתנהגות הנלמדת עצמה, זה נטו שינויים מולקולריים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

הגדר

In-Vivo (בגוף החי)

A

לוקחים חיות ערות ומתנהגות, מחדירים אלקטרודות לתוך המוח, מלמדים את החיות כל מיני דברים, רואים איך הן מתנהגות ורואים גם את השינויים המוחיים שמוקלטים. אפשר אם ממש רוצים גם להוציא אחרי זה את המוח ולראות מה קורה ברמה התאית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

מה היתרון של

In-Vivo (בגוף החי)?

A

היתרון פה ברור, אפשר לבחון גם את ההתנהגות ולאפיין את הקשר בינה לבין השינויים המוחיים.
חולדות דומות במבנה ההיפוקמפוס שלהן לבני אדם לכן אפשר להסיק ממחקר עליהן לבני אדם בצורה טובה יחסית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

LTP

מתרחש בדרך כלל רק כאשר יש נוכחות של איזה רצפטור?

A

NMDA

רצפטור של גלוטמט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

LTP
יכול להתרחש רק כשמתקיימים שני תנאים
מהם?

A
  1. הפעלה של הסינפסה
    ( = שחרור נוירוטרנסמיטר, במקרה שלנו גלוטמט),
    ובמקביל לזה –
  2. הנוירון הפוסט-סינפטי צריך להיות עוד לפני הפעלת הסינפסה כבר במצב של דה-פולריזציה חזקה. כלומר, אם הוא מופעל ע”י הפרה-סינפטי בזמן שהוא נמצא במצב מנוחה לא נקבל LTP, חייבת להיות דה-פולריזציה חזקה ע”מ שהסינפסה תתחזק.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

יש שני סוגים של
LTP
מהם?

A
  1. LTP רגיל

2. LTP אסוציאטיבי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

הגדר

LTD (Long Term Depression)

A

דיכוי ארוך טווח. מדובר בתמונת המראה של LTP – ירידה בעוררות של הנוירון הפוסט-סינפטי בעקבות ירי בתדר נמוך של הפרה-סינפטי. כלומר, גירוי של אקסון בתדר נמוך מחליש את הסינפסה בין שני הנוירונים, היכולת של הפרה-סינפטי לעורר את הפוסט-סינפטי נחלשת.

למעשה, גם זה סוג של למידה – הרי אמרנו שיש מסביבנו יותר מדי מידע שרק חלקו רלוונטי, מה שרלוונטי עבורנו יכול להשתנות ולמידה זו גם החלשה של קשרים שכבר לא מועילים לנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

מה תפקיד הקורטקס של הצרבלום בלמידה?

A

הקורטקס מזרז את הלמידה, הוא מזרז את הלמידה. יש לו קשרים רבים עם ה-
IPN
. אך אם מורידים את הקורטקס, הארנבת עדיין יכולה ללמוד ולזכור. הזיכרון נשמר ב-
IPN.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

הגדר התניית מצמוץ

A

מפורטת ומוסיפה את מעורבות הצרבלום בתהליך של למידה (בדר”כ מייחסים את הצבלום לתפקודים מוטוריים).
בהתניית מצמוץ מלמדים חיה (בדר”כ ארנב) למצמץ בתגובה לצליל, ע”י צימוד הצליל למשב רוח לעין. בסוף התהליך לומדים למצמץ למשמע הצליל.
אחד הדברים הראשונים שגילו על הצרבלום מעבר לכך שהוא טוב לקואורדינציה הוא שהוא טוב ללמידה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

מי היה ריצ’רד תומפסון ?

A

ריצ’רד תומפסון חקר את למידת תהליך העפעוף בעין. ניסה ומנסה עד היום, לחקור את תהליכים הלמידה, אבל בתוך בע”ח מתנהג שלם, כאשר הוא מבצע מניפולציות שונות על המוח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

מה הייתה מסקנתו של תומפסון בנוגע להיפוקמפוס?

A

מסקנתו הסופית היא שלהיפוקמפוס יש חלק בתהליך הלמידה, אך הוא לא הכרחי.
בנוסף, הזכרונות לא נמצאים בתוך ההיפוקמפוס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

איפה נמצא הזיכרון המרחבי (למשל, של מבוך) של חולדות?

A

בתוך ההיפוקמפוס

58
Q

שבאמת זיכרון כמו למידה של מבוך הינו מבוזר על פני המוח, יחד עם זאת ישנם סוגים מסוימים של זיכרונות שיש להם מיקום ספציפי.

נכון או לא נכון?

A

נכון

59
Q

הגדר

CA1

A

איזור שעשיר ברצפטורים של
NMDA
ולכן זה איזור בו מתרחשת למידה ארוכת טווח.

60
Q

הגדר

CA3

A

יש באיזור זה מעט רצפטורים של
NMDA
ושם מרבית תהליכי הלמידה יתפוגגו כעבור מספר שעות.

61
Q

הגדר

hippocampal formation

A

איזור מומחה של המערכת הלימבית, והוא נמצא באונה הטמפורלית.

62
Q

הגדר נוירונים פירמידליים

A

יש במוח נוירונים שנקראים נוירונים פירמידליים, יש רלהם גוף תא משולש כזה. לנוירונים האלה יש את היכולת לייצר פ”פ שמתפשט לא רק לכיוון הטרמינלים דרך האקסון, אלא גם “למעלה” לכיוון הדנדריטים. כך, כשנוירון פירמידלי מייצר פ”פ, למשך כמה שברירי שניות גם הסומה והדנדריטים הופכים להיות מאוד חיוביים, לא רק האקסון.

63
Q

כיצד נוירון פירמידלי תורם ל-

LTP?

A

אם בזמן שהנוירון הפירמידלי מייצר פ”פ דנדריטי עובדת עליו סינפסה כלשהי שבה יש גלוטמט, מתקיימים באזור הדנדריטים שני התנאים עבור LTP

64
Q

ברגע שיוני הסידן נכנסים לנוירון הפוסט-סינפטי, הם מביאים להתחוללות של שלושה תהליכים עיקריים שמראים מה זה אומר סינפסה חזקה יותר.

מהם אותם תהליכים?

A
  1. עליה בכמות רצפטורי
    AMPA
    על הנוירון הפוסט-סינפטי.
  2. שינויים מבניים בדנדריטים של הנוירון הפוסט-סינפטי, שמאפשרים יצירה של סינפסות חדשות או הרחבה של סינפסות קיימות
  3. עלייה בכמות הגלוטמט שמשחרר הנוירון הפרה-סינפטי.
65
Q

כיצד עלייה ברפצטורי AMPA

מחזקת את הסינפסה?

A

יותר רצפטורי AMPA ->

יותר תעלות של יוני נתרן ->

נכנסים יותר יוני נתרן ->

  • הפרה-סינפטי יוצר שינוי חשמלי חזק יותר בפוסט-סינפטי, ה
    EPSP
    חזק יותר עכשיו גם בלי קשר לסידן
66
Q

הגדר אנזים

CaM-KII

A

מי שעוזר לסידן לחולל את התהליך הזה הוא האנזים
CaM-KII
שמופעל ע”י סידן. האנזים הזה נמצא בתוך הדנדריט וכל עוד הוא לא נתקל ביוני סידן הוא במצב רדום. כשהסידן נכנס פנימה הוא מתחבר אליו, מתחיל להפעיל אותו ואז האנזים עוזר ליצור את התנועה של רצפטורי
AMPA
כלפי קצה הדנדריט ודואג שהם יגיעו לאזור הפעיל של הסינפסה.

67
Q

הגדר

PKM-zeta

A

דוגמה לחלבון שמשתתף בתהליכי
L-LTP

ככל שיש יותר 
PKM-zeta 
כך יותר 
pin1 
מעוכבים, ככל ש- 
pin1
יותר מעוכבים כך יש יותר 
PKM-zeta, 
וכן הלאה. כך בעצם נוצר עוד ועוד 
PKM-zeta, 
בכמויות מספיק גדולות הוא עושה לבד את כל העבודה שצריך ונותן לנו 
L-LTP.

זה כנראה הבסיס ללמידה ארוכת-טווח, לזיכרונות ארוכי-טווח.

68
Q

הגדר

MK801

A

חומר אנטגוניסטי לגלוטמט והוא מונע את ה
EPSP
של התאים במהלך התניית הפחד. כתוצאה מההזרקה, החולדות לא רכשו את ההתנייה.

69
Q

מהם סוגי הלמידה השונים?

A
  1. למידה תפיסתית
  2. למידת גירוי תגובה
  3. למידה מוטורית/פרוצדורלית
  4. למידת יחסים
70
Q

הגדר למידה תפיסתית

A

למידה של זיהוי גירוי כלשהו. רק אחרי שנלמד לזהות משהו נדע איך להתנהל מולו. בפרט, זה מתייחס בעיקר לתפיסה החושית שלנו, ליכולת לזהות אובייקטים באמצעות החושים.

71
Q

באיזה איזור במוח מתרחשת למידה תפיסתית?

A

האזורים המוחיים שמשתנים במסגרת למידה תפיסתית הם אזורים חושיים, כלומר אלה שנותנים ייצוג חושי של אובייקטים בעולם (בעיקר הקורטקס הסומטוסנסורי האסוציאטיבי). למידה זו מתרחשת ב
sensory association cortex
ובתתי האיזורים המתאימים ללמידה שנערכת.

72
Q

הגדר תפיסה ראייתית

A 
בני אדם ויונקים מסוגלים להבחין בין עשרות אלפי פריטים שונים. גירויים אופטיים מגיעים אל ה
LGN 
שהוא גרעין הראייה בתלמוס, לאחר מכן עוברים ל
primary visual cortex, 
אחר כך אל ה 
striate cortex
ובסופו של דבר אל ה 
visual association cortex, 
ממנו הם מתפצלים לשני כיוונים
73
Q

גירויים אופטים במוח מתפצלים לשני כיוונים.

איזה?

A
  1. Ventral stream

2. Dorsal stream

74
Q

הגדר

Ventral Stream

A

הזרם המעורב בזיהוי אובייקטים ממשיך לזרום בכיוון ונטרלי אל עבר הקורטקס הטמפורלי התחתון.

קשור גם לזיהוי פרצופים של אנשים

75
Q

הגדר

Associative prosopagnosia

A

אנשים בעלי פגיעה באיזור זה (הוונטרל סטרים) של האונה הטמפורלית לא יצליחו לזהות אובייקטים ופנים של אנשים, על אף ראייתם התקינה.

מצב זה נקרא
Associative prosopagnosia.

76
Q

הגדר

Dorsal Stream

A

קשור לזיהוי מיקום של אובייקטים, זורם בכיוון דורסלי אל עבר האונה הפריאטלית.

77
Q

הגדר

Perceptual Short-term Memory

A

ישנם גירויים חושיים שצריך לאחסן לזמן מאוד קצר, בזיכרון לטווח הקצר. למידה של זיהוי אובייקטים גורמת ליצירת מסלולים חדשים במוח. בפעם הבאה שנתקל בגירוי מוכר, מסלול הזיהוי יפעל באופן אוטומטי. כאשר הגירוי לא נקלט, מסלול הזיהוי עדיין ימשיך לפעול לכמה שניות.

78
Q

בזכרון לטווח הקצר הקלט מתפצל לאיזורים שונים: תפיסה וזכרון של פנים מתבצעת במקום אחר מזה של מקומות.

נכון או לא נכון?

A

נכון

79
Q

מרבית הגירויים שנקלטים ב-
Perceptual Short Term Memory
מעובדים באיזור הסנסורי אסוציאטיבי, אבל גם בפרה-פרונטל קורטקס. אנשים עם פגיעה בצד הימני של איזור זה יתקשו בביצוע אילו משימות?

A

אנשים עם פגיעה בצד הימני של איזור זה יתקשו במשימות זיכרון של יותר מכמה פרטים

80
Q

אנשים עם פגיעה ב
basal ganglia
השמאלית יתקשו במה?

A

בסינון מידע רלוונטי לאחסון בטווח הקצר

81
Q

הגדר למידת גירוי-תגובה

A

ללמוד לבצע התנהגות מסוימת בנוכחות גירוי מסוים, התנהגות שיכולה להיות אוטומטית או מורכבת יותר.

תחת הלמידה הזו נכנסות ההתניות
(קלאסית ואופרנטית)

82
Q

הגדר התניה קלאסית

A

למידה שבמסגרתה גירוי ניטרלי רוכש משמעות, מצליח לעורר תגובות שבעבר הוא לא הצליח לעורר בעקבות צימוד לגירוי בעל משמעות, קישור בין שני גירויים.

83
Q

מחקרים רבים מראים שהתניה קלאסית שקשורה לתגובה רגשית מתרחשת באיזה איזור?

A

באמיגדלה הלטרלית

84
Q

הגדר

ACCR (Anticipated Condition Compensatory Response).

A

חוקר בשם זיגל טען כי לעתים התגובה המותנית והתגובה הבלתי מותנית מתהפכות.

כאשר בוחנים אנשים שמתים ממנת יתר של הרואין בקונטקסט שלא מוכר להם (במקום במסיבה, בבית) נראה כי הגוף לומד להפעיל תגובה מותנית כאשר הוא מצפה למשהו. למעשה הגוף מפצה על האפקט של הסם. כשהגוף נמצא בקונטקסט של מסיבה הוא מצפה להשפעות ההרואין ובהתאם מעלה את קצב הנשימה (מנגנון פיצוי מפני שהסם מוריד את קצב הנשימה). אם השימוש נעשה בבית, קונטקסט אחר, לגוף אין את הציפייה להרואין, הוא לא מכין את עצמו בהתאם (לא מפצה על קצב הנשימה החלש) והמשתמש מת מחנק.

85
Q

הגדר התניה אופרנטית

A

תהליך למידה בו מגיבים לגירוי בצורה מסוימת, מקבלים על התגובה הזו חיזוק או עונש וההסתברות לחזרה על ההתנהגות משתנה בהתאם.

86
Q

מה ההבדל בין התניה אופרנטית לקלאסית?

A

בהתניה אופרנטית מדובר בקישור בין גירוי לתגובה, להבדיל מקישור בין שני גירויים שזה מה שהולך בהתניה קלאסית.

87
Q

נתיב ההתניה האופרנטית עובר באיזה מסלול?

יש שניים

A

נתיב ההתניה מתחיל באיזורים הסנסורים אסוציאטיביים ומסתיים באיזורים המוטורים שאחראים על ההתנהגות

בין האיזור הסנסורי האסוציאטיבי לאיזור המוטורי האסוציאטיבי יש 2 מסלולים שקשורים לסוג התניה זה:

המסלול הישיר, שנקרא
transcortical connections,

והמסלול העקיף שעובר דרך ה
basal ganglia
והתלמוס

88
Q

האם תתרחש התניה אופרנטית לאחר פגיעה ב-

basal ganglia?

A

לא

89
Q

בנתיבי ההתניה האופרנטית, המסלול הישיר קשור לאיזה סוג של למידה?

A

המסלול הישיר קשור לרכישת התנהגות שקשורה בזכרון אפיזודי, וברכישת התנהגות שקשורה ללמידה על פי סט הוראות שיכולות להנתן באופן פיזי – על ידי מדריך נוכח או קולי – או להיות נוכחות בראש האדם.

90
Q

יש מנגנונים שונים במוח שקשורים לחיזוק, ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר בלמידה מסוג זה הוא ______

A

דופמין

91
Q

אם נותנים לאנשים
L-DOPA
לפני הלמידה היא משתפרת ונשמרת לטווח ארוך יותר

נכון או לא נכון?
נמק

A

נכון

שכן הוא אבן בנין לדופמין ומוכיח את חשיבותו בלמידה זו.

92
Q

מה קורה אם מזריקים
ZIP
שמונע את שחרור ה
PKM-zeta ?

A

ה
PKM-zeta
קשור לתהליך הלמידה עליו אחראי הגלוטומט, אז לא תתרחש התניה.

לכן גם לו יש חלק חשוב בהתניה

93
Q

הגדר למידה מוטורית

A

ללמוד לבצע פעולות מוטוריות שונות, פרוצדורות של התנהגות.

אם למידה תפיסתית מטפלת במערכת התפיסתית במוח ולמידת
S-R
בקשר בין המערכת התפיסתית למערכת המוטורית, אז כאן זה מטפל רק במערכת המוטורית (זה עדיין תלוי בתפיסה החושית, כי הרבה מהפעולות המוטוריות שלנו אנחנו עושים ביחס לאובייקטים שעלינו לתפוס איכשהו).

94
Q

הגדר למידת יחסים

A

למידה מורכבת יותר שמתייחסת לקשרים השונים בין כמה גירויים.

95
Q

למידת יחסים כוללת כמה סוגים נפרדים של למידה שעל כולם נרחיב בהמשך

מהם?

A
  1. למידה אפיזודית – זיכרון אפיזודי, היכולת לייצר זיכרונות אוטוביוגרפיים.
  2. למידה סמנטית – זיכרון סמנטי, למידה של עובדות.
  3. למידה מרחבית – היכולת לנווט בעולם.
96
Q

הגדר אמנזיה אנטרוגריידית

A

שיכחון למאוחר

היכולת לייצר את כל שלושת הזיכרונות האלו (אפיזודי, סמנטי, מרחבי) נפגעת מרגע הפגיעה המוחית, אי אפשר לייצר זיכרונות חדשים לאחר הפגיעה. הפגיעה המוחית היא נקודת האפס, אפשר לזכור בגדול מה היה לפניה אבל אי אפשר לייצר זיכרון של שום דבר שקרה אחריה.

97
Q

הגדר אמנזיה רטרוגריידית

A

שיכחון למוקדם –

אין בעיה לייצר זיכרונות חדשים אבל לא זוכרים מה קרה לפני הפגיעה.

98
Q

איזה סוג אמנזיה נפוץ יותר?

A

אמנזיה אנטרוגריידית

אבל עוד יותר נפוץ שילוב של השתיים

99
Q

הגדר תסמונת קורסקוף

A

אמנזיה אנטרוגריידית חמורה שנגרמת בעקבות אלכוהוליזם כרוני והפגיעה המוחית שהוא מייצר.

הפגיעה הזו היא בדרך כלל באזור בהיפותלמוס שנקרא
Mammillary Bodies,

. משהו מעניין לגבי תסמונת קורסקוף זה שהיא מלווה בקונפבולציות

100
Q

הגדר קונפובולציות

A

אנשים עם התסמונת ממציאים לעצמם כל מיני זיכרונות שווא, זיכרונות לא אמיתיים, כמובן לא במטרה לשקר או לרמות אלא הם פשוט מאמינים שזה אמיתי.

101
Q

ההיפוקמפוס לא מאחסן זיכרונות ארוכי טווח ואנחנו גם לא צריכים אותו בשביל לשלוף אותם

נכון או לא נכון?

A

נכון

102
Q

ההיפוקמפוס מאחסן זיכרונות קצרי טווח, של דברים שקרו זה עתה.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

ההיפוקמפוס לא מאחסן זיכרונות קצרי טווח, של דברים שקרו זה עתה.

103
Q

מהו תפקיד ההיפוקמפוס?

A

תפקיד ההיפוקמפוס הוא לעשות קונסולידציה – לקחת זיכרונות לטווח קצר ולהפוך אותם לזיכרונות לטווח ארוך.

104
Q

מה קורה בעת שליפת הזיכרון?

A

ההנחה העדכנית יותר היא שבעת שליפת זיכרון, הוא יוצא מהמאגר לטווח ארוך, וכשהוא חוזר אליו הוא עובר קונסלידציה מחדש (רה-קונסלידציה).

בכך הזיכרון יכול להשתנות בקונסולידציה החדשה. לאחר השליפה נוצר חלון הזדמנויות בו ניתן לשנות את הזיכרון ולחרוט אותו בצורה אחרת.

105
Q

אילו סוגי למידה לא מושפעים בצורה רצינית מפגיעה מוחית שיוצרת אמנזיה אנטרוגריידית?

A
  1. למידה תפיסתית
  2. למידת גירוי תגובה
  3. למידה מוטורית
106
Q

חולי אמנזיה אנטרוגריידית מצליחים לזכור פרצופים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

107
Q

מודל שמדבר על סוגי זיכרון שונים, חלוקה של זיכרונות ארוכי טווח

מתחלקים לאילו קטגוריות?

A
  1. זיכרונות דקלרטיביים / מפורשים / מוצהרים

2. זיכרונות לא דקלרטיביים / משתמעים / לא מוצהרים

108
Q

הגדר זיכרונות דקלרטיביים / מפורשים / מוצהרים

A

זיכרונות שניתן להצהיר עליהם בצורה מפורשת, הדרך היחידה לדעת אם הם קיימים אצל האדם היא לשאול אותו והוא צריך לספר.

109
Q

זכרון דקלרטיבי מתחלק ל3 סוגים.

מהם?

A
  1. סמנטי
  2. אפיזודי
  3. מרחבי
110
Q

הגדר זיכרון סמנטי

A

זיכרון יבש, זיכרונות של עובדות שלא כוללים מידע לגבי ההקשר בו נלמדו העובדות.

111
Q

הגדר זיכרון אפיזודי

A

זיכרונות אוטוביוגרפיים, זיכרונות בעלי הקשר שכוללים מידע לגבי הזמן והתנאים שבהם קרה מאורע ואת סדר האירועים כפי שהתרחשו.

נלמדים בבת אחת

112
Q

ההפרדה בין זיכרון סמנטי לאפיזודי קיימת גם ברמה הנוירונלית – בתוך ההיפוקמפוס יש שני מנגנונים נפרדים לשני סוגי הזיכרונות.

נכון או לא נכון?

A

נכון

113
Q

הגדר דמנציה סמנטית

A

יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעות מוחיות.

מה שקורה בדמנציה סמנטית זה שהיכולת לייצר זיכרונות אפיזודיים לא נפגעת, אבל יש אובדן של זיכרונות סמנטיים וגם של היכולת לייצר אותם.

114
Q

איפה הפגיעה במקרה של דמנציה סמנטית?

A

היא מעבר להיפוקמפוס, זה קורה כתוצאה מפגיעה בחלקים הקדמיים-לטרליים של האונות הטמפורליות, כנראה ששם מאוכסנים הזיכרונות הסמנטיים.

115
Q

איפה נמצאים זכרונות אפיזודיים?

A

באזורים שקשורים לתפיסה כמו הקורטקס הסומטוסנסורי, בניגוד לסמנטיים הם נוצרים בהקשר של תפיסה של גירויים חיצוניים.

זכרון אפיזודי עובר דרך למידה תפיסתית [נתפס בחושים, מעובד באיזורים הסנסורים ונשמר שם]

116
Q

האם זיכרון סמנטי תלוי בחושים?

A

לא

117
Q

זיכרון דקלרטיבי זה בהכרח זיכרון מילולי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

זיכרון דקלרטיבי זה לא בהכרח זיכרון מילולי
זה בהחלט יכול להיות למשל כל מיני אירועים מהעבר שאנחנו נזכרים בתמונות או בפסקול שלהם, אבל הקטע הוא שזה משהו שיש לנו את האפשרות לתאר במילים. אלה הם הזיכרונות שזקוקים להיפוקמפוס כדי לעבור קונסולידציה, כך שבעצם אלה הם הזיכרונות שנפגעים אצל מי שיש לו אמנזיה אנטרוגריידית.

118
Q

הגדר זיכרון לא דקלרטיבי

A

זיכרונות שבאים לידי ביטוי בשינוי התנהגותי כלשהו, וכדי לדעת אם האדם זוכר את השינוי נבקש ממנו לבצע פעולה ודרך הביצוע נדע אם הזיכרון קיים. מעין זיכרון אוטומטי ולא מודע.

אלה הם בדיוק הזיכרונות שמתגבשים במסגרת שלושת סוגי הלמידה שלא נפגעים אצל בעלי אמנזיה אנטרוגריידית.

119
Q

יש 3 סוגים של זיכרון לא דקלרטיבי. מהם?

A
  1. למידה תפיסתית
  2. למידת S-R (אסוציאטיבית)
  3. למידה מוטורית (זיכרון פרוצדורלי)
120
Q

למידה תפיסתית מתרחשת באיזה איזור במוח?

A

בקורטקס הסומטוסנסורי.

121
Q

אילו איזורים במוח אחראיים על למידת S-R?

A
  1. Basal ganglia
  2. צרבלום
  3. אמיגדלה
122
Q

איזה איזור במוח קשור לזיכרון פרוצדורלי?

A

הזיכרונות האלה זקוקים למערכת גרעיני הבסיס שהיא מערכת מוטורית במהותה.

123
Q

ממה נגרמת אמנזיה אנטרוגריידית?

A

אמנזיה אנטרוגריידית נגרמת כתוצאה מנזק להיפוקמפוס או לאזורים קרובים שמספקים לו
input
או מקבלים ממנו
output.

למשל:
▪ אזורים קורטיקליים כמו הקורטקס הלימבי, ששולח להיפוקמפוס קלט
▪ אזורים תת-קורטיקליים ששולחים קלט בגזע המוח (דרך הפורניקס).
▪ Mammillary Bodies
(הגופים הדדיים), ההיפותלמוס האחורי בעל קשר ישיר להיפוקמפוס.

124
Q

איזה איזור נפגע בצורה הכי קשה בתסמונת קורסקוף?

A

Mammillary Bodies

זה האזור שנפגע בצורה הכי קשה בתסמונת קורסקוף וזה מה שגורם לאמנזיה במקרה הזה, רואים בתסמונת הזו התנוונות של ה-
mammillary bodies.

125
Q

מהו ספק המידע החשוב ביותר של ההיפוקמפוס ?

A

entorhinal cortex

126
Q

אצל חולים עם שיכחון למאוחר שלא נובע מתסמונת קורסקוף נמצא בדרך כלל הרס באיזה איזור?

A

נמצא בדרך כלל הרס מוחלט של אזור
CA1
של ההיפוקמפוס, התנוונות של התאים ומוות שלהם

127
Q

אחת התיאוריות היום לגבי אלצהיימר אומרת שזה מתפתח אצל אנשים שיש להם מה?

A

פעילות יתר של קולטני
NMDA,
וידוע באמת שהאזור הראשון שנפגע באלצהיימר זה ההיפוקמפוס.

128
Q

מה היה קורה לזכרונות שלנו ללא ההיפוקמפוס?

A

בלי ההיפוקמפוס היינו נשארים עם זיכרונות מקוטעים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו בלי החיבורים שמאפשרים לנו לזכור תרחישים והקשרים.

129
Q

כמה זמן לוקחת קונסולידציה?

A

שנתיים

במהלך השנתיים הללו, אנחנו עדיין זקוקים להיפוקמפוס על מנת לשלוף את הזיכרונות שעדיין לא לגמרי התגבשו והם עדיין פגיעים מאוד.

130
Q

למה אמנזיה אנטרוגריידית מלווה לרוב גם באמנזיה רטרוגריידית?

A

לחולים עם שיכחון למאוחר יש היפוקמפוס פגום ולכן הם לא יכולים לשלוף את האירועים שקרו בערך בטווח של שנתיים לפני הפגיעה המוחית, וטרם התגבשו לזיכרונות ארוכי טווח מלאים.

131
Q

איפה נראה אקטיבציה בשליפת זיכרונות “צעירים” ?

A

בשליפת זיכרונות “צעירים” יש אקטיבציה גבוהה בהיפוקמפוס ונמוכה בקורטקס הפרונטלי.

זה הפוך עבור זיכרונות “מבוגרים”

132
Q

הגדר זיכרונות מרחביים

A

זיכרונות מרחביים כזיכרונות מוצהרים, היכולת לנווט בעולם ולהגיע ממקום למקום.

למידה מרחבית זה גם משהו שנכנס תחת זיכרון דקלרטיבי בתוך למידת יחסים

133
Q

אצל אנשים עם שיכחון למאוחר אין פגיעה גם בזיכרון המרחבי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

אצל אנשים עם שיכחון למאוחר יש פגיעה גם בזיכרון המרחבי

134
Q

מה גורם לפגיעה בזיכרון מרחבי?

A

נזק דו-צדדי לחלק המדיאלי של האונה הטמפורלית גורם לליקוי הקשה ביותר, אך ליקויים משמעותיים יכולים להיגרם גם אם חל נזק רק לאונה הימנית, כלומר רק להיפוקמפוס הימני.

135
Q

יש לנו במוח לטרליזציה של זיכרון מרחבי

מה זה אומר?

A

המיספרה ימין יותר דומיננטית בתחום הזה ולכן פגיעה בהיפוקמפוס הימני יכולה לבדה להביא לירידה ביכולת ההתמצאות.

136
Q

LTP
מתייחס גם לשינוי סינפסות קיימות וגם ליצירת סינפסות חדשות.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

LTP
מתייחס רק לשינוי סינפסות קיימות,
אבל מעבר לזה תהליכי למידה אחרים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בהיווצרות של סינפסות חדשות.

137
Q

אילו איזורים אחראיים על למידה אסוציאטיבית
(למידת S-R)
(למידת גירוי תגובה)

A

Basal ganglia
צרבלום
אמיגדלה

137
Q

אילו איזורים אחראיים על למידה אסוציאטיבית
(למידת S-R)
(למידת גירוי תגובה)

A

Basal ganglia
צרבלום
אמיגדלה

138
Q

אילו איזורים קשורים ללמידה תפיסתית?

A

הקורטקס הסומטוסנסורי

139
Q

איזה איזור אחראי על זיכרון פרוצדורלי?

A

Basal Ganglia

140
Q

איזה איזור אחראי על זיכרון אפיזודי?

A

ההיפוקמפוס

141
Q

איזה איזור אחראי על זיכרון סמנטי?

A

ההיפוקמפוס

פסיכולוגיה פיזיולוגית ב!! (10 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions