מבוא- מערכת עצבים ולימפה Flashcards
ניתן לחלק את מערכת העצבים לשלוש מערכות מרכזיות:
- Central Nervous System (CNS)- הבנויה מהמוחות
- Peripheral Nervous System (PNS)- spinal and carnial nerve
- Autonomic Nervous System (ANS)-
- symphatetic
- para symphatetic
- somatic nervous system
- Autonomic Nervous System (ANS)-
Central Nervous System (CNS)
מורכב מ
- *המח וחוט השדרה**
1. המח הגדול Cerebrum
2. המח הקטן Cerebellum
3. מח הביניים Diencephalon
4. גזע המח- brainstem.
*
CNS
function
- המח מעבד את המידע שנכנס מרקמות פריפריאליות, ופוקד- אומר לרקמות איך להגיב ולתפקד. גם רצוני וגם לא רצוני (חשיבה ונשימה לדוגמה)
- חוט השדרה ממשיך מגזע המח, גם הוא “פוקד” אבל רק על תהליכים לא רצוניים (לדוגמה, רפלקסים).
- תפקידו העיקרי הוא להעביר מידע ממערכת העצבים המרכזית לפרפריאלית.
Peripheral Nervous System (PNS)
כולל את העצבים הסנסוריים והמוטוריים. גם המשולבים.
יכול להיות עצבוב סגמנטלי או עצבוב על ידי פלקסוסים
Sympathetic nervous system
fighr or flight
Parasympathetic nervous system
rest and digest
Cerebrum-
- Cortex- קליפת המח הגדול
- Subcrotex- תת קליפת המח
Cerebrum
חשיבות
- בו יש ייצוג של כל הגוף מבחינה מוטורית ומבחינה תחושתית
- בקורטקס שוכן המרכז התנועתי אשר שולח את הפקודות להפעלת השרירים והמרכז -
- *התחושתי** המקבל את האותות התחושתיים.
אצל בני אדם הקורטקס מבחינת יחס לשאר חלקי המח משמעותי
נוירונים
neoron anatomy
-
soma- גוף התא
בתוכו את המבנים שמכיל כל תא: גרעין, ריבוזומים, גופיפי גולג’י, ליזוזומים וכו
2.דנטריטים: שלוחות הנכנסות לגוף התא
3.axon:
מגוף התא יוצא סיב בודד עבה וארוך יותר יחסית הנקרא אקסון
הדנדריט קולט את האינפורמציה
מנוירונים אחרים והאקסון מעביר אותה הלאה לשריר, לבלוטה, או לנוירון אחר
- Myelin Sheath- האקסון מצופה בחומר לבן ושומני הנקרא המיאלין
Myelin Sheath-
מעטפת המיאלין השומנית
מבודדת ומבטיחה שהאקסון יוליך את החשמל בכיוון אחד מבלי שיתפזר. ישנם אקסונים העטופים
במעטפת מיאלין עבה, דקה או שאינם עטופים כלל, עובי מעטפת המיאלין יקבע את מהירות ההולכה
העצבית, ככל שמעטפת המיאלין עבה יותר ההולכה תהיה מהירה יותר. האקסונים של העצבים המוטוריים
עטופים במעטפת העבה ביותר ומהירות ההולכה העצבית בהם מגיעה ל 121 מטר לשנייה
Multiple Sclerosis
טרשת נפוצה
היא מחלה אוטואימיונית שבה הגוף
תוקף את מעטפת המיאלין וגורם לחולשה, שיתוקים, ראייה כפולה ועוד. חב’ טבע הישראלית רקחה
תרופה המטפלת בסוג של אחד של טרשת נפוצה “קופקסון”
שני סוגי נוירונים:
- Efferent neurons- (motor or descending) send neural impulses from the CNS to the peripheral tissues, instructing them how to function.
- Afferent neurons- (sensory or ascending) conduct impulses from the peripheral tissues to the CNS. These impulses contain sensory information, describing the tissue’s environment.
פולס חשמלי בנוירון
- הניוטרון מוקף בממברנה החוצצת בין הסביבה התוך תאית לחוץ תאית.
- הסביבה החוץ תאית מורכבת בעיקר ממים ומיונים
- הסביבה התוך תאית מורכבת בעיקר מנוזל תוך תאי, יונים וחלבונים.
- כאשר הנוירון שרוי במנוחה- על פני הממברנה שורר פוטנציאל חשמלי הנקרא פוטנציאל מנוחה.
- במצב זה:
- ריכוז גבוה של יוני נתרן חיוביים מחוץ לתא וריכוז נמוך של יוני בתוך התא
- ריכוז גבוה של יוני אשלגן חיוביים בתוך התא, וריכוז נמוך של יוני אשלגן מחוץ לתא.
- ריכוז גבוה של יוני כלור שליליים מחוץ לתא, וריכוז נמוך של יוני כלור בתוך התא
- ריכוז גבוה של חלבונים טעונים שליליים בתוך התא, וכמעט שאין חלבונים מחוץ לתא.
- הצד החיצוני של הממברנה מחוץ לה טעון חיובית ואילו החלק הפנימי טעון שלילית (יחסית לצד החיצוני)
- במצב כזה נוצר הפרש פוטנציאלים (מתח) שייפרק לזרם חשמלי.
- כדי שהנוירון יעביר זרם חשמלי משמעותי צריך להקטין את התנגדות הממברנה.
- על הממברנה יש תעלות יוניות, וכשהן נפתחות הן משמשות מעבר ליונים.
- כאשר התעלות נפתחות היונים שבריכוזים שונים שואפים להשוות מריכוז גבוה לריכוז נמוך מכאן שהרבה יוני נתרן חיוביים יכנסו לתוך התא ואילו מעט יוני אשלגן חיוביים יצאו החוצה.
- נוצר היפוך של קוטביות הממברנה
- כאשר המתח החשמלי ששרר על פני הממברנה נפרק, פוטנציאל המנוחה מופר ופורץ פוטנציאל פעולה. זהו הניצוץ שמצית את הדחף העצבי שיתקדם לאורך האקסון.
- כאשר התעלות נשארות פתוחות בסופו של דבר היונים ישוו ריכוזים לא ישרור יותר מתח על פני הממברנה.
- אין מתח- אין זרם.
- ישנן משאבות נתרן-אלשגן אשר דוחפות את יוני הנתרן החוצה ויוני אשלגן פנימה כנגד מפל הריכוזים ומשיבות את התא למצב מנוחה.
סינפסה-
האיזור שבו
נושקים האקסון ואיבר המטרה נקרא סינפסה.
הסינפסה מורכבת מהאיזור הפרה סינפטי השייך לנוירון
המרווח הסינפטי
האיזור הפוסט סינפטי השייך לאיבר המטרה
פעולת הסינפטה
- הדחף העצבי מגיע אל קצה האקסון. באיזו זה יש שלפוחיות המכילות חומר כימי הנקרא נוירוטרנסימטור (מעביר עצבי)
- בשעה שהדחף מגיע אל האיזור הפרה-סינפטי, השלפוחיות מתאחות עם הממברנה ומפרישות את התוכן שלהן אל המרווח הסינפטי.
- מולקולות הנוירוטרנסמיטור נקלטות על ידי רצפטורים על ממברנת תא המטרה.
- ישנם נוירוטרנסימטורים אקסיטטורים המעוררים את תא המטרה וכאלה איניבטורים המדכאים את תא המטרה.
- באופן
זה המח יכול להשתמש בסינפסות בתור מפסקים ולבחור האם הדחף העצבי ימשיך או יעוכב במסלול עצבי
מסויים. תא מטרה מקבל מס’ אותות מכמה נוירונים בעת ובעונה אחת, אם מס’ האותות המעוררים עולה
על האותות המעכבים הדחף העצבי ימשיך הלאה. לדוגמא, כאשר שריר אגוניסט מופעל הוא מקבל דחף
עצבי מעורר ע”י הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין ואילו השריר האנטגוניסט מקבל דחף עצבי מעכב ע”י
הנוירוטרנסמיטור
GABA