השמנה Flashcards
מהי השמנה?
עלייה ברקמת שומן לבנה.
היפרטרופיה
תאי השומן צוברים הרבה שומן ונהיים גדולים. מאפיין השמנה אצל מבוגרים או השמנה עם השלכות מטבוליות.
סיבה לעליה ברקמת שומן לבנה.
היפרפלסיה
עלייה בכמות תאי השומן. פחות חשופים למחלות מטבוליות בהשוואה להיפרטרופיה (גדילה של תאי השומן).
סיבה לעליה ברקמת שומן לבנה.
Z Score Analysis of Obesity
שיטת הערכה של השמנה שמתייחסת לאוכלוסיות ספציפיות. למשל בילדים מאוד קשה להתבסס על BMI.
החישוב: משקל האדם הספציפי פחות הערך הממוצע של האוכלוסייה אליה משתייך האדם, חלקי סטיית התקן באוכלוסיה הנבדקת.
מקבלים איפה הבנאדם נמצא מבחינת הסטיות תקן לפי האוכלוסייה.
מעל 2 זה השמנת יתר ומתחת ל-(-2) זה תת משקל.
השמנת תפוח
נפוצה בקרב גברים.
השמנה בטנית , עודף שומן מתחת לשרירי הבטן.
יש קורלציה גבוהה לסינדרום מטבולי כמו סוכרת, כבד שומני, לחץ דם גבוה ועוד.
נקרא גם השמנת אומנטום.
גרייטר אומנטום
רקמה שברובה היא רקמת שומן מאזור הקיבה ועד לחלק העליון של המעי הגס. מקיף ומרפד את האיברים הפנימיים.
זה שומן בטני שיכול לגרום למחלות מטבוליות.
לסר אומנטום
מתחת לכבד בחלק הימני. פחות דומה לרקמת שומן.
למה האומנטום בעייתי?
כי הוא מחובר ישירות למערכת העיכול ולכן מבחינת הספקת הדם זה יותר מהיר מאשר שומן תת עורי ולכן זה סופג את רוב הנוטריאנטיים שאוכלים.
השמנת אגס
מאפיינת יותר נשים.
נובעת מבעית אנטומיה ולא ממחלה ואינה יוצרת סיבוכים מטאבולים.
רקמת שומן לבנה
רקמת חיבור עוברית שצריכה להתמיין כתא לבן שתפקידו לאגור שומן.
אם כמות תאי השומן הלבנים מספיקה לאגירת כמות השומן אותו אנו צוריכם לא נהיה חשופים למחלות מטאבוליות.
תאי אגירה הם בעלי מעט מיטוכונדריות כך שהם לא צריכים לבצע פעילות מטבולית אנרגטית.
אגירה בצורת טיפת שומן גדולה בתוך התא.
רקמת שומן חומה
מסייעת בשמירה על חום הגוף בתינוקות.
אגירה בצורת מספר רב של טיפות שומן.
בתאי שומן אלה יש ריכוז גבוה של מיטוכונדריות.
מבטאים חלבון UCP1 שגורם לייצור חום במקום ייצור ATP.
מאבדים את תאי רקמת השומן החומה כשהתינוק גדל.
UCP1
חלבון שמפר צימוד מיטוכונדריאלי. מושפע מחומצות שומן וחשיפה לקור וגורם לייצור חום במקום ATP.
מיוצר על ידי תאי שומן של רקמת שומן חומה.
תאי בז’
תא רקמת שומן לבנים שדומים לתאי רקמת שומן חומים. מעודדים שריפת שומן.
אם נעלה את הכמות שלהם בגיל מבוגר נתמודד טוב יותר עם השמנה. ניתן לעשות זאת בעזרת פעילות גופנית, צום וחשיפה לקור.
ליפואטרופי
מצב שבו תאי הרקמה יתקעו כפרה-אדיפוציטים. לא יעברו דיפרנציאציה. יהיה חוסר ברקמת שומן.
התוצאה היא תנגודת לאינסולין.
פרה אדיפוציט
תא שלא יכול לצבור שומן.
תאי שומן קטנים
תאים שעברו התמיינות לתאי אדיפוציטים בוגרים. כשיש הרבה מהם הם מסוגלים לצבור את כמות השומן שאנו אוכלים ואנחנו במצב נורמלי. ישנה רגישות לאינסולין.
PPAR גמא
מופעל על ידי הלגינד שלו, חומצה אולאית.
חומצה אולאית נמצאת בשמן זית.
כשיש עודף הפעלה שלו נקבל צבירה מסיבית של שומן בתוך התא - השמנה היפרטרופית ותנגודת לאינסולין.
גורם לעליה ב-CEBP אלפא.
הורמון אדיפונקטין
מקורו הוא רקמת השומן.
רמתו יורדת במצב של השמנה היפרטרופית.
כך מקבלים דלקת באיברים אחרים (למשל כבד) ותנגודת לאינסולין.
CEBP אלפא
רגולטור מרכזי בהתמיינות של פרה אדיפוציט לאדיפוציט.
CEBP בטא
מעלה את CEBP אלפא.
עולה בעצמו בעקבות המערך ההורמונלי (אינסולין).
HDAC1
היסטון דה אציטילאז.
הוא קשור ל-CEBP בטא.
הגן לייצור CEBP אלפא קשור בעל אתר קישור לבטא.
כשנכנס ליגנד של PPAR גמא הוא מפרק את הקומפלקס של HDAC1 ובטא.
עכשיו CEBP בטא פנוי להפעיל את אלפא ותא יכול להתקדם בתהליך התמיינות האדיפוציטים.
שלבי ההתמיינות
- שלב ההתחייבות - לקיחת תא גזע ומחייבים אותו להפוך לתא שומן.
WNT10B דוחף לכיוון יצירת אדיפוציטים כשהוא עולה.
מתקבל פרה אדיפוציט. - שלב הפיכת האדיפוציט לבוגר - יש ירידה ב-WNT10B.
יש הפעלה של CEBP בטא וPPAR גמא ו-CEBP אלפא והם הופכים את הפרה אדיפוציט לאדיפוציט בוגר.