הבדיקה הקלינית Flashcards
(29 cards)
רכיבי הבדיקה הקלינית
- הסתכלות- סטטית ודינאמית.
- מבחנים תפקודיים ובחירת מדדים להשוואה (אסטריקס)
- -Clearing למבנים /אזורים רלוונטיים.
- בדיקת טווחי תנועה- אקטיבי, פסיבי, משולב ואקססורי
- בדיקה נוירולוגית (אם יש אינדיקציה מתאימה)
- בדיקות נוירודינאמיות (אם יש אינדיקציה מתאימה)
- מישוש
- בדיקות שרירים
- מבחנים מיוחדים (בהתאמה לכל אזור)
הסתכלות
- איך המטופל נכנס לחדר, איך הוא יושב ומתנהג, הורדת בגדים וכדומה.
הסתכלות סטטית
- האם יש ליסט? זוהי תנוחה אנטלגית לא רצונית.
- עמידה כפופה או בפשיטה?
סוגי ליסט
- קונטרה לטרלי לכאב- כלומר הרקמה לא אוהבת קומפרסיה.
- איפסילטרלי לכאב- הרקמה לא אוהב מתח. כאשר יש חשד להמנעות ממתיחה הרבה פעמים יעיד על מערכת עצבים.
סוגי עמידות
- עמידה כפופה- סטנוזיס
- עמידה מיושרת- בעיות דיסק
הסתכלות דינאמית
- ביצוע פעולות תפקודיות
איך נבחר את התפקודים בהתסכלות הדינאמית?
- נבחר תפקודים שונים רלוונטים למטופל אשר מערבים את האיסורים הרלוונטים
- למצוא חיבור וקשר בין מה שהמטופל מתלונן למה שאנחנו בודקים- אם לא התלונן על עליה במדרגות אין טעם לבדוק את זה.
- אם הוא לא יודע להגדיר אנחנו נבחר תפקודים בסיסיים
מה נחפש בהסתכלות הדינאמית?
- תבנית תנועה
- הענות לתנועה
- שליטה שרירית\תגובה אפקטיבית לתנועה- תגובה שבא לידי ביטוי בהבעות פנים וקולות
- קשר לסימפטומים.
אסטריקס
- סימן השוואתי שישמש להערכה של שינוי המצב גם בין טיפול לטיפול אבל גם תוך כדי טיפול.
- זו תנועה תפקודית אקטיבית שמפיקה סימפטומים רלוונטים.
- לוקחים כמה אסטריקסים בכל טיפול.
קריטריונים לאסטריקס
- חשוב שיהיה מדיד ומהימנה (ניתנת להערכה חוזרת)
- חשוב להשוות בין שני צידי הגוף.
מתי לוקחים אסטריקסים?
גם בין טיפול לטיפול, וגם בתוך הטיפול עצמו- נניח עשינו טכניקה, אז כדאי לבדוק אסטריקס ולראות איך הטכניקה השפיעה על האסטריקס
Clearing
- בדיקה מהירה של איזורים סמוכים לאיזור החשוד כמקור לסימפטומים על מנת לשלול את מעורבותם.
- הקלירינג כולל ביצוע תנועות אקטיביות ופסיביות עם לחץ.
- אם לא הופקו סימפטומים- האיזור לא רלוונטי לבעיה.
- אם הופקו סימפטומים- ייתכן שיש איזור אחר שהוא מקור הבעיה או אולי שילוב של כמה מקורות.
כיצד גיל מבוגר ישפיע על קלירינג?
אצל אנשים מבוגרים שכבר יש שינויים ניוונים ומצבור של בעיות שונות- נקבל הרבה “רעשי רקע”. עדיין יעזור לנו איפה להתחיל את הטיפול
בדיקת טווחי תנועה
- תנועות אקטיביות
- תנועות פסיביות
- תנועות משולבות
- תנועות אקססוריות
תנועות אקטיביות- דברים לשים לב
- טווח תנועה
- איך הסימפטומים מגיבים לאורך הטווח
- מה הענות לתנועה
- האם תבנית התנועה נכונה
- האפ יש פיצויים
- מה מידת השליטה השרירית
- קשר לתפקוד
אלמנטים לבדיקה האקטיבית:
- השהייה
- חזרתיות
- חד מישורי או רב מישורי
- שרשרת קינמטית פתוחה או סגורה.
- תוספת דחיסה או מתיחה.
- מהירויות שונות.
- התנגדות לתנועה.
- סוג כיווץ
מה יכוון אותנו לאלמנטים שונים של הבדיקה האקטיבית?
- הסיפור של המטופל- האם הסימפטומים מופקים אחרי הרבה חזרות, זמן ממושך בתנוחה מסויימ וכו.
תנובות פסיביות- דברים לשים לב
- תמיד נתחיל מביצוע התנועה האקטיבית, בחינתה ואז הוספת אובר-פרשר.
- טווח פסיבי אמור להיות גדול מטווח אקטיבי.
- End feel+ over pressure- מספק מדיע על מידת תקינות הרקמה.
- עוזרות בנטרול המערכת האקטיבית ויכולות לכוון למקור הפגיעה.
- חשוב להגיע עד לסוף הטווח ספציפי לאדם, ולא לפי ה מקובל (כלומר יש הבדל בין רקדנית לאדם מן השורה)
למה יכוון אותנו כשיש פער גדול בין טווח פסיבי לאקטיבי?
- בעיה במערכת האקטיבית- שרירית.
למה נשים לב באובר פרשר?
- לא תמיד רלוונטית למישהו עם גמישות יתר.
Lumbo pelvic rhythm
- תנועה משולבת של אגן וגב תחתון.
- לא צריך כרטיסיות, רק לעבור על הסיכום
*
כאב כמשנה תנועה
- כאב, נזק או אפילו רק תחושת איום גורמים לשינויים ברמות השונות של מערכת העצבים.
- מצב זה נובע מהחיפוש האינטואטיבי אחרי תנועה בתבנית שאינה כואבת
- בחלק מהשרירים והנוריונים המוטורים נוצרת ירידה בפעילות ובחלקם תהיה עלייה בפעילות השרירית.
- כתוצאה מכך נוצרים שינויים בהתנהגות המכאנית אשר בטוחח הקצר יש יתרון מסויים, אבל בטווח הרחוק יכולה לגרום להגבלות תנועה ורושי לייצר שינוי תנועתי.
- השינויים הנוצרים הם אינדיבידואלים ולא כל כאב יגרום לאותו שינוי אצל כל האנשים.
טכניקות לשינוי סימפטומטי
- יצירת שינוי (אקטיבי או פסיבי) בתנוחה או תנועה במטרה לגרום לשינוי סימפטומים שזו כל המטרה, לשינוי תנועה ופעילות.
- התיקון משמש למניעת גירוי והפרעה לתנועות אחרות.
מה נשיג מהשינוי שעבר?
- פחות גירוי במקום הכואב
- כלים לשליטה במצבו
- מציאת קשר ברור בין התנועה ומנח הגב לבין התפקוד- כך נדע על מה צריך לעבוד.