Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

שיקום אורטופדי > אגן וירך > Flashcards

אגן וירך Flashcards

1
Q

SIJ

A

*https://drive.google.com/file/d/1I9yOR5cRBTXhZgmdDz6hSLShsN1wl4zR/view?usp=drive_link - הקדמה
* מפרק חזק ויציב. בבגרות כבר ללא תנועה כמעט בכלל (מינימלית). ליגמנטים חזקים מאוד.
* מושפע מההריון בגלל הפרשת ההורמונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

באיזה מצבים תבוא לידי ביטוי בעיה במפרק ה
SIJ?
ואיפה הכאבים יהיו ממוקמים?

A
  • בעיה במפרק זה תבוא לידי ביטוי בנשיאת משקל- הכאבים יהיו ממוקמים באיזור המפרק והישבן אבל יכולים להקרין לגב תחתון וגם דיסטלית יותר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

האם כאבים במפרק
SIJ
הם רק מקומיים?

A

כולים להקרין לגב תחתון וגם דיסטלית יותר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q
A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

אבחנה מבדלת בין כאבים שמגורם בגב תחתון למפרק
SIJ

A
  • הכאבים במפרק לא יהיו דרמטומלים, הכאב לא יהיה בתבנית מוגדרת. הכאב יהיה סומטי או סדרלרודמלי ועמום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

אופי הכאב של המפרק-
SIJ

A
  • מחמיר בעמידה ממושכת
  • מעבר מישיבה לעמידה
  • פעילות של מעורבות רגל אחת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מבחנים למעורבות המפרק

A
  • https://drive.google.com/file/d/1IDjObKjFJH1JbCcI9RxTTqx-VqOK89Ls/view?usp=drive_link
  • Compression test
  • Thigh thrusts
  • Gaenslens test
  • Sacral thrusts
  • FABER
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

על מנת לקבוע מעורבות של המפרק

A
  • צריך שלפחות 3 מתוך 5 המבחנים יהיו חיוביים על מנת שזה יעלה את הערך של הממצאים- קלאסטרים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

האם מבחן שלעצמו יכול להיות גולד סטנדרט?

A
  • אין מבחן שלעצמו הוא גולד סטנדרט.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה יכול להיות גולד סטנדרט?

A
  • מבחן לידוקאין
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מטרות המבחנים

A
  • פרובוקציית כאב
  • מניפולציות על מנת לנסות למתוח את הרצועות ומתח על גבי המבנים המפרקיים האלה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

בדיקות נוירודינאמיות- האם תמיד מבצעים?

A
  • זו בדיקת עזר- היא לא בדיקה שמבצעים בכל מצב, ולכן זו לא בדיקה שנבצע בטיפול הראשון
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מה יש לעשות לפני בדיקה נוירודינמית?

A
  • על מנת לבצע אותה יש לבצע בדיקה נוירולוגית רגילה, כדי להבין האם העצב מתפקד בצורה תקינה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

רציונל לבדיקה נוירודינאמית

A
  • מתבססת על העובדה שמערכת העצבים המשכית- רצף אחיד והמשכי של המבנה העצבי.
  • הרעיון שמאחורי הבדיקה- ניצור בהדרגתיות תנועה שמערבת את מערכת העצבים, ננסה להגביר את המתח עליה.
  • נשאל את עצמנו- האם כשמקבלים סימפטומים, הם נובעים מגירוי המערכת העצבית או למערכות אחרות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

התנהגות פתולוגית של עצבים בגוף

A
  • מושפעים מאוד מאספקת דם
  • מושפעים ממתיחה- שטח החתך מוצר- ירידה באספקת דם. אם ימשיך לאורך זמן תהיה ירידה בהולכה העצבית עד פיברוזיס ונזק בלתי הפיך לעצב.
  • “זיכרון עצבי”- לעצב לוקח זמן להרגע מהגירוי של המתח או הלחץ.
  • משך השיקום העצבי- ככל שהעצב סבל נזק יותר גדול, כך ייקח לו יותר זמן להשתקם.
  • תגובה לטנטית- מתיחה עצבית יכולה לגרום להחמרה במצב זמן מה אחרי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

השפעת כוחות מכאנים על העצב

A
  • הגורמים: לחץ ומתח
  • לחץ יגרום יפגיעה בהחזרה הורידית
  • מתח- הקטנת שטח החתך ופגיעה באספקת הדם וזרימת האקסופלסמה
  • שני אלו גורמים לפגיעה בהולכה
  • הפגיעה בהולכה יוצרת היפוקסיה- פרסטזיות וכאב
  • נזק קפילרי- בצקת
  • פיברוזיס- פגיעה קבעוה בהולכה עצבית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

כללים לבדיקה
נוירודינאמית

A
  • לפני הבדיקה- חייבים לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה. מטופל עם חסר נוירולוגי משמעותי לא נוכל לבצע לו בדיקה נוירודינאמי מכיוון שהבדיקה מגבירה את העומס על העצבים הפגועים.
  • הסבר למטופל ומה אנחנו מצפים שיגיד לנו- להסביר לו שינחה אותנו על כל שינוי שירגיש בכל מקום שירגיש, מבלי לזוז.
  • תמיד להתחיל בצד הבריא- כדי שיהיה לנו השוואה לטווחי התנועה התקינים.
  • נשים לב למנח הגוף, למשל, כרית מתחת לראש יכולה לגביר את המתח על מערכת העצבים. אם נשתמש בכרית אז תמיד באותה כרית ובאותו הגובה.
  • שמירה על מנח נייטרלי של הגוף.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

המידע הדרוש מכל בדיקה נורודינאמית מחולק ל

A
  • סימפטומים
  • התנגדות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

סימפטומים

A
  • סוג הסימפטומים
  • מיקומם בטווח
  • רלוונטיות- יכול להיות שירגיש משהו בבדיקה, אבל זה לא הכאב הרגיל שעליו מתלונן. לכן כרגע לא רלוונטי.
  • נרצה להבין איך השתנו הסימפטומים כאשר הוספנו רכיב תנועתי או הפחתנו אחד מרכיבי התנועה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

התנגדות

A
  • נרצה להבין מתי אני מרגיש תחושה שונה בטווח. באיזו נקודה בתוך הטווח זה מתחיל.
  • איך הושפעה ההתנגדות שהרגשתי מהמשך התנועה שביצעתי
  • האם ההתנגדות מגבילה את התנועה ומתי.
  • אם יש מעורבות עצבית יכול להיות שתחושת ההתנגדות לתנועה תהיה מוקדמת יותר- מפני שהשרירים סביב אותו עצב מגנים עליו ואז הגוף ייצור כיווץ מקדים ומתנגד לתנועה שיוצרת עומס \מתח על העצ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הבדיקות

A
  • SLR- sciatic, tibial and peroneal nerve
  • SLUMP test- sciatic nerve
  • Femoral slump-femoral nerve
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

Contra lateral SLR

A
  • בדיקה ברגל אחת אשר מפיקה סימפטומים ברגל השנייה- אופייני לפריצות דיסק
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

לסיכום נתאר את שלבי הבדיקה שרלוונטיים לכל הבדיקות :

A
  1. מנח ישר וקבוע של הגוף והראש
  2. בירור מקדים של הסימפטומים
  3. מתחילים בבדיקת הצד ה”בריא”
  4. הוספת תנועה אחת בכל שלב תוך מעקב אחרי שינויים בסימפטומים
  5. אבחנה מבדלת – שינוי מנח אזור מרוחק ממקום הסימפטומים
  6. שהייה מינימלית בתוך תנוחה שמחמירה סימפטומים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

Mechanical interface

A
  • רקמה או חומר הנמצאים סמוך למבנה עצבי, אשר יכולים להיות קבועים, או לנוע באופן עצמאי אל המבנ העצבי.
  • ישנם רקמות פיזיולוגיות ויש רקמות שיצרו מצבים פתופיזיולוגיים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

פיזיולוגיים

A
  • עטיפות וקרומים
  • רקמות גרמיות
  • שרירים ופאשיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

פתופיזיולגיים

A
  • רקמות גרמיות
  • צלקות והדבקויות
  • גידולים
  • שרירים
  • בצקת, דימום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

דרכים להנעת המערכת העצבית

A
  • הנעת המפרק- הנעת האינטרפייס יוצר תנועה גם בעצבים הסמוכים אליו.
  • הנעת האיבר המעוצבב- לדוגמה הנעת שורש כף יד תניע עצבים רבים גם באיזורים מרוחקים.
  • להניע את האינטרפייס עצמו- לכוון שריר ולהפעיל לחץ ישיר על העצב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מתי בדיקה נוירודינאמית נחשבת חיובית?

A

● כשהפקנו את הסימפטומים של המטופל במהלך הבדיקה.
● אם התגובה לבדיקה ניתנת לשינוי ע”י שינוי סגמנט מרוחק מהספימטומים –
● אם קיימים הבדלים בין הצדדים – הרגשת שונות בטווח התנועה הקיים בין הצדדים, שונות בתחושת התנועה. ההבדלים לא חייבים להגיע בליווי של סימפטומים וכאבים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

אזהרות לבדיקה נוירודינאמית

A
  • התייחסות למבנים אחרים בבדיקה- למשל נמנע מכפיפה אצל מטופל עם פריצת דיסק אקוטית.
  • איריטביליות בהקשר המערכת העצבית
  • פתולוגיה הנמצאת במגמת החמרה פרוגרסיבים- לא נרצה ליצור גירוי נוסף של המערכת העצבית.
  • סימנים נוירולוגים בבדיקה הנוירולוגית- לא נרצה ליצור עומס על המערכת העצבית בבדיקה נוירודינאמית.
  • בעיות בריאות כלליות כמו סחרחורות.
  • הפרעות בזרימת הדם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

בחלק הזה יש עקרונות של הבדיקה הנוירודינאמית המיושמות בטכניקות טיפוליות- לא צריך כרטיסיות רק לעבור על זה! (עמוד 43 אצל אביב.(

A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

סוגי מבחנם מיוחדים

A
  • Pain provocation tests - הרבה מהמבחנים שלנו הם מבחנים לצורך הפקת סימפטומים
  • Instability tests - יש לנו מבחנים שרוצים לבדוק חוסר יציבות – חוסר שלמות של מבנים פסיביים שמייצבים מפרק כמו רצועות, קפסולה
  • Neural tests – הערכה ותפקוד של המערכת העצבית - מבחנים עצביים – בדיקה נוירולוגית ונוירודינמית
  • Motor control\neuromuscular control tests - מבחנים שרוצים לתת הערכה של שליטה מוטורית ונוירומסקולרית– כמו הדיסוציאציה הטורקו לומברית. האם יש לו שליטה מוטורית של דיסוציאציה בין הטורקס ללומבר. איך המטופל מסוגל לייצב את הירך בעמידה על רגל אחת ועוד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מה ישפיע על טיב המבחנים המיוחדים?

A
  • האם ביצענו מבחינה טכנית את המבחן בצורה נכונה.
  • איכות המבחן עצמו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

איכות המבחן עצמו- קריטריונים

A
  • אם אפשר להשוות את התוצאה למבחן גולד סטנדרט אז זה מהחן באיכות גבוהה- למשל יש קורולציה טוב מאוד בין סימן לחמן למרי.
  • מהימנות גבוהה- מבחן שניתן לחזור אליו בצורה מדוייקת תוך כדי קבלת תוצאה דומה. (אינטר-רייטר= בין בודקים, אינטרה-רייטר=בין אותו בודק)
  • כשהמבחן הוא בעל נקדות חיתוך מאוד גבוהה- מתי חיובי ומתי שלילי.
  • רגישות גבוהה- כמה אחוז מבין החולים האמיתיים המבחן הצליח לזהות.
  • סגוליות גבוהה- כמה אחוז מבין הבריאים המבחן מזהה.
  • LR+- מדד סטטיסטי הקובע מה ההסתברות שהאדם באמת חולה אם הבדיקה הייתה חיובית- ערך גבוה יותר מעיד על מבחן חזק יותר
  • LR—מדד סטטיסטי הקובע מהי ההתסברות שהאדם באמת בריא, אם הבידה הייתה שלילת
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

קלאסטרים

A
  • צבר של מבחנים קליניים המיועדים לבדוק אבחנה ספציפית או מבנה ספציפי. במטרה לשפר את יכולת האבחנה והחשיבה הקלינית הנובעת ממנה.
  • החוזק הסטטיסטי של קלסטר אמור להיות גדול יותר בהשוואה לכל אחד מהמבחנים בנפרד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

סיכום עקרונות הבדיקה הפיזיקלית

A

סיכום עקרונות הבדיקה הפיזיקלית
* נרצה לבדוק כל מבנה בעל פוטנציאל להיות מקור לסימפטומים- קלריניג.
* נרצה להפיק\להפחית סימפטומים בזמן ביצוע מבחן קליני.
* יש להחליט איפה להגביל את הבדיקה.
* יש לעשות מאמץ להפיק את כל הסימפטומים הלא חמורים ולא איריטביליים.
* בסימפטומים חמורים\אירטביליים קבועים- הדגש בבדיקה הפיזיקלית יהיה על הקלת הסימפטומים ולא הפקתם- על ידי הפעלת חשיבה קלינית שמייצרת בדיקה מותאמת למצב.
* כאשר יש יותר מאיזור אחד לסימפטומים, והסימפטומים חמורים\איריטבילים אינם קבועים אלא לסירוגין- הדגש יהיה לזהות את התנועות\מבחנים המפיקים את הסימפטומים אבל לא מגרים אותן או מחמירים אותם.
* כאשר הסימפטומים חמורים אבל לא איריטביליים- הדגש בבדיקה הפיזיקלית יהיה לזהות את התנועות\מבנים אשר מפיקים את כל הסימפטומים של המטופל. אך במקרה כזה, נבקש מהמטופל לנוע עד לפני התחלת הסימפטום החמור
* נעבוד תמיד בקלאסטרים.
* יש חשיבות לאחיזה ידנית מדוייקת ונוחה.
* רוב האוכלוסייה לא תהיה סימטרית באופן מוחלט ורובה תפגין מידה מסוימת של דיספונקציה- נהיה מודעים לשונויות.
* ניתן להסיק על חומרה ואיריטביליות על פי השפעת התנועות\תנוחות המקלות או מחמירות את הסימפטומים
* רצוי שתהיינה אלה התנועות האקטיביות הפשוטות ביותר
* יש לשלוט ולנהל את אופן הפקת הסימפטומים בבדיקה- כלומר, אין להחמיר את הסימפטומים שלא לצורך ואין להפיקם שלא לצורך.
* הבדיקה תהיה תפורה לחולה!

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

מפרק הירך

A
  • מעורב בתפקודים רבים
37
Q

Gait cycle

A
  • Stride- צעד. ממצב של נגיעת עקב מתחילת הצעד ועד שהעקב שוב נוגע בצעד הבא.
  • מחולק לשני חלקים- stance, swing
  • לכל אחד מהשלבים יש השפעה על תנועות הירך והסימפטומים.
38
Q

Stance

A
  • מצב נשיאת משקל על הרגל
39
Q

swing

A
  • הרגל באוויר.
40
Q

ירך אספקט אחורי

A
  • עצב סיאטיק
41
Q

ירך אספקט קדמי

A
  • הרבה כלי דם ועצבים. במקרה של דימום עלול להווצר הידבקויות כחלק מהליך ההחלמה על ידי יצירת דלקת ופיברוזיס.
42
Q

מבנה האצטבולום

A
  • עמוק באספקט עליון ואחורי- לספיגת כוחות
  • פחות עמוק בחלקו הקדמי, באיזור הנוטש- יבוא לידי ביטוי בפשיטת ירך בהם ראש הפימור יכול לנוע קדימה יחסי תבקלות
43
Q

איזה מנח יותר יציב בירך?

A
  • מפרק הירך יותר יציב במצב של כיפוף מאשר פשיטה- לכן במנחי יישור יש תפקיד יותר חשוב למבנים הקדמיים המייצבים, מפני שההתאמה המפרקית והכיסוי של הפימור באצטבולום פחות טוב.
44
Q

סוג הכאב בפגיעות לברום

A
  • Unmyelinated free nerve ending- יכול לתת תחושת כאב עמוק, עמום ולא ספציפי שיכול להקרין רחוק ורחב.
45
Q

Ligamentum teres

A
  • – תוך מפרקי וחוץ סינוביאלי, יכולה להקרין כאב רחוק ומפושט, עמוק ועמום, נמתחת באבדוקציה ורוטציה חיצונית.
46
Q

Loose and close pack positioning

A
  • מצבים אלו מדברים על מתיחות הרצועות.
  • Loose pack – Flexion + Abduction + External rotation (כמו תנועות סרטוריוס 😊)
  • Close pack – Extension + internal rotation. מרבית הליגמנטים מתוחים במצב זה. זה הגיוני לנו כי גם במצב זה אמרנו שהמערכת הגרמית פחות מייצבת
47
Q

יציבות מפרק הירך בכיפוף לעומת יישור

A
  • באופן מבני- בכיפוף יותר יציב מיישור
  • הרצועות מייצבות- בחלק הקדמי
  • גם לאיליו פסואס יש תפקיד מייצב לחלק הקדמי.
  • בפשיטה- המערכת המיופסיאלית היא המייצבת ויש לזה חשיבות מבחינת מנחי תרגול בשיקום. בכפיפה עד שלושים אחוז מראש האצטבולום לא מכוסה, לעומת יישור שבו עד 70 אחוז לא מכוסה ולכן המערכת המיופסיאלית צריכה לעבוד יותר וליצב.
48
Q

מכופפי הירך

A
  • Psoas
  • TFL
  • Sartorius
  • Rectus femoris
49
Q

Psoas

A
  • מבדילים אותו מהאיליאקוס
  • משמש כמייצב של עמוד שדרה מותני – מעצם החיבור שלו. יוצר קומפרסיה ומייצב חוליות
  • אם הוא עובד חד צדדית- האיליופסואס הנגדי יעבוד אקצנטרית כשאעשה סייד פלקשן לצד השני
  • הוא פלקסור חזק של הירך- במיוחד כשאנחנו במצב של אקסטנשן בירך ופחות באינר ריינג’
  • הכיוון של הגיד שלו נותן לו איזה כוח לוקטור כאדוקטור של הירך
50
Q

TFL

A
  • Hip abductor in flexion
  • Hip flexor
  • הוא יעיל יותר כשהאגן ב
    APT
    – אצל אנשים שהולכים הליכות מהירות הוא מאוד מפותח
51
Q

סרטוריוס

A
  • שריר מאוד מהיר בכיווץ שלו. חשוב לריצה מהירה ופעילות ירך מתפרצת
52
Q

רקטוס פימוריס

A
  • מחובר ללברום.
  • מהווה הגנה ושמירה על הלברום ומגן על הירך במצב של נזק ללברום
53
Q

פושטי ירך

A
  • Gluteus maximus
  • Gluteus medius
  • Hamstring
  • Adductor magnus
54
Q

MAX

A
  • עיקר יבפשיטה
  • משמש גם כמרחיק ירך משמעותי
55
Q

גלוטאוס מדיוס

A
  • משמש כמייצב באבדוקציה.
  • לא מייצר מומנט אלא יותר יכול לייצב את הבדוקציה שקיממת, למשל בעמידה ע לרגל אחת.
  • לפי רינה- אין לו הרבה כח באבדוקציה קונצנטרית, ושרירים אחרים יעשו כמו מקסימוס וטיאפאל.
56
Q

שרירי הירך העמוקים

A
  • חיבור אנטומי אל הקפסולה – מסייע בייצוב
  • תפקיד פרופריוספטיבי- במיוחד בשרירים שתפקידם ליצב תכונה זו מפותחת.
  • כוח קומפרסיבי + מניעת החלקה קדמית של ראש הפמור
  • Obturator Externus – מסייע ברוטציה חיצונית, אך גם באדוקציה. פגיעה בו יכולה להוות מקור לסימפטומים בתנועת אדוקציה
57
Q

מבנים שונים שנמתחים בתנועות שונות של הירך

A
58
Q

פרמטרים לאיסוף מידע

A
  • גיל
  • טראומה
  • השפעת עומסים מכאניים שונים בתפקוד
  • אבחנות מבדלות
  • התנהגות הסימפטומים
  • השפעת תנועת המפרק בהליכה על הסימפטומים
59
Q

גיל

A
  • פרטס- הפרעה באספקת הדם לראש הפימור. אופייני לגילאי 3-12
  • נשים בגיל המתאים- שבר של צוואר הפימור- א.פ
  • א.א- מעל גיל 50.
60
Q

מה ההבדל בין ילדים למבוגרים בחוסר יכולת לבצע תנועה?

A

ילדים- כשהם יכולים לבצע משהו הם מבצעים וכשלא אז הם לא. אין להם מרכיב רגשי נוכח כמו אצל מבוגר. לכן כשרואים ילדים שלא מסוגלים לבצע משהו או שעושים אותה בצורה לא רגילה צריך להתייחס לזה

61
Q

טראומה

A
  • תאונה – מכה חזיתית – פריקה אחורית
  • נפילה על הצד – טרוכנטר
  • ספורט – איזה ענף ומה היא עושה בענף כי זה משפיע
62
Q

השפעת עומסים מכניים שונים בתפקוד : (את כל אלה אנחנו שואלים את המטופלים להבין אם זה משפיע על הסימפטומים שלהם)

A
  • שינוי כיוון, סיבובים
  • ישיבה נמוכה עם יותר פלקשן- האם יש השפעה על סימפטומים
  • קימה מישיבה
  • מדרגות
  • כניסה ויציאה מאוטו
  • גרביים\נעליים
  • הפרעה ביחסי מין
63
Q

אבחנות מבדלות

A
  • יש הרבה מאוד דברים שיכולים לגרום לכאבים בירך אבל ממקור אחר
  • יש הרבה מאוד כלי דם בסביבה- אנאוריזמה של אאורטה או של האיליאק
  • פתולוגיות באזור הבטן
  • עצבים
  • הרניה
  • בורסיטיס
  • איברים פנימיים
  • Deep venus thrombosis
  • Spinal stenosis
  • Meralgia paresthetica
64
Q

Meralgia paresthetica

A
  • הפרעה תחושתית בלבד של עצבים לומבריים 2-4. עוברים ליד האילייאק ספיין ומעצבבים תחושתית את האספקט הלטרלי של הירך (הקוטנאוס הפימורלי הלטרלי)
  • תלונות על נימול בצד הלטרלי ללא ממצאים בבדיקה גבית, ייתכן שנוצר כתוצאה מלחץ באיזור המעבר ש להעצב.
65
Q

התנהגות הסימפטומים

A
  • C sign – מאוד אופיינית למצבים של פגיעות לברליות או תסמונות צביטה
  • עמוק במפשעה – בדרך כלל משויכים למפרק
  • כאב לטראלי אחורי- גב תחתון, ירך ,
    SIJ
  • סימפטומים מתגברים בנשיאת משקל – מכוון לאפשרות של מעורבות מפרקית
  • כאב בשיעול – מעורבות שרירי בטן שמתחברים נמוך באותם אזורים, ויכול לכוון גם להפרעה באזור התעלה הלינגווינלית. שיעול מעלה גם לחץ תוך בטני ודיסקלי ויכול לשלוח כאבים למפשעה. פחות שכיח אבל קיים
  • כשמטופל מתאר התחלת סימפטומים הדרגתית והוא גם בגיל המתאים, נחשוד בא.א.
  • כאבים בברך – מפרק הירך הרבה פעמים יכול לגרום לכאבים רק בברך ולא בירך בכלל. לכן נבצע קלירינג לירך בכאבי ברך
66
Q

השפעת תנועת המפרק בהליכה על הסימפטומים

A
  • באיזה שלב של ההליכה מופיעים הסימפטומים?
  • נשיאל משקל\ללא נשיאת משקל
  • האם יש השפעה למהירות ההליכה וגודל הצעדים על הסימפטומים.
  • לאחר איזה מרחק\זמן מופיעים הסימפטומים? בסטנוזיס ככל שהולכים יותר נופיעים סיצפטומים שגורמים להפסקת ההליכה והתיישבות. בא.א בתחילת ההליכה יותר קשה ודווקא עם ההליכה יש תחושת הקלה ורק לאחר מרחק מסויים הכאב יחזור.
67
Q

מאפייני א.א בירך

A
  • כאב ומגבלה בתנועת רוטציה פנימית בירך- קטנה מ15 מעלות. חשוב להשוות לשני הצדדים.
  • נוקשות בוקר של שעה ומעלה המבטאת את החלק הדלקתי
  • גיל- בעיקר 50 ומעלה
  • כאב ומגבלה בטווח הכיפוף של הירך בהשווה לצד השני.
  • גולד סטנדרט- רנטגן.
68
Q

סימפטומים של
hip impingement

A
  • קליקים, נוקשות,
    giving way
    – חוסר שליטה
  • מחמיר בפעילות המערבת flexion + rotation
  • C sign
69
Q

ממצאים קלינים- צביטה בירך

A
  • מבחני תפס חיוביים
  • Cam\Pincer בצילום רנטגן
  • זריקת אלחוש מפרקית
70
Q

בדיקות תפקודיות המערבות את הירך

A
  • הסתכלות- שרירי הגלוטאי נוטים לעבור אטרופיה בבעיות מפרקיות בירך וגם בפגיעות עצביות עמוג שדרה לומברי.
  • נשיאת משקל- האם יש העדפה לנשיאה על צד אחד
  • הליכה
  • עלייה וירידה במדרגות
  • קימה וישיבה
  • עמידה על רגל אחת
  • סקוואט- המטרה לא לבדוק כח, אלא השפעה של ירידה עמוקה לטווח כיפוף בירך, גב תחתון וברכיים.
  • ישיבה רגל ע לרגל
  • הגעה אל כף הרגל בישיבה
  • בדיקות בפציפיות לפעילות של המטופל
71
Q

הזווית בין צוואר הפימור לשאפט

A
  • משפיעה על יכולת השרירים לייצר כח על המפרק.
  • וארוס- גלוטאוס מדיוס יתאמץ יותר לעומת ואלגוס. זה יעזור לנו להבין למה אדם מסויים מתקשה לשקם את הטרנדלנבורג אחרי תהליך טראומה בירך למשל.
72
Q

תפקיד הארבע ראשי

A
  • אמור לספוג עומסים בקפיצה, ניטור ונחיתה
  • כאשר אין לו את היכולת לספוג זעזועים האימפקט יעבור למפרק הירך.
  • לכן קיים קשר בין כוח של קוואד לבין דיספונקציה של מפרק הירך
73
Q

העומסים על מפרק הירך בתפקודי היום-יום

A
  • עמידה- 0.3 ממשקל הגוף
  • עמידה רגל אחת 2.4-2.6
  • הליכה 1.3-5.8
  • עלייה במדרגות 3 ממשקל הגוף
  • ריצה 4.5 ויותר
74
Q

Hip rotation axis.

A
  • Internal rotation
  • External rotation
  • Total hip rotation
75
Q

internal rotation
טווח רצוי

A
  • טווח רצוי 30-35 מעלות-חשוב בשלב הסטנס של ההליכה.
76
Q

מה מגביל את הפימור באינטרנל רוטיישן?

A

מגע בין צוואר הפמור ללברום מגביל את התנועה

77
Q

טווחים נמוכים וגבוהים מהנורמה של רוטציה מדיאלית

A
  • טווח מוגבל-קיצור רקמות אחוריות, הגבלה מפרקית-פיצוי מעל או מתחת.
  • טווח גדול מהנורמה יצור דרישה גבוהה יותר לייצוב דינאמי של הגלוטאי (כוחות ולגוס מוגברים על הברך)
78
Q

External rotation

A
  • טווח רגיל הרצוי להליכה עד ריצה – 60 מעלות.
  • לספרינט נדרש טווח גדול יותר כ80 מעלות אחרת יהיה פיצוי בעמוד שדרה\אגן
  • בטווח מוגבל פיצוי באמצעות תנועת רוטציה בע”ש מותני
79
Q

Total hip rotation

A
  • 70-90 מעלות = סביר בתנאי שהשרירים מתפקדים כראוי
  • 90-100 מעלות = אופטימלי
  • מעל 100 מעלות = גמישות יתר (תידרש הרבה עבודת שרירים מייצבת)
80
Q

Femoral anteversion and acetabular retroversion

A
  • מדובר על זווית שנוצרת בין צוואר הפימור במבט מלמעלה לבין הקו של הקונדייל האחורים של הפימור\ קו ישר אופקי
  • Anteversion מוגבר בפמור – רוטציה פנימית מוגברת של הגפה
  • Retroversion של הפמור – רוטציה חיצונית מוגברת של הגפה
  • Acetabular retroversion – cross over sign
  • שינוי הזווית משנה את הפעילות השרירית
81
Q

cross over sign

A

ממצא רדיוגרפי שנמצא קשור לאצטבולר רטרוברזן ומקושר לצביטת ירך מסוג פינסר עם מטופלים עם כאבי ירך

82
Q

Femoral retroversion- העדפות תנוחתיות

A
  • אצבעות כלפי חוץ בעמידה
  • ישיבה עם קרסול על ברך נגדית
  • כיפוף עם רוטציה חיצונית
83
Q

מצבים מעוררי סימפטומים- רטרוברזן

A
  • מה שיכפה רוטציה פנימית- ישיבה ברך על ירך למשל
  • ספורט הדורש רוטציה פנימית בירך
  • שכיבה על הצד עם אדוקציה של הירך
  • מבחנים הכוללים כיפוף עם אדוקציה ורוטציה פנימית
84
Q

למה יכול לגרום?

A
  • יכול להיות גורם תורם לפימורל אצטבולר צביטתי
  • אם מכריחים את הירך לכיפוף ורוטציה פנימית- יכול לעורר כאב עקב גירוי של הלברום הקדמי על ידי צוואר הפימור ומתיחת יתר של המסובבים הלטרליים העמוקים של הירך.
85
Q

מבדקים למפרקי הפיוביס

A
  • Pubis squeeze test
  • Thomas test
  • Adductor clinical test
  • Abdominal strength assessment
86
Q

Thomas test- אופציות

A
  • יש מספר אופציות לעשות את זה
  • -Thomas testשהמטופל כולו בגבולות המיטה
  • Modified thomas test- ירכיים מחוץ למיטה
87
Q

Adductor clinical test

A
  • חשיבות- יכול להשפיע על כאבים באיזור הפיוביס.
  • בדיקת שריר כללית- הסתכלות, מישוש, בדיקות תפקודיות.
  • בדיקת כח איזומטרי.
88
Q

מבחנים מיוחדים להארכת פגיעות לברליות

A
  • FADIR
  • FABIR
  • EABER
  • FABER
  • quadrant
89
Q

טכניקות טיפוליות למפרק הירך
רשימת הטכניקות

A
  • Hip longitudinal- במנחים שונים של כיפוף בירך, בשכיבה על הגב והצד
  • Hip longitudinal- active\passive hip flexion
  • Hip lateral glide- בשכיבה על הגב ועל הצד
  • Hip shaft rotation
  • HIP PA+extention
  • Hip PA+external rotation

שיקום אורטופדי (8 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions