somato motor nerve system Flashcards

1
Q

Motor equivalence

A

היכולת להשתמש בתנועות שונות, המופקות מחלקים זהים או שונים של הגוף, כדי לבצע משימות תחת תנאים שונים.

אותה “תוכנית”, אך ההוצאה לפועל משתנה בהתאם לאילוצים שונים.

לדוגמה, לגרד בראש. נניח שמסיבה מסויימת יד ימין לא יכולה לבצד. אז לגרד עם יד שמאל. נניח ששתי הידיים לא יכולות, אז עם האמה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מאפייני המערכת הסנסורית:

A

o Quality- איכות הגירוי
o Intensity- עוצמת הגירוי
o Location- מיקום הגירוי הסנסורי
o Duration- משך הגירוי הסנסורי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

המאפיינים של המערכת המוטורית:

A
  • Intensity- עוצמה. כח
  • Accuracy- דיוק
  • Speed- מהירות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

Speed accuracy trade off-

A

קשר הפוך בין מהירות לדיוק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

במערכת המוטורית שלושה סוגי תנועה:

A
  • Reflex responses
  • Rhythmic motor pattern- תנועות רצוניות שחוזרות על עצמן ויש להן תבנית קבועה. (לעיסה, ריצה וכו)
  • Voluntary movement- תנועות רצוניות שונות מגוונות ללא תבנית קבועה (נהיגה, ריקוד, נגינה)

אימון מוגבר על תנועה רצונית יכול להפוך למשהו שדומה לרפלקס או תנועה ריתמית

לדוגמה, הקלדה.
בהתחלה אנחנו מקלידים לאט, מחפשים את האותיות. אחרי שנים של הקלדה מקלידים ממש מהר ואפילו בלי להסתכל על המקלדת. המיומנות המוטורית נרכשה והפכה לכמעט אוטומטית.

שוער כדורגל שיתרגל זינוק לכיוון כדור. אחרי תירגול יגיע למצב שהזינוק יהפוך כמעט רפלקסיבי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

המערכת המוטורית מאורגנת בשלוש רמות שליטה:

A
  • Motor area of the cerebral cortex- איזורים של הוראה, תכנון וביצוע
  • Brain stem- red nucleus of midbrain. מרכז את האותות של המערכת האקסטרה פירמידלית ופוקד מוטורית.
  • Spinal cord
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

איזורים שמשתתפים בתנועה כמערכת מבקרת ומווסתת:

A
  • Cerebellum- אחראי על יעילות התנועה
  • Basal ganglia- תבניות תנועה
  • Thalamus- בהיותו תחנת אמצע, הוא יכול למנוע מאיתנו תנועות לא מתאימות לסיטואציה
  • רצפטורים סנסוריים- יכולים לעורר תגובות רפלקס שונות

כשאנו רוצים לבצע תנועה, אנו משתמשים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

תפקיד האקסונים של הנוירונים המוטורים

A
  • האקסונים של הנוירונים המוטורים מרכיבים את מערכת העצבים הסומטית, ומעצבבים את שרירי השלד וגורמים לתנועה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

היכן נמצא גוף התא של הנוירונים המוטורים?

A
  • קרן קדמית בחומר האפור של חוט השדרה
  • גרעינים בגזע המח המספקים עצבוב לראש וצוואר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מסלול הנוירון המוטורי

A

מחוט השדרה ישירות ליבר המטרה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה הנוירוטרנסימטור של הנוירון המוטורי ולמה הוא גורם?

A
  • נוירונים מוטורים משחררים באקסון טרמינל שלהם אצטיל כולין וגורמים לעירור וכיווץ של שריר השלד.
  • נוירונים מוטורים יכולים רק לגרות את שרירי השלד, בניגוד לסיבים האוטונומים- שיכולים גם לעורר וגם לעכב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

איך אפשר לעכב שריר שלד?

A
  • עיכוב של שריר שלד יכול להיות מושג רק בתוך מערכת העצבים המרכזית דרך אינפוט מסינפסות מעכבות, לדנטרינטים ולגופי התא של הנוירונים המוטורים שמספקים עצבוב לשריר מסויים.
  • יש אינטרנוירונים אקסיטטורים ואיניבטורים
  • כלומר, הנוירון עצמו מוציא רק נוירוטרנסימטור שגורם לכיווץ. כדי לעכב את שריר השלד צריך לעכב את הנוירון עצמו על ידי סינפסה איניבטורית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

תזכורת לסיניפסה איניבטורית

A

בסינפסה מסוג זה, קישור של נוירוטרנסמיטור עם התעלה-רצפטורית מגביר את החדירות של הממברנה הסאבסינפטית לאשלגן או לכלור, תלוי בסינפסה.

כתוצאה מתנועת היונים נוצרת היפרפולריזציה קטנה של הנוירון הפוסטסינפטי- כלומר, החלק הפנימי יותר שלילי ממצב של מנוחה.

במקרה של הגברה בחדירות האשלגן, יותר מטענים חיוביים עוזבים את התא דרך שטף של אשלגן- ומשאירים יותר מטענים חיוביים מאחור.

במקרה של הגברת חדירות לכלור, בכלל שהריכוז של כלור גבוה יותר בECF, מטענים שליליים נכנסים לתא.

במצב זה, הפוטנציאל של הממברנה מתרחק אפילו יותר מפוטנציאל הסף, ומנמיך את הסבירות של הנוירון הפוסטסינפטי להגיע לפוטנציאל הסף. מכאן שהממברנה פחות אקסיטטורית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

final common pathway

A

הנוירונים המוטורים נחשבים כ
final common pathway,
כי הדרך היחידה שבה כל חלק ממערכת העצבים יכולה להשפיע על פעילות שרירי השלד היא רק דרך הנוירונים המוטורים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

עצב צומת שריר

Neuromuscular junction

A

המפגש בין האקסון טרמינלס של נוירון מוטורי לשריר.

  • פוטציאל פעולה בנוירון מוטורי עובר במהירות מגוף התא ב
    CNS
    לשרירי השלד, דרך האקסון עטוף במיאלין של הנוירון. כשהאקסון מגיע לשריר, הוא מתחלק ומאבד את שכבת המיאלין שלו. כל אקסון טרמינל יוצר צומת מיוחדת-
    Neuromuscular junction
  • כל ענף מעצבב רק תא שריר אחד-מיופיבריל, ומכאן שלכל תא שריר יש רק צומת נוירושרירית אחת.
  • צומת זו מורכת גם מהעצב וגם מתא השריר- כמו שסינפסה מורכבת משני איזורים.
  • תא שריר בודד אחד נקרא- סיב שריר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

terminal button.

A

האקסון טרמינל של הנוירון המוטורי מתפצל לענפים, שכל קצה ענף מוגדל ונקרא כך

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

motor end plate.

A

כל קצה האקסון (כל ההתפצלויות של האקסון), נכנס לתוך חריץ שטחי מתחת לסיב השריר- חלק זה בממברנה של השריר נקרא
motor end plate.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

motor unit

A

עצב מוטורי אחד שגוף התא שלו נמצא בחוט השדרה וכל סיבי השריר שהאקסון של מעצבב. העצב המוטורי ששיך ליחידה המוטורית נקרא
alpha motor neuron

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

alpha motor neuron

A

הנוירון המוטורי שמעצבב את שריר השלד ויוצר יחידה מוטורית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

Motor neuron pool-

A

כל היחידות המוטורות המשויכות לשריר מסויים.
לכל שריר מספר יחידות מוטוריות כאשר כל עצב מוטורי אחראי על מספר סיבים של שריר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

inervation ratio-

A

היחס בין העצב המוטורי לבין מספר סיבי השריר שהוא מעצבב.

ככל שהיחס קטן יותר השרירים יתמחו בתמונות מוטוריות עדינות יותר, וככל שהיחס גדול יותר השרירים יתמחו בתנועות מוטוריות גסות יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

סידור גופי התאים בחומר האפור בחוט השדרה

A
  • בחלק הלטרי יותר גופי התאים של העצבים יהיו שייכים לשרירים דיסטלים יותר באיזור הגפיים
  • בחלק המדיאלי יותר גופי העצבים יהיו שייכים לשרירים הפרוקסימלים בגוף באיזור הגו.
  • בחלק הפוסטריורי יותר יהיו גופי התאים של עצבים ששיכיים לשרירים מכופפים
  • בחלק הקדמי יהיו גופי תאים של עצבים שייכים לשרירים מיישרים.

בנוסף, נוירונים האמונים על שרירים שעובדים הרבה פעמים יחד, יהיו צמודים זה לזה בחוט השדרה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

האם ניתן להפריד בין םעולה של סיבי שריר המעוצבבים על ידי אותו סיב מוטורי?

A

לא ניתן להפריד בין פעולה של סיבי שריר המעוצבבים על ידי אותו סיב מוטורי, אבל כן ניתן להפריד בין פעולה של סיבי השריר המעוצבבים על ידי סיבים מוטוריים שונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

שחרור הנוירוטרנסמיטור בצומת עצב-שריר

A
  • השריר והעצב לא מגיעים למגע ישיר בינהם במפגש.
  • המרווח בינהם גדול מדי כדי להעביר מסר אלקטרוני (הפוטנציאל פעולה לא יכול לקפוץ את המרווח הזה)
  • ולכן, בדיוק כמו בסינפסות, שליח כימי נושא את האות בין הטרמינל לסיב השריר- השליח הזה הוא אצטיל כולין.
  • כל אקסון טרמינל מכיל אלפי וסיקולות לאחסון אצטיל כולין
  • הגעה של פוטנציאל פעולה לאקסון מעוררת את פתיחת תעלות תלויות המתח לסידן בכל הקצוות של האקסון טרמינל.
  • כאשר תעלות הסידן נפתחות, הסידן עובר בדיפוזיה לתוך קצה הטרמינל וגורם לשחרור של האצטיל כולין באקסוציטוזיס מכמה מאות וסיקולות למרווח.
  • האצטיל כולין עובר בדיפוזיה דרך המרווח ונקשר לרצפטורים כולינרגנים ניקוטינים על הממברנה של סיב השריר.
  • קשירת הרצפטור גורמת לתעלות רצפטוריות להפתח.
  • הן תעלות לא ספציפיות ומאפשרות מעבר של נתרן ואשלגן.
  • בגלל שהמפל האלקטרוכימי של נתרן גדול יותר, יותר נתרן ייכנס לתוך התא מאשר אשלגן ייצא מהתא.
  • מה שגורם לדיפולריזציה של ה
    motor end plate.
  • סך השינוי בפוטנציאל שנוצר כתוצאה ממעברי היונים של כל האקסון טרמינל (ה”כפתורים”) בצומת הנוירושרירית נקרא
    end plate potential- EPP
  • EPP
    הוא פוטנציאל מדורג בדומה ל
    EPSP
    , רק שהוא גדול הרבה יותר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

תחילת פוטנציאל הפעולה

בצומת עצב-שריר

A

ל
motor end plate
בעצמו אין פוטצניאל סף, ולכן פוטנציאל פעולה לא יכול להתחיל מאיזור זה.

עם זאת,
EPP
מביא לפוטנציאל פעולה בשאר סיב השריר בצורה הבאה:

  • הצומת הנוירושרירית נמצאת בדרך כלל במרכז סיב השריר.
  • כאשר ה
    EPP
    מתחיל, זרם מקומי זורם לשני הכיוונים ופותח תעלות תלויות מתח לנתרן, ומכאן שמקטין את הפוטנציאל לפוטנציאל סף באיזורים הסמוכים.
  • הפוטנציאל פעולה ההמשכי שמתחיל באיזורים בסמוכים מתקדם לארוך כל ממברנת סיב השריר על ידי
    contiguous conduction.
  • הזרם מתקדם לשני הכיוונים הרחק מה
    emotor ens plate
    לכיוון שני קצוות סיב השריר.
  • הפעילות החשמלית הזאת מגרה פתיחת תעלות סידן מהרשת הסרקופלזמטית והשחרור הזה גורם לתהליך הכיווץ כפי שנלמד בפיזיולוגיה
  • פוטנציאל פעולה אחד בתא עצב מגרה פוטנציאל פעולה אחד בסיב השריר שהוא מעצבב. (יחד של 1:1)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

הגורמים המשפיעים על כח השריר

A
  • הגורמים שמשפיעים על הכח תלויים בכח המתפתח בכל סיבף ובכמות הסיבים הפועלים
  • הכוח הכולל של הכיווץ תלוי ביחס- כמה סיבי שריר כל יחידה מוטורית מעצבבת
  • ובכמה יחידות מוטוריות מופעלות באותו הזמן.
  • עקומת אורך מתח- לאורך השריר יש השפעה על עוצמת הכיווץ, לכל שריר יש אורך מסויים שבו הוא יוכל ליצור את הכח המירבי ופוטנציאל הכיווץ יהיה גדול יותר. זהו האורך שבו יכול להיווצר מקסימום קישור בין האקטין למיוזין.
27
Q

Twich contraction-

A

ה
twitch
הוא התגובה של סיב שריר בודד כתוצאה מפוטצניאל חשמלי ופוטצניאל פעולה בודד בעצב המוטורי.

28
Q

שלבי העווית

A
  • Latent period-
    שלב ההשהיה, מהרגע שבו פוטנציאל הפעולה הגיע למעטפת סיב השריר ועד לרגע שבו האקטין והמיוזין נוגעים זה בזה.
  • Contraction phase-
    שלב הכיווץ. כל עוד מתרחשת תנועה בין האקטין למיוזין.
  • Relaxation phase-
    שלב ההרפיה, מהרגע שבו האקטין והמיוזין נפרדים זה מזה.

בהתאם לכך, תגובת הכיווץ בשלמותה עשויה להמשך בין 30-100 מילישניות כתלות בסוג הסיב. משך זה הוא הרבה בהרבה מזמן פוטנציאל הפעולה שהחל את התהליך. עובדה זו חשובה ביכולת של הגוף לייצר כיווץ שרירי בעוצמות משתנות.

29
Q

twich summation- תדירות הגירוי

A

למרות שפוטנציאל פעולה בודד בשריר יגרום רק לעווית, כיווץ ממושך וחזק יותר יכול להיות מושג על ידי גירוי חוזר ונשנה של הסיב.

  • אם סיב השריר רפוי לחלוטין לפני שפוטנציאל פעולה הבר בתור מגיע, תהיה עווית נוספת באותו הגודל בדיוק.
  • treppe- אם סיב השריר עבר גירוי בפעם השנייה לפני שהוא הספיק להגיע למצב הרפוי שלו, פוטנציאל הפעולה יגרום לתגובת כיווץ שנייה אשר תיסכם לקודמת. זה נקרא
    twich summation
    סכימה זו אפשרית כי משך פוטנציאל הפעולה קצר בהרבה מהעווית שנוצרת.
  • כיווץ טטני- אם סיב השריר מגורה במהירות כזו שאין לו זמן להגיע למצב רפוי בין גירויים, כיווץ חלק וממושך של כח מירבי, שידוע ככיווץ טטני יתרחש.
  • יש גם שלב ביניים של כיווץ טטני חלקי
30
Q

סיבים אדומים, type 1, slow twitch

A
  • הרבה סיבולת, אך הם יוצרים פחות כח.
  • עשירים בכלי דם, במיטוכונדריה ובמיוגלובין שקושר חמצן בשריר. (המיוגלובין הוא אדום). לכן הם יכולים לייצר יותר
    ATP
    עבור השריר במהירות.
  • סיבים אלה דקים יותר ולכן הם יכולים לייצר פחות כח.
  • ראשי המיוזין של סיבים אלה איטיים יותר.
  • גודל גוף התא של העצב המוטורי שמעצבב את סיבים אלה קטן יותר.
  • היחס העצבי של סיבים אלה קטן יותר.
  • כדי להגיע לכיווץ טטני בסיבים אלו יש צורך בתדירות יריית פוטנציאל נמוכה יותר.
  • סיבים אלה קשורים יותר לאלמנטים של כח משתמשך.
31
Q

סיבים לבנים, type 2, fast twich

A
  • יוצרים הרבה כח אך יש להם פחות סיבולת.
  • דלים בכלי דם, במיטוכונדריה ובמיוגלובין ולכן הם יכולים לייצר פחות ATP עבור השריר במהירות.
  • סיבים עבים יותר.
  • ראשי המיוזין של סיבים אלה מהירים יותר.
  • גודל גוף התא של העצב המוטורי שמעצבב את סיבים אלה גדול יותר.
  • היחס העצבי גדול יותר.
  • כדי להגיע לכיווץ טטני בסיבים אלה יש צורך בתדירות יריית פוטנציאל גבוהה יותר.
  • סיבים אלה קשורים יותר לאלמנטים של כח מתפרץ.
32
Q

סיבים ורודים- type 2 A

A
  • מאופיינים במאפייני ביניים שנמצאים בין הסיבים הלבנים לבין הסיבים האדומים
33
Q

מערכת העצבים שולטת בכיווץ השריר בשתי דרכים:

A
  • עיקרון התדירות
  • עיקרון הגודל
34
Q

עיקרון התדירות

A
  • היחידות המוטוריות של השריר פועלות באופן אסינכרוני. כלומר כל יחידה מוטורית פועלת בתדירות שונה אך בסופו של דבר השריר מקבל את הסכום של התרומות של כל אחת מהיחדיות המוטוריות בכל רגע נתון.
  • על מנת למנוע תשישות במהלך כיווץ ממושך שמערב רק חלק מהיחידות המוטוריות של השריר (כמו בתמיכת המשקל כנגד כח המשיכה),
    asynchronous recruitment-
    גיוס לא מסונכרן של יחידות מוטוריות לוקח פיקוד.
    הגוף מחליף לסירוגין את הפעילות של יחידות מוטוריות (כמו החלפת משמרות בעבודה).
  • החלפת ה”משמרות” מתואמת באופן זהיר ומדוייק, כך שהכיווץ יהיה כמה שיותר חלק ולא מקוטע.
    במהלך כיווץ מקסימלי כאשר כל הסיבים משתתפים, זה בלתי אפשרי לעשות החלפות של היחידות המוטוריות כדי למנוע תשישות שריר.
  • בזכות עובדה שהיחידות המוטוריות אינן צריכות לפעול בתדירות זהה בכל רגע נתון, נחסכת אנרגיה ומתאפשר זמן התאוששות עבור כל יחידה מוטורית.
35
Q

עיקרון הגודל

A
  • הסדר שבו היחידות המוטוריות (סוגי הסיבים השונים) מגויסות בשריר הוא קבוע.
  • תחילה השריר יגייס את הסיבים האדומים, לאחר מכן השריר יגייס בנוסף את השרירים הורודים, ולבסוף את הסיבים הלבנים.
  • הנוירונים שבמוח שולטים על התדירות של ירי פוטנציאל בעצבים המוטורים, אך הם לא יכולים להפעיל באופן סלקטיבי יחידות מוטוריות ספציפיות בסדר שונה מסדר זה מכיוון שעקרון זה נשלט על ידי מנגנונים ספינליים בחוט השדרה.
  • ניתן להסביר את סדר הכיווץ של סיבי השריר על פי גודל הנוירונים בחוט השדרה - כאמור, גוף התא של האקסון האחראי על הסיב הלבן הוא גוף יותר גדול. כשמגיע פולס חשמלי ממערכת העצבים, גוף התא הראשון שיפעל הוא הגוף הקטן (כי צריך פחות יונים – שינוי חשמלי יותר קטן - כדי להפעיל אותו). כלומר, הגיוני שהסיבים האדומים, בעלי גוף התא הקטן יותר, הם אלה שיפעלו ראשונים
  • אחד ההסברים לעיקרון הגודל, הוא שבעזרתו נעשה פישוט של המטלה של גיוס הכח מבחינה עצבית- כאשר מדובר במשימות שבהן יש צורך בפחות כח שריר, יגויסו מיד הסיבים האדומים שמהיר יותר וקל יותר לגייס אותם. וכאשר מדובר במשימות שבהן יש צורך ביותר כח שריר, יגויסו בנוסף הסיבים הנוספים שאיטי וקשה יותר לגייס אותם, בנוסף בצורה זו מתקיים חיסכון מטבולי.
36
Q

כאשר יש צורך בכח רב יותר בשריר, ניתן להגדיל את הכח בשתי דרכים:

A
  • גיוס יחידות מוטוריות רבות יותר
  • העלאת התדירות של ירי הפוטנציאל בכל יחידה מוטורית.
37
Q

motor unit recruitment

A
  • לכיווץ חלש- רק מעט מהיחידות המוטוריות יגויסו. וככל שהכיווץ יהיה חזק יותר, יותר ויותר יחידות מוטוריות יגויסו.
  • *motor unit recruitment.**
  • כח כיווץ השריר עם גיוס עוד יחידות מוטוריות תלוי בגודל היחידה. כלומר, מספר סיבי השריר שנשלטים על ידי נוירון אחד.
  • מספר סיבי השריר ליחידה מוטורית, ומספר יחידות מוטוריות לשריר משתנה בהתאם לפונקציה הספציפית של השריר.
  • שריר שמייצר תנועה מדויקת, עדינה- כמו שרירי העין ושרירי היד- כל יחידה מוטורית עשויה להכיל מספר קטן של סיבי שריר (באופן מפתיע). בגלל שכל כך מעט סיבי שריר מעורבים בכל יחידה מוטורית, גיוס של יותר יחידות מוטוריות ישפיע על מידת כח הכיווץ של השריר מעט.
  • שרירים שנועדו למוטוריקה גסה, עוצמתית- כמו אלו של הרגליים, כל יחדיה מוטורית עשויה להכיל בין 1500-200 סיבי שריר. כך שגיוס של עוד יחידות מוטרויות יביא להגדלה משמעותית של כח כיווץ השריר.
  • מספר סיבי השריר שמשתתפים בכיווץ הכללי של השריר, תלוי במספר היחידות המוטוריות שמגויסות ובמספר סיבי השריר לכל יחידה מוטורית.
38
Q

הקשר בין הכח המקסימלי ליחידות המוטוריות המגויסות

A
  • לכל שריר יש אחוז מסויים אופייני מהכח המקסימלי שלו, שבו כל היחידות המוטוריות השייכות לשריר זה מגויסות.
  • מאחוז זה והלאה עד ל100 אחוז, לא יגויסו עוד יחידות מוטוריות, אלא תעלה תדירות של ירי הפוטנציאל ביחידות המוטוריות שכבר מגויסות.
  • אחוז זה תלוי גם במהירות התנועה ומהירות הכיווץ הדרושה של השריר. וכאשר מדובר בכיווץ מהיר, האחוז האופייני מהכח המקסימלי קטן יותר, וכל היחידות המוטוריות יגויסו כבר בסביבות ה33 אחוז מהכח המקסימלי של השריר.
39
Q

השפעת הפעילות הגופנית על היחידות המוטוריות

A
  • מהירות הכיווץ- שיפור הקצב בו המיוזין ינוע
    • כח מירבי- כשעושים פעילות גופנית, ניתן להפוך את סיב השריר עצמו להיות יותר עבה (להוסיף אקטינים ומיוזינים- שמשפיעים על העובי של סיב השריר, ולהוסיף סרקומרים לאורך)
  • סיבולת- הרחבת כלי הדם לשריר, אספקת דם טובה יותר, ייצור מוגבר של
    ATP
40
Q

טונוס שרירי

A

תוצאה מפעילות מסוימת של יחידות מוטוריות. ניתן להגדיר זאת גם ככוח מינימלי שיש לשריר כאשר אני מאריך / מותח אותו. השריר לא נמצא אף פעם ברמת מתח 0- כי הוא חייב מתח מסוים בשביל שיוכל להתחיל ולהתכווץ. טונוס יכול להיות טונוס גבוה-
Hyper Tone
וטונוס נמוך-
Hippo Tone.

41
Q

חשיבות טונוס השריר

A
  1. עוזר בשמירה על יציבה
  2. מאפשר שמירה על מאגרי אנרגיה בשריר -יותר קל להמשיך בתנועה מאשר להתחיל תנועה”
  3. עוזר לביצוע תנועות חלקות כמבצעים תנועה – .
42
Q

איך בודקים טונוס שרירי?

A

על ידי
EMG

43
Q

muscle receptor

A

proprioceptor

  • Proprioceptive sensations- תחושה לגבי מצב של אורך השרירים, עומס, מנח המפרקים. הבנה של חלקי הגוף במרחב מבלי להסתכל עליהם. תחושה זו היא בזכות הרצפטורים הפרופריוספטים.
  • האדפטציה שלהם היא מהירה.
  • נמצאים גם באוזן התיכונה ועוקבים אחר המיקום המרחבי של הראש- האיברים הוסטיבולרים
  • הם יודעים להעביר מידע על אזור אחד ביחס לאזורים אחרים. למשל מידע על תנועה ועומס, יש להם קשר ליכולת לדייק בתנועה. הם יכולים לעזור לנו לשלוט על מהירות תנועה.
44
Q

שני סוגי רצפטורים

A
  • Muscle spindle
  • Golgi tendon
45
Q

שני השלבים בשינויים של אורך השריר

A
  • שלב דינמי- השלב בו מתרחש השינוי באורך השריר.
  • השלב הסטטי- השלב שבו השריר התייצב באורך החדש.

המבנה של הספינדל מאפשר להעביר מידע גם על השלב הדינמי וגם על השלב הסטטי.

46
Q

muscle spindle

מיקום ומבנה

A
  • נמצאים בתוך השריר. מורכב מכמה סיבי שריר (3-10) שעברו התמיינות.
  • עטופים בקפסולה ולכן נקראים-
  • *intrafusal muscle fibers**,
  • לסיבים אלה יתחברו סיבים סנסורים ומוטורים
47
Q

תפקיד

muscle spindle

A

נותן מידע על מצב אורך השריר. כל שינוי במתח שלו שולח סיגנל סנסורי.

הרצפטור נותן מידע גם על סיבי השריר שלא מחוברים אליו.

48
Q

intafusion fibers type

A
  • nuclera bag fiber- סיב עבה יותר. בכל ספינדל יש 2 סיבים כאלה
    • B1- dynamic bag fiber
    • B2- static bag fiber
  • nuclear chain fibers- סיב דק יותר. בכל ספינדל יש 5 סיבים כאלה
49
Q

יכולת הכיווץ של
כל סיב בספינדל

A
  • בחלק המרכזי שלו אין לו יכולת כיווץ
  • בקצוות הספינדל יש סיבים שיכולים להתכווץ.
50
Q

האם הסיבים שמשמים כרצפטורים משפיעים על כח השריר?

A

סיבים האלו לא תורמים לכח הכיווץ של השריר, אלא מיועדים לבקרה על השריר.

51
Q

הסיבים הסנסורים שמתחברים אל הספינדל:

A
  • A1 primary- annulospira
    עוטפים את החלק המרכזי של כל סיב . הם מבחינים בשינויים באורך הסיב במהלך מתיחה, וגם במהירות שבה המתיחה מתרחשת.
    מעבירים מידע סטטי ומידע דינאמי
    מתחברים לחלק המרכזי של כל סוגי הסיבים
  • group 2 secondary- flower spray
    עוטפים את הקצה של הסיב ורגישים רק לשינויים באורך
    מעבירים רק מידע סטטי
    מתחברים לכל סוגי הסיבים מלבד
    B1
52
Q

פעולת הסיבים הסנסורים בהקשר של מתיחת השריר

A

כאשר האורך של השריר עולה
(extrafusal muscle)
, גם האורך של הספינדל עולה והסיבים התחושתיים מתחילים לירות בתדירות גבוהה יותר

53
Q

gamma motor neuron types

A
  • Gamma dynamic- מפעיל רק את B1
  • Gamma static- מפעיל את כל הסיבים למעט
    B1
    שהוא הסיב הדינאמי

רוב הזמן אנו מקבלים מידע סטטי, לכן הנוירון המוטורי הסטטי עובד תמיד ומגרה את שני הסיבים הסנסוריים ומתאם בין אורך השריר לרצפטור.
מידע דינאמי אנו מקבלים כשיש שינויים יותר משמעותיים, ולכן הגאמא הדינאמי עובד כל פעם שיש שינוי שמצריך התראה על מרכיב דינאמי. מגרה רק את סיב הסנסורי הראשי ולכן מעביר כביגול מידע פחות מדוייק.

54
Q

הסיבים המוטורים שמתחברים אל ה
muscle spindle

A
  • Gamma motor neuron- מתחבר לסיבים של הכישור, בחלק המתכווץ
  • Alpha motor neuron- מתחבר לשרירים החוץ קפסולרים
55
Q

gamma motor neuron function

A

גורם לכיווץ של קצוות הספינדל ובכך מותח אותו- גורם לסיבים התחושתיים לירות פולסים.
שהגאמא מופעל, הוא משנה את האורך של הספינדל לפי האורך של השריר עצמו. מכאן שתפקיד ה
gama neuron
הוא להתאים בכל רגע נתון את המתח של הספינדל למתח של סיבי השריר.

גירוי של גאמא נוירון מעורר כיווץ של שני קצוות ה
intrafusal
(וגורם להתהדקות החלק המרכזי) כדי שלא יהיה רפיון בספינדל.

56
Q

alpha motor neuron

A
  • מעצבב מוטורית את כל סיבי השריר עצמו חוץ מה
    muscle spindle
    *
57
Q

חשיבות
alpha gamma co-contraction

A
  • אם סיבי שריר לא היו מתכווצים בקצוות שלהם על ידי נוירון מסוג גאמא ובכך גורמים למתיחה של הסיבים שלהם, כאשר הספינדל היה מתקצר בגלל הכיווץ של השריר, הסיב הסנסורי שלו שנמצא במרכזו היה נהיה רפוי ולא היה יכול להעביר יותר מסרים על שינויים באורך השריר.
  • כדי למנוע מצב זה, כאשר השריר כולו מתכווץ ומתקצר, הסיבים התוך קפסולריים מתכווצים ומותחים את החלק המרכזי של הסיב התוך קפסולרי ובכך משאירים את הסיב התחושתי מתוח ומוכן לירי פולסים.
  • היא נחוצה כדי שהספינדל יפעלו בהתאמה לכל סיבי השריר וימשיכו לשקף מידע סנסורי אמין ומדוייק.
58
Q

הקשרים של הנוירון המוטורי מסוג גאמא לספינדל

A
  • Gamma dynamic
    קשורים רק ל
    B1- dynamic bag fiber
    ולכן כאשר יפעלו במהלך השינוי באורך השריר, יגרמו לכיווץ של
    B1- dynamic bag fiber
    ולהפעלה של הסיבים הסנסוריים מסוג
    A1,
    שרגישים יותר לשלב הדינאמי.
  • Gamma static
    קשורים לכל סוגי הסיבים מלבד
    B1- dynamic bag fiber
    .יגרמו להפעלה של הסיבים הסנסורים מסוג
    A1
    ומסוג 2, שרגישים יותר לשלב הסטטי.
59
Q

דואליות המבנה, שהספינדל בנויים משני סוגים של סיבים משתקפת בדואליות של התפקוד שלהם.

A

Primary A1 וה-secondary 2
מעבירים מידע סטטי

Primary A1
מעבירים מידע דינאמי

60
Q

הקשר בין סוג המוטוריקה לכמות ה
muscle spindle

A

בשרירים ששולטים במוטוריקה עדינה יש יותר ספינדלים ובשרירים עם מוטוריקה גסה פחות.

61
Q

golgo tendon organ

היכן ממוקמים

A
  • ממוקמים בגידים

המתח על הגיד נוצר בזמן מתיחת השריר ובעיקר הזמן כיווץ השריר

קצוות העצבים שזורים בתוך סיבי הקולגן, וברגע שהגיד נמתח סיבי הקולגן לוחצים על סיבי העצב ומפעילים אותם.

בגלל שהמתח על הגיד נוצר בעיקר בזמן כיווץ השריר, יש קשר הפעילות של קצוות העצבים לבין הכח המתפתח בשריר. ככל שכח השריר גדול יותר הכיווץ בשריר גדול יותר והמתח על הגיד עולה. לכן למרות שהאיבר נמצא בגידים הוא יכול לבטא את הכח המתפתח בשריר.

62
Q

מה התפקיד של איבר גולגי

A

מעבירים מידע סנסורי על המתח שקיים בגיד בכל רגע נתון

תפקידם להגן על הגיד והשריר ממתח מוגזם.

63
Q

איך נקרא הסיב הסנסורי של איבר גולגי?

A

B1 axon.

64
Q

אופן פעולת איבר גולג’י

A
  • המשיכה על הגיד מהדקת את סיבי הקולגן, אשר בתורם מגבירים את המתיחות שמופעלת על ידי הגיד שמחבור לעצם.
  • בתהליך, הרצפטורים נמתחים, וגורמים לסיבים העולים לירות- תדירות ירי הפולסים היא ביחס ישיר למתיחות המתפתחת.
  • המידע ה
    afferent
    נשלח למוח לעיבוד. הרבה מהמידע הזה עובר שימוש תת הכרתי לביצוע “החלקה” של פעולות מוטוריות. המידע מאיבר זה מגיע להכרה.
  • בגלל שהמתח על הגיד נוצר בעיקר בזמן כיווץ השריר, יש קשר הפעילות של קצוות העצבים לבין הכח המתפתח בשריר. ככל שכח השריר גדול יותר הכיווץ בשריר גדול יותר והמתח על הגיד עולה. לכן למרות שהאיבר נמצא בגידים הוא יכול לבטא את הכח המתפתח בשריר.