מערכת העצבים האוטונומית COPY

Question 1

מבנה המערכת

Answer 1

• חלק עולה שמביא מידע סנסורי מאיברים פנימיים
• חלק יורד שמפעיל איברים פנימיים

Question 2

שמות נוספים למערת האוטונומית

Answer 2

Visceral sensory and motor system

Involumtary motor system

Question 3

רצפטורים של מערכת העצבים האוטונומית
interoceptor

Answer 3

• כמורצפטורים- מעקב אחר מאזן פחמן הדו חמצני בדם.
• מכנורצפטורים- מעקב אחר שינויים במצב המכני של האיברים.

Question 4

המידע המוטורי שמועבר אל איברים פנימיים מחולק לשתי מערכות:

Answer 4

• מערכת סימפטטית- fight or flight.
  מגבירה פעילות ומבצעת אקסיטציה
  excitation
  . מופעלת במצבים בהם יש עליה בחרדה ובמתח ומסיטה אנרגיה לכל המערכות שבהן היא נדרשת.
• מערכת פראסימפטטית- rest and digest.
  מפחיתה פעילות ומבצעת אינהבציה. מופעלת במצבים בהם יש רוגע ונחת ומסיטה אנרגיה לכל המערכות שבהן היא נדרשת.

Question 5

הבדלים בין המערכת הסומטית למערכת האוטונומית

Answer 5

• תפקוד עקב פגיעה בעצב-

חלק מאיברים המעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית יכולים לבצע פעילות כלשהי גם אם העצבוב שלהם נפגע. בשונה מהמערכת הסומטית. לדוגמה הלב.

• הבדלים מבניים בחלק המוטורי:

במערכת הסומטית יש נוירון אחד בין חוט השדרה לבין איבר המטרה ועובד עם אצטיל כולין

במערכת האוטונומית יש שני נוירונים בין חוט השדרה לבין איבר המטרה. הנוירון הראשון עם מיאלין והשני לא.

Question 6

סיווג ה
autonomic ganglion

Answer 6

• במערכת הסימפטטית,:

Sympathetic ganglia-paravertebral- נקראים גם השרשרת הסימפטטית. הם אלה שנמאצים בסמוך לעמוד השדרה

Prevertebral ganglia- נמצאים יותר קרוב לאיברי המטרה

• במערכת הפראסימפטטית נקראים גם השרשרת הפרהסימפטטית:

Terminal ganglia

Question 7

סינפסות במערכת העצבים האוטונומית

Answer 7

• סינפסה כולינרגית
• סינפסה אדרנגנית

Question 8

הנוירוטרנסימטור בסינפסה הכולינרגנית

Answer 8

הנוירוטרנסמיטור המשתחרר הוא אצטיל כולין המסונטז בקצה האקסון

Question 9

יצירת אצטיל כולין –

Answer 9

• מזורזת ע״י אנזים משני מרכיבים שאנו צורכים
  מבחוץ: אצטיל קואנזים וכולין.
• בסוף הריאקציה ביניהם, האצטיל נשאר
  צמוד לכולין, והקואנזים נקשר לאצטיל נוסף.
• אחרי שהוא השתחרר למרווח הסינפטי והפעיל את הרצפטורים, חייבי
  לפרק אותו מהר, אחרת הוא יפעיל עוד ועוד רצפטורים.

Question 10

השפעות אצטיל כולין

Answer 10

• במערכת המוטורית- כיווץ שריר
• במערכת הפרה סימפטטית- גם יכול לעורר וגם לעשות הרפייה, תלוי באיבר הרפייה של הלב, הפעלה של הקיבה

Question 11

פירוקו וסילוקו מהמרווח הסינפטי –

Answer 11

פירוקו לאחר השחרור למרווח נעשה ע״י אנזים אצטיל-כולין-אסטרז , אשר מפרק את האצטיל כולין למרכיביו.

• הכולין מוחזר לתא הפרה-סינפטי באמצעות טרנספורטר.
• האצטט עובר בדיפוזיה ומופרש דרך השתן.
• גז עצבים מעכב את הפעילות של אצטיל כולין אסטרז, ולכן האצטיל כולין
  לא יתפרק, ויפעיל עוד ועוד רצפטורים ללא הפסקה.

Question 12

סדר הפעולות בסינפסה הכולינרגית

Answer 12

• מגיעה פוטנציאל פעולב בעצב הפרה סינפטי
• נפתחות תעלות סידן תלויות מתח
• הסידן מופרש ומאפשר את איחוי הוסיקולות אל הממברנה הפרה סינפטית
• האצטיל כולין נשפך למרווח הסינפטי ומתחבר לרצפטורים בצד הפוסט סינפטי
• הרצפטור פותח תעלות נתרן (יונוטרופי)
• יהיה או ESPS או ISPS
• האצטין כולין משתחרר מהרצפטור ומתפרק על ידי אצטיל כולין אסטרז
• הכוילן חזור והאצטט מופרש

Question 13

יונוטרופי

Answer 13

לא דורש אנרגיה

Question 14

מטאבוטרופי

Answer 14

דורש אנרגיה

Question 15

רצפטורים כולינרגים

Answer 15

• רצפטור יונוטרופי ניקוטיני
• רצפטור מטאבוטרופי מוסקריני

Nicotinic receptor- מופעלים על ידי צמח הטבק שמכיל ניקוטין.

Muscarine receptor- מופעלים על ידי רעל פטריית המוסקרין.

Question 16

רצפטור יונוטרופי ניקוטיני

Answer 16

• נמצא בצומת עצב שריר ובגנגליונים של המערכת האוטונומית.
• פותחים תעלה ישירה לנתרן ובהכרח ייכנס נתרן
• בנוי מ- 5 תת-יחידות, ומופעלים ע״י ניקוטין.
  התעלה נפתחת כאשר אצטיל כולין נקשר לשני אתרי קישור. זרם הנתרן הוא הדומיננטי, וגורם לדפולריזציה
  EPSP
• יש לרצפטור שני תתי סוגים:
  
  • N1: נמצא בצומת עצב שריר
  • N2: נמצא על גבי הגנגליונים האוטונומיים

יהיה רק אקסיטטורי

מצוי על כל גופי התא בתאים הפוסטגנגליונים בכל הגנגליות האוטונומיות.

רצפטורים אלה מגיבים לאצטילכולין שמשתחרר על הסיבים הפוסטגנגליונם של שתי המערכות (סימפ’ את פ.ס’)

הרצפטורים האלה הם
receptoe-channel
לא ספציפיים, שמאפשרים מעבר גם לנתרן וגם לאשלגן כאשר האצטיל כולין נקשר אליהם.

בגלל שהחדירות של הממברנה שתא הפוסטגנגליוני לא ספציפי, התנועה היחסית של היונים הללו תהיה בהתאם למפל האלקטרוכימי.

תזכורת- בפוטנציאל המנוחה של הממברנה, הכח הכללי לנתרן גדול בהרבה מזה של האשלגן, בגלל שהפוטנציאל מנוחה של הממברנה קרוב יותר לפוטנציאל שיווי המשקל של האשלגן. גם הריכוז של הנתרן וגם הכח החשמלי שמופעל עליו יעדיף את התנועה לתוך התא. כתוצאה מכך, כשאצטיל כולין גורם לפתיחת של התעלות תלויות הרצפטורים, התנועה של הנתרן פנימה תהיה גדולה בהרבה מאשר התנועה של האשלגן החוצה. מה שיביר ל התחלה של פוטנציאל הפעולה.

Question 17

רצפטור מטאבוטרופי מוסקריני

Answer 17

• הרצפטור המוסקריני נמצא על ממברנות של תאי מטרה (שריר לב, שרירים חלקים ובלוטות)
• הם נקשרים לשחרור של אצטיל כולין שמשתחרר מהסיבים הפוסטגנגליונים הפרהסימפטטים.
• חמשת תתי הסוגים של הקצפטורים המוסקרינים קשורים כולם לחלבונים
  G,
  שמפעילים שליחים משניים המובילים לתגובה בתאי המטרה

M1-5
המופעלים על ידי מוסקרין שהוא רעל פטרייה.

• יכול להיות אקסיטטורי ולפתוח לרוב תעלות סידן, או איניבטורי ולפתוח תעלות אשלגן.

Question 18

הסינפסה האדרנרגית

Answer 18

הנוירוטרנסמיטור המשתחרר הוא נוראדרנלין/ נורואפניפרין, היודע להפעיל רצפטורים גם בתא הפוסט-סינפטי וגם בתא הפרה-סינפטי.

Question 19

סינטזה של נוירוארדנלין

Answer 19

הנוירון שמגיע לסינפסה הזו מייצר נוראנדרנלין על ידי:

• חומצה אמינית טירוזין נכנסת לתא ועוברת את מחסון הדם מוח באמצעות נשא. היא הופכת ל
  L DOPA
  באמצעות האנזים טירוזים הידרוקסילז
• אנזים נוסף הופל את
  L DOPA
  לדופמין.
• הדופמין נארז בווסיקולות שם יש אנזים נוסך ההופך אותו לנוראנדרנלין.

Question 20

סילוק הנוראנדרנלין מהמרווח הסינפטי

Answer 20

• Reuptake
  על ידי סימפורטר.
  אריזה מחדש בוסיקולות.
  פירוק על ידי אנזים
  MAO
  בתא הפרה סינפטי. הוא נמצא בממברנת המיטוכונדריות בנוירונים הנוראדרנרגים בכבד, במעי ובכליות.
• UPTAKE
  על ידי התא הפוסט סינפטי ופירוק על ידי אנזים הנמצא בציטופלזמה של התאים הפוסט סינפטיים.
• דיפוזיה.

כל תוצרי הפירוק מסולקים בשתן.

Question 21

רצפטורים אדרנרגיים

Answer 21

• אלפא 1 – ממוקם בשרירים החלקים של כלי דם ובספינקטר החלק של שלפוחית השתן, וגורם לכיווצם . גורם לעוררות
• אלפא 2 – מבצע אינהיביציה לשחרור נוראדרנלין כדי להפסיק את הגירוי, ע״י פתיחת תעלות אשלגן- וויסות המערכת האוטונומית. גורם לדיכוי
• בטא 1 – מגביר את קצב הלב ועוצמת התכווצות- ופותח תעלות נתרן וסידן גורם לעוררות
• בטא 2 – מרפה את השריר החלק בכלי הדם שבשריר השלד, ובברונכוסים-מקל על מעבר
  האוויר. גורם לדיכוי
• בטא 3

כל הרצפטורים הם מטאבוטרופים הפועלים דרך ייצור
שליחים שניוניים והשפעתם יכולה להיות מעוררת או
מעכבת לפי סוג התעלה שהם פתחו

Question 22

מה ההבדל בין הסינפסות של המערכת האוטונומית למערכת הסומטית?

Answer 22

הסינפסות הן יותר דיפוזיות, יש נוירון אוטונומי
שהוא זה שיעשה סינפסה עם איבר המטרה,
ובקצה שלו יש בליטות המכילות את הווסיקולות-
הנקראות varicosity
הבליטות שופכות את
הנוירוטרנסמיטור מעל איבר המטרה כך שיחסית
מעט נוירונים מפעילים שטח גדול במערכת
האוטונומית )לנוירון אחד יש שליטה על רקמה
יחסית גדולה של שריר חלק(.

Question 23

המערכת הסימפטטית

באיזה מצבים פועלת?

איזה נוירוטרנסימטור תפעיל בתאי המטרה?

איזה נוירוטרנסימטור תשחרר בסינפסה הראשונה?

מאילו חוליות יוצאת?

Answer 23

• פועלת במצבי לחץ כדי לסייע לגוף להתמודד מול האיום.
• תפריש נורואדרנלין ואדרנלין ותפעיל את תא המטרה.
• מבחינת הפריפריה, היא יוצאת מ-
  T1 עד L2-3 .
• מהנוירון הפרה- גנגליוני תמיד ישתחרר אצטיל כולין. מהנוירון הפוסט- גנגליוני ישתחרר נוראדרנלין

Question 24

preganglion neuron

סימפטטי

מאפיינים (מאיזה שורשים יוצא, אורך, מיאלין)

Answer 24

• Thoracolumbar division-
  יוצאים מהקרן הלטרלית של החומר האפור בחוט השדרה מגבהים
  T1-L2\3
  דרך השורש הקדמי.
• קצר ועטוף במיאלין

Question 25

post ganglion

סימפטטי

מאפיינים- מוצא, אורך ומיאלין

Answer 25

הנוירונים השניים במערכת הסימפטטית יוצאים מהשרשרת הסימפטטית, בהם מתבצעת הסינפסה בין הנוירון הראשון לנוירון השני. לרוב ארוכים ולא עטופים במיאלין

השרשרת הסימפטטית היא מצבור של גנגליונים שמסודרים בכל צד של חוט השדרה:

3 Cervical ganglia

12 Thoracic ganglia

5 Lumbar ganglia

5 Sacral ganglia

1 Coccygeal ganglia

אלו למעשה איזורי המוצא של הנוירון השני. איפה שמסתיים הנוירון הראשון. מבחינה אנטומית השרשרת הסימפטטית נמצאת בחלק הקדמי לטרלי של גופי החוליות.

Question 26

סיב עצב סימפטטי

מסלול

Answer 26

• סיב עצב סימפטטי מתחיל בקרן הלטרי של חוט השדרה הטורקלי והלומברי.
  רב סיבי הפרהגנגליון קצרים מאוד, ועושים סינפסה עם הפוסטגנגליון שגופי התא שלה נמצאים בגנגליון ששוכן ב
  sympathetic ganglion chain (=sympathetic trunk),
  הממוקם בכל צד של עמוד השדרה.
• הסיב הפוסטגנגליון הארוך מוצאו מהשרשרת הסימפתטית, וסיומו על איבר המטרה.
• חלק מהסיבים הפרהגנגליון חולפים על פני הגנגליון מבלי לעשות סינפסה. במקום זאת, הם מסתיימים אחרי השרשרת ב
  collateral ganglia,
  בערך מחצית הדרך בין מערכת העצבים המרכזית לאיבר המטרה. אשר הסיב השני ממשיך את שאר המרחק.

Question 27

collateral ganglia- prevertebra ganglia

Answer 27

• גנגליה סימפטטית, הנמצא בין השרשרת הסימפטטית והאיבר שהן מספקות.
• הם האתר שבו יש את הסינפסה לסיבים לסיבים שמספקים את האיברים הפנימיים של הבטן והאגן
• אלו גנגליות באיזור אבי העורקים הבטני
• כוללים את ה: the celiac, aorticorenal, superior mesenteric, and inferior mesenteric ganglia.

Question 28

הסינפסה בין הנוירון הראשון לשני יכולה להתרחש במספר דרכים:

Answer 28

• באותו הגובה באיזור הטורקלי, עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך יחד עם ה
  spinal nerve
  לכיוון איבר המטרה.
• עולה או יורד לגובה אחר ואז עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך יחד עם ה
  spinal nerve
  לכיוון איבר המטרה.
• לא עושה סינפסה בשרשרת אלא ממשיך ל
  prevertebral ganglia- collateral ganglia
  שם הוא עושה סינפסה עם הנוירון השני שממשיך משם לאיבר המטרה.

Question 29

בלוטת יותרת הכליה

adernal medulla

Answer 29

• מעוצבבת ע״י המערכת הסימפתטית.
• התאים במדולה של בלוטת האדרנל הם תאי עצב פוסט-גנגליונים סימפתטיים שעברו שינוי והפכו לתאי בלוטה= כלומר אין נוירון פוסט סינפטי.
• הבלוטה יודעת להפריש אדרנלין לדם יודעת להפריש גם
  נוראדרנלין.
• כשהנוירון הפרה-גנגליוני מגיע לבלוטה, הוא עושה
  סינפסה ומפריש אצטיל כולין. הבלוטה משחררת לזרם
  הדם 80% אדרנלין ו- 20% נוראדרנלין. לכן יש תגובות
  בעלות מהירות שונה, למשל שהמערכת נשארת
  באקסיטציה גם אחרי שנרגענו מהסכנה כי לאדרנלין
  שמשוחרר בכמות גבוהה לוקח יותר זמן להתפנות. זרם
  הדם מעביר את הנוירוטרנסמיטור לאיבר המטרה

Question 30

השפעת הנוראנדרנלין

Answer 30

התוצאה ההתנהגותית לרוב מעוררת, מוכנות למצב חירום.

Question 31

מערכות שמעוצבבות רק על ידי המערכת הסימפטטית

Answer 31

רק המערכת הסימפתטית מעצבבת את כלי הדם, בלוטת הזיעה ואת השערות על העור

Question 32

רצפטורים במערכת העצבים הסימפטטית

Answer 32

• כלי הדם-
  מעוצבבים בעיקר על ידי המערכת הסימפטטית. על גבי השריר החלק יש רצפטורים אדרנרגיים מטאבוטרופים, והשפעתם יכולה להיות מעוררת או מדוכאת:

אלפא 1- נמצא יותר על כלי הדם באיברים הפנימיים. גורם להיצרות כלי הדם וכך הדם מנותב לשרירי השלד.

בטא 2- גורם להרפיית השריר החלק בכלי הדם שבשריר השלד, מה שמאפשר אספקת דם טובה יותר לשריר.

• לב:

בטא 1- הנמצא בלב מגביר את הדופק ואת עוצמת התכווצות הלב.

• בלוטות זיעה: שייכות למערכת הסימפטטית, עם הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין. ישנם טיפולים שיכולים לחסום אותו ולמנוע מצבי הזעת יתר.
• *זה יוצא דופן.**

Question 33

מה מיוחד בבלוטות הזיעה בהקשר של המערכות האוטונומיות

Answer 33

הן שייכות למערכת הסימפטטית, ובשונה מהנוירוטרנסימטור של המערכת הסימפטטית, הן מופעלות על ידי אצטיל כולין

Question 34

המערכת הפרה סימפטטית

באיזה מצבים פועלת ומה הנוירוטרנסימטור של תא המטרה?

Answer 34

פועלת במצבי מנוחה לשמירה על המצב התקין בגוף פיתוח מערכת חיסונית, ביצוע פעולות עיכול
ואגירה וכו׳

. תפריש אצטיל כולין ותפעיל את תא המטרה.

Question 35

preganglion neuron

פרהסימפטטי

Answer 35

Craniosacral division-
החלק ממנו יוצאים
Pregangliomic neuron
במערכת הפרהסימפטטית.
יוצאים מה
cranial nerves- 3,7,9,10
ומהקרן הלטרלית מגבהים
S2-S4

Question 36

postganglion neuron

פראסימפטטי

Answer 36

יוצאים מה
terminal ganglia
שרובם נמצאים קרוב לאיברי המטרה שלהם. .

Question 37

הסיבים הפרה סימפטטים

Answer 37

הסיב הפרה גנגליוני ארוך ועטוף במיאלין והסיב הפוסט גנגליוני קר מאוד וקוב לאיבר המטרה

Question 38

סינפסות במערכת הפרהסימפטטית

Answer 38

מהגרעין ב-
CNS
יש פוטנציאל פעולה שעובר עד
האקסון הטרמינלי, בו יש ווסיקולות לאצטיל כולין,
ונשפך אצטיל כולין בגנגליון.
אותו אצטיל כולין פותח רצפטורים ניקוטינים פותחים
תעלות נתרן ובהכרח יהיה אקסיטטורי.
אם יהיה מספיק פוטנציאל פעולה, הוא ירוץ לאורך
העצב הפוסט, יפריש אצטיל כולין באיבר המטרה,
שיכול לעשות או דפולריזציה או היפר-פולריזציה, כי
הוא כבר מוסקריני מטאבוטרופי-זה שנמצא על איבר
המטרה שבמערכת הפרה- סימפתטית

Question 39

סוגי הנוירוטרנסמיטורים במערכת הפרה סימפטטית

Answer 39

• preganglion: אצטיל כולין Ach.
• post ganglion: אצטיל כולין Ach.

Question 40

מיאסטניה גרביס

Answer 40

• מחלה אוטואימונית שכיחה יחסית של המערכת האוטונומית,
  הפוגעת בתקשורת בין העצב לשריר. נגרמת ע״י נוגדנים
  הפוגעים ברצפטורים הניקוטינים בשרירי השלד, לכן המחלה
  תתבטא בחולשת שרירי הפנים והשלד- הם לא עוברים
  הפעלה
• אם יש פחות רצפטורים בשרירי השלד, יהיה יותר קשה
  לעורר אותם, והתוצאה תהיה חולשה של שרירים.
• טיפול היום הוא באמצעות תרופות המעכבות את האצטיל
  כולין אסטרז ומאפשרת ליותר אצטיל כולין להימצא במרווח
  הסינפטי, כך שהרצפטורים הקיימים יכולים לפעול יותר
  ולגרום לדפולריזציה בתא הפוסט סינפטי, והשריר יעבוד.
  כיום התרופה היא מאוד טובה, לכן רואים פחות ופחות
  אנשים הסובלים מהמחלה.

Question 41

תסמונת למברט-איתון – מחלת חיבור עצב שריר

Answer 41

הפרעה במעבר האות העצבי עקב שחרור בלתי מספיק של אצטיל כולין על ידי העצב.
ככל שהתכווצות השריר נמשכת, מצטברת כמות מספקת של נוירוטרנסמיטור כדי לגרום להתכווצות
שריר יעילה יותר .
אנשים החולים במחלה, בהתחלה לא יוכלו ליישר את
הברך, אך לבסוף יוכלו כי האצטיל כולין יצטבר.
כשנסתכל על האנשים שאומרים להם ליישר “חזק
חזק”, בהתחלה הם לא יוכלו, אבל לאט לאט
האצטיל כולין יצטבר והם יוכלו ליישר אותה.

Question 42

תרופות

Answer 42

• אגוניסט- חומר הנקשר לרצפטור ומפעיל אותו בדומה לחומר האנדוגני ( חומר שהגוף מייצר בעצמו). מהווה תחרות. נעשה בצורה כימית במעבדה.
• אנטגנוסיט: חומר הנקשר לרצפטור. אינו משנה את פעולתו אך מפריע לקישור של החומר האנדוגני ובכך מעכב או מחליש את השפעת הרצפטור
• לדוגמה- פנילאפרים הוא אגוניסט של רצפטור מסוג אלפא 1 (גורם לאקטיבציה של הרצפטור הזה), הוא גורם להיצרות של כלי דם באיזור של חלל האף.
• תרופות ללחץ דם- תרופות מסוג
  non selective beta receptor
  , חוסם רצפטורים מסוג בתא- כלומר מפחיתים את פעילות המערכת הסימפטטית, מוריד את פעילות הלב ומכאן את לחץ הדם. אך מכיוון שהיא לא ספציפית יש השפעה גם על מערכת השנימה וירידה בסוכר.

Question 43

בוטוליניום – בוטוקוס

Answer 43

רעל המדכא הפרשת אצטיל כולין. הוא בעל
רעילות גבוהה, לכן משתמשים בו במינונים קטנים מאוד להרפיית
שריר ספסטי במטופלים עם פגיעה נוירולוגית מרכזית כמו שיתוק
מוחין, לטיפול בהזעת יתר ולהחלקת קמטי הבעה.

Question 44

השפעת רעל האלמנה השחורה

Answer 44

רעל עכביש האלמנה השחורה מגביר שחרור אצטיל כולין.

Question 45

חומרים המעכבים את האנזים אצטיל-כולין-אסטרז

Answer 45

בעקבות עיכוב האנזים יש עליה בריכוז האצטיל כולין בסינפסות.

• רעלים ממשפחת הזרחנים
  האורגנים מעכבים את האנזים באופן בלתי הפיך
• סרין, גז עצבים– מעכב את פעילות האנזים ומעלה את כמות האצטיל כולין בסינפסה. נקשר לאנזים באופן בלתי הפיך ומנטרל אותו.
• אטרופין – מונע את השפעות הסרין. אנטגוניסט החוסם רצפטורים מוסקרינים לאצטיל כולין ובכך
  מונע מעודפי האצטיל כולין בסינפסה לבצע את פעולתם.

Question 46

חומרים המעלים את ריכוז הדופמין-נורואדרנלין במרווח הסינפטי

Answer 46

קוקאין ואמפטמינים –מעלה את ריכוז הנוראדרנלין במרווח הסינפטי ע”י חסימת תהליך
ה Reuptake שלו. מצד אחד גורם לעלייה בריכוז ובתחושה הטובה ומצד שני גורם לעליה
בלחץ בדם, הפרעות קצב לב, התנהגות פסיכוטית.
 חומרים החוסמים Reuptake מהסינפסה – חוסמי MAO משמשים לתרופות נגד דיכאון .
 חוסמי בטא – משמשים לטיפול בהפרעות קצב לב ויתר לחץ דם.

Question 47

חומרים המורידים את ריכוז הנורואדרנלין במרווח הסינפטי-

Answer 47

• Methyltyrosine - α - מעכב את פעילות האנזים שהופך טירוזין למולקולה
  L-DOPA .
• Reserpine - מעכב את פעילות האנטיפורט VMAT

Question 48

Dual innervation

Answer 48

• רב האיברים הפנימיים מעוצבבים גם על ידי המערכת הסימפטטית וגם על ידי המערכת הפרהסימפטטית.
• לשתי המערכות האלה יש אפקט נגדי על איבר מסויים.
• בדרך כלל, שתי המערכות פועלות באופן חלקי. כלומר, מידה מוסיימת של פוטנציאל פעולה מתקיים בשתי המערכות המספקות איבר מסויים.
• בתנאים מסויימים, פעילות של אחת המערכות יכולה לשלוט יותר מהאחרת.
• שליטה סימפטטית לאיבר מסויים מתקיימת כאשר קצב יריית הפולסים של הסיבים לאיבר גובר מעל ה
  tone level
  , ובמקביל ירידה של הפרהסימפטטית מתחת ל
  tone level.
• שליטה פרהסימפפטית- הפוך.

Question 49

היתרון בעצבוב הדואלי

Answer 49

• מאפשר שליטה מדוייקת על פעילות של איבר.
• אנלוגיה- כמו שיש ברכב את פדל הגז ופדל המעצור. אפשר להוריד את הרגל מהגז, והרכב יאט. אבל אפשר להוריד את הרגל מהגז וללחוץ על הבלם והרכב יאט הרבה יותר מהר.
• באותו אופן, אחרי שקצב הלב הואץ, אפשר רק לעכב את המערכת הסימפטטית וקצב הלב יואט, אך אפשר גם להפעיל את המערכת הפרהסימפטטית וקצת הלב יואט מהר יותר.

יוצאי דופן:

• עצבוב של כלי הדם הוא רק על ידי המערכת הסימפטטית. (ורידים וקפילרות לא מעוצבבים)
• בלוטות הזיעה מעוצבבות רק על ידי המערכת הסימפטטית.
• בלוטות הרוק מעובבות על ידי שתי המערכות. אך לא כמו בשאר המקומות- המערכות לא פועלות כאנטגוניסטיות זו לזו.

Question 50

Enteric nervous system- autonomic plexus

Answer 50

אלו רשתות סבוכות של נוירונים סימפטטים ופראסימפטטים

המצבור הגדול שלהם הוא באיזור בית החזה, הבטן והאגן.

הם ממוקדים בשליטה על מערכת העיכול, הלבלב וכיס המרה יש להם יכולת לעבוד בצורה אוטונומית לחלוטין ללא מעורבות מוחית, ולכן הם מכונים “המח השני”

Question 51

מצבים בהם המערכת הסימפטטית פועלת

Answer 51

• Fight or Flight- המערכת הסימפתטית עובדת במצבים של לחץ או סכנה.
• E Situations- Exercise, Emergency, Excitement, Embarrassments- אלה המצבים העיקריים בהם אנו רואים את המערכת הסימפתטית פועלת. יותר ברמה היום יומית.

Question 52

השפעות המערכת הסימפטטית

Answer 52

• הרחבת האישונים
• יובש בלוטות הרוק
• הרחבת כלי הנשימה - יותר חמצן לרקמות כך שהרקמות יתפקדו יותר טוב
• הגברה של קצב הלב - יותר חמצן לרקמות כך שהרקמות יתפקדו יותר טוב
• ייצור מוגבר של אדרנלין / נוראדרנלין - על ידי יותרת הכליה - וכך ההפעלה של איברי המטרה יעילה יותר.
• ייצור מוגבר של גלוקוז באמצעות הכבד - יותר אנרגיה לרקמות ולשרירים
• אינהיביציה של מערכת העיכול - מעיים, כליה, לבלב - כדי שמערכת העיכול לא תגזול אנרגיה מהאיברים החשובים במצבי סטרס.
• אינהיביציה של מערכת השתן
• השפעות על מערכת המין
• עור – מוריד את זרימת הדם, הוצאת זיעה, מסמיר את השיער.

Question 53

פתולוגיות של המערכת הסימפטטית:

Answer 53

• Raynaud disease-
  תגובת יתר של המערכת הסמפטטית לחשיפה לקור. גורמת לשינויים בזרימת הדם (לרוב לכף היד) מובילים להתכווצות כלי הדם, ואז אספקת הדם לאיזור האצבע נפגעת. ההנחה היא שזה קרוה בגלל כמות מוגברת של רצפטורים אדרנרגנים.
• הזעת יתר.

Question 54

השפעות המערכת הפראסימפטטית

Answer 54

• *SLUDD**
• *s**lavition (יצירת רוק), Lacrimation (יצירת דמעות), Urination (שתן), Digestion (עיכול), Defecation (צואה)

Three Decreases-

• Decrease Heart Rate- מורידה ומחזירה את קצב הלב לקצב נורמלי
• Decrease Diameter of The Airways- מחזירה את קצב הנשימות לקצב נורמלי
• Decrease of The Pupils- מחזירה את האישונים לגודל נורמלי

*העור – לא מוזכר במערכת הזאת

Question 55

תגובת המערכת הסימפטטית לעומת המערכת הפראסימפטטית

Answer 55

• התגובה של המערכת הסימפתטית נשארת לאורך יותר זמן מאשר התגובה של המערכת הפרה סימפתטית
• מכיוון שאצטיל כולין (שמזוהה יותר עם המערכת הפרה סימפתטית) מתפנה יותר מהר מהמרווח הפרה סינפטי מאשר הנוראדרנלין.
• במערכת הסימפטית יש יותר סיבים פוסט גנגליונים, והם גם יותר מפושטים, מאשר במערכת הפרה-סימפתטית, כך מגיעים יותר נוירוטרנסמיטרים לאיברי המטרה והיא משפיעה יותר מהר, ובנוסף, לוקח יותר זמן לדכא אותה .
• זה בנוי כך מכיוון שיש לנו כיצורים חיים צורך להגיב לסכנה בצורה מהירה בכל האיברים שיכולים לעזור לי, בעוד שחזרה לשגרה יכולה להיות גם איטית - ולא יהיה בכך חסרון משמעותי.