פסיכונוירואימונולוגיה (PNI)

Question 1

פתוגנים

Answer 1

מחוללי מחלות, כל מיני וירוסים ובקטריות שחודרים לגוף שלנו וגורמים לנו להיות חולים.
פתוגנים מבטאים חלבונים שונים על פני הממברנה שלהם שנקראים אנטיגנים, שעל גביהם ישנו חלבון שנקרא אפיטופ.
מערכת החיסון לומדת לזהות את האנטיגנים השונים (בעצם את
האפיטופים השונים) ומייצרת
נגדם נוגדנים

Question 2

נוגדנים

Answer 2

חלבונים ספציפיים שיכולים
להתחבר לאנטיגנים ספציפיים
באמצעות רצפטורים ולהשמידם; זו בעצם התגובה החיסונית.

Question 3

מערכת החיסון המולדת

Answer 3

מכילה לויקוציטים, תאי דם לבנים, בשם מאקרופטג’ים וNK.
המקרופאגים מסתובבים ברחבי הגוף שלנו וכשהם מזהים
פתוגנים הם בולעים אותם
ומשמידים אותם. הזיהוי הוא לא ספציפי, כלומר המקרופאגים
פועלים בצורה לא סלקטיבית ,פשוט הורגים את מה שהם
נתקלים בו ומזהים את מה שיכול להזיק

Question 4

תאי הדם הלבנים

Answer 4

פועלים גם הם בצורה לא
סלקטיבית ותוקפים כל תא שנדבק בנגיף או שהפך לסרטני.
תאים אלו נודדים ממקום למקום על פי הוראות הציטוקינים
שמפרישים המקרופאג’ים, לאחר שאלו נתקלים בפתוגן.

Question 5

מערכת החיסון הנרכשת

Answer 5

מורכבת משני סוגים של תאי דם לבנים (לימפוציטים) שלומדים
לזהות פתוגנים ספציפיים ולייצר כנגדם נוגדנים ספציפיים:
1) תאי B
2) תאי T

Question 6

תאי B

Answer 6

מיוצרים במח העצם, פה זו
תגובה מתווכת -כימית כמו מה שתיארנו קודם עם האנטיגנים והנוגדנים: תאי B מפרישים
נוגדנים בשם אימונוגלובולינים שמסתובבים ברחבי הגוף
ומחסלים את הפתוגן (דרך זיהוי האנטיגן המסוים). כשתא B פוגש פתוגן, הוא מתחיל
ב’אימון’, מייצר נוגדן מדויק אליו ומתחלק להרבה תאי B. תהליך זה נשמע שבוע-שבועיים. הם יכולים להלחם בפתוגן לבד או באמצעות גיוס תאי דם לבנים אחרים של מערכת החיסון.
תגובה רחבה ויעילה יותר משל תאי T.

Question 7

תאי T

Answer 7

מבשילים בבלוטת התימוס. פה זו תגובה מתווכת -תאית: תאי T משחררים גם הם את הנוגדנים שלהם, אבל הנוגדנים לא מתפשטים בגוף אלא נשארים מחוברים לפני השטח של התאים הלבנים עצמם. התא כולו משוטט לו בגוף וכשהוא מזהה אנטיגן הוא מתחבר אליו דרך הנוגדן שנמצא עליו. גם כאן התאים
יכולים לפעול לבד ובאופן ישיר או עם קריאה לעזרה.
תגובה מהירה יותר משל תאי B.