זיכרון ולמידה

Question 1

Anticipated
Condition
Compensatory Response

Answer 1

תופעה שתיאר חוקר בשם זיגל
(Siegle), אשר טוען כי במקרים של התניה קלאסית לעתים התגובה המותנית והתגובה הבלתי מותנית הפוכות זו מזו.
נראה כי הגוף לומד להפעיל
תגובה מותנית כאשר הוא מצפה למשהו.
לדוגמה: כאשר מזריקים אדרנלין וקצב הלב עולה. בתגובה לכך המוח מוריד את קצב הלב. לאחר שנעשה צימוד של מוזיקה
ואדרנלין, המוח מצפה לעלייה של קצב הלב כששומע את
המוזיקה ולכן פועל להורדתו. זיגל טוען שמה שעובר התניה הוא התגובה הטבעית של המוח למצבים שונים.

Question 2

למידה תפיסתית

Answer 2

למידה של זיהוי גירוי כלשהו. רק אחרי שנלמד לזהות משהו נדע איך להתנהל מולו. בפרט, זה מתייחס בעיקר לתפיסה החושית שלנו, ליכולת לזהות אובייקטים באמצעות החושים. האזורים המוחיים שמשתנים במסגרת למידה תפיסתית הם אזורים חושיים, כלומר אלה שנותנים ייצוג חושי של אובייקטים בעולם
(בעיקר הקורטקס הסומטוסנסורי האסוציאטיבי).

Question 3

למידת גירוי-תגובה

Answer 3

ללמוד לבצע התנהגות מסוימת בנוכחות גירוי מסוים, התנהגות שיכולה להיות אוטומטית או
מורכבת יותר. תחת הלמידה הזו נכנסות ההתניות:
1) התניה קלאסית
2) התניה אופרנטית

Question 4

התניה קלאסית

Answer 4

למידה שבמסגרתה גירוי ניטרלי רוכש משמעות, מצליח לעורר
תגובות שבעבר הוא לא הצליח
לעורר בעקבות צימוד לגירוי בעל משמעות, קישור בין שני גירויים.

Question 5

חוקי הב

Answer 5

התאית - א’ הוא נוירון ברמה 1)
פרה- סינפטי וב’ הוא נוירון פוסט- שא’ סינפטי. אם ב’ יורה בזמןיורה, החיבור ביניהם יתחזק. “cells that fire ב🡨 בכיוון של א together, wire together”.
ברמה המערכתית - אם יש 2)
שתי מערכות במוח שמסונכרנות ביניהן בזמן פעולתן אז הקשרמתחזק. כאשר א׳ תעבוד היא תפעיל את ב׳ ולהיפך, כך
שייווצר קשר סיבתי דו כיווני ביניהן

Question 6

התניה אופרנטית

Answer 6

תהליך למידה בו מגיבים לגירוי בצורה מסוימת, מקבלים על התגובה הזו חיזוק או עונש וההסתברות לחזרה על
ההתנהגות משתנה בהתאם. זהו קישור בין גירוי לתגובה (להבדיל מקישור בין שני גירויים שזה מה שהולך בהתניה קלאסית).

Question 7

reward-מערכת ה

Answer 7

מערכת החיזוק שמופעלת כשאנחנו נתקלים בגירויים
נעימים ודרכה מתחזק הקישור המוחי בין מערכות תפיסתיות למערכות מוטוריות.

Question 8

למידה מוטורית

Answer 8

ללמוד לבצע פעולות מוטוריות שונות, פרוצדורות של התנהגות.
אם למידה תפיסתית מטפלת במערכת התפיסתית במוח ולמידת S-R בקשר בין המערכת התפיסתית למערכת המוטורית, אז כאן זה מטפל רק במערכת המוטורית (זה עדיין תלוי בתפיסה החושית, כי הרבה מהפעולות המוטוריות שלנו אנחנו עושים
ביחס לאובייקטים שעלינו לתפוס איכשהו).

Question 9

למידת יחסים

Answer 9

למידה מורכבת יותר שמתייחסת לקשרים השונים בין כמה גירויים.
הלמידה הזו כוללת כמה סוגים נפרדים של למידה:
1) למידה אפיזודית
2) למידה סמנטית
3) למידה מרחבית

Question 10

Long-Term
הגברה -Potentiation ארוכת טווח

Answer 10

עלייה בעוררות של נוירון פוסט- סינפטי ע”י נוירון פרה- סינפטי שמתרחשת בעקבות ירי
בתדירות גבוהה של הפרה - סינפטי (ירי ברפטטיביות גבוהה).
העניין פה בעצם הוא
שכשהנוירון הפרה -סינפטי יורה בתדירות גבוהה, זה מחזק את הסינפסה שלו עם הפוסט-
סינפטי כך שעכשיו קל לו יותר
להביא את הפוסט- סינפטי לסף
העירור שלו, על ידי ירי בתדירות נמוכה יותר.
יכול להתרחש רק כשמתקיימים שני תנאים:
1) הפעלה של הסינפסה
2) הנוירון הפוסט- סינפטי צריך להיות עוד לפני הפעלת
הסינפסה כבר במצב של דה - פולריזציה חזקה

Question 11

In-Vitro

Answer 11

מוציאים רקמות מתוך ההיפוקמפוס, מגדלים אותן
בצלחת (הן שורדות כמה ימים ועדיין מתפקדות), מחברים
אלקטרודות, מעבירים זרמים
ורואים מה קורה. אי אפשר כמובן ללמוד מזה שום דבר על
ההתנהגות הנלמדת עצמה, זה נטו שינויים מולקולריים.

Question 12

In-Vivo

Answer 12

לוקחים חיות ערות ומתנהגות ,
מחדירים אלקטרודות לתוך המוח ,מלמדים את החיות כל מיני דברים, רואים איך הן מתנהגות ורואים גם את השינויים המוחיים שמוקלטים. אפשר אם ממש
רוצים גם להוציא אחרי זה את המוח ולראות מה קורה ברמה התאית. היתרון פה ברור, אפשר לבחון גם את ההתנהגות ולאפיין את הקשר בינה לבין השינויים המוחיים.

Question 13

רצפטור NMDA

Answer 13

רצפטור של גלוטמט

Question 14

שליחים שניוניים

Answer 14

מעבר לפוטנציאל הפעולה שהם עוזרים לייצר, יוני הסידן ,בהיכנסם לתוך התא, יכולים להתחבר למולקולת אחרות
שנמצאות בו ולהתניע דרך זה כל מיני תהליכים ביולוגיים שישנו את הנוירון ברמה המבנית והתפקודית.

Question 15

פוטנציאל פעולה דנדריטי

Answer 15

פוטנציאל פעולה שמגיע
לדנדריטים, לא פוטנציאל הפעולה הרגיל שמתחיל בגוף התא ומסתיים בכפתורים
הסופיים. יש במוח נוירונים שנקראים נוירונים פירמידליים, לנוירונים האלה יש את היכולת לייצר פ”פ שמתפשט לא רק
לכיוון הטרמינלים דרך האקסון ,אלא גם “למעלה” לכיוון
הדנדריטים. כך, כשנוירון פירמידלי מייצר פ”פ, למשך כמה שברירי שניות גם הסומה
והדנדריטים הופכים להיות מאוד חיוביים, לא רק האקסון.

Question 16

CaM-KII

Answer 16

אנזים שמופעל ע”י סידן. האנזים
הזה נמצא בתוך הדנדריט וכל עוד הוא לא נתקל ביוני סידן הוא במצב רדום. כשהסידן נכנס
פנימה הוא מתחבר אליו, מתחיל להפעיל אותו ואז האנזים עוזר ליצור את התנועה של רצפטורי AMPA כלפי קצה הדנדריט ודואג שהם יגיעו לאזור הפעיל של הסינפסה.

Question 17

עוקצים דנדריטיים

Answer 17

בליטות שיושבות על הדנדריט ומגדילות את שטח הפנים שלו.
התהליך שקורה פה הוא שינוי
מבני של העוקצים הדנדריטיים
וגם היווצרות של עוקצים חדשים ,שמגדילים שניהם את שטח הפנים של הדנדריט אף יותר.
הקטע הוא שככל ששטח הפנים של הדנדריט גדול יותר, כך יש לו מקום ליותר רצפטורים, מה שמחזק את הסינפסות הקיימות וגם מאפשר היווצרות של סינפסות חדשות.

Question 18

שליח אחורני

Answer 18

יש לו כיוון הולכה הפוך מזה של הנוירוטרנסמיטרים הרגילים. זה עובד ככה: סידן נכנס לפוסט - סינפטי 🡨 מפעיל אנזים בשם
🡨 NOS הפוסט -סינפטי מייצר 🡨 NO ה-NO מופרש מהדנדריטים ונכנס לפרה-סינפטי
(ישירות דרך הממברנה, זה גז והמולקולות ממש קטנות) 🡨 ה - NO עוזר להניע תהליכים שבסופם הפרה -סינפטי יודע גם לייצר וגם לשחרר יותר גלוטמט.

Question 19

L-LTP

Answer 19

תפקידו לאפשר לשינויים שה–ELTP עשה להישאר יציבים ולהחזיק מעמד לאורך זמן. זה תלוי בתהליכי סינתזה של
חלבונים, יצירת חלבונים שצריכה להתרחש עד שעה לאחר ה–E
LTP. אם החלבונים נוצרים בחלון הזמן הזה, אפשר להיות די בטוחים שהתבססה למידה

Question 20

Long Term
דיכוי -Depression ארוך טווח

Answer 20

מדובר בתמונת המראה של LTP
– ירידה בעוררות של הנוירון הפוסט -סינפטי בעקבות ירי בתדר נמוך של הפרה- סינפטי. כלומר, גירוי של אקסון בתדר נמוך
מחליש את הסינפסה בין שני הנוירונים, היכולת של הפרה-
סינפטי לעורר את הפוסט- סינפטי נחלשת.
גם בתהליך של LTD יש
מעורבות של רצפטורי NMDA,
כלומר צריך מעורבות של יוני סידן.

Question 21

אמנזיה אנטרוגריידית

Answer 21

שיכחון למאוחר – היכולת לייצר את כל שלושת הזיכרונות האלו נפגעת מרגע הפגיעה המוחית,
אי אפשר לייצר זיכרונות חדשים
לאחר הפגיעה. הפגיעה המוחית היא נקודת האפס, אפשר לזכור בגדול מה היה לפניה אבל אי
אפשר לייצר זיכרון של שום דבר שקרה אחריה.

Question 22

אמנזיה רטרוגריידית

Answer 22

שיכחון למוקדם – התופעה
ההפוכה, אין בעיה לייצר זיכרונות חדשים אבל לא זוכרים מה קרה לפני הפגיעה.

Question 23

HM

Answer 23

מטופל שהוציאו לו חלקים מהאונות הטמפורליות
המדיאליות (כדי לעצור את התקפי האפילפסיה מהם סבל), ובדיעבד הבינו שהוציאו חלקים מההיפוקמפוס וכך נוצרה לה אמנזיה אנטרוגריידית. באופן כללי, נזק כלשהו לאזורים האלה יוצר שיכחון למאוחר.

Question 24

קונסולידציה

Answer 24

לקחת זיכרונות לטווח קצר ולהפוך אותם לזיכרונות לטווח
ארוך. אנחנו קולטים מידע סנסורי כלשהו ← המידע הזה נכנס לזיכרון לטווח קצר, בשביל שהוא
יישאר שם צריך לשנן אותו ולחזור עליו ← באיזושהי נקודה, לאחר ששיננו אותו מספיק, המידע
יעבור לזיכרון לטווח ארוך, כלומר תהיה קונסולידציה.

Question 25

רה-קונסלידציה

Answer 25

בעת שליפת זיכרון, הוא יוצא
מהמאגר לטווח ארוך, וכשהוא
חוזר אליו הוא עובר קונסלידציה מחדש. בכך הזיכרון יכול להשתנות בקונסולידציה
החדשה. לאחר השליפה נוצר חלון הזדמנויות בו ניתן לשנות
את הזיכרון ולחרוט אותו בצורה אחרת.

Question 26

זיכרונות דקלרטיביים

Answer 26

זיכרונות שניתן להצהיר עליהם בצורה מפורשת, הדרך היחידה
לדעת אם הם קיימים אצל האדם היא לשאול אותו והוא צריך לספר. שלושה סוגים:
1) זיכרון סמנטי
2) זיכרון אפיזודי
3) זיכרון מרחבי

Question 27

זיכרון סמנטי

Answer 27

זיכרון יבש, זיכרונות של עובדות שלא כוללים מידע לגבי ההקשר בו נלמדו העובדות. למשל, לא נזכור כנראה מתי למדנו ש-8 בריבוע זה 64, את היום והסיטואציה בה למדנו את זה.
אלה זיכרונות פחות ייחודיים ,נרכשים בהדרגה ולאורך זמן.

Question 28

זיכרון אפיזודי

Answer 28

זיכרונות אוטוביוגרפיים, זיכרונות בעלי הקשר שכוללים מידע לגבי הזמן והתנאים שבהם קרה מאורע ואת סדר האירועים כפי
שהתרחשו. זוכרים מתי זה קרה ,עם מי היינו וכו’. כך שהזיכרונות
האלה ייחודיים לזמן ומקום מסוים
(וכמובן גם לבן אדם, לכל אחד מטען משלו) ונלמדים בבת אחת.

Question 29

זיכרון מרחבי

Answer 29

היכולת לנווט בעולם ולהגיע ממקום למקום.

Question 30

דמנציה סמנטית

Answer 30

יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעות מוחיות. מה שקורה בדמנציה סמנטית זה שהיכולת לייצר
זיכרונות אפיזודיים לא נפגעת, אבל יש אובדן של זיכרונות
סמנטיים וגם של היכולת לייצר אותם.

Question 31

זיכרונות לא דקלרטיביים

Answer 31

אלה זיכרונות שבאים לידי ביטוי בשינוי התנהגותי כלשהו, וכדי לדעת אם האדם זוכר את השינוי נבקש ממנו לבצע פעולה ודרך הביצוע נדע אם הזיכרון קיים.
מעין זיכרון אוטומטי ולא מודע.
אלה הם בדיוק הזיכרונות
שמתגבשים במסגרת שלושת
סוגי הלמידה שלא נפגעים אצל בעלי אמנזיה אנטרוגריידית.
החולה זוכר את המטלות בצורה לא מפורשת, דרך הביצוע שלהן.
אבל הוא לא זוכר את עצם
העובדה שהוא ביצע משהו, שזה כאמור דקלרטיבי:
1) למידה תפיסתית
2) למידת S-R
3) למידה מוטורית

Question 32

Mammillary Bodies - הגופים הדדיים

Answer 32

ההיפותלמוס האחורי בעל קשר ישיר להיפוקמפוס. זה האזור שנפגע בצורה הכי קשה בתסמונת קורסקוף וזה מה
שגורם לאמנזיה במקרה הזה ,רואים בתסמונת הזו התנוונות
.bodies mammillary-של ה

Question 33

התניית עפעוף

Answer 33

אם יש משב אוויר על העפעף של הארנבת, היא תמצמץ (תגובה בלתי מותנית). כאשר חוקרים ברמה הפיזיולוגית את המעגל העצבי שקשור למעגל זה, נגלה
שמשב האוויר מפעיל את הגרעין בגזע המוח Triganial Nucleous
, והוא מעביר את המידע לגרעין המוטורי הקרניאלי שמחובר לעפעף וגורם לעפעוף.
בניסוי, ניצור צימוד בין הצליל
למשב האוויר, וככל שנחזור על הצימוד תתקבל התניה קלאסית
– הצליל לבדו יגרום לעפעוף.