סמים Flashcards
Reward System
מכלול המבנים והמסלולים
העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא “מחזקת” התנהגויות שמביאות לגמול
חיובי, ומגדילה את הסיכוי שיחזרו על עצמן בעתיד. מערכת החיזוק היא חלק מן המערכת הלימבית, החלק העתיק יותר של המוח האנושי. סוג של התניה אופרנטית. מסבירה התמכרות.
Ventral tegmental area - הטגמנטום
הגחוני
לטגמנטום הגחוני יש תפקיד
מרכזי בחיזוק. הוא מכיל ריכוז של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.
נוירונים שיושבים בו מפרישים דופמין.
גרעין האקומבנס
חלק מהסטריאטום הוונטרלי.
גרעין האקומבנס מאוד חשוב כי זה החלק של מערכת החיזוק שאחראי על תחושת ההיי
שהגירוי המחזק נותן לנו, זה פשוט מה שמייצר אצלנו את
ההרגשה הטובה שגורמת לנו לרצות עוד ועוד מהדבר הזה.
הסטריאטום הדורסלי
הסטריאטום הדורסלי הוא חלק
ממערכת גרעיני הבסיס ששולטת על פעילויות מוטוריות הרגליות, ובאמת כשלוקחים את הסם זה הופך להיות הרגל שיוצא מכלל שליטה והופך לקומפולסיה. על
זה בדיוק אחראי פה הסטריאטום הדורסלי, הוא מה שמבסס את
ההתנהגות הכפייתית שגורמת לי לרצות להשיג את התחושה שהסטריאטום הוונטרלי נותן לי.
הקורטקס הפרה- פרונטלי
משחק תפקיד מורכב: מחד, אחראי בין השאר על מוטיבציה ותכנון, מה שמאפשר לי לתכנן את הדרך שבה אני אשיג את
החיזוק. מאידך, יש לו גם חלקים שקשורים לאינהיביציה, זה מה שעוזר לי לשלוט בדחפים שלי.
למשל, להסתכל על המזרק המלא בהרואין, לרצות נורא להשתמש בו אבל להצליח
להתאפק. אצל מכורים לסמים האזורים של האינהיביציה פועלים פחות, בעוד אזורי המוטיבציה פעילים הרבה יותר.
Hypocretin
פפטיד שמווסת עוררות ,התעוררות ותיאבון.
כשמשתמשים ב סם או נחשפים לגירויים שקשורים אליו זה מפעיל נוירונים שמשחררים אותו,
וכשהוא מופרש לתוך ה- VTA הוא מעורר מחדש את חיפוש הסם.
Melaninconcentrating hormone
גם לו יש פה תפקיד בחיזוק ההתנהגות – יש לו רצפטורים בגרעין האקומבנס, וכשמגרים במקביל אותם ואת קולטני
הדופמין שנמצאים על אותם
נוירונים זה מגביר את קצב הירי של הנוירונים. בנוסף, חסימה של הרצפטורים של MCH מפחיתה את האפקטיביות של רמזים שקשורים לקוקאין / אלכוהול בעידוד הכפייתיות.
חיזוק שלילי
ביצוע של תגובה מסוימת מפסיק או מונע גירוי לא נעים (להבדיל מעונש = ביצוע של תגובה
מסוימת מוביל להופעה של גירוי לא נעים)
סינדרום גמילה
גוף מגיב להפסקת השימוש ומייצר המון תחושות מאוד לא נעימות שהן לרוב הופכיות לתחושות שהסם מייצר.
מנגנוני פיצוי וסבילות
הגוף שלנו מנסה לשמור כל הזמן על הומאוסטזיס, על איזון פנימי.
כשמכניסים סמים למוח זה מפר את ההומאוסטזיס, ויש לנו
מנגנונים מובנים שהתפקיד
שלהם לעזור להילחם בהשפעת הסם ולהחזיר את האיזון. אלה הם מנגנוני פיצוי – אם למשל כתוצאה מלקיחת הסם טמפ’ הגוף שלי יורדת (מה שקורה כשלוקחים הרואין), מנגנוני
הפיצוי יווסתו את זה ויעלו את
הטמפ’. כך לאורך זמן מתפתחת סבילות, הגוף הופך ליותר ויותר
יעיל בוויסות ההשפעה של הסם וכך גם יותר עמיד להשפעות שלו.
אופיאטים
נגזרים מפרג האופיום, ממנו ניתן להפיק סמים כמו מורפיום ,קודאין, מתדון והרואין.
הסמים האלה נחשבים לסמים
מאוד ממכרים, בעיקר בגלל שהם נכנסים למוח מהר מאוד
וההשפעות הנעימות שלהם
מאוד חזקות. יש הבדלים בין סוגי האופיאטים ברמת החדירות שלהם למוח (דרך מחסום הדם - מוח – BBB), וכנגזרת מכך ברמת ההתמכרות. החדירות של מורפיום למשל היא נמוכה יותר משל הרואין ולכן הוא גם ממכר פחות (חודר תוך חצי שעה לעומת שתי דקות.)
Analgesia
חומרים שמשככים כאב.
Anesthesia
גורמים לאדם להגיע למצב של חוסר הכרה, כמו חומרי הרדמה.
מערכת הולכת הכאב כן פועלת ואינפורמציית הכאב מגי עה
למוח, אך לא למודעות ולכן אין לאדם את חווית הכאב. על כן,
לפרט יהיו תגובות לחץ כתוצאה מפעילות מערכות הכאב.
בופרנורפין
סם חדש שאולי יתגלה כמוצלח יותר ממתדון בטיפול. הוא אגוניסט חלקי ברצפטורים האופיאטיים, מה שאומר
שברמות גבוהות של ה סם האופיאטי הוא חוסם את
האפקטים שלו (ונותן גם אפקט אופיאטי קטן משל עצמו), כך
שאצל נגמלים הוא גורם לפחות השתוקקות וכנגזרת לפחות חזרה לסם. שילוב של בופרנורפין עם נלוקסון מבטיח שלא ניתן יהיה להתמכר אליו, וכך ניתן להשתמש בו בחופשיות יחסית לעומת המתדון.
סטימולנטים
חומרים שמאקטבים את המערכת העצבית.
הוא מצב של Excitotoxicity
אקטיבציית יתר שיכולה לגרום למוות של תאי עצב על ידי הרעלה.
קוקאין ואמפטמין
אמפטמין הוא בעצם נגזרת
סינתטית של הקוקאין וההשפעה שלו חזקה יותר. גם הסמים
האלה מאוד ממכרים, כי הם אגוניסטים של דופמין ולכן
עובדים באופן ישיר על מערכת החיזוק – גם קוקאין וגם אמפטמין (ידוע בשם ספיד), בדרכים מעט שונות, מונעים את ה-reuptake של הדופמין
מהמרווח הסינפטי. הסבילות
לסמים אלו היא בינונית -גבוהה - אמפטמין יותר מקוקאין, ולכן סינדרום הגמילה של אמפטמין קשה יותר.
ניקוטין
סטימולנט, ממריץ נוסף אותו בני אדם צורכים בעיקר בסיגריות.
הוא גורם לעוררות גבוהה, והוא שונה מהסמים שהוזכרו קודם
כיוון שאין לו יותר מידי תופעות מענגות. טעות נפוצה היא שהחומר הממכר בסיגריות הוא הניקוטין.
קפאין
אחד מהסמים הפחות מזיקים, גם בשימוש נרחב. קפאין הוא
אנטגוניסט ל - GABA ולאדנוזין
(נוירוטרנסמיטר שנקשר לאוטורצפטורים, ובכך מווסת את הפרשת הכטכולאמינים במוח.) שניהם אינהיבטורים, ולכן
אנטגוניסט שלהם יוריד את
האפקטים האינהיבטורים, ומשום כך קפאין הוא מעורר עצבי.
Depressants
סמים שמורידים את הפעילות העצבית אך לא מסכנים את
החיות של תאי העצב (כן את החיות של הבן אדם מחשש לחוסר הגעת חמצן למוח).
ואליום
נוגד חרדה. אחת מתכונותיו
החשובות כתרופה פסיכיאטרית היא שאינו הורג, כלומר ה-
doze lethal שלו ממש גבוה, הטווח התרפיוטי שלו רחב(הטווח מהרגע שהוא עובד עד לרגע שהוא הורג רחב) ולכן נותנים
אותו יחסית בקלות במרשם כי הוא נחשב לחומר די בטוח
מבחינת ההשפעות של שימוש יתר.
המנגנון המוחי של ואליום:
אגוניסט של רצפטור GABAA ובכך הוא חומר אינהיבטורי שמקטין את הפעילות העצבית.
Allopregnanolone
נגזרת של פרוגסטרון.
הואלים מעלה את האפקטים של הרצפטור GABAA כשנקשר אליו החומר הזה. כתרופה נמכר לטיפול בדיכאון אחר לידה.
במינונים שונים לחומר ה - Allopregnanolone אפקטים
שונים – צורה של פרבולה מחייכת.
Numbutal
החומר שרופא השיניים מזריק
לנו, עוצר את הולכת הכאב. אין לו אלמנטים פסיכואקטיביים.
אלכוהול
בעייתי בעיקר בשל המחיר החברתי והבריאותי שהוא גובה.
ישנם הבדלים אינדיבידואליים ביכולת הפירוק של האלכוהול
(תלוי ברמת האנזים שמפרק את האלכוהול – ככל שיש מעט, כך משתכרים יותר), ולמעשה לא מתפתחת לו סבילות.
Disulfiram
סם שמסייע בטיפול באלכוהוליזם כרוני, שגורם לרגישות חמורה לאלכוהול על ידי עיכוב פעילותו של האצטל-דהייד -דהיידרוגנאז.
בכך, רוב התחושות שחשים בזמן האנגאובר, מורגשות מיד לאחר צריכת האלכוהול.
קנאביס
החומר הפעיל בקנאביס הוא
מולקולה בשם THC שנקשרת לקולטנים מסוג:
1) CB1 – נמצאים במוח, נותן את האפקטים הפסיכולוגיים ומשני התודעה, וגם שיכוך כאבים.
2) CB2 – נמצאים במערכת החיסון, מסביר את התכונות האנטי -דלקתיות של הקנאביס.
Cannabinol
Hyperemesis Syndrome
עלול להיגרם מעישון כרוני, וחלק מתופעותיו הן בחילות, הקאות וכאבי בטן קשים.
הלוצינוגנים
מדובר בכל החומרים שמשנים את מצבי ההכרה, התודעה והתפיסה. מנת יתר לא גורמת למוות באופן ישיר, אלא באופן עקיף דרך שינויים התנהגותיים.
LSD
אגוניסט לסרוטונין ומחקה את
פעילותו בכך שנקשר לרצפטורים סרוטונרגיים. יש שני סוגים של
רצפטורים לסרוטונין ,5HT2, כל אחד אחרי על פונקציות אחרות ,ולכן לעתים ההשפעה שלו אינהיבטורית ולעתים אקסטטורית. זו הסיבה של-LSD יש השפעות סנסוריות מורכבות, ושהטריפים שהוא גורם יכולים
להיות חיוביים או שליליים, ללא חוקיות.
PCP
סם סינתטי שפותח במקור כחומר הרדמה. יחסית קל לייצר
אותו במעבדה ואף באופן עצמאי בתנאים ביתיים. הסם גורם
לעיוותים בתפיסה ולדיסוציאציה בתפיסה, אנשים מרגישים כאילו הם מנותקים מהגוף שלהם
ונמצאים מחוצה לו, ביחד עם תחושות מסוימות של עונג. לסם יש גם השפעות של שיכוך כאב,
ובמינונים גבוהים יכול לגרום לקומה.
קטאמין
שימש בעבר כחומר הרדמה ,
והיום משתמשים בו ככזה רק בקרב בע״ח. בבני אדם הוא
משמש כסם, כי ראו שיש לו גם השפעות הלוציגניות ו לא רק מרדימות. יש לו אפקטים ממריצים וגם אופוריים, כמו גם אפקט של כיווץ שרירים. מעלה קצב לב, ולכן מייצב לחץ דם אצל מי שאיבד דם רב.
אפקט פלסבו
מתן של תרופת ״דמה״ שגורמת לאפקטים דומים או זהים למה שהתרופה המקורית גורמת, מתוך ציפייה לאפקט של
התרופה. אפקט פלאסבו מפעיל במוח אזורים שתרופות משככות כאב מפעילות, וכך למעשה מתרחש שיכוך הכאב.
כמיהה והידרדרות חוזרת
במחקרים שעשו בחולדות
ועכברים הראו ככל שעובר הזמן ממועד הגמילה כך ההשתוקקות הולכת וגוברת - Incubation of craving. ראו גם שככל שעובר יותר זמן כך המוכנות של החולדות לשלם מחיר עבור קבלה של הסם הולכת וגדלה.
Ventromedial prefrontal cortex
האזור הזה מופ על כשאנשים וגם בע”ח עוברים למידת הכחדה.
הפעלה של האזור הזה עוזרת
לדכא את הדחף לחזור להשתמש בסם.
Dorsal anterior cingulate cortex
כשהוא מופעל הוא דווקא מגביר את ההשתוקקות ומעלה את
הסיכוי שהחולדה תרצה לחזור להשתמש בסם, זו פשוט
ההשפעה ה הופכית לזו של ה - vmPFC. כך שכדי למנוע את
ההחזרה בחולדות לא מספיק רק לגרות את ה -vmPFC, אלא צריך גם לעכב את הפעילות ב -dACC.
