סמים Flashcards
Reward System
מכלול המבנים והמסלולים
העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא “מחזקת” התנהגויות שמביאות לגמול
חיובי, ומגדילה את הסיכוי שיחזרו על עצמן בעתיד. מערכת החיזוק היא חלק מן המערכת הלימבית, החלק העתיק יותר של המוח האנושי. סוג של התניה אופרנטית. מסבירה התמכרות.
Ventral tegmental area - הטגמנטום
הגחוני
לטגמנטום הגחוני יש תפקיד
מרכזי בחיזוק. הוא מכיל ריכוז של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.
נוירונים שיושבים בו מפרישים דופמין.
גרעין האקומבנס
חלק מהסטריאטום הוונטרלי.
גרעין האקומבנס מאוד חשוב כי זה החלק של מערכת החיזוק שאחראי על תחושת ההיי
שהגירוי המחזק נותן לנו, זה פשוט מה שמייצר אצלנו את
ההרגשה הטובה שגורמת לנו לרצות עוד ועוד מהדבר הזה.
הסטריאטום הדורסלי
הסטריאטום הדורסלי הוא חלק
ממערכת גרעיני הבסיס ששולטת על פעילויות מוטוריות הרגליות, ובאמת כשלוקחים את הסם זה הופך להיות הרגל שיוצא מכלל שליטה והופך לקומפולסיה. על
זה בדיוק אחראי פה הסטריאטום הדורסלי, הוא מה שמבסס את
ההתנהגות הכפייתית שגורמת לי לרצות להשיג את התחושה שהסטריאטום הוונטרלי נותן לי.
הקורטקס הפרה- פרונטלי
משחק תפקיד מורכב: מחד, אחראי בין השאר על מוטיבציה ותכנון, מה שמאפשר לי לתכנן את הדרך שבה אני אשיג את
החיזוק. מאידך, יש לו גם חלקים שקשורים לאינהיביציה, זה מה שעוזר לי לשלוט בדחפים שלי.
למשל, להסתכל על המזרק המלא בהרואין, לרצות נורא להשתמש בו אבל להצליח
להתאפק. אצל מכורים לסמים האזורים של האינהיביציה פועלים פחות, בעוד אזורי המוטיבציה פעילים הרבה יותר.
Hypocretin
פפטיד שמווסת עוררות ,התעוררות ותיאבון.
כשמשתמשים ב סם או נחשפים לגירויים שקשורים אליו זה מפעיל נוירונים שמשחררים אותו,
וכשהוא מופרש לתוך ה- VTA הוא מעורר מחדש את חיפוש הסם.
Melaninconcentrating hormone
גם לו יש פה תפקיד בחיזוק ההתנהגות – יש לו רצפטורים בגרעין האקומבנס, וכשמגרים במקביל אותם ואת קולטני
הדופמין שנמצאים על אותם
נוירונים זה מגביר את קצב הירי של הנוירונים. בנוסף, חסימה של הרצפטורים של MCH מפחיתה את האפקטיביות של רמזים שקשורים לקוקאין / אלכוהול בעידוד הכפייתיות.
חיזוק שלילי
ביצוע של תגובה מסוימת מפסיק או מונע גירוי לא נעים (להבדיל מעונש = ביצוע של תגובה
מסוימת מוביל להופעה של גירוי לא נעים)
סינדרום גמילה
גוף מגיב להפסקת השימוש ומייצר המון תחושות מאוד לא נעימות שהן לרוב הופכיות לתחושות שהסם מייצר.
מנגנוני פיצוי וסבילות
הגוף שלנו מנסה לשמור כל הזמן על הומאוסטזיס, על איזון פנימי.
כשמכניסים סמים למוח זה מפר את ההומאוסטזיס, ויש לנו
מנגנונים מובנים שהתפקיד
שלהם לעזור להילחם בהשפעת הסם ולהחזיר את האיזון. אלה הם מנגנוני פיצוי – אם למשל כתוצאה מלקיחת הסם טמפ’ הגוף שלי יורדת (מה שקורה כשלוקחים הרואין), מנגנוני
הפיצוי יווסתו את זה ויעלו את
הטמפ’. כך לאורך זמן מתפתחת סבילות, הגוף הופך ליותר ויותר
יעיל בוויסות ההשפעה של הסם וכך גם יותר עמיד להשפעות שלו.
אופיאטים
נגזרים מפרג האופיום, ממנו ניתן להפיק סמים כמו מורפיום ,קודאין, מתדון והרואין.
הסמים האלה נחשבים לסמים
מאוד ממכרים, בעיקר בגלל שהם נכנסים למוח מהר מאוד
וההשפעות הנעימות שלהם
מאוד חזקות. יש הבדלים בין סוגי האופיאטים ברמת החדירות שלהם למוח (דרך מחסום הדם - מוח – BBB), וכנגזרת מכך ברמת ההתמכרות. החדירות של מורפיום למשל היא נמוכה יותר משל הרואין ולכן הוא גם ממכר פחות (חודר תוך חצי שעה לעומת שתי דקות.)
Analgesia
חומרים שמשככים כאב.
Anesthesia
גורמים לאדם להגיע למצב של חוסר הכרה, כמו חומרי הרדמה.
מערכת הולכת הכאב כן פועלת ואינפורמציית הכאב מגי עה
למוח, אך לא למודעות ולכן אין לאדם את חווית הכאב. על כן,
לפרט יהיו תגובות לחץ כתוצאה מפעילות מערכות הכאב.
בופרנורפין
סם חדש שאולי יתגלה כמוצלח יותר ממתדון בטיפול. הוא אגוניסט חלקי ברצפטורים האופיאטיים, מה שאומר
שברמות גבוהות של ה סם האופיאטי הוא חוסם את
האפקטים שלו (ונותן גם אפקט אופיאטי קטן משל עצמו), כך
שאצל נגמלים הוא גורם לפחות השתוקקות וכנגזרת לפחות חזרה לסם. שילוב של בופרנורפין עם נלוקסון מבטיח שלא ניתן יהיה להתמכר אליו, וכך ניתן להשתמש בו בחופשיות יחסית לעומת המתדון.
סטימולנטים
חומרים שמאקטבים את המערכת העצבית.
הוא מצב של Excitotoxicity
אקטיבציית יתר שיכולה לגרום למוות של תאי עצב על ידי הרעלה.