דיכאון Flashcards
Major Depressive Disorder
מחזוריות של התקפי דיכאון עם הפסקות של נרמול ביניהם. הוא מאופיין בירידה במצבי רוח
(פסימיזם), היעדר עניין במתרחש, נפילת אנרגיה כללית
(וגם ברמה התאית), היעדר תיאבון, בעיות בריכוז, אגיטציה
(חוסר שקט מוטורי).
השערת המונואמינים
השערה לפיה דיכאון נגרם כתוצאה מתת -פעילות של
נוירונים מונואמינרגיים, בעיקר סרוטונין ונוראפינפרין.
The subgenual anterior cingulate cortex
אזור ספציפי בקורטקס
הפרונטלי, שנמצא בקורטקס הלימבי איפשהו ליד כפיס המוח.
מחקרים מראים קשר בין דיכאון לפעילות יתר של ה-subgenual ACC לצד תת -פעילות באזורים אחרים של הקורטקס הפרונטלי, למשל חלקים דורסולטרלים ו-
ונטרומדיאלים של הקורטקס
הפרה -פרונטלי, וכן הקורטקס האורביטו -פרונטלי.
Cushing סינדרום
סינדרום הורמונלי שכולל גם דיכאון וגם כל מיני תסמינים
פיזיולוגיים מאוד לא נעימים, כמו פשוט התנפחות של כל הגוף.
הסינדרום הזה נובע מחשיפה לרמות גבוהות מאוד של
קורטיזול, יכול להיות בגלל בעיה בבלוטת האדרנל, תרופות
סטרואידיות וכל מיני סיבות אחרות. למעשה ,%60 מהסובלים מסינדרום כזה
מפתחים דיכאון שיעבור כאשר רמות הקורטיזול יתנרמלו. זה מראה את הנזקים הנגרמים
כתוצאה מההשפעות הספציפיות של עודף קורטיזול על המוח ,
ומרמז על קשר סיבתי בין רמות קורטיזול להתפרצות של דיכאון.
Glucocorticoid Cascade Hypothesis
תיאוריה שמסבירה ברמה
המוחית את הקשר בין קורטיזול לדיכאון: חשיפה ממושכת
לסטרס ← רמות הקורטיוזל
עולות ← הקורטיזול נכנס למוח ויכול להשפיע על ההיפוקמפוס כי יש בו ה מון רצפטורים של קורטיזול. ההשפעה המשמעותית ביותר היא פגיעה במשוב השלילי של ציר ה -HPA לאור פגיעה בקולטני הקורטיזול
שבהיפוקמפוס. מה התוצאות של זה? סימפטומים של דיכאון,
פגיעה קוגניטיבית (בכל זאת
היפוקמפוס) ובעיקר – כשהמשוב השלילי לא עובד כמו שצריך, ציר ה-HPA עובד ביתר, קשה יותר לווסת את הסטרס, כך יש יותר סטרס וכל זה רק הולך ומחמיר במעגליות.
Dexamethasone
Suppression Test
דקסמתזון הוא סטרואיד סינטתי
שמהווה אגוניסט לקורטיזול ובעת הזרקתו הוא מפעיל את מנגנון המשוב השלילי וכך מוריד את רמת הקורטיזול. אז הזריקו
לדכאוניים את הדקסמתזון בערב ובדקו בבוקר למחרת את רמת הקורטיזול בדם, ונראה שהירידה ברמתו הייתה נמוכה, כלומר התגובתיות לחומר הייתה נמוכה.
כלומר, הייתה בעיה במשוב השלילי במוח – התגובה נמוכה לחומר ולא עוצרת את רמת
הקורטיזול. אצל אנשים בריאים ,הדקסמתזון יביא להפחתה משמעותית יותר ברמת
הקורטיזול, כי המשוב השלילי עובד כמו שצריך.
Monoamine Oxidase
Inhibitor
מעכבי MAO הם תרופות
שמעכבות את פעילותו של
האנזים MAO, שמפרק כמויות עודפות של מונואמינים. הבעיה – תופעות לוואי גופניות מסוכנות
ומזיקות, לכן כבר לא משתמשים בהן היום.
תרופות טרי -ציקליות; Tricyclic
Antidepressants
מעכבות reuptake של סרוטונין ונוראפינפרין על ידי חסימת
הרצפטורים שלהם. יעילות אבל לא מספיק.MAO I יותר יעיל.
Selective Serotonin Reuptake Inhibitors
תרופות מאוד פופולריות
(ציפרלקס, פרוזק) שמעכבות reuptake של סרוטונין (מקלות גם על תופעות של OCD וחרדה
חברתית). הפעולה על המוח יותר ספציפית ולכן אמורות להיות פחות תופעות לוואי. תרופות אלו אפקטיביות ברמה נמוכה -בינונית עבור %20 מהמטופלים (ירידה מתחת לסף הסימפטומים אבל
לא משמעותי), ונמצא שעבור אלו שהסימפטומים קשים אצלם, יש לתרופה אפקטיביות גבוהה יותר.
מתחילים עם התרופות האלה בטיפול נגד דיכאון, הכי פחות יעילות אבל סלקטיביות.
Serotonin and Noradrenalin Reuptake
Inhibitors
מעכבות reuptake גם של
סרוטונין וגם של נוראדרנלין. זו הקבוצה החדישה ביותר של תרופות נוגדות דיכאון, גם כאן הפעולה ספציפית. כמו הטרי - ציקליות רק הרבה יותר יעילות.
Treatment-Resistant Depression.
חולים שאף תרופה לא עוזרת להם בכלל
Electroconvulsive therapy
גרייה חשמלית לרקות, במקרה שהתרופות לא עוזרות. נותנים בעצם שוקים חשמליים קטנים שגורמים לחולה למעין התקפי אפילפסיה, שלאחריהם מצב
הרוח משתפר. החולה בהרדמה מקומית של השרירים בזמן הזה.
Transcranial magnetic stimulation
טיפול בגרייה מגנטית, עושה
בגדול את מה ש-ECT עושה רק בלי הסכנות לפגיעות קוגניטיביות, גם פחות פולשני.
בשנים האחרונות פיתחו גם Deep TMS, שמגיע לאזורים עמוקים יותר ולא רק הקורטקס.
אחד האזורים שמכוונים אליהם הוא גרעין האקומבנס, זה כזכור
מרכז העונג כך שאם מגרים אותו זה יכול לעזור נגד דיכאון.
Deep Brain Stimulation
הטיפול הפולשני ביותר. גרייה מוחית עמוקה, השתלת אלקטרודות בתוך המוח. שני אזורים שנבדקו: Subgenual ACC וגרעין האקומבנס. זה לא משהו שנכנסים אליו בקלות ראש כי זה בלתי הפיך, מצריך ניתוח
מוח (כשהאלקטרודות שם הן שם לתמיד). ובכל זאת, במקרים של דיכאון מאוד עמוק זה יכול לעזור.
זה נחקר עדיין ברמה הקלינית וכשיראו שזה באמת אפקטיבי ואין פה סכנות מעבר לסכנות
הברורות כנראה ישמישו את זה יותר ויותר. זה סוג של מוצא
אחרון למי שדברים אחרים לא עוזרים לו.
גירוי של עצב הוואגוס
עצב הוואגוס הוא עצב קרניאלי, יוצא מגזע המוח ומעצבב את
האיברים הפנימיים. יש לו המון אקסונים שמגיעים לתוך המוח, והיתרון הוא שהוא עובר דרך הצוואר – אפשר לגרות אותו מבלי להשתיל אלקטרודות ישירות בתוך המוח, יותר פשוט ופחות מסוכן כמובן ובאופן מפתיע גם לא כואב בכלל.
כלומר, זו סוג של גריה מוחית עקיפה” ( DBS לצוואר.)”