Perception / תפיסה

Question 1

Define Perception

Answer 1

The term perception refers to the means by which information acquired via the sense organs is transformed into experiences of objects, events, tastes, etc

Question 2

What is the most studied field in perception?

Answer 2

Visual perception

Question 3

הגדר סקדות

Answer 3

תנועות עיניים

Question 4

סקדות הכרחיות עבור ראייה

נכון או לא נכון?
הסבר

Answer 4

נכון

כדי להתגבר על הביטואציה

Question 5

איזה רמזים המוח מקבל כדי לפענח את תהליך התפיסה?

Answer 5

רמזים דו ממדיים

Question 6

על מה תהליך התפיסה מתבסס?

Answer 6

על רמזים ויזואלים שלמדנו מאז שהיינו קטנים

Question 7

הגדר
Lights from above assumption

Answer 7

The tendency to assume that the light source is above us

Question 8

התפיסה היא תהליך תלוי קונטקסט, הקונטקסט הוא נלמד

נכון או לא נכון?

Answer 8

נכון

Question 9

חוקרים חשבו שתפיסה היא תהליך סופר מהיר אוטומטי עובד מעולה

הם הם צדקו?

Answer 9

לא

Question 10

הגדר עיבוד ויזואלי

Answer 10

1. יש אובייקט בעולם האמיתי ורואים אותו בעין
2. האנרגיה נכנסת לעין ויוצרת תמונה על הרשתית

Question 11

האם העיניים רואות?

Answer 11

לא, הן מפרשות מה שקורה

Question 12

בלי תנועות עיניים לא נראה בכלל

נכון או לא נכון?

Answer 12

נכון

Question 13

למה תהליך התפיסה כל כך מהיר?

Answer 13

הוא יודע להשלים את המידע מכל מה שלמדנו בחיים

Question 14

הגדר אגנוזיה ויזואלית

Answer 14

מנגנון פגיעה ספציפי בזיהוי אובייקטים (ולא בזיהוי פרצופים)

Question 15

האם לאנשים בעלי אגנוזיה ויזואלית יש יכולת לנווט ולתפוס אובייקטים בסביבתם?

Answer 15

כן

Question 16

באגנוזיה ויזואלית, איפה נגרם הנזק למוח?

Answer 16

Bilateral damage to occipital/temporal lobes

Question 17

הגדר
Prospagnosia

Answer 17

אגנוזיה ספציפית לזיהוי פרצופים

Question 18

כיצד אנשים הסובלים מאגנוזיה ויזואלית מזהים אובייקטים?

Answer 18

מהזיכרון

Question 19

ישנן 4 מודלים לזיהוי אובייקטים

מהן?

Answer 19

1. Feature matching
2. Template theory
3. Recognition by components
4. Prototype matching

Question 20

הגדר
Feature matching

Answer 20

תהליך בו מזהים סט של תכונות בסיסיות באופן מאוד מהיר ובצורה מקבילה (כולם ביחד, שהם בונים את האובייקט)

סט תהליכים מהיר שיודע לזהות את היחסים בין התכונות הללו

Question 21

מי היו
Hubel and Wiesel (feature detectors)

Answer 21

מיפו את הקורטקס הויזואלי וגילו העדפה ברורה של הנוירונים למנחים מסויימים

נוירונים יורים כל הזמן אך הם מעדיפים זווית מסוימת וככל שמתרחקים ממנה הנוירונים המסויימים יורים פחות

Question 22

Hubel and Wiesel
הבחינו בין סוגי תאים

מהם?

Answer 22

1. תאים פשוטים- אוהבים זווית מאוד מסוימת
2. תאים מסובכים- פחות אכפת להם מהמיקום במרחב אך כן מגיבים לזווית מסוימת
3. תאים מאוד מסובכים- מזהים סוף של קו

Question 23

הגדר פיצ’ר

Answer 23

קווים וזוויות

Question 24

מה המאפיינים העיקריים של המודל הראשון
Feature matching?

Answer 24

1. Units that are specialized in detecting spceific features
2. Feature detection takes place in parallel
3. Perception as a problem solving process: we have bits and pieces and we must identify the whole

Question 25

מה היתרונות של
Featue matching?

Answer 25

1. It’s parsimonious: there is only a finite set of simple features
2. It can “bear” variations of the retinal stimulus

Question 26

העיניים שלנו לא תמיד זזות

נכון או לא נכון?

Answer 26

לא נכון

העיניים שלנו תמיד זזות - מיקרו סקדות

Question 27

What happens when an image is kept completely still on the retina?

Answer 27

It will slowly fade from view

Question 28

למה תמונות שנשארות מול העין הרבה זמן בלי לזוז נעלמות?

Answer 28

הביטואציה

הנוירון מתעייף כשהוא רואה את אותה תמונה שוב ושוב ולכן הוא יורה פחות

Question 29

מה החסרונות של
Feature matching?

Answer 29

הבנה של מהם הפיצ’רים הבסיסיים

פחות טובה בלהסביר אובייקטים מורכבים- ככל שהאובייקט מורכב יותר, המאפיינים הבסיסיים פחות רלוונטים

Question 30

מה נחשב פיצ’ר בסיסי?

Answer 30

כיוון
צבע
תנועה

Question 31

איך בודקים האם תכונה היא בסיסית או לא?

Answer 31

ניתן לבדוק האם יש אפקטים על תכונות שונות ובכך לבדוק האם התכונה היא בסיסית או לא

Question 32

הגדר מודל
Template matching

Answer 32

לכל אובייקט יש תבנית, ייצוג משלו.

הזיהוי נעשה על ידי תהליך השוואה בין מה שאני רואה לתבניות שיש לי בזיכרון

Question 33

הגדר השוואה גלובלית

Answer 33

השוואה בין כל האובייקט לבין מה שיש לי בזיכרון

אין פירוק של האובייקט לתכוניות שלו (תת תכונות)

Question 34

מה היתרון של
Template matching?

Answer 34

מאוד פשוט- תהליך התאמה

Question 35

מה החסרונות של
Template matching?

Answer 35

1. נדרשות המון תבניות- ההנחה שיש ייצוג לכל תבנית בעולם
2. מניחה התאמה מושלמת של התבנית. לא כולל נקודות מבט חדשות של אותו אובייקט
3. אובייקטים הם לפעמים חסומים (obstructed)

Question 36

הגדר מודל
Recognition by components

Answer 36

ניתן לפרק כל אובייקט לצורות הבסיסיות שמרכיבות אותו.

בשביל לזהות אובייקט צריך לזהות את הצורות ואת היחסים ביניהם

Question 37

במה
Recognition by components
שונה ממודל
Feature matching?

Answer 37

במודל
Recognition by components
מדובר בצורה מורכבת ולא תכונה בסיסית

יש שדרוג לאובייקטים יותר מסובכים

Question 38

איזה מודל מסביר זיהוי אותיות או מילים?

Answer 38

Feature matching

Question 39

האם
Recognition by components model
יודע להסביר תפיסת אותיות/מילים?

Answer 39

לא

Question 40

מי פיתח את המודל
Recognition by components?

Answer 40

בירדמן

Question 41

בירדמן זיהה 30 צורות בסיסיות
מה ניתן לעשות בעזרתן?

Answer 41

ניתן להרכיב את כל האובייקטים בעולם באמצעותן

Question 42

מה חסרונות התיאוריה
Recoginition by model components?

Answer 42

: התאוריה לא מסבירה מספר דברים –

איך מזהים אובייקטים עם צורה לא מוגדרת כמו מים? איך מבדילים בין
חלון לדלת שכן הם בעלי אותה הצורה? איך מבחינים בין פרטים מאותו הסוג?

Question 43

הגדר
Prototype matching theories

Answer 43

הטענה שלאט לאט יוצרים איזשהו אבטיפוס של כל אובייקט

Question 44

לדוגמה: יצרו אב טיפוס ולו יצרו מעין “ילדים” – עיוותים קלים שלו. עושים מבחן זיכרון – מתבקשים לזכור את העיוותים
(לא מראים את האבטיפוס). עושים מבחן זיכרון על העיוותים. מציגים להם גם את האב טיפוס שלא הוצג בכלל בשלב הלמידה
בניסוי ולכן התשובה שלו צריכה להיות לא כי הם מעולם לא ראו אותו.

מה מצאו בניסוי?

Answer 44

של הנבדקים לאבטיפוס היה הכי טוב
מבין כל העיוותים – בדיוק כמו שמנבאת התיאוריה. היה להם קל יחסית לעיוותים להגיד שהם זוכרים אותו למרות שלא ראו
אותו מעולם.

Question 45

איזו תיאוריה הסבירה איך זיהוי אובייקטים מושפע על ידי הקשר?

Answer 45

אף תיאוריה

Question 46

ניסוי של פאלמר: המטרה של הנבדקים הייתה לזהות אובייקטים - לשיים אותם - מה זה תוף, מה זו תיבת דואר וכו’.
האובייקטים הוצגו לפרק זמן קצר – 20- 100 אלפיות שניה. לאפקט של משך זמן בו הוצג האובייקט לא הייתה שום השפעה
סטטיסטית מובהקת.
לפני הופעה של כל אובייקט הוצגה תמונה של הקשר אשר לא באמת רלוונטית )מבחינת עזרה לביצוע( למטלה אלא יש רק
להסתכל עליה. האובייקט המדובר לא הוצג בתמונה. שלושה סוגי אובייקטים שהוצגו לאחר הצגת ההקשר: אובייקט רלוונטי
להקשר, אובייקט לא רלוונטי להקשר, אובייקט לא רלוונטי להקשר אבל שכן מתאים בצורתו הכללית לפריט שיכול להופיע
בהקשר.

מה הייתה הציפייה לפי התיאוריה?

Answer 46

אם ההקשר עוזר – הזיהוי של הלחם יהיה יותר טוב. אם ההקשר לא עוזר – הזיהוי של הלחם יהיה
פחות טוב. האובייקט המבלבל – יוכל להוריד את יכולת הזיהוי אם הוא באמת מבלבל.

Question 47

מה היו המסקנות של הניסוי של פאלמר?

Answer 47

: ההקשר עוזר לזיהוי האובייקט. האובייקט המבלבל אכן בילבל. ההקשר בעצם גם עוזר וגם מפריע לזיהוי האובייקט

Question 48

העל פי התיאוריה
Prototype matching
האב טיפוס מקבל מעמד מאוד מיוחד בזיכרון

נכון או לא נכון?

Answer 48

נכון

Question 49

הגדר
גשטאלט

Answer 49

השלם גדול מסך חלקיו

הנטייה לראות אובייקטים שלמים, כלליים יותר

Question 50

מהם עקרונות הגשטאלט המטים את התפיסה לתמונה הגדולה יותר?

Answer 50

1. קרבה
2. דמיון של צבע
3. השלמה
4. המשכיות
5. Common fate
6. Pragnanz (“good shape”)

Question 51

הגדר
קרבה
כעיקרון גשטאלט

Answer 51

התפיסה נוטה להשתמש בקרבה כמנגנון להבנה שמדובר בקבוצה

Question 52

הגדר
דמיון של צבע
כעיקרון גשטאלט

Answer 52

אובייקטים דומים בצבע נוטים ליצור קבוצה גדולה יותר

Question 53

הגדר
השלמה
כעיקרון גשטאלט

Answer 53

הנטייה לתפוס אובייקט שלם גם כאשר הוא אינו שלם. התפיסה נוטה להשלים דברים ולא
לראותם כפרטים יחידים או קטנים

Question 54

הגדר
המשכיות
כעיקרון גשטאלט

Answer 54

הנטייה להניח שיש המשכיות של אובייקטים גם כשמוסתרים או לא נראים
במלואם

Question 55

הגדר
Common fate
כעיקרון גשטאלט

Answer 55

הנטיה לראות אובייקטים שנעים ביחד כקבוצה

Question 56

הגדר
Pragnanz (“good shape”)
כעיקרון גשטאלט

Answer 56

השאיפה של תהליך התפיסה לפרש את המציאות בצורה הכי פשוטה שלה

Question 57

ניסוי לדוגמה דויד נבון: המטלה היא להגיד מה הוא רואה – H או S

מחלקים לשני תנאים נפרדים. מהם?

Answer 57

1. גלובלי
2. לוקאלי

Question 58

ניסוי לדוגמה דויד נבון

הגדר תנאי גלובלי

Answer 58

מדברים על האות הגלובלית (הגדולה) ויש להתעלם מהאותיות הקטנות המרכיבות אותה

Question 59

ניסוי לדוגמה דויד נבון

הגדר תנאי לוקאלי

Answer 59

מדברים על האות הקטנה שמרכיבה את הגדולה ויש להתעלם מהאות הגלובלית הגדולה

Question 60

את הניסוי של דויד נבון חילקו גם לשני תנאים: תואמים ולא תואמים.

שני תנאים תואמים – אות קטנה ואות גדולה זהות ושניים לא תואמים – אות קטנה ואות גדולה שונות

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 60

בתנאי התואם – גם המטלה הלוקאלית וגם הגלובלית מצביעות על אותה תגובה.

בתנאי הלא תואם יש הפרעה - האות הלוקלית מפריעה לגלובלית והאות הגלובלית מפריעה ללוקלית = הפרעה דו
כיוונית בעצם .

Question 61

בניסוי של דויד נבון, על פי הגשטאלט, איזו הפרעה אמורה להיות חזקה יותר?

Answer 61

הגלובלית

Question 62

האם תוצאות הניסוי של דויד נבון מתאימות למה שנצפה על פי הגשטאלט?

Answer 62

כן

המטלה הגלובלית מהירה יותר מהלוקלית הן בתואם והן בלא תואם = מתאים לגשטאלט

Question 63

השלם את התשובה הנכונה ביותר – תפיסה היא:

א. תהליך שקורה באיברי החישה.
ב. תהליך מודע.
ג. תהליך מושפע מקונטקסט.
ד. תהליך רצוני.

Answer 63

ג. תהליך מושפע מקונטקסט.

Question 64

מה לא נכון לגבי הקשר בין תאוריית התכוניות
(Feature Matching)
לבין תאוריית זיהוי לפי רכיבים
(Recognition by Components)?

א. שתי התאוריות עוסקות בזיהוי אובייקטים.
ב. שתי התאוריות משתמשות בניתוח של תכנות בסיסיות.
ג. שתי התאוריות מצליחות להסביר כיצד ההקשר (קונטקסט) בו מופיע האובייקט משפיע על התפיסה שלו.
ד. לפי שתי התאוריות נתקשה לזהות אובייקטים כאשר חלק מהמידע על האובייקט מוסתר.

Answer 64

ג. שתי התאוריות מצליחות להסביר כיצד ההקשר (קונטקסט) בו מופיע האובייקט משפיע על התפיסה שלו.

Question 65

בניסוי של
Hubel and Wiesel
הקליטו פעילות נוירונים מאזור ראייתי ראשוני בתגובה לאוריינטציות שונות. מדוע תוצאות הניסוי תומכות בתאוריית ה-
Feature Matching?

א. מפני שהניסוי הראה שאוריינטציות מעובדות בשלב מאוחר בעיבוד הוויזואלי.
ב. מפני שהניסוי הראה שאוריינטציות מעובדות בשלב מוקדם בעיבוד הוויזואלי.
ג. מפני שהניסוי הראה שתגובת התאים לאוריינטציות השונות היא לא דיכוטומית, כלומר הם יורים יותר בתגובה לאוריינטציות מסוימות ופחות בתגובה לאחרות.
ד. מפני שהניסוי הראה שנוירונים מתעייפים אם יורים בתגובה לאותו אובייקט במשך זמן.

Answer 65

ב. מפני שהניסוי הראה שאוריינטציות מעובדות בשלב מוקדם בעיבוד הוויזואלי.