הבנה

Question 1

מהם כללים לשיפור ההבנה?

Answer 1

1. פשטות
2. פריימינג

Question 2

הגדר פשטות ככלל לשיפור הבנה

Answer 2

ככל שמשתמשים במילים מסובכות יותר טקסטים הופכים לזורמים פחות, וזה פוגע בתהליך ההבנה

Question 3

בניסוי אחד בדקו מה קורה כשלוקחים קטע כתוב ומחליפים בו מילים במילים מסובכות יותר. בניסוי לקחו קטעים אמתיים (הצעות מחקר של מועמדים לדוקטורט במחלקה לספרות אנגלית). החוקר הפך את הקטעים למסובכים יותר, ויצר שתי גרסאות: מסובכת בינונית, מסובכת מאוד. בגרסה המסובכת מאוד החליף את כל שמות העצם, הפעלים ושמות התואר במילים הנרדפות הארוכות ביותר שיש במילון. בגרסה המסובכת פחות החליף רק כל מילה שלישית (שם עצם, פועל או שם תואר).
נתנו לקבוצה להחליט האם לקבל את המועמדים לדוקטורט, וגם לשפוט את רמת האינטליגנציה של המועמד/ת.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 3

טקסטים מסובכים יותר דורגו כקשים יותר לקריאה (לא מפתיע). הסיכוי לקבלה לדוקטורט קטן ככל שהטקסט מסובך יותר. דירוגי האינטליגנציה גבוהים יותר עבור הטקסטים הפשוטים יותר.

Question 4

בניסוי שני לקחו תרגומים שונים של דקארט (כ-15). נתנו לנבדקים לקרוא את התרגומים, והם דירגו אותם לפי דרגת קושי (בסה”כ הסכמה גבוהה). לחצי מהנבדקים נאמר שזה קטע של דקארט, וחצי לא. ביקשו מהם לדרג את האינטליגנציה של הכותב.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 4

הקבוצה שידעה מי כותב הטקסט (דקארט) - באופן כללי דירגו אותו כאינטליגנטי יותר. בשתי הקבוצות (לא משנה אם ידעו מי כתב או לא) - התרגום הפשוט יותר קיבל דירוגי אינטליגנציה גבוהים יותר.

Question 5

מה המסקנות מהניסויים הבודקים פשטות?

Answer 5

פשוט = אינטיליגנטי – הפוך למה שנהוג לחשוב.

Question 6

ניסוי שלישי - לקחו אבסטרקטים של מאמרים ופישטו אותם - החליפו מילים ארוכות ומורכבות במילים פשוטות יותר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 6

הגרסה הפשוטה דורגה כמסובכת פחות (יפ) מהגרסה המקורית. שיפוט האינטליגנציה גבוה יותר עבור הגרסה הפשוטה, וגם כאשר יש שטף (זרימה) לעומת כאשר השטף נפגע. נבדקים שקראו גרסאות עם פונט פחות קריא (=פחות שטף) דירגו את הכותב כפחות אינטליגנטי בממוצע ממה שדירגו את הגרסה המקורית (4.04 לעומת 4.5).

Question 7

מהו הסבר אופציונלי לתופעה האומרת כי פשוט = אינטליגנטי?

Answer 7

הדבר הכי חשוב בהבנה הוא שטיפות הקריאה. השטף הזה נפגע על ידי מילים מסובכות וגם על ידי
הפרעות ויזואליות כמו גופן

Question 8

הגדר פריימינג ככלל לשיפור הבנה

Answer 8

מודל הבנה של אן גרנשבאקר -
Structure Building Framework -
הבנה היא כמו בנייה של בניין, ולכן זה תהליך עם מס’ שלבים

Question 9

מהם השלבים המרכיבים את מודל ההבנה של אן גרנשבאקר?
(Structure Building Framework)

Answer 9

1. יסודות
2. מיפוי מידע לקומה מסוימת בבניין - מידע חדש מפעיל memory nodes.
   בתהליך הקידוד כל המידע שמגיע וקומפרהנסיבי (קשור זה לזה) מגיע לאותה קומה.
3. כאשר המידע מפסיק להיות קשור למידע הקודם, אנחנו מתחילים לבנות קומה חדשה.

Question 10

הגדר את שלב בניית היסודות

Answer 10

התהליך הבסיסי להבנה הוא בניית היסודות. התהליך מצריך מאמץ קוגניטיבי. בניסויים רואים שנבדקים קוראים לאט יותר את המילה הראשונה במשפט/ביטוי, קוראים לאט יותר את המשפט הראשונה בפסקה, מאזינים יותר זמן למילה הראשונה שמדוברת בפסקה/משפט מדובר.

Question 11

למה בניסויים רואים שנבדקים קוראים לאט יותר את המילה הראשונה במשפט/ביטוי, קוראים לאט יותר את המשפט הראשונה בפסקה, מאזינים יותר זמן למילה הראשונה שמדוברת בפסקה/משפט מדובר?

Answer 11

הנבדקים לרוב רואים את המשפט הראשון כמכיל את הנושא המרכזי של הפסקה, גם כאשר הנושא המרכזי מופיע מאוחר יותר (קייראס, 1978, 1981).

Question 12

כדי שהקוראים יבינו יותר טוב, מה צריך להופיע בתחילת הפסקה?

Answer 12

צריך להתחיל מהמסקנה: המסקנה צריכה להופיע בתחילת הפסקה כדי שהקוראים יבינו טוב יותר.

Question 13

מהו יתרון האזכור בהתחלה?

Answer 13

הנבדקים בונים את היסודות לפי מה שהוצג קודם. מכיוון שהמיפוי של הזיכרון עבור ייצוג בהתהוות מתחיל במילה הראשונה במשפט, השליפה מהיסודות היא מהירה יותר.

למשל: נבדקים קוראים את המשפט “טינה ניצחה את ליסה במשחק טניס”. הנבדקים מגיבים מהר יותר אם שואלים אותם אם טינה הופיעה במשפט מאשר כששואלים אם ליסה הופיעה במשפט. מבחינת המשמעות - אין מעמד מיוחד לשם של טינה או של ליסה. האקטיבציה חזקה/מהירה יותר רק בגלל ההופעה קודם.

Question 14

“דייב וריק אספו את חומר הבערה, וג’ון וביל הקימו את האוהל”.

הנבדקים קוראים את המשפט וצריכים לומר אם כל אחד מארבעת השמות שהזכירו הופיעו במשפט.
מניפולציה נוספת: כמה זמן עובר מהרגע שהנבדקים סיימו לקרוא את המשפט עד שהציגו להם את השם לבדיקה (150MS
לעומת 2 שניות).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 14

ב-150
MS
זמן התגובה עבור החלק השני מהיר יותר
(אפקט recency).

לאחר 2 שניות - זמן התגובה מהיר יותר עבור השם הראשון. אפקט המיידיות נעלם, יש רק השפעה של אפקט הראשוניות.

Question 15

“דייב וריק אספו את חומר הבערה, וג’ון וביל הקימו את האוהל”.

הנבדקים קוראים את המשפט וצריכים לומר אם כל אחד מארבעת השמות שהזכירו הופיעו במשפט.
מניפולציה נוספת: כמה זמן עובר מהרגע שהנבדקים סיימו לקרוא את המשפט עד שהציגו להם את השם לבדיקה (150MS
לעומת 2 שניות).

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 15

די במעבר זמן של 2 שניות כדי לנטרל את אפקט המיידיות.