זיכרון

Question 1

Baddeley
מחלק את הזיכרון לשלושה תהליכים

מהם?

Answer 1

1. קידוד הגירוי;
2. אחסון הזכרון;
3. שליפת הזכרון.

Question 2

Cognitive life is impossible without memory

True or false?

Answer 2

True

Question 3

מהו המודל הראשון שהגדיר את תפקיד הזכרון ?

Answer 3

המודל של אטקינסון ושיפרין מ1968

Question 4

המודל של אטקינסון ושיפרין מפרק את הזיכרון ל 3 מחסנים עיקריים ומתאר את יחסי הגומלין ביניהם

מהם אותם 3 מחסנים עיקריים?

Answer 4

1. זיכרון סנסורי
2. זיכרון קצר טווח/זיכרון עבודה
3. זיכרון ארוך טווח

Question 5

המודל של אטקינסון ושיפרין מפרק את הזיכרון ל 3 מחסנים עיקריים ומתאר את יחסי הגומלין ביניהם

מהם אותם יחסי גומלין?

Answer 5

המידע מהעולם החיצוני מגיע קודם כל לזיכרון סנסורי, חושי

לאחר מכן עובר לזיכרון קצר הטווח (זכרון העבודה)

משם מגיע לזכרון ארוך הטווח. (ויכול בעת הצורך להישלף ולחזור לזיכרון העבודה)

Question 6

הגדר זיכרון סנסורי

Answer 6

בעל קיבולת מאוד גדולה (כל המידע החושי נקלט אליו),
המידע הזה דועך במהירות ונעלם,
קל מאוד להפריע לזכרון הזה ולפגוע בו.

Question 7

מה צריך לעשות כדי שהזיכרון הסנסורי לא ייעלם לגמרי ?

Answer 7

להעביר אותו מהר לזיכרון קצר הטווח

Question 8

הגדר זיכרון לטווח קצר

Answer 8

בעל קיבולת קטנה- מחזיק כמות מידע מאוד מצומצמת,
פרק זמן יותר ממושך (סדר גודל של שניות בודדות),
מועד להפרעות בזיכרון- פריטים יכולים להעלם.

Question 9

מהו שם נוסף לזיכרון לטווח קצר?

Answer 9

זיכרון עבודה

Question 10

מה צריך לעשות כדי שהפריטים בזיכרון קצר הטווח יישמרו ליותר זמן?

Answer 10

צריך להעביר אותם אל הזיכרון ארוך הטווח.

Question 11

הגדר זיכרון ארוך טווח

Answer 11

בעל קיבולת לא מוגבלת,
אחסון לא אקטיבי,
אחסון עמיד להפרעות.

Question 12

לפי אטקינסון ושיפרין: ההעברה מזכרון קצר טווח לארוך טווח מתבצעת אך ורק על ידי מה?

Answer 12

שינון

Question 13

זיכרון קצר טווח מחזיק את המידע בצורה לא אקטיבית.

נכון או לא נכון?

Answer 13

לא נכון

זיכרון קצר טווח מחזיק את המידע בצורה אקטיבית.

Question 14

זיכרון ארוך טווח מחזיק את המידע בצורה לא אקטיבית.

נכון או לא נכון?

Answer 14

נכון

Question 15

מהו שם נוסף לזיכרון סנסורי?

Answer 15

זיכרון אייקוני

Question 16

מי היה הראשון שחקר את הזכרון הסנסורי ?

Answer 16

George Sperling

ספרלינג 1960

Question 17

ניסוי לדוגמה בזיכרון סנסורי: הציגו לנבדקים סדרה של אותיות , כל אות למשך 50 אלפיות שנייה ובדקו מה הם ראו

LTMS
QTAB
TMGK

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 17

נבדקים זכרו בממוצע 3 או 4 אותיות.
נבדקים אמרו שהם ראו יותר אותיות, אבל תוך כדי הדיווח על מה ראו הכל נעלם להם.

רואים הכל פשוט שוכחים.

Question 18

המשך לניסוי זיכרון סנסורי עם האותיות:
ספרלינג נתן רמז לנבדקים על איזו שורה לדווח (ראשונה, שנייה או שלישית). את הרמז הוא הציג אחרי שהמסך נעלם.
קודם רואים את האותיות, הן נעלמות, ואז מופיע הרמז.

מה מצאו הפעם?

Answer 18

נבדקים הצליחו לדווח בערך על 3 אותיות מהשורה הרלוונטית.

Question 19

המשך לניסוי זיכרון סנסורי עם האותיות:
ספרלינג נתן רמז לנבדקים על איזו שורה לדווח (ראשונה, שנייה או שלישית). את הרמז הוא הציג אחרי שהמסך נעלם.
קודם רואים את האותיות, הן נעלמות, ואז מופיע הרמז.

מה הסיק ספרלינג מתוצאות הניסוי?

Answer 19

א. הקיבולת הרבה יותר גדולה מאשר מה שהוצג בשיטת הדיווח המלא.
ב. יש דעיכה מאוד גדולה ומהירה.

Question 20

על פי הניסוי של ספרלינג עם האותיות בזיכרון סנסורי,
מהי הקיבולת הכוללת של זיכרון זה?

Answer 20

הקיבולת
הכוללת של המחסן הוא מספר האותיות שדיווחנו משורה מסוימת כפול מספר השורות שכן באופן תיאורטי יכולנו להיות
מכוונים לכל השורות ולא רק לאחת ספציפית ובעצם לדוו ח על כולן.

Question 21

כיצד עובדת הדעיכה של הזיכרון הסנסורי?

Answer 21

ככל שעובר יותר זמן, הביצוע הולך ויורד כך שאחרי כ-300 אלפיות שנייה הביצוע די גרוע. אחרי שנייה הביצוע עם הרמז זהה לביצוע הכללי ללא הרמז.

Question 22

מהו משך האחסון של זיכרון סנסורי?

Answer 22

200-300
מילישניות.

Question 23

מהי קיבולת האחסון של זיכרון סנסורי?

Answer 23

מאוד גדולה

Question 24

כיצד מקודד זיכרון סנסורי?

Answer 24

ספציפי לפי מודל: ויזואלי, אודיטורי, מישוש…

זיכרון מודלי

Question 25

מה קורה אם מציגים מיסוך אחרי שהאותיות נעלמות ולפני שמופיע הרמז? האם עדיין יש גישה לכמות גדולה של אינפורמציה?

Answer 25

זיכרון וויזואלי נכנס ׳למחסן׳ מסוים ולכן המיסוך ייכנס למקום בו היה המידע של האותיות ולכן ייפגע בביצוע.

Question 26

מהו התפקיד של הזיכרון הסנסורי ?

Answer 26

להאריך את הזמן הזיכרון הסנסורי מאפשר עוד כמה אלפיות שנייה בהן ניתן לגשת לזיכרון ולהעביר אותו הלאה ולעבד אותו. ׳מאריך את ההווה שלנו׳.

Question 27

זיכרון לטווח קצר מהווה העתק של העולם נכון או לא נכון?

Answer 27

לא נכון המידע אינו העתק של העולם אלא קוד סמנטי בעל משמעות אשר מושפע מציפייה וידע קודם.

Question 28

מה החשיבות של זיכרון לטווח קצר?

Answer 28

הוא מחזיק את המידע באופן אקטיבי וכך הוא יכול להשפיע על ההתנהגות שלנו.

Question 29

הגדר מטלות span task

Answer 29

מציגים לנבדק אותיות או מספרים והוא צריך לחזור עליהם בסדר הנכון. בודקים כמה פריטים הוא הצליח לזכור.

Question 30

מה מצאו בעזרת מטלות span tasks?

Answer 30

מגיעים למספר הקסם: נבדקים מצליחים לזכור 7 פריטים (פלוס מינוס 2)

Question 31

מי קבע את המושג של מספר הקסם 7 פלוס מינוס 2?

Answer 31

מילר 1956

Question 32

ב-2001 חוקר בשם Cowan טען שה7 פלוס מינוס 2 נותן הערכת יתר לקיבולת הזכרון קצר טווח. למה הוא טען זאת?

Answer 32

השיטה לא מעריכה רק את המחסן עצמו אלא גם תהליכים אחרים של שימוש באסטרטגיות זיכרון כמו קיבוץ מידע (זיכרון של אותיות ומספרים כקבוצות).

Question 33

על פי Cowan, כמה פריטים ניתן להחזיק בזיכרון לטווח קצר לאחר שמנטרלים השפעה של אסטרטגיות?

Answer 33

3-4 פריטים בלבד

Question 34

למה זיכרון קצר טווח נקרא גם זיכרון עבודה?

Answer 34

כי הוא מחסן לא פסיבי אלא בעל תהליכים אקטיביים

Question 35

מטלת בראון ופיטרסון- מטלה אודיטורית. הנבדק שומע שלשה של אותיות, ואז מספר. מרגע ששמע את המספר הוא צריך לספור אחורה בהפרשים של 3. לאחר מכן הוא צריך לחזור על האותיות. הזמן בו התעסקו במספרים השתנה. בדקו כמה זמן היה לאינפורמציה להעלם בעקבות ההתעסקות במטלה המסיחה. מדובר על שניות ולא אלפיות שניה. מה מצאו?

Answer 35

נמצא שלאחר 3-4 שניות ישנה דעיכה חדה של המידע.

Question 36

מהי המטלה שהיום משמשת לבדיקת זכרון עבודה?

Answer 36

Complex span tasks (Engle)

Question 37

הגדר Complex span tasks (Engle)

Answer 37

מטלות שמערבות איחסון ותהליך נוסף שמקשה על אסטרטגיות. בוחן גם את האקטיביות של הזכרון את העיבוד. מציגים אות -> תרגיל מתמטי פשוט שצריך לפתור -> עוד אות. לאחר מכן צריך לסדר את האותיות לפי סדר ההצגה.

Question 38

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997) מציגים ריבועים צבעוניים לפרק זמן קצר – 150 מילישניות. יש לזכור את הצבעים. המסך נעלם ומוצג מסך ריק למשך שנייה. לאחר מכן מוצג רק ריבוע בצבע אחד והנבדק צריך להגיד אם זה אותו הצבע שהופיעה בקבוצה הראשונה או לא. מטלה מאוד פשוטה. מה תוצאות ומסקנות הניסוי?

Answer 38

תוצאות: עד שלושה אובייקטים הביצוע מאוד גבוה ומאותה נקודה ישתו דעיכה בהצלחה. מסקנות: זה מתאים לטענה שזיכרון העבודה מוגבל ל 4-3 פריטים

Question 39

זכרון העבודה יודע להחזיק רק 3 או 4 אובייקטים. נכון או לא נכון?

Answer 39

נכון

Question 40

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997) במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק. מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 4 צבעים מתוך 4?

Answer 40

100%

Question 41

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997) במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק. מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 2 צבעים מתוך 4?

Answer 41

75%

Question 42

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997) במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק. מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 0 צבעים מתוך 4? הסבר

Answer 42

50% הציון הוא 50% כי השאלה היא נכון/לא נכון. זה הסיכוי להגיד את התשובה הנכונה גם כאשר לא זוכרים כלום

Question 43

הקיבולת של זיכרון עבודה מתפלגת נורמלית באוכלוסייה נכון או לא נכון?

Answer 43

נכון

Question 44

עד כמה השונות של IQ מנבאת את השונות של הישגים בבית הספר? נבדוק מה החלק בזכרון העבודה שמנבא הישגים מעבר ל-IQ. נשאל מעבר למשתנה האחר- מי מנבא יותר טוב את ההישגים. מה התשובה?

Answer 44

זכרון עבודה. זכרון העבודה מנבא טוב יותר הישגים של ילדים ביסודי מאשר ה- IQ.

Question 45

מדוע זיכרון העבודה מנבא יותר טוב הישגים של ילדים ביסודי מאשר IQ?

Answer 45

בזכרון העבודה רואים את המידע האקטיבי שאנו מחזיקים, וזה בדיוק מה שבית הספר דורש.

Question 46

זיכרון העבודה חשוב במיוחד באיזה סוגים של מטלות?

Answer 46

1. מטלות של קשב 2. מגוון מאוד רחב של מטלות קוגניטיביות.

Question 47

זיכרון עבודה נמצא בקורלציה גבוהה עם IQ גבוה וציונים טובים נכון או לא נכון?

Answer 47

נכון

Question 48

מה גורם לירידה בזיכרון העבודה?

Answer 48

1. זקנה 2. אלצהיימר 3. סכיזופרניה 4. חרדה ולחץ 5. ADHD

Question 49

למה סכיזופרניה פוגעת בזיכרון העבודה?

Answer 49

WM involves dopaminergic activity in the prefrontal cortex

Question 50

למה חשוב לשים לב כאשר אנו שואלים האם אפשר לאמן זיכרון עבודה?

Answer 50

חשוב להבדיל בין שיפור במטלה לבין transfer (השיפור במטלה משפיע על מטלות אחרות).

Question 51

בדיקת טרנספר בשלוש מטלות: כל מטלה עם קבוצה אחרת של נבדקים שהתאמנו על המטלה הספציפית. כדי לראות טרנספר צריך לראות שיפור מההתחלה לסוף שהוא ייחודי למטלות WM מה מצאו?

Answer 51

אין שום עדות לטרנספר אלא רק לשיפור.

Question 52

מה גורם להבדלים אינדיבידואליים בזכרון העבודה ?

Answer 52

מחסן אקטיבי- מה שגורם להבדלים אינדיבידואליים בזכרון העבודה זה לאו דווקא גודל המחסן אלא יכולת השליטה על מה שנכנס למחסן.

Question 53

הנבדקים הנמוכים בזיכרון העבודה יכולים להחזיק 2, אבל ברגע שהם רואים 8 הם overwhelmed. האם הבעיה היא ב- processing או ב- capacity?

Answer 53

processing

Question 54

Luck & Vogel 1997: ניסוי - ייצוג אינפורמציה בזיכרון העבודה: השתמשו באותה הפרדיגמה – הצגת אובייקטים לפרק זמן קצר ולאחר מכן צריך לקבוע אם אובייקט אחר הוא דומה או שונה לאלו שהופיעו. במקרה זה השתמשו בזוויות במקום בצבעים. באחד התנאים הציגו לנבדקים את הזוויות בצבעים – כאן מה שיכול היה להשתנות זה או הצבע או הזווית ולא שניהם. המידע שצריך לזכור בעצם הוכפל – גם צבע וגם זווית. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 54

אין הבדל בביצוע בין התנאים של זווית לתנאי של זווית וצבע. למרות שהתנאי המיוחד מכיל יותר מידע הביצוע נותר בדיוק אותו הדבר כאשר יש פחות מידע בכל אובייקט. לכאורה הקשנו על המטלה אבל לא היה אפקט בביצוע.

Question 55

ניסוי - ייצוג אינפורמציה בזיכרון העבודה: השתמשו באותה הפרדיגמה – הצגת אובייקטים לפרק זמן קצר ולאחר מכן צריך לקבוע אם אובייקט אחר הוא דומה או שונה לאלו שהופיעו. במקרה זה השתמשו בזוויות במקום בצבעים. באחד התנאים הציגו לנבדקים את הזוויות בצבעים – כאן מה שיכול היה להשתנות זה או הצבע או הזווית ולא שניהם. המידע שצריך לזכור בעצם הוכפל – גם צבע וגם זווית. מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 55

זיכרון עבודה זוכר אובייקטים שלמים. ה- WM אולי מוגבל במספר האובייקטים אבל אנחנו זוכרים כל אובייקט בצורה גלובלית, זוכרים את כל המאפיינים של האובייקט. האובייקטים יכולים להיות מורכבים יותר.

Question 56

משימת בראון - פיטרסון חשופה לאיזה איום?

Answer 56

הניסוי חשוף לשיטת האסטרטגיה. הנבדקים יכולים לקבץ את האותיות כמילה אחת למשל.

Question 57

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. היו 4 קבוצות בניסוי מהן?

Answer 57

1. התאמנו על זיכרון עבודה עם פידבק 2. התאמנו על זיכרון עבודה בלי פידבק 3. קבוצת ביקורת קוגניטיבית - פתרה פאזלים 4. קבוצת ביקורת שנייה - לא עשתה כלום

Question 58

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 58

שתי הקבוצות שקיבלו פידבק השתפרו בביצועים - בהתחלה הפידבק עזר להשתפר, אבל החל מצעד 5-6 לא היה שיפור משמעותי.

Question 59

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. מה היו תוצאות הניסוי בתנאי שבו צריך לדווח רק האם היה שינוי באחד הצבעים?

Answer 59

תוצאות דומות למטלה המקורית.

Question 60

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. מה היו תוצאות הניסוי בתנאי שבו החליפו את הצבעים באוריינטציה - במקום לדווח מה הצבע צריך לדווח על הזווית של הגירוי (איפה הופיעה הזווית?)

Answer 60

אין אפקט

Question 61

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. מה היו תוצאות הניסוי בקרב הקבוצה שהתאמנה על תשחצים?

Answer 61

השתפרו בביצועים בתשחצים, לא היה שיפור בזיכרון עבודה.

Question 62

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. האם הייתה העברה למטלות אחרות?

Answer 62

לא הגדלת זיכרון העבודה לא התבטאה באף מטלה אחרת שבדקנו.

Question 63

מבחן IQ של רייבן - מבחן ויזואלי האם היה אפקט אימון? מה לגבי אפקט של שיפור בזיכרון העבודה?

Answer 63

יש אפקט אימון (בביצוע השני טובים יותר מאשר בביצוע הראשון) אין אפקט של שיפור זיכרון עבודה.

Question 64

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. איזה ביקורת יש נגד מחקר זה?

Answer 64

לו היה שיפור בזיכרון העבודה, היינו מצפים לשיפור גם במטלות אחרות. זהו שיפור לוקאלי מאוד לצבעים - ברגע שלא מדובר בצבעים, אין אפקט.

Question 65

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. האם יש באמת אימון במטלה?

Answer 65

אין באמת אימון. כיום יש ניסיון לאמן בשלבים מוקדמים יותר או בעזרת נזעי חשמל. אין כרגע תוצאות.

Question 66

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה. מה הייתה המטרה של קבוצת הביקורת שפתרה פאזלים/תשחצים?

Answer 66

הקבוצה הזו נועדה למנוע הסברים של מוטיבציה (שאין השפעה של מוטיבציה להצליח במטלה)

Question 67

הגדר slots

Answer 67

מושג שהגדירו לאק ו-ווגל לזיכרון העבודה יש שלושה מקומות "חניה". לא משנה מה חנוי במקום, האובייקט נמצא בשלמותו. אז אמנם זיכרון העבודה מוגבל בקיבולת ובזמן, אך הוא יכול לזכור את כל המאפיינים של האובייקט.

Question 68

נמצא כי יש גבול לכמה מאפיינים של אובייקט ניתן להציג מהו אותו גבול?

Answer 68

5 מאפיינים

Question 69

נמצא כי יש גבול לכמה מאפיינים של אובייקט ניתן להציג מהי פרשנות נוספת לממצא זה?

Answer 69

החל ממורכבות מסוימת לא ניתן להחזיק מאפיינים רבים כ"כ כאובייקט שלם.

Question 70

מה קורה לאינפורמציה במחסן הסנסורי?

Answer 70

נשמרת ל-300 אלפיות שנייה, ואז עוברת לזיכרון העבודה או דועכת.

Question 71

הגדר קונסולידציה

Answer 71

התהליך שבו אינפורמציה עוברת ממחסן אחד למחסן שני נקרא קונסולידציה - תהליך שימור המידע. קונסולידציה מתרחשת מזיכרון סנסורי לזיכרון קצר טווח, ובהמשך מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח.

Question 72

ווגל (2001): פרדיגמת צבעים: מציגים אותם ל-100 אלפיות שנייה (זמן מספיק כדי שהאינפורמציה תגיע למחסן הסנסורי ויזואלי). לאחר מכן מוצג מיסוך על כל אחד מהריבועים בצבעים. המיסוך מוחק את הזיכרון הסנסורי. ניתן להציג את המיסוך לפרקי זמן שונים. כל פעם נותנים יותר זמן לאינפורמציה לעבור מהזיכרון הסנסורי לזיכרון קצר הטווח לפני שהוא נמחק (SOA ארוך יותר בין הצגת הגירוי לבין המיסוך). מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 72

קונסולידציה מתרחשת לאחר כ-50 אלפיות השנייה בממוצע. הגבול למעבר לזיכרון עבודה הוא סביבות 200 אלפיות שנייה (כדי לזכור 4 פריטים, בממוצע 50 אלפיות שנייה לפריט).

Question 73

הקוד שבו האינפורמציה נשמרת בזיכרון העבודה (פוזנר וקילס, 1967): הציגו לנבדקים שתי אותיות (לדוגמה AA, AB, Aa), והנבדק צריך להגיד האם האותיות זהות או שונות מבחינה סמנטית (אותה אות). פוזנר הציג את האותיות בדיליי מסוים (אות אחת ואז השנייה), SOA משתנה. אין מיסוך. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 73

כאשר האותיות מוצגות ביחד, AA (שזהה ויזואלית) מהיר יותר מ -Aa. התשובות ל- AA ויזואלי זהה נהיו איטיות יותר, עד 2 שניות - ב-2 שניות אין הבדל בין AA ל- Aa.

Question 74

הקוד שבו האינפורמציה נשמרת בזיכרון העבודה (פוזנר וקילס, 1967): הציגו לנבדקים שתי אותיות (לדוגמה AA, AB, Aa), והנבדק צריך להגיד האם האותיות זהות או שונות מבחינה סמנטית (אותה אות). פוזנר הציג את האותיות בדיליי מסוים (אות אחת ואז השנייה), SOA משתנה. אין מיסוך. מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 74

על סמך התוצאות שהתקבלו, נטען שהתשובה עבור AA מהירה בתחילה כי נשאר הקוד הוויזואלי, והוא דועך בהדרגה, ולכן הביצועים נעשים גרועים יותר עד שדומים ל- Aa. הקוד בתחילה ויזואלי בלבד, אך כשהוא מגיע לזיכרון העבודה, הוא כבר לא ויזואלי טהור, וההשוואה היא השוואה סמנטית ולא ויזואלית. בהתחלה הקידוד הוא ויזואלי, בהמשך הוא סמנטי (או אודיטורי!).

Question 75

וויקנס (1976) - נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו. בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות. עד הצעד השלישי הייתה חלוקה למילים לפי קבוצות, ובצעד הרביעי כל הקבוצות התבקשו לזכור סוגי פירות. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 75

תוצאות: הביצוע בצעד הראשון דומה (מעל 80%) הצלחה. הביצוע בצעד השני יורד. בצעד השלישי - עוד ירידה.

Question 76

הניסוי של וויקנס - למה הייתה ירידה בביצועים? תנו שני הסברים אפשריים

Answer 76

1. מכיוון שהקוד של זיכרון העבודה הוא סמנטי, יש הפרעה בזיכרון בין צעדים כי המילים שהתבקשנו לזכור בצעד הקודם עדיין מאוחסנות אצלנו בזיכרון. 2. התעייפות בין הצעדים

Question 77

הגדר proactive interference

Answer 77

משהו שלמדתי קודם מפריע לי בביצועים.

Question 78

וויקנס (1976) - נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו. בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות. כדי להכריע בין שני ההסברים האפשריים לירידה בביצועים הוסיפו את השלב הרביעי - כל הקבוצות עברו לרשימת פירות. מה היו התוצאות?

Answer 78

קבוצת הפירות נשארה עם ביצועים די נמוכים - אך שתי הקבוצות האחרות השתפרו בביצוע.

Question 79

וויקנס (1976) - נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו. בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות. כדי להכריע בין שני ההסברים האפשריים לירידה בביצועים הוסיפו את השלב הרביעי - כל הקבוצות עברו לרשימת פירות. מה היו המסקנות?

Answer 79

לאחר ההשתחררות מההפרעה, שתי הקבוצות שלא התבקשו לזכור פירות בצעדים הראשונים השתפרו. קבוצת המקצועות השתפרה יותר מאשר קבוצת הבשר, אולי כי יש דמיון סמנטי בין פירות לבשר (אוכל).

Question 80

מהן התופעות הנחקרות ביותר בנושא זיכרון ארוך טווח?

Answer 80

קידוד ושליפה

Question 81

בריידי ושות' (2008) - הציגו לנבדקים כ-2,500 תמונות של אובייקטים אחת אחרי השנייה (5.5 שעות סה"כ). הנבדקים ידעו שיצטרכו לזכור את התמונות בהמשך, ובמהלך ההצגה התבקשו להגיד האם הגירוי שמוצג גדול/קטן מכדור בייסבול. במבחן זיכרון: היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות איזה אובייקט הוצג בשלב הצגת התמונות. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 81

נבדקים זכרו טוב מאוד. מה שמפתיע בתוצאות הוא שהנבדקים זכרו את הפרטים של האובייקט, ירידה לרמת פירוט גבוהה.

Question 82

ניתן לחלק את ההבחנה בין אובייקטים שונים לקטגוריות מהן?

Answer 82

1. אובייקט דומה בעל מאפיינים שונים 2. אובייקט מאותה קבוצה 3. אובייקט שונה

Question 83

בריידי ושות' (2008) - הציגו לנבדקים כ-2,500 תמונות של אובייקטים אחת אחרי השנייה (5.5 שעות סה"כ). הנבדקים ידעו שיצטרכו לזכור את התמונות בהמשך, ובמהלך ההצגה התבקשו להגיד האם הגירוי שמוצג גדול/קטן מכדור בייסבול. במבחן זיכרון: היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות איזה אובייקט הוצג בשלב הצגת התמונות. מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 83

יש ל- LTM קיבולת עצומה, והוא די מדייק.

Question 84

כיצד בדרך כלל חוקרים קידוד?

Answer 84

בד"כ מציגים לנבדק רשימת מילים (5-30) עם הנחיה לזכור אותן.

Question 85

כיצד בדרך כלל חוקרים שליפה?

Answer 85

לאחר זמן מה משלב הקידוד הנבדקים מתבקשים לחזור על המילים שהציגו להם קודם

Question 86

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים - במהלך תהליך הקידוד המילים הושמעו בזוגות (עץ-מחשב לדוגמה) - שלב הלימוד. בשלב האחזור (שליפה) הציגו (השמיעו) אחת מהמילים, והנבדקים היו צריכים להגיד מה המילה שהייתה איתה בזוג. המילים הושמעו במרווחים של 5 שניות זו מזו (5 שניות בין זוגות בשלב הלימוד, 5 שניות בין מילה למילה בשלב השליפה). במהלך ביצוע הקידוד והשליפה הנבדקים ביצעו מטלת עקיבה מתמשכת במקביל (dual task paradigm). הנבדקים היו צריכים לעקוב עם העכבר על כוכבית שהוצגה על המסך תוך כדי שמיעת המילים. מה היה המשתנה התלוי?

Answer 86

בכל רגע נתון אפשר לבדוק איך המרחק של העכבר מהכוכבית מושפע ממטלת הזיכרון.

Question 87

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים חילקו את הביצועים לשלב הלמידה (קידוד), כישלון בשליפה, שליפה איטית ושליפה מהירה. מה היו תוצאות הניסוי בכל שלב?

Answer 87

בשלב הקידוד - מרחק פחות או יותר יציב מהכוכבית . בצעדים שבהם השליפה הייתה מהירה - בתחילה המרחק הממוצע, ואז המרחק מהכוכבית הולך וקטן - עד 0 מ"מ מרחק. בצעדים שבהם הייתה שליפה איטית - המרחק מהכוכבית עולה עד השליפה, ויורד אחריה. בצעדים שבהם נכשלו בשליפה - המרחק מהכוכבית היה גדול מאוד. אנחנו רואים את המחיר של החיפוש בזיכרון על מטלת העקיבה

Question 88

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים חילקו את הביצועים לשלב הלמידה (קידוד), כישלון בשליפה, שליפה איטית ושליפה מהירה. מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 88

ניתן לראות איך תהליך השליפה פוגע בביצוע מטלת העקיבה.

Question 89

הגדר מטלת free recall

Answer 89

מציגים לנבדקים רשימת גירויים (מילים, אותיות), ומבקשים מהם לכתוב את כל אלו שהם זוכרים, לא משנה באיזה סדר. דרך לחקור זיכרון לטווח ארוך

Question 90

גלנזר וקוניץ (1966) - הציגו לנבדקים רשימה של 15 מילים. מטלת free recall מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 90

זוכרים יותר מילים מהתחלת הרשימה ומסופה, ופחות מילים באמצע.

Question 91

מטלת free recall מצביעה על קיומם של שני אפקטים שונים על הזיכרון מהם?

Answer 91

1. אפקט ראשוניות (primacy effect) 2. אפקט מיידיות (recency effect)

Question 92

הגדר אפקט ראשוניות (primacy effect)

Answer 92

כתוצאה מקידוד טוב יותר ב- LTM, המילים עוברות קידוד נקי יותר כי יש זמן לחזור עליהן בראש (לעומת מילים שמגיעות בהמשך הרשימה).

Question 93

הגדר אפקט מיידיות (recency effect)

Answer 93

כתוצאה מתרומה של ה- STM.

Question 94

לגבי אפקט הראשוניות ואפקט המיידיות, קיימת הטענה שמדובר באפקטים נפרדים, עם מקורות שונים לאפקט (LTM ו-STM) מה יתמוך בכך שהטענה הזו נכונה?

Answer 94

דיסוציאציות - משהו שמשפיע על אפקט אחד ולא על השני (ולהפך). אם מקור האפקטים הוא שני מבנים שונים בזיכרון, נרצה למצוא תמיכה בדברים שונים שמשפיעים על כל אחד.

Question 95

גלנזר וקוניץ (1966) - מוצגת רשימת מילים ללמידה, ובמקביל הנבדקים מבצעים מטלה מתמטית אחרת (לספור לאחור בקפיצות). מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 95

אפקט הראשוניות נשמר, אפקט המיידיות נפגע.

Question 96

ריימונד (1969) - זיכרון של מילים שכיחות לעומת נדירות בשפה. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 96

באופן כללי, זוכרים מילים נדירות פחות טוב. זה משפיע על ה- LTM, אבל לא משפיע על ה- STM. נראה שאין הבדל בביצועים עבור מילים שהוצגו אחרונות, כלומר אפקט המיידיות נשמר.

Question 97

בקורס זה ראינו תמיכה חזקה לכך שמדובר במבנים נפרדים לכל סוג אפקט (ראשוניות ומיידיות) נכון או לא נכון?

Answer 97

נכון

Question 98

אפקט הראשוניות משוייך לאיזה סוג זיכרון?

Answer 98

LTM זיכרון לטווח ארוך

Question 99

אפקט המיידיות משוייך לאיזה סוג זיכרון?

Answer 99

STM זיכרון לטווח קצר

Question 100

הגדר אמנזיה אנטרוגרדית anterograde amnesia

Answer 100

חוסר יכולת לקודד מידע לאחר תקרית (פגיעה מוחית או כתוצאה משימוש בסמים). פגיעה בהיפוקמפוס (או באונה הטמפורלית, שבה יש אזור שאחראי על קידוד אינפורמציה חדשה) מובילה לחוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים (החולה H.M).

Question 101

דיסוציאציה של חולים אמנזיים. השוואה של ביצוע החולים לעומת קבוצת ביקורת (זהה בגיל ובפרמטרים שמשפיעים על הזכרון). מדידה מיד אחר כך ומדידה אחרי כמה דקות. מה מצאו? מה מפתיע?

Answer 101

ניתן לראות שכאשר המבחן מיד אחר כך הביצועים יותר טובים. אחרי כמה דקות יש שכחה. בסך הכל האמנזיים זוכרים פחות טוב מהביקורת. מפתיע- ההבדל מצטמצם כשמסתכלים על האפקט בסוף שעליו אחראי על זכרון קצר הטווח.

Question 102

אנשים עם אמנזיה פגועים באיזה סוג זיכרון?

Answer 102

זיכרון ארוך טווח פגוע זיכרון קצר טווח לא פגוע בכלל

Question 103

האם יכול להיות מצב של מישהו עם פגיעה בזיכרון קצר טווח, ללא פגיעה משמעותית בזיכרון ארוך טווח? פרטו

Answer 103

כן חולה KF- במבחן של זכרון לטווח קצר הוא מאוד פגוע (יזכור ספרה אחת). במבחנים של זכרון לטווח ארוך הוא הרבה פחות פגוע- יודע לחזור על סיפורים ועל דברים שחוזרים עליהם מספיק זמן.

Question 104

לפי המודל לא ניתן להסביר כיצד יכולה להיות פגיעה בזכרון לטווח קצר ולא פגיעה בזכרון לטווח ארוך. נכון או לא נכון? הסבר

Answer 104

נכון מה שלא שונן לא יעבור לזכרון טווח ארוך. הכניסה היחידה לפי המודל היא על ידי שינון.

Question 105

איזה ממצא לא מוסבר על ידי המודל?

Answer 105

החולה KF

Question 106

מה הייתה הפגיעה המוחית של החולה KF?

Answer 106

Closed head injury

Question 107

כיצד תפקד הזיכרון לטווח ארוך של החולה KF?

Answer 107

הוא עבד אבל היה איטי יותר

Question 108

מבנה הזכרון לטווח ארוך מחולק למה?

Answer 108

1. זיכרון דקלרטיבי explicit 2. .זיכרון לא דקלרטיבי implicit

Question 109

הגדר Declarative/Explicit memory

Answer 109

דברים שניתן להגיד אותם, זכרון שניתן לתאר במילים.

Question 110

זיכרון דקלרטיבי מתחלק ל2 סוגים מהם?

Answer 110

1. זיכרון אפיזודי 2. זיכרון סמנטי

Question 111

הגדר זיכרון אפיזודי

Answer 111

: זכרון לארוע מסוים. זכרון עם מאפיינים של ׳איפה׳, ׳מה׳, ו׳מתי׳ (תוכן מיקום וזמן). תמיד זכרון אישי, שלי. אני זוכרת מה קרה לי בנקודה מסוימת בזמן.

Question 112

הגדר זיכרון סמנטי

Answer 112

זכרון לעובדות, מתאר בעיקר דברים שאני יודעת. זכרון ללא תגית של הזמן האישי שלי.

Question 113

Semantic = fact and episodic = event נכון בהכרח נכון או לא נכון? הסבר

Answer 113

לא נכון אפשר לזכור עובדות על הזיכרון האפיזודי, אבל אם ניתן לחזור בזמן לנקודה בה למדנו את העובדה זה זיכרון אפיזודי. יכולים להיות ארועים אישיים שהם סמנטיים (נניח ארועים שקרו בילדות או בחוסר הכרה).

Question 114

הגדר זיכרון לא דקלרטיבי implicit memory

Answer 114

דברים ׳מרומזים׳, עקיפים (אבל זכרון חזק מאוד). דברים שלא ניתן לתאר אותם. מראש לא למדנו את הדברים דרך מילים. למידה קורית בלי שהתכוונו שהיא תקרה incidental.

Question 115

תנו דוגמאות לזיכרון לא דקלרטיבי

Answer 115

1. Skills 2. Language 3. Classical conditioning 4. Priming 5. Habits 6. Non-associative learning 7. Procedural learning - motor memory

Question 116

Define Priming

Answer 116

More efficient processing of information after exposures

Question 117

Define conditioning

Answer 117

Automatic response to a stimulus

Question 118

הגדר Contextual cueing effect

Answer 118

דרך למדוד ידע אימפליציסטי: מטלת חיפוש T . צריך למצוא את האות T ולקבוע האם היא פונה לצד ימין או לצד שמאל. במטלה מכניסים סדירות- מערבבים את הצעדים הסדירים עם צעדים רנדומליים.

Question 119

Contextual cueing effect דרך למדוד ידע אימפליציסטי: מטלת חיפוש T . צריך למצוא את האות T ולקבוע האם היא פונה לצד ימין או לצד שמאל. במטלה מכניסים סדירות- מערבבים את הצעדים הסדירים עם צעדים רנדומליים. אם מערבבים מספיק טוב, הנבדק לא שם לב לשום דבר. ניתן לנבדק לנחש מתוך מספר צעדים אילו צעדים לדעתו חזרו על עצמם. מה מצאו?

Answer 119

הנבדקים לא שמים לב, אבל מבחינת ביצוע הם מאוד שמים לב. כל נקודה היא 6 חזרות של כל צעד. מספיקים 6 חזרות כדי שהמערכת תבין ותבצע מהר יותר (יחסית לתנאי הרנדומלי). התפקוד מראה על הזכרון המרומז הנ״ל.

Question 120

מה המסקנה מהניסוי שבדק contextual cueing effect?

Answer 120

אנשים ממש טובים בלגלות קשרים בעולם. קורה ממש מהר, לא ניתן לכבות את המערכת סתם ככה. קורה בכל רמה ובהרבה מאוד פרדיגמות. יש מנגנון במוח שמחפש סדירויות בכל דבר, כל הזמן.

Question 121

נתנו לחולים אמנזים לזכור רשימה של מילים ואז בחנו ב-3 דרכים: Free recall- פשוט תגידו מה הייתה המילה. אין תמיכה בזכרון. Cued recall- נותנים רמז כלשהו ומבקשים לזכור מה הייתה המילה. רמז שליפה. Word stem completion- מראים אותו הדבר אבל מבקשים להשלים את המילה הראשונה שעולה להם לראש (בלי שום קשר לרשימה). ניסיון לנטרל את השפעות הזכרון לטווח ארוך. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 121

ניתן לראות שהביצוע עולה ב- Cued recall אבל עדיין יש הבדל בין אמנזיים לבין קבוצת הביקורת. כאשר אין קשר לזכרון לטווח ארוך ניתן לראות שההבדלים נעלמו Word stem completion. הוכחה לדיסוציאציה בין שני סוגי הזכרונות (אימפליציטי ואפליציטי).

Question 122

לפי המודל, מה ההבדל בין תהליך הזיכרון בזמן מבחן לעומת בזמן הלמידה למבחן?

Answer 122

במבחן צריך להעביר דברים מזכרון ארוך טווח לזכרון הקצר. בתהליך הלמידה עושים הפוך. לפי החוקרים הללו המעבר היחיד הוא דרך זכרון טווח קצר על ידי שינון.

Question 123

נבדקים שמעו רשימה של מילים. מטרתם הייתה לדווח על המילה האחרונה שהתחילה באות b. המניפולציה הזו הייתה על כמה זמן שיננתם כל מילה. אם מסתכלים על כמה זמן עבר בין שתי מילים שהתחילו באות b, אפשר לדעת כמה מילים שיננתם. אם שינון הוא פקטור חשוב בזכרון, נקבל זכרון טוב של המילה הכי קרובה לשאר המילים שלא רלוונטיות. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 123

לא היה הבדל למרות השוני בזמני השינון.

Question 124

נבדקים שמעו רשימה של מילים. מטרתם הייתה לדווח על המילה האחרונה שהתחילה באות b. המניפולציה הזו הייתה על כמה זמן שיננתם כל מילה. אם מסתכלים על כמה זמן עבר בין שתי מילים שהתחילו באות b, אפשר לדעת כמה מילים שיננתם. אם שינון הוא פקטור חשוב בזכרון, נקבל זכרון טוב של המילה הכי קרובה לשאר המילים שלא רלוונטיות. מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 124

שינון היא לא דרך מאוד מומלצת ללימוד לטווח ארוך.

Question 125

הגדר levels of processing (LoP) effect

Answer 125

עומק עיבוד האינפורמציה שרוצים ללמוד. אפשר ללמוד כל מידע בצורה עמוקה יותר או פחות. השיטה עובדת. האפקטים ענקיים. מתחלק ל-3 שכבות: 1. נמוך Low 2. בינוני Medium 3. גבוה Deep

Question 126

הגדר עיבוד נמוך לפי Levels of Processing

Answer 126

לדעת האם המילה נכתבה עם אותיות גדולות או לא

Question 127

הגדר עיבוד בינוני לפי Levels of Processing

Answer 127

לדעת האם המילה מתחרזת עם מילה אחרת

Question 128

הגדר עיבוד גבוה לפי Levels of Processing

Answer 128

לדעת את משמעות המילה

Question 129

לפי Levels of Processing Effect ככל שרמת העיבוד יותר עמוקה כך הזיכרון יהיה יותר טוב נכון או לא נכון?

Answer 129

נכון

Question 130

מה החיסרון של Levels of Processing בתור תיאוריה?

Answer 130

לא הגדירו בדיוק מה זה עיבוד נמוך, בינוני וגבוה הדבר היחידי שעשו זה לתת דוגמאות. תאוריה שאי אפשר להגדיר בדיוק מה היא, לא ניתן לחקור עד הסוף וקשה להסביר אותה.

Question 131

לפי Levels of Processing מה ההבדל בין ללמוד לבין ללמד מישהו? מה עדיף?

Answer 131

רמת ההבנה הרבה יותר עמוקה כאשר מלמדים מישהו. רמת הזכרון יותר גבוהה כשצריכים להסביר אותו למישהו אחר ולא לקרוא בלבד. עדיף ללמד

Question 132

ניסוי: קסט מדעי 1. קבוצה שהתבקשה לסכם במילים שלהם את הטקסט. 2. קבוצה שנייה עשתה פתקים על דברים רלוונטיים- note taking 3. העתקת משפטים 4. חיפוש מילים שמתחילות באותיות מסוימות. 5. ביקורת. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 132

שתי הקבוצות שרשמו במילים שלהם- בעלי הביצוע הטוב ביותר. במבחן מאוחר יותר- הביצוע יורד (יש שכחה) אבל האפקט נשמר.

Question 133

הגדר Spacing Effect

Answer 133

מידע נכנס טוב יותר כאשר לומדים במרווחי זמן מאשר במסה אחת.

Question 134

השוואה בין מצב בו לומדים את כל החומר לאט, לבין מצב שבו לומדים את החומר כמה פעמים אבל מהר. משתנה נוסף- מתי המבחן. תוצאות על כמעט 15,000 נבדקים בהם השוו כאשר המבחן הוא ממש יום אחרי, וכאשר המבחן הוא אחרי זמן מסוים. מה מצאו?

Answer 134

בכל המקרים מצאו כי עדיף ללמוד פעמיים מהר מאשר פעם אחת לאט.

Question 135

הגדר Massed practice

Answer 135

מידע הנכנס לתקופת זמן ארוכה והמשכית

Question 136

הגדר Spaced practice

Answer 136

קליטת מידע לזמן קצר אבל מספר פעמים.

Question 137

מצאנו כי בכל מקרה עדיף לעשות מרווח בלמידה לפני מרווח. במה תלוי גודל המרווח?

Answer 137

בכמה זמן לפני המבחן התחלנו ללמוד.

Question 138

הגדר Encoding Specifity

Answer 138

אימון ומבחן שנעשים באותו קונטקסט זיכרון מקודד ביחד עם הקונטקסט בו הוא נוצר. לכן שליפת הזיכרון תהיה מהירה יותר כאשר הקונטקסט זהה למצב בו נוצר הזיכרון

Question 139

ניסוי הצוללנים: קבוצה 1: למדה על היבשה ונבחנה על היבשה, קבוצה 2: למדה מתחת למים ונבחנה מתחת למים, קבוצות 3 ו-4: שנבחנו בתנאים לא תואמים. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 139

יש יתרון כאשר הבחינה נערכת באותם תנאים של הלמידה.

Question 140

הגדר state dependent memory

Answer 140

זכרונות נגישים יותר כאשר שולפים אותם באותו מצב בו היינו כאשר הם קודדו

Question 141

למידה תלויה במצב רוח: השמיעו לנבדקים מוזיקה שמחה וביקשו מהם לחשוב על משהו שמח או מוזיקה עצובה וביקשו מהם לחשוב על משהו עצוב. מה מצאו?

Answer 141

המניפולציה עובדת. הביצוע יותר טוב כאשר יש התאמה בין שני התנאים.

Question 142

עיבוד נמוך: מבחן בו קוראים את המילה וזוכרים אותה. עיבוד בינוני: יצירת המילה- נותנים קטגוריה/ רמזים ועל הנבדק ליצור את המילה. מה מצאו?

Answer 142

ההבדל בין לייצר את המילה ללקרוא הוא מאוד חזק.

Question 143

אלכוהול: נתנו לאנשים לשתות 300 מ״ל וודקה בניסוי. מה מצאו?

Answer 143

הביצוע הכי טוב הוא ללמוד ללא אלכוהול. אבל אם שתיתם, עדיף גם לשתות לפני המבחן.

Question 144

מריחואנה: נתנו לנבדקים לעשן סיגריות- בחלק היה חומר פעיל של מריחואנה ובחלק לא. מה מצאו?

Answer 144

אם כבר מעשנים עדיף לעשן גם בזמן המבחן.

Question 145

יש המון מחקר על השפעות ארוכות טווח של שימוש במריחואנה מה מצאו במחקרים אלה?

Answer 145

אין שום ספק על ההשפעות הלא טובות של מריחואנה על זיכרון.

Question 146

מהן שתי דרכים לזכור טוב יותר?

Answer 146

1. סימטריה בין הקידוד והאחזור - ככל שהתנאים דומים יותר יש שיפור. 2. רמת העיבוד - ככל שרמת העיבוד עמוקה יותר כך נזכור טוב יותר.

Question 147

ניסוי שמשלב level of processing and encoding Specifity: מניפולציה על רמת העיבוד, וקבלת אותם הרמזים בזמן הלמידה ובזמן המבחן. כדי לעשות מניפולציה על רמת העיבוד נציג לנבדקים מילה. התנאים: 1. חרוזים- האם המילה מתחרזת עם מילה אחרת? (עומק עיבוד נמוך- מתייחסת רק לצליל ולא למובן המילה). 2. קטגוריה- האם המילה הזאת שייכת לקטגוריה x? 3. במשפט- האם המילה מתאימה במשפט הנתון? אפשר לעשות זאת גם בזמן הלימוד, וגם בזמן השליפה- למשל לשאול איזה x היה, איזו מילה שזכרת מתאימה למשפט הזה וכו׳. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 147

התקבלה תמיכה לשני האפקטים: אפקט ספציפיות הקידוד יחסית לשליפה אפקט רמת העיבוד גם עובד.

Question 148

סטודנטים באוניברסיטה שקראו מספר מאמרים מדעיים ואחרי כל מאמר ביצעו מבחן קצר בתנאים שונים: 1. מבחן עם שאלות פתוחות 2. מבחן אמריקאי 3. קריאה מחדש של המאמר ואז לענות על השאלות (פתוחות או סגורות) 4. לא עשו כלום המבחן הוא 3 ימים אחר כך. מה היו תוצאות הניסוי? מה הדרך הכי טובה ללמוד?

Answer 148

הביצוע במבחן אמריקאי יותר טוב משאלות פתוחות. בכל מקרה, הדרך הכי טובה ללמוד היא בשאלות פתוחות. גם כשנבחנים במבחן אמריקאי, הדרך לימוד הכי טובה היא שאלות פתוחות. זה גורם לזכרון טוב יותר לפי המחקר.

Question 149

סטודנטים באוניברסיטה שקראו מספר מאמרים מדעיים ואחרי כל מאמר ביצעו מבחן קצר בתנאים שונים: 1. מבחן עם שאלות פתוחות 2. מבחן אמריקאי 3. קריאה מחדש של המאמר ואז לענות על השאלות (פתוחות או סגורות) 4. לא עשו כלום המבחן הוא 3 ימים אחר כך. האם התוצאות של ניסוי זה מתאימות ל- encoding specifity?

Answer 149

לא כלומר- האפקט של התאמצות בכתיבה ותשובה מלאה, חזק מאפקט ספציפיות הקידוד.

Question 150

הגדר testing effect

Answer 150

Taking tests enhance memory retention

Question 151

נתנו לסטודנטים לראות 3 הרצאות, יום אחרי יום, ואז קיבלו מבחנים שונים: 1. שאלות פתוחות 2. מבחן אמריקאי 3. לימוד שוב של העובדות המבחן היה 30 יום אחר כך. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 151

הביצוע הטוב ביותר היה כאשר התאמצו וכתבו שאלות פתוחות בזמן הלימוד. תוצאות עמידות- גם חודש אחר כך, האפקט של להתאמץ ולכתוב שאלות פתוחות מחזיק מעמד.

Question 152

האם שינה היא דרך טובה לגיבוש זכרונות?

Answer 152

כן

Question 153

הטענה שיש שינוי מוחי במהלך השינה שתורם לקונסולידציה ובעיקר כאשר מדובר בלמידה הכוללת מוטוריקה. ניסוי שינה 1 :בדקו את ההנחה הזאת בעזרת לימוד של רצף מוטורי הנבדקים למדו לבצע רצף מוטורי מסוים בשלושה מפגשים: הראשון ב10 בבוקר ולאחריו הם נבחנו כמה רצפים כאלה הם מצליחים לבצע במהלך דקה שלמה. לאחר מכן, הנבדקים חזרו למפגש השני ב22 בערב במהלכו הם רק נבחנו (לא התבצע לימוד נוסף) ושוב במפגש השלישי ב10 בבוקר ביום למחרת בו הם גם כן רק נבחנו. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 153

ישנו שיפור דרמטי בין המפגש השני לשלישי וההנחה היא שהסיבה לכך היא שבין שני המפגשים הפרידה שינה. היות ונבדקים לא נוהגים לתרגל תרגילים מוטורים במהלך השינה הסיבה לשיפור הרב כאן היא לא אימון אלא קונסולידציה שהתרחשה במהלך השינה.

Question 154

מה הביקורת על ניסוי מספר 1 בשינה?

Answer 154

אפשר גם לומר שהסיבה לשיפור אינה השינה אלא פשוט שיפור גדול יותר באימון שלישי כתוצאה מהמבחן השני שהוא כאילו סוג של אימון. בנוסף, יתכן שכלל אין קשר לשינה אלא שפשוט יש צורך בשלוש חזרות כדי לגבש את הידע ולבצע היטב.אז נטען שגם ללא השינה יינו רואים ביצוע טוב יותר בחזרה השלישית

Question 155

ניסוי שינה 2: ניסוי המשך בו המפגש השני התרחש לאחר שינה. הנבדקים הגיעו למפגש הראשון ב 22 בערב ללמידה ומבחן. המפגש השני התרחש לאחר שינה בשעה 10 בבוקר. המפגש השלישי התרחש שוב ב 22 בלילה באותו היום מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 155

כאן נמצא שיפור גדול יותר בין המפגש הראשון לשני מאשר בין המפגש השני לשלישי. זה מחזק את הטענה שמה שגרם לשיפור הוא השינה ולא האימון.

Question 156

מה המסקנה משני הניסויים בשינה?

Answer 156

מה שגורם לשיפור, במטלות מוטוריות כאלה, היא השינה. לשינה חשיבות מאוד גדולה בגיבוש המידע שגורם לשיפור הביצוע )והעיקר הוא לא באימון(.

Question 157

איזה שלב בשינה הוא זה שמשפיע על שיפור ביצוע המטלה?

Answer 157

השלב השני של השינה - REM יש קורלציה בין איכות השלב השני של השינה לביצוע: ככל ששלב זה בשינה היה ארוך יותר כך שיפור הביצוע היה טוב יותר

Question 158

האם זיכרון ארוך טווח הוא פסיבי או דינמי ומשתנה?

Answer 158

דינמי ומשתנה

Question 159

הזיכרון מסודר לפי מה?

Answer 159

1. סכמות 2. סקריפטים

Question 160

הגדר סכמה

Answer 160

- ידע על תחום מסוים בסביבה. קטגוריה רחבה יותר שלא חייבת לכלול פעולות. יש לנו סכמה למשל על איך נראית ספריה, איך נראה משרד של מנהל חברת הייטק ואיך נראה משרד של פרופסור באוניברסיטה.

Question 161

הגדר סקריפט

Answer 161

סוג של סכמה פרטנית יותר, ידע על סדרה של פעולות שמתרחשות בקונטקסט מסוים. למשל יש לנו תסריט של הליכה למסעדה, של שיעור באוניברסיטה או של מסיבה

Question 162

ניסוי 1 :השפעה של סכמה על זיכרון - ניסוי המשרד באוניברסיטה לקחו נבדקים לניסוי ואמרו להם שעליהם להמתין קצת עד שהניסוי יתחיל. בזמן ההמתנה נתנו להם להיות 30 שניות במשרד. לאחר מכן ביקשו מהם לתאר כמה שיותר דברים שהם ראו בחדר. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 162

- כמעט כולם זכרו את הפריטים שקשורים באופן טבעי לסכמה )למשל כיסא ושולחן( - 8 מתוך 30 זכרו פריטים שמפרים באופן חזק את הסכמה )גולגולת למשל( - מעטים מאוד זכרו את קנקן היין והקפה שיכלו לאשר או לסתור את הסכמה שלהם. - 9 נבדקים זכרו ספרים למרות שלמעשה כלל לא היו ספרים בחדר. ספרים נקשרים באופן חזק לסכמה של משרד באוניברסיטה.

Question 163

ניסוי 1 :השפעה של סכמה על זיכרון - ניסוי המשרד באוניברסיטה לקחו נבדקים לניסוי ואמרו להם שעליהם להמתין קצת עד שהניסוי יתחיל. בזמן ההמתנה נתנו להם להיות 30 שניות במשרד. לאחר מכן ביקשו מהם לתאר כמה שיותר דברים שהם ראו בחדר. מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 163

ממצאים אלו מהווים עדות לכך שהזיכרון שלנו משתמש בידע שיש לנו על העולם. הוא גם מראה שלעיתים הסכמה כופה את עצמה על הזיכרון כך שהיא גורמת לנו לזכור דברים שלא באמת היו שם.

Question 164

ניסוי 2 :מחקר תאונת המכוניות effect misinformation כל הנבדקים ראו סרטון ובו מתרחשת תאונה בין שתי מכוניות. לאחר מכן הנבדקים התבקשו לתאר את הסרטון שראו ולהעריך מה הייתה מהירות הנסיעה של המכוניות. רמות הניסוי השונות נבדלו זה מזה באופן שבו נשאלה השאלה, לכל שאלה התלוותה מילה שגרמה להטעיית הזיכרון misinformation .השאלה נשאלה בווריאציות הבאות: “How fast were the cars going when they… smashed/collided/bumped/hit/ contacted?" מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 164

הערכת המהירות של הנבדקים משתנה כפונקציה של המילה שמתארת את המפגש בין המכוניות. ככל שהמילה הייתה בעלת נופל יותר דרמטי כך הערכת המהירות הייתה גבוה יותר.

Question 165

ניסוי 2 :מחקר תאונת המכוניות effect misinformation מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 165

ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שהזיכרון לטווח ארוך אינו מחסן פסיבי. העובדה שהשאלה משמשת כמקור ידע חשוב למשהו שהיה ונעלם מראה שהזיכרון משתנה כפונקציה של חשיפה/השפעה.

Question 166

מי הייתה אליזבת לופטוס?

Answer 166

, לופטוס (החוקרת) טוענת שגם זיכרונות שלנו, טראומטיים ככל שיהיו, לא חייבים להיות אמיתיים. היא עשתה מחקרים כאלו עם השלכות לעדות בבתי משפטים, בייחוד עדות ראייה. לקחה את המחקר צעד קדימה ונסיתה להשתיל זכרונות מוזרים ולשכנע שאכן הם קרו.

Question 167

ניסוי 3 :המחקר עם מיקי מאוס חולק לשתי מפגשים. בשבוע הראשון נבדקים קראו מודעה על ביקור בדיסני והתבקשו לציין עד כמה הם חושבים שהאירועים הבאים קרו להם בילדות בין 0 ל100 .בין עשרים פריטים התחבא פריט המטרה: "Met and shook hands with a favorite TV character at a theme resort.” בשבוע השני חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות. הקבוצות קראו פרסומת על דיסני אבל בפרסומת של אחת הקבוצות היו תיאורים נרגשים של הרגע בו תגיעו לדיסני ותלחצו את היד למיקי מאוס. לאחר קריאת הפרסומת נאמר לנבדקים שהטפסים שהם מילאו בשבוע הקודם נעלמו וביקשו מהם למלא אותם שוב. מדדו כיצד דירוג פריט המטרה השתנה בשתי הקבוצות. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 167

נבדקים בשתי הקבוצות העלו את הערכה לגבי הסבירות שבילדות הם לחצו היד לדמות מצוירת אבל בקבוצה שקראה את התיאורים הנרגשים של לחיצת הערכה זאת עלתה הרבה יותר.

Question 168

מה הייתה הביקורת על המחקר עם המפגש עם מיקי מאוס?

Answer 168

יתכן שהאירוע הזה באמת קרה אבל הנבדקים לא ממש זכרו את זה בשבוע הראשון והפרסומת עזרה להם להיזכר.

Question 169

ניסוי 4 :ניסוי המשך למיקי מאוס (של אליזבת לופטוס) היא שאלה את השאלות על לחיצת יד לבאגס באני ואריאל. בשנים בהם הנבדקים היו ילדים הם לא יכלו ללחוץ יד לבאגס באני ואריאל בדיסני, הסיבה לכך היא שבאגס באני שייך לאחים וורנר ולכן אסור להציג אותו בדיסני ואריאל הינה דמות שנוצרה בשנים מאוחרות יותר, כאשר הנבדקים כבר לא היו בגילאי הילדות עליהם הם התבקשו לדווח. מעבר לכך המניפולציה הייתה בדיוק אותה מניפולציה. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 169

שוב נמצא שלאחר קריאת הפרסומת הנבדקים העלו את הסבירות שהאירוע הזה התרחש בילדות שלהם. הפעם למרות העובדה שהאירוע בוודאות לא התרחש בילדותם.

Question 170

מה הייתה הביקורת למחקר המשך של מפגש עם מיקי מאוס? (המחקר עם אריאל ובאגס באני)

Answer 170

אדם זוכר שהוא לחץ יד לדמות גדולה ופרוותית, זה משנה שהוא לא זוכר לאיזו דמות?

Question 171

ניסוי 5 :השתלת זיכרונות מטרידים במחקר שבחן זאת הנבדקים שוב מילאו שאלונים לגבי שלל חוויות ילדות. בין היתר הם מילאו שאלון על חווית בדיסני ובתוך החווית הללו הם גם התבקשו לענות עד כמה הם זוכרים שפלוטו ליקק להם את האוזן. כמו כן הם התבקשו להעריך כמה כסף הם מוכנים לשלם על בובת פלוטו. בשבוע השני הם הוקצו לקבוצת "פלוטו הטוב" "פלוטו הרע" וקבוצת ביקורת. בקבוצת פלוטו הטוב הם קראו מידע על פלוטו חביב שליקק לילדים את האוזן בצורה מצחיקה וידידותית. בקבוצת הפלוטו הרע הם קראו על מישהו שעבד כבובת פלוטו והיה לוקח סמים ומלקק לילדים את האוזן בצורה לא נאותה.נאמר להם שחומר הקריאה הותאם להם באופן ספציפי (מה שלא היה נכון) לאחר מכן נתנו להם שוב למלא את השאלונים ולתת הערכה לכמה כסף הם ישלמו על בובת פלוטו. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 171

- בשתי הקבוצות בערך שליש מהנבדקים "זכרו" שפלוטו ליקק להם את האוזן, האפקט היה גדול יותר בקבוצת פלוטו הטוב. - מבין הנבדקים ש"זכרו" שפלוטו ליקק להם את האוזן, בדקו את השינוי במחיר שהם מוכנים לשלם על בובת פלוטו. התשלום אמור למדוד שינוי בהתנהגות. כאן מצאו עליה בקרב קבוצת פלוטו הטוב, ירידה בקבוצת פלוטו הרע וללא שינוי משמעותי בקבוצת הביקורת.

Question 172

ניסוי 5 :השתלת זיכרונות מטרידים (פלוטו שמלקק את האוזן) מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 172

המחקר הזה מראה שני דברים: א. אפשר לגרום לאנשים "לזכור" אירועים שלילים שלא באמת קרו להם. ב. אפשר להשפיע על התנהגות של אנשים דרך שינוי הזיכרון שלהם.

Question 173

מהי הדרך הטובה ביותר לשתול זיכרון מזוייף?

Answer 173

הדרך הטובה ביותר היא לערבב עובדות אמיתיות עם עובדות לא אמיתיות.

Question 174

ניסוי: לופטוס יצרה קשר עם בני משפחה של הנבדקים וביקשה מהם לספר 3 סיפורים אמיתיים שהיו לנבדק בגילאי 5,6,7. לאחר מכן נתנה לנבדק יומן עם הזכרונות שכתבו עליו. הסיכוי שהנבדק יזכור את הארועים, על אף שקרו באמת היה קטן או בינוני. הוסיפה סיפור לא אמיתי בו סופר שהנבדק נאבד בקניון, והסיפור היה מאוד ריגשי, ומאוד מפורט. מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 174

בערך רבע מהנבדקים דירגו את הזכרון הזה כאמיתי. לאחר מכן אמרה להם שזה לא אמיתי והנבדקים ניסו להצדיק את הסיפור.

Question 175

מה ההשלכות הטובות של הניסויים של לופטוס בשינוי זיכרון?

Answer 175

בטיפול- אפשר לשנות דברים טראומתיים או התמכרויות (לבטל את הזכרונות הטובים מההתמכרות).

Question 176

מה ההשלכות הרעות של הניסויים של לופטוס בשינוי זיכרון?

Answer 176

אפשר לשכנע בהכל, Gaslighting.

Question 177

מה מהממצאים הבאים אינו יכול להיות מוסבר באופן ישיר ע״י ארגון מידע בסכמה: א. רוב האנשים יתארו את אותן סדרת פעולות בנושאים שכיחים כמו ׳ללכת למסעדה׳. ב. נטייה לזכור מידע שלא מתאים לסכמה. ג. כוון תנועות העיניים שלנו לפי ציפייה. ד. זיכרון טוב יותר לחומר הנלמד בכיתה כאשר המבחן נערך באותה כיתה.

Answer 177

ד. זיכרון טוב יותר לחומר הנלמד בכיתה כאשר המבחן נערך באותה כיתה.

Question 178

מה לא נכון לגבי המידע בזיכרון הסנסורי: א. הוא העתק של מה שקיים בעולם. ב. הקיבולת שלו גדולה. ג. המידע בו חייב לעבור שינון כדי להגיע לרמה הבאה בזיכרון. ד. המידע מחזיק כ-200-300 מ"ש.

Answer 178

ג. המידע בו חייב לעבור שינון כדי להגיע לרמה הבאה בזיכרון.

Question 179

בניסוי הציגו לנבדק מטריצת (matrix) אותיות (4*3) לזמן קצר ולאחר היעלמות המטריצה ביקש ממנו לדווח את כל האותיות שהוא זכר. הוא זכר בממוצע 3 אותיות בכל צעד. בשלב השני של הניסוי, הציגו לו מיסוך שממסך את האותיות כ-500 אלפיות השניה לאחר הופעתן. כיצד זה ישפיע על כמות הפריטים שהוא זכר? א. כמות הפריטים שהוא יזכור לא תושפע מהמיסוך. ב. כמות הפריטים שהוא יזכור תרד. ג. כמות הפריטים שהוא יזכור תעלה. ד. כמות הפריטים שהוא יזכור תלויה במיקום המיסוך.

Answer 179

א. כמות הפריטים שהוא יזכור לא תושפע מהמיסוך.

Question 180

דני צריך ללמוד מילים למבחן בספרדית. הוא רצה לבדוק איך אפשר ללמוד את המילים בדרך הכי יעילה. לכן, הוא חילק את המילים ל-3 רשימות – את הרשימה הראשונה הוא למד על ידי שיבוץ המילים במשפטים, את הרשימה השניה הוא למד על ידי ספירת כמות האותיות בכל מילה ואת הרשימה השלישית הוא למד ע"י חריזת המילים למילים אחרות. לאחר מכן דני בחן את עצמו על שלושת הרשימות בשתי שיטות שונות – על הרשימה הראשונה והשנייה הוא בחן את עצמו באמצעות Cued recall ועל הרשימה השלישית הוא בחן את עצמו באמצעות Free recall. לפי Level of processing ולפי מה שידוע לכם על שיטות השליפה השונות, עבור איזו רשימה נצפה שדני יגיע לתוצאות הכי טובות במבחן? א. השלישית. ב. הראשונה והשנייה באותה מידה. ג. הוא צפוי לזכור את כולן באותה מידה. ד. הראשונה.

Answer 180

ד. הראשונה.

Question 181

מה מהבאים נכון לגבי סקריפטים (scripts) וסכמות? א. כשמבקשים מנבדקים לתאר סקריפט, יש הסכמה גבוהה על תוכנו. ב. סכמה אינה יכולה להשפיע על זיכרון ארוך טווח. ג. סכמה אינה יכולה להשפיע על תהליך התפיסה. ד. סקריפט משפיע על חלוקת הקשב בביצוע שתי משימות בו-זמנית.

Answer 181

ד. סקריפט משפיע על חלוקת הקשב בביצוע שתי משימות בו-זמנית.

Question 182

בניסוי של Brown-Peterson הנבדקים שמעו 3 אותיות ואז מספר . הנבדקים התבקשו לספור לאחור בקפיצות של 3 מהמספר ששמעו ולאחר מכן לאחזר את האותיות. הממצאים הראו ש: א. יש מעבר מהזיכרון הסנסורי לזיכרון קצר טווח. ב. יש מעבר מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח. ג. יש שלב של דעיכה מהירה ואחרי כ 20 דקות מתחיל שלב של דעיכה איטית. ד. אם המידע לא משונן, הוא דועך לאחר כמה שניות מהזיכרון לטווח קצר.

Answer 182

ד. אם המידע לא משונן, הוא דועך לאחר כמה שניות מהזיכרון לטווח קצר.

Question 183

איזה ממצא מהבאים תומך בכך שזיכרון עבודה אינו מחסן פאסיבי? א. תהליך הקונסולידציה לוקח כ-50 אלפיות שניה לכל פריט. ב. לאימון של זיכרון העבודה יש אפקט מאד קטן. ג. ניתן לזכור גירוי שכולל רק צבע באותו רמת דיוק שניתן לזכור גירוי שכולל גם צורה וגם צבע. ד. כאשר נבדקים מנסים לזכור מספר פריטים הגבוהה מקיבולת זיכרון העבודה שלהם, התוצאות מראות ירידה בקיבולת זיכרון העבודה.

Answer 183

ד. כאשר נבדקים מנסים לזכור מספר פריטים הגבוהה מקיבולת זיכרון העבודה שלהם, התוצאות מראות ירידה בקיבולת זיכרון העבודה.