Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פסיכולוגיה קוגניטיבית > זיכרון > Flashcards

זיכרון Flashcards

1
Q

Baddeley
מחלק את הזיכרון לשלושה תהליכים

מהם?

A
  1. קידוד הגירוי;
  2. אחסון הזכרון;
  3. שליפת הזכרון.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

Cognitive life is impossible without memory

True or false?

A

True

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהו המודל הראשון שהגדיר את תפקיד הזכרון ?

A

המודל של אטקינסון ושיפרין מ1968

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

המודל של אטקינסון ושיפרין מפרק את הזיכרון ל 3 מחסנים עיקריים ומתאר את יחסי הגומלין ביניהם

מהם אותם 3 מחסנים עיקריים?

A
  1. זיכרון סנסורי
  2. זיכרון קצר טווח/זיכרון עבודה
  3. זיכרון ארוך טווח
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

המודל של אטקינסון ושיפרין מפרק את הזיכרון ל 3 מחסנים עיקריים ומתאר את יחסי הגומלין ביניהם

מהם אותם יחסי גומלין?

A

המידע מהעולם החיצוני מגיע קודם כל לזיכרון סנסורי, חושי

לאחר מכן עובר לזיכרון קצר הטווח (זכרון העבודה)

משם מגיע לזכרון ארוך הטווח. (ויכול בעת הצורך להישלף ולחזור לזיכרון העבודה)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הגדר זיכרון סנסורי

A

בעל קיבולת מאוד גדולה (כל המידע החושי נקלט אליו),
המידע הזה דועך במהירות ונעלם,
קל מאוד להפריע לזכרון הזה ולפגוע בו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה צריך לעשות כדי שהזיכרון הסנסורי לא ייעלם לגמרי ?

A

להעביר אותו מהר לזיכרון קצר הטווח

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הגדר זיכרון לטווח קצר

A

בעל קיבולת קטנה- מחזיק כמות מידע מאוד מצומצמת,
פרק זמן יותר ממושך (סדר גודל של שניות בודדות),
מועד להפרעות בזיכרון- פריטים יכולים להעלם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מהו שם נוסף לזיכרון לטווח קצר?

A

זיכרון עבודה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה צריך לעשות כדי שהפריטים בזיכרון קצר הטווח יישמרו ליותר זמן?

A

צריך להעביר אותם אל הזיכרון ארוך הטווח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

הגדר זיכרון ארוך טווח

A

בעל קיבולת לא מוגבלת,
אחסון לא אקטיבי,
אחסון עמיד להפרעות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

לפי אטקינסון ושיפרין: ההעברה מזכרון קצר טווח לארוך טווח מתבצעת אך ורק על ידי מה?

A

שינון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

זיכרון קצר טווח מחזיק את המידע בצורה לא אקטיבית.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

זיכרון קצר טווח מחזיק את המידע בצורה אקטיבית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

זיכרון ארוך טווח מחזיק את המידע בצורה לא אקטיבית.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מהו שם נוסף לזיכרון סנסורי?

A

זיכרון אייקוני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מי היה הראשון שחקר את הזכרון הסנסורי ?

A

George Sperling

ספרלינג 1960

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

ניסוי לדוגמה בזיכרון סנסורי: הציגו לנבדקים סדרה של אותיות , כל אות למשך 50 אלפיות שנייה ובדקו מה הם ראו

LTMS
QTAB
TMGK

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נבדקים זכרו בממוצע 3 או 4 אותיות.
נבדקים אמרו שהם ראו יותר אותיות, אבל תוך כדי הדיווח על מה ראו הכל נעלם להם.

רואים הכל פשוט שוכחים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

המשך לניסוי זיכרון סנסורי עם האותיות:
ספרלינג נתן רמז לנבדקים על איזו שורה לדווח (ראשונה, שנייה או שלישית). את הרמז הוא הציג אחרי שהמסך נעלם.
קודם רואים את האותיות, הן נעלמות, ואז מופיע הרמז.

מה מצאו הפעם?

A

נבדקים הצליחו לדווח בערך על 3 אותיות מהשורה הרלוונטית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

המשך לניסוי זיכרון סנסורי עם האותיות:
ספרלינג נתן רמז לנבדקים על איזו שורה לדווח (ראשונה, שנייה או שלישית). את הרמז הוא הציג אחרי שהמסך נעלם.
קודם רואים את האותיות, הן נעלמות, ואז מופיע הרמז.

מה הסיק ספרלינג מתוצאות הניסוי?

A

א. הקיבולת הרבה יותר גדולה מאשר מה שהוצג בשיטת הדיווח המלא.
ב. יש דעיכה מאוד גדולה ומהירה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

על פי הניסוי של ספרלינג עם האותיות בזיכרון סנסורי,
מהי הקיבולת הכוללת של זיכרון זה?

A

הקיבולת
הכוללת של המחסן הוא מספר האותיות שדיווחנו משורה מסוימת כפול מספר השורות שכן באופן תיאורטי יכולנו להיות
מכוונים לכל השורות ולא רק לאחת ספציפית ובעצם לדוו ח על כולן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

כיצד עובדת הדעיכה של הזיכרון הסנסורי?

A

ככל שעובר יותר זמן, הביצוע הולך ויורד כך שאחרי כ-300 אלפיות שנייה הביצוע די גרוע. אחרי שנייה הביצוע עם הרמז זהה לביצוע הכללי ללא הרמז.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מהו משך האחסון של זיכרון סנסורי?

A

200-300
מילישניות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מהי קיבולת האחסון של זיכרון סנסורי?

A

מאוד גדולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

כיצד מקודד זיכרון סנסורי?

A

ספציפי לפי מודל: ויזואלי, אודיטורי, מישוש…

זיכרון מודלי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מה קורה אם מציגים מיסוך אחרי שהאותיות נעלמות ולפני שמופיע הרמז?
האם עדיין יש גישה לכמות גדולה של אינפורמציה?

A

זיכרון וויזואלי נכנס ׳למחסן׳ מסוים ולכן המיסוך ייכנס למקום בו היה המידע של האותיות ולכן ייפגע בביצוע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מהו התפקיד של הזיכרון הסנסורי ?

A

להאריך את הזמן

הזיכרון הסנסורי מאפשר עוד כמה אלפיות שנייה בהן ניתן לגשת לזיכרון ולהעביר אותו הלאה ולעבד אותו. ׳מאריך את ההווה שלנו׳.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

זיכרון לטווח קצר מהווה העתק של העולם

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

המידע אינו העתק של העולם אלא קוד סמנטי בעל
משמעות אשר מושפע מציפייה וידע קודם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מה החשיבות של זיכרון לטווח קצר?

A

הוא מחזיק את המידע באופן אקטיבי וכך הוא יכול להשפיע על
ההתנהגות שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

הגדר מטלות
span task

A

מציגים לנבדק אותיות או מספרים והוא צריך לחזור עליהם בסדר הנכון. בודקים כמה פריטים הוא הצליח
לזכור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מה מצאו בעזרת מטלות
span tasks?

A

מגיעים למספר הקסם:
נבדקים מצליחים לזכור 7 פריטים (פלוס מינוס 2)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מי קבע את המושג של מספר הקסם 7 פלוס מינוס 2?

A

מילר 1956

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

ב-2001 חוקר בשם
Cowan
טען שה7 פלוס מינוס 2 נותן הערכת יתר לקיבולת הזכרון קצר טווח.

למה הוא טען זאת?

A

השיטה לא מעריכה רק את המחסן עצמו אלא גם תהליכים
אחרים של שימוש באסטרטגיות זיכרון כמו קיבוץ מידע (זיכרון של אותיות ומספרים כקבוצות).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

על פי
Cowan,
כמה פריטים ניתן להחזיק בזיכרון לטווח קצר לאחר שמנטרלים השפעה של אסטרטגיות?

A

3-4
פריטים בלבד

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

למה זיכרון קצר טווח נקרא גם זיכרון עבודה?

A

כי הוא מחסן לא פסיבי אלא בעל תהליכים אקטיביים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

מטלת בראון ופיטרסון- מטלה אודיטורית. הנבדק שומע שלשה של אותיות, ואז מספר.
מרגע ששמע את המספר הוא צריך לספור אחורה בהפרשים של 3.
לאחר מכן הוא צריך לחזור על האותיות.
הזמן בו התעסקו במספרים השתנה.
בדקו כמה זמן היה לאינפורמציה להעלם בעקבות ההתעסקות במטלה המסיחה.
מדובר על שניות ולא אלפיות שניה.

מה מצאו?

A

נמצא שלאחר 3-4 שניות ישנה
דעיכה חדה של המידע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

מהי המטלה שהיום משמשת לבדיקת זכרון עבודה?

A

Complex span tasks (Engle)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

הגדר
Complex span tasks (Engle)

A

מטלות שמערבות איחסון ותהליך נוסף שמקשה על אסטרטגיות. בוחן גם את האקטיביות של הזכרון את העיבוד.
מציגים אות -> תרגיל מתמטי פשוט שצריך לפתור -> עוד אות.
לאחר מכן צריך לסדר את האותיות לפי סדר ההצגה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997)
מציגים ריבועים צבעוניים לפרק זמן קצר – 150 מילישניות. יש לזכור את הצבעים. המסך נעלם ומוצג מסך ריק למשך
שנייה. לאחר מכן מוצג רק ריבוע בצבע אחד והנבדק צריך להגיד אם זה אותו הצבע שהופיעה בקבוצה הראשונה או לא.
מטלה מאוד פשוטה.

מה תוצאות ומסקנות הניסוי?

A

תוצאות: עד שלושה אובייקטים הביצוע מאוד גבוה ומאותה נקודה ישתו דעיכה בהצלחה.

מסקנות: זה מתאים לטענה שזיכרון
העבודה מוגבל ל 4-3 פריטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

זכרון העבודה יודע להחזיק רק 3 או 4 אובייקטים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997)
במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק.

מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 4 צבעים מתוך 4?

A

100%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997)
במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק.

מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 2 צבעים מתוך 4?

A

75%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

Change detection task (e.g.Luck & Vogel, 1997)
במטלה זו אפשר להמיר את אחוז הדיוק ל- מספר הגירויים שניתן להחזיק.

מה הציון באחוזים כאשר זוכרים 0 צבעים מתוך 4?
הסבר

A

50%

הציון הוא 50% כי השאלה היא נכון/לא נכון. זה הסיכוי להגיד את התשובה הנכונה גם כאשר לא זוכרים כלום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

הקיבולת של זיכרון עבודה מתפלגת נורמלית באוכלוסייה

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

עד כמה השונות של IQ מנבאת את השונות של הישגים בבית הספר?
נבדוק מה החלק בזכרון העבודה שמנבא הישגים מעבר ל-IQ.
נשאל מעבר למשתנה האחר- מי מנבא יותר טוב את ההישגים.

מה התשובה?

A

זכרון עבודה.
זכרון העבודה מנבא טוב יותר הישגים של ילדים ביסודי מאשר ה- IQ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

מדוע זיכרון העבודה מנבא יותר טוב הישגים של ילדים ביסודי מאשר
IQ?

A

בזכרון העבודה רואים את המידע האקטיבי שאנו מחזיקים, וזה בדיוק מה שבית הספר דורש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

זיכרון העבודה חשוב במיוחד באיזה סוגים של מטלות?

A
  1. מטלות של קשב
  2. מגוון מאוד רחב של מטלות קוגניטיביות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

זיכרון עבודה נמצא בקורלציה גבוהה עם
IQ
גבוה וציונים טובים

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

מה גורם לירידה בזיכרון העבודה?

A
  1. זקנה
  2. אלצהיימר
  3. סכיזופרניה
  4. חרדה ולחץ
  5. ADHD
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

למה סכיזופרניה פוגעת בזיכרון העבודה?

A

WM involves dopaminergic activity in the
prefrontal cortex

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

למה חשוב לשים לב כאשר אנו שואלים האם אפשר לאמן זיכרון עבודה?

A

חשוב להבדיל בין שיפור במטלה לבין
transfer
(השיפור במטלה משפיע על מטלות אחרות).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

בדיקת טרנספר בשלוש מטלות:
כל מטלה עם קבוצה אחרת של נבדקים שהתאמנו על המטלה הספציפית.
כדי לראות טרנספר צריך לראות שיפור מההתחלה לסוף שהוא ייחודי למטלות WM

מה מצאו?

A

אין שום עדות לטרנספר אלא רק לשיפור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

מה גורם להבדלים אינדיבידואליים בזכרון העבודה ?

A

מחסן אקטיבי- מה שגורם להבדלים אינדיבידואליים בזכרון העבודה זה לאו דווקא גודל המחסן אלא יכולת השליטה על מה שנכנס למחסן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

הנבדקים הנמוכים בזיכרון העבודה יכולים להחזיק 2, אבל ברגע שהם רואים 8 הם
overwhelmed.

האם הבעיה היא ב-
processing
או ב-
capacity?

A

processing

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

Luck & Vogel 1997:
ניסוי - ייצוג אינפורמציה בזיכרון העבודה:
השתמשו באותה הפרדיגמה – הצגת אובייקטים לפרק זמן קצר ולאחר מכן צריך לקבוע אם אובייקט אחר הוא דומה או
שונה לאלו שהופיעו. במקרה זה השתמשו בזוויות במקום בצבעים. באחד התנאים הציגו לנבדקים את הזוויות בצבעים –
כאן מה שיכול היה להשתנות זה או הצבע או הזווית ולא שניהם. המידע שצריך לזכור בעצם הוכפל – גם צבע וגם זווית.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אין הבדל בביצוע בין התנאים של זווית לתנאי של זווית וצבע. למרות שהתנאי המיוחד מכיל יותר מידע הביצוע
נותר בדיוק אותו הדבר כאשר יש פחות מידע בכל אובייקט. לכאורה הקשנו על המטלה אבל לא היה אפקט בביצוע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

ניסוי - ייצוג אינפורמציה בזיכרון העבודה:
השתמשו באותה הפרדיגמה – הצגת אובייקטים לפרק זמן קצר ולאחר מכן צריך לקבוע אם אובייקט אחר הוא דומה או
שונה לאלו שהופיעו. במקרה זה השתמשו בזוויות במקום בצבעים. באחד התנאים הציגו לנבדקים את הזוויות בצבעים –
כאן מה שיכול היה להשתנות זה או הצבע או הזווית ולא שניהם. המידע שצריך לזכור בעצם הוכפל – גם צבע וגם זווית.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

זיכרון עבודה זוכר אובייקטים שלמים.
ה- WM
אולי מוגבל במספר האובייקטים אבל אנחנו זוכרים כל אובייקט בצורה גלובלית, זוכרים את כל המאפיינים של האובייקט. האובייקטים יכולים להיות מורכבים יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

משימת בראון - פיטרסון חשופה לאיזה איום?

A

הניסוי חשוף לשיטת האסטרטגיה. הנבדקים יכולים לקבץ את האותיות כמילה אחת למשל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

היו 4 קבוצות בניסוי
מהן?

A
  1. התאמנו על זיכרון עבודה עם פידבק
  2. התאמנו על זיכרון עבודה בלי פידבק
  3. קבוצת ביקורת קוגניטיבית - פתרה פאזלים
  4. קבוצת ביקורת שנייה - לא עשתה כלום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

שתי הקבוצות שקיבלו פידבק השתפרו בביצועים - בהתחלה הפידבק עזר להשתפר, אבל החל מצעד 5-6 לא היה שיפור משמעותי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

מה היו תוצאות הניסוי בתנאי שבו צריך לדווח רק האם היה שינוי באחד הצבעים?

A

תוצאות דומות למטלה המקורית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

מה היו תוצאות הניסוי בתנאי שבו החליפו את הצבעים באוריינטציה - במקום לדווח מה הצבע צריך לדווח על הזווית של הגירוי (איפה הופיעה הזווית?)

A

אין אפקט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

מה היו תוצאות הניסוי בקרב הקבוצה שהתאמנה על תשחצים?

A

השתפרו בביצועים בתשחצים, לא היה שיפור בזיכרון עבודה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

האם הייתה העברה למטלות אחרות?

A

לא

הגדלת זיכרון העבודה לא התבטאה באף מטלה אחרת שבדקנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

מבחן
IQ
של רייבן - מבחן ויזואלי

האם היה אפקט אימון?
מה לגבי אפקט של שיפור בזיכרון העבודה?

A

יש אפקט אימון (בביצוע השני טובים יותר מאשר בביצוע הראשון)

אין אפקט של שיפור זיכרון עבודה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
64
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

איזה ביקורת יש נגד מחקר זה?

A

לו היה שיפור בזיכרון העבודה, היינו מצפים לשיפור גם במטלות אחרות. זהו שיפור לוקאלי מאוד לצבעים - ברגע שלא מדובר בצבעים, אין אפקט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
65
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

האם יש באמת אימון במטלה?

A

אין באמת אימון.

כיום יש ניסיון לאמן בשלבים מוקדמים יותר או בעזרת נזעי חשמל. אין כרגע תוצאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
66
Q

אדם ו-ווגל: מטלת זיכרון צבעים: מציגים ריבועים בצבעים שונים. לאחר דיליי של שנייה, מוצגים ריבועים במיקומים שבהם הוצגו הריבועים בצבעים, וצריך להתאים איזה צבע הופיע באיזה מקום. במשך שישה ימים הסטודנטים הגיעו והתאמנו במשך שעה במטלה.

מה הייתה המטרה של קבוצת הביקורת שפתרה פאזלים/תשחצים?

A

הקבוצה הזו נועדה למנוע הסברים של מוטיבציה (שאין השפעה של מוטיבציה להצליח במטלה)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
67
Q

הגדר
slots

A

מושג שהגדירו לאק ו-ווגל

לזיכרון העבודה יש שלושה מקומות “חניה”. לא משנה מה חנוי במקום, האובייקט נמצא בשלמותו. אז אמנם זיכרון העבודה מוגבל בקיבולת ובזמן, אך הוא יכול לזכור את כל המאפיינים של האובייקט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
68
Q

נמצא כי יש גבול לכמה מאפיינים של אובייקט ניתן להציג

מהו אותו גבול?

A

5
מאפיינים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
69
Q

נמצא כי יש גבול לכמה מאפיינים של אובייקט ניתן להציג

מהי פרשנות נוספת לממצא זה?

A

החל ממורכבות מסוימת לא ניתן להחזיק מאפיינים רבים כ”כ כאובייקט שלם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
70
Q

מה קורה לאינפורמציה במחסן הסנסורי?

A

נשמרת ל-300 אלפיות שנייה, ואז עוברת לזיכרון העבודה או דועכת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
71
Q

הגדר קונסולידציה

A

התהליך שבו אינפורמציה עוברת ממחסן אחד למחסן שני נקרא קונסולידציה - תהליך שימור המידע.

קונסולידציה מתרחשת מזיכרון סנסורי לזיכרון קצר טווח, ובהמשך מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
72
Q

ווגל (2001): פרדיגמת צבעים: מציגים אותם ל-100 אלפיות שנייה (זמן מספיק כדי שהאינפורמציה תגיע למחסן הסנסורי ויזואלי). לאחר מכן מוצג מיסוך על כל אחד מהריבועים בצבעים. המיסוך מוחק את הזיכרון הסנסורי. ניתן להציג את המיסוך לפרקי זמן שונים. כל פעם נותנים יותר זמן לאינפורמציה לעבור מהזיכרון הסנסורי לזיכרון קצר הטווח לפני שהוא נמחק
(SOA
ארוך יותר בין הצגת הגירוי לבין המיסוך).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

קונסולידציה מתרחשת לאחר כ-50 אלפיות השנייה בממוצע. הגבול למעבר לזיכרון עבודה הוא סביבות 200 אלפיות שנייה (כדי לזכור 4 פריטים, בממוצע 50 אלפיות שנייה לפריט).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
73
Q

הקוד שבו האינפורמציה נשמרת בזיכרון העבודה (פוזנר וקילס, 1967): הציגו לנבדקים שתי אותיות (לדוגמה AA, AB, Aa),
והנבדק צריך להגיד האם האותיות זהות או שונות מבחינה סמנטית (אותה אות).
פוזנר הציג את האותיות בדיליי מסוים (אות אחת ואז השנייה),
SOA
משתנה. אין מיסוך.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

כאשר האותיות מוצגות ביחד,
AA
(שזהה ויזואלית)
מהיר יותר מ
-Aa.
התשובות ל-
AA
ויזואלי זהה נהיו איטיות יותר, עד 2 שניות
- ב-2 שניות אין הבדל בין
AA
ל-
Aa.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
74
Q

הקוד שבו האינפורמציה נשמרת בזיכרון העבודה (פוזנר וקילס, 1967): הציגו לנבדקים שתי אותיות (לדוגמה AA, AB, Aa),
והנבדק צריך להגיד האם האותיות זהות או שונות מבחינה סמנטית (אותה אות).
פוזנר הציג את האותיות בדיליי מסוים (אות אחת ואז השנייה),
SOA
משתנה. אין מיסוך.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

על סמך התוצאות שהתקבלו, נטען שהתשובה עבור
AA
מהירה בתחילה כי נשאר הקוד הוויזואלי, והוא דועך בהדרגה, ולכן הביצועים נעשים גרועים יותר עד שדומים ל-
Aa.
הקוד בתחילה ויזואלי בלבד, אך כשהוא מגיע לזיכרון העבודה, הוא כבר לא ויזואלי טהור, וההשוואה היא השוואה סמנטית ולא ויזואלית.

בהתחלה הקידוד הוא ויזואלי, בהמשך הוא
סמנטי (או אודיטורי!).

75
Q

וויקנס (1976) -
נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו.

בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות.

עד הצעד השלישי הייתה חלוקה למילים לפי קבוצות, ובצעד הרביעי כל הקבוצות התבקשו לזכור סוגי פירות.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

תוצאות: הביצוע בצעד הראשון דומה (מעל 80%) הצלחה. הביצוע בצעד השני יורד. בצעד השלישי - עוד ירידה.

76
Q

הניסוי של וויקנס -
למה הייתה ירידה בביצועים?

תנו שני הסברים אפשריים

A
  1. מכיוון שהקוד של זיכרון העבודה הוא סמנטי, יש הפרעה בזיכרון בין צעדים כי המילים שהתבקשנו לזכור בצעד הקודם עדיין מאוחסנות אצלנו בזיכרון.
  2. התעייפות בין הצעדים
77
Q

הגדר
proactive interference

A

משהו שלמדתי קודם מפריע לי בביצועים.

78
Q

וויקנס (1976) - נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו.
בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות.

כדי להכריע בין שני ההסברים האפשריים לירידה בביצועים הוסיפו את השלב הרביעי - כל הקבוצות עברו לרשימת פירות.

מה היו התוצאות?

A

קבוצת הפירות נשארה עם ביצועים די נמוכים - אך שתי הקבוצות האחרות השתפרו בביצוע.

79
Q

וויקנס (1976) - נתנו לנבדקים לזכור שלוש מילים ששמעו, מוצג מספר בעל 3 ספרות, ואז היו צריכים להחסיר 3 מהמספר שהוצג (קפיצות של 3). ביקשו מהנבדקים לשחזר מה שמעו.
בקבוצה אחת כל המילים היו פירות. קבוצה שנייה - סוגי בשר. קבוצה שלישית - מקצועות.

כדי להכריע בין שני ההסברים האפשריים לירידה בביצועים הוסיפו את השלב הרביעי - כל הקבוצות עברו לרשימת פירות.

מה היו המסקנות?

A

לאחר ההשתחררות מההפרעה, שתי הקבוצות שלא התבקשו לזכור פירות בצעדים הראשונים השתפרו. קבוצת המקצועות השתפרה יותר מאשר קבוצת הבשר, אולי כי יש דמיון סמנטי בין פירות לבשר (אוכל).

80
Q

מהן התופעות הנחקרות ביותר בנושא זיכרון ארוך טווח?

A

קידוד ושליפה

81
Q

בריידי ושות’ (2008) - הציגו לנבדקים כ-2,500 תמונות של אובייקטים אחת אחרי השנייה (5.5 שעות סה”כ). הנבדקים ידעו שיצטרכו לזכור את התמונות בהמשך, ובמהלך ההצגה התבקשו להגיד האם הגירוי שמוצג גדול/קטן מכדור בייסבול.
במבחן זיכרון: היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות איזה אובייקט הוצג בשלב הצגת התמונות.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נבדקים זכרו טוב מאוד.

מה שמפתיע בתוצאות הוא שהנבדקים זכרו את הפרטים של האובייקט, ירידה לרמת פירוט גבוהה.

82
Q

ניתן לחלק את ההבחנה בין אובייקטים שונים לקטגוריות

מהן?

A
  1. אובייקט דומה בעל מאפיינים שונים
  2. אובייקט מאותה קבוצה
  3. אובייקט שונה
83
Q

בריידי ושות’ (2008) - הציגו לנבדקים כ-2,500 תמונות של אובייקטים אחת אחרי השנייה (5.5 שעות סה”כ). הנבדקים ידעו שיצטרכו לזכור את התמונות בהמשך, ובמהלך ההצגה התבקשו להגיד האם הגירוי שמוצג גדול/קטן מכדור בייסבול.
במבחן זיכרון: היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות איזה אובייקט הוצג בשלב הצגת התמונות.

מה היו מסקנות הניסוי?

A

יש ל-
LTM
קיבולת עצומה, והוא די מדייק.

84
Q

כיצד בדרך כלל חוקרים קידוד?

A

בד”כ מציגים לנבדק רשימת מילים (5-30) עם הנחיה לזכור אותן.

85
Q

כיצד בדרך כלל חוקרים שליפה?

A

לאחר זמן מה משלב הקידוד הנבדקים מתבקשים לחזור על המילים שהציגו להם קודם

86
Q

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים - במהלך תהליך הקידוד המילים הושמעו בזוגות (עץ-מחשב לדוגמה) - שלב הלימוד. בשלב האחזור (שליפה) הציגו (השמיעו) אחת מהמילים, והנבדקים היו צריכים להגיד מה המילה שהייתה איתה בזוג. המילים הושמעו במרווחים של 5 שניות זו מזו (5 שניות בין זוגות בשלב הלימוד, 5 שניות בין מילה למילה בשלב השליפה).
במהלך ביצוע הקידוד והשליפה הנבדקים ביצעו מטלת עקיבה מתמשכת במקביל
(dual task paradigm).
הנבדקים היו צריכים לעקוב עם העכבר על כוכבית שהוצגה על המסך תוך כדי שמיעת המילים.

מה היה המשתנה התלוי?

A

בכל רגע נתון אפשר לבדוק איך המרחק של העכבר מהכוכבית מושפע ממטלת הזיכרון.

87
Q

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים

חילקו את הביצועים לשלב הלמידה (קידוד), כישלון בשליפה, שליפה איטית ושליפה מהירה.

מה היו תוצאות הניסוי בכל שלב?

A

בשלב הקידוד - מרחק פחות או יותר יציב מהכוכבית .

בצעדים שבהם השליפה הייתה מהירה - בתחילה המרחק הממוצע, ואז המרחק מהכוכבית הולך וקטן - עד 0 מ”מ מרחק.

בצעדים שבהם הייתה שליפה איטית - המרחק מהכוכבית עולה עד השליפה, ויורד אחריה.

בצעדים שבהם נכשלו בשליפה - המרחק מהכוכבית היה גדול מאוד. אנחנו רואים את המחיר של החיפוש בזיכרון על מטלת העקיבה

88
Q

נווה-בנימין וגז (2000) - לימדו נבדקים זוגות מילים

חילקו את הביצועים לשלב הלמידה (קידוד), כישלון בשליפה, שליפה איטית ושליפה מהירה.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

ניתן לראות איך תהליך השליפה פוגע בביצוע מטלת העקיבה.

89
Q

הגדר
מטלת
free recall

A

מציגים לנבדקים רשימת גירויים (מילים, אותיות), ומבקשים מהם לכתוב את כל אלו שהם זוכרים, לא משנה באיזה סדר.

דרך לחקור זיכרון לטווח ארוך

90
Q

גלנזר וקוניץ (1966) - הציגו לנבדקים רשימה של 15 מילים.
מטלת
free recall

מה היו תוצאות הניסוי?

A

זוכרים יותר מילים מהתחלת הרשימה ומסופה, ופחות מילים באמצע.

91
Q

מטלת
free recall
מצביעה על קיומם של שני אפקטים שונים על הזיכרון

מהם?

A
  1. אפקט ראשוניות (primacy effect)
  2. אפקט מיידיות (recency effect)
92
Q

הגדר
אפקט ראשוניות (primacy effect)

A

כתוצאה מקידוד טוב יותר ב-
LTM,
המילים עוברות קידוד נקי יותר כי יש זמן לחזור עליהן בראש (לעומת מילים שמגיעות בהמשך הרשימה).

93
Q

הגדר
אפקט מיידיות (recency effect)

A

כתוצאה מתרומה של ה-
STM.

94
Q

לגבי אפקט הראשוניות ואפקט המיידיות,
קיימת הטענה שמדובר באפקטים נפרדים, עם מקורות שונים לאפקט
(LTM ו-STM)

מה יתמוך בכך שהטענה הזו נכונה?

A

דיסוציאציות - משהו שמשפיע על אפקט אחד ולא על השני (ולהפך).

אם מקור האפקטים הוא שני מבנים שונים בזיכרון, נרצה למצוא תמיכה בדברים שונים שמשפיעים על כל אחד.

95
Q

גלנזר וקוניץ (1966) - מוצגת רשימת מילים ללמידה, ובמקביל הנבדקים מבצעים מטלה מתמטית אחרת (לספור לאחור בקפיצות).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אפקט הראשוניות נשמר, אפקט המיידיות נפגע.

96
Q

ריימונד (1969) - זיכרון של מילים שכיחות לעומת נדירות בשפה.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

באופן כללי, זוכרים מילים נדירות פחות טוב. זה משפיע על ה-
LTM,
אבל לא משפיע על ה-
STM.
נראה שאין הבדל בביצועים עבור מילים שהוצגו אחרונות, כלומר אפקט המיידיות נשמר.

97
Q

בקורס זה ראינו תמיכה חזקה לכך שמדובר במבנים נפרדים לכל סוג אפקט (ראשוניות ומיידיות)

נכון או לא נכון?

A

נכון

98
Q

אפקט הראשוניות משוייך לאיזה סוג זיכרון?

A

LTM

זיכרון לטווח ארוך

99
Q

אפקט המיידיות משוייך לאיזה סוג זיכרון?

A

STM

זיכרון לטווח קצר

100
Q

הגדר
אמנזיה אנטרוגרדית
anterograde amnesia

A

חוסר יכולת לקודד מידע לאחר תקרית (פגיעה מוחית או כתוצאה משימוש בסמים). פגיעה בהיפוקמפוס (או באונה הטמפורלית, שבה יש אזור שאחראי על קידוד אינפורמציה חדשה) מובילה לחוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים (החולה H.M).

101
Q

דיסוציאציה של חולים אמנזיים. השוואה של ביצוע החולים לעומת קבוצת ביקורת (זהה בגיל ובפרמטרים שמשפיעים על הזכרון). מדידה מיד אחר כך ומדידה אחרי כמה דקות.

מה מצאו?
מה מפתיע?

A

ניתן לראות שכאשר המבחן מיד אחר כך הביצועים יותר טובים.
אחרי כמה דקות יש שכחה.
בסך הכל האמנזיים זוכרים פחות טוב מהביקורת.

מפתיע- ההבדל מצטמצם כשמסתכלים על האפקט בסוף שעליו אחראי על זכרון קצר הטווח.

102
Q

אנשים עם אמנזיה פגועים באיזה סוג זיכרון?

A

זיכרון ארוך טווח פגוע

זיכרון קצר טווח לא פגוע בכלל

103
Q

האם יכול להיות מצב של מישהו עם פגיעה בזיכרון קצר טווח, ללא פגיעה משמעותית בזיכרון ארוך טווח?

פרטו

A

כן

חולה KF-
במבחן של זכרון לטווח קצר הוא מאוד פגוע (יזכור ספרה אחת).
במבחנים של זכרון לטווח ארוך הוא הרבה פחות פגוע- יודע לחזור על סיפורים ועל דברים שחוזרים עליהם מספיק זמן.

104
Q

לפי המודל לא ניתן להסביר כיצד יכולה להיות פגיעה בזכרון לטווח קצר ולא פגיעה בזכרון לטווח ארוך.

נכון או לא נכון?
הסבר

A

נכון

מה שלא שונן לא יעבור לזכרון טווח ארוך. הכניסה היחידה לפי המודל היא על ידי שינון.

105
Q

איזה ממצא לא מוסבר על ידי המודל?

A

החולה
KF

106
Q

מה הייתה הפגיעה המוחית של החולה
KF?

A

Closed head injury

107
Q

כיצד תפקד הזיכרון לטווח ארוך של החולה
KF?

A

הוא עבד אבל היה איטי יותר

108
Q

מבנה הזכרון לטווח ארוך מחולק למה?

A
  1. זיכרון דקלרטיבי
    explicit
  2. .זיכרון לא דקלרטיבי
    implicit
109
Q

הגדר
Declarative/Explicit memory

A

דברים שניתן להגיד אותם, זכרון שניתן לתאר במילים.

110
Q

זיכרון דקלרטיבי מתחלק ל2 סוגים

מהם?

A
  1. זיכרון אפיזודי
  2. זיכרון סמנטי
111
Q

הגדר זיכרון אפיזודי

A

: זכרון לארוע מסוים. זכרון עם מאפיינים של ׳איפה׳, ׳מה׳, ו׳מתי׳ (תוכן מיקום וזמן). תמיד זכרון אישי, שלי. אני זוכרת מה קרה לי בנקודה מסוימת בזמן.

112
Q

הגדר זיכרון סמנטי

A

זכרון לעובדות, מתאר בעיקר דברים שאני יודעת. זכרון ללא תגית של הזמן האישי שלי.

113
Q

Semantic = fact and episodic = event
נכון בהכרח

נכון או לא נכון?
הסבר

A

לא נכון

אפשר לזכור עובדות על הזיכרון האפיזודי, אבל אם ניתן לחזור בזמן לנקודה בה למדנו את העובדה זה זיכרון אפיזודי. יכולים להיות ארועים אישיים שהם סמנטיים (נניח ארועים שקרו בילדות או בחוסר הכרה).

114
Q

הגדר זיכרון לא דקלרטיבי
implicit memory

A

דברים ׳מרומזים׳, עקיפים (אבל זכרון חזק מאוד).
דברים שלא ניתן לתאר אותם. מראש לא למדנו את הדברים דרך מילים.

למידה קורית בלי שהתכוונו שהיא תקרה
incidental.

115
Q

תנו דוגמאות לזיכרון לא דקלרטיבי

A
  1. Skills
  2. Language
  3. Classical conditioning
  4. Priming
  5. Habits
  6. Non-associative learning
  7. Procedural learning - motor memory
116
Q

Define Priming

A

More efficient processing of information after
exposures

117
Q

Define conditioning

A

Automatic response to a stimulus

118
Q

הגדר
Contextual cueing effect

A

דרך למדוד ידע אימפליציסטי: מטלת חיפוש
T .
צריך למצוא את האות
T
ולקבוע האם היא פונה לצד ימין או לצד שמאל.

במטלה מכניסים סדירות- מערבבים את הצעדים הסדירים עם צעדים רנדומליים.

119
Q

Contextual cueing effect

דרך למדוד ידע אימפליציסטי: מטלת חיפוש
T .
צריך למצוא את האות
T
ולקבוע האם היא פונה לצד ימין או לצד שמאל.
במטלה מכניסים סדירות- מערבבים את הצעדים הסדירים עם צעדים רנדומליים.

אם מערבבים מספיק טוב, הנבדק לא שם לב לשום דבר.
ניתן לנבדק לנחש מתוך מספר צעדים אילו צעדים לדעתו חזרו על עצמם.

מה מצאו?

A

הנבדקים לא שמים לב, אבל מבחינת ביצוע הם מאוד שמים לב.
כל נקודה היא 6 חזרות של כל צעד.
מספיקים 6 חזרות כדי שהמערכת תבין ותבצע מהר יותר (יחסית לתנאי הרנדומלי).
התפקוד מראה על הזכרון המרומז הנ״ל.

120
Q

מה המסקנה מהניסוי שבדק
contextual cueing effect?

A

אנשים ממש טובים בלגלות קשרים בעולם. קורה ממש מהר, לא ניתן לכבות את המערכת סתם ככה. קורה בכל רמה ובהרבה מאוד פרדיגמות.
יש מנגנון במוח שמחפש סדירויות בכל דבר, כל הזמן.

121
Q

נתנו לחולים אמנזים לזכור רשימה של מילים ואז בחנו ב-3 דרכים:

Free recall-
פשוט תגידו מה הייתה המילה. אין תמיכה בזכרון.

Cued recall-
נותנים רמז כלשהו ומבקשים לזכור מה הייתה המילה. רמז שליפה.

Word stem completion-
מראים אותו הדבר אבל מבקשים להשלים את המילה הראשונה שעולה להם לראש (בלי שום קשר לרשימה).
ניסיון לנטרל את השפעות הזכרון לטווח ארוך.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

ניתן לראות שהביצוע עולה ב-
Cued recall
אבל עדיין יש הבדל בין אמנזיים לבין קבוצת הביקורת.
כאשר אין קשר לזכרון לטווח ארוך ניתן לראות שההבדלים נעלמו
Word stem completion.

הוכחה לדיסוציאציה בין שני סוגי הזכרונות (אימפליציטי ואפליציטי).

122
Q

לפי המודל, מה ההבדל בין תהליך הזיכרון בזמן מבחן לעומת בזמן הלמידה למבחן?

A

במבחן צריך להעביר דברים מזכרון ארוך טווח לזכרון הקצר. בתהליך הלמידה עושים הפוך. לפי החוקרים הללו המעבר היחיד הוא דרך זכרון טווח קצר על ידי שינון.

123
Q

נבדקים שמעו רשימה של מילים. מטרתם הייתה לדווח על המילה האחרונה שהתחילה באות
b.
המניפולציה הזו הייתה על כמה זמן שיננתם כל מילה.
אם מסתכלים על כמה זמן עבר בין שתי מילים שהתחילו באות b,
אפשר לדעת כמה מילים שיננתם. אם שינון הוא פקטור חשוב בזכרון, נקבל זכרון טוב של המילה הכי קרובה לשאר המילים שלא רלוונטיות.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

לא היה הבדל למרות השוני בזמני השינון.

124
Q

נבדקים שמעו רשימה של מילים. מטרתם הייתה לדווח על המילה האחרונה שהתחילה באות
b.
המניפולציה הזו הייתה על כמה זמן שיננתם כל מילה.
אם מסתכלים על כמה זמן עבר בין שתי מילים שהתחילו באות b,
אפשר לדעת כמה מילים שיננתם. אם שינון הוא פקטור חשוב בזכרון, נקבל זכרון טוב של המילה הכי קרובה לשאר המילים שלא רלוונטיות.

מה היו מסקנות הניסוי?

A

שינון היא לא דרך מאוד מומלצת ללימוד לטווח ארוך.

125
Q

הגדר
levels of processing (LoP) effect

A

עומק עיבוד האינפורמציה שרוצים ללמוד.
אפשר ללמוד כל מידע בצורה עמוקה יותר או פחות.

השיטה עובדת.
האפקטים ענקיים.

מתחלק ל-3 שכבות:
1. נמוך
Low
2. בינוני
Medium
3. גבוה
Deep

126
Q

הגדר עיבוד נמוך לפי
Levels of Processing

A

לדעת האם המילה נכתבה עם אותיות גדולות או לא

127
Q

הגדר עיבוד בינוני לפי
Levels of Processing

A

לדעת האם המילה מתחרזת עם מילה אחרת

128
Q

הגדר עיבוד גבוה לפי
Levels of Processing

A

לדעת את משמעות המילה

129
Q

לפי
Levels of Processing Effect
ככל שרמת העיבוד יותר עמוקה כך הזיכרון יהיה יותר טוב

נכון או לא נכון?

A

נכון

130
Q

מה החיסרון של
Levels of Processing
בתור תיאוריה?

A

לא הגדירו בדיוק מה זה עיבוד נמוך, בינוני וגבוה

הדבר היחידי שעשו זה לתת דוגמאות.
תאוריה שאי אפשר להגדיר בדיוק מה היא, לא ניתן לחקור עד הסוף וקשה להסביר אותה.

131
Q

לפי
Levels of Processing
מה ההבדל בין ללמוד לבין ללמד מישהו?
מה עדיף?

A

רמת ההבנה הרבה יותר עמוקה כאשר מלמדים מישהו. רמת הזכרון יותר גבוהה כשצריכים להסביר אותו למישהו אחר ולא לקרוא בלבד.

עדיף ללמד

132
Q

ניסוי: קסט מדעי
1. קבוצה שהתבקשה לסכם במילים שלהם את הטקסט.
2. קבוצה שנייה עשתה פתקים על דברים רלוונטיים-
note taking
3. העתקת משפטים
4. חיפוש מילים שמתחילות באותיות מסוימות.
5. ביקורת.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

שתי הקבוצות שרשמו במילים שלהם- בעלי הביצוע הטוב ביותר.

במבחן מאוחר יותר- הביצוע יורד (יש שכחה) אבל האפקט נשמר.

133
Q

הגדר
Spacing Effect

A

מידע נכנס טוב יותר כאשר לומדים במרווחי זמן מאשר במסה אחת.

134
Q

השוואה בין מצב בו לומדים את כל החומר לאט, לבין מצב שבו לומדים את החומר כמה פעמים אבל מהר.

משתנה נוסף- מתי המבחן.
תוצאות על כמעט 15,000 נבדקים בהם השוו כאשר המבחן הוא ממש יום אחרי, וכאשר המבחן הוא אחרי זמן מסוים.

מה מצאו?

A

בכל המקרים מצאו כי עדיף ללמוד פעמיים מהר מאשר פעם אחת לאט.

135
Q

הגדר
Massed practice

A

מידע הנכנס לתקופת זמן ארוכה והמשכית

136
Q

הגדר
Spaced practice

A

קליטת מידע לזמן קצר אבל מספר פעמים.

137
Q

מצאנו כי בכל מקרה עדיף לעשות מרווח בלמידה לפני מרווח.
במה תלוי גודל המרווח?

A

בכמה זמן לפני המבחן התחלנו ללמוד.

138
Q

הגדר
Encoding Specifity

A

אימון ומבחן שנעשים באותו קונטקסט

זיכרון מקודד ביחד עם הקונטקסט בו הוא נוצר. לכן שליפת הזיכרון תהיה מהירה יותר כאשר הקונטקסט זהה למצב בו נוצר הזיכרון

139
Q

ניסוי הצוללנים:
קבוצה 1: למדה על היבשה ונבחנה על היבשה,
קבוצה 2: למדה מתחת למים ונבחנה מתחת למים,
קבוצות 3 ו-4: שנבחנו בתנאים לא תואמים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

יש יתרון כאשר הבחינה נערכת באותם תנאים של הלמידה.

140
Q

הגדר
state dependent memory

A

זכרונות נגישים יותר כאשר שולפים אותם באותו מצב בו היינו כאשר הם קודדו

141
Q

למידה תלויה במצב רוח: השמיעו לנבדקים מוזיקה שמחה וביקשו מהם לחשוב על משהו שמח או מוזיקה עצובה וביקשו מהם לחשוב על משהו עצוב.

מה מצאו?

A

המניפולציה עובדת.
הביצוע יותר טוב כאשר יש התאמה בין שני התנאים.

142
Q

עיבוד נמוך: מבחן בו קוראים את המילה וזוכרים אותה.
עיבוד בינוני: יצירת המילה- נותנים קטגוריה/ רמזים ועל הנבדק ליצור את המילה.

מה מצאו?

A

ההבדל בין לייצר את המילה ללקרוא הוא מאוד חזק.

143
Q

אלכוהול: נתנו לאנשים לשתות 300 מ״ל וודקה בניסוי.

מה מצאו?

A

הביצוע הכי טוב הוא ללמוד ללא אלכוהול.

אבל אם שתיתם, עדיף גם לשתות לפני המבחן.

144
Q

מריחואנה: נתנו לנבדקים לעשן סיגריות- בחלק היה חומר פעיל של מריחואנה ובחלק לא.

מה מצאו?

A

אם כבר מעשנים עדיף לעשן גם בזמן המבחן.

145
Q

יש המון מחקר על השפעות ארוכות טווח של שימוש במריחואנה

מה מצאו במחקרים אלה?

A

אין שום ספק על ההשפעות הלא טובות של מריחואנה על זיכרון.

146
Q

מהן שתי דרכים לזכור טוב יותר?

A
  1. סימטריה בין הקידוד והאחזור -
    ככל שהתנאים דומים יותר יש שיפור.
  2. רמת העיבוד -
    ככל שרמת העיבוד עמוקה יותר כך נזכור טוב יותר.
147
Q

ניסוי שמשלב
level of processing and encoding Specifity:

מניפולציה על רמת העיבוד, וקבלת אותם הרמזים בזמן הלמידה ובזמן המבחן.
כדי לעשות מניפולציה על רמת העיבוד נציג לנבדקים מילה. התנאים:
1. חרוזים- האם המילה מתחרזת עם מילה אחרת? (עומק עיבוד נמוך- מתייחסת רק לצליל ולא למובן המילה).
2. קטגוריה- האם המילה הזאת שייכת לקטגוריה x?
3. במשפט- האם המילה מתאימה במשפט הנתון?

אפשר לעשות זאת גם בזמן הלימוד, וגם בזמן השליפה- למשל לשאול איזה
x
היה, איזו מילה שזכרת מתאימה למשפט הזה וכו׳.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

התקבלה תמיכה לשני האפקטים:
אפקט ספציפיות הקידוד יחסית לשליפה
אפקט רמת העיבוד גם עובד.

148
Q

סטודנטים באוניברסיטה שקראו מספר מאמרים מדעיים ואחרי כל מאמר ביצעו מבחן קצר בתנאים שונים:
1. מבחן עם שאלות פתוחות
2. מבחן אמריקאי
3. קריאה מחדש של המאמר ואז לענות על השאלות (פתוחות או סגורות)
4. לא עשו כלום
המבחן הוא 3 ימים אחר כך.

מה היו תוצאות הניסוי?
מה הדרך הכי טובה ללמוד?

A

הביצוע במבחן אמריקאי יותר טוב משאלות פתוחות.

בכל מקרה, הדרך הכי טובה ללמוד היא בשאלות פתוחות.
גם כשנבחנים במבחן אמריקאי, הדרך לימוד הכי טובה היא שאלות פתוחות.
זה גורם לזכרון טוב יותר לפי המחקר.

149
Q

סטודנטים באוניברסיטה שקראו מספר מאמרים מדעיים ואחרי כל מאמר ביצעו מבחן קצר בתנאים שונים:
1. מבחן עם שאלות פתוחות
2. מבחן אמריקאי
3. קריאה מחדש של המאמר ואז לענות על השאלות (פתוחות או סגורות)
4. לא עשו כלום
המבחן הוא 3 ימים אחר כך.

האם התוצאות של ניסוי זה מתאימות ל-
encoding specifity?

A

לא

כלומר- האפקט של התאמצות בכתיבה ותשובה מלאה, חזק מאפקט ספציפיות הקידוד.

150
Q

הגדר
testing effect

A

Taking tests enhance memory retention

151
Q

נתנו לסטודנטים לראות 3 הרצאות, יום אחרי יום, ואז קיבלו מבחנים שונים:
1. שאלות פתוחות
2. מבחן אמריקאי
3. לימוד שוב של העובדות
המבחן היה 30 יום אחר כך.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הביצוע הטוב ביותר היה כאשר התאמצו וכתבו שאלות פתוחות בזמן הלימוד.

תוצאות עמידות- גם חודש אחר כך, האפקט של להתאמץ ולכתוב שאלות פתוחות מחזיק מעמד.

152
Q

האם שינה היא דרך טובה לגיבוש זכרונות?

A

כן

153
Q

הטענה שיש שינוי מוחי במהלך השינה שתורם לקונסולידציה ובעיקר כאשר מדובר בלמידה הכוללת מוטוריקה.

ניסוי שינה 1 :בדקו את ההנחה הזאת בעזרת לימוד של רצף מוטורי
הנבדקים למדו לבצע רצף מוטורי מסוים בשלושה מפגשים: הראשון ב10 בבוקר ולאחריו הם נבחנו כמה רצפים כאלה הם
מצליחים לבצע במהלך דקה שלמה. לאחר מכן, הנבדקים חזרו למפגש השני ב22 בערב במהלכו הם רק נבחנו (לא התבצע
לימוד נוסף) ושוב במפגש השלישי ב10 בבוקר ביום למחרת בו הם גם כן רק נבחנו.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

ישנו שיפור דרמטי בין המפגש השני לשלישי וההנחה היא שהסיבה לכך היא שבין שני המפגשים הפרידה שינה. היות
ונבדקים לא נוהגים לתרגל תרגילים מוטורים במהלך השינה הסיבה לשיפור הרב כאן היא לא אימון אלא קונסולידציה שהתרחשה
במהלך השינה.

154
Q

מה הביקורת על ניסוי מספר 1 בשינה?

A

אפשר גם לומר שהסיבה לשיפור אינה השינה אלא פשוט שיפור גדול יותר באימון שלישי כתוצאה מהמבחן השני שהוא
כאילו סוג של אימון. בנוסף, יתכן שכלל אין קשר לשינה אלא שפשוט יש צורך בשלוש חזרות כדי לגבש את הידע ולבצע היטב.אז
נטען שגם ללא השינה יינו רואים ביצוע טוב יותר בחזרה השלישית

155
Q

ניסוי שינה 2:
ניסוי המשך בו המפגש השני התרחש לאחר שינה.
הנבדקים הגיעו למפגש הראשון ב 22 בערב ללמידה ומבחן. המפגש השני התרחש לאחר שינה בשעה 10 בבוקר. המפגש
השלישי התרחש שוב ב 22 בלילה באותו היום

מה היו תוצאות הניסוי?

A

כאן נמצא שיפור גדול יותר בין המפגש הראשון לשני מאשר בין המפגש השני לשלישי. זה מחזק את הטענה שמה שגרם
לשיפור הוא השינה ולא האימון.

156
Q

מה המסקנה משני הניסויים בשינה?

A

מה שגורם לשיפור, במטלות מוטוריות כאלה, היא השינה. לשינה חשיבות מאוד גדולה בגיבוש המידע שגורם לשיפור
הביצוע )והעיקר הוא לא באימון(.

157
Q

איזה שלב בשינה הוא זה שמשפיע על שיפור ביצוע המטלה?

A

השלב השני של השינה -
REM

יש קורלציה בין איכות השלב השני של השינה לביצוע: ככל ששלב זה בשינה היה ארוך יותר כך שיפור הביצוע היה
טוב יותר

158
Q

האם זיכרון ארוך טווח הוא פסיבי או דינמי ומשתנה?

A

דינמי ומשתנה

159
Q

הזיכרון מסודר לפי מה?

A
  1. סכמות
  2. סקריפטים
160
Q

הגדר סכמה

A
  • ידע על תחום מסוים בסביבה. קטגוריה רחבה יותר שלא חייבת לכלול פעולות. יש לנו סכמה למשל על איך נראית ספריה,
    איך נראה משרד של מנהל חברת הייטק ואיך נראה משרד של פרופסור באוניברסיטה.
161
Q

הגדר סקריפט

A

סוג של סכמה פרטנית יותר, ידע על סדרה של פעולות שמתרחשות בקונטקסט מסוים. למשל יש לנו תסריט של הליכה
למסעדה, של שיעור באוניברסיטה או של מסיבה

162
Q

ניסוי 1 :השפעה של סכמה על זיכרון - ניסוי המשרד באוניברסיטה
לקחו נבדקים לניסוי ואמרו להם שעליהם להמתין קצת עד שהניסוי יתחיל. בזמן ההמתנה נתנו להם להיות 30 שניות במשרד.
לאחר מכן ביקשו מהם לתאר כמה שיותר דברים שהם ראו בחדר.

מה היו תוצאות הניסוי?

A
  • כמעט כולם זכרו את הפריטים שקשורים באופן טבעי לסכמה )למשל כיסא ושולחן(
  • 8 מתוך
    30
    זכרו פריטים שמפרים באופן חזק את הסכמה )גולגולת למשל(
  • מעטים מאוד זכרו את קנקן היין והקפה שיכלו לאשר או לסתור את הסכמה שלהם.
  • 9
    נבדקים זכרו ספרים למרות שלמעשה כלל לא היו ספרים בחדר. ספרים נקשרים באופן חזק לסכמה של משרד
    באוניברסיטה.
163
Q

ניסוי 1 :השפעה של סכמה על זיכרון - ניסוי המשרד באוניברסיטה
לקחו נבדקים לניסוי ואמרו להם שעליהם להמתין קצת עד שהניסוי יתחיל. בזמן ההמתנה נתנו להם להיות 30 שניות במשרד.
לאחר מכן ביקשו מהם לתאר כמה שיותר דברים שהם ראו בחדר.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

ממצאים אלו מהווים עדות לכך שהזיכרון שלנו משתמש בידע שיש לנו על העולם. הוא גם מראה שלעיתים הסכמה
כופה את עצמה על הזיכרון כך שהיא גורמת לנו לזכור דברים שלא באמת היו שם.

164
Q

ניסוי 2 :מחקר תאונת המכוניות
effect misinformation
כל הנבדקים ראו סרטון ובו מתרחשת תאונה בין שתי מכוניות. לאחר מכן הנבדקים התבקשו לתאר את הסרטון שראו ולהעריך מה
הייתה מהירות הנסיעה של המכוניות. רמות הניסוי השונות נבדלו זה מזה באופן שבו נשאלה השאלה, לכל שאלה התלוותה מילה
שגרמה להטעיית הזיכרון
misinformation
.השאלה נשאלה בווריאציות הבאות:

“How fast were the cars going when they… smashed/collided/bumped/hit/ contacted?”

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הערכת המהירות של הנבדקים משתנה כפונקציה של המילה שמתארת את המפגש בין המכוניות. ככל שהמילה הייתה
בעלת נופל יותר דרמטי כך הערכת המהירות הייתה גבוה יותר.

165
Q

ניסוי 2 :מחקר תאונת המכוניות
effect misinformation

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שהזיכרון לטווח ארוך אינו מחסן פסיבי. העובדה שהשאלה משמשת כמקור ידע חשוב
למשהו שהיה ונעלם מראה שהזיכרון משתנה כפונקציה של חשיפה/השפעה.

166
Q

מי הייתה אליזבת לופטוס?

A

, לופטוס (החוקרת) טוענת שגם זיכרונות שלנו, טראומטיים ככל שיהיו, לא חייבים להיות אמיתיים.

היא עשתה מחקרים כאלו עם השלכות לעדות בבתי משפטים, בייחוד עדות ראייה. לקחה את המחקר צעד קדימה ונסיתה להשתיל זכרונות מוזרים ולשכנע שאכן הם קרו.

167
Q

ניסוי 3 :המחקר עם מיקי מאוס
חולק לשתי מפגשים. בשבוע הראשון נבדקים קראו מודעה על ביקור בדיסני והתבקשו לציין עד כמה הם חושבים שהאירועים
הבאים קרו להם בילדות בין 0 ל100 .בין עשרים פריטים התחבא פריט המטרה:
“Met and shook hands with a favorite TV character at a theme resort.”
בשבוע השני חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות. הקבוצות קראו פרסומת על דיסני אבל בפרסומת של אחת הקבוצות היו תיאורים
נרגשים של הרגע בו תגיעו לדיסני ותלחצו את היד למיקי מאוס.
לאחר קריאת הפרסומת נאמר לנבדקים שהטפסים שהם מילאו בשבוע הקודם נעלמו וביקשו מהם למלא אותם שוב. מדדו כיצד
דירוג פריט המטרה השתנה בשתי הקבוצות.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נבדקים בשתי הקבוצות העלו את הערכה לגבי הסבירות שבילדות הם לחצו היד לדמות מצוירת אבל בקבוצה שקראה את
התיאורים הנרגשים של לחיצת הערכה זאת עלתה הרבה יותר.

168
Q

מה הייתה הביקורת על המחקר עם המפגש עם מיקי מאוס?

A

יתכן שהאירוע הזה באמת קרה אבל הנבדקים לא ממש זכרו את זה בשבוע הראשון והפרסומת עזרה להם להיזכר.

169
Q

ניסוי 4 :ניסוי המשך
למיקי מאוס
(של אליזבת לופטוס)

היא שאלה את השאלות על לחיצת יד לבאגס באני ואריאל. בשנים בהם הנבדקים היו ילדים הם לא יכלו ללחוץ יד לבאגס באני
ואריאל בדיסני, הסיבה לכך היא שבאגס באני שייך לאחים וורנר ולכן אסור להציג אותו בדיסני ואריאל הינה דמות שנוצרה בשנים
מאוחרות יותר, כאשר הנבדקים כבר לא היו בגילאי הילדות עליהם הם התבקשו לדווח. מעבר לכך המניפולציה הייתה בדיוק אותה
מניפולציה.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

שוב נמצא שלאחר קריאת הפרסומת הנבדקים העלו את הסבירות שהאירוע הזה התרחש בילדות שלהם. הפעם למרות
העובדה שהאירוע בוודאות לא התרחש בילדותם.

170
Q

מה הייתה הביקורת למחקר המשך של מפגש עם מיקי מאוס?

(המחקר עם אריאל ובאגס באני)

A

אדם זוכר שהוא לחץ יד לדמות גדולה ופרוותית, זה משנה שהוא לא זוכר לאיזו דמות?

171
Q

ניסוי 5 :השתלת זיכרונות מטרידים

במחקר שבחן זאת הנבדקים שוב מילאו שאלונים לגבי שלל חוויות ילדות. בין היתר הם מילאו שאלון על חווית בדיסני ובתוך החווית
הללו הם גם התבקשו לענות עד כמה הם זוכרים שפלוטו ליקק להם את האוזן. כמו כן הם התבקשו להעריך כמה כסף הם מוכנים
לשלם על בובת פלוטו.
בשבוע השני הם הוקצו לקבוצת “פלוטו הטוב” “פלוטו הרע” וקבוצת ביקורת. בקבוצת פלוטו הטוב הם קראו מידע על פלוטו חביב
שליקק לילדים את האוזן בצורה מצחיקה וידידותית. בקבוצת הפלוטו הרע הם קראו על מישהו שעבד כבובת פלוטו והיה לוקח
סמים ומלקק לילדים את האוזן בצורה לא נאותה.נאמר להם שחומר הקריאה הותאם להם באופן ספציפי (מה שלא היה נכון)

לאחר מכן נתנו להם שוב למלא את השאלונים ולתת הערכה לכמה כסף הם ישלמו על בובת פלוטו.

מה היו תוצאות הניסוי?

A
  • בשתי הקבוצות בערך שליש מהנבדקים “זכרו” שפלוטו ליקק להם את האוזן, האפקט היה גדול יותר בקבוצת פלוטו הטוב.
  • מבין הנבדקים ש”זכרו” שפלוטו ליקק להם את האוזן, בדקו את השינוי במחיר שהם מוכנים לשלם על בובת פלוטו. התשלום
    אמור למדוד שינוי בהתנהגות. כאן מצאו עליה בקרב קבוצת פלוטו הטוב, ירידה בקבוצת פלוטו הרע וללא שינוי משמעותי
    בקבוצת הביקורת.
172
Q

ניסוי 5 :השתלת זיכרונות מטרידים
(פלוטו שמלקק את האוזן)

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

המחקר הזה מראה שני דברים:

א. אפשר לגרום לאנשים “לזכור” אירועים שלילים שלא באמת קרו להם.

ב. אפשר להשפיע על התנהגות של אנשים דרך שינוי הזיכרון שלהם.

173
Q

מהי הדרך הטובה ביותר לשתול זיכרון מזוייף?

A

הדרך הטובה ביותר היא לערבב עובדות אמיתיות עם עובדות לא אמיתיות.

174
Q

ניסוי:
לופטוס יצרה קשר עם בני משפחה של הנבדקים וביקשה מהם לספר 3 סיפורים אמיתיים שהיו לנבדק בגילאי 5,6,7. לאחר מכן נתנה לנבדק יומן עם הזכרונות שכתבו עליו.
הסיכוי שהנבדק יזכור את הארועים, על אף שקרו באמת היה קטן או בינוני.
הוסיפה סיפור לא אמיתי בו סופר שהנבדק נאבד בקניון, והסיפור היה מאוד ריגשי, ומאוד מפורט.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

בערך רבע מהנבדקים דירגו את הזכרון הזה כאמיתי.

לאחר מכן אמרה להם שזה לא אמיתי והנבדקים ניסו להצדיק את הסיפור.

175
Q

מה ההשלכות הטובות של הניסויים של לופטוס בשינוי זיכרון?

A

בטיפול- אפשר לשנות דברים טראומתיים או התמכרויות (לבטל את הזכרונות הטובים מההתמכרות).

176
Q

מה ההשלכות הרעות של הניסויים של לופטוס בשינוי זיכרון?

A

אפשר לשכנע בהכל,
Gaslighting.

177
Q

מה מהממצאים הבאים אינו יכול להיות מוסבר באופן ישיר ע״י ארגון מידע בסכמה:

א. רוב האנשים יתארו את אותן סדרת פעולות בנושאים שכיחים כמו ׳ללכת למסעדה׳.
ב. נטייה לזכור מידע שלא מתאים לסכמה.
ג. כוון תנועות העיניים שלנו לפי ציפייה.
ד. זיכרון טוב יותר לחומר הנלמד בכיתה כאשר המבחן נערך באותה כיתה.

A

ד. זיכרון טוב יותר לחומר הנלמד בכיתה כאשר המבחן נערך באותה כיתה.

178
Q

מה לא נכון לגבי המידע בזיכרון הסנסורי:

א. הוא העתק של מה שקיים בעולם.
ב. הקיבולת שלו גדולה.
ג. המידע בו חייב לעבור שינון כדי להגיע לרמה הבאה בזיכרון.
ד. המידע מחזיק כ-200-300 מ”ש.

A

ג. המידע בו חייב לעבור שינון כדי להגיע לרמה הבאה בזיכרון.

179
Q

בניסוי הציגו לנבדק מטריצת
(matrix)
אותיות (4*3) לזמן קצר ולאחר היעלמות המטריצה ביקש ממנו לדווח את כל האותיות שהוא זכר. הוא זכר בממוצע 3 אותיות בכל צעד. בשלב השני של הניסוי, הציגו לו מיסוך שממסך את האותיות כ-500 אלפיות השניה לאחר הופעתן. כיצד זה ישפיע על כמות הפריטים שהוא זכר?

א. כמות הפריטים שהוא יזכור לא תושפע מהמיסוך.
ב. כמות הפריטים שהוא יזכור תרד.
ג. כמות הפריטים שהוא יזכור תעלה.
ד. כמות הפריטים שהוא יזכור תלויה במיקום המיסוך.

A

א. כמות הפריטים שהוא יזכור לא תושפע מהמיסוך.

180
Q

דני צריך ללמוד מילים למבחן בספרדית. הוא רצה לבדוק איך אפשר ללמוד את המילים בדרך הכי יעילה. לכן, הוא חילק את המילים ל-3 רשימות – את הרשימה הראשונה הוא למד על ידי שיבוץ המילים במשפטים, את הרשימה השניה הוא למד על ידי ספירת כמות האותיות בכל מילה ואת הרשימה השלישית הוא למד ע”י חריזת המילים למילים אחרות. לאחר מכן דני בחן את עצמו על שלושת הרשימות בשתי שיטות שונות – על הרשימה הראשונה והשנייה הוא בחן את עצמו באמצעות
Cued recall
ועל הרשימה השלישית הוא בחן את עצמו באמצעות
Free recall.
לפי
Level of processing
ולפי מה שידוע לכם על שיטות השליפה השונות, עבור איזו רשימה נצפה שדני יגיע לתוצאות הכי טובות במבחן?

א. השלישית.
ב. הראשונה והשנייה באותה מידה.
ג. הוא צפוי לזכור את כולן באותה מידה.
ד. הראשונה.

A

ד. הראשונה.

181
Q

מה מהבאים נכון לגבי סקריפטים
(scripts)
וסכמות?

א. כשמבקשים מנבדקים לתאר סקריפט, יש הסכמה גבוהה על תוכנו.
ב. סכמה אינה יכולה להשפיע על זיכרון ארוך טווח.
ג. סכמה אינה יכולה להשפיע על תהליך התפיסה.
ד. סקריפט משפיע על חלוקת הקשב בביצוע שתי משימות בו-זמנית.

A

ד. סקריפט משפיע על חלוקת הקשב בביצוע שתי משימות בו-זמנית.

182
Q

בניסוי של
Brown-Peterson
הנבדקים שמעו 3 אותיות ואז מספר
. הנבדקים התבקשו לספור לאחור בקפיצות של 3 מהמספר ששמעו ולאחר מכן לאחזר את האותיות.
הממצאים הראו ש:

א. יש מעבר מהזיכרון הסנסורי לזיכרון קצר טווח.
ב. יש מעבר מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח.
ג. יש שלב של דעיכה מהירה ואחרי כ 20 דקות מתחיל שלב של דעיכה איטית.
ד. אם המידע לא משונן, הוא דועך לאחר כמה שניות מהזיכרון לטווח קצר.

A

ד. אם המידע לא משונן, הוא דועך לאחר כמה שניות מהזיכרון לטווח קצר.

183
Q

איזה ממצא מהבאים תומך בכך שזיכרון עבודה אינו מחסן פאסיבי?

א. תהליך הקונסולידציה לוקח כ-50 אלפיות שניה לכל פריט.
ב. לאימון של זיכרון העבודה יש אפקט מאד קטן.
ג. ניתן לזכור גירוי שכולל רק צבע באותו רמת דיוק שניתן לזכור גירוי שכולל גם צורה וגם צבע.
ד. כאשר נבדקים מנסים לזכור מספר פריטים הגבוהה מקיבולת זיכרון העבודה שלהם, התוצאות מראות ירידה בקיבולת זיכרון העבודה.

A

ד. כאשר נבדקים מנסים לזכור מספר פריטים הגבוהה מקיבולת זיכרון העבודה שלהם, התוצאות מראות ירידה בקיבולת זיכרון העבודה.

פסיכולוגיה קוגניטיבית (7 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions