רשתות סמנטיות

Question 1

איך מידע סמנטי מיוצג בזכרון ארוך הטווח?

Answer 1

רשתות סמנטיות

Question 2

מה היתרונות של הרשת הסמנטית?

Answer 2

1. היררכיה
2. חיסכון קוגניטיבי
3. התפשטות של אקטיבציה

Question 3

הגדר היררכיה ברשת סמנטית

Answer 3

המידע מיוצג על ידי היררכיה מסוימת. ברמה הכי גבוהה מיוצגות הקטגוריות הכלליות יותר והמידע הרלוונטי
לכל הקטגוריות. ככל שיורדים בהיררכיה המידע הופך יותר ספציפי וכך גם מה שמופיע בתתי הקטגוריות . מתחת לכל
קטגוריה מיוצג כל המידע המשותף לקטגוריה

Question 4

הגדר חיסכון קוגניטיבי ברשת סמנטית

Answer 4

כל דבר מיוצג רק פעם אחת ולא נכנס פעמיים או תחת שתי קטגוריות. חיסכון קוגניטיבי. נשמור אותם ברמה הכי
גבוהה אליה הם יכולים להשתייך ורק בה.

Question 5

הגדר התפשטות של אקטיבציה ברשת סמנטית

Answer 5

הופעה של מילה יוצרת אקטיבציה של המילה ומתפשטת גם למילים השכנות הקרובות
אליה. ככל שמילים רחוקות יותר ברשת מהמילה שנחשפנו אליה ככה הן פחות מופעלות. כאשר שומעים מושג, הוא מקבל
אקטיבציה שמתפשטת ולאט לאט דועכת.

אם רוצים להבין משפט מסוים צריך לחבר בין החלקים הסמנטיים של המשפט והחיבור
נעשה על ידי אקטיבציה של המילים במשפט. כאשר יש חיבור בין אקטיבציות יש הבנה של המשפט.

Question 6

הרעיון של האקטיבציה נותר
עד היום ומופיע גם בעוד מודלים

נכון או לא נכון?

Answer 6

נכון

Question 7

ניסוי 1: קנרית

הוצגו לנבדקים 3 שאלות על ציפור הקנרית בכמה רמות שונות של ספציפיות והפשטה:

1 .האם קנרית אוכלת? שאלה שרלוונטית לכל החיות ולכן נמצאת בקטגוריה גבוהה
2 .האם קנרית עפה? שאלה שרלוונטית לכל הציפורים ולכן נמצאת בקטגוריה נמוכה יותר.
3 .האם הקנרית צהובה? שאלה שרלוונטית רק לקנרית ולכן נמצאת ברמה נמוכה יותר.

לפי הרעיון, על מנת להגיד כן על כל השאלות הללו יש לחבר את שתי הנקודות הללו ברשת (למשל – אוכל וקנרית). המשפטים
נבדלים זה מזה במרחק שבין שני פריטי המידע ברשת הסמנטית.

מה הציפייה מהניסוי?

Answer 7

ציפיה: התשובה הכי מהירה תהיה לשאלה 3 = ככל שהשאלה מתייחסת לרמה נמוכה יותר כך נוכל לשלוף את התשובה מהר
יותר

Question 8

מה היו התוצאות של הניסוי עם הקנרית?

Answer 8

התגובה המהירה ביותר הייתה לשאלה 3 ,אחר כך לשאלה 2 והאיטית ביותר לשאלה 1

Question 9

מה הייתה המסקנה מהניסוי עם הקנרית?

Answer 9

הניסוי תמך ברעיון ההיררכיה

Question 10

מהן מטלות של החלטה לקסיקלית ?

Answer 10

במטלות אלו מציגים לנבדקים שורה של מילים ורצפי אותיות שאינם
מילים. עליהם להגיב באמצעות לחיצה על כפתורים במהירות הגבוהה ביותר האם זה מילה או לא מילה.

Question 11

כיצד אפקט ההטרמה (פריימינג) משפיע על מטלות של החלטה לקסיקלית?

Answer 11

לפי אפקט ההטרמה, אנו נהיה מהירים יותר בתגובה למילה מסוימת כאשר לפניה נחשפנו למילה שקשורה אליה סמנטית. אם
נציג לפני סתם רצף אותיות לפני המילה הביצוע יהיה באמצע בין המילה הקשורה סמנטית למילה שלא קשורה

Question 12

הגדר
positive priming

Answer 12

האצה בתגובה כאשר המילה קשורה

Question 13

הגדר
negative priming

Answer 13

האטה בתגובה כאשר המילה קשורה

Question 14

ההשפעה של אפקט הפריימינג על מטלות של החלטה לקסיקלית היא עדות למה?

Answer 14

לקיום הרשת הסמנטית

Question 15

ניסוי 2 :שימוש בהטרמה – מטלה של החלטה לקסיקלית

בודקים : עד כמה האפקט הזה של שליחת האקטיבציה הוא אוטומטי – האם יש שליטה ואם כן עד כמה באקטיבציה של הרשת
הסמנטית

הניסוי הבדיל בין תהליך אוטומטי לרצוני על ידי מתן הוראות לנבדקים. הוא יצר מצב בו הרשת הסמנטית, המבנה שלה, מנוגד
להוראות ולמוטיבציה של הנבדק. מטלת התרמה בה שמות הקטגוריות הן המילים המתרימות.
במהלך הניסוי הוצגו לנבדקים קטגוריות ולאחריהם מילה או רצף אותיות שאינו מילה. לפני הניסוי הנבדקים קיבלו את ההנחיות
הבאות: כאשר מופיעה המילה bird הכוונה היא לקטגוריה של חומרי בנייה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 15

1. אם באקטיבציה רואים השפעה מיידית, ההאטה איטית יותר.
   קודם יש אקטיבציה ורק אחר כך דה-אקטיבציה.
2. האפקטים בזמן לא מתנהגים אותו דבר.

Question 16

האם אפשר לשלוט באקטיבציה?

Answer 16

כן אבל זה לוקח זמן

Question 17

הרשתות הסמנטיות כנראה לא היררכיות, בשונה ממה שטענו קולינס וקוויליאן.

נכון או לא נכון?

Answer 17

נכון

Question 18

מחקרים מאוחרים יותר על רשתות סמנטיות מצאו שאלו פרמטרים חשובים יותר מהיררכיה (משפיעים יותר על זמן התגובה)?

Answer 18

1. בולטות
   Salience
2. שכיחות
   Typicality

Question 19

מילים שכיחות יותר הן בולטות פחות, ורחוקות יותר זו מזו ברשת הסמנטית.

נכון או לא נכון?

Answer 19

לא נכון

מילים שכיחות יותר הן בולטות יותר, וקרובות יותר זו לזו ברשת הסמנטית.

Question 20

מה המטרה של סכמות וסקריפטים?

Answer 20

דרך לארגן מידע בזיכרון. משפיעה גם על התנהגות.

Question 21

הגדר סכמה

Answer 21

סכמה יודעת לקחת ייצוגים (דברים שלמדנו) ולקבץ אותן תחת קטגוריה, למשל סכמה של “משרד”, “לשבת בשיעור”.

בתוך הקטגוריה מאורגן כל המידע שמשמש אותנו בסיטואציות כאלו.

Question 22

הגדר סקריפט

Answer 22

ארגון סדר פעולות (ספציפי יותר).

Question 23

עד כמה סכמות וסקריפטים דומות בין אנשים על פי המחקר של
שאנק ואייבלסון (1977)?

Answer 23

כאשר מבקשים מאנשים לתאר סכמות/סקריפטים, יש דומות גדולה (73% הסכמה לסכמה ‘ללכת למסעדה’, 48% לסקריפט ‘להזמין במסעדה’).

Question 24

סכמות וסקריפטים מסייעדים לנו לבצע אופרציה מסוימת, והם גם גורמים לציפיות.

נכון או לא נכון?

Answer 24

נכון

Question 25

סכמות וסקריפטים גורמים לנו להשלים את המידע כאשר משהו חסר

באיזה ניסוי ראינו דבר שכזה?

Answer 25

בניסוי המשרד, כשביקשו לתאר מה היה בחדר, והשלמנו ‘ספרים’ אע”פ שלא היו באמת ספרים בחדר

Question 26

סולין ודולינג (1974) - הציגו לנבדקים בקבוצה אחת פסקה על הלן קלר. לקבוצה השנייה הציגו אותה פסקה בדיוק רק עם שם לא מוכר במקום הלן קלר. (בתנאי אחר הוצגה פסקה על היטלר).
שאלו את הנבדקים אם משפט מסוים הופיע בפסקה, והם דירגו את הסבירות שהמשפט הופיע. משפט אחד לא באמת הופיע בפסקה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 26

לאחר אינטרוול קצר (5 דק’) - רוב המשתתפים ידעו לומר שהמשפט לא באמת הופיע. אין הבדל בין שתי הקבוצות.
לאחר שבוע - הקבוצה שקראה על הלן קלר חשבה שהמשפט כן הופיע (לעומת הקבוצה שקראה את אותה פסקה עם שם אחר, שזכרו שהמשפט לא הופיע).

Question 27

סולין ודולינג (1974) -
הניסוי עם הלן קלר

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 27

היות שהמשפט תואם את הסכמה שיש לנו על הלן קלר, והזיכרון מטושטש לאחר מעבר זמן - הסכמה משלימה את החסר.

Question 28

אנדרסון ופישרט (1978) -
אמרו לנבדקים לקרוא סיפור מנק’ המבט של קונה בית לעומת פורץ. הסיפור היה על ילד שמבקר בביתו של ילד אחר. בסיפור הוזכרו שני מאפיינים מרכזיים: הבית ישן (תיאור גג דולף וכו’), והמשפחה עשירה (תיאור חפצים יקרי ערך שיש בבית).
הנבדקים התבקשו לשחזר את הסיפור (להיזכר בפרטים). לאחר מכן ביקשו מהנבדקים לשנות את הפרספקטיבה (מפורץ לקונה פוטנציאלי ולהפך) ולשחזר את הסיפור שוב. הייתה גם קבוצת ביקורת שלא התבקשה לשנות פרספקטיבה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 28

באופן כללי, סטודנטים זוכרים יותר פרטים על חפצים יקרי ערך שהיו בבית מאשר על הבית הישן (אבל זה פחות מעניין).
המעבר בין פרספקטיבות שינה את הפרטים שהנבדקים זכרו - זכרו יותר פרטים שקשורים לפרספקטיבה (=מתאימים לסכמה). שוב רואים את חשיבות הסכמה לזיכרון.

Question 29

מה הייתה הביקורת על הניסוי של אנדרסון ופישרט (1978)?
כיצד השיבו לביקורת הזו?

(הניסוי עם הבית מנקודות מבט שונות)

Answer 29

קונפאונד עם הזמן/אימון - נזכור יותר פרטים כאשר אנחנו נזכרים באותו סיפור בפעם השנייה.

תשובה לביקורת: אצל קבוצת הביקורת לא היו הבדלים בין ההיזכרות הראשונה לשנייה.

Question 30

גורדון ושות’ (1979) -
הנבדקים קראו פסקאות שמציגות סכמות שונות (פעילויות מוכרות: ללכת לשחות, ללכת למסיבה), אחת מהן על ביקור אצל רופא שיניים. אחרי 30 דקות הציגו לנבדקים רשימת מילים והם התבקשו לציין לדרג את רמת הביטחון בכך שהמילה הופיעה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 30

בסה”כ לנבדקים הייתה רמת ביטחון גבוהה למילים שאכן הופיעו (סביב 5.5). מילים שלא קשורות לסכמה - רמת ביטחון ממוצעת 1.75. מילים שקשורות לסכמה ולא הופיעו - רמת ביטחון ממוצעת 4.5.

Question 31

גורדון ושות’ (1979) - הנבדקים קראו פסקאות שמציגות סכמות שונות (פעילויות מוכרות: ללכת לשחות, ללכת למסיבה), אחת מהן על ביקור אצל רופא שיניים. אחרי 30 דקות הציגו לנבדקים רשימת מילים והם התבקשו לציין לדרג את רמת הביטחון בכך שהמילה הופיעה.

מה מסקנת הניסוי?

Answer 31

הנבדקים השלימו פרטים מהסכמה, ולכן דיווחו שמילים שלא הופיעו (אבל כן קשורות לסכמה) הופיעו בסבירות גבוהה

Question 32

הגדר
HAL - Hyperspace Analogue to Memory

Answer 32

ייצוג מושגים לפי טבלת מרחקים ממוצעים בין מושגים (מטריצה). מכיוון שמוצגת טבלה - אין למעלה/למטה, אז כל ייצוג ששומר על המרחקים טוב לנו (ולא משנה האוריינטציה).

Question 33

איך נוצרות רשתות סמנטיות?

Answer 33

הרעיון הנפוץ כיום פותח ע”י מודל חישובי, שמסתמך על קרבה בין מושגים.

רשת סמנטית נוצרת לפי שכיחות המילים - מילים עם שכיחות דומה יהיו קרובות ברשת. מילים שנחשפנו אליהן באותו הקשר מיוצגות במיקומים קרובים ברשת.

Question 34

מה היתרון של בניית רשתות סמנטיות ע”ס שכיחות?

Answer 34

בניית רשתות סמנטיות ע”ס שכיחות מסבירה תופעות רבות בשפה (למשל משמעות, פריימינג, סכמות).

Question 35

הגדר אסוציאציות אסימטריות

Answer 35

באסוציאציות אסימטריות אין חזרה (אין אסוציאציה הפוכה) - מתקדמים רק בכיוון אחד.

לדוגמה: האסוציאציה למילה רופא - אחות. אבל לאחות - האסוציאציה היא לא רופא.

Question 36

כיצד
HAL
מסביר את תופעת אסוציאציות אסימטריות?

Answer 36

לפי מס’ שכנים.

אם למילה יש יותר שכנים אז יש פחות סיכוי שהיא תוביל למילה המקורית.

Question 37

בניסוי ההטרמה
priming
של
Neely (1977)
הוא הראה לנבדקים מילת קטגוריה ואז מילה אליה היו צריכים לבצע החלטה לקסיקלית (מילה/לא מילה). כאשר הוצגה הקטגוריה ׳ציפורים׳ הנבדקים ידעו שהמילה שהולכת להופיע בסבירות גבוהה היא מילה שקשורה דווקא לבניין (למשל ׳חלון׳). אפקט ההטרמה
priming
בתנאי זה מראה ש:

א. לא היה אפקט הטרמה
priming
מכיוון שאין קשר בין הקטגוריה למילה.

ב. האפקט היה נוכח רק במרווח זמן גדול בין הצגת הקטגוריה להצגת המילה, וזה תומך בכך שלקח זמן להעביר את האקטיבציה לפי הציפייה.

ג. האפקט היה נוכח רק במרווח זמן גדול בין הצגת הקטגוריה להצגת המילה, מכיוון שלוקח זמן להגיע למילה ׳חלון׳ ברשת הסמנטית.

ד. האפקט היה נוכח רק בזמנים קצרים בגלל הפעלה אוטומטית של הקטגוריה.

Answer 37

ב. האפקט היה נוכח רק במרווח זמן גדול בין הצגת הקטגוריה להצגת המילה, וזה תומך בכך שלקח זמן להעביר את האקטיבציה לפי הציפייה.

Question 38

לפניכם מפה סמנטית שיוצרה ע״י מודל האל
(Hyperspace Analogue to Memory).
לפי המודל
, המילים
cat ו dog
נמצאות קרוב אחת לשנייה מכיוון ש:

א. קשורות סמנטית אחת לשנייה.
ב. נמצאות קרוב אחת לשנייה בטקסט שעל פיו המודל נבנה.
ג. נמצאות קרוב למילים משותפות בטקסט שעל פיו המודל נבנה.
ד. זאת תוצאה של המודל אבל הוא לא יודע להסביר מדוע זה מתרחש.

Answer 38

ג. נמצאות קרוב למילים משותפות בטקסט שעל פיו המודל נבנה.