קשב

Question 1

הגדר עיוורון קשבי
Inattention blindness

Answer 1

הכשל לזהות ולזכור מידע בגלל חוסר קשב.

Question 2

ניסוי לדוגמה: הציגו לרדיולוגים סריקה ובה היה עליהם למצוא את האנומליה הסרטנית (שהייתה קשה לאיתור בפני עצמה)
ובסריקה השתילו גם גורילה קטנה

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 2

הטענה של החוקרים הייתה שישנה בעיה בסיסית בקשב – קושי לזהות מטרות חריגות – בין אם זה גורילה ובין אם לא.

הטענה של הרדיולוגים הייתה שהם כלל לא ניסו למצוא את הגורילה

Question 3

חזרו על הניסוי בשנית עם קבוצה אחרת של רדיולוגים. הפעם שתלו סרטן ריאות ברקמת שד

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 3

אין הבדל בין מומחים ללא-מומחים, כל הקבוצות לא הצליחו לזהות את סרטן הריאות הלא קשור כביכול.

הטענה שיש בעיה ביכולת שלנו לזהות מטרות נדירות

Question 4

הביקורת לדוגמה: אותו ניסוי בדיוק כאשר ההוראות היו למצוא “דברים מחשידים” בסריקה (לא כיוונו אותם ספציפית
לסרטן כלשהו אלא משהו חריג באופן כללי).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 4

יש בעיה קשבית – אנו לא מצליחים לזהות דברים נדירים ולא צפויים

Question 5

ניסוי לדוגמה: החוקרים בנו משחק לטלפון בו הוצגו אלפי תמונות של סריקות מזוודות כמו בשדה תעופה. בכל תיק שמו
דברים אחרים ועל הנבדק היה לבדוק אם יש בתיק דברים שאסור להעביר בתיק. החוקרים שלטו בהסתברות של
כל כלי אסור להופיע. אף מזוודה לא חזרה על עצמה עבור אותו שחקן.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 5

ככל שהשכיחות של חפץ הייתה נמוכה יותר כך פחות אנשים איתרו אותו

Question 6

מהו פתרון אפשרי שיעזור לנו לזהות יותר גירויים?

Answer 6

אם נהפוך גירוי לפחות נדיר כך נוכל יותר לזהות אותו

Question 7

מהם המאפיינים של קשב?

Answer 7

1. סלקטיביות
2. מגבלת קיבולת
3. עיוורון למאפיינים בסיסיים (פיצ’רים)

Question 8

הגדר סלקטיביות

Answer 8

כאשר אנו מתרכזים רק בחלק מסוים של הגירוי, אספקטים אחדים הם הפוקוס שלנו. לפעמים זה חשוב
וטוב ולפעמים לא. התרכזות באספקט אחד של הגירוי ולא בכולו.

Question 9

ניסוי לדוגמה: משמיעם לנבדק בכל אוזן משפטים שאין ביניהם קשר.
השאלה היא האם ניתן להבין משהו משני מקורות המידע?

Answer 9

לא

אומרים לנבדק להתרכז רק באוזן אחת ולהתעלם מהאוזן השנייה, ואז מבקשים לחזור על מה שנאמר באוזן הקשיבה
והנבדקים מצליחים לעשות זאת – לקיים קשב סלקטיבי.

Question 10

בניסוי שבו משמיעים לנבדק בכל אוזן משפטים שונים שאין ביניהם קשר

מה נקלט מהערוץ הלא קשוב?
מה לא נקלט?

Answer 10

Physical attributes (male vs female, human vs musical instrument)

Semantic attributes in the unattended ear are missed:
(Foreign language, Repeated items)

Question 11

הגדר
Cocktail party effect

Answer 11

כאשר אנחנו שומעים את השם שלנו בשיחה אחרת וזה תופס את הקשב שלנו

Question 12

מה היה
Moray’s experiment? 1959

Answer 12

Attended ear: shadow that you hear

Ignored ear: unexpected instruction to stop

רק כאשר ההוראה לעצור באה עם השם של הנבדק זה היה יעיל

Question 13

מה היה
McKay’s experiment? 1973

Answer 13

Attended ear: shadow ambiguous sentences
מילים עם כמה משמעויות

Ignored ear: anchor word
מילה המטה את המשפט מהאוזן השנייה לאחת המשמעויות

Question 14

What are examples for evidence against early selection models?

Answer 14

1. Cocktail party effect
2. Moray’s experiment
3. McKay’s experiment

Question 15

הגדר תיאוריית
Early selection
בחירה מוקדמת

Answer 15

הקשב בוחר את המידע הקשוב וחוסם לגמרי את המידע הלא קשוב בשלב מאוד מוקדם ואז הזיהוי וההבנה מתבצעת רק על הערוץ הקשוב

Question 16

מה היו תוצאות הניסוי של מקיי?

Answer 16

המילה הלא קשובה הטתה את הפירוש של הנבקים על המשפטים בערוץ הקשוב

Question 17

הגדר מודל קשב
Late selection

Answer 17

הקשב מאפשר מעבר מידע מסויים גם בערוץ הלא קשוב כולל זיהוי ואז הוא חוסם אותו.

Question 18

מה היה ה
Flanker test?

Answer 18

יש שלוש אותיות בשורה, צריך להגיב רק לאמצעית.

3 תנאים:
1. Compatible trial
2. Incompatible trial
3. Neutral trial T

Question 19

מה היו תוצאות ה
Flanker test?

Answer 19

התנאי התואם משפר את זמן התגובה - האות הלא רלוונטית משפרת את זמן התגובה.

בתנאי הלא תואם זמן התגובה איטי יותר.

זמני תגובה:
Compatible<neutral<incompatible

Question 20

איזה ביקורת יש נגד מודל
Late selection?

Answer 20

אן טריסמן טענה שהקשב יוצר שינוי במידע- לא חוסמים את המידע הלא רלוונטי אלא מקטינים אותו.

Question 21

הגדר
Attenuation model

Answer 21

המודל של אן טריזמן
מעין תיאוריית ביניים

התפקיד של הקשב הוא לדכא את הערוץ הלא קשוב אבל לא לגמרי – יתכן
שיש בו מידע חשוב ולכן הוא לא מדוכא לגמרי ועל כן יש עיבוד מסוים והוא לא מדוכא לחלוטין כמו שחשבו. הערוץ הקשוב
מעובד ואילו הערוץ הלא קשוב מעובד ברמה נחותה יותר ולרוב נעלם אחרי.

Question 22

מה היה הניסוי של פוזנר?

Answer 22

Cueing experiment

ניסוי 1: הרמז תקף 80% מהצעדים
ניסוי 2: הרמז תקף 20% מהצעדים

יש 3 תנאים:
1. ניטרלי (בלי רמז)
2. רמז תקף
3. רמז מבלבל (לא תקף)

Question 23

תחת איזה מודל קשב נמצא הניסוי של פוזנר?

Answer 23

Process facilitation

Question 24

הגדר מודל קשב
Process facilitation

Answer 24

Does attention also facilitate processing of selected information?

המודל הזה מציג קשב כמעין פנס

Question 25

מה היו תוצאות הניסוי הראשון של פוזנר?

Answer 25

בתנאי רמז תקף זמן התגובה הרבה יותר קצר.
בתנאי רמז מטעה זמן התגובה יותר ארוך.
שניהם בהשוואה לתנאי הניטרלי (הוא באמצע)

יש
Process facilitation

Question 26

מה היו תוצאות הניסוי השני של פוזנר?

Answer 26

בניסוי זה זמן התגובה בתנאי עם הרמז המוטעה יותר קצר מבניסוי הקודם, אני מבין שהרמז מטעה ונמצא בצד שבו האובייקט לא יהיה ולכן מגיב יותר מהר

Involuntary attentional capture

Question 27

מה הייתה התיאוריה של אן טריזמן?

Answer 27

Feature intergation theory

Question 28

מה היתרונות של
Process facilitation?

Answer 28

הפנס ההקשבי מותאם למיקום הרמז כאשר הוא תקף וכך זמן התגובה מהיר יותר

Question 29

מה החסרונות של
Process facilitation?

Answer 29

הפנס ההקשבי חייב להיות מוסט לעבר המיקום בו מופיע הגירוי כאשר הרמז אינו תקף וזה מוביל לזמן
תגובה ארוך יותר.

Question 30

הגדר
Feature integration theory
עיוורון למאפיינים בסיסיים

Answer 30

התפקיד הראשון של הקשב הוא סלקטיביות (לעשות משהו אחד ולהתעלם ממדים אחרים של האינפורמציה). טריזמן טוענת שתפקיד נוסף חשוב של הקשב זה לחבר בין ממדים שונים של גירויים
(Binding).

Question 31

הגדר
Illusory conjunctions

Answer 31

מצב בו נבדקים מאגדים שני פיצ’רים שהם ראו לפיצ’יר אחד. הם ראו ריבוע ירוק ועיגול אדום לפרק זמן קצר, ודיווחו על עיגול ירוק. תומך במודל של טריזמן

טעויות בעיבוד הן לרוב בנקודת החיבור בין הצבע לצורה,
בנקודת האיחוד של כל הפיצ’רים.

כל אחד בנפרד עובד טוב אבל החיבור דורש קשב ולכן יש טעויות

Question 32

למה לפעמים קל לנו לחפש דברים ולפעמים קשה?

Question 33

מה היה מחקר
Feature pop out search?

Answer 33

מחפשים עיגול וורוד בין גירויים אחרים. כל פעם שרואים אותו מוחאים כף.
- אם נשמע מחיאת כף אחידה- קל מאוד למצוא את הגירוי.
- אם יהיו הרבה מחיאות כף בודדות- קשה יותר למצוא את הגירוי.

pop-out search–
חיפוש מאוד קל.

Question 34

הניסוי של פוזנר מציג שני סוגים שונים של קשב.

מהם?

Answer 34

רכיב לא רצוני- אמרו לי שהרמז לא תקף (אך זה לא עזר- עדיין הרווחתי מזה).

רכיב רצוני- אני יודע שרוב הזמן הסטה של המבט תעזור לי.

Question 35

האם הזזת הפנס הקשבי היא פעולה שקשורה לתזוזת העיניים שלנו?

Answer 35

לא

היא פעולה קוגניטיבית פנימית

Question 36

על פי
feature integration theory
מה קורה בשלב הקשב הראשון?

Answer 36

בשלב הראשון (פרה-קשבי) יש עיבוד של הממדים הבסיסיים של הגירוי.
העיבוד הבסיסי נעשה במפות מיוחדות לפי כל מאפיין (צבע, צורה).

• שלב מאוד מהיר בו מבינים את המאפיינים הבסיסיים של הגירוי.

Question 37

על פי
feature integration theory
מה קורה בשלב הקשב השני?

Answer 37

בשלב השני (שלב קשבי) צריך לחבר גירוי שמורכב מכמה ממדים. החיבור של הממדים נעשה במפת מאסטר, מפה מאוחרת יותר הכוללת קואורדינטות, מיקומים של גירויים ופוינטר למפות הרלוונטיות.

• הדבקת הממדים באופן סדרתי.
• שלב שלוקח זמן (איטי) ולכן מוטה לטעויות.

Question 38

pop out search

ניסוי 1 :יש עיגולים חומים ועיגול ורוד. הנבדק
מתבקש למצוא עיגול ורוד למחוא כף (ללחוץ על מקש/לבצע תגובה כלשהי)
כאשר הוא מבחין בו. הציפייה היא שככל שיש יותר גירויים לא רלוונטיים כך המטלה תהפוך קשה יותר כלומר יהיה קשה יותר
לאתר את הגירוי הוורוד בתוך מספר גירויים צבעוניים .
מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 38

רואים שלהיבט שאמור להשפיע על הקושי של המטלה אין בעצם אף השפעה על זמן התגובה ובעצם על הביצוע.

Question 39

pop out search

ניסוי 1 :יש עיגולים חומים ועיגול ורוד. הנבדק מתבקש למצוא עיגול ורוד למחוא כף (ללחוץ על מקש/לבצע תגובה כלשהי)
כאשר הוא מבחין בו. הציפייה היא שככל שיש יותר גירויים לא רלוונטיים כך המטלה תהפוך קשה יותר כלומר יהיה קשה יותר
לאתר את הגירוי הוורוד בתוך מספר גירויים צבעוניים . זה לא קורה בפועל.

הסבר את תוצאות הניסוי על פי טריזמן

Answer 39

בעצם אנו מבצעים את החיפוש ישירות במפה הרלוונטית למטרה – במקרה זה אנו מחפשים ישירות
במפה הוורודה - בה או שיש צבע או שאין וזה מה שמוביל לתגובה.

המסיחים הקיימים מעובדים במפות אחרות (מפה חומה
למשל) ולכן אינם רלוונטיים לחיפוש האובייקט. הסיבה שזה קורה היא שהמסיח והמטרה מופרדים בין המפות שלהם – כל
גירוי במפת צבע אחר.

Question 40

pop out search

ניסוי 2 :הנבדק מתבקש למצוא עיגול וורוד
כאשר יש עוד צורות וורודות שאינן עיגול ויש גם עיגולים בצבע נוסף שאינו וורוד.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 40

הפעם, ככל שמספר המסיחים גדול יותר זמן התגובה מתארך – זאת כאשר מופיעים גם ריבועים וורודים.

Question 41

pop out search

ניסוי 2 :הנבדק מתבקש למצוא עיגול וורוד
כאשר יש עוד צורות וורודות שאינן עיגול ויש גם עיגולים בצבע נוסף שאינו וורוד.

הסבר את תוצאות הניסוי על פי טריזמן

Answer 41

הפעם המטרה לא נבדלת בפיצ’ר אחד בלבד – המפה הוורודה לא מספיקה כי יש גם ריבועים ורודים
והמפה של העיגולים לא מספיקה כי יש גם עיגולים חומים.

אנו חייבים להשתמש במפת מאסטר כדי למצוא אותה וזה דורש
מאיתנו לעבור גירוי גירוי ולהבחין האם הוא מתאים למטרה או לא.

Question 42

מה הבעייתיות במודל של אן טריזמן? (FIT)

Answer 42

1. המודל לא יודע להסביר דרגות שונות של חיפוש.
2. המודל מחלק את החיפוש לשניים: חיפוש מהיר (במפה בודדת) וחיפוש איטי (במפת המאסטר). לא נוכל להסביר חיפוש איטי במפה בודדת, וגם לא חיפוש מהיר במפת המאסטר (=לא מושפע ממסיחים). אם נקבל תוצאות כאלו, הן יסתרו את המודל (לא קיימות תוצאות כאלה בפועל).

Question 43

הגדר
חיפוש מונחה
(guided search)

Answer 43

מודל חדש ושיפור של המודל של טריזמן.

חיפוש לא רנדומלי במרחב.

אנו רגילים ומצפים למקום מסוים בו אמור להימצא הפריט ולכן מחפשים באותו מקום כל
הזמן. כאשר מגיע מישהו ללא ציפיה למיקום מסוים של הפריט הוא יכול למצוא את המפתח/הפריט בקלות.

Question 44

pop out search

ניסוי 3: על הנבדק למחוא כף )או לבצע תגובה כלשהי( כשרואים עיגול ירוק כאשר ישנם עיגולים בצבעים נוספים ויש גם
צורות נוספות בצע ירוק.

מה תוצאות הניסוי?

Answer 44

בשני המקרים זמן התגובה הוא קצר וזהה פחות או יותר.

Question 45

מהי ההנחה הראשונה של טריזמן?

Answer 45

שכל עוד יש גירוי שאמור למצוא לפי מפה בסיסית פרה-קשבית זמן התגובה יהיה קבוע כי
הוא ימצא במפה הבסיסית

Question 46

pop out search

איך טריזמן הסבירה את תוצאות ניסוי 3?

Answer 46

טריזמן לא יכולה להסביר מקרים כאלו.
מבחינה בין חיפוש קל לחיפוש קשה, אך יש הרבה יותר חיפושים, כתלות באיזה מאפיין מחברים.

המודל המקורי של טריזמן לא חזה כזה דבר.

Question 47

pop out search

מהו הסבר אפשרי לתוצאות ניסוי 3?

Answer 47

אינטגרציה ממפות מסוימות קשה יותר, ואינטגרציה ממפות אחרות קלה יותר.
יש קשרים שיותר קל לעשות ויש קשרים יותר קשים.

Question 48

איזה תוצאה נוכל להמציא שתפגע במודל של טריזמן באופן אנוש?

Answer 48

1. אם מוצאים מטלה שניתן לפתור בשלב הפרה-קשבי, של המפות הראשוניות, ובכל זאת מקבלים עלייה בזמן תגובה כפונקציה של המסיחים- נפגע בהנחת היסוד של המודל.
2. תוצאה הפוכה- אם ניתן חיפוש שמתבצע במפת המאסטר (חיבור בין שני אלמנטים) והחיפוש לא יהיה מושפע מהמסיחים- יפגע מאוד במודל.
   אמנם יש הבדל בין מטלות קלות לקשות, אך ברגע שחיפוש מגיע למפת המאסטר תמיד יש עלייה בזמן תגובה (אפקט יציב בין נבדקים).

Question 49

תופעת חיפוש מונחה
guided search
נחשבת חלק מהמודל של טריזמן

נכון או לא נכון?

Answer 49

לא נכון

תופעה זו נחשבה רחוקה מהמודל של טריזמן

Question 50

הגדר חלוקת קשב

Answer 50

חלוקת קשב בין שני ערוצים רלוונטיים = עשיית שתי פעולות בו זמנית.

Question 51

אנחנו מבצעים פחות טוב כשמבצעים שני דברים בבת אחת.

נכון או לא נכון?

Answer 51

נכון

Question 52

לכל שתי מטלות שנעשה ביחד יש איזה סוג של מחיר?

Answer 52

לכל שתי מטלות שנעשה ביחד יש מחיר קשבי והתנהגותי.

Question 53

מהן ההנחות של
response selection bottleneck?

שלושה שלבי עיבוד עיקריים

Answer 53

א. זיהוי הגירוי
(perceptual processing)

ב. בחירת תגובה
(response selection)

ג. הכנת התגובה וביצוע התגובה
(response execution)

Question 54

לכל מטלה שנעשה יהיו בדיוק את אותם שלבים. כשמבצעים שתי פעולות במקביל מבצעים את כל השלבים האלו במקביל.

איזה שלב מתארך, משתנה, כשמצבעים שתי מטלות במקביל?

Answer 54

אין כמעט שלבים שמתארכים.

השלב הראשון של עיבוד הגירוי, וביצוע שתי תגובות לא נפגע כלל.

אי אפשר לבצע את שלב בחירת התגובה במקביל!

Question 55

אפשר לבצע כל שלב עם כל שלב אחר חוץ מבחירת תגובה יחד עם בחירת תגובה.

נכון או לא נכון?

Answer 55

נכון

Question 56

מחקר: ניתן להקשות על השלב הראשון של הגירוי על ידי הצגת גירוי ברור במטלה אחת וגירוי לא ברור במטלה שנייה. זה
משפיע על עיבוד הגירוי בשלב הראשון

מה מצאו בניסוי?

Answer 56

רואים שהארכה של עיבוד גירוי אחד לא פוגעת בעיבוד התפיסתי בשלב הראשון של המטלה השנייה

Question 57

ניסוי:
סטרייר וג’ונסון (2001) - מחקר על דיבור בטלפון בנהיגה.

מה היה מהלך הניסוי?

Answer 57

3 קבוצות:
1. הקשבה לרדיו
(radio control).
2. עם הטלפון ביד
(handheld phone).
3. דיבורית
(hands-free phone).

המטלה: לעקוב אחרי משהו. במהלך המשימה היה אור אדום שסימן שעליהם להפסיק את מטלת העקיבה.

Question 58

ניסוי:
סטרייר וג’ונסון (2001) - מחקר על דיבור בטלפון בנהיגה.

מה היו תוצאות הניסוי - הסיכוי לפספס אור אדום?

Answer 58

באופן כללי, הסיכוי די נמוך (3-7%). הקבוצה שהקשיבה לרדיו - הבדל זניח בין ביצוע מטלת העקיבה (ללא רדיו) לעומת הביצועים תוך הקשבה לרדיו במקביל.

בקבוצות שדיברו בטלפון - הבדל גדול מאוד (3% לעומת 7%) - הסיכוי עלה יותר מפי 2 כאשר דיברו בטלפון במקביל לביצוע מטלת העקיבה.

Question 59

ניסוי:
סטרייר וג’ונסון (2001) - מחקר על דיבור בטלפון בנהיגה.

מה היו תוצאות הניסוי - זמן התגובה עד לעצירה?

Answer 59

ללא ביצוע במקביל - זמן בסיסי של כ-500 אלפיות שנייה.

כאשר מדברים בטלפון במקביל - זמן התגובה עולה.

Question 60

ניסוי:
סטרייר וג’ונסון (2001) - מחקר על דיבור בטלפון בנהיגה.
בניסוי אחר השתמשו באא״ג בזמן שהנבדקים עשו מטלת מעקב אחרי מכונית שפתאום עוצרת.
2 תנאים: פעם עם דיבורית (שיחה) ופעם אחת בלי שיחה.

מה היו תוצאות הניסוי - מדידות
EEG?

Answer 60

גל האא״ג שרואים בגרף
(P300)
מסמל תהליך קוגניטיבי בו מבצעים קטגוריזציה לגירוי- מבינים מאיזה קטגוריה הגירוי בא.

אמפליטודת הגל משקפת את יעילות התהליך- יעילות התהליך נחתכה בחצי.

Question 61

ניסוי:
נתנו לנבדקים לנהוג במסלול מוכר (שהתאמנו עליו יום לפני כן) או במסלול חדש. המטלה הייתה לעקוב אחרי רכב מוביל, ומדדו את המרחק מהרכב המוביל, תוך הנחה שאם הנבדק מרוכז המרחק יישאר קבוע.

חילקו את הנבדקים ל3 קבוצות
מהן?

Answer 61

מטלה בודדת (רק נהיגה),

קבוצת
shadowing
(לחזור על מילה ששמעו בטלפון),

וקבוצת גנרציה (לייצר מילה עם האות האחרונה של המילה שנשמעה).

Question 62

ניסוי:
נתנו לנבדקים לנהוג במסלול מוכר (שהתאמנו עליו יום לפני כן) או במסלול חדש. המטלה הייתה לעקוב אחרי רכב מוביל, ומדדו את המרחק מהרכב המוביל, תוך הנחה שאם הנבדק מרוכז המרחק יישאר קבוע.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 62

בתנאי המסלול המוכר - אין הבדלים בין הקבוצות.

בתנאי המסלול החדש - כאשר המסלול קשה, ככל שהמטלה שנדרשו לבצע במקביל קשה יותר - שונות גדולה הרבה יותר במרחק.

Question 63

אין הבדל בין דיבור בדיבורית לבין דיבור עם מישהו נוסף במכונית

נכון או לא נכון?

Answer 63

לא נכון

יש הבדל בין דיבור בדיבורית לבין דיבור עם
מישהו נוסף במכונית – כאשר יש מישהו במכונית הוא מודע בדיוק כמונו
למצב הכביש והדרך והוא מתזמן וגם אנחנו את הדיבור שלנו בהתאם לדרך.

כאשר אנו מדברים בדיבורית האדם השני לא רואה את הדרך ולא מודע אליה כמונו ואז התזמון שלנו הוא פחות טוב ובהתאם
גם הנהיגה שלנו

Question 64

אנשים נוהגים בסימולטור, עם טלפון ובלי טלפון, ומבקשים מהם להיזכר בפרטים מהנהיגה עצמה (שלטי פרסומת).

מה מצאו?

Answer 64

הזיהוי נפגע משמעותית כאשר מדברים בטלפון.

Question 65

הגדר
Response selection bottleneck

Answer 65

מודל משנת 1964.

לפי התיאוריה, קבלת החלטות (התנהגות) היא סדרתית, ולכן בחירת תגובה במטלה אחת ‘מחכה’ שנקבל החלטה במטלה הקודמת.

Question 66

ממה בנוי זמן התגובה על פי
response selection bottleneck?

Answer 66

סכום של שלושת השלבים

Question 67

מה הניבויים של מודל
Response selection bottleneck?

Answer 67

1. זמן התגובה של מטלה ראשונה - לא מושפע מהצגת גירוי שני. זמן תגובה של המטלה השנייה - ארוך יותר.
2. כאשר הרווח בין הצגת הגירויים מתארך - זמן התגובה מתקצר, מפני ששלבי בחירת התגובה עבור כל מטלה מתרחקים זה מזה.

Question 68

מי היה פשלר?

Answer 68

פשלר החיה את השימוש בפרדיגמה, כי לפני כן לא היה מה לחקור (לא היו פרדיקציות ספציפיות למודל). הוא הציע להאריך את שלבי העיבוד השונים עבור שתי המטלות, וכך מתקבלות פרדיקציות ייחודיות.

הטענה היא שבזמן שממתינים לבחירת התגובה, ניתן לבצע תהליכים אחרים

Question 69

הגדר
SOA

Answer 69

הרווח בין הצגת הגירויים

Question 70

ניסוי:
הארכת שלב בחירת התגובה במטלה הראשונה - ע”י הוספת אלטרנטיבות לבחירה.

מה מצאו?

Answer 70

ככל שלמטלה יש יותר אפשרויות, זמן התגובה איטי יותר, וההבדל בזמנים בביצוע מטלה 2 הוא בדיוק ההתארכות בביצוע מטלה 1.

Question 71

ניסוי:
הארכת שלב עיבוד המאפיינים של המטלה ה-2 - הפיכת הגירוי לקשה לזיהוי (ע”י מיסוך)

מה מצאו?

Answer 71

כאשר ה-
SOA
קצר, לא יגרום לשינוי בזמן התגובה עבור מטלה 1 או 2.

כאשר ה-
SOA
ארוך - גורם להתארכות בזמן התגובה
רק של מטלה 2.

Question 72

ניסוי:
מטלת זיהוי מספר זוגי/אי זוגי

מה מצאו?

Answer 72

כאשר ה-
SOA
קצר והמטלה קשה (גירוי ראשון ממוסך), לא רואים הבדל. תוספת הקושי למטלה השנייה נעלמת.

Question 73

ניסוי:
הארכת שלב בחירת התגובה/תגובה התנהגותית עבור מטלה 2

מה מצאו?

Answer 73

אפקטים אדיטיביים, אין השפעה של
SOA.

Question 74

ניסוי:
שתי מטלות: 1) הבחנה בין טונים; 2) הבחנה בין גודל של צורות.
מניפולציה: מיפוי ישיר (המקשים מסודרים לפי קטן/גדול) או עקיף (מקשים רנדומליים לבחירת גודל) - הופך את שלב בחירת התגובה לקשה יותר.

מה תוצאות הניסוי?

Answer 74

ככל שה-
SOA
ארוך יותר - זמן התגובה עבור המטלה ה-2 מתקצר.

כאשר הכפתורים רנדומליים (מיפוי עקיף) - זמן התגובה ארוך יותר מאשר מיפוי ישיר.

Question 75

ניסוי גולף 1:
חלוקת קשב לעומת קשב מרוכז

ביקשו מהנבדקים לשחק גולף

מה היה מהלך הניסוי?

Answer 75

נתנו לשחקנים מתחילים ולשחקנים מקצועיים לשחק גולף בשני תנאים –

אחד בו נאמר לנבדקים שעליהם להתרכז, שמדובר
בזריקה חשובה ושיהיו מרוכזים.

בתנאי השני – הנבדקים ביצעו במקביל מטלה שנייה (היה צריך לזהות טון צליל מוגדר מראש)

Question 75

ניסוי:
חלוקת קשב לעומת קשב מרוכז

ביקשו מהנבדקים לשחק גולף

מה היה מהלך הניסוי?

Answer 75

נתנו לשחקנים מתחילים ולשחקנים מקצועיים לשחק גולף בשני תנאים –

אחד בו נאמר לנבדקים שעליהם להתרכז, שמדובר
בזריקה חשובה ושיהיו מרוכזים.

בתנאי השני – הנבדקים ביצעו במקביל מטלה שנייה (היה צריך לזהות טון צליל מוגדר מראש)

Question 76

בניסוי הראשון עם הגולף

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 76

באופן כללי, המומחים טובים יותר מהמתחילים.

אם נסתכל על ההשפעה של המטלה המסיחה
נראה שיש השפעה שונה:

מתחילים טובים יותר כאשר הם מרוכזים במטלה.

מנוסים פחות טובים כאשר הם מרוכזים במטלה!

Question 77

ניסוי גולף 2:
ביקשו מנבדקים פעם אחת לשים דגש על דיוק, ופעם אחת לעשות כמה שיותר מהר
(מתחילים ומנוסים)

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 77

מתחילים טובים יותר כאשר הם מדייקים ולא ממהרים.

מנוסים טובים יותר כאשר הם עושים מהר ולא מדייקים.
לא רגילים לבצע את הפעולה בצורה מרוכזת .

Question 78

אצל מומחים - יש קיצור של כל השלבים, כולל שלב בחירת התגובה.

נכון או לא נכון?

Answer 78

נכון

Question 79

למה הבקשה להתרכז גורמת לביצועים גרועים יותר אצל מומחים?

Answer 79

כשאתה מומחה אין ייצוג נפרד לכל השלבים שדורשים את הפעולה אלא אנו עושים הכל כפעולה אחת כמקבץ ואם נתבקש
להתרכז בכל שלב בנפרד זה יאט אותם כי
אנחנו כבר רגילים לפעול הכל כמקבץ אחד

מדובר בתהליך אוטומטי שלא דורש בחירת תגובה מודעת