GCP

Question 1

מה זה

GCP

Answer 1

קוד בין לאומי שעוסק בצדדים האתיים של תכנון, ביצוע, ניטור, דיווח ופרסום של מחקרים שמערבים אנשים.
יש הנחיות לגבי כל שלבי המחקר.

המרכיבים העיקריים של הקוד הם זכויות ובטיחות החולה,
well being של החולה
הבטחת מהימנות המידע של המחקר

Question 2

13 rules of GCP deal with 4 things

Answer 2

1. הנבדק
2. הספק של הטיפול
3. המוצר
4. המחקר עצמו והתנהלותו

Question 3

כללי
GCP
הנוגעים לנבדק

Answer 3

1. צפויה לנבדק יותר תועלת מנזק
2. שמירה על זכויות, בטיחות ותחושה טובה של הנבדק
3. לנבדק יש זכות לבחור באופן אמיתי להשתתף במחקר
4. יש לשמור על הסודיות של המטופל מכל משמר

Question 4

כללי
GCP
הנוגעים לספק של הטיפול

Answer 4

1. כל ההחלטות בנוגע לחולה שמטופל במחקר קליני חייבות להיות באחריות רופא שמוכשר לעסוק במחקר זה
2. כל הצוות חייב לעבור חינוך, אימון והתאמה כדי לבצע את התפקיד שעליו הם אחראיים. החוקר הראשי מגדיר איזה משימות יכול לבצע כל עובד צוות בהתאם להכשרה שלו.

Question 5

כללי
GCP
הנוגעים למוצר

Answer 5

1. חייב להיות מספיק מידע על המוצר שתומך את ביצוע המחקר
2. המוצר צריך להיות מיוצר בשיטה של
   good manufacturing process
   משמע התרופה שהמטופל מקבל היום היא אותה תרופה שבדקו במחקרים בעבר, ואותה תרופה אותה יקבל בעוד שנה

Question 6

כללי
GCP
הנוגעים למחקר עצמו והתנהלותו

Answer 6

1. כל המחקר חייבת להתבצע לפי הנחיות ועדת הלסינקי
2. הכל חייב להיות מבוסס וברור מבחינה מדעית
3. חייבים לקבל אישור הלסינקי לפני שמדברים עם החולה הראשון - טופס 6 אישור הלסינקי, טופס 7 אישור בית חולים
4. צריך לשמור את כל המידע שנאסף בצורה הכי ברורה ונוחה
5. חייבים לעשות בדיקות איכות לאופן ביצוע המחקר על פי ההנחיות

Question 7

מחקרים מיוחדים לעומת מחקרים אחרים

Answer 7

את כל המחקרים שמגישים לועדת הלסינקי המוסדית מחלקים למחקרים מיוחדים ומחקרים אחרים. מחקרים מיוחדים הם מחקרים שועדת הלסינקי המוסדית ו/או מנהל בית החולים יכולים לאשר בלי להעלות לאישור משרד הבריאות. זה כולל:
- ניסוי רפואי שעושה שימוש בתכשיר רפואי שרשום בישראל או שמותר לשיווק בארצות מוכרות
- להתוויה הרשומה, בצורת המתן ובמינון המקובל
- הניסוי הרפואי אינו מתוכנן להיערך באוכלוסיה מיוחדת - קטינים או חסרי ישע.
דוגמא למחקר מיוחד לפי ההגדרה הוא מחקר שלב 4.

Question 8

primary investigator - PI - החוקר הראשי

Answer 8

אדם שאחראי לניהול ולביצוע של פרוטוקול הניסוי במרכז מסוים.
צריך להיות מורשה וגם מומחה בתחום המחקר
חייב לענות על דרישות רגולטוריות - בישראל חייב להיות רופא או רופא שיניים
חייב להכיר את כל הידע על תרופת המחקר

החוקר הראשי אחראי שהניסוי יתנהל לפי הפרוטוקול. יכול לסטות מהפרוטוקול רק אם יש סכנה לחולה.
תפקידו להגן על הזכויות, הבטיחות והתחושה הטובה של כל המטופלים.
אחראי על תיעוד, כאשר התיעוד מתחלק לשתי רמות:
Source documantation - תיעוד כל המסמכים המקוריים בהם רשום המידע המקורי
CRF - clinical report form - תיעוד של המידע באופן אלקטרוני.
בודקים תיאום בין שני הדברים.
החוקר הראשי אחראי גם על כל התקשורת עם ועדת הלסינקי, ואחראי על המוצר.

בפועל החוקר הראשי הוא רופא או רופא שיניים, אבל יש חוקרי משנה ומתאמי מחקר שלא חייבים להיות רופאים.

Question 9

תפקידי היזם

Answer 9

• להבטיח את איכות התהליך
• לטפל בעיניינים כספיים
• כדי להבטיח איכות הוא מבצע בדיקות
  CRA - הם אנשים שעובדים בחברות שעושות בקרה על מחקרים - CRO
  הם באים לאתר המחקר ובודקים את כל המסמכים, תיעוד, הכשרה של עובדי המחקר, משווים את התיעוד האלקטרוני לתיעוד המקורי ועוד.

Question 10

Audit

Answer 10

ביקורת של גורם בלתי תלוי שמגיע לבדוק שהמחקר מתנהל כמו שצריך.
זה בודק גם את החוקר, גם את היזם וגם את ועדת הלסינקי
משמש הכנה לבדיקות ע”י גופי רגולטורים מפקחים

Question 11

מה חייב להיות בהסכמה מדעת?

Answer 11

• הסבר שמדובר במחקר
• הסבר על המטרות
• הסבר על משך זמן המחקר
• הסבר על מה יעשו בכל ביקור
• מה הסיכוי להיכלל בכל אחת מהקבוצות השונות
• מה הייתרונות הצפויים והסיכונים
• הסבר על טיפולים חלופיים
• הצהרה לגבי חיסיון הנתונים שיאספו במסגרת המחקר
• הסבר שאפשר להחליט לצאת מהמחקר בכל רגע נתון

הטופס חייב להיות מאושר ע”י ועדת הלסינקי, וחייב להיות חתום לפני שמבצעים את תהליך המחקר.
חייבים לתת עותק למטופל, ולתעד את התהליך של קבלת הסכמה מדעת.

Question 12

הסכמה מדעת בקטינים

Answer 12

• הדבר ייבוצע רק אם המחקר חיוני לילדים
• שני ההורים של הקטין צריכים לתת הסכמה מדעת
• החוקר יסביר גם למשתתפים הקטינים וגם להוריהם על הניסוי
• שני ההורים והחוקר חותמים על הטופס, ואם לקטין מלאו 16 שנים גם הם חותמים.
• אם התהליך דחוף אפשר לבקש אישור מהורה אחד

Question 13

הסכמה בחוסים ופסולי דין

Answer 13

• יכללו בניסוי רק אם הדבר חיוני לקידום בריאותם

- האפוטרופוס הוא האחראי על מתן ההסכמה

Question 14

שינוי מהלך ההסכמה מדעת הרגיל במצב חירום רפואי

Answer 14

במקרים בהם החוקר עתיד לגייס משתתפים במצב חירום רפואי, כהגדרתו בחוק זכויות החולה, החוקר יבקש פטור מהליך ההסכמה.

הועדה המוסדית רשאית לאשר ביצוע ניסוי רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת מראש מהמשתתף אם מתקיימים כל התנאים הבאים:

1. החולה מצוי בסכנת חיים מידית או קיימת סכנה מיידית לנכות חמורה ובלתי הפיכה, כאשר הניסוי לא יוכל להתבצע ללא ויתור על הדרישה לקבל הסכמה מדעת מראש.
2. החוקר מתחייב שלא לשתף מטופל במחקר אם ידוע שהוא או נציגו מתנגדים לקבלת טיפול רפואי
3. קיים יסוד סביר לצפות כי השתתפות בניסוי תביא לשיפור במצבו הרפואי של המשתתף בשהוואה לטיפול המקובל
4. הכללה של החולה בניסוי תאושר גם ע”י רפוא בלתי תלוי שאינו בצוות המחקר אבל מכיר את הפרוטוקול
5. לניסוי מונתה ועדת
   DSMB - data safety monitoring board
   שהיא ועדה בלתי תלוי לניטור המידע הנאסף במהלך המחקר והערכתו
6. החוקר מתחייב שבהזדמנות הראשונה המשתתף יקבל מידע רפואי מפורט על הטיפול שניתן, ויחתום על טופס הסכמה להמשך השתתפות בניסוי הרפואי

Question 15

שינוי תהליך ההסכמה מדעת הרגיל במצב של דחיפות רפואית (שאינו מצב חירום רפואי)

Answer 15

במצב של דחיפות רפואית כמו אוטם חד בשריר הלב, תסחיף ריאתי מסיבי, התקף אסתמה וכו’, שהוא לא מצב חירום רפואי
החוקר רשאי לבקש שינוי מהליך ההסכמה מדעת הרגיל ולבצעו בעל פה.
החוקר יבקש אישור להליך הסכמה מקוצר בתנאי שמתקיימים כל אלו -
1. החוקר יקבל מראש את אישור הוועדה המוסדית לנוסח ההסבר שהוא מתכוון להעביר בעל פה למשתתף
2. החוקר מתחייב להסביר בעל פה ובאורף סביר את המידע הרפואי הנדרש. יש לקבל את הסכמת המשתתף בנוכחות עד בלתי תלוי.
3. החוקר יבקש מהמשתתף ומהעד הבלתי תלוי לחתום על נוסח מקוצר של טופס ההסכמה המעיד כי קיבל הסבר בעל פה.
4. מוקדם ככל הניתן ולאחר שהמשתתף יתאושש, החוקר מתחייב להסביר למשתתף על הטיפול שניתן, ויחתים אותו על הסכמתו להמשך השתתפות בניסוי הרפואי

Question 16

adverse event

Answer 16

כל שינוי לרעה במצב הבסיסי של החולה במהלך התנהלות המחקר עם או ללא קשר לתרופת המחקר נקרא
adverse event
גם אם הנבדק נפל ברחוב ושבר את הרגל - היא נחשבת ועל הכל יש לדווח.

אם יש מצב קודם שהיה לפני המחקר אין צורך לדווח עליו - למשל התקף אסתמה באסתמה ידועה, אבל אם יש החמרה באסתמה צריך לדווח.

צריך להגדיר אירוע כזה בעזרת 5 פרמטרים:

• מתי התחיל
• חומרה - קלה(החולה ממשיך בחייו), בינונית (הפרעה משמעותית), חמורה (חייב להפסיק פעילות יומיומית)
• מה החוקר חושב שהקשר בין התרופה לתופעת הלוואי
• מה התוצאה של האירוע
• מתי נגמר

מחלקים ל2:
1. adverse event
2. serious advesre event - שכולל אחד מ6 דברים:
- מוות
- סכנת חיים מידית
- גורמת לאשפוז או הארכת זמן אשפוז
- כל נכות מתמשכת
- כל מום מולד
- כל אירוע שנחשב ע"י החוקר כ
important medical event

Suspected Unexpected Serious Adverse Reaction (SUSAR) - תופעות לוואי שהן גם חמורות, גם בלתי צפויות, וגם חושדים שקשורות לתרופת המחקר.

לא כל
SAE
הוא גם
severe

לא צריך לדווח על -

• אשפוזים לתהליכים שהיו קיימים קודם
• מצבים אלקטיביים
• אירועים דיאגנוסטיים